זה נושא שלא מרבים לדבר עליו, ובחסות המלחמה הוא הוזנח אפילו יותר, אבל המשבר בביטוחים הסיעודיים מתרחש ממש כאן ועכשיו, והוא נוגע כמעט לכל אחד מאיתנו. איך קרה שמבוטחי הכללית עלולים למצוא את עצמם בקרוב ללא ביטוח סיעודי, למה זה רלוונטי גם למבוטחי הקופות האחרות, והאם יש פתרון לסוגיה הסבוכה הזאת? מדריך מקוצר למשבר הלא מדובר
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/11/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
צליל: שלום שאול אמסטרדמסקי.
שאול: שלום צליל אברהם.
צליל: אתה יודע שאול, כשהייתי בחופשת לידה היה משהו שהייתי עושה כל יום.
שאול: זה מאוד מעניין אותי אבל לא באנו לכאן לדבר על חופשת הלידה שלך.
צליל: תהיה איתי רגע. [מוזיקת רקע רגועה] כשהייתי בחופשת לידה כל יום בארבע או חמש אחר הצהריים, כשהיה לי כבר קשה להיות כל היום בבית, הייתי שמה את התינוק שלי בעגלה ולוקחת את הכלב והיינו יוצאים שלושתנו לטיול בשכונה.
שאול: נחמד.
צליל: כל יום בטיול היינו עוברים ליד גינה קטנה עם ספסלים ודשא, גינה שנמצאת ברחוב הראשי בין הבנק לסופר. ושם בגינה ישבו כל יום חבורה גדולה של עשרה או חמישה עשר קשישים סיעודיים בכיסאות גלגלים, יחד עם המטפלים הסיעודיים שלהם שדיברו ביניהם. חלק מהקשישים היו במצב יחסית חיוני וגם דיברו, וחלק היו במצב פחות טוב. ותמיד כשהייתי עוברת לידם, הייתי מתמלאת במחשבות די עצובות.
שאול: כי לא דיברת עם שום בן אדם מבוגר כל היום.
צליל: לא. כלומר, אולי. אבל בעיקר כי הסתכלתי על התינוק שלי, והסתכלתי על הקשישים, וחשבתי איך שהחיים מתחילים ומסתיימים באופן דומה: שגם הוא וגם הם יושבים בעגלה, מסיעים אותם ממקום למקום, והם תלויים לגמרי במישהו אחר בשביל לאכול, להתרחץ, אפילו בשביל להתהפך. הייתי מסתכלת על המטפלים, ומחייכת אליהם חיוך שאומר - אנחנו בעצם קולגות.
שאול: והם חשבו לעצמם: הנה עוד אם בודדה בחופשת לידה.
צליל: [מגחכת] אבל יש הבדל גדול: כשאנחנו תינוקות, חסרי ישע לגמרי ותלויים בזולת, יש מישהו שכל התפקיד שלו זה לדאוג לנו - ההורים שלנו. ההורים שלנו עובדים 24/7 בלדאוג לנו. אבל כשאנחנו קשישים, אין לנו הורים שידאגו לנו. יש לנו רק את הביטוח.
[הקלטה] אפי טריגר: "שני מיליון ושש מאות אלף בעלי ביטוח סיעודי של קופת חולים כללית עלולים למצוא עצמם עם כיסוי הנמוך ב-50% מהביטוח הנוכחי, אם לא יימצא פתרון עד לתחילת 2025. בשלב הבא הם עלולים להיוותר בלי כיסוי סיעודי בכלל…"
שאול: ולצערנו, מה שקורה בימים אלה עלול להביא אותנו למצב שבקרוב באמת לא יהיה לנו על מה להישען. זה אירוע מאוד גדול ומאוד חשוב, שעלול להשפיע על העתיד של כולנו. ולמרות זאת, רוב האנשים בישראל כנראה לא שמעו עליו, ולא רק כי יש מלחמה. הם לא שמעו עליו כי זה נושא שאנחנו נוטים להתעלם ממנו, להדחיק אותו עד שהחיים שלנו מתהפכים. אבל האמת היא שהביטוחים הסיעודיים של קופות החולים נמצאים בסכנה מוחשית לקיומם. וזה של קופת חולים כללית, הקופה הגדולה בישראל, ממש נמצא על סף קריסה.
[מוזיקת רקע]
צליל: אז השבוע ב"חיות כיס", מה הסיפור עם הקריסה של הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים?
שאול: כמה זה עולה להיות סיעודי?
צליל: מי מממן את זה היום?
שאול: האם אנחנו עומדים לחיות במדינה שבה לא יהיו יותר ביטוחים סיעודיים?
צליל: והאם עוד אפשר לעשות משהו כדי להציל את המצב?
[מעבר מוזיקלי]
הסיפור הזה התחיל עם כותרת שנשמעת על פניו מאוד משעממת, שהתפרסמה בעמודי הכלכלה ב-28 באוגוסט: "אף חברה לא ניגשה למכרז הביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית". בואו נפרק את הכותרת הזאת, ונתחיל מהמילים "ביטוח סיעודי".
שאול: אם נשאל אנשים ברחוב אם יש להם ביטוח סיעודי, נקבל כנראה מבטים חלולים. הרבה מהם יצטרכו כמה דקות כדי לבדוק, חלק אולי לא ידעו בכלל על מה אנחנו מדברים. אבל האמת היא שביטוח סיעודי הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר, והאמת היא שבערך לחצי מהישראלים יש ביטוח סיעודי, וטוב שכך.
צליל: כשאנחנו מדברים בינינו על אנשים סיעודיים ועל מצב סיעודי אנחנו מבינים אינטואיטיבית למה הכוונה: לבן אדם שצריך סיוע בשביל הפעולות היומיומיות הבסיסיות שלו. אבל אם נחפש בספר החוקים של מדינת ישראל הגדרה לאדם סיעודי, לא נמצא כזאת. לביטוח הלאומי, למשרד הבריאות, למשרד הרווחה - לכל גוף יש הגדרה משלו. משרד הבריאות למשל מגדיר כסיעודי אדם שבריאותו ירודה כתוצאה ממצב קבוע כרוני, והוא מרותק לכיסא גלגלים או למיטה, או שאין לו שליטה על הסוגרים, או שיש לו קושי בהליכה. ויש עוד הגדרות.
כשבן אדם הופך לסיעודי ברמה שהוא צריך השגחה וטיפול כל הזמן, זה קודם כל אירוע טראומטי ומשנה חיים עבורו ועבור המשפחה שלו. זה גם אירוע בירוקרטי עצום: בבת אחת המשפחה צריכה ללמוד איך להתנהל מול המון רשויות וגופים כדי לקבל את העזרה שהיא זקוקה לה.
שאול: אבל זה גם אירוע פיננסי, ולמעשה זו קטסטרופה פיננסית. זה מאוד מאוד יקר להיות סיעודי. ככל שאדם יותר סיעודי וצריך יותר עזרה, כך הטיפול יקר יותר.
צליל: אדם שזקוק לטיפול מסביב לשעון חייב להעסיק מטפל סיעודי צמוד. כדי שיגור איתו בבית, החוק מחייב שזה יהיה עובד זר. המטפלים הזרים מקבלים בדרך כלל שכר מינימום, כלומר קרוב ל-6,000 שקל בחודש. חוץ מזה המטפלים מקבלים תוספת על עבודה בשבתות, מה שמעלה את השכר ל-7,000 שקל לחודש ויותר, וכמו אצל כל עובד אחר - על השכר הזה צריך להוסיף תנאים סוציאליים: ימי מחלה, חופשה, הבראה, פנסיה, נסיעות - כל מה שכולנו מקבלים, שזה בערך עוד 30%. אם מביאים בחשבון את זה שפעם בשנה עובד יוצא לחופשה וצריך לשלם עוד למחליף שלו, ההוצאות יכולות להגיע ל-10,000 ואפילו ל-12,000 שקל לחודש.
שאול: זה הרבה כסף למשפחה. בתוך כמה שנים הסכום הזה מצטבר ל-500-300 אלף שקל.
צליל: זה הרבה כסף. צריך להפריד בין זה שהמטפל עובד עבודה פיזית קשה מסביב לשעון ומקבל שכר נמוך בלי שעות נוספות, שזו בעיה כשלעצמה, לבין זה שעבור המשפחה של האדם הסיעודי זו הוצאה גדולה מאוד.
שאול: אז איך עומדים בהוצאה הזאת? מי מממן את כל זה?
צליל: קודם כל חלק מזה אנחנו מממנים, כלומר הביטוח הלאומי. אמרנו קודם שכשאנחנו זקנים אין לנו אבא ואמא ויש רק ביטוח - הכוונה היא גם לביטוח הלאומי. הקצבה שהסיעודי מקבל ביטוח לאומי היא לפי רמת התפקוד שלו. קשיש סיעודי בתפקוד הכי נמוך, רמה 6, שמעסיק עובד זר, מקבל מביטוח לאומי כל חודש 5,489 שקלים.
שאול: שזה יפה.
צליל: זה יפה, אבל זה לא מכסה את העלות של להעסיק מטפל סיעודי, זה מכסה פחות מ-60%. ויש קאץ'.
שאול: קאץ'?
צליל: מי שיש לו הכנסות של יותר מ-12,500 שקל בחודש, למשל מפנסיה או משכר דירה, הביטוח הלאומי ייתן לו קצבת סיעוד אבל מקוצצת בחצי, רק כ-2,700 שקל לחודש. ואם ההכנסה של הסיעודי היא יותר מ-18,000 שקל בחודש אז הוא לא יקבל שום דבר מביטוח לאומי. ו-18,000 שקל בחודש אולי נשמע כמו הרבה כסף…
שאול: אבל זה רק נשמע. קודם כל זה ברוטו, בנטו אחרי מס זה 17,000 שקלים, ובכל מקרה העלות של מטפל צמוד היא עשרה עד 12,000 שקלים בחודש. מה שאומר שלאותו קשיש סיעודי יישארו רק איפשהו בין 5,000 ל-7,000 שקלים בחודש לחיות. אם הוא שוכר דירה, רוב הסכום הזה ילך על שכירות, וישאיר לו מעט מאוד לתרופות ולמזון. ואפילו אם הוא לא שוכר דירה, לקשישים סיעודיים יש המון בעיות רפואיות ולכן גם המון הוצאות. לחיות מ-5,000 עד 7,000 שקלים בחודש, ביוקר המחיה של ישראל, אלה לא בדיוק חיי עושר.
צליל: וזו בדיוק הנקודה שבה אמורים להיכנס הביטוחים הסיעודיים.
[מעבר מוזיקלי]
שאול: בישראל יש כל מיני סוגים של ביטוחים סיעודיים. או ליתר דיוק, היו כל מיני סוגים. פעם אפשר היה לקנות ביטוחים סיעודיים דרך מקום העבודה שלכם, אבל התוכניות האלה קרסו וב-2017 המדינה הפסיקה את שיווקם. שנתיים לאחר מכן חברות הביטוח הודיעו שהן מפסיקות למכור ביטוחים סיעודיים פרטיים, כאלה שאנשים קנו מהן באופן עצמאי, כי גם הם הגיעו לסף קריסה.
צליל: כשאנחנו אומרים "לסף קריסה", הכוונה היא שחברות הביטוח הבינו שהביטוחים האלה כבר לא משתלמים להן, כי הסיכון להפוך לסיעודי הפך להיות מאוד מאוד גדול.
שאול: מה שמביא אותנו לקופות החולים ולמשבר הנוכחי. הביטוחים הסיעודיים הנפוצים ביותר בישראל, ולמעשה היחידים שעוד אפשר לקנות, הם ביטוחים סיעודיים קבוצתיים שנמכרים דרך קופות החולים. אלה בעצם קרנות בערבות הדדית שכל קופת חולים פותחת למבוטחים שלה שרוצים להצטרף. המבוטחים משלמים כסף כל חודש, הכסף הזה נכנס לקרן הביטוח הסיעודי, ומי שמתפעלות את הקרנות האלה הן חברות הביטוח הפרטיות.
צליל: כשאנחנו אומרים שהן מתפעלות את הביטוח הסיעודי, הכוונה היא שהן אלה שעושות את הבדיקות בשביל לבדוק אם אתם סיעודיים או לא, ואם מגיע לכם כסף. ואם הן משתכנעות שמגיע לכם, הן אלה שמשלמות את הכסף מהקרן הזו של הקופה. הן לא מממנות, רק מתפעלות. מי שרוצה לדאוג שיהיה לו מספיק כסף כדי להעסיק מטפל זר, זו בעצם האפשרות היחידה שנשארה לו.
שאול: לכמעט חמישה מיליון ישראלים יש ביטוח כזה. יותר מחצי מהם מבוטחים בקופת חולים כללית. הביטוח הסיעודי שלה הוא הגדול ביותר בישראל, ולמעשה הגדול ביותר בעולם כולו. אם הפכתם לסיעודיים, הביטוח הזה ישלם לכם עד 5,000 שקלים בחודש אם יש לכם מטפל צמוד, וסכום כפול מזה אם אתם מאושפזים במוסד סיעודי.
צליל: אז אם יש לנו 5,500 שקל מביטוח לאומי, ועוד 5,000 שקל מהביטוח הסיעודי, די כיסינו את העניין.
שאול: רק שעכשיו, עכשיו הסידור הזה, הביטוח הזה, נקלע לצרות צרורות.
צליל: למה בעצם?
שאול: בעיקר בגלל שהסיכון להפוך לסיעודי גדל עד כדי כך, שחברות הביטוח שמוכרות את הביטוח הזה ללקוחות של קופות החולים באות ואומרות - "הלו, זה כבר לא ביטוח. ביטוח זה עניין סטטיסטי, אנחנו מבטחות משהו שיש הסתברות מסוימת שהוא יקרה, ויש הסתברות יותר גדולה שהוא לא יקרה. ועכשיו ההסתברות להפוך לסיעודי כל כך גדלה שזה כבר פחות עניין של האם אלא יותר עניין של מתי".
צליל: הסיכון להפוך לסיעודי הוא עצום. בגיל 80 אחד מכל ארבעה יהיה סיעודי, בגיל 90 - אחד מכל שניים.
שאול: ואת הסיכון העצום הזה הן פשוט לא מוכנות לבטח.
[מעבר מוזיקלי]
צליל: אוקיי, אמרנו הרבה דברים, בוא נפרק את זה שלב שלב. קודם כל עניין הסיכוי להפוך לסיעודי, איך קרה שפתאום הסיכון הזה הפך לכמעט ודאי? היו פריצות דרך רפואיות שלא שמעתי עליהן?
שאול: לא ממש, כלומר, אנשים חיים יותר שנים בזכות התקדמות הרפואה, זה כולל גם את החולים הסיעודיים, אבל זה לא העניין המרכזי כאן. העניין המרכזי הוא השינויים הרגולטוריים שהיו בשנים האחרונות, כלומר, שינויים שהמדינה עצמה עשתה, ובעיקר שניים.
השינוי הראשון היה של הביטוח הלאומי, זה קרה בתקופתו של מאיר שפיגלר כמנכ"ל, הוא הנהיג מדיניות מקלה בבחינות לזכאות לביטוח סיעודי, הבחינות שבו הן קובעות האם אתם זכאים או לא. הוא קבע שיהיו פחות בדיקות פולשניות ויהיו יותר "פתקים מהרופא", שהרופא יצהיר שאתם סיעודיים. כאלה. אבל זה לא נגמר כאן.
צליל: את השינוי השני הנהיגה הממונה לשעבר על הביטוח, דורית סלינגר. היא הרחיבה את הזכאות לביטוח סיעודי גם לילדים למשל, והשינוי היותר דרמטי שהיא ביצעה הוא ההחלטה שאם הביטוח הלאומי קבע שאדם הוא סיעודי, חברת ביטוח לא תוכל לקבוע אחרת.
שאול: עכשיו, הכוונות שלהם כנראה היו טובות, אבל ברגע שמנכ"ל הביטוח הלאומי הנהיג את המדיניות המקלה שלו, גם חברות הביטוח נאלצו לשלם. והתוצאה של הקומבו הזה היא מסחררת. לפי מחקר עדכני של מרכז טאוב, מספר מקבלי קצבת הסיעוד של הביטוח הלאומי הוכפל בעשור שבין 2012 ל-2022, זאת בזמן שמספר הקשישים גדל רק ב-40%. זה אומר שהזדקנות האוכלוסייה היא לא הזרז של הגידול במספר הסיעודיים, אלא השינוי במדיניות.
צליל: והגידול במספר הזכאים לקצבה מתבטא גם בגידול בכסף שהמדינה משלמת. בעשור הזה, היקף קצבאות הסיעוד שמשלם הביטוח הלאומי זינק ב-70%.
שאול: וזו הנקודה שבה חברות הביטוח הפרטיות אמרו "די, אנחנו לא מעוניינות יותר להיות חלק מהאירוע. אתם הגדלתם את הזכאות, אתם רוצים להיות ה-good guys ולחלק להמון אנשים קצבת סיעוד בלי לבדוק? אין בעיה, תתמודדו עם זה לבד".
[מעבר מוזיקלי]
צליל: אז הסברנו מה זה ביטוח סיעודי, ועכשיו לחלק השני של הכותרת - המכרז של קופת חולים כללית.
שאול: המכרז הזה היה אמור לצאת לדרך כי המדינה קבעה שחברות הביטוח יתפעלו את הביטוחים הסיעודיים של הקופות לתקופות של 5 שנים, ואז הקופות יעשו מכרז חדש בשביל להבטיח שתהיה תחרות בתחום ולא קיפאון, שזה הגיוני. בינואר 2024 נגמרו החמש שנים האלה.
אבל עוד הרבה לפני זה, בערך לפני שנתיים, חברות הביטוח הפרטיות הרימו דגל אדום. חברת הראל, למשל, הזהירה את המדינה מראש שאם שום דבר לא ישתנה היא לא תיגש מחדש למכרז של קופת חולים כללית.
צליל: והמשבר בקופת חולים כללית הוא ממש לא בעיה רק של המבוטחים של הכללית. הכללית היא הקופה עם המבוטחים הכי מבוגרים אז הביטוח שלה הוא פשוט הראשון לקרוס, אבל גם בקופות האחרות זה רק עניין של זמן.
שאול: כשהתברר שיש בעיה עם הביטוח של כללית זו הייתה תקופת החקיקה המשפטית, מה שאומר שהממשלה והציבור היו עסוקים בדברים אחרים לגמרי. הכללית עתרה לבג"ץ ובסופו של דבר חברות הביטוח הסכימו לתת הארכה של שנה, בתנאי שהמדינה תנצל את השנה הזו בשביל למצוא פתרון.
צליל: אבל אז פרצה מלחמה והמדינה עברה להתעסק בזה, וכך הזמן הלך ואזל. עכשיו אנחנו ממש ברגע האחרון.
שאול: בעוד חודש וכמה ימים, בסוף דצמבר, אם לא יקרה שום דבר אחר, לקופת חולים כללית לא תהיה חברה שמתפעלת את הביטוח הסיעודי שלה. מה שאומר שלפי הכללים יותר מ-2.5 מיליון אנשים ששילמו על ביטוח סיעודי כל החיים שלהם ימצאו את עצמם מול שוקת שבורה. מי שכבר מקבלים קצבת סיעוד הם ימשיכו לקבל אותה, אבל מי שיהפכו לסיעודים אחרי אותו רגע, עלולים לגלות שבמקום 5,000 שקלים בחודש הם יקבלו רק 1,000 שקל בחודש, אולי אפילו פחות. וחוץ מזה כללית לא תוכל יותר לצרף מבוטחים חדשים לביטוח הסיעודי, מה שאומר שהביטוח פשוט יאכל את הכסף שנשאר בקרן עד שהוא ייגמר.
[מעבר מוזיקלי]
צליל: אנחנו עומדים בפני משבר שכולם ידעו שנגיע אליו, ועכשיו נשאלת השאלה האם ואיך הוא ייפתר?
שאול: בינתיים קופת חולים כללית שוב עתרה לבג"ץ. בג"ץ חייב את המפקח על הביטוח לעשות משהו סוף סוף, והוא באמת עשה.
צליל: לפני שבועיים המפקח על הביטוח, עמית גל, פרסם הוראות חדשות. ההוראות האלה קובעות שכדי להיות מוכרים כסיעודים יהיה צורך לעמוד ביותר תנאים. למשל, היום בשביל להיות מוכרים בתור סיעודיים מספיק שלא תהיו מסוגלים לבצע שלוש פעולות מתוך שש. למשל, לא תהיו מסוגלים להתלבש לבד, להתקלח לבד וללכת לבד. אחרי שהשינוי ייכנס לתוקף, זה לא יספיק. בשביל להיות זכאים לקצבת סיעוד תצטרכו להוכיח שאתם לא מסוגלים לבצע פעולה יומיומית נוספת, כלומר ארבע פעולות בסך הכל.
שאול: ויש החמרות נוספות. למשל, אם היום אתם לא מסוגלים לכפתר את החולצה שלכם זה נחשב שאתם לא מסוגלים להתלבש לבד. לפי ההוראות החדשות, מספיק שתוכלו לשים על עצמכם חלוק כדי שתיחשבו למי שמסוגלים להתלבש לבד.
צליל: זה נשמע ממש נורא! אדם שצריך עזרה כדי להתקלח, להתלבש וללכת לא יוכל לתבוע את הביטוח הסיעודי? מה הוא אמור לעשות? להישאר במיטה כל היום? למה שהמפקח על הביטוח יעשה דבר כזה?
שאול: כי בגלל שאף אחד לא ניהל את המשבר הזה כמו שצריך, אגב, בעיקר הוא לא ניהל אותו כמו שצריך, הגענו לדקה ה-90, ועכשיו הדרך היחידה למנוע את הקריסה, בעוד חודש וקצת, היא להחמיר את התנאים לקבלת הקצבה. או במילים אחרות: המדינה הפכה את הביטוח הסיעודי למאוד מאוד נדיב, כל כך נדיב שהחברות הפרטיות - שהן חברות למטרות רווח, כן? - אמרו "תודה, אנחנו לא בקטע", ורק אז היא נזכרה פתאום לשאול את עצמה: רגע, אולי הייתי נדיבה מדי. כי אין כסף אינסופי. או שעושים סדר עדיפויות מחדש, או שמסמנים קו בחול איפשהו.
צליל: וזהו? ככה זה יהיה מעכשיו?
שאול: תראי, אני לא יודע מה יקרה עם הסיפור הזה בטווח הקצר. יכול להיות שההחמרה של התנאים תהפוך את הביטוח הסיעודי ליותר משתלם, ואולי חברת הראל תחליט לגשת מחדש למכרז של כללית. אני באמת לא יודע. אני רק מאוד מקווה שיצליחו למנוע את הקריסה של הביטוח הסיעודי של כללית, כי אם לא, חלק מהאנשים פשוט יעזבו את קופת חולים כללית ויעברו לקופה אחרת בשביל שיהיה להם ביטוח סיעודי, אולי גם אני אעשה את זה, ומתישהו גם הביטוחים הסיעודיים שלהם יקרסו מאותה סיבה.
וזה לא בסדר, כי הציבור לא אשם במחדלים של הממשלות, בפרט לא הציבור הזה, שהיה אחראי מספיק כדי לרכוש ביטוח סיעודי.
מה שלא יהיה הפתרון, הוא כנראה יהיה פתרון גרוע, כי אנחנו נמצאים בדקה ה-90, ואנחנו עדיין נצטרך למצוא פתרון טוב יותר לטווח הארוך, כי אחרת המשבר הזה יחזור על עצמו בתוך כמה שנים.
צליל: יש כל מיני אפשרויות לפתרונות כאלה. משרד הבריאות, למשל, הציע שחלק מהכסף שאנחנו חוסכים לפנסיה ילך לטובת חיסכון למצב סיעודי. הפתרון הזה בעייתי כי מלכתחילה לא בטוח שחיסכון לפנסיה יספיק בשביל שתהיה פנסיה.
שאול: נכון. במחקר של מרכז טאוב, החוקרים הציעו רעיון אחר - לחייב את כולם, את כל הישראלים, לקנות ביטוח סיעודי. כמו שכל בעל רכב מחויב לקנות ביטוח רכב חובה. זה רעיון נחמד, אבל מאחר שמדובר בביטוח די יקר לא בטוח שכל אחד יכול לעמוד במחיר שלו.
צליל: אפשרות נוספת היא הלאמה. שהמדינה תלאים את הביטוח הסיעודי ותצרף אליו את כל הציבור דרך ביטוח לאומי. בעצם ליצור ביטוח סיעודי ממלכתי.
שאול: זו הצעה שמתגלגלת כבר שנים, ולדעתי האישית בסופו של דבר לא יהיה מנוס ממנה באיזושהי דרך. ההצעה הזאת פשוט נבלמת תמיד בנימוק הדי טוב שאם יהיה ביטוח סיעודי ממלכתי אז, כמו תמיד, הציבור העובד יממן אותו בזמן שציבור אחר, שלא עובד, יהנה ממנו. מה עוד שמדובר במשהו שהעלות שלו יכולה בקלות להגיע לעשרות מיליארדי שקלים כל שנה, פשוט כי זה באמת מאוד יקר להיות סיעודי.
[מוזיקת רקע]
צליל: כולנו רוצים להדחיק את הזקנה והמוות, אנחנו חייבים לעשות את זה כדי שנוכל להמשיך לחיות. אבל יש מישהו שאסור לו לעשות את זה בשום אופן, וזאת המדינה. אם המדינה והממשלה לא יקיימו דיון על הזקנה והמוות ועל התפקיד שלהן בסיפור הזה, אלא יתנו לדברים להידרדר ולהידרדר, מי שיקרוס יהיו אנחנו.
שאול: בסופו של דבר, כמו בכל דיון על שירותים חברתיים, גם בדיון על הביטוח הסיעודי השאלה הבסיסית היא מה תפקידה של המדינה, ומה תפקידו של הפרט. מי אמור לדאוג לעתיד שלנו מבחינה כלכלית? אנחנו, או הקולקטיב?
צליל: ואם אנחנו מסכימים שהמדינה צריכה לעזור לנו במצב של קטסטרופה, מה קורה כשהקטסטרופה נעשית שגרה שפוקדת כל בית רביעי?
שאול: ומנגד, אם אתם חושבים שאנשים צריכים לדאוג לעצמם ולא המדינה, אז הנה - אנשים דאגו לעצמם, הם קנו ביטוח, ובסוף המדינה שינתה את הכללים ועכשיו הביטוח קורס. מי צריך לשלם את המחיר על זה?
צליל: אלה שאלות טובות ומעניינות לדיון ציבורי מעמיק. אבל קודם כל המדינה מוכרחה לפתור את המשבר הנוכחי. משבר שלכולם היה די זמן לפתור אותו, אבל כשאף אחד לא מנהל שום דבר, אז שום דבר לא נפתר.
שאול: ואחרי שזה יקרה, בתקווה שזה יקרה, יגיע הזמן לקיים את הדיון הציבורי הזה אחת ולתמיד.
אתם האזנתם ל"חיות כיס", הפודקאסט הכלכלי של "כאן". עורך "חיות כיס" הוא יונתן כיתאין, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, סייעה בהפקה צליל דה חודה, ועורכת הסאונד שלנו היא רחל רפאלי.
צליל: במערכת "חיות כיס" תמצאו גם את אלון אמיצי. אפשר להאזין לכל עולם התוכן של "כאן" ביישומון "כאן" ובאתר שלנו. תודה רבה שאול אמסטרדמסקי.
שאול: תודה רבה צליל אברהם, אל תהיי סיעודית, ותודה לכם שהאזנתם.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments