גורי כיס - פרק 4: מה הבנק עושה עם הכסף שלנו

יש לנו סוד לגלות לכם (הכסף לא באמת נמצא בבנק). ויש עוד דברים מוזרים באיך שהבנקים עובדים

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/03/2022.

[חסות]

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

צליל: היי, אני צליל אברהם.

שאול: ואני שאול אמסטרדמסקי, ואתם מאזינים לפרק הרביעי של "גורי כיס", הפודקאסט הכלכלי של "כאן חינוכית", לילדים וילדות שרוצים לדעת איך העולם עובד.

[מוזיקת רקע]

צליל: שאול?

שאול: כן?

צליל: אני לא ילדה, אבל הייתי פעם.

שאול: מה את אומרת!

צליל: בחיי. ויש משהו שאני זוכרת ממש טוב.

שאול: איזה כיף זה שאת נרדמת באוטו ואת מתעוררת במיטה שלך?

צליל: לא…

שאול: האושר הפתאומי הזה כשמישהו נכנס לכיתה ומודיע שיש שיעור חופשי?

צליל: גם, אבל לא לזה התכוונתי.

שאול: אוקיי, אז מה?

צליל: אני זוכרת שמכל הדברים המסתוריים והלא מובנים בעולם של המבוגרים, הדבר הכי לא מובן הוא [פאוזה] הבנק. [מוזיקה נעצרת]

שאול: הבנק?

צליל: הבנק.

שאול: את יודעת איזה משעמם בבנק?

צליל: היום כן. אבל כשהייתי ילדה, או מיי גאד, [ברקע צליל של קופה רושמת] [בהתלהבות] האם זה חדר עם אוצר? יש שם כספות? מי שומר על כל הכספות עם כל הכסף? יש מכונה שאפשר להוציא ממנה כסף מהקיר? של מי הכסף הזה? מה קורה פה? [הצליל נפסק]

שאול: אז בדיוק בשביל זה אנחנו פה.

צליל: לא לא, אני בסדר, אני כבר הבנתי.

שאול: כן, אבל יש הרבה ילדים וילדות שעדיין יש להם המון שאלות כאלה. למשל, עלמה. עלמה היא עדיין ילדה, אבל כבר עכשיו יש לה כסף בבנק.

[ברקע צליל של קופה רושמת]

עלמה: [קול של ילדה צעירה מאוד] "אבא שלי וסבא שלי מכניסים לי כמות כסף כל חודש-חודשיים כזה לבנק, וכשאני אהיה בת 18, אני אוכל להתחיל למשוך את הכסף הזה, אבל עדיף לשמור אותו."

צליל: אני חושבת שזה אתגר גדול לילדה לדעת שבגיל 18 יהיה לה כסף והיא תוכל למשוך אותו, אבל עדיף שלא. גם בגיל 18 זה אתגר.

שאול: זה לגמרי נכון. עלמה יודעת שהכסף שלה נמצא אי-שם במקום שנקרא "הבנק". אבל איפה בדיוק הוא נמצא?

עלמה: "אממ, מעבירים אותו לבנק והם שומרים בכספות ולוקחים כסף על זה שהם שומרים, ו… לא… כי, כי אפשר תמיד לגנוב לך, למרות שגם אפשר לפרוץ לבנק ולגנוב לך את הכסף. ואני לא הכי יודעת מה כל-כך בטוח בבנק יותר מאשר בכספת בבית."

שאול: שאלה טובה.

צליל: כן, אז הלכתי לשאול את הבנק. לא סתם בנק, אלא הבנק שאחראי על כל הבנקים - בנק ישראל, שדיברנו עליו בפרק הקודם. זה איילון בנימין והוא אחראי על תחום החינוך הפיננסי בבנק ישראל.

[מוזיקת רקע]

איילון: "הבנק שומר היטב על כספנו. אנחנו בבנק ישראל מפקחים על הבנקים ודואגים שאת הכסף שהפקדת בבנק תוכל לקבל בחזרה מתי שתצטרך. במידה ותחליט לשמור את הכסף בכספת בבית, האחריות על שמירת הכסף וההגנה על הבית תהיה עליך. יש בתים שמורים ומאובטחים יותר, ויש כאלה שפחות. לכן, זוהי החלטה שלכם היכן לשמור את הכסף - בבנק או בכספת." [מוזיקה מסתיימת]

שאול: עלמה אומרת משהו נכון: גם לבנק אפשר לפרוץ ולגנוב את הכסף. זה מאוד-מאוד-מאוד נדיר, אבל אחת לכמה זמן זה קורה.

צליל: נכון. אבל אפילו בפעמים הבודדות שזה כן קרה, המדינה החזירה את הכסף לאנשים שהוא נגנב מהם. אם הכסף נגנב מהבית, אין מה לעשות. ואיילון מציין עוד סיבה לשמור את הכסף בבנק.

איילון: "חשוב לדעת שאם תבחרי לשמור את הכסף בבנק, מעבר לזה שהכסף יהיה שמור ומוגן, תוכלי לקבל אותו בכל מקום. בעזרת כרטיס החיוב שתקבלי מהבנק, תוכלי למשוך כסף מהכספומט, על ידי כך שתקישי את הקוד הסודי שרק את מכירה, ולקבל את הכסף שלך. אם תשמרי את הכסף בבית, יהיה לך קשה למשוך אותו כשתהיי בעיר אחרת."

צליל: ואפילו בחו"ל.

שאול: צליל, אל תדברי איתי על חו"ל, אני כבר שנה מנסה להוציא דרכון בשביל לטוס לחו"ל.

[מוזיקת רקע]

צליל: המסתוריות של הבנק העסיקה גם את נדב, ששאל את השאלה שעניינה גם אותי כשהייתי ילדה.

נדב: [קול של ילד צעיר מאוד] "אבל נגיד הכסף בבנק - איך שומרים את זה? כאילו, בתוך כספת שומרים כסף, או שהם שומרי… הם יודעים כמה כסף אמור להיות לך, וכשאתה רוצה להוציא, הם, הם מוציאים לך מכסף ש… שהם… שהם כאילו מרוויחים מכל מיני דברים?"

צליל: אני מרגישה שאנחנו הולכים להיות שותפים לרגע מפתיע בחיים של הילדים שמאזינים לנו.

שאול: [בדרמטיות] נדב, אתה מוכן לזה? אני מקווה שאתה מוכן, כי שים לב - הבנק שלך לא שומר את הכסף שלך בתוך כספת. [צליל דרמטי שהולך ומתעצם] הכסף שלך בכלל לא נמצא בתוך הבנק.

צליל: וזה לא הכל. הכסף הזה גם לא נמצא באיזה הר גדול של כסף. הבנק עושה איתו דברים.

שאול: אם למשל, נדב, שמת כסף בבנק, ועכשיו יש מישהו אחר שרוצה לבקש הלוואה מהבנק. הוא רוצה לקחת כסף ולהחזיר אחר-כך. מאיפה לבנק יש כסף לתת לו? הוא יכול לקחת מהכסף שלך, ומהכסף של עוד אנשים אחרים ששמו את הכסף שלהם בבנק ולתת בינתיים לאיש הזה שרוצה לקחת הלוואה.

צליל: ואם נדב כן ירצה את הכסף שלו פתאום, אז תידלק נורה אדומה בבנק, וכל הבנקאים ירוצו בבהלה ויצעקו [בדרמטיות] "איפה שמתי את הכסף של נדב? אוי לא!"

שאול: כן, זה לא בדיוק עובד ככה.

צליל: לא. אם נדב ירצה את הכסף שלו, אז הוא יהיה שם. זה אחד מהדברים שבנק ישראל עושה. הוא מוודא שהבנק משאיר אצלו מספיק כסף, כדי שכשאנשים יבואו לבקש את הכסף שלהם, יהיה מספיק.

שאול: מה שמעלה את השאלה הבאה של נדב.

נדב: "אבל למה אתה צריך לשלם כסף בשביל לקחת את הכסף שלך?"

צליל: זה באמת מוזר. אני נותנת להם את הכסף שלי, הם הולכים, מלווים אותו, עושים את כל מיני דברים, ואז אני צריכה לשלם להם על זה? למה?

שאול: אז שאלנו את זה גם את איילון בנימין מבנק ישראל.

איילון: "כדי שתהיה לנו את האפשרות לנהל חשבון בבנק ולבצע כל מיני פעולות עם הכסף שלנו, הבנק נדרש להחזיק סניפים, לפתח מערכות מחשב מורכבות שיוכלו לבצע את כל הפעולות שנבקש, לשלם שכר לעובדים שלו, הבנקאים, ויש לבנק עוד הוצאות. לכן, בדומה לכל שירות שאנחנו מקבלים וצריכים לשלם עבורו, גם כאן, עבור השירות שהבנק נותן לנו, אנחנו משלמים. וזה נקרא 'עמלה'."

צליל: לבנק עולה כסף לשמור לנו את הכסף ולאפשר לנו למשוך אותו איפה שנרצה. ועל העלות הזאת הוא מוסיף עוד כסף ומרוויח.

שאול: רק שהבנק מרוויח המון כסף על החשבונות שלנו. המחירים שהוא מבקש ממי שרוצים לפתוח חשבון או להוציא כסף מהבנק, המחירים האלה מאוד גבוהים. אבל לא באמת חייבים לשלם אותם.

צליל: זה שוב איילון.

[צליל קופה רושמת ברקע]

איילון: "חשוב שתדעו שאפשר לבוא לבנק ולהתמקח איתו על המחיר שהוא מבקש מאיתנו לשלם. אפשר לבקש ממנו הנחה. במידה והוא מסרב, אפשר לפנות לבנק אחר [מוזיקת רקע] ולבדוק איתו מה העמלה שהוא מבקש אם ננהל אצלו את החשבון. במידה והעמלה זולה יותר, נוכל לחזור לבנק הראשון שלנו ולומר לו: "הבנק השני הציע לנו עמלה זולה יותר. אם תציע לי את אותו המחיר של העמלה, אני אשאר אצלך. ואם לא, אני אעבור בנק". תתפלאו, בהרבה מקרים זה עובד, והבנק יוכל להוזיל לנו את העלויות."

[מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע]

שאול: אוקיי, אז עכשיו נדב יכול ללכת לבנק, לבקש שישמרו לו על הכסף שלו, להתמקח עם הבנק, כלומר, לבקש לשלם פחות על זה ששומרים לו את הכסף, בשביל שהוא לא ישלם להם יותר מדי.

צליל: לא בדיוק. זה אוֹרי.

אורי: "נכון, כאילו בשביל לפתוח חשבון צעיר צריך להיות לפחות בן 14 בבנק. אז למה אני, שאני בן 11, לא יכול לעשות את זה, והילד שגדול ממני בשלוש שנים כן? כאילו, מה ההבדל?"

שאול: אני חושב שזה מה שקוראים: "לא פייר".

צליל: כן, אתה יודע מה אני חשבתי שלא פייר כשהייתי קטנה? חשבתי שזה לא פייר שאסור לי להיכנס לבד לבריכה. חשבתי שזה לא פייר שלכל הילדים בכיתה מרשים לראות טלוויזיה עד מאוחר ולי לא. לא חשבתי אף פעם שזה לא פייר שאסור לי לפתוח חשבון בנק.

שאול: במילים אחרות, אורי, יהיו לך מספיק שנים, תאמין לי, לבלות בבנק.

צליל: ובכל זאת, אנחנו באנו לכאן כדי לענות לילדים על שאלות על כסף, אז הנה התשובה של איילון בנימין מבנק ישראל.

איילון: "לנהל חשבון בנק זה בעצם דורש אחריות רצינית. מדובר בניהול הכסף שלנו וחשוב לדעת שיש משמעויות רבות לכל מיני פעולות שנבצע עם הכסף שלנו. לכן, כמו שבמקרים אחרים יש דרישה לגיל מסוים, למשל, כדי להוציא רישיון נהיגה, להוציא תעודת זהות וכדומה, כך גם נקבע שפתיחת חשבון בנק תהיה מגיל 14. שימו לב, גם הפתיחה מגיל זה היא בעצם בתנאים. פתיחת החשבון צריכה להיות באישור ההורים, ולא נוכל לקבל את כל אמצעי התשלום בגיל הזה. מגיל 16 תוכלו לפתוח חשבון בנק גם ללא אישור ההורים, ועדיין, גם החשבון הזה הוא יהיה שונה מניהול חשבון של על ידי מבוגר מעל גיל 18."

צליל: הוא מתכוון להגיד שאם ניתן חשבונות בנק לילדים בני 11, הם יקחו משכנתא כדי לקנות פלייסטיישן.

שאול: אני לא חושב שילד שרוצה חשבון בנק בגיל 11 יעשה דבר כזה.

[מוזיקת מעבר שנשארת ברקע]

צליל: טוב, אז עברנו ככה על הבסיס של מה הבנק עושה ולמה זה עולה כסף. עכשיו אנחנו עולים כיתה. אתה מוכן?

שאול: מוכן.

צליל: לא, כי זה קיצוני.

שאול: אני לא פוחד.

צליל: אוקיי.

נועם: [קול של ילד צעיר מאוד] "שלום, אני נועם, אני גר בטורונטו ויש לי שאלה: איך יוצרים כסף?"

שאול: לפני שיוצרים כסף, צריך להחליט מי יופיע על הכסף.

איילון: "קודם כל, מחליטים מי יופיע על השטרות. בעבר הופיעו על השטרות נשיאים וראשי ממשלות, כיום מופיעים משוררים."

צליל: למשל, לאה גולדברג, שהיא משוררת וכתבה גם את "איה פלוטו" ו"דירה להשכיר", מופיעה על שטר של 100 שקלים.

איילון: "לאחר מכן מתחיל תהליך עיצוב השטר. יוצרים דוגמה לעיצוב השטר, משלבים אותו בתוך תבנית, מעין דף גדול עם העיצוב שנבחר. מכניסים את התבנית שיצרנו לתוך מכונה מיוחדת, ושם מדפיסים את השטרות בתהליך ארוך מאוד."

שאול: אם מדפיסים את הכסף במדפסת, זה אומר שכל אחד יכול להדפיס כסף?

צליל: לא את הכסף הזה. תשמע מה איילון אומר.

איילון: "במהלך התהליך הזה משלבים גם סימני ביטחון בשטרות, כדי שלא ניתן יהיה לזייף את השטר."

[מוזיקת רקע]

צליל: למשל, אם לוקחים את השטר של 100 שקלים עם התמונה של לאה גולדברג, ומחזיקים אותו מול האור, רואים ליד התמונה הגדולה של גולדברג עוד תמונה קטנה בשחור לבן. רק בשטר אמיתי ולא מזויף יש את התמונה הזאת. בצד ימין של השטר גם יש פס זוהר עם המספר 100 וסמל המנורה. וכשמטים את השטר, הסימנים הזוהרים מופיעים ונעלמים. ויש עוד הרבה סימנים כאלה. בקשו מאמא או אבא שטר של 100 או כל שטר אחר, שימו מול האור ותוכלו לראות את זה בעצמכם.

איילון: "אחרי שהתבנית מוכנה, חותכים אותה לשטרות ונותנים לכל שטר מספר סידורי שונה. כך אנחנו מייצרים את הכסף שלנו."

[מוזיקה מסתיימת]

צליל: איפה כל הדבר הזה קורה?

שאול: אז זהו, שהיינו שמחים לראות, ובטח גם הילדות והילדים היו רוצים ללכת ולראות, אבל אנחנו לא יודעים איפה זה קורה. השטרות שלנו מודפסים בחוץ לארץ, במדינה אחרת, במקום מאוד-מאוד סודי, ויש מעט מאוד אנשים שיודעים איפה בדיוק זה קורה.

צליל: אצטרך למצוא משהו אחר לעשות בשבת.

[מוזיקת רקע]

שאול: אז נועם, עלמה, אורי ונדב, אנחנו מקווים שענינו על כל השאלות שלכם. אבל הדבר הכי-הכי חשוב שאתם צריכים לדעת לגבי הכסף שלכם, הוא שהוא לא גדל על העצים.

צליל: מה?

שאול: אני מצטער, אני הייתי חייב להגיד את זה. אני כל החיים שלי חיכיתי להגיד את המשפט הזה.

צליל: אתם האזנתם והאזנתן ל"גורי כיס", הפודקאסט של "כאן חינוכית" על כלכלה לילדים וגם להורים שלהם. את כל הפרקים שלנו אפשר למצוא באפליקציה של החינוכית או באינטרנט. אם אהבתם את הפרק הזה, נשמח שתשלחו אותו גם לילדות ולילדים אחרים, בשביל שכמה שיותר יוכלו לקבל תשובות לשאלות שלהם.

שאול: אם גם לכם יש שאלות על כלכלה, אל תשמרו אותם בבטן. חפשו אותנו בעמוד הפייסבוק של "כאן חינוכית" ושלחו לנו שם.

צליל: את כל הראיונות עם הילדות והילדים בסדרה ערכה דנה פרנק, את התחקיר ערכה אפרת שאייר ועל ההפקה הייתה עדי סאלם. כל הראיונות הוקלטו ב"בית אריאלה" באדיבות אגף התרבות בעיריית תל אביב.

שאול: תודה רבה לעורכת שלנו, נעה בן הגיא, וגם לאסף רפפורט ורחל רפאלי, שערכו את הסאונד לכל הסדרה הזו. תודה רבה, צליל אברהם.

צליל: תודה רבה, שאול אמסטרדמסקי.

שאול: ותודה רבה לכם שהאזנתם.

[צלילי סיום]

[חסות]