מתרגשות להיות פה. פרק ראשון בפודקסט שלנו על בדסמ.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/03/2023.
אלינור: את 50 גוונים של אפור, ראית?
דורותי: לא, שווה?
אלינור: לא, חרא סרט.
דורותי: אה. הפודקאסט מכיל שפה בוטה, תיאורים מיניים מפורשים, לא מצונזרים ולא מתנצלים.
אלינור: ומי שלא טוב לו,
דורותי: יום טוב לו.
[מוזיקה]
קריין: "סימנים, פודקאסט על BDSM. על מה? BDSM".
אלינור: אז לפני כמה חודשים התחלתי טיפול אצל מטפל שהוא לא בדסמי וזה היה אחד הדברים הראשונים ששאלתי אותו. תכלס כי היה לי חשוב שיבין לעומק חלק כל כך גדול מהחיים שלי. שיבין איך מה שמבחוץ יכול להיראות מוזר או אפילו מדאיג. ויבין את הקונטקסט של מערכת קבלת ההחלטות שלי בנושאים כמו זוגיות ומיניות. והקונטקסט הזה הוא מהותי לטיפול שאין בו שיפוטיות או סטיגמות שונות ומשונות על מי שחלק מהעולם הזה של ה-BDSM. למרות שהוא לא בדסמי הוא לגמרי היה פתוח וזורם. אולי אפילו יותר חשוב, הוא היה סקרן ולא שיפוטי. אה וחובב פודקאסטים. אז חיפשתי לו תוכן איכותי לשלוח כדי שייתן לו בסיס והבנה למי שמכיר קצת ומרחוק. ומצאתי כל מיני ומיני, בעיקר באנגלית ובעברית כמעט וכלום. ואז הרמתי טלפון לדורותי ואמרתי לה 'דורותי, בואי נקליט פודקאסט על BDSM, אנחנו גם ככה חופרות בזה' ודורותי אמרה:
דורותי: ברור, אני קלילה וזורמת.
אלינור: ספונטנית ובעלת חוש הומור.
דורותי: חד משמעית. בואי נקליט פודקאסט.
אלינור: והנה אנחנו פה. עכשיו, אני אתן disclosure, אני אתן גילוי נאות. הקלטנו את הפרק הזה כבר ארבע פעמים.
דורותי: רק ארבע? זה מרגיש כמו 17!
אלינור: אולי זה 17 היה. למה?
דורותי: כי זה פרק הפתיחה ונורא היה חשוב לנו שתבינו מה אנחנו רוצות, מה אנחנו מתכוונות לעשות ושזה יהיה פתיח כזה מזמין שאנשים ירצו להמשיך להקשיב לנו.
אלינור: כן, גם להבין למי זה מיועד.
דורותי: אני חושבת שזה מיועד גם למי שמאוד מתחילים בעולם של ה-BDSM או אפילו לא מתחילים, מתעניינים לגבי BDSM ומה זה BDSM. וגם לאנשים שהם הרבה יותר מעורים וותיקים בעולם של ה-BDSM. אפילו רחמנא ליצלן,
אלינור: דינוזאורים.
דורותי: דינוזאורים. וגם אם יש דברים שהם מוכרים וידועים לכולם, אני רוצה להיות יומרנית ולהגיד שנראה לי שזה מעניין לשמוע גם פרספקטיבה שלנו.
אלינור: לגמרי. אני חושבת שזה גם יכול להתחבר לכל קהילת המיניות האלטרנטיבית. כל מי שחוקר את המיניות שלו בצורה זו או אחרת ולא סוגר אותה ל-10 דקות פעם בשבועיים ובזה זה נגמר. וגם הוא, גם היא או הוא, עם הפנטזיות. בעצם את יודעת, לאפשר שיחה פתוחה. אני חושבת שהשיחה שלנו באמת מאוד פתוחה. אני חושבת שמה שבאמת, אני חוזרת לעניין של הפרק הראשון. לי היה קשה להציג את עצמי ברשימת קניות. אני זה, זה וזה וזה כי בשאר הפרקים אנחנו באמת,
דורותי: אנחנו.
אלינור: אנחנו פשוט לוקחות נושא ואוכלות את הראש. זה מה שאנחנו אוהבות לעשות, אנחנו משתפות מאוד, זה פודקאסט מאוד אישי. נגיד חושפני.
דורותי: מאוד.
אלינור: אוקיי. עכשיו הלחצת אותי, אבל כן. אבל כן הייתי רוצה שנציג את עצמנו.
דורותי: אנחנו חייבות.
אלינור: אז דורותי עוץ, מה מעשייך בעולם ה-BDSM?
דורותי: טוב. אז אני כן אספר על מי שאני בכן רשימת המכולת שאני חושבת שהיא חשובה. אני נמצאת, מתרגלת BDSM, אני כבר בפרקטיקה של ה-BDSM,
אלינור: כמו פילאטיס.
דורותי: כמו פילאטיס! אבל את יודעת, יכולה לחשוב ולהכיר ולחקור ולשמוע ולהתעניין נורא על BDSM, גם להרגיש שזה מאוד את המון שנים, אבל לא ממש להתנסות בזה. אז אני אגיד שאני מתנסה ב-BDSM כבר מעל 10-12 שנים. אני נשלטת, אני צייתנית, אני אקסהיביציוניסטית. מאוד אוהבת פומביות. אני בזוגיות כבר כמעט 4 שנים עם בן הזוג שלי שהוא גם השולט שלי. מזוכיסטית, אוהבת להיקשר. נראה לי מספיק לבינתיים. וחוץ מזה אני גם אמא ופלצנית ידועה. [צוחקת] אלינור ריגבי, מי את?
אלינור: מאוד קשה לי הרשימה, אני חייבת להגיד. אני יכולה להגיד את הדברים העיקריים ואני חושבת שמהלך הפרקים מכירים אותנו יותר. אז אני בעולם ה-BDSM 3-4 שנים. כמו כל דבר בחיי, קפצתי דוח, צללתי לתוך המים ב-280 ויצא לי כבר להתנסות בלא מעט. אבל יש כל כך הרבה מה ואני ממש מחכה וסקרנית. אני מקולרת, אני נשלטת ומקולרת. משמע, אני משויכת. מה זה מקולרת? מה זה משויכת? יש לנו מלא פרקים לדבר על זה, לשולט שלי. אנחנו גם בזוגיות. זאת אומרת, בזוגיות רומנטית ו-בדסמית. לאו דווקא חייב לבוא ביחד. אני מאוד אוהבת להיקשר, אני מאוד אוהבת שיבארי. זה היה הבית שלי מהתחלה. לא עשיתי את זה כבר תקופה, אבל זה תמיד משהו שיהיה שם. ולגבי כל השאר, וואו, אני חושבת שזה פשוט כאילו עם הזמן יהיה. אבל אני קינקית אז פאק! גיליתי על עצמי כמה אני, כל מה שהוא סוטה וקינקי ולטקסי ונוזל וריר ורוק ואה, אה, נוזלי גוף, חוסר אונים, וואו כזה, עושה לי את זה. אני אומנית גם. גם ביומיום שלי בלי קשר וגם ממש התחלתי כזה להביא את האומנות שלי לתוך הקינק ולאייר איורים קינקים ושל שיבארי. יש לי חנות וזה, אני יכולה לעשות שיווק עצמי בהמשך. אז כן, זה ממש התחבר לי גם לעולם הזה של דרך האמנות לצייר את הדברים הסוטים ביותר ולהנות מהם. מילה על המילה סוטים, את רוצה לפתוח את זה?
דורותי: אפשר לפתוח את זה.
אלינור: אני משתמשת במילה הזאת אללה בבלה. זאת אומרת, אני מרגישה שעשינו לה ריקליימינג, אבל יש לה משקל.
דורותי: כן.
אלינור: את לא מתה עליה.
דורותי: אני ממש לא אוהבת את השימוש במילה 'סוטים'. אני לעיתים די נדירות זה יחליק לי ואני אגיד. אבל אני לא חושבת שמה שאנחנו עושים זה סוטה. לסוטים יש קונוטציה מאוד שלילית ואני לא חושבת שמה שאנחנו עושים הוא סוטה. זה נכון שהוא לא שמרני, זה נכון שהוא לא מיינסטרימי, אבל הוא בטח לא משהו שהוא לא תקין או לא טבעי בעיניי. ואני גם יותר מזה, אני חושבת שבסופו של דבר, זה שאני מממשת את הזהות שלי במלואה, אין דבר יותר נורמטיבי מזה.
אלינור: לגמרי.
דורותי: זה שפוי. אז מי הסוטה?
אלינור: אני עדיין אמשיך להשתמש בזה מדי פעם. נדבר קצת על אם את או אתה אומרים לעצמכם 'העולם הזה מעניין אותי, ראיתי סשן, קראתי ספר, שמעתי שיחה', הרי היום אני חושבת שדי סבבה לומר שהרבה אנשים, לא נגיד כולם כי זה אף פעם לא כולם, יודעים, שמעו אם לא על סאדו-מאזו אם אתה בן 70 ומעלה,
[צוחקות]
דורותי: את בסאדו-מאזו? מרביצים לך?
אלינור: כזה או על BDSM באיזושהי צורה. זה גם בגלל תרבות הפופ, כל ה"50 גוונים של אפור", "נטפליקס", יש הרבה סדרות שעוד נדבר עליהן והכל. נהיה קצת אופנתי. כולם שמעו על זה. מעניין אותי להתנסות'. מה אני עושה?
דורותי: אז אני כן נוטה לצד היותר שמרני במאזן הזה. מה שאני חושבת, העולם הזה הוא עולם מאוד מפתה, מאוד עשיר, מאוד מגוון, מאוד שווה. אבל צריך להיכנס לאט ובזהירות. אני ממליצה לקרוא. אם זה להיכנס לקבוצות בפייסבוק, לכל מיני קהילות בפייסבוק בארץ ובעולם.
אלינור: יש אינסוף היום, אינסוף.
דורותי: ולקרוא פוסטים ולשמוע חוויות ולראות תגובות של אנשים כדי להבין קצת יותר ולהכיר יותר לעומק. יש אתרים כמו FETLIFE באנגלית, "הכלוב" בעברית. אנשים מעלים בהם גם פוסטים ויש פורומים ויש מקום מאוד רחב להעלות דעות ודוגמאות ולתאר סשנים. אז זה מאפשר.
אלינור: לעשות שיעורי בית קצת על העולם.
דורותי: לעשות שיעורי בית, להגיע למאנצ'ים שזה מפגשים בין אנשים שהם BDSM אבל באווירה מאוד ונילית שמאפשרת דיבור על כוס בירה.
אלינור: אני מאוד אוהבת מאנצ'ים. גם הכרתי שם אנשים ממש סבבה ככה. גם כשאתה בא למסיבה או ל-PLAY, פליי זה ערב שהמשתתפים בו כולם הם BDSM זה לא עניין של לבוא לרקוד, זו לא מסיבת ריקודים, אלא באים וכל אחד עושה סשנים. גם נדבר על זה. כל הפרקטיקה של BDSM. מתמנגלים טיפה והולכים הביתה. זה PLAY. יש PLAY ביתיים, יש פליי במועדון. כל מיני ליינים שונים, זה פליי שאנחנו אומרות. מאנצ'ים אני מאד אוהבת. באים בג'ינס וטי שירט. יכולים לבוא לבד. ואתה יושב ומנהל שיחה על מה שבא לך עם אנשים שהכרת או לא. אבל אתה יודע שהבסיס שלכם של הקינק, של העולם שאתם מתעניינים בו הוא דומה, אז לא צריך לצאת מהארון. אתה לא צריך לפחד על זה, אתה יכול לדבר ולשאול שאלות ובצורה מאוד קז'ואל. ואחד הדברים כשנכנסים לעולם הזה זה לייצר חברויות.
דורותי: מאוד חשוב.
אלינור: בטח ובטח להיות חברה של נשים נוספות, לשאול אותן, להתייעץ איתן. מה נכון, מה לא. 'הוא אמר לי ככה, הוא ביקש ממני ככה, זה נראה לכם תקין?' לייצר לעצמכם גב של קהילה. סופר, סופר חשוב, נכון גם לגבי גברים אני בטוחה. גברים מדברים פחות ביניהם.
דורותי: הם מדברים פחות, אבל אני חושבת מהניסיון שלי ומההיכרות שלי, זה לא משנה אם אתה גבר או אישה בינארי ואני כן אגיד את זה כאן. אנחנו הרבה פעמים משתמשות במילים הממוגדרות כי אנחנו מדברות מתוך החוויה האישית שלנו ואנחנו בהחלט פונות לכל מי שנמצא על כל הקשת המגדרית והמינית שיש. אנשים שנמצאים בתוך ה-BDSM אין להם הרבה הזדמנויות לדבר. הרבה מהם מול הסביבה שלהם ביומיום, גם אם לא נמצאים בארון, זה לא משהו שנהוג ומקובל לדבר עליו. ולכן אני חושבת שהם תמיד שמחים למצוא עוד אנשים שירצו לשמוע, שיתעניינו, שירצו לדבר ולשאול. והם ישמחו לחלוק מהידע שלהם. אז אני ממליצה על זה בחום. גבר/אישה/א-בינאריים, כל הקשת. למצוא אנשים שנוח לכם לשוחח איתם, שזה יהיה אפלטוני לגמרי, אבל יאפשר לכם לקבל עצות וחוות דעת ולשבור את הראש ביחד עם אנשים אחרים שיתנו גם מהפרספקטיבה שלהם על הדברים.
אלינור: באופן כללי אני לא מכירה הרבה אנשים שיבקשו להתייעץ איתם ויגידו לא. כולם אוהבים כשמתייעצים איתם. מה את חושבת על זה?
דורותי: אה מיד, מיד.
אלינור: אבל כן, למצוא איזשהו מעגל חברים לתת פרספקטיבה על העולם הזה. כשאתה נכנס זה יכול להיות מאודOVERWHELMING הדרך שכותבים בה, הדרך שפונים, יש חוקים אחרים. ותכלס, חוקי התקשורת הם אותו דבר בין בני אדם. זאת אומרת, זה שאתם מכוונים למערכת יחסים BDSM ששניכם קינקסטרים. קודם כל, מדובר בהיכרות בין בני אדם. זאת אומרת, יש הרבה, את כל הדוגמאות האלה ש"שולטים" כותבים לך "רדי על הברכיים כלבה!" עוד לא אמרו לך היי.
דורותי: כן.
אלינור: כזה "כן בטח, רגע, שניה, חכה, אני מחכה לך". לא! זה בני אדם שמדברים, נוצר ביטחון, נפגשים, רצוי במקום ציבורי בפעם הראשונה. מפתחים איזושהי מערכת יחסים בסיסית. ונילית נקרא לזה. ואז אם ה-BDSM נכנס אז מדהים ויופי. תלוי כמובן בתיאום הציפיות ביניכם. אבל אין פה חוקים אחרים. זאת אומרת, זה לא שמותר לו או לה לעשות דברים שבונילי אסור לה ברמת המרחב אישי, גבולות, כבוד בסיסי בין בני אדם.
דורותי: אני חושבת שיש משהו בעולם הזה שמאוד נתפס כעולם מאוד פרוץ ופתוח שאפשר לעשות בו הכל, מאוד מתירני. וזה מאוד מבלבל. כי כשאנחנו נכנסים לעולם הזה אנחנו חושבים 'היא ככה אז אפשר להגיד מה שרוצים, אפשר להתייחס איך שרוצים' כי זה בסדר בעולם הזה של ה-BDSM ואני אגיד לא! אין דבר כזה. זאת אומרת, מה שלא מוצא חן בעיניכם, מה שמפריע לכם, מה שלא נעים לכם בעולם הונילי וגם בעולם ה-BDSM זה אותו דבר. ולהפך, אם יש משהו בעולם ה-BDSM, אנחנו נדבר על זה בהרחבה בהמשך, זה כדי שיצליח להיות כל כך מתירני וחופשי ופתוח, הגבולות והפרוטוקולים והניואנסים שבו, הם הרבה יותר ברורים והרבה יותר מהודקים כדי לאפשר את השיח הזה.
אלינור: אני כן אגיד לצד השני שבגלל שמדובר בעולם מאוד מיני, הרבה טיפוסים מאוד מפוקפקים כמו טיפוסים מפוקפקים בכל מקום, אבל יש ריכוז יותר גבוה נקרא לזה. יש תחושה של אם את הולכת עם גופיה, אפשר להתחיל איתך. אני אקח את זה, אז קופי-פייסט פי מיליון. אם את BDSM, אם את נשלטת, אם יש בפרופיל שלך משהו מסשן או אותך קשורה, אפשר לפנות אלייך ולהציע לך שתמצצי לי את הזין. מה שלא עובר בין בני אדם, לא עובר גם אם אתה BDSM. חשוב להגיד את זה.
דורותי: איימן סיסטר.
אלינור: את לא בטוחה? אתה לא בטוח מה כתבו לך, לגבי סוג הקשר, אתה לא בטוח אם השולט/ת שאתם עכשיו יוצאים איתם יכולים לבקש ממך, תשאלי.
דורותי: נכון. ובסוף בשביל זה גם אנחנו עושות את הפודקאסט הזה. כדי כן להנגיש את העולם של ה-BDSM על הרבדים והמורכבויות שלו מתוך הניסיון שלנו. אני אגיד כן כמשפט מסכם לנושא הזה שאחת הסכנות או הדברים המבלבלים יותר לגבי עולם ה-BDSM, זה שבאמת מה שנראה כלפי חוץ בהתבוננות בפרקטיקות בדסמיות הוא קצה, קצה, קצהו של הקרחון של המהות ה-בדסמית שעומדת בבסיס אותה פרקטיקה או אותו סשן שאני מתבוננת בהם. גם כשאני רואה במועדון סשן של אימפקט של הצלפות, מישהו במישהי, מישהי מצליפה במישהו, זה קצה הקרחון של מה המשמעות של הסשן הבדסמי שאפילו בנקודת הזמן הזאת, ברגע הזה מתקיים ביניהם. בלי לדבר על מערכות יחסים 24/7 או שליטה מאוד עמוקה, גם בתוך הסשן הזה, מה שאני רואה זה ממש קצה, קצהו של מה זה BDSM. זה הרבה פעמים מאוד מבלבל. אנחנו לא מבינים שמה שאנחנו רואים זה פני השטח ולא העומק שלו. אנחנו נרחיב על זה בהמשך. אלינור, אז ספרי לי על חוויה בדסמית ראשונית שלך, על פנטזיה בדסמית ראשונית שלך. משהו שגרם לך להרגיש שאת בעולם הזה.
אלינור: שאלה מורכבת. אני חושבת שאני יכולה לספר על רגע שבו אמרתי 'או! רגע' ושנים אח"כ, באמת שנים אח"כ, אולי 10 או 12 שנה אח"כ אם לא יותר, חיברתי את שתי הנקודות האלה. עכשיו, היו הרבה נקודות בדרך ובאמת רק לפני כמה שנים עשיתי את כל הציור. אבל היה לי רומן אינטרנטי וירטואלי, היה אז מסנג'ר, MSN עם האיש הכחול הקטן, וממש שלושה חודשים הוא היה גר בקצה השני של העולם. וכל יום במשך 8 שעות צ'וטטנו. זה היה לילה בוקר שלו, לילה בוקר שלי. זאת אומרת, עשינו חלוקה. וזה היה רומן שהתחיל מלחלוק מוזיקה שאנחנו אוהבים ואז זה התחיל להיות קצת יותר פלרטטני ואז זה התחיל להיות קצת יותר מיני ואז היה רגע, אני זוכרת את עצמי, בדיוק נסעתי לבקר את אמא שלי, היא גרה בצפון. אז הייתי על המחשב שלה. זה עוד היה מתחבר ב'אי אה אה' זוכרת את האינטרנט הזה?
דורותי: 'תסגרו את הטלפון, אתם קוטעים לי את האינטרנט'.
אלינור: בדיוק. ואני זוכרת שישבתי כזה בלילה כי אמרתי לו 'אני אצל אמא שלי, אבל נמשיך את הצ'אט'. רצינו כל יום רק לדבר והוא תיאר לי סיטואציה שבה היא עומדת בחדר בכיסוי עיניים והוא נכנס. התחלנו לדבר על מתי שניפגש מה יהיה. הוא אמר לי 'את תעמדי בחדר ערומה עם כיסוי עיניים'. זה מדהים, כל כך הרבה עבר, עשיתי את זה כ"כ הרבה פעמים וזה עדיין עושה לי את זה. 'עם כיסוי עיניים ואני אכנס בדלת ופשוט אסתכל עלייך'. פשוט אעמוד ואביט בך ואסתובב סביבך ואת תריחי אותי ואת תשמעי את הצעדים שלי. אני לא אגע בך, אני פשוט אבחן אותך מכל הכיוונים.
דורותי: יואו! יואו!
אלינור: אני זוכרת את עצמי מול המחשב הישן של אמא שלי, מרטיבה. אין לי משהו אחר. פתאום היה לי כזה אומאיגוד! נהיה לי חם וכל הגוף שלי הגיב לזה וזו פעם ראשונה שלא קראתי ספרות ארוטית יותר מדי, לא נחשפתי לזה יותר מדי. היו כל מיני, יש לי נגיעות כזה בעבר. לא ככה. וגם הוא לחץ בול על הקינק שלי. המקום הזה של להיות בחוסר אונים ולא לדעת. להיות ניצודה. לא לדעת מה הולך להיות ולהיות לגמרי לרשותו. זאת אומרת, משהו שם שמחכה לראות מה יהיה. וגם הצפייה הזאת. נכון, אני לא פומבית, אבל ההסתכלות הזאת, המבט, עד היום השולט שלי כשהוא בוחן אותי כשאני ערומה, זה כזה מממ זה. אז הוא בא והוא נגע עם האצבע וום בזה! ורק שנים אח"כ באיזו קבוצה שואלים אותך 'מתי הבנת שאת בדסמית?' אני פשוט באיזה רגע אמרתי 'טוב אני בודקת את העולם הזה'. לא יודעת מה קרה לי באותו רגע. אבל אז נזכרתי באז ואמרתי הא, או! זה היה אז! משהו קרה שם כנראה.
דורותי: מדהים.
אלינור: דורותי, את תספרי?
דורותי: אני אספר.
אלינור: חוויה בדסמית ראשונה או לא יודעת אם ראשונה, אבל משמעותית.
דורותי: אז אני אגיד. באמת בדיעבד אני יכולה להגיד שהייתי בדסמית מגיל מאוד צעיר והיו המון דברים שנמשכתי אליהם והתעניינתי בהם ורציתי או הסתקרנתי או אפילו הבאתי לידי ביטוי בנגיעות. מגיל יותר צעיר, 15-16. לא ידעתי להגיד שזה BDSM. ואז בגילאים קצת יותר מאוחרים נחשפתי לספרות ולקולנוע בדסמי. ופתאום התחילו להתחבר גם מושגים וגם פתאום ההבנה שהגברים שאני נמשכת אליהם שמאוד מסקרנים אותי שאני ממש חושקת בהם, הם לא גברים מוזרים וסוטים, אלא הם בסדר, יש עוד אנשים שחולקים את הדבר הזה. קודם כל, זה היה גילוי מסעיר ומטורף לדעת שזה בסדר, שאני לא משוגעת.
וגם פחות או יותר באותו זמן הכרתי את מי שלימים היה השולט הראשון שלי. ושנינו היינו מאוד חסרי ניסיון בדבר הזה לגמרי ולא הייתה לנו איזושהי הצהרה. התחלנו ככה לפלרטט וזה מאוד, מאוד זרם בינינו. והוא כל פעם הרגיש מאוד בטוח לבוא ולהציב איזושהי בקשה או איזושהי דרישה או לשתף באיזושהי פנטזיה שלו. 'אני רוצה שתעשי ככה וככה, אני רוצה שנעשה ככה וככה'. וכל מה שהוא אמר, אני 'יס פליז!, כן תן לי עוד, BRING IT ON'. עכשיו, היה מטורף כי גם הוא לא ידע מה הוא עושה, אבל הוא הרגיש בנוח ובטוח לבוא ולהגיד את הרצונות שלו מולי ואני כאילו כפפה ליד. כל דבר שהוא אומר, אני וואו, בול, כזה אני רוצה. שזה היה פשוט מדהים וזה אפשר לנו כל פעם להרים ולהרים את הרף. זאת אומרת, היה בזה משהו נורא בתולי. אני מסתכלת על זה ימים אחורה, גם עם הרבה טעויות תמימות שנעשו תוך כדי. אבל מתוך המון סקרנות של שנינו ואיזשהו חיבור מטורף של שנינו שאפשר לכל אחד למשוך ולמתוח ולמתוח את זה יותר. ואני כן זוכרת,
היו כל מיני התנסויות קטנות כאלה והייתה דינמיקה גם בהתכתבויות וגם בשיחות של שליטה. אבל ממש כסשן את אחד הסשנים הראשונים שהיו לנו. הוא הזמין אותי אליו הביתה ואני מגיעה אליו הביתה ואיך שהוא סוגר אחריי את הדלת בכניסה, הוא אומר לי 'תתפשטי'. ואז אומר לי 'רדי על ארבע'. אוקיי, אני כולי עם לב דופק ונשימות שמתחילות להתקצר. יורדת על ארבע על הרצפה, הוא מתחיל ללכת לכיוון המטבח. אומר לי 'בואי'. אני גם כאילו מזדקפת, מתרוממת ומתחילה ללכת. ואז הוא מסתובב עליי, דוחף אותי כלפי מטה. 'לא, על ארבע'. אני יורדת על ארבע, מתחילה ללכת בעקבותיו על ארבע ואני זוכרת. את יודעת, קודם כל את הפיזי. את מרגישה את הרצפה הקרה ואת הברכיים שכואבות והרגליים שנגררות. ומצד שני גם את הבפנים, את ההתרגשות הגדולה, את הלב שדופק. את הסקרנות של מה שהולך להיות. את התחושה של וואו.
אלינור: אני בחיים!
דורותי: אני בחיים. I'M ALIVE כזה. כמו אפרופו דורותי, כמו בקוסם מארץ עוץ שהיא נוחתת בקנזס ופותחת את הדלת, פתאום יש צבעים. כל תחילת הסרט זה בשחור-לבן לכל הצעירים שלא ראו את זה אף פעם. ואז כשהבית נוחת בקנזס, היא פותחת את הדלת, הכל עם צבעים. אז פתאום את מרגישה כל הצבעים, הכל בצבע. ואני הולכת אחריו למטבח. ויש במטבח על הרצפה קערה גדולה עם חלב. והוא אומר לי 'שבי'. ואני עוד מסתכלת בשבריר של חוסר הבנה כזה. הוא באמת מתכוון למה שאני חושבת שהוא מתכוון? ומסתכל עליי עוד פעם, אומר לי 'שבי'. אני נכנסת ומתיישבת בתוך הקערת חלב הזאת. ואני זוכרת את התחושות של הריגוש, של החרמנות, של הסקרנות. של באמת העושר הצבעוני הזה שכל הגוף שלי מרגיש. מטורף. ואז הוא נותן לי יד והוא מרים אותי מהקערה וכל החלב מטפטף וזולג מהכוס שלי על הרגליים כלפי מטה על הרצפה. והוא מנשק אותי ואחרי זה הזדיינו וכאלה. אבל התחושה הזו של ההתמסרות, של לעשות משהו שהוא לא הגיוני והוא לא רציונלי והוא לא סביר בשום קנה מידה שהיא, והוא כל כך מפעים ומרגיש כל כך טוב ומרגיש כל כך אני. זה היה קצת נקודת אל-חזור. אי אפשר לחזור מזה.
אלינור: לא, אי אפשר לחזור מזה.
דורותי: אז זאת אחת החוויות הראשונות.
אלינור: את זה, את זה אני רוצה.
דורותי: כן.
אלינור: טוב, זו טעימה מאוד קטנה ממה שהולך להיות בפודקאסט שלנו.
דורותי: קטנטונת.
אלינור: קטנטונת, אבל נראה לי שזה היה טוב.
דורותי: נכון, אני חושבת שזה היה מדגם מייצג.
אלינור: אז תצטרפו אלינו בפרקים הבאים. אם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לשאול. אנחנו מבטיחות לנסות לענות אם זה יתאים. את רוצה להגיד עוד משהו?
דורותי: לא, שהיה לי מאוד כיף ואני מקווה שזה הטייק האחרון.
אלינור: זה קצרצר, בבאים אנחנו חופרות מלא זמן. אל תחשבו שזה האורך של הפרקים. [צוחקת] רק אני מכינה.
דורותי: מכינה אתכם.
אלינור: וזהו, תודה דורותי. אנחנו "סימנים".
דורותי: ביייי.
אלינור: ביייי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires