top of page

חיות כיס - כיסון 13: מבוא לכלכלת טיילור סוויפט

איך נוצר אפקט טיילור סוויפט שמשפיע על כלכלות של מדינות וערים שלמות, ועשוי אפילו להכריע את הבחירות לארה״ב? למה זה לא קרה עם ביונסה או מיילי סיירוס? והאם מדובר בבועה מוגזמת, שהרבה גורמים אינטרסנטיים רוכבים עליה?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/02/2024.

קריינים: אתם מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

(מוזיקה, טיילור סוויפט שרה את "Cruel Summer", אלון אמיצי מצטרף אליה)

תומר: אמיצי?

אלון: כן?

תומר: היי.

אלון: היי. מה קורה?

תומר: מה העניינים?

אלון: בסדר גמור.

תומר: תגיד, מה… מה… מה אתה עושה?

אלון: סתם, שר לעצמי, As one does, כמו שאני עושה תמיד.

תומר: אוקיי. תגיד, מה… יש לך מושג על מה הפרק הבא שלך בחיות כיס? כי יש כמה דברים שרציתי לדבר איתך עליהם.

אלון: נכון, נכון. היה הורדת הדירוג… אנחנו צופים האטה במשק בעקבות המלחמה… יש… כן, יש הרבה נושאים. האמת שרציתי שנחשוב קצת מחוץ לקופסא.

תומר: אוקיי… מה חשבת?

אלון: אני חושב שיש איזה פתרון שלא מספיק מדברים עליו לכל הבעיות שאנחנו חווים עכשיו בכלכלה הישראלית.

תומר: אוקיי, קדימה, תן לי את זה.

אלון: אתה מוכן?

תומר: אמממ… כן.

אלון: אוקיי, אני מקווה שזה לא Too much למאזינים שלנו, כי זה באמת צריך לחשוב מחוץ לקופסא…

תומר: נו, אמיצי, דבר כבר…

אלון: אוקיי, טיילור סוויפט.

תומר: לא הבנתי. מה טיילור סוויפט?

אלון: אני חשבתי שאני לא מעודכן. תומר, אתה יודע שזמרת הפופ, עם נגיעות הקאנטרי, טיילור סוויפט, היא האמנית הכי רווחית בעולם כרגע?

תומר: כן, שמעתי על זה משהו, אבל איך זה קשור לחיות כיס?

אלון: אוקיי, אתה יודע שיש לה מגע זהב?

תומר: מה הכוונה?

אלון: אוקיי. טיילור סוויפט כרגע בסיבוב הופעות שנקרא Eras, או עידנים בשפתנו היפה, עברית. וסיבוב ההופעות הזה כל כך רווחי שאפילו הבנק המרכזי של ארצות הברית ציין אותו באחד הדו"חות שלו כ-Boost מאוד משמעותי לכלכלה ולתיירות. העיר פילדלפיה למשל, חוותה את השיא שלה מאז הקורונה רק בזכות ההופעה של טיילור סוויפט בעיר.

תומר: אוקיי, עדיין לא הבנתי איך זה קשור אלינו, לכלכלה הישראלית, למלחמה…

אלון: תומר, אנחנו צריכים להביא את טיילור סוויפט לארץ.

תומר: אה. כן. ברור שהיא תבוא. בטח החבר שלה, ברונו מארס, שעוד מנסה להבין מה קרה להופעה שלו בשבעה באוקטובר, ימליץ לה על זה.

אלון: תחשוב על זה תומר, הופעה אחת של טיילור סוויפט בארץ וזהו. סגרנו את הגירעון! תמרצנו את הכלכלה! אני לא בטוח שזה יעזור לעליית מחירים, אבל זה יסגור לנו הרבה פינות פה.

תומר: לא הבנתי, על זה הפרק שלנו בחיות כיס?

אלון: על זה הפרק שלנו בחיות כיס! בואו נתחיל.

(טיילור סוויפט שרה בית מתוך Blank Space)

אלון: טוב, תומר, המאזינים שלנו לא יכולים לראות, אבל אני רואה על פניך שאתה סקפטי.

תומר: אה, קצת.

אלון: אז אולי את תרצה לשמוע כמה מספרים.

תומר: כן. מספרים אני אוהב.

אלון: עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר אך ורק ממכירות כרטיסים, סיבוב ההופעות של טיילור סוויפט הוא סיבוב ההופעות הכי רווחי בהיסטוריה. היא עקפה את אלטון ג'ון עם 900 מיליון הדולר העלובים שלו.

תומר: שיהיה לו לתרופות, מה שנקרא.

אלון: אבל זו לא ההשפעה העיקרית של סיבוב ההופעות הזה. כי הדבר העיקרי כאן הוא מה שכינו אפקט סוויפט - הבוסט הכלכלי שהופעה של טיילור סוויפט יכולה לעשות בעיר מסוימת. זה יכול להתבטא בחדרי מלון שנחטפים במהירות או במסעדות וחנויות שפתאום מקבלות כמות עצומה של מבקרים בבת אחת, שגם ככה באו ליהנות ולהוציא כסף. הסכומים נעים בין 40 עד 50 מיליון דולר של תוספת לפעילות כלכלית בערים כמו קנזס או סינסינטי, עד ל-320 מיליון דולר בלוס אנג'לס.

תומר: 320 מיליון דולר, זה… קצת פחות מהתקציב השנתי של משרד הפנים.

אלון: אתה מבין?

תומר: אני מבין, והאמת שקצת שמעתי על זה, אוקיי? אבל עדיין לא הבנתי למה דווקא טיילור סוויפט, שהיא אחלה והכל, אבל למה היא הפכה להיות כזאת תופעה ענקית?

אלון: אוקיי, תומר, אתה לא היחיד ששאל את השאלה הזאת, ולכן אנחנו צריכים לספר את הסיפור של טיילור סוויפט: ב-13 בדצמבר 1989, נולדה לסקוט ואנדראה סוויפט, זוג מפנסילבניה שבארצות הברית, ילדה קטנה בשם טיילור. גם סקוט וגם אנדראה היו אנשי עסקים במקצועם. אבל, עוד כשהיא הייתה בת תשע, טיילור החליטה שהיא רוצה להיות מוזיקאית. למרות שהעתיד יוכיח שגם היא תהפוך להיות אשת עסקים מאוד מוצלחת. אז הסוויפטים עברו לנאשוויל, לב תעשיית מוזיקת הקאנטרי של ארצות הברית. וכבר בגיל 14, טיילור הקטנה כבר סגרה לעצמה חוזה הקלטות. בגיל 17 היא כבר הוציאה את האלבום הראשון שלה, שהיה להיט עצום בארצות הברית. בעיקר בגלל שטיילור קידמה אותו עוד ב-2006 דרך רשתות חברתיות.

תומר: 2006? איזה רשתות חברתיות היו ב-2006? אני זוכר שפייסבוק התחילו כזה בארץ ב-2007.

אלון: היא קידמה אותו ב-Myspace ובאס אם אסים.

תומר: וואו, אס אם אסים. כמו חברת כנסת בפריימריז. יפה.

אלון: כן. אם יש משהו שכבר אפשר להסיק לגבי טיילור, זה שללא ספק יש לה ראש שיווקי. אז זאת הייתה רק ההתחלה. וטיילור המשיכה להוציא אלבומים מצליחים אחד אחרי השני, ותוך כדי עשתה מעבר הדרגתי מקאנטרי, לקאנטרי פופ, לפשוט פופ.

תומר: כן, מתי היה Shake It Off?

אלון: אני… דווקא את זה אני זוכר. לא היה קאנטרי. (השיר מתנגן ברקע) זה לגמרי פופ. זה היה ב-2014 כשטיילור כבר הייתה בגיל המופלג 25.

תומר: קשישה. אז רגע. אז בשלב הזה היא הפכה להיות כבר כוכבת פופ ענקית נכון? ב-2015 כזה.

אלון: כן.

תומר: אבל עדיין לא הבנתי בעצם, במה טיילור שונה מביונסה, או מיילי סיירוס, או אריאנה גרנדה? כולן חכמות, כולן נבונות, כולן יודעות את התורה. איפה היא הצליחה שהן לא? מה היא עשתה אחרת?

אלון: אוקיי, אז אני מבין מה שאתה אומר. ב-2015 היא עוד לא הייתה התופעה שהיא היום, אבל היא כן המשיכה לטפח את קהל המעריצים השרוף שלה. כשיצא האלבום הרביעי שלה, אלבום בשם 1989, הצוות שלה אסף שמות של כל מיני מעריצים שרופים, אנשים שפתחו עבורה עמודים באינסטגרם, שהגיבו מלא בחשבונות שלה, ובאופן כללי אהבו אותה קצת יותר מהממוצע, וכל האנשים ברשימה הזו הוזמנו לפגוש את טיילור סוויפט בבית. אני מניח שזה לא היה הבית שלה, אלא סתם בית לצורך האירוע, אבל הוזמנו לפגוש אותה בבית כלשהו. והיא הכינה להם עוגיות. לכל המעריצים.

תומר: אוקיי. איכשהו אני לא מדמיין אותה יושבת ואופה עוגיות בעצמה, אבל בסדר. אז אתה חושב שהעוגיות זה מה שמבדל אותה משאר כוכבי הפופ העצומים? שהיא יותר גדולה מאלטון ג'ון או ביונסה כי הם אף פעם לא הכינו למעריצים שלהם עוגיות?

אלון: זאת כמעט הפואנטה שלי, אנחנו קרובים. אני אגיד עוד משהו חשוב שטיילור סוויפט עשתה כבר אז וממשיכה לעשות עוד היום. היא שותלת רמזים.

תומר: אה, רמזים אני דווקא אוהב. מה? איזה רמזים?

אלון: לכל מיני דברים. באנגלית קוראים לזה Easter Eggs, ביצי חג הפסחא. זה לקוח ממנהג בחג הנוצרי להחביא ביצים שמציירים עליהם יפה כזה, ואז הילדים מתרוצצים ומנסים לחפש. זה פשוט דברים קטנים שטיילור מחביאה בשירים שלה, או בקליפים, או אפילו בפוסטים שלה באינסטגרם. דברים שנועדו לתקשר משהו קטן. לא חובה לעלות על זה כדי ליהנות, אבל זה נותן איזשהו רובד נוסף למעריצים השרופים באמת. זה יכול להיות טבעת מסוימת שמופיעה שוב ושוב, מספרים שתולים בתמונות שמסמלים את התאריכים של האלבום או הסינגל הבא. כל מיני דברים קטנים וכיפיים כאלה.

תומר: מעניין. זה אומר שחייבים להמשיך לעקוב מקרוב. להיות Swiftie (כינוי למעריצים של טיילור) אדוק כדי לא לפספס איזה פרט. אוקיי, אז אתה אומר זה מעבר רק לשירים והקליפים, כי באמת לא נראה לי שאני מכיר כל כך הרבה שירים של טיילור סוויפט. כאילו יש לה איזה שבעה, שמונה שירים, להיטים שאני מכיר. אפילו ניסיתי לספור. אחד מהם לדעתי חשבתי שהוא בכלל של לנה דל ריי.

אלון: כן, זה קצת דומה. הם גם עשו דואט ביחד. תראה, יש לה מספר מכובד של להיטים, אבל אתה צודק בקטע שאתה כנראה לא תלך לחתונה או למסיבה, ומישהו ישים שיר שלה.

תומר: אלא אם כן זה חתונה בטנסי.

אלון: יכול להיות. בעיניי, עם כל הרמזים שהיא שותלת והמילים של השירים שלה, טיילור סוויפט היא יותר כמו סדרה ממש ממש ממכרת. המעריצים שלהם גם לא מעריצים של להיטים או של איזה פזמון ממכר. הם יותר אוהבים את המכלול של היצירה. הם מרגישים קרובים אליה, כאילו היא חברה טובה שלהם, שמדברת אליהם בגובה העיניים. וטיילור תמיד דואגת להם להרבה, הרבה תוכן. ולא סתם תוכן, אלא סוג של תוכן עם הקדשה אישית. אם הייתי צריך להגיד למה לדעתי טיילור סוויפט היא האמנית הכי מצליחה בעולם כרגע, הייתי אומר שזה בגלל שהיא הצליחה ליצור אינטימיות עם מיליוני אנשים.

תומר: הבנתי… שבגדול, זה מה שמוזיקה ואמנות טובה אמורה ליצור בכל מקרה, והיא עושה את זה כבר עשרות שנים. אתה פשוט אומר שטיילור לקחה את זה לשלב הבא בעצם. כלומר, יש להנות משיר, ויש ליהנות משיר ולחשוב: וואו, היא ממש מתקשרת איתי. היא ממש שולחת לי מסר.

אלון: לגמרי. זה הכל חלק מה-Fandom.

תומר: פן מה?

אלון: Fandom. זה בעצם כל מה שאנחנו מדברים עליו. זה פשוט ההווי של להיות מעריץ. זה כשהערצה לאומן כלשהו נהיית תופעה בפני עצמה, עם רצונות משלה, שהאומן צריך לספק. וטיילור מספקת. היא ממש בונה להם עולם שלם. ותחשוב שכשיש את העולם הזה, ה-Fandom המאוד נאמן ואדוק, אז אז מה זה כסף? מה זה כרטיס יקר? מה זה לשלם גם על טיסה לחו''ל ומלון? ולרכוש את התקליטים פיזית? ואם הם יוצאים בכמה צבעים, אז לרכוש את כל התקליטים בכל צבע. כסף זה לא משנה במערכות יחסים.

תומר: זה נכון. ואתה אומר שהם באמת נאמנים. זאת אומרת, הם אחריה באיש ובמים בכל מחיר. יש לך איזה דוגמה?

אלון: כן, אתן לך דוגמה מטורפת.

תומר: אוקיי.

אלון: אוקיי, לטיילור סוויפט אין בעלות על הזכויות להקלטה, מה שנקרא המאסטר, של ששת האלבומים הראשונים שלה. זה כחלק מתנאי העסקה שהיא חתמה עליה בתחילת הקריירה. הזכויות על הקלטות המקוריות שייכות לחברת התקליטים שלה. וככה, נגיד, אם משתמשים בשיר מאחד האלבומים האלה, נגיד, בפרסומת, אז רוב הכסף הולך לחברה. ב-2019, חברת התקליטים הקודמת שלה מכרה לגורם שלישי את הזכויות. מה שמאוד עצבן אותה, כי היא רצתה לקנות את הזכויות לשירים שלה בעצמה. אז היא החליטה, שהיא מקליטה מחדש את כל ששת האלבומים שלה. ולכל ההקלטות החדשות, היא מן הסתם תהיה הבעלים של מאה אחוז מהשירים.

תומר: האמת, זה נשמע לי חתיכת פרויקט פסיכי. זה להקליט מחדש עם כל ההפקה וכל הביצועים, זה חתיכת דבר סיזיפי לעשות.

אלון: נכון, אבל זה ישתלם. כי המעריצים של טיילור מאוד נאמנים והם יודעים - לא לוחצים בספוטיפיי על שיר מהאלבומים הקודמים אם זה לא Taylor's Version, שזה הדרך שלה לחתום שעל הגרסה הזו יש לה בעלות. הם כל כך נאמנים, שב-2023 שני אלבומים שהוקלטו מחדש הגיעו למקום ראשון במצעדים. ואלה אלבומים שכבר יצאו, והם הגיעו למקום ראשון מבחינת האזנות רק כי המעריצים של טיילור היו כל כך נאמנים, שהם רצו שהגרסה שבבעלותה תשבור שיאים.

תומר: תשמע, זו נאמנות מטורפת. אני לא יודע מי היה נאמן אליי כל כך, אולי חוץ מהכלבה שלי. אתה חושב שאנחנו גם יכולים לעשות את זה עם הקהל שלנו פה בחיות כיס?

אלון: כן, כל מי שמאזין לנו, לגרום לפרק הזה להיות מקום ראשון במצעדים.

תומר: כן, לשמוע, לשמוע, לשמוע.

אלון: אגב, בגלל שכל מה שקשור בטיילור סוויפט, יש לו השלכות כלכליות עצומות, אז אחרי שהיא עשתה את זה והקליטה מחדש את השירים שלה, חברות תקליטים ברחבי העולם התחילו להוסיף סעיפים בחוזים של האומנים החדשים שלהם, שאסור להם להקליט מחדש את השירים שלהם, עד לפחות עשור אחרי שהם יצאו.

תומר: וואו. זה אפקט טיילור סוויפט, מה שנקרא. אני זוכר גם שהיא כתבה איזה מכתב פתוח לאפל על זה שהם עושקים אותה. על מה זה היה?

אלון: כן, אפל החליטו ב-2015 שהם נותנים שלושה חודשים חינם למשתמשים לתקופת התנסות באפליקציית המוזיקה שלהם, אפל מיוזיק. מי שאגב רוצה לשמוע עוד על מודל התמלוגים לאומנים בכל פלטפורמות הסטרימינג, מוזמן להאזין לפרק שלנו - מרוויחים אגורות בספוטיפיי.

תומר: כן, מודל מאוד נדיב יש להגיד.

אלון: מאוד נדיב. אבל הם החליטו, שאם הם לא מקבלים מהמאזינים כסף, הם לא יחשיבו את ההאזנות שלהם לתמלוגים לאומנים. כלומר, הם לא ישלמו לאף אומן שהאזינו לו במנוי שהוא חינם. וטיילור לא אהבה את זה. בעצם כל המוזיקאים לא אהבו את זה, אבל לטיילור יש קול יותר גדול. אז היא כתבה להם מכתב פומבי, והם התקפלו.

תומר: טוב, האמת שזה די ראוי להערכה. היא ממש הכתיבה מחדש את הכללים. זו דוגמה טובה, אני מניח, לילדות צעירות לעמוד על הזכויות שלהן ולהתעקש. תן לי עוד קצת מהאפקט של טיילור סוויפט על תעשיית המוזיקה.

אלון: תשמע, אני יכול לתת לך עוד מלא, אנחנו נהיה פה כל היום. אבל אני אתן לך עוד אחד די משוגע.

תומר: יאללה.

אלון: למשל, ביום שבו נפתחה מכירה מוקדמת לכרטיסים לסיבוב ההופעות הנוכחי - עידנים, האתר TicketMaster, שהיה האתר היחיד שהיה ניתן לקנות בו כרטיסים, קרס מרוב ביקוש. שלושה וחצי מיליון איש רכשו שני מיליון וארבע מאות אלף כרטיסים. עכשיו, אם זה היה קורה לאומן אחר, כנראה שזה היה עושה קצת רעש ממעריצים ממורמרים, שלא הצליחו לקנות כרטיס. פה, זה הוביל לחקירה של משרד המשפטים האמריקאי ולשימוע בסנאט. עודף החשיפה התקשורתית של הסיפור הזה, גרם לכך שהוטל זרקור על האתר TicketMaster, וכולם פתאום שמו לב יותר שהוא בעצם מהווה מונופול בתחום כרטיסי ההופעות בארצות הברית. ובגלל זה הוא יכול להרשות לעצמו להציע שירות גרוע ולחייב בעמלות סתמיות, כי למעריצים אין ברירה. ובסוף, אפילו הנשיא ג'ו ביידן נכנס לסיפור הזה, והודיע שהוא גרם לכך ש-TicketMaster התחייבו למשל, שהם לא יוסיפו עמלות במעמד החיוב בקניית כרטיסים.

תומר: טוב, מזל שיש את טיילור סוויפט. מצד אחד, כל הכבוד שזה גרם לשינוי. מצד שני, זה נשמע קצת לא פרופורציונלי התשומת לב הזאת. זאת אומרת רק בגלל שזאת טיילור סוויפט, אז נשיא ארצות הברית התערב פה?

אלון: זה האפקט, תומר, זה האפקט. וזה מה שמוביל אותנו לאפקט הסוויפט הכי גדול, שקצת הזכרנו בהתחלה: הזינוק בכלכלה שעיר או מדינה חווה כשטיילור מגיעה. לפי מחקר של האתר Question Pro, שצוטט במגזין Fortune, סיבוב ההופעות Eras הזניק את הכלכלה האמריקאית ב כ-5 מיליארד דולר, שכוללים עלייה בביקוש למלונות, לנסיעות באובר, למסעדות, לבגדים וצמידים, וכל מה שקשור אפילו קצת להופעה של טיילור סוויפט. תומר, אתה חייב להבין כמה טירוף טיילור סוויפט אוחז עיר כשהיא מגיעה אליה. אי אפשר להשיג חדר בשום מקום. כל המסעדות פתאום מחליטות למכור אוכל עם שמות של שירים של טיילור סוויפט, בתי קפה מתחילים למכור עוגיות טיילור סוויפט. זה טרפת, זה שגעת.

תומר: כן, האמת שראיתי כמה סרטונים כאלו. למשל, שמעריצים שלא משיגים כרטיסים להופעות שלה ופשוט עומדים מחוץ לאצטדיון עם אלפי אנשים, ושרים את השירים ממה שהם שומעים מתוך האצטדיון. גם אם לא השגת כרטיסים להופעה, עדיין יש פסטיבל טיילור סוויפט בעיר, שזה הקטע המטורף.

[קטע מחדשות אמריקאיות]:

Pressed up against the security barrier outside the MCG, thousands of ticketless swifties making sure they didn't miss out on the Eras tours.

תומר: האמת, אני אפילו מכיר את זה קצת מקרוב. ליהיא, המפיקה שלנו פה בחיות כיס, היא הצליחה לקנות כרטיסים להופעה שלה בפולין בקיץ. וזה מה שקרה לה רגע אחרי:

ליהיא המפיקה: אז פגשנו חברות והם אמרו לנו שיש כרטיסים להופעה של טיילור סוויפט במחיר יחסית נוח. זרמנו על זה. אנחנו לא מעריצות כל כך גדולות של טיילור סוויפט, אבל זה הייתה נראית כמו הזדמנות ממש טובה. אז באנו לבדוק טיסות ומלונות, וזה ורשה, אז תיארנו לעצמנו שזה יהיה זול, כי ורשה זאת עיר ממש זולה, וההופעה הייתה במרחק של שנה. ופתאום נתקלנו במחירים ממש מטורפים. 700 דולר טיסה ו-300 דולר ללילה וכמעט לא היה מקום. מלון בסוף הצלחנו לסגור, אבל טיסות הזמנו עם קונקשן ב-500 דולר, וגם אותם ביטלו לנו בגלל המלחמה. אז כרגע אנחנו עדיין מחפשות טיסה, המחירים לא ממש יורדים, והסיפור הזה כנראה ייצא לנו כמה אלפי שקלים.

אלון: מסמך אנושי מזעזע.

תומר: לגמרי. טוב, שנייה, אז בסדר, טיילור סוויפט מזניקה כל מקום שהיא מגיעה אליו, ולפי הערכות, ההשפעה של הסיבוב ההופעות הזה על התל"ג של ארצות הברית יהיה 5 מיליארד דולר. וזה כולל כרטיסים, הוצאות נסיעה, כל מה שהזכרת. וזה באמת מטורף. זה יותר מהכלכלה של כמה מדינות קטנות. ועדיין, זה רק 0.04% מהתל"ג החצי שנתי של ארצות הברית, בסך 13 טריליון דולר. בקיצור, זה יפה, אבל נראה לי אנחנו קצת מגזימים.

אלון: אנחנו לא אלה שיכולים להגזים או לא להגזים. ברור שזה כלום לעומת הכלכלה של כל ארצות הברית וכל התל"ג שלה. אבל מדובר בבן אדם אחד, בכוכבת פופ. תראה מה היא עשתה.

תומר: בסדר, בסדר, בסדר. טוב. אני אגיד לך את האמת, אני פשוט תוהה, וסורי שאני פה פרקליט של השטן... שוב, אני פשוט תוהה, עד כמה חלק מהאפקט הזה של טיילור סוויפט, קשור לטיילור סוויפט, וכמה הוא… איך אני אגיד את זה בעדינות? בועה. נכון, יש לה ת'שיר הזה, Blank Space?

(השיר מושמע)

אלון: בטח שיש לה ת'שיר הזה, שיר מעולה.

תומר: אה… מסכים. אז אני קצת תוהה, אם התנועה הכלכלית הפוליטית שטיילור סוויפט יוצרת, האפקט המטורף הזה שהזכרת, הוא קצת כמו השיר הזה. זה כבר לא קשור לטיילור סוויפט עצמה, אלא איזה סוג של תופעה שמזינה את עצמה לרמות בלתי הגיוניות. זאת אומרת, יש לך פה שטח ריק, תשים עליו טיילור סוויפט, אנשים ירוצו ויקנו. זאת אומרת, זה לא משנה מה היא תעשה, גם אם היא תמכור עכשיו לימונדה בכוס קלקר, זה מיד יהפוך ללהיט ענקי. זה סוג של כדור שלג שמתגלגל ואנשים רוצים לעשות עליו כסף. אז הבינו את זה.

אלון: שמע, יכול מאוד להיות, וקשה להפריד מה גרם למה בכל התגלגלות כדור השלג הזה, אבל גם אם הבועה הזאת יום אחד תתנפץ, עדיין יש כאן בסיס מאוד מאוד רחב. כלומר, זה לא נוצר יש מאין, יש כאן הרבה מאוד אנשים שעדיין אוהבים אותה. והאמת, שזה כבר מעבר לעניין הכלכלי בלבד, טיילור אפילו הקפיצה את הביקוש לאירוע, שהוא גם ככה האירוע הכי נצפה בארצות הברית - הסופרבול.

תומר: אוקיי, מה היא עשתה פעם?

אלון: תראה, אני לא רוצה להיכנס יותר מידי לרכילות, בכל זאת, חיות כיס פורמט מכובד. אבל טיילור יוצאת כרגע עם שחקן הפוטבול טרוויס קלסי, ששיחק בסופרבול. והדבר הזה הוביל לכך שהסופרבול השנה היה האירוע הכי נצפה אי פעם בטלוויזיה, רק כי היא הייתה בקהל. וזה אחרי שהוא כבר שבר את השיא של עצמו משנה שעברה. זה כמו הסיפור הזה של הפרופסור ההוא שמנסה להראות לתלמידים שלו שגם אם הצנצנת מלאה באבנים אפשר להוסיף חול ואז היא עוד יותר מלאה? טיילור סוויפט זה החול לאבנים של הסופרבול. היא עשתה את האירוע הכי מבוקש בעולם, קצת יותר מבוקש.

תומר: אוקיי אוקיי, טוב שכנעת. היא כל יכולה, היא מדהימה, בקיצור מה שאתה אומר, זה שהיא יכולה לתקן את הכלכלה הישראלית במחיר הופעה אחת בלבד.

אלון: הופעה אחת. הופעה אחת של טיילור סוויפט. ו-Moody's משנים את הדירוג שלהם בחזרה.

תומר: אני בטוח.

אלון: אנחנו סוגרים את הגירעון, הופעה אחת.

תומר: איפה? בלייב פארק ראשון?

אלון מגחך: אנחנו נמצא מקום. אתה מבין מה ההופעה שלה יכולה לעשות פה?

תומר: כן, תראה, תיאורטית אני מסכים, למרות שגם עם הופעה של טיילור סוויפט, זה יהיה עדיין מאתגר להביא לפה אנשים לארץ בתקופה הזאתי, אבל בסדר… אה תגיד, זה בכלל אפשרי באיזשהו אופן שהיא תגיע?

אלון: לא, שום סיכוי. לא רק שקשה מאוד להרים כרגע הופעות מחו"ל, טיילור מאוד נזהרת עם לבחור צדדים בנושאים פוליטיים. ושנינו יודעים כמה הנושא הישראלי-פלסטיני הוא מאוד מאוד נפיץ. ונפיץ זה לא טוב לביזנס. למעשה עכשיו אחד האתגרים הגדולים של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, כך לפחות לפי כמה דיווחים, למשל בניו יורק טיימס, הוא לנסות להשיג תמיכה פומבית מטיילור סוויפט. זה נשמע כמו שטויות, אני יודע, אבל זה רציני לגמרי. וזה אפילו הוביל לכך שה"טראמפיסטים" חושבים שהסופרבול היה מהונדס על ידי ביידן וטיילור סוויפט, כדי לגרום לביידן לזכות.

תומר: נשמע כמו תיאוריית קונספירציה בריאה. אז סוויפט היא עכשיו ביידניסטית? היא חלק מגוש השמאל?

אלון: עוד לא ברור, אבל באמת בקמפיין של ביידן חושבים שאם היא תתמוך בו פומבית, כמו שהיא גם תמכה בו בבחירות הקודמות… אבל מעבר לכך, אם היא תקרא למעריצים שלה לצאת להצביע עבורו, יכול להיות לזה ממש...

תומר: (בטון ציני) רגע, אל תגיד לי… אפקט, אפקט טיילור סוויפט.

אלון: בדיוק, רואה? למדת, אפקט טיילור סוויפט.

תומר: טוב, בסדר. אז ההצעה שלך להביא לפה את טיילור סוויפט לארץ, שתרים לנו את הכלכלה, היא הצעה תיאורטית בלבד. ניסוי מחשבתי.

אלון: אבל זה לא אומר שאני לא יכול לקוות. זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לקוות. תומר, אם יש משהו אחד שאני רוצה שתיקח מהפרק הזה, בבקשה שזה יהיה האופטימיות וה-Wholesomeness שטיילור סוויפט מייצגת. אתה מכיר עוד תנועה כלכלית כזו גדולה שמבוססת על קהילה שאוהבת לדבר על רגשות, ולשים צמידי חברות? זה ממש יפהפה.

תומר: מקסים, התרגשתי. טוב, ובנימה אופטימיות זו, אתם ואתן האזנתם לכיסון, פרק קצר ואקטואלי מבית היוצר של "חיות כיס", ההסכת הכלכלי של כאן. עורך "חיות כיס" הוא אני, תומר מיכלזון. עורכת הסאונד שלנו היא רותם דויטשר. המפיקה שלנו היא ליהי צדוק, שגם תראה את טיילור סוויפט בקיץ.

אלון: כל הפרקים של חיות כיס זמינים להאזנה בכל יישומוני ההסכתים ובאתר כאן. כל השירים של טיילור סוויפט, כולל הגרסה של טיילור לששת האלבומים הראשונים שלה, זמינים בכל פלטפורמות הסטרימינג. אנחנו נחזור ביום שני עם עוד פרק של "חיות כיס". וטיילור תחזור בעתיד עם אלבום חדש בשם - The Tortured Poets Department.

תומר: וואו, אמיצי, אני באמת מקווה בשבילך שהיא תשמע את זה.

אלון: תודה, תומר מיכלזון. ואני מקווה בשביל כל המדינה שהיא תשמע את זה. תודה מיוחדת מאוד אגב, לאמיר ימיני שיצר את השלט שלנו, שאתם יכולים לראות בסושיאל שלנו, ולכל קהילת הסוויפטיס בארץ. וכמובן תודה לכם ולכן שהאזנתם.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

19 views0 comments

Comments


bottom of page