למה דולר אחד שווה יותר משקל אחד? מי בעצם קובע בכל יום כמה בדיוק יהיה שווה השקל מול המטבעות האחרים בעולם, ואיך הוא עושה את זה? וגם: למה המטבע של החצי שקל גדול יותר מהמטבע של השקל?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/08/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים" הפודקסטים של תאגיד השידור הישראלי.
אלון: היי, אתם על "גורי כיס", הפודקאסט שלנו לילדים וילדות סקרנים שרוצים לדעת איך העולם עובד. אני אלון אמיצי ואני רוצה לספר לכם מה קרה באולפני "גורי כיס" ממש לא מזמן. אני ישבתי וחיכיתי לשמוע שאלות של ילדים על כלכלה, ואז נכנסה לה חיה מושקה בת ה-8 עם צנצנת ממש גדולה וממש כבדה.
[מוזיקת רקע]
אלון: אני ראיתי שאת נכנסת לאולפן עם אהה… מה יש לך שם?
חיה: אוסף מטבעות.
אלון: אוסף מטבעות. תוכלי להציג לנו את אוסף המטבעות הזה?
חיה: כן. [רעשים של הוצאת משהו]
אלון: אוקיי, וואי אני יכול לראות? אה, וואו. אוי, זה צנצנת… זה כבד…
חיה: כן.
אלון: [חצי צוחק] זה כבד!
חיה: זה ממולא עד הסוף.
אלון: וואו! אוקיי, זה סוג של פח כזה של נסי… אה. או-לה-לה, יש פה… זה שטר של 10 שקלים?
חיה: כן.
אלון: מה זה, מאיזה תקופה זה? יו, מ-1978. זה ממש, זה מרגיש ישן. אוקיי, פה… יש לנו… זה מרגיש לי מטבע לטיני כלשהו, זה 50 קרוזדוס? cincuenta mil קרוזרוס? מישהו יודע באולפן לעזור לי? [מוזיקה נפסקת]
אף אחד באולפן לא עזר לי אז, אבל כיום אני יכול להגיד לכם שקרוזרוס זה המטבע ששימש את ברזיל עד שנות ה-90. חיה מושקה מאוד אוהבת את אוסף המטבעות הזה, וההתעסקות עם מטבעות שונים מכל העולם גרמה לה לתהות.
[מוזיקת רקע]
חיה: למה בדולר יש אהה… יש ארבע שקלים ולא שקל אחד? למה זה לא שווה?
אלון: שזאת שאלה מעולה, והאמת שזו לא השאלה היחידה שלה, הייתה לה עוד שאלה.
חיה: למה חצי שקל יותר גדול משקל… אבל שקל שווה יותר?
אלון: שזאת גם שאלה מעולה, אבל הפרק הזה יתמקד בעיקר בשאלה הראשונה. ובכל זאת, בגלל שאנחנו כאן ב"גורי כיס" לא מאמינים בלהשאיר אף אחד או אחת בלי תשובה, אם תישארו עד סוף הפרק, נענה גם על השאלה הזו בקטע בונוס קצר. [מוזיקה נפסקת בפתאומיות]
אבל אם נחזור לדולר, אז לא רק חיה מושקה סקרנית לגביו.
אביב: היי, אני אביב מהרצליה.
אלון: בן כמה אתה?
אביב: 10, עוד מעט 11.
אלון: ומה אתה אוהב לעשות?
אביב: לשחות, לנגן, ו… לבנות בלגו.
אלון: אביב, אני הבנתי שיש לך שאלה על כלכלה.
אביב: כן, השאלה היא [מוזיקת רקע מתחילה] איך קובעים את שערי המטבע?
אלון: זו חתיכת שאלה, אני צריך שתגיד לי למה חשבת על השאלה הזו ספציפית.
אביב: כמו שאמרתי, אני אוהב לגו, ולקנות לגו זה הוצאות בשבילי ענקיות, כי זה יקר. ו… וביום בהיר, אני חשבתי לעצמי: "רגע, האם זה אותם מחירים בחו"ל?" ושמתי VPN ו… גיליתי שלא. בהפרשים ענקיים.
אלון: קודם כל [צוחק], קודם כל זה מדהים, אתה שמת VPN, אתה שינית את ארץ המוצא שלך בזהות האינטרנטית שלך…
אביב: כן. [צוחק]
אלון: כדי לראות מה המחירים בחו"ל.
אביב: כן.
אלון: רגע, אני גם צריך שתסביר לי איך זה משפיע על הכיס שלך. מאיפה הכסף מגיע? כי אני עוקב אחרי החוקים ואני יודע שאתה קצת צעיר מדי מכדי לעבוד עדיין, בינתיים?
אביב: מ… [מגחך] הכסף מגיע מ… כן. [נבוך]
אלון: מאימא?
אביב: כן.
אלון: הכסף מגיע מאימא, אוקיי.
אביב: 50 שקל כל חודש, לדעתי זה שכר הגון.
אלון: אוקיי, זה הדמי כיס?
אביב: כן.
אלון: הבנתי. ואתם קוראים לזה שכר הגון.
אביב: כן. הסט שאני קניתי עלה איזה, 14 US דולר. ו… שוב, קניתי את זה ב-50 שקל, אז שאלתי את עצמי, למה זה ככה?
אלון: אז התעלומה שאנחנו עומדים בפניה היא…
אביב: איך מתרגמים מטבע למטבע אחר? [מוזיקת רקע נפסקת]
אלון: אז למה באמת הדולר לא שווה לשקל? ואיך מחליטים בעצם כמה הוא שווה? מי קובע את זה? ולמה גם יש לנו כל כך הרבה מטבעות ברחבי העולם? באמת, מספיק כדי למלא צנצנת מאוד, אבל מאוד כבדה. אלה שאלות רציניות, ונראה לי שזאת משימה לשניים. אז גייסתי את העמיתה שלי, צליל אברהם, ויחד ננסה לענות על הכול.
צליל: שלום אמיצי.
אלון: היי צליל, מה שלומך?
צליל: קצת מצוננת. אז קודם כל צריך להבין שחוץ מהשקל, המטבע הישראלי, והדולר, האמריקאי, יש עוד 178 סוגי מטבעות ברחבי העולם.
[מוזיקת רקע]
ויש להם כל מיני שמות מעניינים, כמו רובל, קרונה, וון, דונג, ין, פסו, דינר, ריאל. איך אפשר שלא להנות מהמגוון הזה? כולנו רגילים לכך שלכמעט כל מדינה יש מטבע משלה, ופשוט, זאת הדרך של העולם. אבל האמת היא שזו שאלה ממש טובה - למה זה ככה? למה בכלל יש צורך במטבעות שונים, אם המטרה היא אותה מטרה? אנחנו רוצים פשוט לקנות דברים.
אלון: אז זהו, כאן אנחנו חייבים לעבור לקצת היסטוריה. כסף כאמצעי קנייה הוא רעיון שהתפתח במקביל במקומות שונים בעולם, ולכן זה גם הגיוני שכל מקום נתן שם אחר למטבע שלו. אנחנו דיברנו על איך התפתח הרעיון של הכסף בפרק 9 של "גורי כיס", ואתם מוזמנים להאזין לו אם בא לכם לשמוע קצת יותר על הנושא הזה. אבל, אם אני חייב לקצר את כל הפרק ההוא למסר אחד, אז הייתי אומר שהכסף שאנחנו משתמשים בו הוא בעצם הבטחה שכולנו צריכים להאמין בה. [מוזיקה נפסקת]
צליל: רגע, זה רעיון שגם למבוגרים יכול להישמע קצת מסובך, אולי תיתן דוגמה כדי שכולנו נבין למה בדיוק הכוונה.
אלון: רעיון מעולה. [מוזיקת רקע] נגיד שאת, צליל, צמאה, ואת רוצה עכשיו לקנות בקיוסק שתייה שעולה 5 שקלים. אם תבואי למוכר בקיוסק עם דף שתלשת מהמחברת וכתבת לו את המספר 5 בטושים צבעוניים, אין שום סיכוי בעולם שהוא יקבל את זה כתשלום. הוא ירצה 5 שקלים במטבע הרשמי שהנפיק בנק ישראל, או שתעבירי לו באשראי שמוּכָּר על ידי הבנקים בישראל. והרשמיות הזו, זה שגופים גדולים כמו בנק ישראל עומדים מאחורי המטבע הזה או האשראי הזה, זה משהו שהמוכר בקיוסק, ובעצם כולנו, מאמינים בו. ולכן אנחנו מקבלים את הכסף הזה. [מוזיקה נפסקת]
צליל: כי בעצם אנחנו יודעים שכשיגיע התור של מוכר הקיוסק לקנות משהו שהוא רוצה, הוא יוכל להשתמש באותם 5 שקלים בלי בעיה. כי גם מי שימכור לו, יכבד אותם, יסכים לקבל אותם.
אלון: נכון, וככה זה קורה בכל מדינה. אנחנו כאן בישראל מאמינים ופועלים עם השקל. בארצות הברית עם הדולר, ביפן עם הין, בבוליביה עם הבוליביאנו, וכך הלאה. [מוזיקת רקע] אבל מה קורה כשאנחנו, אנשי השקל, רוצים לקנות משהו מארצות הברית, אנשי הדולר? [מוזיקה נפסקת]
ד"ר הדס: זה לא שאני יכולה בישראל בקלות לקבל דולרים, למשל, כמו שאני מקבלת שקלים. כי כשאני עובדת בישראל, אני מקבלת את המשכורת שלי בשקלים, ואז אני יכולה לקחת את השקלים האלה ואיתם ללכת ולקנות מוצרים.
אלון: זאת דוקטור יעל הדס, היא ראשת התוכניות לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, ובעלים של אתר האינטרנט "כלכלה לכל", אתר של חינוך פיננסי, והיא גם עזרה לנו בפעם הקודמת שדיברנו על כסף ב"גורי כיס".
ד"ר הדס: עכשיו, אם אני פתאום רוצה להזמין באמזון, ואני רוצה בעצם לשלם בדולרים למישהו שנמצא בארצות הברית, ולא יכול לעשות כלום עם השקלים שלי, בגלל שאם אני אתן לו שקלים, הוא לא יכול לקנות איתם מוצרים בארצות הברית. אז בעצם אני צריכה להשיג דולרים. עכשיו להשיג דולרים זה לא משהו שקל לי לעשות כשאני בישראל, אני צריכה לקנות את זה. אני בעצם צריכה ללכת ולהציע שקלים תמורת דולרים.
צליל: וכאן אנחנו מתחילים להגיע ללב העניין. כדי להבין למה שקל לא שווה דולר, צריך להבין שמטבעות ברחבי העולם לא רק קונים מוצרים, הם גם מוצרים בפני עצמם. עם השקלים שיש לנו, בין אם זה מדמי כיס או מעבודה, אנחנו יכולים לקנות דולרים. ממש כמו שאנחנו יכולים לקנות מסטיק או קולה או כל דבר אחר.
ד"ר הדס: עכשיו, ברגע שהמטבע הופך למין מוצר, אז כבר הערך שלו נקבע על ידי כוחות של היצע וביקוש. כלומר, אם המון אנשים רוצים לקנות דולרים, אז הערך של הדולר בעצם יעלה. כמו שכשהרבה אנשים רוצים לקנות, לא יודעת, ארטיקים בקיץ, אז, אפשר להניח שהמחיר יהיה יותר גבוה. אז, לכן הכוחות של הביקוש וההיצע בשוק המטבעות, הם אלה שקובעים את הערך. והערך הזה משתנה כל יום ואפילו כל שעה.
צליל: בעצם תדמיינו את הדולר כמו מוכר בשוק.
[הקלטה] מוכר בשוק: "רבותיי, כל החנות ברבע מחיר!"
צליל: כשאין הרבה קונים, הוא מוריד את המחיר. הוא צועק שזה בזיל הזול, ורק עכשיו, ורק עכשיו, אבל כשיש הרבה קונים, ותור ארוך ארוך של אנשים שרוצים דולרים, אז הוא מעלה את המחיר, כי כולם רוצים, ושווה לנצל את זה. ומקסימום, זה יקטין קצת את התור.
אלון: ולמחיר הזה של מטבע זר כמו דולר או יורו, קוראים שער. [מוזיקת רקע] כשאנחנו רוצים לדעת כמה שקלים עולה דולר, אנחנו שואלים, מה שער הדולר? ואנחנו ממש יכולים עכשיו ברגע זה לחפש בגוגל, או לשאול את ChatGPT, מה שער הדולר, ואנחנו נקבל תשובה מאוד מדויקת. למשל, היום שער הדולר הוא 3.68. ואתמול הוא היה 3.65. ושלשום הוא היה 3.63. אז מה בעצם משפיע על שער הדולר הזה להשתנות מדי יום?
ד"ר הדס: ככל שאנחנו רוצים לקנות יותר מוצרים נקובים במטבע מסוים, ואנחנו רוצים לקנות יותר מהמטבע הזה, אז המחיר של המטבע הזה יעלה. אז אם אנחנו רוצים יותר דולרים, זה יכול להשפיע על כך שהמחיר של הדולר במונחי שקל יעלה. כלומר נצטרך יותר שקלים לדולר.
אלון: אממ… אז אם אנחנו רוצים יותר מוצרים מארצות הברית, אז הם גם עולים לנו יותר? זה נשמע מבאס. יכול להיות שאולי יש דרך שאני ואביב או חיה מושקה יכולים להשפיע על שער הדולר לרדת? כלומר, לתת איזה עונש למוכרי הלגו באמזון ולהגיד להם: "היי, אנחנו לא קונים עד ששער הדולר יורד"? [מוזיקת רקע נפסקת]
ד"ר הדס: השווקים האלה הם מונעים על ידי ביקוש והיצע, והשאלה - מי השחקנים וכמה הם גדולים? מה זאת אומרת? אני ואתה כנראה לא נשפיע על שער הדולר.
אלון: אוף.
ד"ר הדס: למה? כי היקף העסקאות שלנו, גדול ככל שהוא יהיה, הוא כנראה קטן. אנחנו שני אנשים, לא חברות גדולות או משהו כזה, וגם חברות גדולות, צריך נפח מסחר מאוד מאוד גבוה כדי להיות מסוגלים להשפיע על שער הדולר.
אלון: ועכשיו אני רוצה לחלוק איתכם משהו אישי. כשאני הייתי קטן, כל הרעיון הזה של מטבע זר נורא סקרן אותי גם. עם דמי הכיס שלי הייתי קונה משהו שנקרא DVD, שאלה סרטים על דיסק, שפעם זה היה נחשב שיא הטכנולוגיה, והיום זה עדכני בערך כמו טלפון חוגה.
צליל: אם אתם לא יודעים מה זה DVD או טלפון חוגה, תשאלו את ההורים שלכם, אתם תהיו בשוֹק.
אלון: אז את ה-DVD הייתי קונה כמו שאביב קונה לגו, באמזון, הם היו עולים בערך 9 דולר לאחד. ובגיל מאוד צעיר הייתי חייב לשים לב לשער הדולר כדי לדעת כמה זה יעלה לי בשקלים, וזה נורא תיסכל אותי שזה זז כל פעם, כאילו למה זה זז? ועוד יותר, למה זה זז למעלה? אתה מייקר לי את הסרטים.
צליל: והיום כשאתה כבר גדול, אתה כן מבין איך זה עובד?
אלון: אז זהו, שהלכתי ללמוד באוניברסיטה, ושם לימדו אותי על מטבע זר, ואיך נקבע הערך שלו, אז אמרו לי שם בערך מה שאמרנו כאן עד עכשיו, שככל שיותר אנשים רוצים לקנות דולרים, הערך של הדולרים עולה. אבל התשובה הזו רק יצרה לי שאלה אחת שלא יצאה לי מהראש. [מוזיקת רקע] "איך באמת לוקחים את כל מיליוני האנשים שקונים מדי יום דולרים כדי לקנות כל דבר, לגו, סרטים, חומרי בנייה, והופכים את כל העסקאות האלה למספר קטן וחמוד שאני יכול למצוא בגוגל? 3.678". זאת נשמעת לי עבודה בלתי אפשרית. כלומר, אם אני הייתי אחראי על הדבר הזה, אתם הייתם מחפשים בגוגל "שער הדולר", ומוצאים סרטון שלי תולש שערות, וכותב סימן שאלה על לוח.
צליל: אז כדי להבין אחת ולתמיד איך נוצר המספר הכל כך מדויק הזה, פנינו למי שזאת העבודה שלו.
אורן: שמי אורן האג'ס, אני עובד בחדר העסקאות של בנק ישראל, המקום שמשקיע את המטבע הזר שיש למדינת ישראל, ובו גם נקבע השער היציג של השקל מול הדולר ומול מטבעות אחרים.
אלון: האמת שאת חדר העסקאות דמיינתי כמקום רועש כזה, שבו בנקאים צועקים בטלפון וזורקים ניירות אחד על השני, וממש מזיעים כל הזמן כדי לנסות להבין מה הערך של הדולר ברגעים אלה ממש.
צליל: וזה לא?
אלון: צליל, זה אחד החדרים הכי שקטים שאי פעם הייתי בהם. ובחדר הזה, ממש שני שולחנות ליד איפה שאורן יושב, יש כמה מחשבים שהם הגיבורים האמיתיים של הסיפור. [מוזיקה נפסקת]
אורן: זה תהליך ממוחשב, אנחנו משגיחים על המחשב.
אלון: מה שהמחשבים האלה עושים, זה לעקוב 24/7 אחרי כל הבנקים במדינת ישראל. כי מה שקורה, זה שכל בנק קונה ומוכר מטבע זר כל הזמן. למשל, כשאנחנו קונים משהו באמזון, והוא בדולרים, אז אנחנו ממלאים את פרטי האשראי שלנו ומאשרים את ההזמנה. אז מה שקורה ברגע הזה, זה שהבנק שלנו בעצם קונה עבורנו את הדולרים שאנחנו צריכים כדי לשלם, ומעביר את הדולרים האלה לאמזון. ומה שהוא עוד עושה, זה שהוא מוסיף את הקנייה שלנו, לסך כל קניות הדולרים שהוא עשה באותו יום.
צליל: ועל בסיס אין-ספור הפעולות האלה, כי הרי כל כך הרבה אנשים קונים דברים מחו"ל בכל רגע נתון, הוא מציע הערכה שלו במספר של כמה שווה הדולר. והערכה זו באמת משתנה, כל רגע. דמיינו שוב את אותו מוכר שהזכרנו קודם,
[הקלטה] מוכר בשוק: "רבותיי, כל החנות ברבע מחיר."
צליל: אבל הפעם הוא ממש משנה את המחיר של הסחורה שלו כל כמה שניות: "אבטיח בשקל, אה, אבטיח בשקל וחצי! אבטיח בחצי שקל!", וכל פעם שהוא מציע מחיר כלשהו, זה נקרא בשפה המקצועית של אורן וחבריו "ציטוט".
אורן: כמה הבנקים מצטטים במהלך כל היום, באופן רציף, והמחשב דוגם בפרקי זמן קצובים, ואקראים על פני איזשהו חלון של שעתיים במהלך היום ולבסוף הוא גם בוחר את המועד, שבו הממוצע של ציטוטי הבנקים נקרא "השער היציג".
אלון: בעצם לאורך כל היום הבנקים רק מציעים מחירים ומציעים מחירים, והמחשב של אורן ובנק ישראל עושה "סטופ!" ברגע אקראי, לוקח את כל הצעות המחיר שיש באותו רגע מכל הבנקים, ועל בסיס זה הוא קובע פעם ביום את אותו מספר חמוד שעבורנו הוא שער הדולר. שזה גם באמת הרבה יותר פשוט מלעקוב עכשיו אחרי כל העסקאות ברחבי העולם, וכל מה שאורן וחבריו צריכים לעשות זה לשים עין אנושית על המחשב הזה ולוודא שאין תקלות שבגללם פתאום מוציאים מספר לא נכון.
צליל: יש משהו שמרגיש קצת לא הוגן וחסר אונים בכך שמדי יום, או אפילו מדי רגע, הערך של הכסף שלנו משתנה בגלל מיליון עסקאות שהן לא בשליטתנו, ומפוקחות באופן אקראי על ידי מחשב-על. אבל חשוב שתדעו שיש מי שכן פועל כדי לשמור על איזשהו איזון. נכון שקודם הסברנו שכל מטבע זוכה לאמון, כי מי שעומדים מאחוריו הם מדינה והבנק המרכזי שלה? אז זה לא סתם שהם מקבלים אמון, הם גם מוכנים לעשות צעדים כדי להשפיע על הערך של המטבע שלהם. למשל, כדי להגן על התושבים במקרה שיש ירידת ערך קיצונית.
אלון: כמו שד"ר יעל הדס הסבירה לנו קודם, מי שיכול להשפיע על שער הדולר אלה רק חברות ממש ענקיות. ובכן, בנק ישראל הוא אפילו יותר מחברה ממש ענקית. הוא שומר לעצמו כמות מאוד גדולה של דולרים, ובדרך כלל הוא לא עושה איתם כלום. אבל, אם קורה משהו ממש קיצוני, כלומר, הערך של השקל ממש יורד, והדולר שווה מלא שקלים, אז בנק ישראל יכול להשתמש בדולרים האלה כדי להשפיע על הערך של השקל, ולגרום לו להתחזק בחזרה.
אורן: אז מה שקורה עם השקל, אם השער זז בצורה שאנחנו חושבים שהיא לא, לא הולמת, מכל מיני סיבות זה יכול להיות. יכול להיות שיש לנו איזה משבר מקומי, ואנחנו חושבים שהאנשים ממש לא מבינים את התמונה נכון, ו… רצים לכיוון אחד, כשזה משהו שהולך להשתנות כל רגע, או שאנחנו חושבים שיש פה איזה, זרמים שהם לא עקביים, אז בנק ישראל מתערב בשוק. לשני הכיוונים. היה לנו את זה, למשל, עכשיו, במלחמת חרבות ברזל, שבנק ישראל מכר מט"ח, כשהשקל מאוד נחלש, בנק ישראל הודיע שהוא מוכן למכור סכום ממש משמעותי של 30 מיליארד דולר, זה הרבה.
אלון: וככה בנק ישראל הצליח להעלות את השקל בחזרה לאיזושהי רמה שהיא קצת יותר הגיונית.
צליל: אבל רגע, אם זה ככה, אז למה בעצם שבנק ישראל לא יפעל כדי ששקל אחד יהיה שווה מלא מלא דולרים, וככה אביב יוכל לקנות את כל הלגו שבעולם?
אלון: שאלה יפה. אז התשובה היא שבסוף אנחנו גם רוצים להתחשב במקרה ההפוך. כמו שאביב קונה לגו ממוכרים בארצות הברית, ככה גם אמריקאים קונים דברים ממוכרים ישראלים. ואם השקל יהיה יותר מדי יקר, כלומר שהוא יהיה שווה מלא מלא מלא מלא דולרים, אז אף אחד מהאמריקאים לא ירצה לקנות מאיתנו. לכן בבנק ישראל, איפה שאורן עובד, תמיד שואפים להתערב כמה שפחות. ואם כן מתערבים, אז רק כדי שהשקל לא יהיה זול באופן קיצוני, או יקר באופן קיצוני.
[מוזיקת רקע]
אז הנה לכם, העולם מורכב ממדינות עצמאיות רבות, שכל אחת מהן מדפיסה את המטבע שלה, ומקיימת מסחר עם מדינות אחרות. מאחורי כל מטבע כזה עומד הבנק המרכזי של אותה מדינה, שעוקב אחרי הערך של המטבע שלו אל מול כל שאר המטבעות, ורובם מתערבים רק במקרי קיצון. הערך של המטבע נקבע לפי כמות האנשים בעולם שרוצים לקנות מוצרים באותה מדינה, כי אם הם רוצים לקנות בה מוצרים, הם יכולים לעשות את זה רק עם המטבע המקומי.
יש מדינות שיש המון ביקוש למוצרים שלהן, ולכן המטבעות שלהן ממש ממש חזקים, ויש מדינות שפחות רוצים לקנות את התוצרת שלהן, ולכן הערך של המטבע שלהן יותר נמוך. וכל המדינות סוחרות ביניהן כל הזמן וקובעות שער פעם ביום, שזה המחיר של המטבע למי שרוצה לקנות. ואם השקל, נגיד, חלש היום מול הדולר, יכול להיות שמחר הוא יתחזק, וכמובן, שגם להפך.
צליל: ואם כבר אנחנו מדברים על השקל, לא חשבתם שנסיים בלי לענות לשאלה של חיה מושקה, נכון? אז למה באמת מטבע של חצי שקל הוא יותר גדול פיזית ממטבע של שקל? למזלנו, אורן האג'ס עובד ב"בנק ישראל", והם, כמו שאמרנו, אחראים על כל המטבעות בארץ, אז הוא ידע את התשובה גם לשאלה הזו. [מוזיקת רקע נפסקת]
אורן: זאת שאלה מאוד יפה. אני נעזרתי בחבריי ממחלקת המטבע, שהם נמצאים כמה קומות לידינו פה במבנה של בנק ישראל. אם נשים לב במטבעות, בשקלים ובאגורות, יש לנו שתי סריות כדי להפריד. אחת סריה זהובה, ואחת סריה כסופה. אז בתוך הסריות הגודל נשמר. זאת אומרת, השקל יותר קטן מה-2 שקל, ויותר קטן מה-5 שקלים. ובתוך הסריה הזהובה, היה לנו 5 אגורות פעם, אני חושב שכבר אין, ו-10 אגורות יותר קטן מהחצי שקל.
אלון: סריה זאת סדרה. אז המטבעות הזהובים, שמה שנשאר מהם היום זה עשר אגורות וחצי שקל, הם חלק מסדרה נפרדת. והמטבעות הכסופים, שזה השקל, השנקל, ה-5 וה-10 שקלים, הם סדרה שנייה. העיוות הגדול קרה בשנות ה-80. אז עברנו משקל לשקל חדש. כן, אני יודע שזה מוזר לחשוב על משהו שהוא חדש משנות ה-80. דמיינו את זה כמו מהדורה חדשה למוצר שאתם מכירים, כמו כשמוציאים לגו חדש. אז כשהוציאו שקל חדש, היו צריכים לעצב מחדש גם את כל המטבעות הכסופים, שאלה השקלים, שקל, שנקל והלאה. אז עיצבו מטבע מאוד קטן של שקל, ומטבע של 5 שקלים שגדול ממנו וכך הלאה. אבל בכל מה שנוגע לאגורות, הסדרה של המטבעות הזהובים, העיצוב הקודם נשמר, ללא פרופורציות.
אורן: במחלקת המטבע הם תמיד חושבים על איזה סמלים אפשר לעשות איזה גדלים, מסתכלים גם על מטבעות היסטוריים. בשקל החדש התבססו על שקל היסטורי מתקופות… תקופות עתיקות יותר ועליו ביססו את השקל החדש. אז בסדרה הכסופה השקל החדש הגיע יותר מאוחר בעצם כרונולוגית.
צליל: ומה שממש מגניב הוא של-חיה מושקה יש בצנצנת המטבעות שלה הרבה מטבעות ישנים, כולל שקלים ישנים. אז לגמרי אפשר להוציא משם כל מיני שקלים ישנים, ולהשוות, ולראות איך הם השתנו במהלך השנים.
אלון: חיה מושקה פרידמן ואביב יעקובסון, אנחנו מקווים שזה עונה לכם על השאלה.
[מוזיקת רקע]
אלון: אתם האזנתם, ואתן האזנתן לעוד פרק של "גורי כיס", הסדרה שלנו לילדות ולילדים שרוצים לדעת איך העולם עובד. אז אם אתם רוצים לשמוע פרקים נוספים תוכלו למצוא אותם באתר "החינוכית", או באפליקציה של "כאן", או בעצם בכל אפליקציית פודקאסטים שאתם אוהבים.
צליל: העורך שלנו הוא יונתן כיתאין, הוא אחראי על לנהל את כולנו כך שהפרקים יהיו כתובים, מוקלטים וערוכים בצורה הטובה ביותר. עורכת הסאונד שלנו היא רותם דויטשר, התפקיד שלה הוא לדאוג לשלב את הקולות שלנו יחד עם מוזיקה ואפקטים, באופן שיהיה נעים לאוזן.
אלון: המפיקה שלנו, שהיא גם זו שעזרה לנו לקבל את כל השאלות, מכל הילדים, והיא דאגה שנהיה היום באולפן ברגע זה, היא ליהיא צדוק. בצוות "גורי כיס" תמצאו גם את שאול אמסטרדמסקי. תודה רבה לך צליל אברהם.
צליל: תודה רבה לך אלון אמיצי, אנחנו מקווים שנהנתם ולמדתם ונשמח שתאזינו גם לפרק הבא של "גורי כיס".
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments