אחרי שמשרד האוצר פרסם שורה של גזירות שנועדו לממן את הוצאות העתק על המלחמה, ניסינו להבין: איזה מגזר יפגע יותר מהקיצוצים ומי יסבול פחות, האם אתם צריכים למשוך את קרן ההשתלמות שלכם, ומה הסיכוי שהצעדים האלה בכלל יעברו?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/09/2024.
[פרסומת]
קריינית: אתם מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקה]
שאול: אנחנו באמצע המלחמה שבתוך המלחמה, וכל תשומת הלב מופנית באופן טבעי לצפון. אבל, ההשלכות הכלכליות של המלחמה כבר כאן. הן כבר לא רק דיבורים תיאורטיים של עיתונאים באולפנים, אלא ממש צעדים קונקרטיים, שמשרד האוצר כבר גיבש, ושכולנו נרגיש בתוך זמן די קצר. היי, אתם מאזינים ומאזינות לפרק משותף של "עוד יום" ו"חיות כיס". אני שאול אמסטרדמסקי, ובשביל להבין מה מתכנן לנו משרד האוצר, איך זה ישפיע עלינו, מתי, והאם צריך למשוך את קרן ההשתלמות או לא, בואו נגיד שלום לראש התחום הכלכלי שלנו, ליאל קייזר.
ליאל: שלום שאול.
שאול: ליאל, בואי נתחיל מהרשימה. מה הטופ 5 שלך במסמך צעדי המיסוי שהפיץ השבוע משרד האוצר?
ליאל: אז ברשותך, עוד לפני הרשימה, אני רוצה במילה להגיד למה אני חושבת שדווקא זה שאנחנו בעיצומה של המלחמה שבתוך המלחמה, וחלקנו התעוררנו מאזעקות הבוקר גם במרכז וכל זה, למה דווקא זה מחייב שאנחנו ניתן תשומת לב לחזית הכלכלית? והסיבה לזה היא שהצעדים שאנחנו הולכים לדבר עליהם עכשיו, הם הולכים לשלם את המלחמה שלפני המלחמה, שבתוך המלחמה. כלומר, כל הצעדים האלה קשים ומורכבים ככל שיהיו, הם מכוונים למימון של מלחמה כמו שראינו עד עכשיו, לבור האדיר ששנה של מלחמה פערה בכיס של כולנו, ואם ההתרחבות הזאת של החזית הצפונית והתקיפות העצימות, או איך שקוראים לזה בצבאית, ימשיכו כמו שראינו במהלך השבוע הזה, אז הסיפור הכלכלי יהיה אחר לגמרי, או בעשרות מונים גרוע יותר, זה לא אומר, אגב, שזה השיקול שצריך לקחת בחשבון כשמתלבטים אם לתקוף או לא לתקוף, אבל מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו הוא בכלל הפרומו…
שאול: כן.
ליאל: אם כבר אנחנו בעסקי ההפחדות.
שאול: יפה, עודדת אותנו. [צוחק]
ליאל: כן, זו אני.
שאול: אוקיי.
ליאל: קרן שמש קטנה בבוקר כזה.
שאול: אני מודה לך. אז בשביל לממן את מה שהיה עד כה, מה הטופ 5 שלך בצעדי המיסוי שמשרד האוצר הפיץ השבוע?
ליאל: אז הטופ 5 שלי הוא בראש ובראשונה צעד אחד שהוא בעצם הרבה מאוד צעדים, וכולנו נרגיש אותו, אבל כמובן שמי שיש לו פחות ירגיש אותו יותר, ואנחנו מדברים על פרשת ההקפאות הגדולה. הקפאה של קצבאות, הקפאה של נקודות זיכוי, הקפאה של מדרגות מס, שזו דרך יפה להגיד שמי שמקבל קצבאות יקבל פחות כסף, כלומר המספר הנומינלי יהיה אותו מספר, אם הוא קיבל 200 שקל שנה שעברה, הוא יקבל 200 שקל גם שנה הבאה, רק שהכסף הזה יקנה הרבה פחות.
[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "תראו, כל הצעדים הם צעדים של הקפאות, הם לא צעדים של מיסוי. אף אחד לא יראה בנטו שלו בראשון לינואר פחות ממה שהוא ראה בדצמבר. כן, יש הקפאות. הקפאה של מדרגות מס, הקפאה של מדרגות ביטוח לאומי, הקפאה של קצבאות, אבל זה נכון, שיש פה שחיקה של ערך הכסף."
ליאל: הקפאה של מדרגות מס זו דרך מנומסת להגיד, העלאת מיסים זוחלת. שיעור המס שאתה…
שאול: תסבירי שנייה איך המנגנון הזה עובד.
ליאל: כן.
שאול: כן.
ליאל: אז זה הולך ככה, כל שנה, בעצם כל הדברים שמנינו עכשיו, מתעדכנים בהתאם למדד, קצבה של 200 שקל שיכלה לקנות לך לחם, חלב, חמאה שנה שעברה, לא תקנה לך השנה לחם, חלב, חמאה, כי מה לעשות יש אינפלציה, המחירים עלו והקצבה נשחקה, לכן בדרך כלל פעם בשנה היא מתעדכנת לפי המדד. מהצד השני, מדרגות מס ההכנסה, הסכומים שבהם מתעדכנים, בדרך כלל, זאת אומרת, שיעור המס לצורך העניין, מי שמרוויח X משלם 20% ומי שמרוויח Y משלם 30% וכן הלאה, בדרך כלל הסכום שממנו המדרגה מטפסת, מתעדכן, כי 20,000 שקל שקנו לך X שנה שעברה והכניסו אותך למעמד כלכלי מסוים, בשנה הבאה קונים לך פחות, אתה במעמד אחר וכן הלאה. הפעם לא מעדכנים את הסכומים, מה שאומר ששיעור המס שאתה משלם הוא אותו שיעור 30%, 20%, וואטאבר, אבל בפועל הסכום שאתה משלם הוא גבוה יותר.
שאול: יהיו אנשים שבעצם יעברו מדרגת מס בלי שהשכר שלהם עלה בכלל, זה מה שיקרה…
ליאל: ממש ככה.
שאול: ואז הם פתאום ישלמו על חלק מההכנסה שלהם טיפה יותר. אוקיי, מה עוד?
ליאל: ממש ככה. וקצבאות שיוקפאו, קצבת ילדים, קצבת נכות וכן הלאה. כל הדברים האלה הולכים לקרות.
שאול: אגב, כל קצבאות הביטוח הלאומי הולכות להיות מוקפאות?
ליאל: כל קצבאות הביטוח הלאומי.
שאול: גם הבטחת הכנסה נגיד, שזה ממש לעניים שבעניים, אפילו זה?
[הקלטה מועדת הכנסת]
אחמד טיבי: "האם בנושא קיצוץ הקצבאות, האם התייעצת לפני שהכרזת על זה עם גפני?"
בצלאל סמוטריץ': "אין קיצוץ קצבאות, יש הקפאה."
אחמד טיבי: "אוקיי, הקפאה, הקפאה."
קריאות בו זמנית של כמה חברי ועדה: "הקפאה זה קיצוץ בפועל", "הקפאה, הקפאה", "הקפאה זה קיצוץ"
ליאל: ממש ככה, כל קצבאות הביטוח הלאומי הולכות להיות מוקפאות, גם מס ההכנסה השלילי, מענק עבודה, איך שאתה רוצה לקרוא לזה, פוזיטיבי, נגטיבי, גם הוא יוקפא. אגב, גם הפטור ממס שבח בדירה הראשונה. כלומר, אתה פטור מתשלום כל עוד הדירה שאתה קונה או מוכר היא עד סכום מסוים, אז גם הפטור הזה הולך להיות מוקפא. אז ההקפאה הגדולה, The Great Freeze, אם תרצה…
שאול: אני רוצה.
ליאל: היא כמובן צעד מספר אחת בעיניי, יאללה, קנית.
שאול: כמה כסף זה הולך להכניס לקופה, סתם שנדע?
ליאל: זה אמור להכניס לקופה ב-2025, שניים וחצי, שניים ושש מאות מיליון, שני מיליארד ושש מאות מיליון שקלים. זה האומדן שעשו במשרד האוצר.
שאול: שזה כאילו הרבה כסף, אבל בסדרי הגודל שאנחנו מדברים, זה ממש טיפה בים, נכון?
ליאל: כן, אבל אני חושבת… לא נעים להגיד, שזה משחק מסוכן, מה שאנחנו עושים כאן כרגע, כי האמת האמיתית היא שאנחנו מדברים על חוברת שיש בה 42 עמודים, חוברת הקיצוצים שבאוצר הפיצו, הרבה מאוד צעדים, כל אחד מהם "מגרד", במרכאות או שלא במרכאות, כמה מאות מיליוני שקלים, מיליארד שקל פה, מיליארד שקל שם, כי בסוף, היעד העליון הוא להצליח איכשהו לחתוך 35-40 מיליארד שקל בתקציב של שנה הבאה. אין איזה צעד אחד שהוא הקסם הגדול, שיכניס את כל הכסף הזה, ותראה, כל אחד מהצעדים האלה כשלעצמו כואב יותר, כואב פחות, כואב למישהו אחר. אני חושבת שאין ברירה אלא לעשות צעדים כואבים…
שאול: כן.
ליאל: ואז כשאתה אומר, טוב, זה רק 2.5, וזה רק 400, אז בואו נוותר על זה ועל זה ועל זה, אם אנחנו לא נעשה צעדי התכנסות, כמו שקוראים להם, במכובסות במשרד האוצר, אז אנחנו נמצא את עצמנו לא מתאימים את התקציב שלנו לזה שאנחנו במלחמה שנמשכת יותר משנה…
שאול: כן.
ליאל: ואז אנחנו נתרסק ובגדול הרבה יותר, בעיניי לפחות.
שאול: יפה. אוקיי, בואו ניתן עוד כמה. יש את המע"מ שצפוי לעלות באחוז בינואר, למקרה ששכחנו, זה היה בחוברת הקודמת, מה שנקרא.
ליאל: נכון, זה היה בחוברת הקודמת ואנחנו ניצלנו מעוד אחוז…
שאול: כן.
ליאל: כי היה שלב שחשבו על לעלות את המע"מ לא רק ל-18%, כמו שזה אמור לקרות שנה הבאה…
שאול: יפה.
ליאל: אלא ל-19%, בינתיים זה לא קורה.
שאול: מה עוד?
ליאל: יש שני צעדים שהם צעדי מעמד ביניים קלאסי, ורק השם שלהם הוא מלחיץ, ואני חושבת שהוא גם הולך נגד איך שחינכו אותנו הרבה מאוד שנים, אתה יודע, אז אנחנו מדברים על מיסוי של קרנות השתלמות, אתה יודע, חיסכון שהמדינה דחפה אותך לחסוך אותו ברגע שהיא נותנת לך הטבת מס ופטרה או נתנה הטבות מס על הרווח שנצבר בקרנות, עכשיו, לפי ההצעה שמוגשת, ברגע שהקרן הופכת להיות נזילה, שאפשר למשוך אותה, אחרי שש שנות חיסכון, יהיה מס על הרווח שנצבר מאותו הרגע, כלומר, לא כל מה שחסכת עד ינואר 2025, אבל מרגע שהקרן שלך נזילה, וההכנסה וההחלטה הזאת נכנסה לתוקף, הדלתא, כל מה שתרוויח…
שאול: מאותו הרגע.
ליאל: מ-1 בינואר 2025, מאותו הרגע, תמוסה. מעריכים במשרד האוצר, שזה יכניס לקופת המדינה מיליארד וארבע מאות מיליון שקל, זה צעד ממש מעמד ביניים קלאסי, לא צעד למיליארדרים, לא צעד לשכבות החלשות, אתה יודע, כמו הקפאה של קצבת נכות לצורך העניין, אבל זה צעד שפוגע, אתה יודע, אני חושבת ב… בליבה של הרבה מאוד ישראלים.
שאול: לגמרי, להמון ישראלים, שנייה, אני רוצה שנתעכב על זה שנייה ברשותך, זה בסדר? כי המון אנשים שואלים, את רואה את זה בעיתונות, ברשתות, האם הגיע הזמן למשוך את קרן ההשתלמות? [צחוק קל] בואי נגיד על זה כמה מילים. א', על מה הסיכוי לדעתך של הצעד הזה להתממש? כי זו לא הפעם הראשונה שמשרד האוצר מציע אותו.
ליאל: תראה, באמת של החיים, אני מסתכלת על כל החוברת הזאת, יחד עם חוברת הרפורמות שהפיצו במשרד האוצר, בספקנות מאוד מאוד גדולה, עזוב רגע בכלל את המהות של הצעדים האלה, כל צעד כשלעצמו, קודם כל ספקנות פוליטית מאוד מאוד גדולה. מצד אחד, זה לא נראה שלשותפים לקואליציה הזאת יש איזה שהן חלופות פוליטיות אחרות כרגע, אז לכאורה עדיף להם להעביר את התקציב הזה ולא להתפזר, מהצד השני, אני לא רואה איך מצליחים להגיע להסכמות על הצעדים האלה, ומהצד אפילו השלישי, אני מדברת כאילו הם יהיו חייבים להתפזר אם לא יהיה תקציב, כי ככה נראים חוקי היסוד של מדינת ישראל כרגע, כבר ראינו פוליטיקאים ישראלים עושים הרבה מאוד פליק פלאקים יצירתיים…
שאול: כן.
ליאל: אני יכולה גם לדמיין סיטואציה שהם לוקחים איזשהו נייר, כותבים עליו את הכותרת תקציב, משרבטים איזה משהו, אומרים העברנו, אנחנו לא צריכים להתפזר, ושלא באמת יהיה בו תוכן בעל משמעות תקציבית או אחריות תקציבית או משהו כזה.
שאול: כלומר שאם אני קורא אותך נכון…
ליאל: ועל זה תוסיף את זה שמיסוי קרנות ההשתלמות זה דגל אדום, סדין אדום, אני לא יודעת מה…
שאול: משהו אדום, כן.
ליאל: לכן, משהו אדום מאוד. להסתדרות, אמנם ראינו את הכוח שלה מג'עג'ע קצת…
שאול: כן.
ליאל: עם ניסיון ההשבתה הזה סביב עסקת החטופים, ועדיין כאן זו שביתה קלאסית, לא פוליטית, אם ההסתדרות תחליט לסגור את המשק, וגם תוכל לעשות את זה ציבורית בעיצומה של מלחמה, אני לא בטוחה, אבל אם היא תחליט לעשות את זה, אז על העניין הזה היא תוכל להשבית גם לשנים שלמות את מדינת ישראל.
שאול: [צוחק] אוקיי, כלומר שאת נותנת לזה סיכויים די נמוכים, או במילים אחרות, את לא מושכת כרגע את קרן ההשתלמות שלך, גם אני לא, אם זה…
ליאל: מאידך קטונתי, אנחנו לא… אינני יועצת השקעות.
שאול: לא, אנחנו לא ממליצים, [צוחק] אבל כן חשוב לשים לב שם לנקודה מעניינת שאפילו אם המהלך הזה עובר, את אומרת, שהמס יהיה רק על הרווחים מאותו רגע ואילך, כלומר, תיאורטית גם אם זה עובר, אין המון סיבה למשוך גם את הכסף הישן, שכן הרווח עליו הוא פיקס, נכון? כאילו, לא ממוסה ולא כלום.
ליאל: כן, אני כן חושבת שיש כאן בעיקר אירוע פסיכולוגי, באופן כללי, לא סתם כלכלה חוסה בפקולטה למדעי החברה, הרי הכל מבוסס על פסיכולוגיה, על אמון, ברגע שאנחנו מתחילים להרגיש שכל הקונספציה שחונכנו עליה, שהמדינה דחפה אותנו אליה, תחסכו וכן הלאה, ואנחנו מעודדים אתכם לחסוך, ברגע שכל זה נשבר, ברגע שמישהו, אתה מרגיש ממש, שולח יד לכיס, לחזיר הוורוד הקטן ששמת בו חמישה שקלים כל חודש…
שאול: כן.
ליאל: אז אתה שואל את עצמך, מה הנקסט?
שאול: נכון.
ליאל: ולכן אני חושבת שאנשים שואלים את עצמם, האם למשוך?
שאול: אני מסכים איתך. מסכים איתך לגמרי.
ליאל: וכן, זה גם הפנסיות.
שאול: כן, תני לנו בפנסיה, בבקשה, כן.
[מוזיקה]
ליאל: אז יש צמצום בהטבות המס, גם בהפקדה לפנסיה וגם במשיכה של הפנסיה שלך.
שאול: מה זה אומר? כי זה נורא מסובך, כל המילים האלה של הפקדה ומשיכה והכל. מה זה אומר?
ליאל: זה מאוד מאוד מסובך, אנחנו ננסה ונגיד שבעצם עד היום, או היום, המעסיק שלך יכול להפריש לך עד 2,351 שקלים עבור עובד בלי חיוב במס, וברכיב של הפיצויים אפשר, אם אני זוכרת נכון, את המספר להפקיד משהו כמו 3,500 שקל כל חודש. וזה…
שאול: זה כסף שהמעסיקים שמים לנו בפנסיה, במקום לשים לנו בתלוש השכר, הוא הולך לפנסיה, ואנחנו לא משלמים עליו שקל במס הכנסה, על סכומים האלה שאמרת.
ליאל: נכון, ממש ככה, והסכומים שמניתי הם כאילו הסכומים הגבוהים, הם משקפים הפרשה של בערך שבעה וחצי, שמונה, שמונה אחוז משכר שהוא שניים וחצי מהשכר הממוצע.
שאול: כלומר עשרים ומשהו אלף שקל, משהו כזה.
ליאל: יותר מפי שלושה.
שאול: כן.
ליאל: כן. עשרים ומשהו אלף שקל, זה סכום לא מבוטל, אבל זה גם לא המיליארדרים הגדולים של ישראל.
שאול: מעמד הביניים, עמוק בתוך מעמד הביניים.
ליאל: ללא ספק. ממש ככה, אז האוצר מציע לצמצם את ההטבה הזאת ממס, את הפטור הזה ממס על ההפקדות, כשהמעסיק יהיה חייב במס החל ממשהו כמו פעמיים השכר הממוצע, על ההפקדות, ומהצד השני, אני אומרת שהצעד המשמעותי יותר בעיניי, שבתוך הסיפור הזה של מיסוי הפנסיות, הוא דווקא הצעד שיוחל על מי שכבר היום מושך את הפנסיה שלו.
שאול: על הפנסיונרים.
ליאל: על גמלאים, על פנסיונרים, אתה יודע, כי אם המעסיק שלך, אתה בן אדם בן 25, 30, 35, 40, והמעסיק שלך ישלם עכשיו מס על מה שהוא מפריש עבורך, זה מכעיס אותך תיאורטית, אם אתה נכנס ובודק מה קורה בפנסיה שלך, אתה גם תראה את זה מעת לעת, אבל אתה יכול כזה לעשות שגר ושכח באהלן אהלן. השינוי היותר משמעותי, זה שהולך גם לחול מס על גמלת הפנסיה. כלומר, מי שמושך פנסיה, גברים, יותר מ-10,350 שקלים, נשים, יותר מ-11,555 שקלים בחודש, ישלם מס החל מהסכום הזה, בעצם, זה המצב אבל התקרה הייתה אמורה לעלות, כלומר, שיעור הפטור אמור היה לעלות, הרף שממנו משלמים מס על הפנסיה אמור היה לעלות, ככה שהפטור היה אמור להתרחב ב-2025, במשרד האוצר מבטלים את זה. אז אנשים ימשיכו לשלם מס משמעותי.
שאול: במילים אחרות, א', פנסיונרים ישלמו מס, וב', פנסיונרים שעד עכשיו לא שילמו מס, לפחות חלק מהם, לפחות על חלק מהפנסיה שלהם, כן יתחילו לשלם מס, כן?
ליאל: ממש ככה, וזה, אתה יודע, אין ממש חלופות, אין לך מכונת זמן.
שאול: כן. נכון.
ליאל: אתה לא יכול להגיד, טוב, אני אהיה צעיר יותר מעכשיו, אני אהיה חכם יותר בגיל 20, עכשיו כשאתה בן 70, אין הרבה מה לעשות עם זה.
שאול: תני לי איזה דובדבן לקינוח, אם כל זה לא הספיק?
ליאל: דובדבן לקינוח, דובדבן לקינוח, טוב, זה דובדבן אירוני, באתי להגיד מצחיק, אבל כלום כבר לא מצחיק.
שאול: כלום.
ליאל: רוצים לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות [שאול צוחק], בישראל, תיירים לא משלמים מע"מ…
שאול: זה באמת מצחיק, אני צחקתי.
ליאל: אתה יודע מה מצחיק?
שאול: כי אין תיירים.
ליאל: כי על כל צעד בחוברת הזאת, בדיוק, כל צעד בחוברת הזאת כותבים כמה כסף הוא שווה.
שאול: כן.
ליאל: אז כותבים שתאורטית, היפותטית, ביטול הפטור ממע"מ על תיירות…
שאול: אם אי פעם איזה תייר יחשוב לחזור מפה…
ליאל: שווה 2.5 שקל בשנה, מעריכים שב-2025 זה יביא איכשהו 750 מיליון שקל.
שאול: וואו.
ליאל: אני חושבת שזה כאילו איסוף של כל היהודים עם הלבבות החמים מכל ה…
שאול: כן, שנפלו להם עשרות אגורות מהכיסים.
ליאל: נועזים מספיק כדי להגיע לכאן, או אתה יודע, באים לאיזה בר מצווה, או ללטף את הכותל רגע פעם בשנה או משהו כזה.
שאול: כן.
ליאל: איכשהו יצליחו לחלוב מהם 750 מיליון שקל, גם ככה חלק גדול מהם תורמים לנו הרבה מאוד כסף בדרכים אחרות.
שאול: יפה, כן, טוב. אני חשבתי שהדובדבן ש… שאת תתני…
ליאל: רגע, ורצית איזה נרקוטיקה?
שאול: כן. אז זהו, אני חשבתי שאת תתני את העלאה של מס היֶסֶף…
ליאל: בדיוטי פרי.
שאול: אה, לא, זה… יש את ההוא מהליכוד שלא מעביר, אני לא זוכר איך קוראים לו. רביבו, כן.
ליאל: כן, כן, זה קרוב לליבם של תושבי לוד…
שאול: כן. זה אנקדוטלי.
ליאל: שמסורתית עובדים ברשתות שדות התעופה, כן.
שאול: אני כן רוצה שנגיד משהו על העלאת מס היסף.
ליאל: יאללה, מס היסף.
שאול: מס היסף, בוא נודה ביושר, זה מס שמשלמים אנשים שמשתכרים הרבה מאוד כסף, אם אני זוכר נכון מעל 700 ומשהו אלף שקל בשנה. זה משכורות מאוד גבוהות.
ליאל: כן, 720 אלף בשנה, משהו כזה. אז גם זה עולה, בעצם עד היום, כמו שאתה אומר, מעל הכנסה של 721 אלף שקלים בשנה, משלמים תוספת מס של שלושה אחוזים על הדלתא, כלומר, לא על כל הסכום, אלא על מה שהרווחת יותר מ-721 אלף שקלים בשנה, מוצע להגדיל את המס משלושה אחוזים לחמישה אחוזים, כשזו הכנסה ממקורות הוניים, כלומר, שיחקת בבורסה, זה לא כי הלכת לעבודה ופתאום עבדת עוד שעתיים או משהו כזה, וגם מציעים להכניס למס היסף, וזה דווקא מעניין, את הרווח ממכירת דירה להשקעה שלא היה שמה בפנים עד עכשיו. ואנחנו, אתה יודע, מדברים על זה כאילו בשעשוע, מה בין הקפאת קצבת נכות או קצבת זקנה לבין מס יסף, משלושה אחוזים לחמישה אחוזים, אבל האמת, אני חושבת שזה הסיפור שמנסים לספר בתוכנית הגזרות הזאת, זה בטח ובטח הסיפור ששר האוצר סמוטריץ' מנסה לספר.
[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני חושב שכולם מבינים את האחריות, אני אומר באחריות מוחלטת, שהדוגמה האישית שאנחנו ניתן על הממשלה, ועל תקציביה, ועל עובדיה, יהיה כזה שכולם ירגישו שזה בסדר שהם נכנסים תחת אלונקה, אף אחד לא ירגיש שהוא פראייר, כן? שנכנס תחת אלונקה יותר ממישהו אחר, וכמובן קיצוצים והתייעלות במשרדי הממשלה."
ליאל: כולם יכנסו מתחת לאלונקה, אני לא אפגע רק בחלשים, אני לא אפגע רק במעמד הביניים, כולכם הולכים להידפק [צוחקת], סלחו לי על הצרפתית שלי.
שאול: אז אני רוצה, זה מביא אותי בדיוק לשאלה האחרונה, האם זה נכון?
ליאל: כן.
שאול: האם כולם, בצרפתית, הולכים להידפק, או שזה רק מעמד הביניים העובד, עם איזה בקטנה כזה ששמנו על "העשירים", במרכאות, וכל מי שלא עובד, כרגיל, הכל טוב.
ליאל: אז תראה, זו שאלה כבר הרבה יותר רחבה בעיניי, וקודם כל, ולא נשכח את החלשים ביותר שהולכים להיפגע, כל שקל שאתה מאבד, כשיש לך קצת, הוא שקל משמעותי, הוא שווה לך יותר, לתרופות, למזון, לוואטאבר. [שאול מהמהם] אני חושבת שלא, לא כולם הולכים להידפק, וזה מכמה טעמים. קודם כל, בגלל שכדי להצליח להעביר חלק גדול מהצעדים האלה, הממשלה צריכה להראות שגם היא נכנסת מתחת לאלונקה, עיין ערך מיסוי קרנות השתלמות, והקפאות שכר מינימום, ודברים מהסוג הזה שצריכים לעבור מול ההסתדרות, ולכן, שר האוצר כן הכניס לתוכנית הרפורמות שלו סגירה של חמישה משרדים ממשלתיים, אתה יודע, לזרוק להם איזה עצם של רצון טוב. אני לא רואה את זה קורה, לצורך העניין. אנחנו לא שומעים את סמוטריץ' מדבר על קיצוץ של כספים קואליציוניים, כשהדרג המקצועי במשרד שלו הראה לו כבר לפני יותר משנה שיש לו כמה וכמה מיליארדים, גם בשנים הקרובות, אתה יודע, הוא מדבר על שזה יהיה שיח מאחד, ולא מפלג, אין כזה דבר, כל החלטה כלכלית שאתה מקבל היא מפלגת מעצם טבעה, או שאתה נותן לאחד, או שאתה נותן לאחר, זה מאוד מאוד בינארי. אין עץ של כסף, אתה לא יכול להמשיך לממן מגזרים מסוימים, מימון יסף, אם תרצה…
שאול: אהבתי.
ליאל: ולקחת מאחרים, ולהגיד שזה לא מפלג, בגלל שאתה לא משנה את המצב הקיים. המצב הקיים בהיותו הוא מצב מפלג, וכשאנחנו רואים, לצורך העניין, את הממשלה ממש נאבקת, בעודנו מקליטים את השיחה הזאת שלנו, הולך להיות היום דיון בבג"צ, למשל, על תוספת אופק חדש למוסדות החינוך של ש"ס ויהדות התורה, מיליארד שקל בשנה, ובדיוק דיברנו על איך הולכים להקפיא קצבאות כדי להביא איכשהו שניים וחצי מיליארד שקל, אז מיליארד שקל בשנה, ש… לא רק שהם אקסטרה, אבל הם מושקעים במהלך שהוא בעצם לחתור תחת קיומה של כלכלת ישראל, כי זה כסף שהולך למוסדות שהאופן שבו הם מלמדים ולא מלמדים את ילדי המגזר החרדי, הוא ממש נוגד צמיחה. לא ללמד ילדים חשבון ואנגלית, כשאנחנו מדברים על המוסדות של הבנים, זה בעצם להגיד שהם יגדלו להיות מבוגרים שלא יכולים להיכנס לשוק העבודה. זה היה בעייתי מאוד מאוד מאוד כלכלית, ואתה צועק את זה הרבה שנים, וגם אני לפעמים, זה היה מאוד בעייתי לפני המלחמה, זה disaster אחריה, כשאתה מגרד כסף מהפנסיות של אנשים, ומקצבאות הזקנה שלהם, וביד השנייה אתה מעודד חוסר צמיחה, קשה מאוד, לדעתי, להגיד שכולם באמת מתחת לאלונקה.
[מוזיקת רקע]
שאול: לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר, ליאל קייזר, אני מאוד מאוד מודה לך.
ליאל: תודה רבה, שאול.
שאול: אתם האזנתם ואתן האזנתן לפרק משותף של "חיות כיס" ו"עוד יום". עורך הפרק הוא יותם רוזנוולד, על עיצוב הקול והמיקס הייתה חן עוז, על הביצוע הטכני משה מושקוביץ. עורך "חיות כיס" הוא יונתן כיתאין, עורך "עוד יום" הוא דניאל אופיר. אם היה לכם מעניין אתם מוזמנים בחום לשתף את הפרק הזה. תוכלו למצוא את כל הפרקים שלנו או באתר "כאן" או באפליקציה של "כאן" או בכל אפליקציית פודקאסטים שבא לכם. אם אתם כבר בספוטיפיי, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו, אומרים שזה עושה נפלא לעור הפנים. אם אתם רוצים לכתוב לנו הערות על מה ששמעתם, אתם מוזמנים לחפש את ליאל ואותי בטוויטר, או באינסטגרם, שם אנחנו מעלים תמונות של אוכל ודברים מוזרים מהסוג הזה.
אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה על האזנה, שנדע רק בשורות טובות.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários