מה הכי חשוב כשבוחרים עבודה, והאם לבחור בעבודה ממש מעניינת או בזו שמרוויחים בה המון כסף. מגישי חיות כיס עונים על שאלות של ילדים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/02/2022.
קריין: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
שאול: היי, אני שאול אמסטרדמסקי ואתם מאזינים ל"גורי כיס" הפודקאסט של "כאן חינוכית" על כלכלה.
[מעברון מוזיקלי]
שאול: היי צליל אברהם.
צליל: היי שאול אמסטרדמסקי.
שאול: צליל, רציתי לשאול אותך משהו. איך ידעת שאת רוצה להיות עיתונאית?
צליל: האמת, שכשהייתי נערה אהבתי לקרוא את כל העיתונים כל שבוע וחלמתי שיום אחד גם אני אוכל לכתוב בעיתון. איך אתה ידעת שאתה רוצה להיות עיתונאי?
שאול: אז האמת שלא ידעתי ואף פעם לא חלמתי להיות עיתונאי, בכלל לא קראתי עיתונים. בכלל עברתי במשרד האוצר ותכננתי להיות כלכלן. כשבטעות אמא שלי מצאה מודעה בעיתון שאמרה שמחפשים אנשים שמבינים בכלכלה לעבוד באיזה עיתון חדש. אז הלכתי למבחנים ואחרי שבועיים הודיעו לי שהתקבלתי. וככה לגמרי במקרה התגלגלתי להיות עיתונאי.
צליל: והאמת היא שהרבה פעמים אנשים לא באמת עובדים במה שהם חלמו שהם יעבדו כשהם היו ילדים קטנים. הנה, תשמע למשל את הסיפור של מגישת הטלוויזיה והרופאה ד"ר הילה קורח.
ד"ר קורח: אהלן, אני הילה קורח, אני בת 37 וחצי ואני רופאה, מגישת טלוויזיה, עיתונאית ואמא, גם אמא זו עבודה. תמיד קינאתי באנשים שידעו מאז ומתמיד מה הם רוצים לעשות, אני אף פעם לא הייתי כזאת. אני חושבת שאני אף פעם לא הייתי כזאת באף מקום. זאת אומרת גם במסעדות נגיד, מאוד מאוד קשה לקבל החלטות מה אני רוצה, אני רוצה לנסות מהכל. אני חושבת שהעבודות שאני עובדת בהן עבודות שככה רק רציתי להתנסות ולראות מה יכול לקרות אם אני אלך בדרך הזאת.
שאול: מצד שני, לפעמים אנשים הולכים לעבוד בדיוק במה שהם חלמו בתור ילדים. זה למשל הסיפור של מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר מהגדולות בעולם "צ'ק פוינט", גיל שוויד.
גיל: שמי גיל שוויד, אני מנכ"ל ומייסד של חברת "צ'ק פוינט" שמאבטחת בעצם את האינטרנט. בערך בגיל 16-17 אני כבר ידעתי שמה שאני רוצה לעשות זה לפתח מוצר תוכנה ושתהיה לי לא יודע אם חברה, אבל ארגון שלי שאני באמצעותו אפתח משהו. עסקתי במחשבים מגיל 10, כבר מגיל 12 עבדתי בזה. מגיל 14 זה כבר היה עבודה קבועה, הייתי עובד מסודר. כל הזמן ניסיתי ללמוד מה אני יכול לעשות עם זה. קראתי ספרים על יזמים ודי מהר הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, לפתח משהו, ליצור ושזה יהיה שלי.
שאול: ולפעמים, לפעמים זה ערבוב של גם וגם, של ניסוי ותהייה.
יובל: קוראים לי יובל מלחי, אני יוצר פודקאסטים ובין הפודקאסטים שאני יוצר יש גם את "היסטוריה לילדים" שמשודר בכאן תאגיד השידור. אני בחיים שלי עבדתי במיליון עבודות. עבדתי בחנות פיצה, עבדתי כמה שנים במפעל, ארזתי קרטונים כל היום. עשיתי המון המון עבודות עד שהגעתי לאיזושהי עבודה שעניינה אותי וגם לקראת העבודה הזאת צברתי ניסיון ולמדתי קצת באוניברסיטה ואז אתם מגיעים לעבודות ואתם יכולים לבחור. אז הרעיון הוא שיהיה לנו הרבה כלים, יהיה לנו ארגז כלים כזה מאוד גדול שנוכל אנחנו לבחור מה אנחנו רוצים לעשות.
שאול: אז השבוע בגורי כיס, איך יודעים במה ללכת לעבוד?
[מעברון מוזיקלי]
שאול: השאלה 'איך יודעים במה ללכת לעבוד' חזרה על עצמה בשיחות שעשינו עם כל מיני ילדים.
אורי: איך בוחרים עבודה?
שאול: זה אורי יגל, הוא בן 11 מירושלים.
אורי: כאילו לפי הכמות כסף שמרוויחים? או גם נגיד יש לי עבודה שאני פחות רוצה אבל מרוויחים בה הרבה יותר, נבחר כאילו, כדאי לבחור במה שמרוויחים בו הרבה ומה שאני רוצה.
צליל: גם נוגה מתלבטת לגבי זה.
נוגה: יש לי שאלה זה איך מתחילים עבודה כאילו למה? איך אני כשאני אהיה גדולה איך אני מתחילה את כל זה בשביל לקבל עבודה? בשביל לקבל כסף? נגיד אני אני רוצה להיות מעצבת אופנה. לא יודעת איך אני מתחילה את כל העסק הזה, אבל נגיד. אני יודעת, אני הולכת למקום שכתוב דרושים עובדים, אני פונה אליהם ואז משם משהו קורה שאני לא יודעת.
צליל: אז את השאלה הזאת אנחנו הולכים לפרק עכשיו לשתי שאלות. שאלה ראשונה - איך בכלל יודעים במה אתם רוצים ללכת לעבוד?
שאלה שנייה - אם יש לך אפשרויות ויש עבודה אחת שעושים בה יותר כסף ובעבודה אחת שנראה לכם שתהיה לכם יותר כיפית, באיזה עבודה כדאי לבחור?
שאול: אז נתחיל מהשאלה הראשונה - איך יודעים במה אתם רוצים לעבוד? אז האמת היא שהתשובה לשאלה הזאת לא באמת ברורה ואני אומר לכם את זה בתור מישהו בן 41 שכבר 14 שנה עובד בתור עיתונאי.
בכלל הרבה מאוד מבוגרים, גם כאלה שכבר הרבה זמן עובדים במקצוע מסוים, לא תמיד יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים שלהם. חלק מהם הולכים להתייעץ עם איש או אשת מקצוע שיכולים לעזור להם להחליט. אנשים כאלה נקראים פסיכולוגים תעסוקתיים. הנה נטע עמית, היא פסיכולוגית תעסוקתית כזאת.
נטע: הרבה מבוגרים גם לא יודעים מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים. אנשים מגיעים אליי בגיל 30 ו-40 ואומרים לי 'אבל אני לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים'. אז אני שואלת אותם 'כשהיית ילד או ילדה מה רצית להיות שתהיי גדולה?' ומשם אנחנו מתחילים.
שאול: אבל יש עוד דברים שמשפיעים על איזה עבודה תבחרו וכמה כסף תרוויחו בה. למשל, איפה למדתם בתיכון ומה למדתם בתיכון? באיזה שכונה גדלתם? מה עשיתם בצבא? מה למדתם באוניברסיטה? ואפילו מה חברים שלכם מסביב עשו ובמה הורים שלכם עבדו.
הדס: איפה שגדלת מאוד משפיע על המקום שתגיע אליו. מאוד משפיע על השכר שלך, כמובן שהשכר עובר דרך המקצוע שלך. זה מאוד מושפע ממה שראית, מהמודלים לחיקוי שהיו לך.
צליל: זו הדס פוקס. הדס היא כלכלנית והיא חוקרת את עולם העבודה בישראל.
שאול: מה שהדס גילתה במחקרים שלה הוא שהבחירה שלנו במה לעבוד והשכר מהעבודה שלנו תלויים בהרבה מאוד גורמים שחלק מהם בכלל לא בשליטה שלנו. למשל, אנחנו לא בוחרים איפה להיוולד, נכון? ואנחנו לא בוחרים במה ההורים שלנו יעבדו.
הדס: הורה שיש לו שכר גבוה, יוכל להשקיע יותר בילד, יוכל להביא לו יותר שיעורים פרטיים, יוכל לחשוף אותו יותר דברים, לשלוח אותו לחוגים והדברים האלה גם כן עוזרים לו אחר כך להגיע לשכר יותר גבוה.
צליל: זו הסיבה שבגללה לפחות לדעתנו זה חשוב שהמדינה תשקיע בחינוך של כל הילדים והילדות, כך שכולם יקבלו חינוך טוב והזדמנות שווה בחיים. גם ילדים וילדות שנולדו במשפחות יותר עניות. ועדיין, הדס אומרת שבישראל הסיכוי של ילדים שנולדו במשפחות עניות לטפס למעלה בסולם החברתי ובסופו של דבר להרוויח יותר מההורים שלהם ולחיות ברמה יותר גבוהה, הסיכוי הזה גבוה בישראל יותר מאשר במדינות אחרות.
הדס: אם אנחנו מסתכלים על באמת מה הסיכוי של ילד להיות עם שכר יותר גבוה מאשר שכר ההורים, בישראל הסיכוי הזה יותר גבוה. זה גם קשור לזה שאנחנו מדינת הגירה, יש פה המון עולים. כולנו יכולים לחשוב על עולי ברית המועצות שבאמת ההורים היו מאוד משכילים והיו עם מקצועות חופשיים, רופאים, מהנדסים והגיעו לארץ ועבדו בשכר נמוך. והילדים שלהם בעצם גם כן לומדים הנדסה וכולי והשכר שלהם יותר גבוה. זה הדוגמה הקלאסית, אבל זה נכון גם לעולים אחרים. מהצד השני יש לנו את העולים מאתיופיה שההורים באמת הגיעו עם כישורים מאוד נמוכים. הרבה מהם לא יודעים לקרוא ולכתוב ועדיין אנחנו רואים שהילדים של העולים מאתיופיה במצב הרבה יותר טוב מאשר ההורים שלהם.
[מעברון מוזיקלי]
שאול: ועכשיו לשאלה השנייה. נגיד שיש לכם אפשרות בחירה ללכת על עבודה שאתם ממש ממש רוצים לעבוד בה, אבל היא לא משלמת הרבה כסף,
צליל: או ללכת לעבוד בעבודה שלא נראית לכם יותר מדי מעניינת, אבל היא כן משלמת הרבה כסף. במה תלכו לעבוד?
גיל: אני לא מכיר הרבה אנשים שעובדים רק בשביל הכסף. אני חושב שרוב האנשים שמצליחים בחיים, כמעט כל האנשים שאני פגשתי ופגשתי הרבה אנשים שמאוד מצליחים ואפילו מרוויחים הרבה מאוד, עושים את הדבר שהם באמת מאמינים בו ואוהבים אותו וזה התשוקה שלהם. צריך להבין מה זה התשוקה. תשוקה לפעמים לעבוד עם אנשים, תשוקה זה לפעמים למכור דברים, תשוקה זה ליצור. אצלי זה מאוד ליצור. עכשיו השאלה איך אתה מתרגם את זה לדברים שאפשר גם להרוויח מהם יפה.
שאול: זו שאלה מעולה והאמת היא שהרבה מאוד אנשים נמצאים מול ההתלבטות הזו בהרבה רגעים בחיים שלהם. לפעמים אנשים מצליחים למצוא עבודה שמשלבת את שני הדברים האלה. גם לעשות משהו שהם אוהבים ונראה להם מעניין וגם לעשות הרבה כסף, אבל לפעמים זה לא ככה. אז איך יודעים במה לבחור?
צליל: אני חושבת שאין לשאלה הזו תשובה ברורה אחת, אבל הנה מה שאנחנו יודעים. ככל שאתם יותר צעירים כך יהיו לכם יותר אפשרויות פשוט לנסות ולראות.
שאול: כלומר, אם למשל הרגע סיימתם את הלימודים באוניברסיטה ואתם בני 24 או 25 או משהו כזה, סיכוי לא רע שעדיין לא התחתנתם ועדיין אין לכם ילדים ולכן בשלב הזה גם אם תבחרו בעבודה שאתם מאוד אוהבים אבל היא לא משלמת הרבה כסף, זה לא כזה נורא. אתם צריכים לפרנס רק את עצמכם בשלב הזה ולא יקרה שום אסון אם אחרי שנה תתפסו את הראש ותגידו לעצמכם, אוקיי העבודה הזו נורא מעניינת אותי, אבל אני לא באמת יכול לחיות ממנה. או אגב בדיוק ההפך, זאת העבודה הכי מעניינת בחיים ולא אכפת לי שאני לא עושה ממנה מספיק כסף, אני כבר אמצא את הדרך להסתדר.
צליל: לפי סקר עולמי שנערך לפני כמה שנים על ידי חברה בשם "מרסר", מסתבר שלעובדים במדינות שונות יש דברים שונים שחשובים להם כשהם בוחרים עבודה. למשל, בארצות הברית באנגליה ובגרמניה הדבר הכי חשוב לעובדים היה הכסף שהם הרוויחו בעבודה שלהם. במדינות אחרות כמו סין, הודו, ברזיל, הכסף הגיע רק למקום השני. העובדים ועובדות במדינות האלה אמרו שהם בוחרים עבודה לפי אפשרויות הקידום שיש בה.
שאול: בישראל אגב לפי סקר אחר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כמה שנים, יצא שכמעט כל העובדות והעובדים פה, 87% באמת כמעט כולם אמרו שהם מרוצים העבודה שלהם בכל המקצועות. מה שכן, יש פה משהו מעניין. אם המנהלת או המנהל בעבודה לא משהו, יוצא שהרבה פחות אנשים מרוצים העבודה שלהם. כלומר, אפילו אם הם כבר בחרו בעבודה שמעניינת אותם ואפילו אם הם מרוצים מהשכר שלהם, אם יש להם מנהלת או מנהל שלא נעימים להם, אז רק 60% מרוצים מהעבודה שלהם.
כלומר, חצי מהעובדים שהמנהלים שלהם לא משהו, לא מרוצים מהעבודה שלהם. זה מראה לכם כמה זה חשוב למצוא מקום עבודה טוב עם אנשים טובים ולא רק מקצוע שמתאים לכם. הנה מה שחושבת על זה הפסיכולוגית התעסוקתית ד"ר הדס בן-סירא רוטמן.
ד"ר בן-סירא רוטמן: יש כל מיני סיבות שבגללן אנשים עשויים לרצות לעזוב את מקום העבודה. לפעמים זה קשור לתנאים, לשכר, לשעות העבודה ואפילו למרחק מהבית. לפעמים זה קשור לסביבה החברתית. האם נעים לי ונחמד לי לעבוד עם האנשים במשרד? עם האנשים בצוות? ולפעמים זה קשור לתוכן של העבודה. ואנשים שואלים את עצמם האם העבודה שלי עדיין מעניינת ומאתגרת ומסקרנת או שאנחנו רוצים לעשות משהו אחר שמעניין אותנו יותר?
צליל: מה שכן, אם אתם רוצים כבר עכשיו לגלות כמה כסף מקבלים על כל עבודה, יש לכם דרך לדעת. משרד העבודה והרווחה הקים מאגר מידע שקוראים לו עבודאטה. אם תיכנסו אליו באינטרנט תוכלו למצוא תשובה לשאלה הזאת.
הנה כמה דוגמאות:
מורה בבית ספר משתכרת בממוצע עשרת אלפים שקלים בחודש. מנהלת חנות מכולת משתכרת בממוצע חמישה עשר אלף שקלים בחודש.
שאול: ביולוגית, כלומר מדענית שמתעסקת בביולוגיה משתכרת בממוצע שישה עשר אלף שקלים בחודש.
מהנדסת כימיה אגב, השכר הממוצע שלה קצת יותר גבוה, כמעט שמונה עשר אלף שקלים בחודש.
צליל: ויש גם אנשים שמשתכרים פחות מזה. ספרנית תשתכר בממוצע ששת אלפים וקצת שקלים בחודש. גם ספרית תשתכר בממוצע את הסכום הזה, קצת יותר מששת אלפים שקל בחודש, אלא אם כן המספרה בבעלותה ואז יותר.
[מעברון מוזיקלי]
צליל: עכשיו כל הנתונים האלה שסיפרנו לכם עליהם לפני שנייה כמה כסף מקבלים בכל עבודה, הנתונים האלה הם נתונים ממוצעים.
מה זה אומר?
זה אומר שלקחו למשל את כל המורות והמורים, בדקו מה השכר של כל אחד ואחת, חיברו הכל ביחד וחילקו במספר של כמה מורות ומורים יש בישראל.
זה נשמע מסובך אבל זה לא כל כך. התוצאה היא השכר הממוצע של מורה או מורה. אבל זה בדיוק הקטע, אין המון מורות ומורים שהשכר שלהם הוא בדיוק בדיוק המספר הזה, זה רק ממוצע.
שאול: כשאנחנו מסתכלים על מספרים שהם לא המספר הממוצע, אז אנחנו רואים לפעמים סיפורים אחרים וזה בדיוק מה שקורה בסיפור של שכר, של כמה כסף אנשים מקבלים על העבודה שלהם.
אם ניקח למשל דוגמה של רופאות ורופאים, אז הנתונים יראו לנו למשל שהשכר הממוצע של רופאים גברים הוא יותר גבוה מהשכר הממוצע של רופאות נשים.
צליל: זה לא קורה רק אצל רופאות ורופאים, זה קורה כמעט בכל מקום. וזה מביא אותנו לשאלות של רוני.
רוני: השאלה שבעצם הכי רציתי לשאול זה האם יש עבודות שבהן יש אפליה ובנים מקבלים יותר כסף מבנות?
צליל: רוני בת 10 מחולון. היא לומדת בכיתה ו' והיא אוהבת לשיר, לצייר ולרקוד. וחוץ מזה היא מגדירה את עצמה גם בתור פעילה חברתית.
רוני: השאלה שמאוד דומה לזה זה האם יש העדפה של בנים על בנות בקבלה לעבודה?
צליל: אחותי, זה ממש מפתיע אותי שזה מעסיק אותך השאלות האלה. למה זה מעסיק אותך?
רוני: בגלל שכנראה אני בת ואני מאוד, מאוד פעילה חברתית.
צליל: החששות של רוני לא מנותקים מהמציאות. בהרבה מקצועות אנחנו רואים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים. כלומר, שגברים מקבלים יותר כסף על העבודה שלהם לעומת נשים שעובדות באותו מקצוע.
ונשאלת השאלה, למה זה ככה?
אז יש כל מיני הסברים למה השכר של גברים יותר גבוה מהשכר של נשים.
לפי מחקר של הדס פוקס, החוקרת ששמענו קודם, הדבר הכי חשוב שמסביר למה גברים מקבלים יותר כסף מנשים הוא שגברים עובדים יותר שעות.
חלק גדול מהנשים, בערך שליש, עובדות במשרה חלקית ולא במשרה מלאה. זה גורם לשכר שלהן להיות נמוך יותר מהשכר של גברים באותן עבודות.
שאול: חוץ מזה, נשים נוטות לבחור פחות במקצועות טכנולוגיים ויותר במקצועות כמו הוראה או טיפול ושם השכר יותר נמוך. גם זה מסביר חלקית למה השכר של נשים יותר נמוך מהשכר של גברים.
צליל: השאלה היא רק, למה? למה זה ככה? למה נשים עובדות פחות שעות ובוחרות לעבוד במקצועות שמקבלים עליהן פחות כסף? גם כאן המחקרים מראים משהו מאוד ברור.
אנחנו במאה ה-21, אבל עדיין בהרבה משפחות זה נחשב התפקיד של האישה להיות אחראית על הטיפול בילדים ועל הטיפול בבית. וברגע שזה המצב, זה מוביל לפחות שעות עבודה במקצועות שמשלמים פחות כסף.
שאול: איך משנים את זה? אז זו כבר שאלה טובה ואני לא בטוח שיש לי עליה תשובה טובה. אבל יש לי כיוון למשהו.
קבלו.
יש מחקר שנעשה על זוגות חד מיניים של גברים, כלומר משפחות שיש בהן רק אבא ואבא. והחוקרים ניסו לבדוק האם במשפחות כאלה של אבא ואבא, אחד האבאים לוקח עליו את הטיפול בילדים ואת הטיפול בבית והאבא השני נמצא בעיקר בעבודה.
והתשובה היא שלא.
בניגוד לזוגות הורים של אבא ואמא, בזוגות של אבא ואבא חוקרים לא מצאו הרבה הבדל. שני ההורים, כלומר שני האבאים, התחלקו פחות או יותר שווה בשווה בגידול הילדים ובטיפול בבית.
או במילים אחרות, זה לא שגברים לא יכולים לעשות את זה, הם פשוט מעדיפים שהנשים יעשו את זה. אבל זה לא בסדר וזה לא צריך להיות ככה.
והאמת היא שזה לא תלוי רק באבא ובאמא, זה תלוי גם במקומות העבודה שלהם, שצריכים לאפשר לכל העובדים, אבות או אימהות, זמן לטפל בילדים ולהיות בבית.
[מעברון מוזיקלי]
שאול: אז אורי ורוני, אנחנו מקווים שענינו על השאלות שלכם ואל תדאגו, יש עוד המון זמן עד שתצטרכו להחליט במה לבחור לעבוד. וגם אחרי זה, תוכלו לשנות לחלוטין את הבחירה שלכם.
צליל: אתם האזנתם והאזנתן ל"גורי כיס" הפודקאסט של "כאן חינוכית" על כלכלה לילדים וגם להורים שלהם.
את כל הפרקים שלנו אפשר למצוא באפליקציה של החינוכית או באינטרנט.
אם אהבתם את הפרק הזה, נשמח שתשלחו אותו גם לילדות ולילדים אחרים, בשביל שכמה שיותר ילדים יוכלו לקבל תשובות לשאלות שלהם.
שאול: ואם גם לכם יש שאלות על כלכלה, אתם מוזמנים לשלוח לנו את השאלות האלה, חפשו את "כאן חינוכית" בפייסבוק ושלחו לנו דרך שם.
אפרת: את כל הרעיונות עם הילדות והילדים בסדרה הזו ערכה דנה פרנק, את התחקיר ערכה אפרת שייר ועל ההפקה הייתה עדי סאלם.
כל הרעיונות הוקלטו בבית אריאלה, באדיבות אגף התרבות בעיריית תל אביב.
שאול: נגיד תודה רבה גם לעורכת שלנו, נועה בן אגאי.
צליל: תודה לאסף רפפורט ולרחל רפאלי שערכו את הסאונד לכל הפרקים בסדרה.
שאול: תודה רבה צליל אברהם.
צליל: תודה רבה שאול אמסטרדמסקי.
שאול: ותודה רבה לכם שהאזנתם.
[סגיר מוזיקלי]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments