top of page

צעקות - פרק 116 - צעקות להעלאת המורל

Updated: May 23

גיא אדלר הקומיקאי צועק על כל מה שמפריע לו והפעם - המלחמה.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/10/2023.

מה קורה? לפני שאנחנו מתחילים אני נותן אזהרת טריגר. פרק אה… זה לא שיש איזה משהו גרפי או נוראי או טראגי, וואלק אומר באופן חד משמעי, פרק מבאס. [צוחק] אתם, אתן, אתף, עכשיו באוזניים בן אדם בהתמוטטות ועצוב, מרוקן ומנותק. אז אם נגיד מחר אתם צריכים להיכנס לתוך שטח אויב ולהביס אנשים מצבאות זרים ואתם צריכים לשמור על מורל גבוה, לא לשמוע את זה!!! לא להאזין לזה!! להאזין למשהו אחר. אם אתם מסתכלים מסביב ואומרים 'הכל מתמוטט, אני צריך מישהו שרואה את הדברים בעיניים שלי והוא גם עצוב כמוני ומוטרד כמוני ומבואס כמוני והוא לא חרטטן גדול', אז יאללה. בואו נתחיל את הפרק.

[פתיח מוזיקלי]

א-ה-לן! וברוכים וברוכות הבאות לפודקאסט "צעקות", הפודקאסט שמביא לכם את הצעקות של גיא אדלר לתוך האוזניים והאוזניין וגם את ה… [נאנח] השתנקויות בעקבות גרעפס. מה קורה? מה עניינים? מה אתכם?

[נאנח]

מה?! נו? מנצחים? מכסחים? הצלחתם כבר? פצפצנו? פצלחנו? שיטחנו? כיסחנו? לא? שום דבר?

אה… ימים גרועים מאוד עוברים עלינו. אמרתי אני אקליט פרק, כבר נחזור, ניכנס לשגרה. זה לא פרק חירום, זה פרק רגיל, זה שגרת חירום, זה החיים בארץ ישראל. מדינה של שגרת חירום. מצב מאוד, מאוד מדכא. חוטפים אזעקות, שומעים כל יום סיפורים ממש על הפנים. ו… בגדול, אה… רצון עז ל… אתה יודע, להתייאש. מה אפשר לעשות? יש בי רצון עז להתייאש ולהגיד יאללה, טוב כבר לא יהיה פה.

אה… ואז אני נזכר שטוב לא יהיה בשום מקום והכל תמיד חרא וזה וצריך להיות גיבורים וחזקים ושוב פעם שתל אקליפטוס והאקליפטוס הזה שתל את כל הביצה ואז היתושים היו כזה 'או אצטרך לקחת את המלריה שלי למקום אחר'.

אני בהכחשה טובה כזאתי, הצלחתי ככה במהלך השבוע לאט לאט לקחת סיפור, סיפור, לשים אותו ככה באיזה קופסא, לשים את הקופסא באיזה פינה מרוחקת. לקחת עוד איזה תמונה. [משהק] סליחה, לתייג אותה, לשים בעוד איזו קופסא קטנה. חלק מהדברים, יש ערימה, אתה מכיר שאתה לוקח ערימה של באמת זבל מהמיטה, בלגן, לוקח הכל זורק את זה בתוך הארון? אז שם יש ווא ווא סרטונים וסיפורים. הצלחתי ככה להיכנס למוד של הדחקה. זה היה באמת בסדר גמור. אני באמת מרוצה מעצמי.

מנסה לא… מנסה… מנסה לא לצרוך יותר מדי מידע באמת. אני… כאילו אני נע בין שני קולות. הקול הראשון שאומר לי 'החדשות לא יעשו לך טוב. לא החדשות, לא הטוויטים, לא שום דבר, לא יעשה לך טוב אז עזוב את זה'. המחשבה השנייה זה 'אחי, קורה פה מחטף. אחושרמוטה קורה פה מחטף. באים למשפחות של החטופים ומקימים להם מתחת לאף ארגון מתחרה של משפחות חטופים שבא ומייצר מסר אחר וגונב להם את המאבק'. ובאים ולוקחים את כל הטבח המזעזע הזה ובאים וכאילו עושים 'הנה רואים זה בגלל השמאל, בגלל ההתנתקות'. ובאים ולוקחים את כל הדבר המזעזע הזה בשביל להגיד 'הנה רואים? עכשיו ממש צריך פתרון צבאי כי רק ככה ננצח אחרי עוד סבב ועוד סבב שמעולם זה לא עזר'. ואתה מסתכל ואתה אומר אה… איך אפשר להתנתק? [מצחקק] איך אפשר להתנתק מזה?

ועל הפנים. המצב בואנה באמת… וכולם עכשיו 'אנחנו הולכים לכסח אותם! ואנחנו הולכים לקלח אותם! ולחלע אותם! ולשבור להם את העצמות! לקרוע להם את הצורה!' [נאמר בקול טיפה ציני]

וכאילו… כן, אולי.

מצד שני, אני לא מאמין לכם.

כאילו לא נראה לי שאתם באמת תעשו את זה, אני לא חושב שאתם הולכים לכסח ולקלח. אממ… אני כבר בשלב שאני און בורד, אני סבבה. אני אומר יאללה, יאללה לנתץ! בהצלחה! אני ראיתי מספיק סרטונים, השתכנעתי. תנו לי מהכפתור הזה שלוחצים עליו וכל הרעים מתים. אמרתם הרי שיש והשמאל וזכויות האדם לא מונעים מכם את זה, אז קדימה!

יאללה! בואו נ-

נראה לי, נראה לי, נראה לי, או נראה לי שזה לא פשוט כמו שמציגים את זה. לא שאני מבין בביטחון או כל מיני דברים, אבל גם עמית סגל לא והוא מדבר בביטחון מול מאות אלפי אנשים. אז מה אני אגיד לכם?

נשמע שכל הדבר הזה הוא אולי קצת יותר, אולי, אני לא בא ואומר זה זה. אני בא ואומר אולי אתם טיפה יותר פורקים [מצחקק] מאשר אשכרה פועלים לקראת פתרון אמיתי.

אולי אני טועה. אתם יודעים, אני יודע שיש אנשים שמסתכלים על זה ככה. אולי אנחנו טועים. אולי נערכים פה לאיזה חומת מגן אקסטרים שבאקסטרים עם כניסה לעזה ובונקרים ומתחת לאדמה וחפירות ואללה יסתר. ועכשיו חודשיים של הדבר הזה ולך תדע. עזוב איך נצא מזה, איך כאילו… האם נשיג את המטרות וזה וזה, אבל אולי, אולי באמת.

אני חושב שזה לא יגיע לזה. אני חושב שזה יהיה כזה… [פאוזה] איך לא כל מה שאכפת לאנשים זה להחזיר את האנשים שהם מוחזקים שם? איך זה לא כל מה [פאוזה] איך אפשר לראות את האנשים עכשיו שרוקדים ושרים 'עם ישראל חי, עם ישראל חי, ניכנס בהם, נפצפץ אותם' ולא לקשר את זה להם קצת שמחים שהאסון הזה קרה כדי שיוכלו סוף סוף להגשים את המטרות הפסיכוטיות שלהם של להיכנס בהם לפצפץ אותם, לפצלח אותם?

היינו פה היה היום של הפיצוצים וההפצצות ביום שבת. ו… אנשים יצאו פה מהבניין, בניין ליד סליחה והכל היה אזעקות והיה דיווחים מזעזעים והכל היה מטלטל ואנשים יצאו פה מהבניין ליד והתחילו לשיר 'עם ישראל חי, עם ישראל חי. עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי'.

עכשיו, רציתי להקיא עליהם. אני באמת אומר לכם. כי אני יודע שבראש שלהם הם חשבו 'חייבים לא ליפול לדכדוך ולשמור על המורל הגבוה' אבל לא יכולתי שלא להסתכל על זה בתור מה אתם חוגגים ושמחים? אנשים ממש מתו בערמות. מה זה ה… מה ההתרגשות הזאתי? אנשים חטופים שאף אחד לא יטפל בזה. עוד לפני שבוע הייתי באיזו מנטליות של חבר'ה, צריך לא לדבר על חטופים כי אולי יש דברים שנעשים מאחורי הקלעים. לא נעשה כלום!!! ולא יעשו שום דבר!!! ובואו!

היה חטוף אחד ששוחרר וזה היה כי רצו להרוג את המחאה החברתית. זהו. זה הכל. אז עם הרקורד הזה, היה את אנטבה גם ששחררו אותם שם.

אבל לא, אני לא רואה עכשיו מבצע צבאי שמשחרר. מדבר על לשבת, לעשות עסקה, לעשות זה, עשו עסקאות עם הסורים.

בסדר! אני מדבר על ארגוני טרור! תסתום את הפה שלך! מה דעתך לסתום את הפה?! זה זמן להיגיון? זה לא זמן להיגיון. זה זמן לברברת! זה זמן לשלשול מילולי חסר… אויייייייייייי פאקינג איי.

[נאנח]

איך אתם? אתם מפחדים מהטילים? אתם מפחדים מהאזעקות? מה איך אתם מעבירים את התקופה? מה אתם אומרים?

ראיתם שממש אנשים מפגינים, הורים של ילדים שנחטפו מפגינים בקריה. כל יום אני קורא ב"טוויטר" שמישהו אחר בא וצועק עליהם. מה זה?! כוס אמא שלהם. איזה זבל. איזה זבל! מילא שהאויבים שלנו הם כאלה חלאות, אבל זה שגם הכאילו השותפים הם כאלה זונות? יש דבר כזה מסריח?!

באמת…

והם הרסו את הפיצרייה, הם הרסו את הפיצרייה בחווארה, איזה מזל. איזה מזל שהורידו את הפיצרייה הזאת. יואו, בטח הסבתא הזאתי שיושבת עכשיו בעזה, כנראה מתה או לא יודע מה או קשורה או לא יכולה לקום או פשוט נזרקה שם באיזה מזבלה, בטח היא מזה שמחה שהרסתם את הפיצרייה שהסתלבטה עליה. כן, בטח היא ממש מרגישה עכשיו 'או מישהו דואג לי. מישהו שומר עליי, תודה לכוחות צה"ל ותודה לעמית סגל. כל הכבוד'.

איזו מדינה של מטומטמים! איזו מדינה של מפגרים! כולם שמחים! כולם שמחים באמת! זה פשוט… אירוע המאני דיפרסיבי הכי חמור שיצא לי לראות מול העיניים.

מצד אחד, יש לך אנשים שכאילו נעתקו המילים. אין להם מה. הם ראו דברים, הם שמעו דברים, הם איבדו אנשים. אין להם איך לפתוח את הפה. ומי שמצליח לפתוח את הפה אז [נאמר בקול של ילד מפגר]: 'אה חמאס! אנחנו באים לנצח אתכם! אין לכם חשמל! חה חה חה! נקרע אתכם! נסראללה, יש לך שמלה! אני אירה בך! חה חה חה!

מה זה?! למה? מה עשינו? שזכינו בעם כל כך מפגר?

עכשיו אני יודע, רוצים להגיד, ההתנדבויות, הזה… בסדר, אתם שומעים על ההתנדבויות, אתם רואים את ההתנדבויות. כל הסיפורים ששומעים בחדשות, כל הכבוד, תתנדבו.

אבל אלוהים, כמה מפגרים? אני לא, אני מסתכל, אני כאילו וואו! מה…

ואני לא מאמין, אני אמרתי כבר, אני לא מאמין בכל ה… בכל הביחד הזה. אני לא מאמין בזה. יש פה ציבור עצום ששונא ציבור אחר ברמה שהוא מוכן לפגוע בציבור הזה. יש פה את אותו ציבור ששונא את הציבור ההוא בחזרה לא ברמה של לפגוע, אבל ברמה של וואלה הלוואי שהם יעלמו לנו מהרדאר. אין ערבי שלא משקשק בתקופה הזו חוץ מיוסף חדאד ש [צוחק] הוא על הזין שלו הכל עכשיו. הוא מבסוט כנראה. הוא לא מבסוט. גיא, אי אפשר להגיד דברים כאלה נה, נה, נה. בסדר, אתם מבינים מה אני אומר.

מה אני אגיד לכם? אה… דיכאון מאוד גדול. דיכאון מאוד גדול.

וכאילו אני מפחד משני דברים. אחד, מה יקרה כשכל האנשים האלה שמפמפמים לרוב העם 'ננצייח, ננצייח, הופכים עליהם', מה זה? מה זה? אתם פותחים עיניים? אתם רואים מה קורה? לא הופכים עליהם, הפוך עלינו. הפוך.

מה יקרה עוד חודשיים כשנתעורר ונגיד 'רגע, לא ניצחנו כלום, כל החטופים לא חזרו. עדיין יש חמאס.' על מי יצא כל הכעס על הפער שבין 'רגע, אמרתם לנו שאנחנו הולכים לנצח אותם לבין 'לא ניצחנו אף אחד, אנחנו באותו חרא שהיינו קודם'?

רמז – לא יצא האנשים שאחראים אשכרה על המדיניות.

יצא על המילואימניקים, על הטייסים, על השמאלנים שיפתחו את הפה שלהם, על איזה בן אדם שיגיד 'רגע, הרגו גם תינוק בעזה, אתם זוכרים? זה גם לא מגניב'. עליהם זה יצא.

מנפחים איזה בלון. באמת, מנפחים פה איזה בלון וכאילו לא מבינים שהוא לא זה. יתפוצץ לך בפרצוף. [נאנח]

מה עוד?

אה… וגם באמת, כל ה"טוויטר", כל ה"אינסטגרם" מביא לי באמת, זה או נאצים יהודים או נאצים ערבים אני מקבל שם. כל מיני כאלה יאללה זה. כאלה שבאים ואומרים 'ישראל משקרת'. ואני כזה שמעו, ישראל משקרת, אבל פה לא. [מצחקק] כאילו אני יודע שישראל אומרת, מוציאה הודעות שקריות ושיקרנו לגבי מי הרג את הכתבת ההיא שירין, שרין, לא יודע ופה ושם שקרים וטיוחים והרבה ילדים פלסטינים בגדה חטפו כדור בגב ואף אחד לא לקח על זה אחריות. בסדר. אבל נשמות נו! הרגו מלא אנשים בזה, מה אתם נגנבתם? איך הם לא… לא יודע, יש איזה משהו שאומר איזה משהו על הפרספקטיבה. כשאתה מסתכל מרחוק, הכל נראה לך כמו חרטה.

אז אם מרחוק הכל נראה כמו חרטה, אז מה אכפת לי מה המזדיינים האלה חושבים. באמת! בקטע כזה של כאילו ברור שאני אשכנע את מוחמד אבו יוסף ממלזיה [צוחק] שזה. בטח נו מה. לא חשוב לי, לא מעניין אותי. שם עליך זין נו יאללה. כולם מוציאים לי עכשיו סרטונים באנגלית. מה אתם נדפקתם?

Hello Israel, Please, I kill, I don’t kill, They kill. Many years.

[צוחק]

in the British mandate, You know We kill, everything started with lord Balfur, He came.

יאללה תסתמו ת'פה! חבורה של באמת… [נאנח]

חברה שלי בהריון. אני בהריון איתה. הולכים להביא ילדה לעולם הזה. עולם רע, עולם על הפנים להביא אליו ילדה.

[פאוזה]

לא באמת, איזה חרא.

איזה גזעני זה איך כולם מתלהבים מרחל שניצחה את המחבלים עם עוגיות, לא? אתם לא מזהים את האנדרטונים של הכזה 'אוי ורק רחל מאופקים, אוי יו יוי יו יוי. היא והקציצות שלה הו הו הו! אוי יו יוי'

יש את יאיר גולן, האשכנזי עם המדים שבא לירות מהפלמ"ח ויש את ההו המזרחיה החמימה. היא וסודות המטבח המזרחי, איך שהם הביסו.

האירוח, מזרחים ניצחו בזכות אירוח. איזה דבר. זה דבר מדהים.

אל תיפלו, אל תיפלו, תשמעו באמת, אני אומר דברים כי אני מרגיש שאני יכול להגיד דברים הפוכים במכבש התוכן ששמים לאנשים על הראש והוא טוב, כן? כל מה שאתם חווים עכשיו כמו שאנחנו חווים, גם אני. אני לגמרי פה ולא במיאמי מזיין את יאיר נתניהו ומסתכל מרחוק. לגמרי פה בישראל המדינה. כל מה שאנחנו חווים הוא חלק מתהליך ההדחקה וההכחשה, כן? בסדר, אנחנו צריכים את זה. כמו שאמרתי, לשים בקופסאות, לשים בצד, להכניס לפה, להכניס לשם.

איכשהו צריך להתמודד עם העובדה ש… כל האנשים בעולם לא יכולים להיות בכל המקומות בעולם. כמו שאמרנו, לא כל הישראלים יכולים להיות בכל המקומות בישראל. אתה מוצא לך ת'פינה ש'ך ולא מוציא את האף, זה מה יש כרגע. אני לא יודע, אולי בעתיד נמצא איזו טכניקה אחרת להתקיים, אבל כרגע זה המצב. וכן, יש מקומות שבהם יש אנשים שישמחו להרוג אותך, להרוג אותך.

ו… אנחנו צריכים איכשהו לקום בבוקר, לשים מכנסיים ולהמשיך ללכת לעבודה כי האמת הזאת הייתה נכונה לפני הטבח המזעזע הזה שכולנו עדים לו והיא תהיה נכונה אחרי והיא נכונה גם לאנשים שהם לא בישראל והיא נכונה גם ללא יהודים והיא נכונה גם למוסלמים והיא נכונה גם לנוצרים.

מישהו רוצה לרצוח כל אחד מהאנשים שחיים בעולם ואיכשהו, כמובן שצריך להגן וצריך משטרה וצבא, השתכנעתי, בסדר, הכל טוב. אל תזרקו את הנשק ותשירו imagine all the people, כי יעשו לכם דברים איומים. בסדר, השתכנעתי, הבנתי. הנה גם אני.

אבל, אבל איכשהו חייבים להדחיק את הדבר הזה ולא להיות מונעים ממנו כל הזמן. לשים מכנסיים, ללכת לעבודה, לחזור הביתה, לאכול ביצה. אה, לראות סדרה, ללכת לישון, לקום בבוקר, לעשות את הדברים. יש לכם פה אנשים עם ילדים, יש פה אנשים עם אבות שצריכים שיתחזקו אותם, שצריכים פה להכניס כסף כי הם במינוס כי הם הוציאו יותר מדי cash money מזומני על פלייסטיישן 5. אנשים פה צריכים להתנהל. אי אפשר פה כל היום יש פה איזה בן אדם הוא מפנטז על לרצוח אותי, אני לא יודע איך להתקדם.

[פאוזה]

איפה הלכתי? אלוהים יודע. אני לא…

חייבים להדחיק.

אבל כן, נזכרתי מה רציתי להגיד. אבל כן, אני שמח שיש לי את הפלטפורמה להגיד למתי מעט, מתי? מיצי? מתי מעט שמאזינים שכל ה… כל הגבורה הזו שאנחנו, מלהיטים אותנו בה כרגע, היא… היא גם מנגנון הדחקה.

כי בוא נדבר נגיד על השואה, אוקיי? זה מדהים שמאז, לפני שבועיים. נגיד לפני שבועיים הייתם אומרים לי 'הולך לקרות אסון בסדר גודל שיהיה כבר בסדר להשוות אותו כמצב נפשי למשהו שואתי', הייתי אומר 'זה מטומטם מאוד'. אבל עכשיו מרגיש בנוח.

זה כמו קחו מה היה בבאבי יאר? כאילו אין לך מה לעשות, כן. לא אל תשוו לכזה. אני אומר להשוות מבחינת איך שמעכלים. גם השואה, לא יכלו להסתכל ישר על הזוועות ועל האנשים שיצאו משם ועל מה הם ראו ועל מה הם חוו. אז מה היה צריך לשמוע? אוי ההוא עשה פעם לנאצי, עשה לו ציקְלַאוּוִין באוזן. אוי! סיפור הגבורה! אוי ההוא…

כאילו האימה היא עצומה ומפורטת ואתה לא יכול לרדת לתוך הזה. אז איך אתה תדבר על הדבר בלי לתהות יום יום על העובדה שהכל כל כך מחריד ומזעזע? תלך לאיזה סיפור, ההיא עם העוגיות, ההוא חילץ את ההוא, ההוא הביא את הנ.צ.

ו… כאילו זה טוב כמנגנון הדחקה, אבל לא ליפול בפח של זה. זה מעליב.

באמת, זה יישמע קצת מסריח, אבל שוב, אני מדבר לקהל מצומצם אז אני מרשה לעצמי. אבל להבליט את הגבורה זה מעליב את הקורבנות. באמת. מה עם אנשים שנבהלו, פחדו, התחבאו ומתו? מה הם? הסיפור שלהם לא שווה את זה? מי שלא בוכה עכשיו כפיים ואומר 'עם ישראל חי, אנחנו ננצח, אנחנו נזיין אותם' הם החיים שלהם לא חשובים?

בגלל זה כל גילויי הגבורה שאובייסלי באים להחביא אימה עצומה ואפורה. אימה אפרורית, אימה לא זוהרת. מתכחשים לדבר הזה. כי אנחנו חזקים, אנחנו לא יכולים להיות חלשים, כי אנחנו בנים, כי אנחנו יכולים לספר לעצמנו שאנחנו ננצח, שאנחנו פה, שאנחנו שם. אוי ואבוי לנו אם אשליית הגבורה הזאתי תגרום לנו לחשוב שאנחנו יכולים להשיג כל מיני דברים שאין באמת בהישג ידינו כמו כל מיני החלטות מדיניות. לא מדיניות, החלטות אסטרטגיות צבאיות כאלה ואחרות שעוד יותר יסבכו אותנו. שבכלל כל ה… כל האנרגיה הזאת של…

יש את הסטיקר הזה עכשיו 'הופכים אותם, הופכים עליהם, תובעים אותם', זה, הוא סיפר בעצמו הבן אדם, זה מכדורגל.

אחים שלי, זה לא כדורגל. זה לא כדורגל. זה… זה לא הדרך לצאת לדבר הזה. זה דבר שצריך להיות שקולים בו. זה דבר שצריך לחשוב עליו עד הסוף. זה דבר שצריך לעשות אתה יודע, אנשים עכשיו שיושבים בקבינט שאללה יסתר כן, אבל בסדר. יושבים בקבינט, עושים עכשיו מתמטיקה של מוות כל הזמן. אם נעשה ככה, כמה ימותו? אהה אבל כמה שנים של שקט זה יביא? לא, כלום. אה יביא שנתיים של שקט, אבל יהיה שלושה הרוגים? אה אוקיי. כמה ימותו לנו? אהה וכמה זה וזה?

אין פה, אי אפשר! יש איזה חדווה, איזה אושר כזה של יאללה, כזה שוב, אני לא היסטוריון. אבל היה אנרגיה בתחילת מלחמת העולם הראשונה של המלחמה שתסיים את כל המלחמות. כאילו מלחמת העולם הראשונה, הקורס היחיד שלקחתי עליה. לא, לקחתי שניים, אבל בראשון לא הייתי קשוב. הייתי בסאות' פארק אז, לא משנה.

האנרגיה הייתה של יאללה מזיינים אותם. עכשיו מצד כל המעצמות. כל האומות. יאללה מזיינים, מנצחים. הלכו בהתרגשות, הפך להיות משחטה, על הפנים.

מלחמת העולם השנייה, האנרגיה הייתה פחות יאללה, סעמק, נאצים, איזה פחד. יאללה חייבים לעשות משהו טוב. אוי.

לא לבוא למלחמה הזו כאילו זו המלחמה שתסיים את כל המלחמות. היא א', לא. היא לא. אומר לכם בלי ידע ביטחוני, בלי ידע מדיני, בלי זה, בלי זה, אומר בוודאות ואתם יודעים, אתם מרגישים את זה כמוני, היא לא. היא פתח לעשות צעד מאוד, מאוד משמעותי. אולי יצליח לשנות את החיים של האנשים בעוטף לטובה, אני מקווה, אוקיי. אבל לבוא לזה בהתרגשות וביאללה, סוף סוף יש לנו סיבה להיכנס בהם, סוף סוף קיבלנו את הגב מהעולם לכסח אותם, סוף סוף קיבלנו את ההוכחה שהמחשבות שלנו עליהם הן נכונות והם באמת מזעזעים כמו שתמיד ידענו וסוף סוף מותר לנו.

אנחנו רושמים פה צ'קים שאנחנו לא נצליח לפדות. ומעבר ל… כמות האנשים שיכולים. סתם קראתי איזה ציוץ של איזה מישהו שכתב 'סתם נלחמתי ב"צוק איתן", סתם חברים שלי מתו ב"צוק איתן" סתם'. אתה מסתכל, אתה אומר נכון. סבב אחרי סבב אחרי סבב. לא היה איזה דבר חדש.

עזוב "צוק איתן"'. אז מה היה באני יודע, "גשמי אביב" מה הלך שם? "עופרת יצוקה" בכלל, לדבר על "עופרת יצוקה".

אתה כבר לא הולך למלחמות ש… אחריהן יש את השקר הזה של מה שהיה או לא מה שיהיה. לא. לא נכון. יהיה. יהיה דווקא.

[נאנח]

אני אסיים את הפרק, אני אקליט התחלה שבה אני אומר אזהרת טריגר הכל. עצב [צוחק] מוריד המורל. מוריד המורל הרשמי. המוריד הרשמי של ישראל.

בסדר, סיימו ת'זה, תכנסו, תראו גיא הוכמן, תראו חן מזרחי, תראו כל מיני אנשים שאומרים לכם 'יאללה מה זה הערבים האלה, נכסח אותם, הם לא יודעים כלום' וזהו, יהיה בסדר, הרוב זה הם. אל תדאגו, אל תהיו מוטרדים מהקול הזה. זה הקול שלי. יש עוד הרבה שיגידו לכם שהנה זה בא, עוד זה, הרצי הלוי יביא לנו את הגביע! או אנחנו הולכים לכסח! בסדר! בסדר, אל תדאגו, יש עוד אנשים שמאמינים ב…

חרא החיים האלה.

אני אגיד בהזדמנות זו אם יש פה בנות, בנים שגויסו למילואים או לאת יודעת, מילואימניקית של עבודה סוציאלית באיזה חור בים המלח בשביל לעזור לאנשי העוטף או משהו כזה, אם רוצים לשלוח הודעה או סתם לשאול מה נשמע או סרטון, תכתבו לי, נעזור. נעזור למי ש… שצריך. אני תמיד אהיה מוכן.

[אנחה מיואשת]

תמיד מוכן לסייע.

יש לי פה איזו הקלטה, אין לי כוח לעצמי.

מאזין: "היי גיא, אני שולח לך את סיכום השבוע שלי עד עכשיו".

גיא: נו.

מאזין: "קודם כל, יותר מדי חמ"לים, יותר מדי אנשים רוצים חמ"לים"

גיא: נו.

מאזין: "זה לא עוזר".

גיא: מה זה חמל?

מאזין: "דבר נוסף, המילה לזווד, המילה לזווד איש לא יודע מה היא, אבל היא נזרקת הרבה יותר מדי פעמים בזמן האחרון".

גיא: לשים את כל הדברים בדבר. לזווד, תזווד לי את זה, תשים לי את הדברים בדבר.

מאזין: "המילה proportional, proportionate, proportionality, זהו, אני לא בטוח למה המילה הזאת"

גיא: אני לא הבנתי. אתה במילואים? אתה במטכ"ל? איפה אתה?

מאזין: "אבל שים לב. לא אכפת להם כמו רקטות".

גיא: הופה טיל.

מאזין: "וכמובן השיא של השבוע, סליחה אני שכחתי מזה"

גיא: נו.

מאזין: "נהג האובר מקוסטה ריקה"

גיא: אה ההוא מקוסטה ריקה הזין הזה.

מאזין: "הוא מקפיד לשלוח לי הודעות. אין בן אדם יותר אוהב ישראל מנהג האובר מקוסטה ריקה"

גיא: איפה אתה? מי אתה?

מאזין: "ממליץ לכל מי שבורח לקוסטה ריקה"

גיא: לואיס, נהג האובר מקוסטה ריקה.

מאזין: "הוא אוהב ישראל"

מוחר, איזה גזען. איזו שפה מדברים בקוסטה ריקה? אה אוקיי, תודה על ההקלטה הזו. היה מוזר רצח. תסביר דברים, מה זה חמ"ל? אהה כולם הקימו חמ"ל, נכון. החמ"ל האזרחי, החמ"ל הזה. בסדר, מה אני אגיד לך.

גיא: נו.

מאזין: "למרות שכבר מלחמה, אז אני חוזר אל העבר. מרגיש כאילו כבר לא מלחמה. אבל אני עכשיו מקשיב לבן אדם. נתקע, וואלה רוצה להתקדם עם האוטובוס. לי קרה אותו דבר, אבל אני, לי יש יכולות. אני פסיכופט, אני אוטיסט."

גיא: נו.

מאזין: "אני אוטיסט על אמת, מאובחן PDD-NOS".

גיא: נו, המצאת אותיות!

מאזין: "אני אומר, לי יש את השיטה הכי טובה. אם הנהג לא מוכן להוריד אותך",

גיא: נו, כן,

מאזין: "דפוק את הראש בחלון".

גיא: אוקיי.

מאזין: "דפוק את הראש בחלון".

גיא: מעולה.

מאזין: "קח ת'ראש ודפוק".

גיא: יפה.

מאזין: "קח את הראש שלך, לא את הראש של הנהג כי אז זו תקיפה".

גיא: ברור, חס וחלילה.

מאזין: "תקוף את עצמך".

גיא: תקיפה עצמית.

מאזין: "תאבד שליטה ודפוק את הראש בחלון".

גיא: תאבד שליטה [צוחק] תאבד שליטה!

מאזין: "דפוק אותו!" ככה לא יהיה לו מה לעשות.

גיא: תעצור! [צוחק] לאבד שליטה זו הדרך לרדת מהאוטובוס. איזו סיטואציה אתה מדמיין? שהנהג לא נתן לך לרדת למרות שרצית לרדת? חכה לתחנה הבאה חלאה. לא, דפוק ת'ראש [צוחק] דפוק'תו, לאבד שליטה. נו.

מאזין: "אני אומר לך, זה מה אני עשיתי. אני נסעתי מת"א בחזרה הביתה לצפון לחנתון או כמו שאתה אמרת, חינתון. אז אני בא, שואל את הנהג ועולה בת"א. אומר לו 'תגיד, אתה מגיע לצומת המוביל?' אומר לי 'כן'. מגיע, אומר לו 'תעצור'. אומר 'לא עוצר בתחנה הזאת. תחנה הבאה מטולה ותחנה הבאה קריית שמונה' זו שעה נסיעה מהבית שלי. מה נראה לך? מה אני הולך לעשות פה רונדלים בכל הצפון?"

גיא: פליז שלא דפקת את הראש.

מאזין: "ואז דפקתי את הראש".

גיא: לאאא נו!

מאזין: "הוריד אותי על המקום!"

גיא: אתה דפוק [צוחק]

מאזין: "אז תפסתי טרמפ עד הבית"

גיא: לא, אל תדפוק את הראש בחלון!

מאזין: "זה עובד, זה עובד".

גיא: בטוח שזה עובד! יופי. [צוחק] איזה, איזה יופי. כל הכבוד. מאזינות ומאזיני "צעקות", לא לקחת עצות מהאנשים בזה. הוא מגיב למישהו שאמר לי באחד הפרקים הקודמים שהוא לקח אוטובוס וזה אוטובוס בין עירוני והוא לא עוצר בין לבין ואז עולה לאוטובוס בת"א, אתה יכול לרדת ברעננה אללה יסתור.

כן, מה עוד יש פה? ינון מגל. ינון, צריכים פה עוד אנשים. אללה יסתור. וואי אתם, אתם אפלים. לא, כל הזמן שולחים לי על שבעות שאף אחד לא בא וזה. תקשיבו, זה לא אותו דבר יא בני זונות. איזה שיקוף. איזה שיקוף קשה. אני מסתכל על זה, אני אומר וואי יואו יואו, בדיחות על אנשים בודדים שבהלוויה שלהם אף אחד לא בא אליהם? איזה נורא.

מה עם ההיא? היא קיבלה את הזרע של החבר שלה? מסכנה. כן.

מאזין: "אוקיי, זו תהיה חפירה חנונית לגבי דברים שאמרת בפרק הקודם"

גיא: כן.

מאזין: "אתה דיברת על מה אם ה… למה דארת' ויידר מעניין."

גיא: אה, נו.

מאזין: "והסיבה שאני חושב שהוא מעניין זה בעצם כאילו הוא שואל מה אם ה-chosen one היה הופך להיות המחריב של כולם".

גיא: כן.

מאזין: "כאילו אנאקין הוא ה-chosen one. הוא שיביא balance to the force וכל הדברים האלה."

גיא: כן.

מאזין: "והוא הופך להיות המחריב של היקום. אז כל הסיפור שסובב סביבו זה בעצם או ניסיון להחזיר אותו ל-chosen one או ניסיון להבין למה הוא הפך לזה. ולדעתי זה מה שהופך את הדמות הזאת לכל כך מעניינת. כי כאילו כבר בסרט הראשון אתה יכול לראות שהיו לו סימנים של משהו שהיה טוב פעם והוא הפך לרע."

גיא: אה כן? כבר בסרט הראשון? מה אתה רואה בסרט הראשון? הוא רק רע בסרטים האלה, לא? בסוף הוא בא, בסוף הוא בא מתהפך לטובה ואז זה באמת הופך אותו לכאילו… איזה מן נגאל שם ב-א'. אבל לא מדברים עליו בטרילוגיה המקורית בתור ה-chosen one, אלא אם אני טועה. לא יודע. כן מהרגע שזה מתחיל, הטרילוגיה, כאילו הפריקוול, אז באמת כבר בונים אותו בתור bring balance to the force ואז אתה שואל את עצמך איך הוא מביא את ה-balance to the force. אבל בסדר. שמע, באמת אני אומר לך, אני… אני ממש חורש "סטאר וורז" לאחרונה וזה פשוט חרא. אני פשוט לא נהנה. [צוחק] סליחה, אני רואה את הסדרה המצוירת של ה"קלון וורז", אותה אני אוהב. זה יפה, זה מגניב, זה מרגיש כזה קצת כמו "גברים בחלל". איך קוראים לזה באנגלית? man in space. באנגלית. יודעים מה אני מדבר.

אני חושב שגם תוך כדי הזה הבנתי שזה או דארת' ויידר או יודה. זה ה… זה הזה. כי נגיד ב"מנדלוריאן" אז אין את דארת' ויידר, אבל יש את הבייבי יודה שזה כאילו עוזר לך איכשהו מן לסחוב את הזה. אני זוכר שגם בפריקוולים כולם נורא התלהבו כי פתאום פעם ראשונה אתה רואה את יודה ממש נלחם והולך מכות וזה ופתאום הוא agile. קיצור, יופי דיברנו קצת כבר על החרא הזה.

אתמול במסגרת המסע שלנו אל האסקפיזם התחלנו לראות קצת "מסודרים" עם אסף הראל ואלה. איזה קטע שפעם היה ממש כאילו, זו ממש סדרה שיצאה על רקע כאילו… באיזשהו שלב, הרי לפני המחאה החברתית היה איזה מן קטע כזה שפתאום טייקונים נהיה דיבור. פתאום נהיה איזה קטע כזה שאמרו 'אתם יודעים? יש טייקונים'. כולם היו כזה 'מה?!' כן, כן יש טייקונים. קנו מלא מהמדינה, הפרטות. מיקי רוזנטל עשה את "שיטת השקשוקה" אנד סטאף. ואז כאילו כל העניינים של הכספים נראו ממש מגניבים. ועשו באמת סדרה על אנשים שנהיים עם כסף. זה כאילו גם היה קצת ביקורתי, אבל גם היה בסוף סתם איזו פנטזיה שאנשים בונים. לא יודע, תראו את זה, זה נחמד. יש שם כמה פרקים. מצחיק אפילו, צחקנו.

אה… שמעתי אותך?

מאזין: "אממ בוא נתחיל באזהרת צעקה".

גיא: אוקיי, הוא הולך לצעוק. גם אני נזהר.

מאזין: "[גניחת האדלר המפורסמת] תשמע, חשוב לי להגיד לך שאתה ממזר. קודם כל, שלפת פרק ביום ראשון ועכשיו זה כאילו פטר אותך מהשבוע".

גיא: כן, לא היה לי כוח.

מאזין: "נראה לך שהמלחמה לא עושה לך אקסטרה פרק פה?"

גיא: לא. אין לי כוח.

מאזין: "יצאת זין. ויצאת עוד יותר זין. אתה דפקת שם איזה הערה על כמה זה בלתי אפשרי למצוא את כל הפוקימונים ובלו ושלחת אותי".

גיא: נו.

מאזין: "לפאקינג נוסטלגיה. הורדתי, אני יושב על המחשב שורף שעות".

גיא: טוב מאוד. המילה אמולטור, אף אחד לא יודע. העניין הוא שפוקימון, אנחנו בימי מלחמה. בימי מלחמה זה או הכי הארדקור או האסקפיזם הכי כאילו לפרטי פרטים. אז אנחנו באסקפיזם לפרטי פרטים. המשחק המקורי של הפוקימון שדיברתי עליו זה המשחק שיצא לגיימבוי. בשביל לשחק את המשחק שיצא לגיימבוי במחשב היית צריך להוריד תוכנה שהיא תוכנה שמעבירה את זה ממשחק גיימבוי למשחק שאפשר להפעיל אותו על המחשב. למה? אני לא יודע, לא מבין איך מחשבים עובדים. אני מפגר. אבל היית מצפה שקאט דה מידל מן, תסדרו לי את הזה, מה אני צריך. אה, תוכנה שתפעיל, יאללה כוסאמא שלכם. נו תמשיך.

מאזין: "כמובן שאני כבר תפסתי את שלושת הציפורים האגדיות וסיימתי את כל הקווסטים ונשאר לי רק להשיג את כל ה-150".

גיא: אוווווווווווווווווו

מאזין: "ואני לא יודע אם זה אפשרי. אני פתאום קולט שזה לאו דווקא אפשרי".

גיא: דיברתי עם החבר, אסביר לך מה היה.

מאזין: "פשוט זיינת אותי, זיינת אותי".

גיא: מגיע לך, תקשיב.

מאזין: "אין לי מילה אחרת. אני פשוט הזדיינתי על החיים".

גיא: אוקיי, אוקיי, תקשיב.

מאזין: "אין לי חיים יותר".

גיא: תקשיב איך משיגים 150. מה אמר החבר? עלה פה בן אדם אמר הוא השיג 150 פוקימונים בפוקימון. אתה צריך עוד שני אנשים שגם ישחקו ויבחרו את הפוקימונים שאין לך ויעבירו לך אותם. איך עושים את זה? אני לא יודע, הוא עשה את זה בגיימבוי. בגיימבוי אפשר לחבר. אני לא יודע אם דרך המחשב אפשר לחבר. אני באמת מפנה את השאלה הזו לקהילה, לקהילת "צעקות מהמקלדת" ש-א', כולם מוזמנים להיכנס אליה לחלוק בימים הקשים הללו. מחשבות ותחושות וטענות. אני יודע שבקהילה הזו יש את החנונים שיבואו ויגידו עכשיו איך פותרים את הסיפור הזה של הלהעביר מאחד לשני בפוקימון במשחק במחשב. בטוח יש דרך, צריך לפצח את זה. צריך לבדוק את זה. אתה לבד בלי חיבור למחשב של מישהו אחר שהוא יעביר לך את שלו ואתה תעביר לו את שלך לא תגיע ל-150. שמעת מה אני אומר לך? לא תגיע ל-150. זה בנושא הזה.

נקסט.

אתם יכולים לשלוח הקלטות, אל תתביישו. [פאוזה]

מאזין: "כל הפרצופים".

[צוחק]

גיא: מצחיק אבל בדיחה של מישהו אחר, עזבו אותי.

מאזין: "גיא, מתי אתה מוציא עוד פרק?"

הנה. וואי וואי יש את ההומו שאומר 'הומואים, מה אתם בעד חמאס? אתם יודעים מה חמאס יעשו לכם?' כן, אתם צודקים לגמרי. הומואים לא צריכים להיות בעד חמאס. however, בממשלת ישראללל שכרגע יש להההה 15 פלוס כהניסטים? פחות מסוכנת להומואים. בהחלט, אבל לא פי מיליון פחות ומי שלא מסכים איתי אני מבין ומקבל וזדיינו הכל טוב.

נו.

מאזין: "גיא, תקשיב אתה לא בסדר".

גיא: אני חייל.

מאזין: "נו".

גיא: אני חיילללל.

מאזין: "החדשות נפלו עליי לא טוב".

גיא: נו.

מאזין: "אני כזה בשבת אני חושב שהוצאת, לא, בראשון הוצאת את הפודקאסט."

גיא: נו.

מאזין: "אמרת 'טוב אני הולך להקריא, לשמוע הקלטות'.

גיא: לא שמתי את ההקלטה של הפיצה. נכון. נכון. נכון. אתה מספר לי את מה שכולם.

מאזין: "של הפריפריה. פתאום הייתי כזה וואי".

גיא: עד סוף הפרק ישמעו אותי. אז לא. שבור לב, בינתיים יורים עליך. [צוחק] מתחבא מאחורי שולחן, צועק 'חכו רגע, אני צריך לשמוע את סוף הפרק, ההקלטה שלי מגיעה' ואני כזה 'תודה רבה חבר'ה, אלה היו הצעקות שלי' ואתה 'מה? יא בן של זונה!'. בוא נשים מה אני אגיד לך, מה אני אגיד לך לא?

אח שלנו הקליט… אוי אלוהים… אוקיי. וואו זה הקלטות מה-6 באוקטובר [צוחק] כן, זה אכן יום לפני על פיצות של הפריפריה, בוא נשמע.

מאזין: "מה נשמע גיא אדלר?" תקשיב.

גיא: טוב! נו,

מאזין: "אני שומע את הפודקאסט".

גיא: נו.

מאזין: "מעריץ".

גיא: יאללה!

מאזין: קיצר שומע? שומע את הפודקאסט. דיברת באחד הפרקים, מאיפה אני יודע איזה פרק, אני לא באמת שומע בצורה כרונולוגית".

גיא: איזה מצחיק אתה. יאללה מה אתה מבסוט, יאללה שים, שים גז.

מאזין: "קיצר לא יודע, דיברת".

גיא: כולם עייפים.

מאזין: "נראה לי זה היה האחרון".

גיא: יאללה תפסיק לעשות לי כרונולוגיות!

מאזין: "אתה יודע מה, אין לי מושג".

גיא: נו.

מאזין: "דיברת שם על פיצות פריפריה סבבה?"

גיא: נו.

מאזין: "סבבה? שניה נגמר לי ההקלטה".

גיא: ואוא. יואו איזה מצחיק אם בסוף אתה מבלבל ביני לבין דור כאהן.

מאזין: "דיברת על פיצות פריפריה, בסדר? אני רוצה להציג לך את הפיצה הכי פריפריה בעולם"

גיא: בסדר, נו, נו.

מאזין: "בצפת, אוקיי? בצפת".

גיא: נו, נו.

מאזין: "יש פיצה",

גיא: נו, נו.

מאזין: "קוראים לה".

גיא: נו,

מאזין: "קוראים לה פיצה רשבי, בסדר?"

גיא: רשבי, נו.

מאזין: "מה זה הדבר הזה?"

גיא: לא יודע, נו. זהו? זהו? זה מה שהיה אמור להציל אותך? נו.

מאזין: "עכשיו באמת, פיצה רשבי".

גיא: נו.

מאזין: "רשבי בשם של הפיצרייה. את זה יש, כמו כן עוד מגווני פיצות פריפריה למיניהן. יש כמובן פיצה עם שומשום".

גיא: איזה סטאפ ארוך זה היה. נו!

מאזין: "פיצה טונה".

גיא: נו.

מאזין: "ופיצה עם… אה איך עם תירס יש".

גיא: נו.

מאזין: "איכ מה זה הדבר הזה?"

גיא: איזה ילד נו.

מאזין: "שהם שמים לך"

גיא: וא וא.

מאזין: "פטריות אבל מהקופסא, יאללה יא מגעילים!"

גיא: אוקיי. זה ה… ? אני לא בטוח עד הסוף מה, מי אתה, מה המוצא, מה הסיפור. אבל אתה מדבר איתי על פיצריות מצפת ואתה אומר לי שאתה חייל. אז אתה חייב להבין שניה ש… פיצה בצבא זה מדהים. זה דבר מרגש ברמות. כאילו אני זוכר שאנחנו, היה נגיד, אני לא יודע בדיוק איפה ישבתי אז, אבל היה פיצה מיישוב שקראו לו מחולה. ואני די בטוח שזה הכי קרוב לבסיס טירונים של כפיר. בגלל זה כאילו יש מצב שאולי בתקופה שהייתי שם מ"כ אז היינו מזמינים. אבל אני זוכר עוד תקופות שבהן הזמנו פיצה ממחולה. וזה הגניב אותי הקונספט של אני פאקינג מזמין פיצה. אני אוסף אותה מה-ש.ג ואני יושב עכשיו לאכול פיצה בפאקינג צבא! זה דבר מטורף. אז אם אתה מכיר את הפיצות הצפתיות הדוחות האלה מהשירות שלך, אז אני רק יכול להגיד אחי, זה מדהים. איזה כיף, איזה נייס. הנה הדברים הקטנים. וכן, תשמע, פיצה היא זונה של כל התרבויות, הרסו אותה, באמת. עם השומשום וסחוג. ישימו לך פיצה עם סחוג וידפקו לך, הפטריות שימורים, כן, זה עוד במקרה הטוב. ישימו לך, ישימו לך תירסים. מה זה התירס? קטשופ, מה עם פיצה עם קטשופ? אתה לא אוהב פיצה עם קטשופ? דברים מטורפים. אבל אני באמת חושב שאתה מבלבל ביני לבין דור כאהן כי הוא יש לו חשבון פתוח עם פיצריות בפריפריה, פיצה נאפולי כל מיני כאלה. אז יכול להיות שאתה בכלל מגיב אליו. אבל לא משנה, אתה באמת פורט פה על פצע פתוח. מאחל לך שתנצח במלחמה ושיהיה לך רק טוב ואל תעשה שטויות.

אה… [מזמזם כמו פייטן מוזר מאוד] נו. אוי ואבוי. איזה הודעות. זה אג'אי.

נו.

מה ככה? מה אתם עושים? מה אתם משחקים? מה אתם מדברים? מה אתם רואים?

מה אתם אוכלים? מה אתם שומעים?

כן ראיתי את זה. יש את החטופה שלא… שלא נתנו לה, שהבעל דירה שלה, איזה יהודון מסריח. היה כזה 'אה שתשלם לי, אני צריך את הכסף'. באמת. כמובן שחיפו עליה ושילמו במקומה. כאילו זה באמת… מציאות כל כך דפוקה באמת. אני אפילו לא יודע מה להגיד לכם. אבל באמת, קחו בחשבון שזה קיצון של מה שקורה בזמן המלחמה. כי בעלי דירה גם מזיינים עכשיו מילואימניקים בטוח ומעסיקים, בעיקר מעסיקים. שימו לב מה קורה למעסיקים עכשיו. אם אמרו לכם לא לבוא או השבוע אין עבודה או כל מיני כאלה, חופשה ללא תשלום או מכריחים אתכם לקחת ימי חופשה, כל מיני דברים כאלה.

זה… צריך לזכור שבתוך כל הלופ הזה של האנחנו ואנחנו וננצח וננצח, בדברים החשובים באמת, שוב אני אומר, אתם רוצים חדשות טובות, לכו תשמעו את הפודקאסט של בן בן ברוך או לא יודע מה. בדברים החשובים באמת אתם לבד. אתם מסתמכים עכשיו על כסף ששמתם בצד. אתם מסתמכים על איזה עבודה, איזו חלטורה שצריך ככה לגייס אותה כי איכשהו זה יסתדר. הימים האלה רק חושפים עד כמה האויבים הלא אמיתיים, כאילו בואו לא נגזים, בכל זאת חמאס הם באמת יותר איומים. מודה השמאלן הגדול.

בעלי דירה ובוסים, להיזהר מהם. פשוט להיזהר מהם. שימו לב, זה הרגעים שזה כבר לא אנחנו משפחה וזה כבר לא אנחנו ביחד וזה כבר לא אנחנו ננצח. זה 'אדוני, יש לי משכנתא לשלם אז תעביר את הכסף' ו'אדוני, אין לנו בסוף את הפרויקט הזה אז לך הביתה'.

[נאנח]

[פאוזה]

Don't leave me this waayy ta na na na.

יאללה כל חייל עכשיו עושה סרטון, נהיה סלב. יאללה! יאללה טלוויזיה בסדר, הבנו, נו. יאללה! [צוחק] כל חיילת שרה עכשיו את דיויד ברוזה, בסדר! שמתם מדים, לא הופך אתכם גם למצחיקים או זמרים, יאללה! שמענו עליכם! יש אנשים שעובדים בזה כבר תקופה, מנסים לעשות משהו עם עצמם.

'היי מה קורה? כתבתי שיר ואני על מדים אז יאללה שימו אותי בכל הטלוויזיה'. יאללה כוס אחתו.

מה זה הם רוצים? טו דו טו דו טו דו דווווווו טו דו דו דוווווווווווווווווווו. טי נאו! טי טי ני נה נה נה נאו!

מה זה?

10 פיצות משפחתית. די לשלוח לי פרסומות לתוכן!!! אני לא יכול לפרסם את הדברים האלה!

אה… אה לגבי דארת' ויידר עוד אחד. יואו איזה חנונים! איזה חנונים! אין מילה יותר חנונית להגיד מ'חנון' אז בכלל תסתום ת'פה. אוקיי.

טוב, הקלטות. בוא נשמע את זה.

מאזין: "מה קורה גיא?"

גיא: וואלה.

מאזין: "תקשיב, זה בנושא דארת' ויידר".

גיא: תעשה איזה שיעול. איזה [כחכוח]

מאזין: "למה אנשים כל כך מאדירים אותו".

גיא: לא, אני אוהב אותו, לא מבין מאיפה ההתלהבות.

מאזין: "אני רוצה להגיד לך שפעם הוא היה אחרת, אבל היום זה מקבל את ה-revenge סבבה?

גיא: נו.

מאזין: "ממש סיים לבנות את הסיפור שלו כטרגדיה מושלמת".

גיא: אתם יכולים להעביר פודקאסט. נו.

מאזין: "כמו שהוא, אני מבין שהעלילה שלו פשוט מטורפת. כאילו זה אולי היה נראה לך כמו שזכרת את זה כי ג'ורג' לוקאס לא יודע לכתוב דיאלוגים אז כולם מדברים קצת כמו מטומטמים".

גיא: מזעזע.

מאזין: "אבל באמת, תראה את הסרט, תסתכל רק על העלילה שלו, לא על הדיאלוגים, הוא מדהים. כאילו באמת נותן לך את כל הנפח של הדמות שלו".

גיא: טוב, אהבתי.

[נאנח]

מאזין: "ואם כבר אתה ב"קלון וורז" באמת לא היה לי כוח לזה".

גיא: מה? זה אדיר.

מאזין: "אני יכול לשלוח לך אם אתה רוצה, מישהו עשה גרסת המשהו כמו 4 שעות של [מלמול] מי שבאמת צמאים לתוכן הזה."

גיא: בנהיגה הוא מדבר איתי.

מאזין: "קלון וורז" כבר עולה על אירועי הסרט, סבבה? עשה גרסה סופר דופר שיש בה סצנות מחוקות שנגישות היום. פלוס מעורבב עם אירועי "קלון וורז" העונה האחרונה פלוס ההתחלה של ה[לא יודעת דיבורים של חנונים] סדרה שממשיכה את "קלון וורז". קיצר אם אתה מגיע לעונה האחרונה של "קלון וורז" וזה מתחיל לעלות על [מלמול] אתה רוצה לראות את הגרסה הסופר, סופר דופר מלאה של הסרט הזה",

גיא: כנראה שלא, אבל אהבתי מאוד את מה שאתה אומר.

[נאנח]

טוב. יפה. אין לי כוח יותר. אני התעייפתי. נמאס לי. התקווה כרגע היא שכל הפרויקטים שיש שבהם אני עובד בנושא הקומדיה יסגרו ואז אני אהיה זקוק לכספים ואז אני אעשה עוד פרק בתשלום ואז כולנו נהיה מרוצים. כרגע אני לא רואה את זה קורה כי למרות הכל לא סוגרים. אני צריך להיות מובטל בשביל שהדבר הזה יקרה. אבל כרגע אני עוד לא מובטל. אבל היום פתאום חשבתי לעצמי בואנה, אף אחד לא רוצה קומדיה עכשיו. אף אחד לא רוצה את זה. אני עד לאיזה שניים, שני פרויקטים שפשוט כאילו נזרקו. לא נזרקו, נדחו. [נאנח]

איזו מדינה.

'זו לא תקופה לצחוק בה.'

אני אומר לכם באופן חד משמעי, בולשיט. ערמה של בולשיט. זה פשוט לא… פשוט אנשים עדיין במנטליות כאילו יש רק ערוץ 1 ואי אפשר להעביר, יש מלא ערוצים.

טוב בסדר, בואו נסכם. יהיה בסדר. תחבקו. hug your loved ones. תתמכו במי שמת לו מישהו או נחטף לו מישהו או סתם ברע. או נהרס לו הבית או פיטרו אותו מהעבודה. אף אחד לא בטוב עכשיו, אז תנסו ככה לעזור זו לזה וזה לזו. ויאללה, קמים בבוקר, שמים מכנסיים, שמים גרביים, הולכים לאן שצריך, תעשו דברים, אל אל תעשו דברים. לא לעשות דברים זה לא טוב לנפש בתקופה הזו. צריך להדחיק, צריך קרקע פורייה להדחקות.

[נאנח]

ומי שרוצה לשלוח הקלטות, שלחו. מי שרוצה להיכנס לחלוק תחושות ומחשבות, קהילת "צעקות מהמקלדת" תשמח לשמוע ו[צוחק] ולהכיל או ללעוג או אני לא יודע. [צוחק] אבל כיף שם. ואם אתם אתה יודע, אם מישהו כאילו, תראי אני לא עכשיו אסי כהן, אבוא לשמח חיילים בבסיס כי אני בן אדם מבאס. אבל אם מישהו עכשיו בעמדה צריך איזה סרטון, איזה pick me up שיר, אני יכול לשיר. שלחי או שלח הודעה, אני אדאג לכם.

ואני גם מכיר סלבס. אז אם מישהו צריך, אני יכול לעזור עם זה. באמת. מה שצריך.

אה… זהו. אני מנצל את ההזדמנות להגיד תודה רבה למתן גוב ארי על המוזיקה ולעמרי בר על העיצוב הגרפי ולאלכסיי מורוזוב על התמונה של הפודקאסט. ואני אגיד הרבה, הרבה תודה רבה לכם ולכן מאזינות ומאזינים יקרות ויקרים. אם לא אתם ואתן לא היה את הדבר הזה! וזה הכלללללללל היה לי מאוד כיף. תודה רבה לכם. עד הפעם הבאה, אני הייתי גיא אדלר ואלה היו הצעקות… שלי!

[מוזיקת סיום – שהיא זהה למוזיקה בפתיח]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

25 views0 comments

Comentários


bottom of page