ריפרש - המדליפה הנכונה, בזמן הנכון

ברוכים הבאים לריפרש, פודקאסט הטכנולוגיה החדש של ynet. בפרק הבכורה אנחנו מדברים על השבוע הקשה שעבר על פייסבוק - שתי תקלות, מדליפה אחת ושימוע דרמטי בסנאט. וגם: מה החידושים של סדרת אייפון 13 שנוחתת השבוע בישראל והאם טרנד ההופעות הווירטואליות כאן כדי להישאר?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/10/2021.

אתם מאזינים לפודקאסטים של Ynet.

יובל: היי, ברוכים הבאים לריפרש, פודקאסט הטכנולוגיה של Ynet. אני יובל מן. איתי באולפן אושרית גנאל.

אושרית: היי.

יובל: וטל שחף. היום אנחנו נדבר על הצרות הבלתי נגמרות של פייסבוק.

[הקלטה]: "And it was my mistake and I'm sorry".

יובל: אייפון 13 שמגיע השבוע לישראל.

[צלצול טלפון]

יובל: וגם על טרנד חדש בתעשיית המוזיקה, הופעות וירטואליות. קדימה, בואו נעשה ריפרש.

[הקלטה: "Facebook essentially amplifies the worst of human nature"

[הקלטה: "It's one of this unfortunate consequences when no one at Facebook is benevolent, but the"

יובל: טוב אז פייסבוק, מאיפה מתחילים בעצם? זה ממש לא היה השבוע של מארק צוקרברג. בתחילת השבוע המדליפה מפייסבוק, פרנסיס האוגן, נחשפת בראיון ל"60 minutes" תוכנית ראיונות יוקרתית בארה"ב.

[הקלטה]: "Massive and mysterious a global outage taking down Facebook around the world for hours along with Instagram and Whatsapp"

יובל: יום לאחר מכן, פייסבוק מושבתת לשש שעות. פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ וכל השירותים שלהם.

[הקלטה]: "And I'm here today because I believe Facebook's products harm children, stoke division and weaken our democracy. The company's leadership knows…"

יובל: יום לאחר מכן, המדליפה מתייצבת לסנאט לשימוע שבו פשוט הסנאטורים קוטלים את פייסבוק. ואחרי זה עוד תקלה קטנה שכמעט לא שמנו לב אליה. ביום שישי שוב אינסטגרם וואטסאפ קורסות לכמה שעות קלות. איפה אתם הייתם כשפייסבוק קרסה?

אושרית: אני האמת שבהתחלה לא הייתי עם הטלפון באופן מפתיע, אבל כשכבר כן רציתי לתקשר עם העולם עברתי לתקשר ב-סמסים. חזרנו ככה אחורה בזמן. [צפצוף הודעה ישנה] ופתאום נפל לי האסימון שרגע, יש לי טלגרם, למה אני מתקשרת ב-סמסים?

טל: אצלי זה היה כמו חמשת השלבים בלהכיר בזה שאתה מת. שלב ראשון זה היה הכחשה, שלב שני רגע, משהו קורה פה ושלב שלישי זה בטח יסתדר אם אני אנתק ואחבר מחדש. איפשהו בהמשך הבנתי וואלה, קורה משהו פה.

יובל: כן, אז אני באמת בהתחלה התייחסתי לזה כעוד איזו תקלה. יש מדי כמה חודשים איזו תקלה כזאת בפייסבוק. אנחנו כבר מכירים את זה, אנחנו עוקבים אחרי זה. אבל ככל שעבר זמן, פתאום אתה קולט, אוקיי, יש פה משהו חריג. ובסוף באמת הגענו למשהו כמו שש שעות שזו התקלה הכי חריגה וחמורה בתולדות פייסבוק. ונזכיר שיש לה 3.5 מיליארד משתמשים ברחבי העולם. זה הרבה מאוד אנשים שתלויים בשירותים שלה והם היו מאוד מאוכזבים השבוע.

טל: אנחנו חשנו את זה גם על בשרם של קוראי Ynet שהיו מאוד מודאגים. אני חושב שלא ראינו אייטם עם כל כך הרבה תגובות וכל כך הרבה התרגשות סביבו כמו הסיפור הזה שהיה הכותרת הראשית ב-Ynet לאורך שעות ארוכות. תקלה עדיין נמשכת.

אושרית: כן ובינתיים גם ראינו חגיגות בטוויטר.

יובל: זה היה משעשע.

טל: כן מה עוד עושים כשאין וואטסאפ ואין פייסבוק ואין אינסטגרם? עוברים לטוויטר. שעתה היפה של טוויטר זאת הייתה.

אושרית: כן.

טל: כולל הפוסט שלה עצמה.

אושרית: "Hello literally everyone"

טל: כן, ואינספור ממים שבהם מראים כל מיני סרטונים של אנשים נדחפים ורצים ומתקבצים כולם בטוויטר כי אין להם אלטרנטיבה אחרת.

אושרית: בטלגרם חגגו בהמשך השבוע שהיו להם 70 מיליון הורדות חדשות ממש בזמן ההשבתה הזאת של פייסבוק, אבל אני לא יודעת כמה הייתי חוגגת אם הייתי מגלה שאני פשוט גנרטור חירום.

טל: אני מאמין שחלק מהם נשארו בטלגרם לאות הערכה על זה שהם נהנו מהשירותים שלהם בשעות המשבר.

יובל: באת בגלל התקלה, נשארת בגלל השירות מה שנקרא.

טל: מה שכן, רבים דיברו על זה ואני חושב שגם אנחנו כדאי שנחשוב על זה. מה המשמעות של שירות כל כך מרכזי בחיים של כולנו שפתאום מכובה. זה לא משהו שהמדינה צריכה לתת לנו. זה משהו שבעצם אף אחד לא מחויב לתת לנו ועדיין אי אפשר בלעדיו. האם בעצם פייסבוק והרשתות שלה האחרות הפכו להיות שירות חירום, סוג של תשתית קריטית שהמדינה צריכה לוודא שהיא מתקיימת?

יובל: בדיוק. אז התקלה הזאת באמת הזכירה לנו כמה אנחנו תלויים בפייסבוק. זה פייסבוק, וואטסאפ, זה אינסטגרם, עסקים קטנים שמשתמשים בה כדי למכור, כדי לשווק, משפיענים שתלויים בה. מדינות שלמות שזה אמצעי התקשורת המרכזי, בוואטסאפ. בישראל זה גם מאוד פופולרי. חייבים להגיד שלוואטסאפ יש באמת תחליפים. יש סמס, יש טלגרם, יש IMSG, יש סיגנל. אבל אתה לא יכול להעתיק את העוקבים שלך מפייסבוק לטוויטר. אתה לא יכול להעתיק אותם מאינסטגרם לטיק טוק. אז פה באמת הייתה הבעיה וזה הגיע בשבוע ממש קריטי לפייסבוק, שהיא ממש לא צריכה להזכיר כמה היא חזקה.

טל: היא ממש מעדיפה שלא להזכיר כמה היא חזקה כדי שלא ירצו להפעיל נגדה צעדים יותר מרחיקי לכת מאשר כבר ככה רוצים.

יובל: בדיוק. ופה אנחנו חוזרים באמת לשימוע בסנאט, להדלפות מפייסבוק, לפרנסס האוגן. אז מה היה לנו בעצם?

אושרית: כן, אז קודם כל, נגיד כמה מילים על פרנסס האוגן. היא עובדת לשעבר בפייסבוק. היא הייתה מנהלת מוצר. לפני זה היא עבדה בחברות טכנולוגיה אחרות. בגוגל, בילפ, בפינטרסט ובעצם הייחודיות של השימוע הזה שזה היה מישהי שבאמת באה מבפנים ומבקרת את החברה והיא הדליפה בעצם אלפי מסמכים שנחשפו לאחרונה בסדרת כתבות של הוולסטריט ג'ורנל שנקראה "The Facebook Files". באמת היא ככה שמה לה את זה למטרה ולפני שהיא עזבה את החברה, היא פשוט חרשה על הרשת הפנימית שלה, אספה אלפי מסמכים גם בנושאים שלא הייתה לה נגיעה ישירה אליהם. של מחקרים, של דוחות, של מצגות של החברה שבעצם מראים מידע שפייסבוק לא רצתה לחשוף.

טל: ומהו המידע הזה?

אושרית: אז הפייסבוק פיילס, סדרת התחקירים של הוולסטריט ג'ורנל באמת כל כתבה התעסקה, צללה לעומק לנושא אחר וחשפה שורה של ליקויים מזה שפייסבוק עושה איפה ואיפה באיך שהיא עושה רגולציה על מה מותר לפרסם. זאת אומרת, למפורסמים יש דין אחר מאשר לאחד האדם או אחד המשתמש. התחקיר שהיכה אולי הכי הרבה גלים וגם נידון בסנאט בצורה נרחבת זה היה על איך שאינסטגרם משפיעה לרעה על הרווחה הנפשית של נערות ושל נערים צעירים. וחוץ מזה דובר שם גם על כל מיני השפעות הרות אסון של פייסבוק במדינות מתפתחות, איך שמנצלים שם את הרשת לרעה וכו'. ועוד תחקיר מאוד מעניין היה על הנושא של החיסונים ואיך שדיס-אינפורמציה מתפשטת בגדול ברשת החברתית בנושא הזה. מה שאנחנו גם חווים ורואים פה. ואפילו שפייסבוק עצמה שמה לה למטרה לקדם את מבצע החיסונים היא לא הצליחה מרוב שדיס האינפורמציה שם פשוט חגגה.

טל: נדמה לי שהמסר שכולנו נשארנו איתו זה שפייסבוק מעדיפה את השיקולים הכספיים שלה על פני שיקולים של פגיעה בלקוחות, במשתמשים שלה, בכל צורה שהיא. הפגיעה להפך, מקדמת את ההכנסות.

אושרית: זה בגדול היה המסר העיקרי שהאוגן באה איתו לסנאט. היא אמרה "פייסבוק בעצם נמצאת בניגוד אינטרסים", ככה היא ניסחה את זה. מצד אחד, יש את טובתה של פייסבוק, את ההכנסות שלה, את הרווחים האסטרונומיים שלה. מצד שני, יש את טובת הציבור וכשפייסבוק צריכה להגיע ולבחור ביניהם, היא בוחרת בטובתה.

יובל: כן, היא למשל ציינה איך לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב, פייסבוק עשתה איזה שינוי באלגוריתם כדי להגן מפני מידע כוזב ואחרי הבחירות היא פשוט החזירה את המצב לקדמותו. עוד משהו שהיא עשתה זה בעצם פירקה את הצוות שבו גם הייתה חברה לשמירה על יושרה אזרחית וזה מאוד תסכל אותה.

טל: ואחרי כל זה, אני רוצה לשאול אתכם בעצם, מה חדש בזה? אני חושב שנחשפנו לזה לאורך השנים האחרונות שוב ושוב. פייסבוק יש לה אלגוריתם. האלגוריתם יש לו שיקול אחד מאחוריו, אין מאחוריו שום שיקול מוסרי או שום כוונת זדון או אג'נדה פוליטית. השיקול היחיד הוא כמה כסף היא תרוויח וכל מה שהאלגוריתם מזהה כדרך להרוויח עוד כסף, הוא מקדם. התוצאה האומללה של האלגוריתם הזה הוא שהאלגוריתם מקדם דברים שליליים. כי מתברר שהם מביאים יותר כסף לפייסבוק. ראינו את זה בדילמה החברתית, הסרט שלפני שנה זכה להרבה מאוד תשומת לב ציבורית. אבל ראינו את זה בעוד חשיפות.

[הקלטה]: "The company's leadership knows how to make Facebook and Instagram safer but won't make the necessary changes because they have put their astronomical profits before people. Congregational actions needed"

יובל: אז אני חושב שהיא באמת, פרנסס האוגן היא הבן אדם הנכון בזמן הנכון, במקום הנכון. ז"א, אחרי כבר שנים שאנחנו שומעים על בעיות בפייסבוק. הנה באה אישה רהוטה, היא הייתה מבפנים, יש לה מסמכים להציג וזה בדיוק כשהקונגרס כבר מוכן. הקונגרס התבגר. ראינו איך בשימועים הראשונים עם מארק צוקרברג הם לא בדיוק הבינו מה זה בכלל פייסבוק, איך הם בכלל מרוויחים כסף, שאלו אותה כל מיני שאלות מביכות. עכשיו אתם רואים בשימועים האחרונים, הסנאט יודע בדיוק מה קורה בפייסבוק. יודע יותר טוב מרוב המשתמשים ואולי אפילו יותר מחלק מהעובדים בפייסבוק.

אושרית: נכון. אני חושבת שהחידוש פה זה באמת שזאת מישהי מבפנים שמגיעה מגובה במידע פנימי, שאגב, צריך להגיד, פייסבוק מכחישה את זה לגמרי. זאת אומרת, הם אומרים שהמחקרים שדלפו החוצה, הוצאו מהקשרם. שלא ניתן להסיק מהם את מה שהתחקירים הסיקו מהם.

טל: יש מישהו שלא אומר שזה הוצא מהקשרו כשהוא מוצג בפני עובדות לא נעימות?

אושרית: כן, ככה זה, אבל צריך להגיד את זה. אז באמת החידוש לדעתי שזו גם מישהי מבפנים והיא גם מגיעה פה עם שורה של הצעות. קודם כל היא אומרת, חייבים רגולציה. לפייסבוק יש בעיה ופייסבוק לא מודה שיש לה בעיה. ואגב היא אומרת, שפירוק שזה ככה משהו שנזרק הרבה לאוויר בשימועים של פייסבוק בסנאט. היא אומרת שפירוק זה לא הפתרון כי אם פשוט נפרק את החברה, השיטות האלה ימשיכו להתקיים בצורות אחרות, בחברות אחרות. אבל היא אומרת שצריך פה שיתוף פעולה, רגולציה בין הסנאט לבין פייסבוק כדי לפתור את הבעיות הפנימיות האלה. והיא בעצם יוצאת נגד כל השיטה הזאת של אלגוריתם שמדרג לנו ושבוחר איזה תכנים אנחנו נראה על בסיס פופולריות, על בסיס מה שכנראה נאהב יותר. היא אומרת שיש בעיה אינהרנטית בשיטה הזאת. והיא אומרת שעשר שנים מהחיים שלה היא עבדה על אלגוריתמים כאלה. והיא בעצם פה יוצאת נגד העבודה שלה עצמה.

[הקלטה]: "Facebook is going to say you don't want to give up engagement base ranking. You're not gonna like Facebook as much if we're not picking up the content for you. That's just not true. There are a lot of…"

יובל: היא בעצם מציעה לסדר את הפיד באופן כרונולוגי.

אושרית: כן.

יובל: שזה מאוד חזרה לשנת 2005 לדעתי וזה מאוד מוזר, זה קצת תמים.

אושרית: קצת לא משתלם לפייסבוק כי כל המודל הכלכלי של פייסבוק זה שאנחנו נציע לכם את הדברים שאתם כנראה הכי תאהבו וככה גם נלמד אתכם ובסוף גם נציע לכם מודעות שסביר להניח שתקנו את מה שאנחנו מקדמים.

טל: אני חושב שהיא טועה הגברת האוגן. היא אולי חשפה מידע, אבל אני לא חושב שהיא מומחית לרגולציה או למוסר. אין מצב שיצליחו לעשות רגולציה על האלגוריתם של פייסבוק. יש יותר מדי דרכים שאפשר להגניב דברים או להעלים דברים או לעשות דברים למרות הרגולציה. ואין דרך חוץ מאשר לפרק את החברה הזאת. היא גדולה מדי, היא עשירה מדי, היא משפיעה מדי על החיים שלנו.

אושרית: כן, אבל מי יבוא אחריה?

טל: אחריה יבואו שורה של חברות פייסבוק קטנות, בייבי פייסבוק. עשו את זה כבר בשנות ה-70 עם AT&T שהתפרקה לקבוצה של חברות בל. עשו את זה בגלגול קודם בתחילת המאה 20 עם קונגלומרטים ענקיים אחרים שאף אחד לא האמין שיש דרך לגעת בהם. אמריקאים טובים בזה. צריך לבוא המישהו המספיק אמיץ כדי להגיד "ידידי צוקרברג, אתה צריך להחליט למי אתה מוכר את וואטסאפ, אתה צריך להחליט למי אתה מוכר את אינסטגרם ויכול להיות שצריך פה עוד פירוק של פייסבוק האם לעוד שתי פעולות או שלוש".

יובל: אני חושב שזה די מרחיק לכת והבית הלבן ו-וושינגטון עלולה לגלות שהיא פירקה את פייסבוק ובתמורה במקום זה היא תקבל את טיק-טוק בתור האימפריה החברתית של השנים הבאות.

טל: אוקיי. קצת סינים בארה"ב, מה קרה?

יובל: כן והם לא ממש רוצים שהסינים ישלטו להם בשיח. אז יש פה גם סכנות, צריך לזכור את זה. מה עוד על הפרק? איך עוד רגולציה על פייסבוק יכולה להיראות?

טל: רגולציה על פייסבוק יכולה להיות או הפירוק שדיברנו עליו או רגולציה על התכנים שפייסבוק מעלה. מי ששמע, מכיר אותי, יודע שאני מהמבקרים הגדולים של הצנזורה שעושה פייסבוק. לא שהצנזורה לא נדרשת וחיונית, אני פשוט חושב שפייסבוק היא לא זו שצריכה לעשות אותה. וחלק מהכיוונים של הרגולציה הם לוודא שפייסבוק לא מקבלת לבדה את ההחלטות, אלא שההחלטות נמצאות מדווחות בצורה שקופה וניתן להנחות אותה מה נכון ומה לא נכון לפרסם והיא לא יכולה לצנזר על דעת עצמה כי גם פה זה מגיע לעיתים לצנזורה של אנשים שלא צריכים לחסום אותם. ומצד שני, צריכה כן לצנזר דברים שכיום היא לא מצנזרת.

אושרית: אני קראתי על עוד כמה כיוונים איך רגולציה על פייסבוק יכולה להיראות. קודם כל, יש הצעה כבר עכשיו בסנאט שמדברת על זה שבעצם משפחות שניזוקו מהאלגוריתם של פייסבוק וממה שהוא המליץ להן, בעצם יוכלו לתבוע את החברה. אחד הנושאים שהכי עלו בשימועים האלה זה על הפרעות אכילה.

[הקלטה]: "What we get was to create a thirteen-year-old who express interest…"

אושרית: והסנטור בלומנטל שעומד בראש הוועדה, הוא בעצמו הראה איך זה עובד. אז הצוות שלו פתח משתמש פיקטיבי שהתחיל לעקוב אחרי חשבונות שמקדמים תכנים של הפרעות אכילה ופגיעה עצמית ואיך תוך כמה ימים האלגוריתם עצמו המליץ לו על עוד תכנים כאלה וכמה נזק זה יכול לעשות באמת לאנשים צעירים או אנשים בכלל שיש להם בעיות כאלה. אז באמת אחת ההצעות היא שמשפחות יוכלו לתבוע את פייסבוק. אני קראתי על עוד כיוון שבעצם יחייבו את פייסבוק לשתף מידע כמו במחקרים האלה שראינו עכשיו, עם חוקרים מחוץ לפייסבוק. מידע שנוגע לכל הנושאים האלה של טובת הציבור. צריך להיות יצירתיים פה. ז"א, אני לא חושבת שזה בהכרח לכיוון של פירוק כי כמו שיובל אומר, גם טיק-טוק יש לה אלגוריתם שלא בהכרח מקדם לנו את התכנים הכי חיוביים ואגב, פייסבוק גם אחת הבעיות שלה זה שבקהלים הצעירים היא לא פופולרית בכלל. ז"א, הם הרבה יותר הולכים על טיק-טוק, על סנאפצ'ט.

יובל: כן וזה אחד באמת הגילויים מתיקי פייסבוק, שבאמת פייסבוק משקיעה הרבה מאוד מאמצים במשיכה של הדור הצעיר אליה לפלטפורמות וזה אחד האתגרים הגדולים שצוקרברג זיהה. חוץ מזה, מבחינה רגולטורית, יש אפשרות של הקמת איזו סוכנות פדרלית שפייסבוק תהיה כפופה אליה שאולי תפקח אחרי האלגוריתמים. שפייסבוק תהיה מחויבת להעביר אליה מידע. יש גם דיבור על סעיף 230. זה סעיף אם אתם זוכרים שטראמפ לפני הבחירות כשהוא התכתש עם טוויטר, הוא איים לבטל את סעיף 230. זה בעצם סעיף שמקנה לרשתות החברתיות חסינות משפטית מפני תביעות על התבטאויות של משתמשים. זאת אומרת, אם אני כותב עכשיו דיבה או משהו חריג בפלטפורמות, הן לא צריכות לתת על זה את הדין.

טל: יובל ואושרית, תרשמו בפניכם את דבריי. יהיה את הדבר הזה, יהיה צנזורה על פייסבוק. יהיה גוף שיפקח עליה. פייסבוק תעבור על ההנחיות, תשלם מיליארד פה, מיליארד 2, אולי 3 מיליארד. ותמשיך לעשות בדיוק את מה שהיא עושה. הדרך היחידה למנוע את ההשתלטות של פייסבוק על חיינו והפיכתה לתשתית שאי אפשר בלעדיה, היא לפרק אותה.

יובל: אוקיי, צריך להגיד בהקשר הזה שבאמת אנחנו רואים בשימועים האחרונים, גם הרפובליקנים, גם הדמוקרטיים, עכשיו גם הבית הלבן. כולם מביעים נכונות להחיל רגולציה חדשה על פייסבוק. לכן נראה שהפעם זה הכי קרוב שאי פעם היה. זאת אומרת, זה נראה שממש יכול לקרות בקרוב.

טל: נוצרה אינרציה.

יובל: לכן אמרתי, האוגן היא הבן אדם הנכון בזמן הנכון במקום הנכון.

טל: אני מציע פרס על שמה. פרס הרגולציה ומניעת תחרות, והעידוד תחרות.

יובל: אגב, אם אתם שואלים אותי, היא בדרך להפוך לכוכבת. היא תכתוב ספר. בקרוב נגלה שנטפליקס עושים עליה סרט. אולי אפל טיוי פלוס כי הם ישמחו לחוות בפייסבוק, זו תהיה בשבילם הזדמנות מצוינת.

טל: אולי זה יהיה המשך בכלל לרשת החברתית.

יובל: כבר אומרים שעובדים על סרט המשך.

טל: בכיכובה.

יובל: זה ממש מתבקש.

אושרית: אני לא יודעת. כריסטופר ויילי שהיה המדליף של פרשת קיימברידג' אנליטיקה ב-2018, אני לא יודעת כמה שמענו עליו מאז. כן יש לה סיפור רקע מאוד מעניין. ז"א, היא בכלל מראש כשהתחילה לעבוד בפייסבוק היא רצתה לשנות. אחרי שמישהו שמאוד קרוב אליה, היא ראתה איך הוא משתכנע בכל מיני פייק ניוז, בכל מיני תאוריות קונספירציה שהוא נחשף אליהן ברשתות ואיך היא לא מצליחה לשכנע אותו אחרת. וברגע שהיא הצטרפה היא בעצם ראתה כמה מעט שינוי היא יכולה לעשות מבפנים והחליטה לצאת בקמפיין הזה.

יובל: אני חושב שהיא כן שונה. היא רהוטה,

אושרית: היא מאוד מרשימה, אין ספק.

יובל: אני באמת חושב שאנחנו עוד נשמע ממנה הרבה. היא בעצמה אמרה שהיא עובדת עם עוד סוכנויות פדרליות בארה"ב. היא רוצה לדבר גם עם האיחוד האירופי. ז"א, היא עכשיו יוצאת לאיזה קמפיין שאנחנו נראה אותו בחודשים הקרובים. זה ממש לא נגמר.

[מוזיקה]

יובל: מעריצי אפל בטח כוססים ציפורניים לקראת ההשקה של אייפון 13 בישראל השבוע.

[הקלטה]: "Today we are thrilled to introduce our next generation of iPhone"

יובל: אז מה צפוי לנו? ארבעה דגמים חדשים מסדרת אייפון 13. אייפון 13 מיני בגודל 5.4 אינץ' החל מ-3099 ₪. אייפון 13 בגודל 6.1 אינץ' שיעלה החל מ-3499 שקלים. אייפון 13 פרו באותו גודל 6.1 אינץ' החל מ-4399 שקלים והמכשיר הגדול בחבורה, אייפון 13 פרו מקס בגודל 6.7 אינץ' שיעלה החל מ-4799 שקלים. אבל מה חדש בעצם באייפונים החדשים? בסך הכל הדור החדש מאוד דומה לאייפון 12 מבחינה חיצונית, אבל מתחת למכסה המנוע יש לנו כמה שיפורים במצלמה, בחיי הסוללה, במסך.

טל: כן, אנחנו בסך הכל מסתכלים על מכשיר מאוד דומה עם אותם שיפורים שלמי שבאמת ממש מכור למוצר הזה שנקרא אייפון אז הוא ירגיש את ההבדלים. הסוללה יותר מאריכת זמן, נכון?

יובל: כן.

טל: והדבר השני זה המצלמה שיש לה ביצועים יותר טובים במידה מסוימת. ומצד שלישי, אותם דברים שהיו חסרים לנו באייפון בדגם 12 וגם באלה שלפניו, נשארו לנו חסרים עדיין גם ב-13.

[צליל של רוכסן]

יובל: כן, אז בואו נדבר בעצם על מה שאין באייפון 13. אין קורא טביעות אצבע שזה די מתבקש בתקופת הקורונה כשכולנו מסתובבים עם מסכות. אין חיבור USB C, זאת אומרת שמשתמשי אייפון, אם הם לא בבית, הם צריכים עדיין לרדוף אחרי מטען שמתאים להם למכשיר. זה לא כל כך נעים. אין תצוגת ALWAYS ON, זאת אומרת המכשיר לא מראה לכם עדיין מה השעה ומה מצב הסוללה כשהוא במצב נעילה.

אושרית: היו גם כמה שמועות שהופרכו. למשל, הבטיחו לנו טלפון לווייני, היו דיווחים כאלה.

יובל: נכון, שמענו שלאייפון 13 יהיו יכולות לווייניות ואפל לא אמרה על זה מילה. אנחנו לא יודעים, אולי זה יוכרז בהמשך, אולי רק בדור הבא. כנראה שאפל כן מפתחת משהו אבל זה לא, זה לא קיים כרגע.

טל: או שזה היה פייק שכולנו נסחפנו בלהאמין אחריו.

יובל: יכול להיות. והמגרעת, המגרעת המכוערת שאפל מסרבת להיפטר ממנה עדיין שם בזמן שכל המתחרות עוברות לתצוגה על מסך מלא. מה נסגר אפל?

טל: ובכל זאת, אם מסתכלים על זה, המכירות יהיו מצוינות, ירקיעו שחקים. ככל הנראה יעברו את המכירות של אייפון 12 שגם הן בפני עצמן עברו את המכירות של אייפון 11. אנחנו חווים פה בעצם לא במוצר טכנולוגי, אנחנו חווים תופעה חברתית ואני חושב שלא צריך לשפוט אותו כמוצר. כמוצר הוא עושה את העבודה מצוין. כתופעה חברתית הוא מדהים כל פעם מחדש.

יובל: כן, יבואנית הדיגיטל כבר מדווחת שהישראלים באמת מעדיפים בעיקר את דגמי הפרו והפרו מקס. ז"א, אנחנו אוהבים את הדגמים הגדולים והמתקדמים.

טל: היקרים מאוד.

יובל: היקרים מאוד. ישראל זה שוק של פרימיום. אנחנו אוהבים מכשירים מאוד, מאוד מתקדמים.

אושרית: וכנראה שגם אם כבר אתה הולך לקנות אייפון, אז אתה כבר הולך על הטוב ביותר.

יובל: כן, אתה רוצה את האייפון הטוב ביותר, למרות שבעולם אנחנו רואים שגם האייפונים הזולים,

טל: כולל המיני.

יובל: האייפון SE נמכר מאוד טוב בעולם כי אנשים רוצים אייפון אבל הם לא רוצים להוציא עליו אלפי דולרים.

טל: אני חושב שמי שלא משתמש באייפון לא יבין את זה ומי שמשתמש באייפון לא יבין איך אפשר שלא להבין את זה. אבל אתה מתאהב במכשיר, אתה מתאהב במותג, אתה מתאהב בדרך ההפעלה שמאחוריו. יש לו פילוסופיית הפעלה שונה ממה שמשתמשי אנדרואיד מכירים. אנחנו פשוט מדברים פה על שתי אמונות, שתי דתות שרצות במקביל. צריך שכל אחת רק תעריך את השנייה ותכבד אותה ולא ניקלע כל פעם מחדש למלחמות די טיפשיות בעיניי של מי יותר טוב, מי פחות טוב.

[צליל של חרבות]

חברים, שני הצדדים טובים. המכשירים של סמסונג וכל האחרים בעולם האנדרואיד לא פחות טובים משל אפל. אבל הם פשוט לא אפל, הם משהו אחר.

אושרית: אגב, אינטל יצאו לאחרונה באיזה פרסומת שאמנם מדברת על מחשבים של אפל ולא על טלפונים, אבל הם כאילו ניסו לפוצץ את הבועה הזאת, הביאו כמה מעריצים אדוקים של אפל, סיפרו להם על מחשבים חדשים עם יכולות מדהימות ואחרי שהלהיבו אותם אמרו להם שאלה בכלל לא מחשבים של אפל והם כמובן אמרו שהם רצים לקנות והם לא האמינו שזה אפשרי. אבל השאלה כמה קונספט כזה פוגש את המציאות.

טל: אני רוצה להיתפס לעוד היבט של התופעה החברתית וזה שמדי שנה אנחנו מקבלים דגם חדש של שורה של אייפונים. דגם חדש של שורה של מכשירי סמסונג. בעצם יש חברות סיניות שבכלל מוציאות דגמים חדשים כל חודשיים-שלושה. אני לא חושב שיש תופעה כזאת באיזשהו תחום אחר של עולם הצרכנות משום סוג שאני מסוגל לחשוב עליו. ואנחנו כצרכנים של המוצרים האלה, די משתעבדים לזה ודי מרגישים לא טוב כשיש לנו אותו מכשיר סמארטפון יותר מאשר שלושה חודשים ברצף. לא יודע מה דעתכם, לדעתי זה מטורף.

יובל: כן, לגמרי. אייפון זה באמת אירוע תרבותי. זה כבר לא מכשיר, יש לזה עדת מעריצים כמו שאתה אומר ויש בזה כל כך הרבה עניין. והם באמת מעולים בלמתג את המכשירים שלהם. תמיד נראים מצוין. יודעים להפיק אירועים נהדרים. אה אבל באמת בסופו של דבר, אנחנו רואים שחברות כמו סמסונג ו-וואווי שתיבדל לחיים ארוכים, עושות מכשירים לא פחות נהדרים מאייפון. אבל בעצם מי שרגיל לאייפון כנראה יישאר עם האייפון.

טל: וימשיך לחפש תמיד את הדגם הבא כי האייפון הנפלא שיש לו ושרק לפני שבועיים הוא חלם עליו, פתאום הופך לאייפון הקודם ועכשיו הוא כבר מחכה לאייפון הבא שיצא.

יובל: נכון. אז באמת לא חייבים לשדרג כל שנה. יש לכם אייפון 12, אל תרוצו לחנויות לשדרג. גם לא נורא אם יש לכם אייפון 11. הכל בסדר. לא קרה כלום. ובאמת בשנה הבאה אנחנו נזכיר שאפל אולי תשיק סוף סוף את קסדת או משקפי המציאות הרבודה שלהם, שזה אולי מה שיחליף יום אחד את האייפון.

אושרית: יש לי הרגשה שאנחנו אומרים את זה כל שנה. לשנה הבאה בקסדת מציאות הרבודה. [צוחקת]

יובל: אמן שהשנה זה באמת יקרה. יש לטכנולוגיה הזאת המון פוטנציאל.

טל: יש לה גם מוטיבציה מאוד גבוהה בדמות ההכרזה של צוקרברג בזה שאנחנו נכנסים לעידן המטאוורס. זאת אומרת, שפייסבוק הולכת להיות שם וככל הנראה, עוד כמה חברות כמו גוגל שהולכות להיות שם. יכול להיות שאפל קיבלה פה איזה טפיחה קטנה על האחוריים.

[מוזיקה]

יובל: תחום התרבות והבידור זה התחום שאולי נפגע הכי קשה מהקורונה. ולכן זה אולי לא מפתיע שאנחנו עדים לתופעה מאוד מעניינת בזמן האחרון, הופעות וירטואליות. מה זה אומר בדיוק?

אושרית: אני חושבת שתקופת הקורונה כשכולנו הסתגרנו בבתים והיינו צריכים לפגוש פחות אנשים והכל היה סגור בחוץ, זה נתן בוסט להמון דפוסי צריכה דיגיטליים שהיו בשימוש קטן יותר לפני זה.

יובל: זוכר שעשינו למשל יוגה בזום.

[מנגינה אוריינטלית]

אושרית: כן, לגמרי יוגה בזום, הרצאות בזום, הזמנות אונליין שקפצו, הזמנות אוכל [צלצול בדלת] ובאמת, אחד התחומים שגם קיבל את הדחיפה הזאת זה כל הנושא של הופעות וירטואליות. זה היה קיים גם לפני זה, אבל זה תפס תאוצה בקורונה. זה נוצר מהצורך הזה של גם אנשים לצרוך תרבות ולראות הופעות וגם אמנים להופיע. אז אני רק אחדד רגע למה בדיוק. יש כל מיני סוגים של הופעות וירטואליות ואחד הסוגים הבאמת יותר מעניינים זה הופעות בכל מיני פלטפורמות שהן סוג של קדם מטאוורס. יובל, אתה רוצה לתת רגע הסבר מה זה המטאוורס?

יובל: כן, המטאוורס זה בעצם האינטרנט העתידי שבו אנחנו נהיה בתוך התוכן. אנחנו נחיה ונפעל ונבלה בתוך חללים וירטואליים בתלת מימד. ז"א, אנחנו לא נצפה מול מסך, אלא פשוט נהיה. אנחנו נהיה בתוך הופעות, אנחנו נהיה בתוך הרצאות, אנחנו נהיה בתוך חלל העבודה שלנו. הכל בתלת מימד.

אושרית: למשל פלטפורמת רובלוקס, שהיא פלטפורמת גיימינג שכל העולם יש משתמשים שמייצרים בה משחקים וגם משחקים במשחקים שמשתמשים אחרים יצרו. אבל היא גם סוג של פלטפורמה שיש לה שאיפות בתחום המטאוורס וכבר היום אפשר יותר לבלות שם עם חברים בצורה וירטואלית, כל אחד בעצם בדמות של אוואטר מצויר שמייצג אותו. וגם שם וגם למשל בפורטנייט שזאת גם פלטפורמת גיימינג, היו הופעות מאוד, מאוד גדולות שמשכו עשרות מיליוני צפיות של אמנים מהשורה הראשונה: אריאנה גרנדה, ליל נאס אקס, טראוויס סקוט. ובעצם האומן הוא סוג של אווטאר מצויר שמופיע בצורה וירטואלית וכל אחד יושב מהבית וצופה כשהאווטאר שלו נמצא שם עם כולם.

יובל: בעצם הקהל נמצא בבית מול המחשב ומול הסלולרי, יש לו אווטאר שמייצג אותו בתוך העולם הווירטואלי הזה והאמן המופיע מופיע בעצם גם כאווטאר. זה יכול להיות מאוד ריאליסטי אבל יכול להיות גם מאוד מאויר ובאנימציה מוגזמת. ובעצם כל האפשרויות פתוחות, נכון? איך נראית הופעה כזאת?

אושרית: כן, אחד היתרונות הגדולים זה שזה בעצם מאפשר להתגבר על כל מגבלה פיזית שאפשר לחשוב עליה. זאת אומרת, למשל, בואו נגיד שאני עכשיו מעריצה של אריאנה גרנדה. וגם בימים שהם לא ימי סגר, בשביל ללכת לראות הופעה שלה אם היא לא מגיעה להופיע בארץ, אני צריכה לטוס לחו"ל, אני צריכה לקנות כרטיס. אולי אני מתחת לגיל 16 ואז אני חייבת הורה מלווה.

יובל: אולי את לא אוהבת לעמוד בתורים ובכלל להידחק עם המון אנשים מזיעים בחלל אחד.

אושרית: כן, אז המטאוורס מתגבר על כל הבעיות האלה. בעצם אפשר להופיע לעשרות מיליוני צופים במקביל. כי זה דרך האינטרנט. וגם הביטוי האמנותי שאמנים יכולים שיש להם שם הוא הרבה יותר גדול. אנחנו ראינו אמנים שבמהלך ההופעה שלהם היו בגודל של גורד שחקים. או הורידו כוכבים מהשמיים. צללו מתחת לים. זאת אומרת, מאוד, מאוד, יש הרבה מקום ליצירתיות.

טל: אני חושב שהטווח של הדבר הזה מוגבל. אני לא רואה את עולם המוזיקה והתרבות עובר למרחב הווירטואלי כל כך מהר. אמנם התרגלנו לזה שאמנים היום לא מוכרים אלבומים יותר, תופעה שהייתה פעם שעיקר ההכנסות שלהם היו ממכירת אלבומים. עברה מן העולם כי את כל הדברים אפשר לשמוע או בסטרימינג או באמצעות יוטיוב שבו הכל בחינם בכלל. ולכן הם מתבססים על הופעות חיות, זה מקור הפרנסה. היוטיוב נתפס בתור דבר שמקדם את ההופעות החיות. עכשיו, ההופעות החיות מתבטלות כי אנחנו עוברים להופעות וירטואליות. אני לא ברור לי מה יהיה המודל הכלכלי של אריאנה גרנדה. כמה היא יכולה להתפרנס באמת מהופעה ברובלוקס או בפלטפורמה אחרת. ונדמה לי שלא יהיה תחליף להופעות החיות. אני חושב שכל מי שהיה בהופעה חיה וכולנו היינו, יודע שאין תחליף לשבת או לעמוד יותר נכון באצטדיון כשכולם קופצים עליך ולקפוץ על כולם בחזרה ולצרוח ולחוש את התזזית שבאוויר, אין תחליף לזה.

אושרית: אז שתי נקודות על העניין הזה. קודם כל, אני לא חושבת שזה בכלל בא להחליף את ההופעות החיות. אני חושבת שזה בא להיות מדיום נוסף שייתן לנו עוד איזשהו סוג של חוויה. וכמו שאמרנו, לפעמים אתה באמת לא יכול להגיע להופעה חיה וזה נותן איזשהו.

טל: אז אני רוצה לשאוף לזה.

אושרית: כן, אבל שוב, זה לא בא במקום. זאת אומרת, כשאתה תרצה לטוס, תוכל לטוס. אבל אמנים אחרים אולי אתה מעדיף לראות מהסלון.

[הקלטה]: "You should've heard them knocked out jailbirds sing let's rock"

טל: אני שואף לראות את אלביס פרסלי. עכשיו, זה בלתי אפשרי מכמה סיבות. אבל יכול להיות שאני אוכל לראות הופעה וירטואלית שלו. האם לראות את אלביס פרסלי וירטואלי דומה ללראות הופעה שלו בלואיזיאנה?

יובל: לא, אבל זו חוויה אחרת כנראה. חוויה שבה באמת לביטוי האומנותי אין גבול. אתה יכול להטיס את הקהל שלך איתך למאדים. אתה יכול לצלול איתם מתחת לים. יכול לעשות דברים מגניבים, לשתף איתם דברים תוך כדי ההופעה. יש בהופעה של 21 PILOTS הם אפילו אפשרו לקהל לבחור את סדר השירים. זה די מגניב.

אושרית: כן לגמרי, זה מאוד אינטראקטיבי. זה נותן המון הזדמנויות חדשות לאמנים. אני באמת לא חושבת שזה בא להחליף את ההופעה החיה המסורתית. זה בא להיות דבר נוסף. ולגבי העניין הכספי, כן, שיש המון דרכים, דווקא דרכים חדשות להרוויח כסף דרך המטאוורס. כמו למכור מרצ'נדייז. בין אם זה מרצ'נדייז וירטואלי, שהאווטאר יוכל ללבוש את החולצה לצורך העניין של האמן שהוא ראה בהופעה ובין אם זה פשוט להזמין שם ולקבל אח"כ את המרצ'נדייז הביתה בצורה פיזית. ושוב, זה פתח לקהל עצום שהוא לגמרי נותן פה הזדמנויות כלכליות שפחות הכרנו לפני זה.

יובל: כן. אני חושב שזה נשמע נורא מוזר לבומרים כמונו, אבל באמת הילדים בני 14 היום, חלק גדול מהבילוי שלהם זה באמת בפורטנייט, ברובלוקס, בפלטפורמות כאלה הם נפגשים, הם מבלים, אז למה שלא יראו הופעות אם הם כבר שם בפנים. ובשביל הפלטפורמות פורטנייט ורובלוקס שבאמת רוצות לבנות את המטאוורס. אני חושב שהן באמת מועמדות מצוינות לעשות את זה, הן רוצות למשוך עוד קהלים. כרגע יש להן בעיקר משתמשים שהם מתעניינים בגיימינג, אבל הן רוצות למשוך עוד קהלים. גם קהלים שמתעניינים בעוד דברים. בסופו של דבר, המטאוורס זה לא הגיימינג, זה יהיה עוד הרבה דברים.

טל: צריך לחשוב על כך שההופעות הווירטואליות הן מקרה פרטי בעיניי לתופעה שהולכת ותופסת את מקומה וזו התופעה של הכפילים הדיגיטליים. יצא לנו גם לכתוב על זה אצלנו ב-Ynet. מדובר ביכולת לקחת כל אדם, לצלם אותו מ-360 מעלות ולייצר כפיל דיגיטלי שלו שנראה כמוהו במידה רבה. ראינו מנכ"לים שהופכים להיות הצ'אט בוט שמדבר עם הלקוחות. כלומר, אתה רוצה לפנות לחברה, אתה יכול לדבר ישירות נגיד עם מארק צוקרברג ולהפנות את התלונות אליו אישית. כלומר, אל הכפיל הווירטואלי שלו. ראינו מנכ"ל של חברה לא קטנה כמו "Nvidia" שמופיע באירוע תקשורת ענקי וחלק מההופעה שלו מתבררת בדיעבד, אחרי שהוא סיפר על זה כהופעה של כפיל וירטואלי שלו. ראינו כמובן כוכבים בהוליווד שמופיעים בסרטים כפילים וירטואליים שלהם. למשל, ארנולד שוורצנגר הצעיר מופיע בסרט שבו הוא עצמו משחק בתור שוורצנגר המבוגר. יש עוד המון דוגמאות לדבר הזה. ועכשיו יש לנו גם זמרים וירטואליים. כלומר, זה כפיל וירטואלי של זמר, שעושה את מה שהזמר כרגע לא בא לו לעשות.

יובל: בדיוק. אנחנו רואים את זה גם עכשיו בקאמבק של אבבא.

[הקלטה]: "Mama Mia, here I go again, my my how can I resist you?"

יובל: הם מוציאים אלבום חדש והם חוזרים לסיבוב הופעות שבו הם יופיעו איזה שש פעמים בשבוע באיזה אצטדיון שהוכן במיוחד עבורם בלונדון. אבל הם לא יהיו שם, הם יהיו בכלל בבית. יופיעו שם הולוגרמות שלהם שמבוססות באמת על כפילים דיגיטליים. באמת סרקו אותם 360 בזמן שהם ביצעו את המופע ועכשיו ההולוגרמות יעבדו בשבילם וירוויחו כסף בזמן שהם יוכלו לשבת בבית. אז באמת זו תופעה שאנחנו רואים אותה ממש תופסת תאוצה מול עינינו וזה מאוד מעניין.

טל: כל זה ישתלב לדעתי בתוך המטאוורס וכשנהיה בתוך היקום הווירטואלי הזה ונלך לאן שלא נלך, אנחנו נפגוש הרבה כפילים וירטואליים. כלומר, יכול להיות בהחלט מצב שבו נלך ברחוב ונפגוש את מארק צוקרברג הולך מולנו ונוכל לדבר איתו אפילו, למה לא.

יובל: לא יודע למה שנרצה לדבר דווקא עם מארק צוקרברג?

טל: מה, אתה תפנה אליו את הגב? תגיד לו "איתך אני לא מדבר"?

יובל: לא, תשמע, אם הוא יבוא אליי, אני אדבר איתו, אבל אני אוהב לתת את הדוגמא של ג'ורג' קלוני, הפרזנטור של נספרסו.

[הקלטה]: "Nespresso…What else?"

יובל: פעם הבאה כשבמטאוורס תרצו לקנות מכונת קפה, אתם תיכנסו לחנות הווירטואלית וג'ורג' קלוני, הכפיל הווירטואלי שלו יהיה שם וימכור לכם קפה. למה לא?

טל: אני אתן דוגמא מהמציאות הלא וירטואלית. באחת התערוכות בעבר הלכתי לתומי במסדרונות של התערוכה ופתאום אני מבחין שהבן אדם שהרגע חלפתי על פניו היה ביל גייטס. שבאותו זמן היה המנכ"ל הכל יכול של מיקרוסופט.

אושרית: הלא וירטואלי.

טל: הלא וירטואלי בכלל והמלווה בשתי גורילות לא וירטואליות שהלכו משני צידיו. לרגע שקלתי אם לחזור אחורה ולרוץ אחריו ולנסות לשאול אותו איזה שתי שאלות והיה לי ראיון בלעדי עם ביל גייטס. אבל זה היה מאוחר מדי כי הוא כבר נעלם. אז במטאוורס אני אוכל באמת לפגוש את מי שאולי מחליף אותו היום ולשאול אותו שאלות ואולי הוא יענה את השאלות שתכנתו אותו לענות.

אושרית: אני פעם רדפתי אחרי מנכ"ל טוויטר בתערוכה והוא לא הסכים להתראיין. ויובל, אני מוחה על ההגדרה כבומרים. אני לא בטוחה שאנחנו חתך הגיל.

טל: זה היה בשבילי הוא אמר.

אושרית: [צוחקת] לעניין ההופעות, אני חושבת שאנחנו הולכים לראות יותר ויותר דוגמאות חדשניות שכאלה. בין אם זה בתור אווטארים, בין אם זה בתור הולוגרמות מול קהל חי, בין אם זה שילובים. ז"א, אנשים שיופיעו באמת מול קהל חי ובמקביל ישודרו בכל מיני פלטפורמות. וזה מעניין לראות לאן זה הולך. כי אם באמת ראינו שאלבומים עוברים איזושהי אבולוציה עם השנים ועכשיו אנחנו הרבה יותר בפלטפורמות סטרימינג. הקונספט של הופעה חיה לא כ"כ השתנה במהלך השנים. ומעניין לראות לאן זה מתפתח ולאן זה הולך.

טל: יום יבוא לא רחוק מהיום שבו תפגוש חבר ברחוב או חברה ותשאל אותו, זה אתה באמת או שזה הכפיל הווירטואלי שלך? ותצטרך להאמין שהתשובה שלו היא האמת.

[מוזיקה]

יובל: עד כאן ריפרש להפעם. כדי להאזין לפרקים הבאים שלנו, עקבו אחרינו ב-Ynet, ספוטיפיי, או איפה שאתם שומעים פודקאסטים. דרגו אותנו באפל פודקאסט ותשלחו את הפרק לחברים שחייבים לעשות ריפרש. עורך הפודקאסטים שלנו רון טוביה. על הסאונד גיא סאלם.

תודה לחברים שלי, אושרית גנאל וטל שחף.

אני יובל מן.

ניפגש בפעם הבאה.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה