ד"ר יחיאל הררי הוציא לאור 10 ספרים העוסקים בחסידות ובתורת הנפש היהודית - רובם רבי מכר.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/02/2024.
שחר: דוקטור יחיאל הררי, שלום.
ד"ר הררי: שלום שחר, איזה כיף! מה שלומך?
שחר: מעולה. איזה כיף שאתה כאן, שוב. אחרי שהיה לנו פרק שהגיע להמון צפיות, הגענו לכאן לפרק נוסף, והפעם בנושא של תודעת שפע. כמובן, לפי היהדות והקבלה, שאלה תחומים שאתה עוסק בהם, ומלמד אותם, כתבת 11 ספרים, ביניהם רבי מכר. הפרק האחרון שלנו היה על הספר שפה מוצג, "לפרוץ את גבולות האישיות", שעסק בסגנונות אישיות, או - טיפוסי אישיות, על פי היהדות, והיום אנחנו נדבר על… בעצם נושא, אולי אחד הקונקרטיים, והחשובים ביותר לחיי היום יום שלנו, זה, אתה יודע…
ד"ר הררי: לגמרי.
שחר: שפע, ואני חושב שזה כנראה תמיד ככה, אבל בטוח אני יודע להגיד שזה… גם לאחרונה ככה, [מצחקק] שאתה יודע, אנשים מרגישים איזה… לחץ כלכלי, ושהמחירים עולים, ולא לכולם פשוט. יש פה המון דיונים, והמון שאלות בהקשר הזה. מצד אחד אני מרגיש לחוץ, מצד שני אומרים לי: "רגע, התודעה שלי מייצרת מציאות, אז אני צריך דווקא לשחרר, זה יביא לי יותר שפע…" בקיצור, יש פה המון המון…
ד"ר הררי: שאלות מעשיות לגמרי.
שחר: שאני מאוד מאוד רוצה לחבר אותם ליום יום, ואני יודע שגם ב… [מגחך] שאוהבים את זה, וגם זה שיטת הלימוד היהודית, כן? להתנגד וזה, אז אני הולך היום הרבה…
ד"ר הררי: אנחנו איתך.
שחר: להתנגד אליך, כי הרבה פעמים אומרים, "תודעת שפע, ותחשוב זה, וזה יביא לך שפע, וזה…", ו… יש את המציאות. הכנו פה הרבה שאלות, אבל אולי נתחיל באיזושהי סקירה, מהי תודעת שפע, או מהי לפי היהדות, איך שאתה…
ד"ר הררי: קדימה, תודה רבה, כיף גדול! בוא נתחיל רגע ממה היא לא תודעת שפע. תודעת שפע היא לא… בדרך כלל איך מייצרי… מציירים תודעת שפע? זה שאתה עומד במרכז, ואתה עכשיו תעבוד על המחשבה שלך, בדיוק כמו ששרטטת, ואתה עכשיו מנסה למגנט אליך… אני אמגנט אליי רכב חדש, טסלה חדשה - תהיה לי טסלה חדשה. אני אמגנט אליי את הבעל המתאים - יהיה לי את הבעל המתאים. אני אחשוב על הדברים המסוימים, ואז אני אעשה כמה פעולות בעקבות המחשבה, ואני אקבל את זה. זו לא תודעת שפע. זה בדיוק ההפך. זו תודעת יניקה, וזו תודעת קבלה, כי אתה רוצה רק לקבל מהעולם. מה זאת אומרת? תחשוב רגע על ילד, קטן, שיושב… אתה יודע מה? בן-נוער, לא קטן, בן 16, שיושב במרכז החדר, והוא רוצה. כאילו, זה הדבר הכי נורא שיש, כי הוא מתחיל לבכות, ורוצה את זה, ומתעצבן… ו… וזה ממש לא תודעת שפע על פי המחשבה היהודית, זה הֶפֶךְ תודעת השפע. מהי תודעת שפע? שזה באמת משנה את האופן שבו אנחנו רואים תודעת שפע, ועוזר לנו להתמודד - טוב יותר עם יוקר המחייה, וטוב יותר עם ה… עם איך שאתה יוצא לעולם. אתה יודע, בדרך כלל נוהגים להגביל תודעת שפע לתחום העסקי-הכלכלי, אבל יש תודעת שפע בגידול הילדים, ויש תודעת שפע בזוגיות שלנו, ויש תודעת שפע באיך שאני אפילו מתבונן באכילה, באופן שבו אני אוכל. הרי הרבה פעמים, לא קשה לאנשים להבין מה נכון לאכול ומה לא, זה החלק הקל, בלהבין מה טוב ומה לא. [מגחך] החלק הקשה הוא - איך להימנע ממה שלא בריא לי? איך אני לא חושב בתודעת עוני, בתודעת צמצום? מה ההבדל ביניהם? אז אולי איזה הקדמה קצרה:
יש שתי תודעות מרכזיות ביהדות, כשאתה מסתכל עליה באופן רחב ביותר. תודעה אחת נקראת "תודעת עוני" ותודעה השנייה נקראת "תודעת עושר". תודעת עוני נקראת גם "תודעה גלותית" ותודעת עושר היא גם "תודעה גאולתית". זאת אומרת, מה עושה המחשבה היהודית באופן רחב ביותר? כמובן, שיש כל כך הרבה זרמים ותפיסות, אבל תורת החסידות והקבלה באופן כללי, היא מסתכלת על הסוף, על אחרית הימים, על איך החיים צריכים להיראות, על הגאולה, על הדברים הטובים ביותר, ואומרת - רגע, בוא נמשוך מהדבר ה… תחשוב איך הכי טוב היית רוצה לחיות, ובוא נמשוך מזה קצת לתוך החיים שלנו. ננסה לחיות מזה קצת בתוך חיי היומיום, נבין רגע את עקרונות החיים האמיתיים, וננסה לחיות על פיהם.
אז מה זה תודעת שפע? תודעת שפע… יש לה כמה מאפיינים, נעבור עליהם תכף, אבל המאפיין הראשון, זה הידיעה שיש לך ערך. ואתה משפיע בעולם. ויש לך ערך להביא לעולם, ואתה צריך להאמין בערך שלך. אתה יודע, התחלת דווקא עם כסף. מה זה כסף? כסף זה… מה זה כסף? כסף זה אמצעי חליפין. אנשים נותנים לך כסף כי אתה מוכר להם קורסים. אנשים נותנים לי כסף, כי אני נותן להם ערך. אם אני לא נותן ערך, ואני לא מצליח לקבץ, לדייק את הערך לפי מה שאנשים צריכים, לפי המוצר שהם צריכים, לא יתנו לי כסף. ויש מגוון של אמצעי חליפין בחיים שלנו: כבוד, קהילתיות, אתה יודע מה? אפילו חיי העולם הבא זה ערך מסוים, זה אמצעי חליפין תמורת הערך. כשהאדם, מביא את הערך שלו לעולם, הוא הופך להיות בעל תודעת שפע. הוא יודע שיש לו מה להשפיע. זה בא ממקום מאוד עמוק, שאם בראו אותך, לא בראו אותך סתם. ואם אתה כאן, בתוך העולם הזה, יש לך משהו שאתה צריך להביא. יש מציאות לא מתוקנת, שהתוספת שלך, שהמעשה שלך יתקן את המציאות, ותמורת ההשפעה הזאת, אתה תקבל אחד מאמצעי החליפין שבחרת. אחד מהם יהיה כנראה כסף. אמרנו שיש, אתה יודע, יש אנשים שמוכנים לוותר על כסף, בתמורה למשפחה שמחה. לספורט, כי חשוב לי גם לעשות ספורט, ולא מתאים לי להיות עם כסף, אבל חולה בסוכרת בגיל 50. זאת אומרת, ש… התודעת שפע היא הידיעה, בראשה עומדת האמונה שלי, שיש לי ערך שאני רוצה להביא לעולם, ולכל אדם יש ערך במקום שלו, אחרת הוא לא היה כאן. ותמורת הערך הזה, אחד מאמצעי… מהאמצעים שאני יכול לקבל זה… אמצעי החליפין, זה כסף. ואז כשאני מגלה את ההשפעה הזאת בעולם, אני מייצר שינוי אמיתי.
אם נתחיל רגע בכמה מאפיינים, אחד המאפיינים של תודעת עוני לעומת תודעת שפע: תודעת עוני במקום של "אני קורבן, אני מסכן, חסר לי משהו מסוים". תחשוב רגע על עשיר, אדם שיש לו… לא חסר לו בחשבון הבנק, אבל הוא חי כל הזמן בתחושת חיסרון. הוא חי בתחושה שחסר לו משהו, שהוא לא… שהוא לא ממצה, הוא מפחד. אתה יודע מה? ראיתי… ראיתי עשירים גדולים, שחיים בחרדה מתמדת. כי ממה הם מפחדים? שיקחו להם את זה. שיגמר להם. שפתאום "אני לא אהיה רלוונטי", שפתאום "לא יקשיבו לי יותר בפודקאסט", שפתאום "לא יעריכו אותי יותר". עצם החרדה הזאת אומרת, שאתה מנסה להשפיע, אבל ממקום מאוד חלקי. כאילו, אתה מאוד מפחד על מה שיהיה, אתה לא חי בתודעת שפע. תודעת שפע מעבירה אותך ממקום של קורבן, של חסר, של היעדר - למקום, שבו אתה משפיע. מקום שבו אתה לא מחכה לאף אחד אחר. מקום שבו אתה… לא… לא חי, לא פועל מתחושת חיסרון, אלא מתחושת מלאות. והתנועה הזאת, מתחושת חסרון לתנועת מלאות, היא משנה את מבנה החיים. אתה יודע, יכול להיות אדם, שישלם את כל החשבונות, ויהיה לו כסף. אמרנו את זה לפני… אתה רואה את זה, ועדיין הוא כל הזמן בסטרס, וכל הזמן לא טוב לו. זאת אומרת, לא יוקר המחייה מה שמשפיע עליו, אלא חוסר היכולת שלו להרחיב את התודעה שלו, ולהבין שהוא… שהעיקר זה הערך שהוא מביא לעולם.
שחר: אז וואו, אני כבר אוהב את השיחה הזאת. [צוחק]
ד"ר הררי: [בהתלהבות] בוא נפתח, בוא נפרק רגע את מה שאמרנו.
שחר: אני כבר מאוד אוהב את השיחה הזאת. דיברת פה גם על שפע, גם באופן הרבה יותר רחב מכסף, ואני ארצה לשאול אותך על זה…
ד"ר הררי: לגמרי.
שחר: כי אמרת "לכל בן אדם יש את המתנה שלו", ואני ארצה לשאול אותך על זה, כי אני לא חושב שכולם מרגישים ככה, וכולם רואים את זה. אבל אני כן רוצה להתחיל מכסף, כי אני חושב שזה משהו…
ד"ר הררי: הכי חשוב, בוא נרד לתכלס.
שחר: שאנשים… חושבים עליו, כשהם חושבים על תודעת שפע. ודיברת על הנושא הזה של… אני גם אוהב לקרוא לו תודעה הישרדותית, שגם אם יש לך - אתה מרגיש מחסור. ואם אני מסתכל מהעמדה של, נגיד, מישהו שעוסק בתחום של טיפול, והרבה אנשים מגיעים לתודעה הזאת מתוך זה שהם חוו מחסור, או שאפילו, הם לא חוו מחסור, אבל ההורים שלהם חוו מחסור, או אפילו סבא וסבתא, וזה עבר באיזה ירושה רגשית כזאת. ואז כאיזשהו מנגנון הגנה, אתה נכנס למצב שאתה יותר חוסך, אתה יותר כזה שם לב כמה אתה מוציא, כי באמת היה מחסור, באמת לאנשים לא היה מספיק. ואז, בן אדם אפילו כבר מגיע למצב שהוא לא בהישרדות, אבל הוא לא מצליח לשחרר את התודעה הזאת. ואז, האמת, שאני חושב שיש פה… שתי רמות של עבודה. קודם כל, הרמה הראשונה - היא בעצם… אני שואל אותך, אני לא אומר - איך אתה…
ד"ר הררי: יודע מתי לחסוך, מתי לבזבז.
שחר: כן.
ד"ר הררי: מתי יש לך מספיק, מתי אין לך מספיק.
שחר: איך אתה בכלל מגיע למסקנה שהתודעה הזאת, ההישרדותית, של לחיות בחרדה הזאת, ששוב, זה מנגנון הגנה, זה לא עוזר לך לשמור על הכסף, אלא דווקא אתה לא חי בשפע. והדבר השני, נגיד, אפילו הבנת את זה, אפילו אמרת: "די, אני רוצה לשחרר את התודעת הישרדות הזאת, אני מוכן לשחרר", אבל זה… רגשית זה… זה התניה, אתה בלחץ, אתה מוציא וכואב לך, ואתה מרגיש כל הזמן ש… כמו שאמרת, שגם אם מישהו כבר עשיר, אבל הוא מרגיש שאוקיי, אז הולכים לעקוף אותו, ולקחת אותו.
ד"ר הררי: לקחת לו את זה, להיעלם לו את זה. אני חושב שצריך לסדר רגע את זה, בין תחושת חיסרון, קורבנות, העדר, "אין לי". אתה יכול להיות שאין לך באמת כלום. ואתה לא חי בתחושת עוני. אתה יודע, כסף לא פותר את הבעיה המרכזית של בני אדם, שזה העולם הרגשי שלו. כסף יוצר נוחות. נוח יותר שיש לי כסף, אבל זה לא פותר את הבעיה הרגשית. אני יכול לנסוע באוטו החדש שלי, והכל יש לי, ועדיין אני בתוכו, מלא סטרס וחרדה. זאת אומרת, בואו נייצר רגע בהירות. כלפי חוץ, לפעמים יש תקופות בחייו של האדם, בייחוד בתחילת הדרך, שהוא צריך לוותר על חיי נוחות. אם לא תוותר על חיי נוחות… תודעת שפע זה לא להגיד בגיל 25 "אני רוצה להיות אמן, סופר"… אתה יודע מה… אני יודע מה, העולם שלי, סופרים בתחילת דרכם צריכים להסתפק במועט, למה? כי אתה לא תרוויח בהתחלה כמו בהמשך, אני מקווה שאם תתפתח… זאת אומרת, יש הרבה תקופות, בסטארט-אפ בתחילת הדרך… אתה צריך ללמוד להצטמצם, הצמצום הזה הוא לא תודעת עוני, הוא לא תועדת [כך במקור] חסר והעדר. מה קובע מתי אני צריך להצטמצם, ומתי אני צריך להתרחב? ולקנות את המצלמה הטובה ביותר, ואת השיר… הדברים הטובים ביותר? מה שקובע, זה לא מה אני רוצה. זה לא מה חיי הנוחות שלי קובעים. זה בכלל לא משנה מה חיי הנוחות שלך קובעים. את מי זה משנה מה אתה אוכל? איזה סטייק אתה אוכל? מה שמשנה זה מה הערך שאתה מביא לעולם, דורש. מה השליחות שלך דורשת. ואם השליחות שלך, דורשת בגיל 22 שתהיה לך את המצלמה הכי טובה, כי אתה מעלה פודקאסטים, אז הכסף יגיע.
עשיר, אחד המאפיינים שלו, עשיר בדת, הוא לא דואג, בגלל שהוא בתודעת, לא חיסרון, אלא תודעת מלאות. הוא יודע שכדי להביא את הערך שלו לעולם, הכסף יימצא. ככה או כך. כשיש לי רעיון טוב, ואני בטוח בו, ואני מאמין בו, ואני יודע שאני עושה טוב לעולם איתו, הכסף יימצא. יגיע מכאן, יגיע משם. אבל אם כרגע אני לא צריך באמת את המצלמה הכי טובה, כי זה לא חלק מהשליחות שלי, אלא רק משהו להתהדר בו, משהו להיראות כמו כולם, רכב חדש, פתאום אתה רוצה להחליף כי לכולם יש, אז אין לזה קשר לתודעת שפע. זה הפוך מתודעת שפע. זאת אומרת, תודעת שפע, לא קשורה למצב החשבון שלך, אלא לערך שאתה נותן, ואתה צריך לדעת להביא את הערך הזה כמו שצריך. ואם הערך שלך, דורש ממך לעבור תקופה של ויתור על חיי נוחות, זה חלק מתודעת השפע שלך, וזה לא מצב הישרדותי. מצב הישרדותי זה שאני כל הזמן קורבן. אני, כל הזמן חסר לי. אני, כל הזמן מפחד שיאיימו עליי כל הזמן… אתה יודע, אחד המאפיינים הגדולים שיוצרים את האבחנה בין תודעת שפע, לתודעת עוני, זה דווקא ביטחון מול חרדה. זה לא משנה כמה כסף יש לך בבנק. זה לא משנה מאיפה אתה אוכל. זה לא משנה מה המצב החיצוני, אתה יכול להיות בחרדות כל הזמן. מה זה חרדה? הפחד, מפני מה עתיד לקרות, איך הדברים יסתדרו. ואתה פחות חרד, כשאין לך מה להפסיד. ככל שיש לך מה להפסיד, אתה יותר חרד. מה זה ביטחון? אתה יודע, הרבה פעמים אנשים טועים בביטחון, חושבים ש… ניקח את זה מתחום החינוך למשל. אם אני אתן לילדים שלי גב גדול, והם ידעו שיש להם הורים חזקים, וההורים שלהם תמיד איתם, אז יהיה להם ביטחון. זה לא יוצר ביטחון, זה להפך. אם אני בוטח בכוחות שלי, זאת אומרת, מה זה שאני מספיק חזק וטוב? יום אחד לא יהיה לי כוחות, יום אחד אני לא ארָאה הכי טוב, יום אחד אני לא אהיה חתיך כזה. זאת אומרת, ביטחון שתלוי בדבר מה, הוא לא ביטחון. ביטחון אמיתי, בנפש של האדם, כמו בנפש של ילד, זה הידיעה שהמציאות בחוץ, העולם שאני נפגש, הסביבה שלי, רחוב הפלמ"ח 5, איפה שלא תהיה, היא לא רוצה להפיל אותי. אין בכל מקום אויבים שרוצים לפגוע בי, להקשות עליי, ל… אני לא צריך להתאגרף עם המציאות. המציאות בעצם מחכה למסר שלי. זה נכון, יש קשיים עד שאנשים יקשיבו לך.
אני אתן לך דוגמא לתודעת שפע ותודעת עוני. אתה עולה מול קהל גדול, 200-250 איש, והם פתאום, עכשיו… היה לי שבוע שעבר באמצע סעודה, שמו אותך לדבר, באמצע אנשים בסעודה, כולם… בעניינים שלהם. אתה אומר: "רגע, לא רוצים לשמוע אותי, מה עכשיו אני…" תודעת עוני זה… שוב אתה מתרכז בעצמך. "לא רוצים לשמוע אותי, לא רוצים לקבל מה שיש לי, עד שלא כולם בשקט, אני לא יכול לדבר". תודעת עושר, אתה אומר, אני יודע, שכאילו עכשיו המציאות, התנאים, לכאורה כלפי חוץ, רק נראים לא לטובתי. בפנימיות, אני בטוח שלכולם יש מה לעשות עם הערך שלי, עם המסר שאני עכשיו מעביר, כי אני רק שליח של מסר. ואז אתה מדבר, כאילו כולם בהאזנה מלאה אליך עם העיניים, כאילו, אתה אומר לעצמך: "הקהל, גם…" אתה עומד מול קהל עוין, "הקהל בעצם אוהב אותי בפנימיות. גם אם כלפי חוץ, זה לא נראה ככה". מה זה עושה לך באותו רגע? ממלא אותך תחושת ביטחון. אתה לא נזקק לאף אחד, אתה לא שואל שום דבר, אתה מרוכז בתוכן שלך, אם לרגע אחד אתה מאבד את התודעת שפע בדיבור - איבדת את קו המחשבה. זאת אומרת, תודעת שפע צריכה להיות כזאתי, מה זה הרי תודעה? תודעה זה המשקפיים דרכם אתה פועל, מסתכל על הדברים, מתרכז. ואם רגע אחד אתה מאבד את התודעת שפע, אתה מאבד את היכולת שלך להביא לקהל את הערך, ואתה אף פעם לא יודע מתי הקהל איתך או לא. זאת אומרת, אם אני מסכם רק את הנקודה, להסתובב עם תודעת שפע זה ללכת בחוץ, בין אם אין לך כלום, אבל יהיה לך, כי אם תאמץ את התודעה הזאת… ללכת בעולם, בסטארט-אפ שאתה מקים, בחברה שאתה יוזם, בעבודה שלך, בלימודים שלך, ולדעת - שהעולם מחכה למה שאתה הולך לתת, גם אם כרגע זה נראה בלתי אפשרי לחלוטין. ואתה יודע, יש לפעמים כל מיני תיאוריות קונספירציה, שאנשים מחבקים - "לא! בגלצ מקבלים רק את הבנים של…" אם אתה הולך עם התודעה הזאת, אתה מראש נהיה קורבן. מראש אתה הולך ב… "בטוח ידפקו אותי, בטוח לא יקבלו אותי". ולא יקבלו אותך, כי אתה הולך עם תודעת חסך וצמצום. לעומת תודעת הרחבה, תודעת השפעה.
אני רוצה לקשור את זה רגע לכסף, בעוד מילה, אם אני יכול. אין דבר כזה, במוקדם או במאוחר, שמישהו לא מגייס את תודעת השפע. זאת אומרת, עובר מתודעה גלותית, קורבנית, של מסכנות, לתודעת עושר, לתודעת שפע, ולא, בסוף זה לא יבוא לידי ביטוי בחשבון הבנק שלו. יש עוד מדדים, כמה אתה מוציא, וכולי וכולי.
שחר: אוקיי, האמת שזה באמת אחת השאלות שהתכוונתי לשאול אותך, כי, אני רוצה שרוב הפרק, מה שאנחנו נתמקד בו, זה באמת ה… אוקיי, אני מבין שיותר טוב לי להיות בתודעת שפע ולא בחרדות, שאגב, אז הרבה אנשים אומרים "אני לא בחרדות", אבל הם לחוצים. אז זה פשוט מילה יותר אה…
ד"ר הררי: סטרס זה אויב… תראה, חרדה זה לא סטרס, אבל סטרס היא אויב לא פחות גדול מאשר חרדה.
שחר: כן, ואני חושב שזה… שזה מאוד מאוד דומה, לפעמים הסטרס הוא יותר גרוע, כי החרדה לפחות מכריחה אותך, לעשות איתה עבודה. הסטרס הוא כרוני, הוא כמו קרינה רדיואקטיבית כזה, הוא מכרסם בך שעה אחר שעה, יום אחרי יום, ויש הרבה אנשים שהם לא בחרדות, אבל הם כל הזמן בלחץ כזה של… ייגמר, יחסר. אני כרגע מדבר על לחץ סביב הנושא של שפע, וכסף. "לא יהיה…". והסטרס הזה הוא… כמו קרינה. הוא לפעמים יותר גרוע מהחרדה. מי שבחרדה לפחות הולך, מטפל בזה.
ד"ר הררי: מי שיש לו הרבה אז הוא לא באמת לחוץ, אבל זה כל הזמן ברקע. אם אני אוכל להגדיר רגע סטרס לעומת חרדה, חרדה, אמרנו ממש בקצרה והכללה, חרדה זה הפחד מפני מה יהיה. זה… אנחנו בני תמותה, לא יודעים מה יהיה בעוד רגע. ולכן בכל רגע יש לנו… מגוון של דברים שיכולים לקרות, והכי טבעי בעולם, להיות חרד מפני מה שיקרה, והכי לא טבעי זה לפתח ביטחון. זאת אומרת, זה עוד נדבך, תודעת שפע זה לא דבר טבעי. זה דבר לא טבעי שאנחנו צריכים לאמץ… והוא חלק מהתיקון של הטבע שלנו. זה, ככה… זה מאוד משמעותי במחשבה היהודית. וסטרס, זה דבר אחר. הרי מאיפה באה עייפות מנטלית? עייפות פיזית - תישן. עייפות מנטלית, מאיפה באה? תמיד שאתה רוצה… שהיא בעצם היסוד לסטרס. שאתה רוצה להיות במקום אחר. כאילו יש לך תמונה אחרת, שבה אתה רוצה להיות. כל פעם שאתה רוצה להיות במקום אחר, לא במקום שבו אתה נמצא, נוצר סטרס. למה? כי יש מתח בין המקום שבו אתה נמצא, לבין המקום שאתה אולי רוצה להגיע. כל פעם, אם אתה עכשיו איתי ובמקום אחר - אופס, נכנס פה סטרס. אתה דואג שהמצלמה תעבוד - נכנס סטרס. אדם עכשיו יושב עם אשתו ויש לו זוגיות, אבל הוא חושב רגע על "אולי בזוגיות אחרת יהיה לי יותר טוב?" - הופ, נכנס סטרס. אתה בעסק שלך ויש לך מיליון מטלות, אבל אתה לא ממוקד במטלה הקרובה, אתה במטלה הבאה, ולא בזאת שעכשיו לפניך? נכנס סטרס. אם אתה בזאת שלפניך, אז אף פעם לא יהיה לך סטרס. למה? כי תמיד יש לך רק מטלה אחת לפניך. לא משנה אם יש עוד מאה קדימה, ולכולם יש מאה קדימה. לא משנה באיזה טווח זמן. זאת אומרת, סטרס - זה שאני מנסה להיות במקום אחר, ולא במקום שבו אני נמצא. ואחד המאפיינים של תודעת שפע, זה להיות במקום שבו אני נמצא. שאני יודע שפה, המציאות שלי, פה המרחב שלי… מה זה קורבן? קורבן זה - אולי… "אתה יודע מה? אולי שם המסיבה יותר טובה?" "אולי במקום אחר יהיה לי יותר טוב?" "אולי פה אני מפסיד". קורבן זה כאילו, "התפספס לי", "אני לא במקום שלי." "לא גידלו אותי כמו שצריך", "לא נתנו לי את הכלים כמו שצריך"… משהו לא קיבלתי כמו שצריך. שפע - "אני בדיוק במקום שלי. אני לא מחכה לשום דבר, אני…" בדעת שלו, הוא כל הזמן תלוי במשהו. תלוי במישהו שיתקשר אליו ויזמין אותו… אתה יודע, אנחנו בעידן, אתה מרגיש את זה היטב. בעידן הכי נפלא, והכי טוב אי פעם, למי שרוצה לעבור לתודעת שפע. כי יש לו יכולת להשפיע, דרך הרשתות החברתיות, דרך הטלפון הפשוט… בצורה שלא הייתה קיימת אי פעם. מעולם לא היית יכול להביא כל כך הרבה תוכן החוצה. אבל… זה דורש ממך לעבור לתודעת - "אני במקום שלי. אני אעשה בדיוק מה שצריך. לא חסר לי." לא "אם הייתי שם היה לי יותר טוב". כל פעם שאתה עובר למקום "אם הייתי שם", נוצר סטרס.
ולכן, אם נחזור לנקודה שלנו, בעצם, תודעת שפע היא רמדי, היא תרופה, להרבה חולָיים רגשיים אחרים. במקורות משרטטים את העתיד לבוא, כ"האדם שלא מוטרד, ואין לו קנאה, ואין לו תחרות, והוא מגלה את ההשפעה שלו…" אתה יודע, היהדות משרטטת איך העתיד צריך להרָאות, ואומרת: "יאללה, בוא ננסה, בוא… משהו משם, תיקח לתוך החיים שלך, לתוך התפיסה הגלותית שבו אתה נמצא, תפיסה החסרה, תפיסת הקורבן." היא אומרת לך: "רגע, בוא נסתכל, ונמשוך משהו". ואיך יהיה בעתיד? אדם יושב, והוא… לא מוטרד, הוא יכול להיות מונח ברגע הזה. זאת אומרת, בכל רגע הוא במקום שבו הוא נמצא. והוא מתגבר על הטרדות שלו, שכאילו מנסים להוציא אותך כל פעם מהפוקוס, ולמנוע ממך חיים מלאים ושלמים, וחיים של השפעה, חיים שאתה יודע שיש לך מה להביא לעולם, ולא רק מה שיש לך מה להביא לעולם, יש מי שיקבל ממך. אתה יודע, הדיכאון, שהוא ההפך של תודעת שפע, הרבה פעמים הוא בא ממקום… דיברנו על זה קצת, על דיכאון, אני חושב. הוא בא ממקום שבו אני רוצה מאוד להשפיע, ואני רוצה להיות בתודעת שפע, "אני לא יודע איך, ואני לא יודע אם יקשיבו לי". זה סובייקטיבי, אתה יכול להסתכל על… על עשרות אלפי העוקבים שלך, ולהגיד: "רגע, זה מספיק? אולי אני לא באמת משפיע, אולי אני לא…" וזה עובר לכולם כל הזמן. זאת אומרת, המאבק בין תודעת עוני לתודעת עושר, תודעת שפע לתודעת חיסרון - הוא מתמיד.זה לא ש-Once יש לי תודעת שפע, זהו. אתה כל הזמן צריך לעבוד על עצמך, ולשאול את עצמך. תכף נעבור לקצת פרקטיקה, "האם אני כאן או האם אני כאן?" כי תודעה זה משהו שאתה במודע מאמץ. אתה מתגבר על הטבעיות שלך.
שחר: אז אני חושב שבאמת, רגע לפני שמדברים על… אוקיי, אז איך אני יכול לתת יותר אמון, יותר לסמוך, יותר להאמין? אני בכוונה נותן כל מיני מילים שונות, כי… בן אדם אומר: "לא, אין לי חוסר ביטחון, אבל אני פשוט לא נותן אמון". "אין לי חרדה, אני פשוט בלחץ".
ד"ר הררי: בדיוק! בדיוק! העולם מאיים עליך. אתה כל פעם מפחד מהעולם.
שחר: כן. אז לפני שנדבר על איך עושים את זה, איך אני, כאילו, מפסיק את התודעה ההישרדותית שלי, איך אני יכול להיות ברגע, ולא כל הזמן לדאוג מהעתיד, כן? הכל מילים לאותו דבר. אז אני כן רוצה שנייה, להעלות איזושהי נקודה אחת, שאתה אמרת קודם, בן אדם שיהיה בתודעת שפע, בן אדם שיסמוך, שיאמין… כמובן, מתוך רצון להשפיע.
ד"ר הררי: מה שיסמוך? שיאמין שהעולם מחכה לערך שלו.
שחר: בדיוק.
ד"ר הררי: אתה יודע, אילון מאסק… רגע, אני רוצה לצטט איזה ציטוט, שמעתי ממנו לפני כמה ימים איזה ציטוט יפה מאוד. שאלו אותו: "מתי יצא לפועל הסיפור הזה, עם הנהיגה האוטומוני… האוטונומית, שהרכבים שלך נוסעים לבד?" אתה מכיר את הסיפור. נוסעים לבד, ומעמיסים אחד לשני. אז הוא אומר [בקול גבוה וחד משמעי]: "השנה, השנה!". אז הם אמרו לו: "רגע, גם בשנת 2020 אמרת את זה, ו-2021 אמרת את זה, ו-2022 אמרת את זה. עכשיו 2023, אתה אומר גם השנה? השנה, אוטוטו… השנה כבר נגמרת", אתה יודע, לא יודע מתי מקשיבים לפודקאסט, אבל השנה כבר נגמרת. אז הוא אמר: "בביזנס שלי", וזה נכון לכל ביזנס, "אם אתה לא אופטימי, אין לך מה לעשות. אין לך מה לעשות כאן. אם אתה לא מאמין, שהמוצר שלך בסוף יצליח, אף אחד לא יאמין במוצר שלך. אף אחד לא יאמין בך". זאת אומרת, זה נקודת יסוד, שאפשר לקחת אותה לכל תחום. כאילו, אם אתה לא תאמין בערך שאתה מביא לעולם, אף אחד לא יאמין בערך שאתה מביא לעולם. אתה יודע, במקום שבו יש לך תשוקה, ואהבה, ורצון לגלות את הערך שלך, בסוף אתה תצליח. כי בסוף, אתה תפתח לאנשים פתח, הם ישלמו לך עבור זה שתשנה להם את המיינדסט שלהם, את התודעה שלהם, תביא להם מוצר מעשי… אתה יודע, אנחנו מוכרים קולה כ"טעם החיים". זה לא טעם החיים, זה הדבר הכי רחוק מטעם החיים. הצלחתי לגרום לך לחשוב שיש בזה ערך כל כך גדול - אתה שותה קולה. אנחנו מנסים להבין… שלא יהיה פה משהו מניפולטיבי בערך שאנחנו נותנים, כן?
שחר: כן. זהו, אז התחלת לענות על השאלה לפני שסיימת אותה, שזה בדיוק הייתה השאלה. זאת אומרת, אתה אומר, שברגע שיהיה לי את האמון הזה, אז - גם המציאות שלי תביא שפע. כמובן, שמנו את זה בתוך סוגריים, שזה משהו בעל ערך. אם אני רק רוצה את זה לשם ה… לנהוג במרצדס כדי להרשים, אז כנראה אני אחווה… אתגרים. אבל אם אני רוצה להביא את הטוב שלי, אז כנראה גם המציאות שלי תהיה בשפע, ואני ארגיש טוב.
ד"ר הררי: לא כנראה, אני לא הייתי מהוסס.
שחר: אז זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול אותך. זאת אומרת, לפני שרגע… אני מדבר על איך אני משנה את ה… איך אני נותן את האמון הזה, ואיך אני נהיה בתודעת שפע, אז אני רוצה לשאול אותך, למה אתה כל כך בטוח, שאם אני אהיה באמון הזה, אז גם באמת יהיה לי שפע?
ד"ר הררי: אני אנסח את זה רגע בצורה יותר נוקשה, וחדה, ממה…
שחר: כן.
ד"ר הררי: שניסחת בצורה עדינה. אם אדם עני בכסף, זאת אומרת, חסר לו, זה אומר דבר אחד: זה אומר שהוא לא מביא מספיק מהערך שלו, ממה שהוא יכול להביא - למציאות. הוא לא מביא מספיק ערך. אם אדם מביא מספיק ערך, אין מצב שהוא יהיה עני. עוד פעם, צריך להתייחס גם לאיך שהוא מכלכל את חייו, וההוצאות שלו, וכמה הוא מבזבז וכולי, אבל כמה הוא יודע להתאים בין הוצאות להכנסות, אבל אין דבר כזה שמישהו יהיה עני, אם הוא מביא את הערך שלו למציאות. או - אם אתה עני, כנראה לא הבאת מספיק ערך. וזה קצת מעצבן לפעמים אנשים, כי זה תובע ממך… כי זה לוקח… אני אגיד לך למה זה מעצבן אנשים, כי זה לוקח תירוצים. וזה לוקח טענות ומענות. וזה לוקח את האחריות מ… מהקדוש ברוך הוא, ממקומות… ושם אותן חזרה על הכתפיים שלך. ואיך אני יודע? אתה יודע, כל דבר בכלכלה מורכב מהיצע וביקוש. היצע - זה היצירתיות שלי, הערך שיש לי להביא לעולם, היכולת שלי לחשוב שוב, "רגע, מה חסר פה? מה העניין פה?" עצם זה שאני עכשיו, יש לי משהו להציע, לאט לאט, אם אני יודע להתאים אותו לביקושים, בסוף זה ייפגש באיזה נקודה מסוימת. עכשיו, יכול להיות שאת הכסף תעשה בעוד זמן. יכול להיות שלא ברגע הזה. יכול להיות שייקח זמן בשלות. אבל בסופו של דבר, ההיצע והביקוש ייפגשו. כי אם לא הבאת משהו למציאות, אם לא הבאת ערך, בטוח שלא ייפגשו ההיצע והביקוש! זאת אומרת, זה לא איזה מיסטיקה. בטוח, אם לא הבאת את הערך שלך, ולא ארזת אותו בתור… משהו שמתאים לביקושים, למה שאנשים צריכים, לצורך האמיתי שלהם. אתה יודע, למה אנשים מקשיבים היום לפודקאסטים? כי הם רוצים לדעת איך, אני משנה, איך אני משנה את התודעה שלי, איך אני חושב אחרת, איך אני מתבגר, איך אני מתמודד עם סטרס, עם חרדה, עם עצבות. כשאתה נותן לי פתרונות, אז ודאי שבסופו של דבר, אני מוכן לשלם לך עבורם. ובכל תחום זה כך. אתה יודע מה? עברתי עכשיו פה ב… תל אביב, זה מאוד מעניין הרחוב הזה, וראיתי חנות, הכי מוזנחת שראיתי מימי חיי. לא יודע אם אתה מכיר, ליד הסַפָּר, יש איזו חנות שלא ברור מה הוא מוכר, [מצחקק] וכאילו… יש שם כל מיני דברים תלויים, ובכניסה יש שם כזה… הוא סוחט מיץ כנראה. כוס מיץ, אני חושב, ב-25-30 שקלים. עכשיו, אני לא מכיר את הבן אדם שייכנס פה - אולי אני לא תל אביבי, אז אין לי מושג במה שהולך פה - מישהו שיקנה כוס מיץ בכזה מקום ב-30 שקלים. פתאום הוא האמין! יכול להיות… ממשהו הוא שורד, הרי. יכול להיות שהוא באמת מצליח על פי זה שהוא פתאום הגביה את המחיר והאמין שפה יש לי את המיץ הכי טוב שיש. מה שאני מנסה להגיד זה, כשמישהו מוכר מוצר טוב ונותן ערך ולא מניפולטיבי, חלק מהעידן חדש, תפיסה גאולתית, תפיסה עתידנית, איך הדברים צריכים להראות, זה שאתה נותן לקהילה שלך. יצרת קהילה, אתה נותן לה את מה שהיא רוצה. היא רוצה ממך יותר, אתה נותן לה את מה שהיא רוצה.
שחר: כן, אבל בוא… בוא נגיד ככה, יש הרבה אנשים שעושים כסף ממכירת נשק, וממכירת… סמים.
ד"ר הררי: זה עולם ישן באמת.
שחר: ויש אנשים שהם מורים, לצורך העניין, מדהימים, ואנשים חינוך מדהימים ש… או עובדים סוציאליים, שלא עושים כסף. אז כשאתה אומר: "אם אין לך כסף, סימן שלא נתת לך מספיק ערך", זה… בן אדם יכול להגיד: "מה, אני עובד סוציאלי, ואני נותן את הערך".
ד"ר הררי: אבל רגע, אבל אתה…
שחר: ויש את הסוחר נשק הזה…
ד"ר הררי: מקבל את האמצעי החליפין שלך באופן אחר. זאת אומרת, אתה יכול להיות מורה, והאמצעי החליפין של ההשפעה האדירה שלך, לתלמידים שלך, היא באה לידי ביטוי בזה שיש לך יותר זמן בבית, להיות עם הילדים, ללמוד, להתפתח, אתה לא מוכן לקחת סיכונים. אוקיי, יש… זאת אומרת, לפי… הערך שלך, מורכב מכמה דברים, והאמצעי החליפין שאתה מקבל, הוא לא רק כולל כסף, הוא כולל זמן לאותו… לעומת אותו סוחר נשק שחי בחרדות, ובלחצים, ועובד 20 שעות ביממה וכולי. אז אמרנו מראש, שהאמצעי חליפין שאתה מקבל, יש בו כמה מרכיבים, אחד מהם הוא כסף. יכול להיות שגם ביטחון, יכול להיות ששלוות נפש. אני מוכן לעבוד פחות, ושיהיה לי זמן, 8 שעות ביום, ללמוד. מוכן להרוויח פחות כסף, ושיהיה לי 8 שעות ביום ללמוד. זאת אומרת, שאני אומר שהערך שאני נותן לעולם, חשוב לי שהאמצעי חליפין יהיה בזמן, יותר מאשר בכסף. אתה תבחר, מה אתה רוצה לעשות יותר.
אתה יודע מה, שירת אותנו מלצר… זו דוגמה שתפסתי אותה, שירת אותנו מלצר באיזה סעודה, לא מזמן, באיזה בית מלון, בית הארחה. והמלצר הזה היה כל כך מלא חיות. ראית אותו עובד עם תשוקה. ראית אותו שהוא מרגיש שבאמת, במה שהוא עושה, הרי בכל מה שאתה עושה יש ערך. וזה באמת חשוב לו, שיהיה לך סעודת שבת טובה, ושתתפנק, ואין לי ספק שאותו בחור שעובד עם תשוקה, לעומת אחד שמושך כתפיים בקושי - הוא הולך להצליח בכל מה שהוא יעשה. כי מישהו ימשוך אותו לעבוד איתו, והוא יתפתח איפשהו. כי אתה רואה שהוא מרגיש שבמה שהוא עושה, הוא רוצה להביא ערך. הוא לא רוצה לעשות את הדברים… ראית מורה שמרגיש שהוא לא מביא ערך? הוא בעצמו פוגע קודם לכן. הוא עייף, הוא נשחק מהר מאוד, הוא מודד שעות. ראית איש עסקים שמודד שעות? אין כזה דבר. אם אתה עובד כמורה, כמורה, אבל בתודעה של איש עסקים - זאת אומרת, שאתה לא סופר שעות, שאתה לא מתחשבן על כל רגע, אתה קודם כל מחיה את עצמך, ובטוח שתתפתח בעוד דברים. אתה יודע, לא חסרים מורים שעושים עוד דברים, חוץ מההוראה, והם פתאום מתפוצצים בדברים הללו, כי הם מגלים את הערך, ואת החיות, ואת התשוקה שלהם, בתוך מה שהם עושים.
שחר: [מהמהם בהסכמה] עכשיו, אתה עדיין יכול גם לעשות דבר שאתה אוהב, ונגיד אנחנו רואים הרבה אנשי עסקים שעושים משהו שהם בחרו, אבל הם מאוד בדאגות לגבי מה יקרה, ו… או שגם אפילו אם יש להם, אז אמרנו, הדאגות האלה, לאבד את מה שיש לך. קודם טענת שהחרדות האלה, לעומת תחושת ביטחון, ואמון שאני אסתדר, זה יהיה טוב.
ד"ר הררי: יותר מאשר "אני אסתדר", המציאות מחכה לי. העולם מחכה למסר שלי, ולערך שלי ולמוצר שלי.
שחר: אז טענת שמי שחי ככה, הוא גם בסופו של דבר, באמת, יעשה יותר כסף, ו… אז למה זה?
ד"ר הררי: באופן הפשוט, עוד לפני שנכנסים ל… לא אקרא מיסטיקה, כי מיסטיקה זה מילה נוצרית, באופן הפשוט, כשאדם יורד לעולם, והוא לא כל הזמן הולך בתודעה קונספירטיבית, שכולם נגדו והוא לא יצליח, אז פתאום נפתחות לו הזדמנויות. הוא רואה בכל דבר הזדמנות. יש לי כל כך הרבה חברים, שרוצים לעשות כסף הרבה פעמים, והם… ואתה יודע, הם עם כל כך הרבה מסכים על העיניים…
שחר: כן.
ד"ר הררי: ואז המסכים הללו מסתירים לך את האפשרויות ואת ההזדמנויות בכל מקום שתרצה. עכשיו, אתה מחליט! שמנו את הכסף על השולחן, אבל זה מאוד תלוי אם אתה רוצה לעשות כסף. יש כאלה שלא חשוב להם כסף, והם יכולים לחיות עם תודעת שפע נדירה. אתה יודע, יש… היו צדיקים גדולים, נסתרים, שחיו… אף פעם לא היה חסר להם שום דבר. יש לי מלא סיפורים, זה לא הפודקאסט לסיפורי… אבל הוא לא היה בתודעת חיסרון בכלל, כי לא זה מה שעניין אותו, הכסף. עניין אותו הלימוד, וה… והעומק.
כשאותנו מעניין הכסף, זה אומר, "תביא את הערך שלך לעולם". כסף הוא רק ביטוי לערך שלך. וכשבן אדם מתהלך כך, בוודאי שהוא רואה… כאילו, המציאות לא מאיימת עליך? נפתחות הזדמנויות! אתה מחייך לאנשים…? הרי מה זה כסף? מאיפה הוא בא בסופו של דבר? אם לא היה כסף, לא היה את האמצעי חליפין הזאת, כל אחד היה אוטרקיה לעצמו, היה חי לעצמו, עסוק בתוך עצמו, נכון? כאילו, מה עושה לי כסף? הוא קצת כמו רגשות, מחייב אותי לרדת לעולם, להיפגש עם אנשים, לדבר, ליצור אינטראקציה. כסף הוא תמיד סביב אינטראקציה. בוא נדבר קצת, בוא… ואז נוצר משהו, נוצר מסחר, נוצר חלופת רעיונות, נוצר חלופת מוצרים, שירותים וכולי. זאת אומרת, הכסף מחייב אותך להיפגש. במחשבה היהודית, אם אני הולך רגע לעומק, רגשות דוחפים אותך להתקשר עם הזולת, עם העולם, כדי לגלות את קווי האחדות בתוך המציאות. כדי לגלות אחדות בתוך המציאות. אותו דבר - כסף, שולח אותך לתוך העולם, כדי לגלות אחדות בתוך המציאות, כדי לגלות חיבור, לא להיות עסוק רק עם עצמך. זאת אומרת, כשבן אדם פתוח והוא לא מאוים, הוא יוצר אינטראקציות, הוא יוצר יחסים. מסחר, כסף, עסקים - הם סביב… [מגחך] הם סביב יחסים בין בני אדם. אם אין לך יחסים עם בני אדם, אם אין לך מחלקת שירות לקוחות טובה, אם אתה לא יודע לדבר עם אנשים בגובה שלהם, בוודאי שלא יצרת אינטראקציה, ולכן, ממילא כנראה שפחות יקנו ממך כסף.
אתה יודע, כל המידע השיווקי המודרני, זה להבין איך לנסח לך את מה שאתה צריך. מה זאת אומרת לנסח? זה ליצור קהילה, לתת לה המון ערך, המון ידע, ואז להגיד לך בסופו של דבר: "אתה רוצה עוד מידע הזה, אתה רוצה סידור של הידע הזה, אתה רוצה אותו באופן אחר? בוא ניצור יותר… בוא נחזק את האינטראקציה, בוא נחזק את הקשר בינינו ותקבל את זה. בסדנה, בקורס מיוחד שפתחתי, במפגש חברים, במה שלא יהיה, באופן אחר…" זאת אומרת, אתה אומר: "רגע, תראו את הערך שלי בעולם, אני לא חוסך אותו, הוא קצת מבולגן. בואו אליי, אם אתה רוצה לחזק את האינטראקציה, תקבל אותו בצורה יותר שיטתית." אני אומר: "בוא'נה, שווה לי 700 שקל עכשיו, כדי לייצר את האינטראקציה הזאתי." מה זה 700 שקל? אם אתה לא נותן לי ערך - גם 50 שקל זה יותר מדי. אם אתה נותן לי ערך, אז מה זה 700 שקל, או מה זה 1,000 שקל? זו הנקודה. ולכן, ככל שאתה יוצר יותר… מאמין באנשים, מאמין בקשר, מאמין שאתה יכול להשפיע עליהם, מקום שבו אני נסגר, זה קורה לי. אתה יודע, ההפך, המקום של הקורבנות, המקום של העמדת עצמי במרכז, זה כשאני מרגיש שאני מאוים מאנשים, והם סוחטים אותי, והם לוקחים לי את כל האנרגיות, וזה קורה לי לפעמים. וכשזה קורה לי ואני… [עושה קולות של מפלצת] אתה יודע, עצבני על העולם? באותו רגע - אין מכירות. כולם מתרחקים ממני. אף אחד לא מזמין אותך להרצאה. למה? כי מי רוצה ליצור אינטראקציה עם כזה בחור?!
שחר: אגב, אמרת, זה הרמה הלא מיסטית, זה הרמה, ככה, מאוד ברורה. יש משהו גם ברובד הכן מיסטי? או מילה אחרת…
ד"ר הררי: כל דבר בספרות הקבלה והחסידות, שצריך… הוא נשען על עומקים יותר גבוהים. אספירציה, הרצון הגדול ביותר של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, זה שהאחדות, תתגלה בתוך העולם. אחדות זה חלק מגילוי הבורא בתוך העולם. אחדות מתגלה בכך שאתה יכול להתחבר עם מישהו. בכל פעם שיש כעס, או עצבות, או רוגז, או… תלונה, או קורבנות. מי נמצא במרכז? האדם הכועס, האדם העצוב, האדם שמתלונן. הוא העיקר, אין לו בורא נוכח בעולמו. בכל פעם שאתה מתגבר עליהם, ומצליח להתחבר עם מישהו - וחלק מהחיבור הזה, עדות לחיבור הזה, זה הרבה פעמים כסף, שנוצר מתוך המסחר - כל פעם שזה קורה - יש יותר גילוי אחדות בתוך העולם. עכשיו, זה לא שיהודים הם כאלה תאווי כסף, אבל הם תאווי אחדות במידה מסוימת. תשאל אנשים עשירים, למה הם ממשיכים לעבוד? בטח לא בשביל הכסף. שאלתי פעם את תשובה: "למה אתה ממשיך לעבוד? כבר בגיל 27, היה לך מספיק כסף כדי לחיות כל החיים, איזה 30-40 מיליון דולר. למה אתה צריך לעבור מ-30 מיליון דולר, שיש יותר פער בין 30 מיליון דולר ל-4 מיליארד…?" לא יודע, לא עוקב אחרי השווי. "למה אתה צריך לעבור לזה?" התשובה היא פשוטה: "כי אני רוצה להביא ערך לעולם. אני רוצה להביא יותר ערך במה שאני עושה, בתחום עיסוק שלי." אז אמרנו שערך יכול לבוא לידי ביטוי לא רק בעבודה שלך, אבל העבודה זה בוודאי אחד העניינים המרכזיים שבהם אתה מביא לידי ביטוי את הערך שלך.
שחר: נניח שהשתכנעתי… [צוחק]
ד"ר הררי: יש לך חלופה. החלופה היא… תמיד, הרי תמיד אתה צריך לשאול את עצמך: "האם אני מחזיר את האחריות לידיים שלי?" אחד האתגרים הכי גדולים זה להיות בעל הבית על המציאות שלך, ולדעת שאתה לא סתם חי פה, ושיש לך תפקיד ושליחות. אם אתה מטיל את האחריות על הנסיבות, על הקשיים, על זה שההורים שלך לא גידלו אותך, על האמא הנרקיסיסטית שלך, על מה שלא יהיה - מה עשית באותו רגע? על מה שעברת, על הטראומות שלך, בגלל זה אני קורבן וכולי. וזה נכון, זה אמיתי, יכול להיות שיש שם את כל הרקעים הללו. אני מדבר עכשיו לא בסגנון טיפולי, אלא בסגנון סכמטי. אם אתה לא עובר מצד אחד למשנהו - אין דרך לעזור לך. כי אתה מחזיר את השליטה למישהו אחר, אתה תמיד קורבן. אתה לא יכול לעבור לתודעת שפע.
אתה יודע, יש איזה משהו, סיפור אחד שסיפרתי אותו, והוא עד היום תופס אותי, וככה, מטלטל אותי. לפני שלושה חודשים, אני חושב משהו כזה, חודשיים וחצי, בן דוד שלי נפטר. בן 39-40, וזה סיפור שכאילו תפס אותי, אז סיפרתי אותו כמה פעמים, והוא ממש… טלטל אותי, כי הוא נפטר מסרטן הלבלב, שזה אחד הקשים ביותר שיש, אב לשלושה ילדים, בחור צעיר, אתה יודע… בונה חיים, פתאום באמצע שום מקום אתה מקבל את הידיעה, מפרקת לך את החיים, נכנס לאיזה שנה-שנתיים של מלחמות עולם, וטיפולים, ו… ו… זה כל כך קורה היום, בימינו אני שומע על עוד ועוד סיפורים, זה כזה כאב, אבל זה הערת אגב, נשאיר אותה בצד. ו… באתי לבקר אותו, והוא לא הסכים שאני אבקר אותו בהתחלה, ואחרי זה הוא אמר לי… משהו מעין זה, הוא אמר לי, כשבאתי לבקר אותו, הוא אמר לי: "אם אתה בא אליי, תבוא עם תודעת שפע. תודעת עושר. לא תודעת עוני". ואמרנו שתודעת עוני ושפע, נמצאת בכל מקום. מה זה תודעת עוני לבוא אל חולה סרטן? "אוי, איזה מסכן אתה." "מה באמת? יואו, למה זה קורה דווקא לי?" הרי מה חושב אדם, שנפגע ממשהו, שעובר איזה בעיה בריאותית? הדבר הראשון, "למה זה קרה דווקא לי?" ברגע שאתה "למה זה קרה דווקא לי", אתה קורבן, אין מה לעשות איתך. הוא אמר: "אל תבוא אליי ככה. כי זה רק מקטין אותי, כי אין לי מה לעשות עם זה. נשאר לי חודש לחיות, אני לא רוצה לחיות חודש כמו מסכן וקורבן." הוא אמר: "חיים, אם החיים היו נצחיים", וזו אחת הסיבות שהחיים לא נצחיים, שהחיים מוגבלים, "אם החיים היו נצחיים, ניחא, אבל החיים לא נצחיים, ואף אחד לא יחיה לנצח. אז את החודש, חודשיים, חצי שנה שיש לי לחיות…" הוא לא אמר במילים הללו, אבל הוא התכוון לזה - "אני לא רוצה לחיות כמו מסכן". מה זה תודעת שפע ועושר, שאתה בא לבחור חולה? כלומר, תביא תוכן, תביא עומק, בוא נתמקד במשהו. בוא נלמד דבר מסוים. בוא נסתכל כאילו ברגע הזה, שעכשיו אנחנו יושבים ואתה בא לבקר אותי, לא חסר שום דבר. אחד העניינים המרכזיים בחיים היהודיים זה השבת. ויש לך ימי ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, ביום שבת אסור לך… טלפון וכולי וכולי, כי מה המשימה המרכזית בשבת? לקחת קצת מעין העולם הבא, שאתה לא חי בחסרון. אין לך שום דבר חסר לך בעולמך. אם האוכל שלך מוכן מראש, אם מתקלקל משהו, אתה לא יכול לתקן אותו, אם… אתה לא חושב על מה שחסר, אתה לא יכול לחשוב על העבודה, או על טרדות, או… אתה לא יכול. אתה צריך ללמוד להנדס את זה, ולנהל את זה. אבל ברגע שאתה יוצר לך תודעת שבת, וממנה אתה צריך לשאוף קצת לכל ימות השבוע, אתה פתאום חי בתודעה של שפע בתוך היום יום. כאילו יש לך מקום, שבו, למרות שעד יום שישי היה לי משקלים על הכתפיים, הכל בצד, עכשיו אני בתוך אי של שקט ויציבות, וקצת מהאי הזה, צריך להחדיר לחיי היום יום. [שחר מהמהם בהסכמה] אוקיי, אוקיי, אז שכנעתי אותך לא… שאין לך אופציה.
שחר: כן.
ד"ר הררי: זאת אומרת, תראה, זה גם עוד אולי נדבך אחד אחרון… לא יעזור לי שאני בתודעת שפע ואתה לא. יש פה… במחשבה היהודית זה ערבות הדדית. זאת אומרת, עשיר, הרי אין לו חיסרון. יש מה שנקרא "תפילת עשיר". תפילת עשיר ויש תפילת עני. תפילת עני הוא מתפלל לחסרונות שלו, תפילת עשיר מתפלל שהעני בדעת. לא בהכרח בכסף, עני בדעת. מי שחי בקורבנות ובמסכנות, ולכולנו יש את זה, כל הזמן. וזה ההתמודדות המרכזית ביותר, הרגשית, החשובה ביותר בחיינו. הוא מתפלל שגם לך, לך… לא, שגם הוא יעבור מתודעת עוני לתודעת עושר. שגם הוא לא יהיה בתודעה גלותית. למה? כי רק כשאתה יוצר מצב שכולנו, לא בתנועה של הישרדות, אלא בתנועה של ביטחון, פתאום את ה… קווי האחדות שדיברנו עליהם קודם לכן, אתה מייצר חברה שונה. שמה יש בורא נוכח. זו בעצם ה… משימה המרכזית של הקדוש ברוך הוא, על פי אדמו"ר הזקן, "שיהיה לו דירה, יתברך, בתחתונים". וזה לא יכול להיווצר כשרק אני יש לי ולך אין.
שחר: אני רגע רוצה לדבר איתך על נושא, אולי, הכי משמעותי שעדיין לא נגענו בו, זה הקטע שבן אדם אומר: "בוא'נה, אני שומע את מה שאתה אומר, ואני רוצה לחיות ככה, אבל אני פשוט לא מצליח". וזה לא משנה, בין שהבן אדם עני, והוא באמת בהישרדות, כי באמת, אין לו איך לסגור את החודש, ובין שהבן אדם עשיר והוא מפחד… והוא כל הזמן אבל, בקנאה ובהיררכיה, ו… "יש יותר טובים ופחות טובים, ואני צריך לנצח בתחרות". ואז… זה שני אלמנטים של תודעה הישרדותית, שוב, גם אם בן אדם עני בפועל, וגם אם הוא עשיר, הוא אומר: "אני מבין מה שאתה אומר, אני מבין את זה, אני רוצה לחיות אחרת, אבל אני לא מצליח". אז איך הוא יכול יותר לפתח את ה… [לוקח שאיפה עמוקה ונושף בקול] את ה… לחיות את זה ברגע, את השפע, את האמון הזה?
ד"ר הררי: אני אתחיל בכמה דרגות של עבודה שיש כדי לשנות תודעה, שמתרחשים, דרך אגב, צריך להתאמן עליהם כל יום. אני חושב שנגענו בזה, בשיחה הקודמת, שזה לא הוגן קצת, אתה יודע, יש אצלנו חבר'ה חולי ספורט. אם הם מפספסים פעם אחת בספורט, ואתה יודע, ראיתי גם למשל פודקאסטים שלך על בריאות… על תזונה. הבן אדם, אם הוא אכל משהו לא במקום, הוא כזה היסטרי ודואג, ומקפיד על התזונה שלו, ומקפיד על הספורט שלו, ועושה… גם בתחום המנטלי, אתה חייב להשקיע את אותה מידה של מאמץ. זאת אומרת, זה לא יבוא לך אם אתה לא תתבונן, תלמד, תשקיע, חצי שעה ביום - בלימוד, בלהבין איך אתה עושה את המעבר, בלהבין את ההתנהגות שלך, בלפענח את המחשבות שלך, וכולי. זאת אומרת, זה לא הוקוס פוקוס. כמו הספורט, אתה עובד שלוש פעמים בשבוע, לפעמים חמש. אותו דבר בתחום המנטלי. אין כזה דבר שלא, והם משפיעים אחד על השני, כמובן.
אז בוא נתחיל, בקודם כל, בדבר החשוב ביותר, לשרטט מה נכון. למה מישהו נשאר בתודעת עוני? למה מישהו נשאר קורבן? למה הוא נשאר לא מאמין בעצמו, ולא מאמין במה שיש לו לתת, ולא מאמין במוצר שלו? למה הוא נשאר במקום הזה? יש איזה משהו בתודעת קורבנות, שהוא נוח יותר. לא לקחת אחריות על החיים שלי, לא להתאמץ. ויותר מזה, יש מחיר שאני משלם, בזה שאני הופך להיות פתאום אחראי על המציאות שלי. והמחיר הזה הוא גבוה. הוא המחיר של - "אני כבר לא יכול להתלונן". וכיף קצת להתלונן, אחי. "יו, איזה באסה, איזה פקקים", "יו, למה זה… וואו". זאת אומרת, אתה לקחת לי, ברגע שאני צריך להתגבר, ולעבור לתודעת שפע, לקחת לי איזה… איזה רווחים סמויים כאלה, שנותנים לי, לכאורה, עונג מסוים בנפש, אבל זה לא עונג אמיתי, זה להתפלש בסחי, זה לא ממש… תענוג גדול. זאת אומרת, צריך להבין למה אתה לא עובר לשם. והרבה פעמים אני מזין את עצמי ב"אבל תראה, אבל תראה, אין לי ב… מה לאכול, ותראה אין לי…" הרי בכל סיטואציה, פסימית ככל שלא תהיה, תמיד, תודעת שפע, תודעת עושר, תודעה לא קורבנית, תודעה שהמציאות בידיים שלך, ויש לך את יכולת הבחירה, ואתה יכול לשנות, תמיד, ושאתה לא רואה את החסרונות, תמיד תעזור לך להתמודד הרבה יותר משאר תודעת קורבנות. בכל סיטואציה הכי קשה.
שחר: אז אם בן אדם מזהה שיש לו את ה… תלונות, או אני אתן לזה עוד כל מיני דברים שהם דומים לתלונות…
ד"ר הררי: זה פשוט.
שחר: אז יש תלונות, יש התבאסות, של "אח! זה ק…" ויש חרטות, "איזה דפוק הייתי" ואשמה.
ד"ר: שזה הכי… הדברים הגרועים שבהם, ההלקאה העצמית.
שחר: דברים שככה… דומים, כי "הפסדתי כסף, איך הפסדתי כסף?!" או "קניתי את זה, וזה הייתה קנייה לא נכונה וגרועה, ואז סתם בזבזתי כסף", או "הפסדתי", אם זה בהשקעות. אז בן אדם פשוט יש לו את זה, והוא אומר: "אני מבין שזה לא בריא לי, אבל אני לא מצליח, זה…"
ד"ר הררי: אז בוא נתחיל רגע משלב ראשון. רציתי להתחיל. שלב ראשון זה קודם כל… אתה יודע, התרומה הכי גדולה, אני חושב, של המחשבה היהודית, זה לשרטט… איך צריך לְהֵרָאוֹת אדם בסופו של דבר, איך אתה צריך לְהֵרָאוֹת שיש לך תודעת שפע? איך זה נראה בפועל? לא באופן אמורפי, כזה כללי. איך זה נראה בפועל? איך אני קם בבוקר? איך אני מדבר אל אשתי? אתה יודע, אפשר לדמיין את זה טוב יותר, בתוך המגרש הזוגי וההורי, אתה יודע, ההורות זה דבר שנוגע לך בעצם הנפש. במקום לראות את החסרונות בילדים שלך, להעיר להם, לראות מה לא טוב, לבקר, שיפוטי, שאז אתה כל הזמן… הילד שלך… "למה הילדים שלי לא נראים כמו הילדים של השכנה, של השכנים? למה…", [בטון שיפוטי] כשאתה רואה את ה… בילד שלך, את השלם שבו, את הטוב שבו, את היכולות שלו, אתה מאמין, שהוא באמת, יש לו את היכולת… אתה לא אומר לעצמך: "מה?! הוא יגיע ל-669?! הוא יגיע ל-800… ל-8200?!" אתה אומר: "הוא יגיע!" אתה רואה בו, אתה מאמין בו, למרות כל הסיכויים! כשאתה מאמין בו למרות כל הסיכויים, אתה פתאום אומר: "בוא'נה, תראה איך הילד הזה, האמינו בו, והוא האמין במה שיש לו לתת, תראה איך זה השתנה". זאת אומרת, אז קודם כל לשרטט לעצמך, ללמוד יותר על תודעת שפע, ללמוד על המרכיבים, לעבוד על המרכיבים בצורה שיטתית, ואז, לשאול את עצמך רגע: "איך זה ייראה, אם אני אאמץ את המרכיבים הללו?" זו השאלה הראשונה. ממש, איך זה ייראה? איך אני נראה כשאני לא מתקרבן בבוקר? איך זה נראה עם אשתי, כשאני לא רואה את החסרונות בה, ולא ב… "בעלי, למה הבית כזה מבולגן?", ו"הדברים לא נראים כמו שאני רוצה"… ואיך זה נראה? איך זה נראה בית עם תודעת שפע? איך זה נראה בית שמח? אתה יודע, הביטוי של תודעת שפע, זה תענוג, מהחיים, כי אתה בכל מקום נמצא שם, ואתה מתענג על החיים. אז איך זה נראה זה שלב אחד.
שחר: רגע, אז אה… אז איך זה נראה? תתאר רגע, אז מה…
ד"ר הררי: אוקיי, אז אתה יודע, צריך לרדת לכל הרזולוציות של האדם בתוך מסגרת חייו. כשאנחנו מדברים על עסקים, זה למשל, לקום בבוקר לא מתוך רעב של חיסרון, למשל, אלא מתוך רעב של השלמה, גילוי כוחות. אתה יודע, דיברנו על יצחק תשובה. אז הוא לא חושב מתוך "רגע, לא יהיה לי מה לאכול מחר בבוקר", זה לא מאבק הישרדותי. זה מאבק של גילוי כוחות, ושל השפעה. "איך אני מביא יותר מההשפעה שלי לעולם?" אני לא… "אם יקחו לי את זה, אני אפול". אז צריכים לעבור על כל תחום שאנחנו מדברים עליו. אם אנחנו מדברים על זוגיות, למשל, תודעת שפע בזוגיות, זה שאתה… במקום לראות מה חסר בבן הזוג שלך, ומה ההעדר, ומה היית רוצה לקבל, וכל הזוגיות שלך זה סביב מה אתה קיבלת או לא קיבלת, ואתה אוהב את אשתך, יותר, או ננסח את זה כך: אם אתה אוהב את אשתך בגלל שהיא יפה, בגלל שכיף לכם ביחד, בגלל שהיא מבשלת טוב - אתה לא באמת אוהב אותה. אתה כל הזמן, היחסים מותנים במשהו מסוים. תודעת שפע מתחילה בבית. מתחילה באיך שאתה רואה את הבית שלך, איך שאתה רואה את הסביבה הפרטית שלך. משם אתה אחרי זה יוצא לעולם. כי אם אתה מצליח לסגל את זה בבית שלך… אתה יודע, זה לפרקים, אמרנו, זה מאבק מתמיד. זה עבודה מתמדת. אתה יוצא החוצה, ואתה רואה את העולם לא מאיים. אבל אם אתה רואה את הבית שלך מאיים עליך, ואת הילדים [בטון לחוץ] "זה! והילד זה! וכולם…", אז גם בחוץ יהיה לך יותר קשה.
אני רגע אשרטט בצורה כללית, ואז נרד לפרטים ככה, נרד רזולוציות. אחד: איך צריך לְהֵרָאוֹת תודעת שפע? שתיים: איך אתה נראה? תענה לנו על סדרת השאלות, האם אתה חי חסך? האם אתה מחכה? אתה יודע, האם אתה מחכה שמישהו יושיע אותך? שיתקשרו אליך? שיגידו לך: "תשמע, איזה פודקאסט טוב יש לך, בוא, אני יגאל אותך…" אתה מחכה לאיזה טלפון? או שאתה בעצמך יוזם? עני, בטבע שלו, הוא תלוי, תמיד במישהו אחר. תמיד הוא תלוי. עשיר, אתה לא תלוי אף פעם באף אחד. אתה יודע, אמרנו את זה על אינטרנט. האינטרנט יוצר לך מצב, שאתה בו יכול להיות לא תלוי בכלום! וואו! הכל תלוי בי. תעשה - תצליח, לא תעשה… תעשה, תבנה קהילה, תוכל להעביר… ערך, במוצרים, או שירותים לקהילה. לא תעשה, לא תפעל, לא יהיה. ואם אתה כל הזמן בוחן את עצמך, אם "הפודקאסט הזה הצליח לי או זה לא הצליח לי, וזה משתלם לי, וזה לא משתלם לי", לא תזוז משום… מילימטר, מהחדר החשוך שלך. תח… תתחיל לפעול, תתחיל לחתות בגחלים.
דבר שני, איפה אתה נמצא? מהם כל ההגבלות שלך? מה יוצר… גורם לך להיות בתודעת עוני? בתודעה שתמיד חסר לך משהו, כדי לעשות את הדבר הבא. תמיד אתה חי בגלותיות מסוימת, כדי להמשיך את הדבר הבא. ועכשיו, סדרה של צעדים - איך אתה יוצר לך עוד פעם - השלמה מסוימת? איך אתה מתחיל לשכנע את עצמך, אתה יודע, בעבודה… של כוח המדמה לפעמים. אמרנו את זה על מרְצה, ממש, כשמישהו כותב ספר, אתה יודע מה? הזכרת שכתבתי 11 ספרים. לא היה ספר, שלא בא אליי מישהו ואמר לי: "מי יקנה? בשביל מה להשקיע שנתיים בחדר? לעב… בשביל מה עכשיו תעשה את זה? מה יצא לך מזה? בוא תעשה את זה". אין איזה פרויקט שאתה רוצה לעשות, ולא בא מישהו ומחליש אותך. כשאתה יודע שאתה מאמין בעצמך ובערך שלך, ואתה צריך לעבוד על זה, לפתח את זה בצורה מודעת, לאט לאט…
שחר: תגיד, אגב, ספרים. ואתה סופר, אני רוצה שנה הבאה לכתוב ספר.
ד"ר הררי: יאללה, בהצלחה.
שחר: חושב על זה כבר הרבה זמן. ואתה יודע, ואז, מחשבה שאני יודע שהיא מחשבה מאוד לא תודעת שפע, אבל היא מחשבה שעולה לי. ואוקיי, עכשיו יש טכנולוגיה של AI שהולכת ומתפתחת בקצב מאוד מהיר. מה הערך שלי בתור סופר? עוד רגע תבוא איזו בינה מלאכותית יותר מתוחכמת, תסקור את כל הספרים בעולם, בחמש דקות, תבין מה הספרים שעובדים טוב, תכתוב ספר יותר טוב ממני, מה הערך שלי פה?
ד"ר הררי: תראה, ה-AI לא יחליף… אחד, כשכותבים ספר, אפשר בימינו להשתמש ב-AI. אפשר להשתמש בחלק מהסיכומים, ותובנות, ולייצר דברים. בעברית זה קצת פחות…
שחר: כן, לא היום, אבל נגיד עוד… כמה שנים.
ד"ר הררי: גם היום אפשר. אבל אני לא חושב שספר יחליף… כמו שכסף לא יחליף אינטראקציה בין בני אדם. למה? כי הדבר המרכזי ש-AI לעולם לא יביאו, זה הבנה רגשית. זה הבנת הרגש המיוחד של אדם. הם יכולים לאסוף… אתה יודע, יש כזה דבר שאני… אתה יודע, לפעמים אתה שומע ג'יבריש, מישהו מדבר, והדברים שלו נשמעים לעניין, והוא מחבר אותם… לפעמים אני שומע מישהו מדבר על קבלה וחסידות, הדברים נשמעים, והמושגים נכונים. וזה AI קלאסי, אבל אתה רואה שהוא לא תפס את הנקודה. הוא לא תפס את… זה לא חי. זה לא דבר חי. אתה יודע מה, לפעמים אני הול… שתי הרצאות יכולות להיות לי. הרצאה אחת, שאני מדבר את אותם דברים בדיוק, שאמרתי בהרצאה אחרת, אבל אני לא חי אותם כרגע, אני לא מונח בהם, אני לא… כאילו, זה תובנת… זה נקרא "חיצוניות הבינה", דברים שזכרתי ומלמלתי, זה לא אותו דבר. הקהל ישר מרגיש, ומתנתק ממני. אותו דבר בספר. אם אתה מביא את עצמך, וזה לא משנה, הרי מבחן של ספר, הוא לא האם נכתבו אי פעם הדברים בעבר, אלא אם הבאת את הנרטיב שלך בצורה נכונה, אם, כאילו, התחברת לעניין, וקשרת את זה עם המקום שבו אתה נמצא, ובכל פעם אתה הרי, מה? צולל לעומק, מביא רעיונות, מביא אותם החוצה. את זה ה-AI בחיים לא יחליף. לעולם לא, כי אין להם רגשות למכונות הללו.
שחר: אז קודם כל, אני אוהב את השיחה הזאת, ובא לי יותר להעמיק בזה. אני רוצה לחבר את זה, אבל, לכל הקהל שלנו, כי נגיד, אז יש אולי מעט אנשים שהם סופרים ויוצרי תוכן, אבל…
ד"ר הררי: אז רגע, רגע, רגע, בוא נסגור, אל תוותר על הספר! אל תפחד…
שחר: לא, לא.
ד"ר הררי: עוד… מפחדים, כאלה ואחרים.
שחר: אז זהו, אני רוצה לדבר על… באופן כללי, זאת אומרת, שאני בתוך זה, אבל גם להרחיב את זה לכל מי שמפחד: "רגע, ה-AI הולך להחליף אותי", או "לא יהיה לי עבודה", "לא יהיה לי משמעות", לא רק בגלל ה-AI, או אנשים שמשתמשים ב-AI.
ד"ר הררי: שמעתי את יובל נח הררי אומר איזה משהו מאוד יפה. הוא אמר: "מה ה-Skill, מה הכישורים החשובים ביותר בעידן המודרני, בעידן של AI?", והוא אמר: "מה? חוסן מנטלי". אתה יודע, ביהדות זה ברור, שחוסן מנטלי זה הדבר הכי חשוב, לעבור את הגלות, את… אתה יודע, מהקוזקים דרך אושוויץ, דרך… חוסן מנטלי וחיבור לנקודה, ו… ויש כל כך הרבה דוגמאות שבתוך קושי, בתוך משבר, פתאום היהודי מתרומם, מרים את העיניים, מסתכל רגע על משהו יותר פנימי. ויקטור פרנקל כתב על זה את הלוגותרפיה שלו, אבל, אתה פתאום, המציאות נראית לך אחרת לחל… כאילו, המציאות הגשמית לא תופסת מקום, היא לא אוזקת אותך, כי התעלית רגע. אתה יודע, יש מה שנקרא "דעת תחתון", שאתה מחובר לדברים תחתונים - אה… "איך רואים אותי", ויש "דעת עליון", שאתה מחובר ל… וואו! למשהו יותר גבוה. ואז, זה פתאום באותו רגע, זה כמו אדם שמתעמק במשהו, באמצע רחוב סואן, כלום לא תופס אצלו מקום. וברגע שמישהו עכשיו, נותן לכל הפחדים… תמיד היו פחדים! תמיד יש… אם אתה נותן לפחדים לנהל אותך, בסופו של דבר אתה לא תוציא שום דבר, ולא… תיעצר. ואתה יודע, אני מרגיש אחרי כל פודקאסט, אני מעלה פודקאסטים יומי, כל פודקאסט אני חושב "פחחח עכשיו אני צריך להקליט את זה שוב, הייתי עושה את זה יותר טוב". תמיד זה… ואי אפשר לעבוד ככה. זה… כי תמיד יש לך איזה קול, קטגור כזה, שעומד לך פה ואומר לך: [בקול מפחיד] "אההה! מישהו אחר יחליף אותך, מישהו…" אבל אם יש לך ערך להביא לעולם… אתה יודע, אחד הדברים, החזקים, ביהדות, זה הקדוש ברוך הוא, בורא נוכח. זאת אומרת, אם יש בורא נוכח שהוא בורא, והתפיסה היסודית, שמייצרת את כל הקונסטרוקציה שעליו אנחנו מדברים, רצית טיפה להעמיק, זה שהבורא… אפשר רגע? להעמיק טיפה? הקהל שלך יתפוס את זה.
שחר: בטח.
ד"ר הררי: זה שהבורא לא ברא את העולם לפני 5,780 שנה, או לפני מיליארד שנה, או מה… הוא בורא אותו בכל רגע. זאת אומרת, הוא מהווה ובורא. מה זאת אומרת? הוא כרגע, כדי שהשולחן הזה יתקיים, הבורא מחזיק אותו, ולא רק שהוא מחזיק אותו, אלא הוא גם מהווה אותו. זאת אומרת, הוא החיות הפנימית שלו. הוא לא בורא אותו כמשהו טרנסצנדנטי. מה זה אומר? אם אני יורד חזרה לשפה המתאימה לנו? זה אומר שכל רגע נברא עבורך במיוחד. וכל התפתחות, כל שינוי, הוא בדיוק ברגע הזה. אני לא חושב שה-AI יותר משמעותי מאשר שהמציאו את הגלגל, או עברו מסוסים למכוניות, עבור בני אדם. תמיד מישהו חשב שיחליפו אותו. אבל אם אתה יודע שיש לך ערך, אז אתה תמצא את הערך שלך במקום אחר. ותדע איך להביא אותו בצורה הנכונה יותר. זה לא משנה אם כרגע זה בפודקאסט, בשיח אישי, כי עצם… והערך הוא גם לא, הוא מאוד סובייקטיבי. הוא לא תלוי ב"כמה אנשים שהגעת אליהם". אנשים חושבים ש"זה הדבר הגדול שעשיתי". לפעמים, עשית, נתת חיוך למישהו… ביקרת מישהו חולה ונתת לו חיוך. באותו רגע הבאת את הערך ומימשת את התכלית שלך ברגע הזה. כאילו, כשאני חושב רק על הדברים הגדולים - אני כאילו מפספס את החיים עצמם. ותודעת שפע בכל רגע. יכול להיות שאני… זה אחד הייחודיות של שבת. אני כרגע רק עם המשפחה שלי, פה אני מביא את הערך שלי. זה לא… לכן אמרנו שתודעת שפע מתחילה בבית. ולא בדברים הגדולים. זאת אומרת, יכול להיות שאדם… אתה יודע, אם אני אלך רגע שוב ליהדות, האר"י, לימד 10-15 איש, שנה ו-7 חודשים. זה הכול. הוא הגיע בגיל 36 לצפת ממצרים, גיל, פחות מ-38 נפטר. אתה יודע, בטווח זמן הזה, הוא יצר מהפכה, מהפכה קופרניקאית ממש, בתפיסת המחשבה היהודית. לפעמים אתה מדבר עם איש אחד, ופתאום - הדברים מגיעים לכל מקום. זאת אומרת, הערך שלי, הוא לא תלוי ולא מוגבל בהישגים שלי. בסופו של דבר, אתה מביא את הערך - יהיו גם הישגים. תמיד יהיו יותר הישגים - מאשר אם לא תביא את הערך שלך לעולם, ואם תפחד.
שחר: כן. יודע מה, בוא אני… בוא אני אביא את זה רגע ברמה האישית, כי… מבחינת כסף, אני חושב שאני במצב סבבה, יש עשירים ממני, אבל נגיד מבחינת השפעה, אני בן אדם מאוד עשיר. זכיתי, באמת, לגעת בהרבה אנשים, וגם כי… זה לא רק, אתה יודע, אלא גם… אני הולך, נפגש עם אנשים, אומרים: "וואי, שחליתי בסרטן, שמעתי את המדיטציה כל יום ב…"
ד"ר הררי: מדהים.
שחר: ואני בוכה מהתרגשות. ועדיין, אני יכול לתפוס מחשבות, של… שזה בדיוק המחשבות האלה - "רגע, אבל… אם עכשיו אני לא אעלה פודקאסט כמה זמן, אז אולי אני אאבד את המומנטום שלי…" אוקיי? שוב, זה… אני אומר את הדברים… מן הסתם, אני לא כזה ב… בפחד וחרדות, אבל זה בדיוק איזה, זה סטרס כזה קטן, עדין. ואז אני אומר: "רגע, מה? אני כל כך עשיר בזה, למה אני לא… מאוד מאוד חי את הרגע הזה? ומה יש לי בכלל להיות לחוץ, או ממה יהיה בעתיד, או ממה יהיה עם AI, או ממה יהיה אם אני פתאום עכשיו אעבור רגע, ולא אעשה רגע פודקאסטים? או…" זה דווקא הנקודות העדינות האלה, שאני חושב שלעוד הרבה אנשים, שהם בסך הכל…
ד"ר הררי: לגמרי.
שחר: בתודעת שפע, אבל אפשר לשפר אותה עוד.
ד"ר הררי: הנקודה העיקרית היא… מתי האדם עובר מתודעת שפע לתודעת עוני, ולהיפך? אמרנו, הרי, זה משתנה, במהלך היום אפילו, אצל אנשים. זה כאילו, זה עבודה… יומיומית, עבודה תודעתית. מה זה תודעה? זה מי שולט לי באופן… במשקפיים. באופן הכי רחב שיש, מי שולט לי במשקפיים, דרכם אני רואה את המציאות? מי שולט לי באופן שבו אני מנהל את עצמי? המציאות החיצונית, החרדות שלי, הפחדים שלי? או - משהו אחר. והמשהו האחר הזה, המאבק המתמיד מתרחש בין - השליחות שלי, זאת אומרת, הערך שאני מביא, שאם הוא העיקר, אז תמיד הוא יכול להשתנות. ותמיד הוא… אתה יודע, אתה מתאים את עצמך. וזה אף פעם… אתה לא גבה-לב כשמישהי אומרת לך: "וואו! אתה הכי טוב, ומה שעשית לי, והמדיטציות שלך שינו לי את החיים, וזה", ואתה לא מתרסק, כשמישהו אומר לך: "תשמע, אני לא מוכן לשמוע אותך…", כי זה לא אתה, כי אתה יודע שיש לך ערך נפלא להביא, ואני לא חשוב פה.
מתי אתה מאבד את התודעת שפע? כשאתה מתחיל לחשוב על עצמך. כשאתה העניין, הפכת להיות. במקום הערך, השליחות שלך, המסר שלך, המוצר שלך… במקומו, אז אתה העניין - ברגע שאתה העניין, איבדת את זה, כי אז אתה מתחיל לחשוב "מה איתי?". כל העבודה שאנחנו משרטטים, הכלים, זה לעבור מ"מה איתי", ל"מה עם השליחות שלי, או הערך שלי, או המוצר שלי, או מה שאני צריך להביא לעולם". ברגע שאתה לא מבלבל ביניהם… הרי דיכאון זה כשמישהו רוצה להביא ערך, להשפיע, והוא מבלבל ביניהם. בסוף הוא עוסק בעצמו. בסוף הוא רוצה לקבל. הוא חושב שהוא רוצה לתת, אבל הוא רוצה לקבל. הוא רוצה לקבל תשומת לב, הוא רוצה לקבל הערכה, הוא רוצה לקבל דברים. זאת אומרת - ברגע שאתה לא מבלבל בין השניים, אתה פתאום גואל את עצמך. וזה ת… וככל שאתה גדול יותר… אתה יודע, דיברנו על זה, אני חושב בהקשר של "לפרוץ את גבולות האישיות" - ג'ורדן פיטרסון, שנכנס לשנה, אתה זוכר? שנה אשפוזים ברחבי אירופה, כתוצאה מכך שהוא פתאום שאל את עצמו - "האם אני מספיק משפיע?" וזה לא משנה אם יש לך 3 או 5 או 7 מיליון עוקבים. זה תמיד סובייקטיבי. ברגע שאתה זוכר, שאתה שליח של משהו, של מסר, וזה אפילו לא האישה שאמרה שהצלת אותה מסרטן או להתגבר על הסרטן, זה אפילו לא היא, זה העניין שלך, זה השליחות שלך. היא מחזקת, אבל היא לא העניין. זה לא "אני עושה טוב לאנשים" העניין, העניין זה שאני צריך להביא את הערך שלי לעולם. ואני מקווה, שהעולם ישתמש בו כמו שצריך. ובטוח שאם אני אביא אותו כמו שצריך, הוא גם… ישתמשו בו.
שחר: כן, אני מאוד מתחבר לזה, כי באמת כל פעם שאני חווה את ה… נגיד, לחץ הזה, או… "אולי אני לא עושה מספיק", או "האם אני אאבד את המומנטום", אז באמת מה שאני עושה, הוא… אינטואיטיבית או לא אינטואיטיבית, מתוך כנראה דברים ששמעתי, כדי להחזיר את עצמי לסנטר, זה, חושב על השליחות שלי. כאילו, אני מניח ש… כנראה אני יותר מדי עכשיו, באמת, התכנסתי בעצמי, ורגע, מה אני פה לתת? ואז זה באמת מרגיע, ומכניס לעשייה, אז זה סופר מתחבר לי. ואהבתי גם שבמשך כל הפרק - כל פעם שרציתי רגע להיכנס איתך, "בוא נדבר על כסף, בוא זה…" לא היה, נראה לי, משפט שאמרת, שלא קישר את זה איכשהו לשליחות ול… כן, לתודעה היותר גבוהה של - מה אתה בא לעשות פה, ולתת פה.
ד"ר הררי: יש אנשים ש… שמי שיש לו כסף, לא חשוב לו כסף. הוא לא העיקר בעיניו. הוא לא עושה… מי חשוב לו הכסף? מי שחסר לו כסף, מי שבתודעת הישרדות. ואתה יכול להיות גם בלי כסף, ובתודעת השפעה ולא חיסרון. כי הכסף הוא לא עניין אצלך. אתה יודע שאם יבוא לך רעיון טוב, היוזמה הטובה, אתה יודע שהכסף יגיע. שאתה תמצא, את התורם, את המשקיע, הדברים יסתדרו. כשאתה בתודעת חוסר, אתה כל הזמן מוטרד, מהדברים הקטנים. כשאתה… בנינו בית. זה כבר היה די מזמן, לפני איזה עשור. אבל כשאתה כל הזמן, מוטרד מהדברים הקטנים, בשבת, אתה כאילו… משהו מנפץ לך את תודעת השלמות הזאת. אתה מגיע יום ראשון - הכל מסתדר. כל אחד מבעלי המקצוע עושה את מה שצריך. זאת אומרת, כשאתה יורד לפרטים ומפחד מהם כל הזמן, ומוטרד מהם, אתה כל הזמן בצמצום, כי "איך זה יסתדר עם זה ואיך זה יסתדר עם זה?" בנקודה אחת, אני חושב שצריך ללטש אותה טיפה, זה "איך אני יודע מה הערך שלי? איך אני יודע מה השליחות שלי?"
שחר: נכון.
ד"ר הררי: זה משהו שמטריד הרבה אנשים עד כדי כך, שהם מבזבזים חיים שלמים, ולא מוכנים לעשות… ללכלך את ידיהם בעבודות שחורות, ב"שפיר ושִׁלְיָה", כמו שאומר הרב סולובייצ'יק, עד שהם לא ימצאו את השליחות, ואת המשמעות, ואת הדבר המתאים להם ביותר.
שחר: שאלה מאוד חשובה, זה אחת השאלות שגם רציתי קצת לגעת בהן, כן.
ד"ר הררי: קודם כל, יש לנו שליחות בכל מקום, בכל רגע. והשליחות מורכבת, האדם הוא בו זמנית משפיע ומקבל. לפעמים השליחות שלי היא לקבל, לפעמים השליחות שלי היא להשפיע. זאת אומרת, הרבה פעמים כשאני מקבל, אני גם בעצמי צומח, וגם עוזר לאנשים אחרים להיות משפיעים, וזה חלק מהשליחות. זאת אומרת, לפעמים כשאתה מקשיב למישהו, באת והקשבת למישהו. וואו, נתת לו להיות עכשיו להשפיע רגע, להעביר את המסר שלו, אתה בעצמך - למדת משהו, ופתאום התפתחת. זאת אומרת, יש לי שליחות והשפעה בכל מקום שאני נמצא. השליחות שלי לא מחכה לאיזה רגע מסוים - [בקול קשה ונמוך] בעבודה, בסטארט-אפ. כי אז מה אמרנו? שרק הסטארט-אפיסטים הגדולים, אילון מאסק, הוא ה… יש לו תודעת שפע, ולנו לא. ויכול להיות שדווקא לו לא תהיה תודעת שפע, שהוא חי בצמצום מאוד גדול, כי הוא כל הזמן מפחד. זאת אומרת, תודעת השפעה זה, שבכל רגע במציאות, מה שנברא עבורך לא מתוקן, דורש ממך את ה… להוסיף את התיקון שלך. והתיקון שלך יכול להיות לפעמים, לחייך בבית, להביא שמחה הביתה, זה שליחות.
לגרום לאשתך לחייך, אתה יודע, לגרום לבן הזוג שלך להיות שמח, במקום לראות את החסרונות שבו, להצמיח את הילדים שלך, במקום להקטין אותם. יכול להיות שאתה פתאום ראית איזה מישהו, ונתת לו… צדקה, או חיוך, או תרומה, או הקשבת לו, או אמרת לו מילה טובה, ופתאום מימשת את השליחות שלך. זאת אומרת, כשאתה חושב על השליחות שלך - שוב, במובן האגוצנטרי - אתה מפספס את השליחות שלך. עכשיו, יחד עם זאת, יש גם מקומות שבו אתה יותר, מגלה את הכוחות שלך, שבו הם יותר שייכים אליך. ולמקומות הללו יש כמה קריטריונים, זאת אומרת, יש מקומות שבהם, אני יודע מה? שהם כבר קשורים גם די לתורת האישיות, למבנה האישיות שלי וכולי, יש מקומות שיותר, אבל… ובהם יש לי יותר גילוי של תענוג, ויותר גילוי של - "אני מוכן להסתכן", איפה שהשליחות שלי, אני מוכן לעשות. אתה יודע…
שחר: אתה יודע, אמרתי פעם ללנה, הבת זוג שלי, אמרתי לה שיש לה לב טוב. כאילו, פשוט באיזה רגע כזה, להחמיא לה. וכאילו, איך שהיא קיבלה את זה באותו רגע זה - אז הגעתי להיות אלה שיש להם לב טוב, כי מי שהוא לא מוצלח, והוא לא זה, והוא לא עושה שום דבר זה…
ד"ר הררי: יש לו לב טוב.
שחר: אז יש לו לב טוב. לא, באמת התכוונתי באותו רגע. אבל… אמרתי: "כאילו, וואי, זה באמת מחשבה שיש לאנשים", כי עכשיו, כל מה שאמרת זה, אז אני… אתה יכול לתת את החיוך, לבן או בת הזוג וזה, אז אני קודם כל מאוד מסכים עם זה, זה מדהים, אבל יש אנשים שאומרים, כאילו, "די, אני לא רוצה שתגיד לי 'אני הבן אדם שנותן את החיוך'. אני רוצה… אני רוצה לממש איזה ייעוד שלי גדול, וזה בוער בי כל החיים, ולא רוצה להיות… אני מבין שלב טוב זה הכי חשוב, ואני רוצה שיהיה לי לב טוב, ואני רוצה גם להיות עוד".
ד"ר הררי: רגע, רגע, רגע, אל תבלבל, אני מחזיק אותך פה, שם. פה בנקודה הזאת. הרבה פעמים לא בוער בך לעשות משהו גדול, בוער בך שיעריכו אותך, בוער בך לקבל כסף, בוער בך, שיזכירו את שמך בכל מקום, בוער בך ה"אני". שה"אני" יהיה משמעותי. לא בוערת בך השליחות שלך הרבה פעמים. זה שקר גדול. כאילו, זה השקר שצריך לתפוס אותו. אתה הרבה פעמים, אתה רק רוצה את ה… את הזה. זה לא בוער לך לשנות עולם. זה נקודה אחת. נקודה שנייה, שלפעמים, אם בוער בך נגיד - מחקר. אתה צריך באמת ללטש עם עצמך, "האם אני רוצה את הכבוד מאחורי המחקר, הסטארט-אפ, העניין?" או שבוער בי ה"מה יצא מזה". ולכן אני לא אוהב כל כך את המילה… אקזיט. אקזיט זה מילה נוראה. זה כאילו, אני מחפש, צורך של אנשים, [מדבר מהר יותר ויותר] לענות עליו מהר מהר, ולמכור אותו. זאת אומרת, שלא באמת התחברתי לשליחות. לא באמת התחברתי ליוזמה. בניגוד לסטארט-אפ, או לעבודה אמיתית אחרת, לא באמת התחברתי למה שאני עושה. אני רוצה ליצור משהו כדי להיפטר ממנו, כדי להרוויח עליו כסף. זה מניפולציה, קצת, של הערך שאני מביא לעולם. כאילו, אני משתמש בכישורים שלי, כדי ליצור סוג של מניפולציה מסוימת. וכשאתה מתחבר למשהו, אתה… כשמישהו מתחבר למשהו, אתה יודע, הרבה פעמים השליחות שלך מתגלה במקום… בדברים שאתה טוב בהם. בהצלחות שלך, ביכולות שלך, אבל אתה חייב להיות מוכן - להתלכלך, לעבוד קשה, ולא להשוות את עצמך לאחרים. המקום שבו אתה מפסיד, והופך להיות קורבן, זה המקום ההשוואתי. "למה לו יש 30 אלף לייקים ולי יש 15?" וזה לכולם קורה. כי קנאה זה רגש מאוד עדין. מאוד… אתה לא שם לב אליו, והוא, פתאום, מחליש אותך ומפיל אותך. [נושם עמוק ואומר בטון מאוכזב] "אחח… חשבתי שאני…" "למה הוא ככה?" "למה לא מקשיבים לי יותר?" פתאום איזה נתון מסוים, גורם לך לא לגלות את הכוחות שלך. ואתה חייב, כל הזמן, להיות על המשמר, ולשלוט בשני המשתנים הללו. "זה השליחות שלי?" או "אני רוצה להיות הכי טוב כדי שיעריכו אותי, ויקבלו אותי, ויקשיבו לי, וישמיעו את השם שלי בחדשות…?" וכולי, וכולי. כל אחד וה… אמות מידה שלו. וכשאתה מפסיד את זה, התרסקת. התרסקת רגשית, ולא הבאת את הערך שלך לעולם. ונשארת ב… עוני, תודעת עוני.
שחר: אני מאוד מתחבר לכל מה שאמרת. אני רגע אשאל, שוב, בשביל… אני פשוט… יש שאלות שאנשים שואלים אותי, ואז אני ככה מעביר אותן. אבל, איך אני יודע אז, להבדיל, מתי אני פועל מהלב ומהשליחות שלי, ומתי אני פועל כדי לפצות על החוסר הביטחון שלי, ובשביל שיהיה לי יותר כבוד והערכה? איך בן אדם יודע? כי הרבה פעמים זה גם מתערבב. יש לך איזה הבחנה לזה?
ד"ר הררי: יש כמה קריטריונים, ואחד מהם הוא… אתה יודע, יש איזה סיפור של… אני אספר לך סיפור חסידי רגע, לסוף של ה… שאחד בא אל הרבי ואומר: "אני נותן צדקה. אני נותן הרבה צדקה…", זה אחד העניינים המרכזיים ביהדות, כי צדקה זה מלשון צדק. שאתה… שזה לא שלך, ואתה, כאילו, מקיים שליחות. קיבלת כסף, עכשיו זה אצלך בכיס. או… כסף, או השפעה, או מה שלא יהיה. לפעמים אתה בתור משפיע, זה מאוד חשוב, אבל כדי שתעביר את זה הלאה. ואם הרווחת כסף, זה כדי שתתפתח עם זה, ותביא את… עוד מהערך שלך לעולם, לא כדי שתחסוך ותשמור אותו ותגדל אותו, כאילו זה… והוא בא אליו: "אני נותן. אבל אני לא מרגיש, כאילו, קשה לי, אני…". אז הוא אומר: "לעני שמקבל, לא אכפת לו אם קשה לך, אם אתה מתמודד, כמה אתה מתגבר… הוא קיבל? הוא שמח בזה, והוא יתפתח מזה." זאת אומרת, התשובה לשאלה שלך זה: האם הערך שלך הגיע באמת לעולם, והשפיע על מישהו? ושינה משהו? למישהו, באופן כלשהו? האם כשהבאת שמחה הביתה, והאם כשפרצת את הגבולות של עצמך, פתאום הצלחת לשנות תודעתית משהו למישהו? פתאום מישהו הזדקק לדברים שלך? האם העברת, באמת, חומר עמוק, או תובנות שלך, וזה פגש איכשהו מישהו, וזה עשה משהו. זאת אומרת, עצם היכולת להשפיע, תלויה גם במקבלים. ולאט לאט, אתה צריך למצוא לך… כר, מקום שבו יקבלו אותך. וזה אינדיקציה אחת לכך, שאתה במקום הנכון. כשאנשים רוצים לשמוע אותך, כנראה שיש לך מה להביא לעולם. וככל שאתה תיעצר יותר, אתה יודע, אני מניח שגם אתה התחלת את הפודקאסט שלך, וגם אני התחלתי, עם 50 מאזינים! [צוחק] כאילו, אז אם אתה אומר לעצמך בתחילת הדרך: "טוב, יש לי רק 50… 20 מאזינים. זהו, אז אין לי ערך ואני לא אביא אותו לעולם." אז כנראה, שתיתקע עם 20 מאזינים. וזה קורה לכל כך הרבה אנשים, אתה יודע, שנתקעים.
שחר: כן. ופודקאסט זה רק דוגמה אחת, כל עסק אחר הוא…
ד"ר הררי: [צוחק] כן, "לא קונים ממני מספיק", ועוד יום אחד, זה יתפוצץ לך. אבל אתה יודע, הרבה פעמים גם… דיברנו…? לא זוכר אם דיברנו על יצירתיות, סביב הספר "הפוך", אבל לפעמים אתה מקדים את זמנך. ודווקא כשאתה מקדים את זמנך, יכול להיות שלא תפגוש את המודל העסקי הנכון, ברגע הנכון, אבל יצרת משהו. טסלה עצמו. טסלה עצמו היה מהנדס חשמל, לטבי אם אני לא טועה, שהוא היה גאון עצום! עם כל כך הרבה המצאות! אבל חי חיי עוני מרודים. הוא לא הצליח לתרגם את זה, ברגע המתאים, למוצר, כמו אדיסון, מתאים. אבל מה? הוא חי, אני יכול להניח, בתודעת שפע. כי עצם היצירה, עצמה, ממלאת אותך. וזה לא תמיד, אתה יודע, בסופו של דבר, אם לא הצלחת להתאים, אז חי את החיי שפע לעצמך. בעוד דור, בעוד רגע, זה ייפגש עם המצב הכלכלי, וישנה אותו. תודעת שפע זה לא בשביל הכסף, זה בשביל לחיות חיים מלאים.
שחר: כן.
ד"ר הררי: בשביל להביא את מה שיש לך לעולם, בשביל לא להישאר אדם שלא מאמין במה שיש לו. לחיות אחר כסף, זה חיים מאוד נמוכים. כי אתה כל הזמן חי אחרי… חי אחרי החיסרון, אחרי מה שאין לי, אחרי מה שאני רוצה להשיג, ולא חי אחרי מימוש הכוחות שלך. וזה שינוי תודעתי שבדרך כלל, ברוב המקרים, גם ימלא אותך ביותר כסף, אבל זה לא יהיה העניין שלך בסופו של דבר. כאילו, אתה יודע, יש לך כסף, תשאל את עצמך מה אתה עושה איתו? מה המשימה שלו? חיי נוחות? לא תשובה מספיק טובה. איך אתה פועל כדי להביא יותר טוב לעולם? לתקן אותו, לשנות אותו, להגביה אותו?
שחר: כן, אני לגמרי מתחבר לזה. הסיבה, אגב, שאתה יודע, שלא פתחתי ככה, זה כי אני חושב ש… אם אתה תגיד לאנשים: "פודקאסט, איך… [ד"ר הררי צוחק] להרגיש יותר שפע, גם כשאין לך…" אשכרה… "פודקאסט - איך תהיה בתודעת שפע, ואז יהיה לך יותר כסף", אז הם ישמעו את זה. שוב, כי גם אני חושב ש… בוא נודה גם על האמת, יש אנשים שגם… זה נקרא כזה, איזה מין מעקף רוחני כזה, שאתה לוקח איזה רעיונות רוחניים מהיהדות, מהקבלה, לתודעת שפע, ואז אתה משתמש בזה, בעצם, כרציונליזציה, כהצדקה, למה לא להתאמץ. כי בעצם "כסף זה לא הדבר החשוב, החשוב זה לחיות…" אבל האנשים האלה, כל מה שהם חושבים עליו זה כסף. כאילו, הם… הם כזה סוג של מדחיקים את הרצון שלהם ביותר כסף, משתמשים בהצדקה, כי כל מה שאמרת, שאני מאוד מסכים עם זה, כן? שזה בסוף לא מה שחשוב, אבל הם לא באמת הגיעו לתובנה הזאת ממקום עמוק, אלא הם משתמשים בה כ… לברוח מהתמודדות עם החיים, עם עסקים.
ד"ר הררי: אני לא רוצה להיות קטגור או הסנגור…
שחר: כן.
ד"ר הררי: של מישהו כרגע, בטח לא עכשיו, אבל… אתה יודע מה? יצאתי מ… מסוּפֶּר וראיתי איזה מישהי מה זה יפה, היתה בת 23, נראית יפהפיה! ממש, טוב… וגם הצליל, לפעמים אתה שומע, אתה רואה לפי מבט העיניים, שאין פה בעיה מוטורית, או… אתה רואה מישהו שיכל… ו… מקבצת נדבות. וזה שיגע אותי. כאילו, אתה אומר, "רגע, את יכולה להביא את הערך שלך באופן כלשהו!" אני לא יכול לשפוט אותה. אסור לי. ואני צריך לתת. אבל זה כאילו… תביאי ערך באופן כלשהו! מה… תעשי סנדוויצ'ים, תמכרי אותם. תציעי את עצמך באופן… תלמדי מקצוע, תכשיר את עצמך, תשקיע זמן בללמוד, תשקיע זמן להתפתח. זאת אומרת, אחד העניינים הכי משמעותיים ביהדות, זה להחזיר את המושכות לידיים שלך. זה ניכר בהצלחה היהודית לאורך כל השנים, אבל, להחזיר את המושכות לידיים שלך. זה לא שאתה מוציא את הקדוש ברוך הוא מעולמך, אלא אתה מחזיר את המושכות, את העשייה, את היצירה, כדי שהוא יהיה בעולמך. כי אחרת הוא לא בעולמך, אחרת רק האינטרסים שלך. אז תמיד יש מקומות קלוקלים. בני אדם הם בני אדם, והמאבק הוא מאבק, ולא משנה מה אורך הזקן ולא משנה מה הכיפה. זה לא זה ששמת כיפה ויש לך זקן - פוטר אותך. אבל, בשביל זה התחלנו, שהכלי הראשון לעבור מתודעת עוני לתודעת שפע, זה לשרטט - איך זה צריך להראות באמת? וכשאתה משרטט איך זה צריך להראות באמת, זה פתאום, "אוקיי. אני עכשיו, בכל רגע נתון, אני…" תספור פשוט, כמה ביום אתה מתלונן? אשתי אומרת לי… ברגע שהיא אומרת לי: "רגע, מה קרה היום, אתה יותר מדי מצוברח? מה קרה היום, אתה יותר מדי מתלונן?" אני יודע שנפלתי לתוך התודעה הקורבנית שלי.
שחר: כן. אתה יודע מה? אני רק אשאל אותך את השאלה האחרונה להיום, וזה, כי אני רואה, אתה בן אדם, באמת, חיובי, שמח, עם אנרגיה טובה, זה נושא שלך…
ד"ר הררי: אני בן אדם שלילי ונורא, מצוברח וכעוס ועצבני וממורמר, שמנסה לעבוד על עצמו בבוקר, ולהחליף את המשקפיים.
שחר: אז איך אתה עובד, זה בדיוק מה שזה, על הטרדות האלה, ועל הדאגות? במיוחד על הדאגות, עתיד וטרדות. ו… כי אנחנו מדברים פה על שפע, ולעומת תודעת הישרדות של "לא יהיה לי, אין מספיק", איך… אתה עובד על הקולות האלה?
ד"ר הררי: תראה, הדבר הכי חזק לעבוד על טרדות, זה לעבוד על המחשבות שלך. זאת אומרת, להבין, איך בנויות המחשבות? מה המבנה שלהם? מה הצד ה… הישותי שבי רוצה לחשוב? איזה מחשבות, הם מאוד… אני יודע שיש מתחם רחב, תחום רחב של מחשבות, שאם אני אתן להם להיכנס לתוך הראש שלי, הם יובילו אותי למטה. וכמו שאני מתעקש, לא לאכול בגיל 49 קוראסון [כך במקור] לא בריא לי, כדי שלא יהיה לי סכרת, אני מתעקש לא לתת למחשבות הללו מקום. ממש באותה עוצמה. אני מבין מהן המחשבות, אני מבין מה הן יעשו לי, אני שמח כשאני רואה אותן מתערערות, אני ישר רואה אותן. למשל השבוע התהלכתי ברחוב וזה… מישהו אמר לי איזה משהו שכאילו החליש את רוחי לרגע, ופתאום הלכתי עם פרצוף כזה, ובשניה קלטתי את המחשבה. עבודת הזיהוי פה היא סופר קריטית. וקפצה לי שמחה גדולה בלב, כי הבנתי את טבע הקרב, שמתנהל בתוכך בין שתי התודעות השונות. שכל הזמן, הטבעית יותר - היא הקורבנות. וברגע שהבנתי את זה אמרתי: "לא, לא, לא, לא, לא, את לא נכנסת. אני עכשיו פה, ועכשיו אני שמח במקום שלי, ובעשייה שלי, ובמה שיש לי לתת". זאת אומרת, השינוי, הוא תודעתי. הבחירה, זה הרגע המשמעותי שבו האסימון נופל. וכדי להגיע לבחירה אתה חייב: אחד: להרחיב את הידיעות שלך במבנה הנפש, ובאיך הדברים קורים, במחשבות. לעבוד על עצמך, להיות מודע, אתה יודע, מודע לזיהוי, מודע למחשבה, מודע לאיך שהיא נכנסת לתוכך, מודע על… מה המרכיבים שלה, מודע על איך, אתה יודע, בשפת החסידות זה נקרא איך "התגשמת", איך אתה יותר מדי… הגשמיות שלך, והישות שלך, משתלטת עליך. אתה פתאום רוצה כבוד, לא העריכו אותך מספיק, באת למקום - לא זיהו אותך, אתה מזהה את זה, אתה אמיתי עם זה. ככל שאתה מזהה את זה, אתה אומר להם: "לא!". אתה יודע, יש אמירה מאוד יפה של בעל התניא: "לא בשתי ידיים". לא זה לא. "לא מוכן לדבר פה על הדברים האלה, לא מוכן שזה יכנס לי לראש". רק שזיהית את זה, ויותר מזה, אני שמח בזה, אתה קולט את המחשבות, שהן תמיד - מה יהיה בעתיד? זה מאוד קל, אתה יודע, לאסוף. "מה יהיה?" "איך יהיה?" או בעבר - "איך הייתי?" "אמרתי את הדברים הנכונים?" "יעריכו אותי?" "יהיה לי צפיות?" זה תמיד… תוקף אותך ב-או העבר או העתיד. אחד משתיהם. וכשאתה מזהה את זה, חוסם את זה, זה נקרא "כוח הנצח בנפש", הכוח שאומר "לא" מוחלט. וכשאתה יודע להציב חלופה, כי בלי חלופה זה לא יעבור. חלופה של - איך המציאות צריכה להראות. ושהמציאות הזאת נכונה ומדויקת עבורי. והיא נבראה בדיוק בשבילי. החלופה הזאתי, אתה יודע, זה מהדהדת לך שמה, אתה באותו רגע מתגבר, כמעט על רוב הקרבות, לפעמים נופלים קצת, אבל מהנפילה, אני מיד… אתה מיד צריך להתרומם עכשיו.
שחר: בן אדם שהוא… הרבה אנשים, הם, בגלל שהם דואגים, האסטרטגיית ההתמודדות שלהם, זה המון המון, לנסות כמה שיותר לשלוט בעתיד, לנסות כמה שיותר לתכנן…
ד"ר הררי: זה יסוד החרדה.
שחר: ואז קשה להם להיות ברגע.
ד"ר הררי: מה זה יסוד החרדה? יסוד החרדה זה שאני לא שולט במציאות העתידית, ולכן אני מפחד ממנה. ואחד האתגרים, בלשחרר חרדה, אולי אם נגיד על חרדה… חרדה זה קריאה מאוד גדולה עבורך להתפתח, לצמוח. מה זאת אומרת לצמוח? שיהיה לך תנועה… חרדה בעברית זה מלשון "יראה". שיהיה לך תנועה של יראה… יראה, בביטוי הגבוה ביותר שלה זה, "אני רגע לא אני, ואני מעריך מישהו אחר, מכבד משהו אחר, נדבק במשהו אחר." זאת אומרת, כמו "והעם חרדו מאוד" מפני גילוי הקולות בהר סיני. אני פתאום נדבק במשהו אחר. אבל כשאני שם את עצמי במרכז, אז במקום להידבק במשהו… יראה בזוגיות, זה הערכה מאוד גדולה לבן הזוג שלי, זה היכולת לראות אותו, זה להפסיק לשאול "מה אני רוצה מהבת זוג שלי", אלא לראות מה הטוב בה, מה… איך אני רוצה שהיא תהיה בעיניי. זה לראות אותה באמת. זאת אומרת, כשיש לך את התנועה הזאת לאחור, את הנסיגה הזאת, אתה פתאום [בקלילות] משחרר שליטה. זה הסוד של חרדות. הצלחת לשחרר את השליטה שלך, מה… מאיך שזה יֵרָאֶה, הרי על מה הסוכנויות ביטוח עושים עלינו כסף? הם מוכרים לך סוג של ביטחון, למה יהיה. זה ביטחון מדומה, כי רק יתנו לך כסף בתמורה למה שיקרה, הם לא יכולים לשלוט במה שיקרה. זאת אומרת, ברגע שאתה משחרר שליטה, פתאום… נפתח לך מה? ביטחון. אתה יודע, אנשים חושבים שביטחון, זה היכולת שלי לגלות כוחות וכישורים, כדי להצליח במשהו. זה לא ביטחון. ביטחון זה מנוחת נפש. אמרנו בתחילת הפרק, זה מנוחת נפש שאני בא ואני אומר שבכל מקום שבו אני אגלה את הכוחות והכישורים שלי, זה יצליח לי. שזה תנועה אחרת לגמרי. למה? כי אנשים רוצים אותי. זה ביטחון. כי המציאות, ברגע שיש לך בורא מאחורי המציאות, הוא בורא אותה בכל רגע בשבילך. לכן זה חייב להצליח לי.
קופץ לי תנועה של ביטחון, אחת, של האדמו"ר מפיאסצנה, שאומר את זה… דווקא כדי לקחת אותך למקום אקסטרים. אתה יודע, איפה האקסטרים הכי גדול שלנו בחיים? השואה. אז הוא אומר את זה בשבת שובה [במלרע] או שבת תשובה [במלעיל]. בשבת, בין ראש השנה ליום הכיפורים, בתש"ב, 1941. ממש בתוך גטו ורשה, הוא היה אדמו"ר חסידי, עם מאות מאזינים, והוא אומר להם: "הנה, עברנו את ראש השנה. לא התפללתם! לא התפללתם! למה לא התפללתם? כל אחד… אני מבין למה, אני לא שופט אתכם. בגטו ורשה, ואין מה לאכול, ואין סידורים, והכל…" אתה יודע, אתה סובל, והכל נורא ואיום, רגע לפני האקציות לטרבלינקה, רגע לפני שהכל קורס, הוא אומר: "אבל לא באמת התפללתם, לא בגלל זה, לא בגלל שכואב לך וקשה לך. כי לא האמנת, שהתפילה שלך פועלת. כי לא האמנת, שאתה יכול לשנות את המציאות. בתפילה שלך, ברצונות שלך, בהבעה שלך. לא שרטטת לך את זה." ואתה יודע, אם אני חוטא רגע ל… אי אפשר לשפוט אף אחד, אבל ויקטור פרנקל, כשהוא אומר "משמעות", הוא אומר: "האמנתי שאני יוצא מפה. האמנתי שזה ייראה אחרת. האמנתי שאפשר. האמנתי שהמציאות הזאת היא לא המציאות היחידה האפשרית." ונכון, הוא סיים את חייו בווינה כפרופסור גדול וכולי. אז הוא אומר: "לא התפללתם כי לא האמנתם". ביטחון, קשור באמונה שהעתיד הולך להיות טוב. למרות שעכשיו נראה לי שאני לא יודע איך זה הולך להשתנות - העתיד הולך להיות טוב.
וזה… גם אם תנסה… אתה יודע, אנשים משכנעים את עצמם היטב, ב-למה חרדות זה האמת. ואני אומר, לא. אל תשכנע את עצמך בלמה חרדות זה האמת, ולדחות אותם זה לא אסקפיזם ולא… ולא הדחקה, כי זה לא האמת. כי רוב העניינים, שקורים, לא בסוף מתרחשים. רוב החרדות סתם משאירות אותך עם חצים ב… בנפש, ומחלות, כל סוגי המחלות, וזה לא הדבר האמיתי. תודעת שפע, למשל, הרווח מיידי. השכר שאתה מקבל מיידי. פתאום אתה נוכח. פתאום יש לך תענוג. פתאום אתה מתחבר לעַצְמוּת שלך, למקום מאוד גבוה בנפש.
שחר: ד"ר יחיאל הררי, היה מרתק. אני אשים גם קישור למטה לאתר שלך, ולספרים, ולפרק הנוסף שעשינו. וואו, איזה כיף.
ד"ר הררי: תודה רבה, כיף גדול. להשתמע.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários