למה לעשירים קל יחסית לצבור עוד ועוד כסף, בזמן שדווקא העניים מתקשים הרבה פעמים להיחלץ ממצבם? אין הסבר פשוט אחד, אבל מה שבטוח הוא שזה לא חייב להיות ככה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/08/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
צליל: מה קורה שאול?
שאול: לא טוב צליל, לא טוב.
צליל: מה לא טוב שאול?
שאול: יש לנו בעיה.
צליל: מה הבעיה?
שאול: הילדים בתוכנית "גורי כיס" הם…
צליל: מה?
שאול: הם נהיים יותר מדי חכמים.
צליל: מה זאת אומרת?
שאול: הם שואלים שאלות שאני לא יודע, אני חשבתי שהם ישאלו שאלות של ילדים.
צליל: נו, הם ילדים אז השאלות שלהם הן שאלות של ילדים.
שאול: אבל הם שואלים שאלות ממש קשות.
צליל: אתה גם עונה לשאלות של מבוגרים על כסף, ואלה שאלות ממש מסובכות.
שאול: אלה שאלות יותר קשות.
צליל: יותר קשות משאלות של מבוגרים?
שאול: תשמעי רגע את השיחה הזאת שהקלטתי באולפן שלנו בירושלים עם איתן אורן. [ברקע מוזיקה שקטה]
[הקלטה]
שאול: "אני רוצה שתציג את עצמך, איך קוראים לך?"
איתן: "איתן אורן."
שאול: "איתן אורן. בן כמה אתה, איתן?"
איתן: "אני בן 11 עוד מעט 12."
צליל: אוקיי.
שאול: חכי.
[הקלטה] איתן: "רציתי לדעת למה יש בעולם אנשים עשירים, והרבה יותר קל להם להיות הרבה יותר עשירים, כשעדיין יש אנשים שהם עניים, ולא קל להם לצאת למצב קצת יותר טוב."
צליל: הו.
שאול: את מבינה?
צליל: טוב, אבל שאול, זאת שאלה קלה. ההורים שלי תמיד אמרו לי, "עשירים נעשים עשירים יותר, כי…"
שאול: כי הם עובדים קשה יותר.
צליל: "כי כסף מתחתן עם כסף".
שאול: מה?
צליל: בכל מקרה, כולם יודעים, מי שיש לו כסף, הכסף עושה כסף.
שאול: כן, זה חוק טבע.
ד"ר מגור: אין חוק טבע כזה, כמו כוח המשיכה, שקובע שהעשירים מתעשרים, והעניים מתרוששים. זאת לא תופעת טבע.
שאול: אה, מה? מי זה?
צליל: קוראים לו נועם. אבל רגע, בוא נחזור רגע לשאלה של איתן. למה בדיוק הוא התכוון?
[הקלטה]
שאול: "תסביר שנייה למה אתה מתכוון."
איתן: "לדוגמה, אם יש לי מיליון דולר, יהיה לי הרבה יותר קל להיות עם חמש מיליון דולר, מאשר אם יש לי אלף דולר, יהיה לי קשה להיות עם חמשת אלפים דולר."
שאול: "איך הגעת למסקנה הזאת?"
איתן: "בגלל שאם זה היה עובד ככה, אז אנשים עניים היו מצליחים לצאת למקומות טובים יותר."
שאול: "ואיך אתה יודע שלאנשים עשירים קל יותר להיות עוד יותר עשירים?"
איתן: "כי אני יודע שלדוגמה, אנשים כמו אילון מאסק, או אפילו פחות עשירים, הם לא, רובם לא נולדו שיש להם מיליארד דולר בבנק."
שאול: "אוקיי."
איתן: "הם נולדו אולי במצב די טוב, אבל הם הצליחו לעשות עסקאות טובות, ולעשות סטארט-אפים מצליחים, ואז הם נהיו הרבה יותר עשירים."
צליל: בעצם אפשר להגיד שהוא שואל, למה עשירים נעשים עשירים יותר?
שאול: ועניים לא.
צליל: אז אני הלכתי לשאול את השאלה הזאת את נועם, או כמו שיותר מנומס לקרוא לו, דוקטור מגור.
[מוזיקה]
ד"ר מגור: אני נועם מגור, אני היסטוריון של ארצות הברית, בעיקר היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי, אני מלמד בלונדון באוניברסיטת קווין מרי.
שאול: זה הרבה מילים מאוד מסובכות.
צליל: בעצם מה שנועם עושה זה לחקור וללמד על ההיסטוריה של אי השוויון.
שאול: טוב, אלה עדיין מילים מסובכות, בואי נסביר. כשיש אנשים מאוד מאוד עשירים, ואנשים מאוד מאוד עניים, זה נקרא אי שוויון.
צליל: כן, אז נועם מנסה להבין וללמד אחרים בדיוק את מה שאיתן רוצה לדעת, למה יש אי שוויון כל כך גדול, למה עשירים נעשים עשירים יותר, או למה יותר קל להם להעשות עשירים יותר. והאמת שנועם מסכים איתך, זאת שאלה לא קלה, אני גם השמעתי לו את ההקלטה שלך ושל איתן והוא מאוד התרשם.
ד"ר מגור: אוקיי, קודם כל, איתן, כל הכבוד, שאלה מצוינת, שאלה שגדולי עולם, כלכלנים, היסטוריונים, סוציולוגים, מנסים לענות עליה ועוסקים בה ללא הרף, אז כל הכבוד. זה מעניין.
צליל: שאלתי את נועם את השאלה של איתן, למה עשירים תמיד נהיים עשירים יותר? והוא אמר, אה אה, זה לא תמיד.
ד"ר מגור: זאת באמת שאלה שצריך לשאול בישראל של 2024, אבל לא בכל מקום, אם למשל היינו חיים בתקופה היסטורית, בחברה של אדונים ועבדים, או שליטים ופלאחים, נגיד במצרים בימי הפרעונים, או באירופה בימי הביניים, או אפילו בארצות הברית בתקופה של העבדות בדרום, אז לא היינו צריכים לשאול את השאלה הזאת. זה היה ברור שהעבדים או הפלאחים עובדים על מנת לכלכל ולהעשיר את האדון, אז זה לא כל כך היה קשה, קשה להבין.
שאול: נכון, באמת היו תקופות וחברות בהיסטוריה שבהן היו אנשים שהתפקיד שלהם היה לעבוד קשה, והיו אנשים שהתפקיד שלהם היה… להיות עשירים, אף אחד לא חשב שהם יכולים להתחלף באנשים אחרים. כל אחד היה לו פשוט מזל או מזל רע להיוולד למשפחה של אנשים עניים, או למשפחה של אנשים עשירים וזהו, ככה זה נשאר לתמיד.
צליל: אבל בחברה שלנו זה לא ככה, זה בכלל לא ככה, לכל אחד מותר להרוויח הרבה כסף אם הוא מצליח לעשות את זה.
ד"ר מגור: כולנו חופשיים ושווים בפני החוק, לפחות באופן עקרוני, ולמרות זאת יש אי שוויון מאוד גדול שהולך וגדל, יש כאלה שמתעשרים מאוד וכאלה שלא, אז איך אפשר להסביר את זה בחברה שבה, כמו שאמרתי, לפחות באופן עקרוני, כולנו שווים.
שאול: רגע, אני רוצה להבין משהו, אנחנו הרי כן מכירים סיפורים על אנשים שלא היו עשירים, אבל הפכו להיות עשירים. למשל, אם מישהו הולך להיות רופא והוא מנתח גאון, הוא מציל חיים של המון אנשים, הוא יכול להפוך להיות עשיר מזה. או אם הוא ממציא אפליקציה שכולם רוצים שתהיה להם בטלפון, כמו ווייז למשל, או אם היא שפית שמכינה אוכל נורא טעים.
צליל: זה נכון, אבל איתן לא שאל איך הופכים להיות עשירים, אלא איך מי שכבר עשיר עושה עוד ועוד כסף יחסית בקלות, גם אם הוא כבר הפסיק להכין עוגות טעימות או אפליקציות טובות.
ד"ר מגור: אולי אפשר להבין איך מישהו כזה מתעשר, בגלל שהוא מאוד מוכשר והוא עובד מאוד מאוד קשה, אבל מדוע אדם כזה ממשיך להתעשר אפילו אחרי שהוא מכר את העסק שלו, או פרש מהעבודה? איך זה יכול להיות שהעושר שלו ממשיך לצמוח? ומה לגבי הילדים שלו? איך זה שגם הם ממשיכים להתעשר אחריו, לאורך הרבה שנים?
שאול: אני חושב שאנחנו צריכים דוגמה.
ד"ר מגור: בואו ניקח את ביל גייטס. איתן דיבר על אילון מאסק, אבל ניקח מישהו שאפשר להסתכל עליו קצת יותר מנקודת מבט היסטורית, כלומר מישהו שפעל כבר לפני קצת זמן.
צליל: אולי אנחנו צריכים להסביר רגע.
שאול: כן, ביל גייטס הוא היה אילון מאסק כשאנחנו היינו ילדים. אם תיקחו מישהו בגיל שלנו, או בגיל של ההורים של איתן בערך, ותשאלו אותו באמצע הלילה "מי האיש הכי עשיר בעולם?" הוא כנראה יגיד אוטומטית "ביל גייטס", שבאמת היה האיש הכי עשיר בעולם במשך הרבה מאוד שנים, כי הוא המציא את התוכנה שהייתה לכולם על המחשבים שלהם.
צליל: כן, אתה זוכר אולי כמה כסף היה לו?
שאול: מלא, ממש המון.
ד"ר מגור: ב-1997, כשהוא נעשה האיש העשיר בעולם, היו לו 36 מיליארד דולר.
שאול: אה.
צליל: בקטנה בעצם.
שאול: כאילו זה הרבה כסף, אבל לאנשים הכי עשירים בעולם היום יש הרבה יותר כסף.
צליל: נכון, וגם לביל גייטס, שהוא עדיין איש מאוד מאוד מאוד עשיר גם היום, יש היום הרבה יותר כסף ממה שהיה לו אז.
ד"ר מגור: אבל ב-2014, הרבה אחרי שביל גייטס כבר לא היה עסוק בלתכנת, ההון שלו גדל ל-80 מיליארד. איך זה יכול להיות? היום, ב-2024, שהוא כבר בן אדם די מבוגר, ביל גייטס עדיין בין חמשת העשירים ביותר בעולם, עם הון של כמעט 130 מיליארד דולר, וזה אחרי שהוא תרם הרבה מאוד כסף לכל מיני מטרות ראויות וטובות, כמו מחקר רפואי ומניעת מגפות בעולם, סיוע הומניטרי וכו'. ובכל זאת, למרות שהוא תרם סכומים עצומים, העושר שלו רק מתרחב יותר ויותר. אוקיי, אז איך אפשר להסביר את התופעה המדהימה הזאת? קודם כול, צריך להבין משהו שנקרא בעלות.
[מוזיקה]
מי שמתעשר, עובר בעצם מלהתפרנס מעבודה, ממשכורת, להתפרנס ולהרוויח מבעלות על רכוש, רכוש זה יכול להיות בעל עסק, חברה או מפעל או דירה, שאפשר להשכיר אותה, או מכרה של איזה משאב טבע או חומרי גלם, או בתקופתנו לרוב מדברים על מניות, מה שנקרא ניירות ערך, שזה פשוט בעלות על חלקים קטנים של כל מיני נכסים מכל מיני סוגים.
צליל: נועם מסביר שאפשר להתעשר מעבודה, אבל עד גבול מסוים. כי נגיד אתה מרוויח המון, נגיד 1,000 שקל לשעה, אז כמה כסף אתה יכול להרוויח בחודש?
שאול: אם אני עובד כל היום, כל השבוע, ומרוויח על כל שעה 1,000 שקלים, אני יכול לעשות ממש הרבה כסף, 180,000 שקלים בחודש, אני לא חושב שיש הרבה אנשים בישראל שמשתכרים ככה, כי זה באמת הרבה מאוד כסף.
צליל: נכון, זה הרבה מאוד, אבל עדיין יש לזה גבול, כאילו, יש מספר מסוים של שעות שאפשר לעבוד וזהו.
שאול: וגם באיזשהו שלב יוצאים לפנסיה.
צליל: כן, גם אי אפשר לעבוד לנצח. לעומת זאת, נועם מסביר שמי שיש לו רכוש, אז אין גבול לכמה רכוש יכול להיות לו.
ד"ר מגור: מי שיש לו בעלות על רכוש, בעצם מקבל אחוז מסוים מהרווחים שהעסקים האלה צוברים לאורך זמן, להתפרנס מהעבודה זה קשה, יש רק 24 שעות ביממה שאפשר לעבוד בהן וגם אי אפשר להמשיך לעבוד לנצח, חייבים מתישהו לפרוש, תלוי באיזה מקצוע מדובר. לעומת זאת, לבעלות אין גבול, היא מאפשרת למישהו עשיר להמשיך לצבור עוד ועוד עושר, בלי שהוא צריך לצאת כל בוקר לעבודה, למשל, ככה עושר מייצר עוד עושר.
מישהו כמו ביל גייטס יכול גם לקחת את הרווחים שהוא צבר בתור בעלים של חברת תוכנה מצליחה, כמו מיקרוסופט, ולהתחיל לרכוש עם הרווחים האלה כל מיני נכסים חדשים בתחומים אחרים, הוא יכול לקנות למשל חברה שמייצרת ציוד רפואי, או רשת של סופרמרקטים, או חברה שמחפשת משאבים נדירים בדרום אמריקה. ככה, אם עסק אחד פתאום נכשל או מרוויח פחות כסף, הרווחים מהנכסים האחרים ממשיכים לזרום.
שאול: מי שיש לו חברות שמרוויחות כסף, הוא לא חייב לעבוד בהן בעצמו. הוא יכול לשחק במה שזה לא יהיה שמשחקים כל היום כשאתה ממש ממש עשיר, ופשוט להרוויח עוד ועוד כסף ולהיות יותר ויותר עשיר או שהוא כן עובד בלדאוג למשל שיהיו לו את החברות הכי טובות.
ד"ר מגור: לאורך ההיסטוריה, בעלי נכסים תמיד היו עסוקים בלעדכן את הנכסים שלהם. פעם למשל, הבעלות על אדמה חקלאית הייתה הנכס הכי מניב. היה אפשר לגדל כותנה או חיטה, או פירות על האדמה, למכור אותם בשוק ולהרוויח. במאה ה-19 אדמה הפכה להיות פחות רווחית, אז מי שיכל רצה להיות בעלים של מפעלים תעשייתיים. בתקופה שלנו, מי שיכול רוצה לקנות בעלות על חברות טכנולוגיות, כמו אפל או גוגל. כלומר, בעלות זה לא משהו קבוע, אלא זה משהו שתמיד משתנה. ומי שעשיר עסוק מאוד וטרוד בלעדכן את הבעלות מנכסים שמרוויחים מעט לנכסים שמרוויחים הרבה וככה ממשיכים להתעשר.
[מוזיקת רקע]
צליל: בקיצור, נראה לי שהבנו. מי שיש לו עבודה, הוא יכול להרוויח בעבודה קצת, או הרבה, או אפילו ממש הרבה, אבל לא אינסוף ומי שיש לו אדמות או חברות או דירות, הוא יכול להרוויח אינסוף. אז אנחנו ננסה לזכור את זה ולקנות חברות ודירות. תודה רבה, איתן…
שאול: רגע, אבל זה לא בדיוק מה שאיתן שאל, הוא שאל "למה זה ככה? למה מי שיש לו רכוש יכול להרוויח בלי סוף?"
ד"ר מגור: אבל דיברנו על זה שתהליך ההתעשרות הזה הוא לא תופעת טבע או גורל, אלא משהו שקשור לכללים, מה מותר ומה אסור. אז מהם הכללים שמאפשרים לבעלים להתעשר עוד ועוד, ומי קובע את הכללים האלה? את הכללים קובעת המדינה, הממשל, המדינה היא שקובעת את הכללים בכל מיני תחומים שמאפשרים לעשירים להמשיך להתעשר.
צליל: זה קצת מוזר, נכון? המדינה לא קובעת לאנשים איזה חברה הם יקנו או איזה עסקים הם יעשו, אבל נועם אומר שהיא עוזרת להם.
ד"ר מגור: המדינה למשל קובעת איזה תשתיות יבנו, במידה רבה היא גם מממנת את התשתיות האלה. כבישים, מים, חשמל, אינטרנט. אם המדינה לא הייתה בונה כביש ליישוב כזה או אחר, קבלן שבונה בו דירות לא היה יכול למכור אותן. אם המדינה לא הייתה דואגת לאספקת חשמל סדירה, מפעלים ועסקים לא היו יכולים לפעול. אם לא היה שדה תעופה, אי אפשר היה לייבא ולייצא סחורה, גם מערכת בריאות ומערכת חינוך זה סוג של תשתית.
שאול: למשל, אסף רפפורט, שהקים חברה שנקראת "Wiz", ששווה הרבה מאוד כסף, והוא מאוד עשיר בזכות החברה שלו, אז הוא הקים אותה בעצמו, כי הוא מאוד מוכשר וחכם, אבל הוא גם היה צריך ללמוד איפשהו, למשל, בבית ספר שהמדינה בנתה, או באוניברסיטה, גם מי שלומד באוניברסיטה, המדינה משלמת לו חלק משכר הלימוד שלו.
ד"ר מגור: אם המדינה לא הייתה מספקת שירותי בריאות, אז היה קשה מאוד להקים עסקים שיכולים להרוויח, אם המדינה לא הייתה מממנת בתי ספר ומכללות ואוניברסיטאות, לא היו מהנדסים ומתכנתים, ואי אפשר היה להקים חברת תוכנה או סטארט-אפ.
צליל: ונועם מזכיר עוד שתי סיבות לכך שמי שכבר יש לו כסף, קל לו יותר להרוויח עוד כסף. אחת היא שוק העבודה.
ד"ר מגור: כל בן אדם עשיר צריך להעסיק עובדים, והכללים שהמדינה קובעת קובעים באיזה תנאים הוא יכול להעסיק את אותם עובדים. כמו שהזכרתי מקודם, בארה"ב, במאה ה-19, היה אפשר להיות בעלים של עבדים, באיזשהו שלב המדינה החליטה שהדבר הזה הוא לא סביר, והיא ביטלה את המוסד הזה שנקרא עבדות. היום אפשר להעסיק אנשים בכל מיני תנאים, והתנאים והכללים שהמדינה קובעת מאוד משפיעים על חלוקת הרווחים בין בעל המפעל, או בעל הנכס, לבין העובדים. אם המדינה מאפשרת לעובדים, למשל, להתארגן ולהקים איגוד, הם יכולים להעלות את השכר שלהם ולשפר את התנאים שלהם, אם המדינה פחות מאפשרת את זה, בעל ההון בעל הנכס יכול לשלם להם משכורת יותר נמוכה ולהשאיר יותר מהרווחים לעצמו.
צליל: למשל, בישראל יש דבר שנקרא שכר מינימום, וכל פעם ששכר המינימום אמור לעלות, באים אנשי עסקים שיש להם מפעלים ואומרים שלא כדאי להעלות את שכר המינימום.
שאול: הם אומרים שהם לא יכולים לשלם את השכר הזה ושהם יפטרו עובדים, אבל אפשר לחשוב כמו נועם, שאם הם ישלמו יותר כסף לעובדים שלהם, אז יישאר להם פחות והם יהיו פחות עשירים.
[מוזיקה]
ד"ר מגור: ויש עוד דבר אחד שמאוד חשוב על מנת להסביר איך עשירים ממשיכים להתעשר, שהוא קשור לתחום הסוציולוגי, זה קשור לתחום החברתי. אנשים עשירים, אחרי שהם צוברים את העושר שלהם, מכירים אנשים עשירים אחרים, הם מתחתנים איתם.
צליל: אתה רואה, אני ידעתי, כסף מתחתן עם כסף.
שאול: זה ללא ספק נכון.
ד"ר מגור: הולכים איתם לאותם בתי ספר, הם הולכים לאותם מועדונים, משחקים איתם גולף, מכירים אחד את השני, ומפתחים תודעה קולקטיבית, כלומר, הם מתחילים לחשוב על עצמם בתור קבוצה, ויש להם אינטרסים ובתור קבוצה עם אינטרסים וגם עם עושר, כלומר עם משאבים, הם אוהבים לדאוג שהכללים שהמדינה קובעת ממשיכים לפעול לטובתם, ושחס וחלילה אף אחד לא ישנה את הכללים האלה כדי לשים אותם במצב יותר גרוע. כלומר, הכוח שלהם בתור קבוצה, לא בתור יחידים, מאפשר להם לקבוע את כללי המשחק בצורה שמטיבה איתם.
צליל: בקיצור, מה שנועם אומר כאן הוא שלאנשים עשירים יש יותר כוח לשנות את הכללים, ככה שיהיה להם יותר קל להפוך לעוד יותר עשירים.
שאול: ואז, באופן מפתיע, הם נהיים יותר עשירים.
[מוזיקה]
צליל: אז לסיכום, מה אנחנו עונים לאיתן?
שאול: איתן היקר, אתה צודק, לעשירים באמת יותר קל לעשות עוד כסף מאשר לאנשים עניים. בחברה שלנו יש כל מיני חוקים שבגללם, מי שכבר יש לו הרבה כסף, יכול די בקלות להרוויח עוד.
צליל: אגב, איתן שאל את זה כי הוא חושב שזה דבר לא טוב?
שאול: הוא חושב שזה משונה לפעמים. תשמעי מה הוא אמר.
[הקלטה]
איתן: "זה לא שחשבתי על זה ספציפית רק פעם אחת, אבל כאילו כשאתה חושב על כמה כסף נשפך על דברים כמו קונסולות, ובטח שלא לדבר על כדורגל שאנשים מבזבזים מיליארדי דולרים בשביל ספורט."
שאול: "מיליארדי דולרים?"
איתן: "כן."
שאול: "איך אפשר לבזבז מיליארדי דולרים על ספורט?"
איתן: "בכדורגל יש לקבוצות בעלים, והם מממנים מהכיס שלהם את הקניית שחקנים."
שאול: "כן."
איתן: "ואת השכר."
שאול: "כן."
איתן: "ונכון להיום, לפני כמה שנים קנו שחקן כדורגל בלא פחות מ-220 מיליון דולר."
שאול: "מי זה היה?"
איתן: "ניימאר. פריז סן ז'רמן קנו אותו בסכום מטורף. כאילו, היה אפשר אפילו עשירית מזה לתרום, וזה היה משפר חיים להמון אנשים."
שאול: "איתן, זה נשמע שיש לך חוש צדק מאוד מפותח."
איתן: "כן."
שאול: "כן? דברים כאלה מפריעים לך?"
איתן: "כן. הבעיה היא שלפעמים הוא מפותח מדי."
צליל: יש אנשים שחושבים כמו איתן, שזה דבר לא כל כך טוב שיש אנשים שיש להם מיליארדי דולרים להתעסק בשחקני לכדורגל, ויש אנשים שאין להם כסף לאכול. הם חושבים שאם למישהו יש כל כך הרבה כסף, אז הוא צריך לתת חלק יותר גדול ממנו לכל השאר.
ד"ר מגור: המדינה קובעת מה יהיו תנאי המיסוי, אם המדינה הייתה מחליטה שהעשירים צריכים לשלם מס גבוה יותר על ההכנסות שלהם, היה להם יותר קשה לצבור עוד ועוד עושר.
צליל: למשל, ברור לנו היום שאם יש ילד שנולד בבית של הורים עשירים, אז גם הוא יהיה עשיר, נכון?
שאול: סיכוי די גבוה, כן.
צליל: אבל מה אם כשההורים היו מתים, אז הם היו צריכים לתת חלק מהכסף שלהם למדינה? יש מקומות שזה ככה. אם במדינה מסוימת חושבים שאי השוויון גבוה מדי, שיש אנשים שהם יותר מדי עשירים ואנשים שהם נורא עניים וזה לא בסדר, אז אפשר להחליט שמי שיש לו כסף ישלם למדינה יותר מיסים והמדינה תיתן למי שחסר לו.
ד"ר מגור: אם ביל גייטס היה משלם מס ירושה גבוה יותר, היה לו יותר קשה להעביר את העושר שלו לילדים ולנכדים שלו, הם היו צריכים להסתמך הרבה יותר על העבודה שלהם והחריצות והכישרון, במקום לחיות מהעושר המופלג של אבא או סבא שלהם.
שאול: ויש אנשים שחושבים שלא, נגיד אני. כי האנשים הנורא עשירים האלה שרוצים להעביר את הכסף לילדים שלהם, אז הם ימצאו בכל מקרה דרך לעשות את זה, פשוט לפני שהם מתים. וחוץ מזה, זה כסף שלהם ויש להם זכות להחליט מה לעשות איתו, והם כבר שילמו עליו מיסים כשהם הרוויחו אותו בפעם הראשונה ויש עוד סיבות.
צליל: אלה מסוג הוויכוחים שמנהלים בכנסת אנשים שנקראים פוליטיקאים.
שאול: כן, כרגע הם לא כל כך מנהלים את הוויכוחים האלה.
צליל: כן, טוב, לא כרגע, אבל בתקופות אחרות הם אמורים.
[מוזיקה]
צליל: אתם האזנתם ואתן האזנתן לעוד פרק של "גורי כיס", הסדרה שלנו לילדות ולילדים שרוצים לדעת איך העולם עובד. אם אתם רוצים לשמוע פרקים נוספים, תוכלו למצוא אותם באתר החינוכית או באפליקציה של "כאן", או בעצם בכל אפליקציית פודקאסטים שאתם אוהבים.
שאול: את "גורי כיס", עורך יונתן כיתאין, שזה אומר שהוא מחליט איזה בסדרה הזו, באיזה סדר, מה יהיה בהם. המפיקה שלנו היא ליהי צדוק והיא זו שבזכותה הצלחנו להקליט את כל הילדות והילדים והיא גם זו שדואגת שכל הפרקים האלה באמת יקרו.
צליל: עורכת הסאונד שלנו היא רותם דויטשר ובזכותה אתם שומעים מוזיקה בפרקים, רותם הופכת את הפרקים לנעימים להאזנה.
שאול: תודה רבה, צליל אברהם, אני מאחל לך שתהיי עשירה.
צליל: תודה רבה, שאול אמסטרדמסקי, זה לא צפוי לקרות.
שאול: תודה רבה לכם שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא של "גורי כיס".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments