ב׳ הנבחרים - קרוב משפחה של ליאל חצרוני, עומרי שפרוני בראיון לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום"

קרוב משפחה של ליאל חצרוני, עומרי שפרוני בראיון לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" 15.11.23

---

[מחיאות כפיים] עומר: אתם מאזינים לבית הנבחרים.

הרעיונות שכולם מדברים עליהן.

מבית כאן רשת בית.

שלום לעומרי שפרוני.

שלום , בוקר טוב.

קרן: קרוב משפחתה של ליאל, אחיין של איילה, ליאל חצרוני ואיילה חצרוני, קודם כל תנחומנו מעומק הלב על האובדן.

תודה.

עומר: תודה, תודה.

קרן: איילה, ספר לנו, ספר לנו, ספר לנו על ליאל ואיילה.

שמענו בשעה הקודמת את העדות של יסמין פורט אצל עמיתנו קלמן ליברמן, עדות מפורטת מאוד על אותו בית אחד בקיבוץ באירי שבו רוכזו לפי הערכות כ-15 בני ערובה יחד כ-40 מחבלי חמאס.

יסמין פורת ניצלה, גם הדס ניצלה, ליאל הייתה באותו בית.

עומר: כן.

עומר: ובעקבות השיחה הזאת אמרנו לעצמנו, אנחנו רוצים לשמוע על ליאל.

עומר: כן, אז קודם כל חשוב לי לומר שמה שיסמין סיפרה אני כמובן כבר שמעתי, אנחנו יודעים את זה כבר חודש, בערך חודש נגיד.

קרן: כלומר שמעתם את זה מהימים הראשונים.

עומר: שמענו את זה מיסמין, ושמענו את זה מהדס ומאנשים שלנו מהקיבוץ שניסו להבין מה היה באירוע הזה כי קרוביהם נהרגו שם.

אבל אף גורם רשמי, אף אחד, לא בא וסיפר לנו בעצמו מה היה בבית הזה.

כלומר לא, אין תחקיר על מה היה בבית.

זאת גם אחת הסיבות שליאל עדיין מוגדרת נעדרת.

על אף שאנחנו בחרנו היום לעשות לו טקס פרידה ולקבור את חפציה.

כי אנחנו יודעים כבר מעל חודש שליאל נהרגה, נרצחה, בבית הזה.

ופשוט אין ממצאים.

אין, לא נשאר.

מהילדה היקרה והמדהימה הזו מלאת האור, לא נשאר שום דבר.

ואנחנו תלויים בין שמיים לארץ.

גם אנחנו וגם היא.

קרן: יש כעס?

קרן: יש ציפייה? על הגורמים הנשמיים?

עומר: כעס יש בלי סוף.

אנחנו שומרים אותו לשלב שיצטרכו להבין מה קרה.

אני אגיד את זה אחרת.

זה מאוד מוזר לי שעד עכשיו לא נעשה תחקיר מבצעי על האירוע הזה, שהוא אירוע שנרצחו בו כנראה 13 בני ערובה שלא נעשה בו מסר מתן, שגם את זה אני יכול להבין.

אולי קבלה פקודה והוראה שאי אפשר לעשות מסר מתן בתנאים האלה, אני לא יודע.

אבל עד עכשיו לא נעשה שום תחקיר מבצעי.

אף אחד לא בא לדבר איתנו על מה היה באירוע.

ולכן גם אנחנו תלויים.

לא יודע אם על זה הכעס שלי.

יש לי מספיק כעס גם על דברים אחרים.

אבל זה מאוד מוזר לי ומאוד תמוה.

קרן: כלומר הציפייה שלכם אחרי שאתם שמעתם את העדויות מאזרחיות ניצולות מאותו בית, הציפייה שלכם הייתה שיתחקרו את האירוע ויביאו לכם על המשפחה אל הקרובים את הממצאים בצורה מסודרת.

עומר: חד משמעית.

לא חייבים תחקיר מלא, סופי, אבל אפילו שגורם רשמי יבוא ויגיד לנו בעצמו שליאל היתה שם בבית ושאף אחד לא יצא משם וכו' וכו', זה לא קרה.

עוד הגיע אליי איזה קצין מאוד נחמד, לא משנה שמו, נכנס לאירוע הזה ממש לאחרונה אמר לי אני אעשה את התחקיר, הוא עדיין לא דיבר עם אף אחד מלא כוונות טובות, אבל אנחנו כבר חודש וחצי לאירוע של 12 בני ערובה שהוא לא אירוע רגיל במדינת ישראל, כולנו יודעים.

אני מבין שכולם נמצאים בלחימה, אבל יש מספיק כוחות במדינה, במשטרה, בצבא, כדי לתחקר את האירוע הזה ולתת לנו איזושהי תשובה רשמית על איפה ליאל הייתה ברגעיה ובשעותיה האחרונות עכשיו, כל מה שאנחנו יודעים הוא ודאי מאוד, אין לנו לרגע ספק שהיא נשארה בחיים כי אנחנו מבינים מה קרה באירוע הזה, אבל אף גורם רשמי לא בא ואמר לנו את זה בעצמו.

זה נראה לי תמונה לא יודע איך להתייחס לזה כל כך

אנחנו מחכים

קרן: וכל מה שאתם יודעים עד עכשיו, זה מהשיחות מהשיחות שקיימתם עם האנשים שהיו שם באותו מקום, חודש וכי הימים אתם סביב זה . אני חייבת לשאול מה הביא אותכם דווקא עכשיו מה הביא אותך לדבר עכשיו, מה הביא אותך אתם הולכים לקיים טקס, לליאל טקס פרידה.

עומר: אנחנו קיבלנו תשובה רשמית על דודה שלי איילה היקרה והטהורה, שכתבתי את זה בפייסבוק. הייתה לי באמת כמו אמא שנייה אישה מדהימה ושקטה ותמיד נכונה לעזור ולעשות עוד לפני ששואלים . היא לקחה על עצמה את האחריות לגדל את זוג התאומים לא משנה סיפורו המשפחתי עכשיו אבל את זוג התאומים כשאמם לא יכלה לעשות את זה בנסיבות בריאותיות. בגיל 60 היא קיבלה על עצמה את שני התאומים בלי בכלל שאלות וגידלה אותם 12 וחצי שנים נפלאות

קרן: התאומים זה ליאל וינאי

עומר: ליאל וינאי, כן ואנחנו קיבלנו עליה תשובה לפני כבר שבועיים בערך אני חושב משהו כמעט שבועיים קרן: ואתם יודעים שאיילה הייתה עם ליאל באותו בית בבארי?

עומר: אנחנו יודעים באופן ודאי, בוודאי שהם היו יחד, הם גם גרים יחד, הם היו בממד הם דיברו איתנו יחד ממש לפני שלקחו אותם זיהו אותם, יסמין והדס זיהו אותם יחד בבית של פסי. באותו בית ארוך זאת אומרת הכל נורא ודאי לנו תשובה על אילה לפני שבועיים ועוד חיכינו עם זה, חיכינו עם הקבורה של אילה כדי לקבל תשובה על ליאל עד שזה באמת היה בלתי נסבל והחלטנו המשפחה לקבור את אילה ולא יכולנו לחשוב על הסיטואציה שבה איילה נקברת ללא ליאל גם ככה ינאי נקבר עם סבא שלו אביה ולא עם אחותו ולא עם מי שגידלה אותו אז אנחנו החלטנו לקבור ובגלל שעוד אין לנו מה לקבור מליאל אז אנחנו נקבור את החפצים שלה כי אנחנו יודעים כבר חודש וחצי שהיא נרצחה כל מה שמספרים בתקשורת שקיבלו מידע חדש שאילה נרצחה זה פשוט לא נכון לא התקבל שום מידע אנחנו יודעים את זה כבר חודש וחצי לא התקבל שום מידע חדש חודש וחצי

קרן: אני שואלת באמת אם אם יש כעס כלפי הגורמים המבצעיים או שיש יותר רצון לדעת. הגורמים המבצעיים שפעלו שם בשטח שמענו את העדות של יסמין היא מדברת על כך שהיה שם קרב עיריות נכנס כוח שיטור אני אתקצר למי שלא שמע אני ממליצה לשמוע את העדות המרתקת הזאת שהייתה אצל עמיתנו קלמן ליברמן היא מספרת שהיה שם קרב ייריות קשה מאוד בין המחבלים בין כוח השיטור ובשלב מסוים היא כבר ניצלה בשלב הזה היא כבר הייתה יחד עם הכוחות הישראלים בצד של הטובים כמו שאומרת בשלב מסוים הגיע טנק וירה שני פגזים על הבית

עומר: כן תראי אין לי אין לי כעס על אף חייל ולוחם ושוטר שנלחם בבארי באותו יום הם כולם גיבורים, הם איבדו אנשים וחברים והם עשו באמת דברים בלתי יאמנו . אני לא יודע מה היו הפקודות שהתקבלו שם באותו אירוע. ויכול להיות אני לא מוציא מידי אפשרות שליאל, ינאי, איילוס ואחרים מתו מאש צה"ל אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון אני גם לא רוצה להגיד את זה סתם יכול להיות שהם מתו מאש המחבלים יכול להיות שהם מתו מאש צה"ל כי היה שם קרב ייריות מאוד מאוד קשה אין לי טענות. אופן אישי אין טענות אני מבין שהסיטואציה הייתה פסיכית והזויה אבל אני רוצה לדעת משהו, דבר קטן של ודאות. יש לי הרבה ודאות אבל שום דבר ממנו לא באופן רשמי. המדינה עד עכשיו הסתבכה לדעתי עם הסיפור הזה של הגדרת הנהדרת. ליאל לא נעדרת, ברור לנו איפה תהיה לה איתה ברור לנו מה קרה לה צריך לשנות את ההגדרה .איך משנים את ההגדרה שישברו את הראש. אנחנו כבר חודש וחצי מחכים

קרן:כן, מחכים ויודעים בעצם אתה אומר אנחנו יודעים

עומר: וליאל הייתה באמת ילדה מקסימה כמו שילדה בעוד 12 וחצי יכולה להיות מקסימה היא לא אהבה כל כך את הבית ספר . אבל היא הייתה נפלאה בכל דבר אחר שהוא מחוץ לבית ספר. ואהבה מאוד את הילדים שלנו ושל האחים שלי . ממש דיוחה לנו בכל פרט בהתקדמות שלהם כשהיא ראתה והיא הייתה ילדה מקסימה. קצת ממזרית ועקשנית וחמודה ושופעת אהבה והיא לא איתנו.

והיה לה אח יקר ינאי שגם הוא לא איתנו

קרן: אז תן לנו את התמונה של המשפחה הזאת שאיננה בעצם עכשיו.

עומר: וואו זה מורכב. אני לא יודע אם יש לך זמן לזה בתוכנית . אני אעשה את זה בקצרה.

שירה אמא של ליאל וינאי, מיד אחרי הלדה שלהם בניתוח קיסרי הייתה שם איזושהי רשלנות רפואית והיא בעצם נכנסה לקומה למשך כמה חודשים ומאז היא בשיקום ארוך היא איתנו, היא מתפקדת באופן מאוד מוגבל אבל היא מבינה לגמרי את כל מה שקורה סביבה . היא לא יכלה לשמש האמא של התאומים ובעצם ההורים שלה, דוד שלי, אביה, לקח עליה אחריות יחד עם אשתו, איבה היו אפוטרופוסים שלה ואיילוס לקחה אחריות על הילדים והייתה אפוטרופוסית שלהם. וכולם גדלו בקיבוץ בילדות מאושרת והילדים האלה, ינאי וליאל ידעו שיש להם אימא שקוראים לה שירה והיו מבקרים אותה מדי יום. ולא התביישו בה והיה להם סבא וסבתא אביה ואיבה שהם היו פוגשים מדי יום בבארי והייתה להם דודה שהיא כמו אימא שלהם שהייתה עם גדלים בבית שלה. אנחנו כולנו קראנו לה סבדודה כי היא בן סבתא לדודה . והיא גדלה אותם ילדות מאוד מאושרת. זאת המשפחה וכולם בקיבוץ זה משפחה מורכבת אבל טובה ומטיבה , ואוהבת.

שירה נותרה לבדה בעצם כן, שאנחנו איתה אבל כן, היא נותרה לבדה

קרן: אבל אני בטוחה שאתם איתה. איזה חפצים של יעל תשימו היום בטקס הפרדה?

עומר: הלכנו לשם לבית, הבית של איילה וליאל וינאי לא נשרף. הבית של פסי נשרף לגמרי והוצאנו משם קצת בגדים שלה דברים של ידע בת 12 וחצי בוסם שיאהבה, קצת חומרי יצירה שבן דוד שלי נמרודי קנה לה בהודו והביא לה והוא מצא אותו בבית דברים כאלה, לקחנו גם קצת אפר מהבית ליד של פסי, אולי איליאל נמצאת בו קצת נקבור גם את זה

קרן: עומרי שפרוני,קרוב במשפחה של ליאל ואחיין של איילה . אני מאוד מודה לך שדברת אתנו היום.

עומר: תודה

קרן: אני מקווה מאוד שאולי עכשיו גם בזכות העדות של יסמין שהושמעה בכזה פירוט וגם בזכות השיחה איתך תקבלו תשובות סוף סוף .

עומר: אני מקווה אני יודע שעובדים על זה ואם כי עוד לא שמעתי אבל תודה רבה ,

קרן: תודה