סורי, מה זה מונטסורי? - פרק 9 | פרק פריסטייל - בואו נכיר
- הילית בירנבוים מדבדייב
- 2 hours ago
- 30 min read
מה קורה כשפותחים מיקרופון, אבל בעיקר את הלב? ;) בפרק הזה החלטנו לשים את מונטסורי רגע בצד (לא באמת, היא תמיד איתנו) ולדבר עלינו. על החיים, על ההצלחות, הקשיים, והדברים שאנחנו לומדות תוך כדי תנועה. זה היה פרק אישי, מצחיק, עמוק – ובעיקר כזה שגרם לנו להרגיש קצת יותר קרובות לעצמנו ולכם.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2024.
עדן: תקשיבי, יש לי רעיון. אוקיי? זה הולך להיות פרק קצת שונה, כי אנחנו הולכות לדבר על עצמנו ולהביא אותנו. גם הרבה ביקשו את זה. אז יש לי רעיון. אני הולכת להגיד עובדות עלייך…
שירי: אוקיי.
עדן: שממש-ממש-ממש [שירי צוחקת] גרמו לי להשראה ו…
שירי: זה באמת פריסטייל…
עדן: וכאלה.
שירי: מה שהולך פה עכשיו. כן? מתקילה אותי, אוקיי.
עדן: ממש פריסטייל. ואחרי זה תעשי את אותו דבר הפוך.
שירי: אוקיי.
עדן: אז אוקיי, אני רוצה להתחיל.
[מוזיקת פתיחה]
שירי: היי, ברוכים וברוכות הבאים לפודקאסט "סורי, מה זה מונטסורי?", המקום שבו נצלול לעומקה של הגישה החינוכית המונטסורית.
עדן: אנחנו עדן ושירי, בדרך להיות מדריכות מונטסורי AMI לגילאי לידה עד שלוש במוסד הרשמי שהקימה דוקטור מריה מונטסורי. בפודקאסט שלנו נגלה איך הגישה המונטסורית משנה את הדרך שבה ילדים לומדים, מתפתחים וגדלים.
שירי: אז אם אתם סקרנים לגלות מה הופך את הגישה המונטסורית לכל-כך מיוחדת ולמה היא צוברת פופולריות ברחבי העולם, הגעתם למקום הנכון.
עדן: שבו לכם בנוחות והצטרפו אלינו למסע מרתק של למידה וגילוי.
[מוזיקה מתגברת ומסתיימת]
קודם כל, אני בטוחה שמהמעט שיצא לכם לשמוע על שירי הבנתם איזה רגישה ומיוחדת ואחרת. אחרת. יש לך איזה משהו… יש לך, יש לך איזה… אבא שלי קורא לזה "שבב אלוהי". יש לך את השבב האלוהי.
שירי: וואו.
עדן: זה למעט מאוד אנשים. את נכנסת ללבבות של אנשים. [פאוזה] עכשיו אני אזרוק כזה פרטים רנדומליים, אוקיי? מה אני זה, מכירה, מכירה עלייך.
שירי: אוקיי. [מצחקקת]
עדן: קודם כל, הדבר הראשון שחשבתי עלייך זה, זה כשהצעת לי טרמפ, טרמפ הביתה, והצעת לי את זה פעמיים-שלוש, ואני כאילו הייתי כזה, לא כל-כך הרגשתי בנוח אבל את כאילו הצעת ואז באיזשהו שלב אמרת לי, "תקשיבי עדן, אני, אין לי בעיה להסיע אותך עד הבית. תרגישי בנוח, אני לא הולכת ללחוץ עלייך. לא נוח לי ללחוץ עלייך". וזה כבר אמרתי 'אווווּ, אוקיי', כאילו מישהי שמדברת את השפה שלי כזה, שנותנת לי רגע את החופש שלי רגע לבחור, 'אני לא רוצה ללחוץ עלייך שתעשי משהו כאילו שלא נעים לך, אבל שתדעי שמבחינתי זה פתוח'. דבר ראשון שראיתי בך - שפע. הנה, דבר ראשון, שפע. כמובן שהרגשתי לאט-לאט יותר ויותר בנוח וזה, ואז השיחות שלנו… אחד הדברים שהכי-הכי תפס אותי בשיח בינינו זה שסיפרת לי ש… קודם כל את בת 36, פתוחה לזוגיות, למשפחה, בעזרת השם, שזה יגיע בקרוב. ואחד הדברים שהכי תפסו אותי זה ש-א', אין לך אבא. איבדת אותו בגיל 8, נכון?
שירי: יש לי, יש לי אבא. [צוחקת]
עדן: נכון, יש לך אבא.
שירי: הוא, הוא, אני לא רואה אותו פה אבל… כן.
עדן: בעולם הפיזי הוא לא נמצא…
שירי: נכון.
עדן: אוקיי?
שירי: נכון.
עדן: אני יוד… אני יודעת. אחרי זה תחדדי, אוקיי? אני יודעת שהוא היה נהג משאית והוא עשה איזשהי תאונה תוך כדי העבודה.
שירי: יואו, איך, עדן, את מקשיבה לי להכל.
עדן: כן, לא…
שירי: יואו, חיים שלי.
עדן: אני, הזיכרון שלי על הפנים, אבל דברים ש… [שירי צוחקת] חשוב לי לדעת, אני זוכרת.
שירי: לא, אנחנו לא נגיד שהזיכרון על הפנים, כי אני…
עדן: הוא עשה תאונת עבודה.
שירי: אני סנטימנטלית למילים. אוקיי.
עדן: הוא עשה תאונת עבודה.
שירי: נכון.
עדן: ו… אבל הוא לא מת בזמן התאונה, נכון? הוא כן שוחרר הביתה ודווקא בבית היה לו איזה משהו ברֵיאוֹת…
שירי: נכון.
עדן: שלאט לאט זה אה… [שותקת] [נושמת עמוק] זה קרה.
שירי: כן.
עדן: ואת היית בת 8.
שירי: 9.
עדן: 8, 9 ואז…
שירי: נכון.
עדן: אז אמא שלך בעצם גידלה אותכם.
שירי: כן.
עדן: לונג סטורי שורט, אמא שלך היום היא במצב…
שירי: סיעודי.
עדן: סיעודי. את סועדת את אמא שלך, את והאחים שלך. ויש לה מטפלת.
שירי: חיים שלי בלב, אמא.
עדן: את, יש לכם קשר מיוחד מאוד. [שירי מהמהמת] אני לא, זה כל פעם מחדש מפתיע אותי, שאת כל הזמן קוראת לזה "קשר סימבָּיוטי" [כך במקור]. יש לך ממש…
שירי: נכון.
עדן: קשר סימביוטי, ואת, ואת בגילך, בקשר סימביוטי עם אמא שלך - זה מדהים וזה מעורר השראה, וזה כל פעם גורם לי לחשוב על אמא שלי וכמה אני צריכה להעריך אותה שהיא ככה שהיא, שהיא… היא יכולה להגיד לי מה היא רוצה, היא יכולה לבטא את עצמה, ואמא שלך לא יכולה לבטא את עצמה, ואת הרבה פעמים צריכה לדובב אותה וזה סיטואציה מאוד מורכבת שאת נמצאת בה.
שירי: כן.
עדן: עוד אני יודעת עלייך, שבגיל 27 היה לך משבר, שזה בדיוק היה כשאמא שלך התחילה להרגיש לא טוב והיו לה כל מיני בעיות נוירולוגיות, נכון? ש…
שירי: [מהמהמת] היא כבר הייתה עמוק בתוך זה, אבל זה בגיל 27 זה מאוד…
עדן: שמאוד יכול להיות שזה בגלל ה…
שירי: מאוד הצליח להשפיע עליי… זה החריף.
עדן: שזה בגלל הכאב שהיה לה…
שירי: כן.
עדן: מהמוות של אהוב ליבה.
שירי: נכון.
עדן: הם כל-כך אהבו, גם את כל הזמן אומרת כמה הם אהבו. אז אה… אז בגיל אה… בגיל 27, כשזה קרה לך, אז את היית במשבר, וממש היה לך קשה. והיה לך קשה, היה לך קשה בחיים. לא ראית את עצמך מצליחה להרים את הראש מעל פני המים, ותראי אותך היום, כמה את אופטימית, עם שמחת חיים, בטוחה שהכל קורה לטובה. זה משהו שמאוד חיבר אותי אלייך, וזה משהו שאני רוצה שהם יכירו עלייך. [פאוזה] שאת, את קמה מקשיים, את קמה ואת…
שירי: את השארת אותי speechless, אין לי מה להגיד.
עדן: את לוקחת את הקשיים ואת הופכת אותם להזדמנויות, וזה דברים שאני מאוד אוהבת לשטוף את עצמי בסביבה כזאת, ובגלל זה את כל-כך קרובה אליי.
שירי: כן.
עדן: זה הסיבה שאני שומרת אותך קרוב אליי. ומעבר לזה, כמה שאת טובה עם ילדים, ומעבר לזה, כמה שאת חברה טובה. [שתיקה] שהייתה לך זוגיות שמאוד-מאוד רצית שהיא תצליח, וכנראה שליקום יש תוכניות אחרות.
שירי: נכון. [צוחקת] מה עוד אני אוסיף?
עדן: ועכשיו אני אשאיר לך את הזה, כן. אני אמרתי עלייך דברים שאני רואה שהם מדהימים אותי והם ציוני דרך בחיים שלך שצריך שיכירו. כי, כי זה בונה, זה בונה איזשהי תמונה…
שירי: נכון.
עדן: לגבי מי את.
שירי: האמת, שכל נושא זה פרק. כאילו, אני יכולה לדבר על כל נושא באמת שעות. זה דברים ש… כשמחברים את הנקודות, כמו שאמר אממ סטיב ג'ובס, יש כזה, את מסתכלת אחורה ואת מחברת את הנקודות ואת מבינה איך כל דבר קרה לצורך. וכשאת יודעת לראות את זה, גם לאחור וגם תכלס ביום-יום, אז זה הופך את החיים להרבה יותר אה…
עדן: שיש סיבה.
שירי: פרקטיים.
עדן: שכל דבר קרה.
שירי: יש סיבה, וגם ליותר פרקטיים. כאילו, היום יש לי כלים שאני יודעת… תמיד אני לומדת עוד ועוד ועוד, וגם יש לי מאמנת, מטפלת רגשית צמודה, ש-וואלה, בא לי שכל העולם יכיר כי היא כזאת… היא הרימה… היא עזרה לי כל כך הרבה להרים את עצמי.
עדן: היא שותפה למסע שלך.
שירי: היא שותפה אדירה למסע שלי. איה. באמת שכולם צריכים איה לידם. באמת. קודם כל…
עדן: והיא גם מאוד מתאימה לך.
שירי: כן, מאוד.
עדן: היא מאוד מתאימה לך כי אתן מדברות הרבה על בורא עולם, על…
שירי: נכון.
עדן: השיח שלכם הוא מאוד נשמתי…
שירי: נכון.
עדן: רוחני.
שירי: באופן כללי, אני… אני חושבת שאני, באמונה שלי, מאמינה שבאנו לפה לעולם לא לסמן "וי" - 'אוקיי, הנה התחתנתי, הנה עשיתי תואר, הנה סיימתי צבא, הנה סיימתי… יש לי עבודה טובה וילדים ומשפחה וביי'. בראייה שלי יש פה הרבה מעבר. כאילו, לא באנו סתם. זה גם לא סתם לעשות את הדברים האלה, גם זה אחלה. פשוט בתחושה שלי ובחיבור הנשמתי שלי, באנו לפה להרבה, הרבה מעבר.
עדן: הרבה יותר.
שירי: וגם האמת שייצֵא פודקאסט, בעזרת השם, על משברים ומתנות שלי, בבוא העת, על זה שכל משבר בא ללמד אותנו פה משהו.
עדן: את קראת לזה בשם מהמם.
יחד: "משברים מזהב".
שירי: נכון, כן. כתבתי על זה גם בפייסבוק, אתם יכולים לפנות לראות. ועם כל ה… עם כל הקושי, בואי, עברתי עם אמא שלי משבר באמת היסטרי. היסטרי. זה היה משבר שבאמת…
עדן: בואי נגיד את זה…
שירי: לא ראיתי איך אני יוצאת ממנו.
עדן: בואי נגיד את האמת. בואי, בואי אנחנו פותחות פה…
שירי: בקשה, בכיף.
עדן: הכל, את רצית למות.
שירי: כן. הייתי קמה בבוקר וזה כל מה שהייתי רוצה. כאילו, לא הבנתי איך אני עוד חיה. איך אני והיא עוד חיות. כאילו יאללה, שחרר אותנו מהעול הזה ומהסיוט הזה. וזה… ואני לא יודעת, תקופה מאוד ארוכה ככה רציתי, כאילו ככה קמתי בבוקר. ולא יודעת, איך אפשר לראות איזה…
עדן: כל יום הוא קושי ממש.
שירי: כן. איך אפשר לראות איזה, איך אני יוצאת מזה? לא ראיתי איך אני יוצאת מזה. אבל [פאוזה] [לוקחת נשימה עמוקה] יצאתי מזה וגם יצאתי מחוזקת, ודברים… את יודעת מה? דברים הגיעו אליי, פשוט באמת צריך… כל פעם שאני מדברת על זה, אני כאילו עוד הפעם מספר… מדברת לעצמי ומחזקת את עצמי, כי, כי באמת דברים הגיעו אליי ופשוט הייתי צריכה לפתוח את העיניים ולהסכים רגע ללכת. לא יודעת מה יהיה, לא יודעת. לא יודעת, גם ללכת סקפטית וללכת… לא יודעת, פשוט ללכת.
עדן: אני בכלל חושבת שהעבודה… אחת העבודות שלנו פה, בעולם הזה, זה להסכים לחוסר ודאות הזה שכל כך מפחיד אותנו, כי שם יש את המתנות הכי גדולות. אני לא יודעתי מה יקרה פה מהפודקאסט, אין לי מושג מה ייצא עכשיו מהפרק הזה…
שירי: כן.
עדן: אין לי מושג… כשהתחלנו את הדרך עם הפודקאסט ו… אין לי, לא הייתה, לא ידעתי מה יהיה. לא ידעתי אם בכלל יאזינו. גם כשהתחלתי לצאת עם ערן, לא ידעתי כאילו מה… אבל זה כל הזמן ללכת עם חוסר ודאות. זה לדעתי ה… זה לדעתי הדבר שהביא אותך לאיפה שאת היום, שאת הסכמת פשוט לסמוך…
שירי: זה מאוד אמיץ בעיניי.
עדן: על היקום, בורא, אלוהים…
שירי: כן.
עדן: וואטאבר, שייקח אותך לאן שמדויק לך.
שירי: ועדיין, אני… [צוחקת] זה… כל פעם אני אומרת…
עדן: אוקיי.
שירי: היא נתנה לי ממש דימוי יפה, המאמנת שלי, שכל פעם זה מגיע ב-level אחר. כי כל פעם שאני… לא כל פעם, אבל אני הרבה פעמים, אני מגיעה אליה עם איזה 'וואי, איה, עוד הפעם זה, עוד הפעם משבר, עוד הפעם זה'. ואז היא נתנה לי… ואז אמרתי לה, "אין פעם אחת שזהו?' כאילו יש… כמה, כאילו כמה, כמה בן-אדם - א', יכול לעבור, שתיים, כבר יש לי כלים. למה זה לא…
עדן: "למה זה לא עובד לי?"
שירי: כן. ואז היא אמרה ש… היא אמרה לי דימוי יפה, של מישהו שהוא שר, זמר, והוא מתחיל במתנ"ס. ובמתנ"ס יש, לא יודעת, 30 אנשים, והוא כל-כך מתרגש ומתכונן לזה וזה, ואז הוא עולה ושר ועובר את זה. ואז אומרים לו: 'תקשיב, איך אתה שר. מהמם. אנחנו רוצים אותך לבמות ביום העצמאות'. עכשיו, במות ביום העצמאות זה 1,000 אנשים? ואז עוד הפעם. הוא מתרגש והוא מתכונן ומה יהיה ומה זה ומה זה, ואז הוא מופיע, עובר את זה והכל טוב.
עדן: רוצים את זה בארוויזיון? [צוחקת]
שירי: ואז אומרים לו: 'תקשיב, איך אתה שר, מהמם. אנחנו רוצים קיסריה'. [עדן צוחקת] אבל עכשיו קיסריה זה 30,000 אנ… זה עוד הפעם לעלות רמה. וככה כל פעם לעלות ברמה ולעלות ברמה, זה… היקום לא ירפה ממךְ. כאילו, אין. אתה שר טוב, אני רוצה אותך.
עדן: זה קודם כל לשים את כל, את כל המתנות שלי בחוץ ודברים פשוט יקרו, משהו יתפוס, כאילו. ככה, זה, זה מה שאני מסיקה מזה, כן? זה…
שירי: כן, כל אחד שייקח את זה לאן שהוא רוצה. אני, אני לוקחת את זה למקום של משברים יהיו. כאילו התרגשויות, דברים כאלה יהיו, אבל זה רק אומר שאת גדלה.
עדן: נכון.
שירי: את מבינה?
עדן: נכון.
שירי: זה לשם הגדילה שלך.
עדן: אני, הפחד, הפחד הכי גדול שלי בחיים האלה זה פחד במה. פחד שמשתק אותי.
שירי: זה פחד של כולם.
עדן: את זוכרת את הפעם הראשונה…
שירי: כאילו אני עשיתי קורס של במה, וזה פחד משותף לכלל האוכלוסייה.
עדן: אז זה מאוד נחמד לדעת שעוד אנשים חולקים איתי את הפחד הזה. ואת זוכרת את הפעם הראשונה שהקלטנו את ה…
שירי: כן.
עדן: עשינו, עשינו פודקאסט ראשון שהוא הוא נגנז.
שירי: כן.
עדן: גם צילמנו והכל, ופשוט במשך אולי חצי שעה או שעה אני לא מצליחה להוציא מילה מהפה, לא מצליחה. וזה כל-כך לא היה אני, ולא הבנתי מה קורה לי שם ועוד יותר התנגדתי. [פאוזה] כנראה, כנראה שזה הייתה קפיצה יותר מדי גדולה בשבילי. גם המצלמה וגם המיקרופון וגם להתחיל לדבר ובלי דפים ובלי כלום, ואז לקחנו רגע צעד אחורה ועשינו את זה בצעדים יותר קטנים, והנה עכשיו אני מרגישה הרבה יותר בטוחה פתאום…
שירי: כן.
עדן: לדבר ככה. אז… [שותקת] נקטע לי חוט המחשבה [צוחקת] לא יודעת מה רציתי להגיד בקשר לזה.
שירי: אני מרגישה כמו ילד שהידיים שלו לא משוחררות. בפרק הבא זה יהיה משוחרר. [צוחקות]
עדן: מה? המיקרופון?
שירי: כמו תינוק שהוא… כן, שהידיים שלו לא משוחררות, ואני כאילו בא לי לדבר קצת עם הידיים. הם לא משוחררות.
עדן: אז אוקיי, אז פעם הבאה אנחנו נתמוך בנו…
שירי: נכון.
עדן: ונשים את זה על איזה…
שירי: חצובת אה… גובה.
עדן: נביא חצובה.
שירי: כן. אז אה, אז בוא נדבר קצת עלייך.
עדן: נו?
שירי: כאילו, נחזור אליי ונחזור אליך ונחזור אליי… אבל בואי אני אגיד עובדות על עדן. קודם כל גן עדן, כאילו… יש פודקאסט כזה "שיחות בגן עדן", ובא לי להגיד את זה גם פה. יש לי מלא שיחות עם עדן, באמת מעניינות, מרתקות כאילו, מרתקות, מרתקות. ו… עדן, מה אני יודעת עליה? אוקיי. היא בת… הבייבי הזאת בת 27.
עדן: 8.
שירי: 8. [עדן צוחקת] נכון. היה לה לא מזמן 8. [צוחקת]
עדן: אין לי בעיה. תשאירי אותי 27.
שירי: 28. אי-אפשר להרג… כאילו לא יודעת, היא מרגישה לי בוגרת ברמות. והיא התחתנה עם ה… אהוב ליבה, עם ערן המהמם. ועד לא מזמן היא גרה ברחוב אה… ברמת גן, בבית שהיה מהמם, אבל היום היא עברה לבית שהוא הרבה יותר היא, מכל הבחינות, קרוב לקרקע.
עדן: כן. כי הבנתי שזה מה שרציתי.
שירי: והיא מאוד-מאוד מתחברת…
עדן: רציתי לראות את הירוק…
שירי: כן.
עדן: מחוץ לסלון שלי.
שירי: יום יום.
עדן: זה כל מה שהייתי צריכה, כן.
שירי: כן. זה באמת גם פה, האמת שעדן עשתה זימון, אני לא יודעת, במקרה, הכל תמיד נראה במקרה, על הדרך, אבל באמת זימון מהמם…
עדן: כן.
שירי: ומדויק, כי היא כל-כך חיפשה להתחבר לקרקע מחדש וזה כל-כך הגיע אליה.
עדן: בא לי לספר, האמת.
שירי: באמת. טוב, היא תספר את…
עדן: בא לי לספר איך זה היה, זה מעניין.
שירי: יאללה.
עדן: זה, זה סיפור שאני מספרת זה הרבה אנשים שאני מדברת איתם על הדירה הזאת. ערן ואני היינו גרים ברחוב אחר פה ברמת גן, ויצאנו באיזשהי שבת לָשֶׁבֶת בגינה מטריפה שאני לא אגיד את שמה כדי שאתם לא… [צוחקת]
שירי: היא לא תתמסחר פה.
עדן: תבואו ותתמס… שזה לא יתמסחר. סתם, אבל אם אתם תכתבו לי בפרטי אולי אני כן אגלה לכם.
שירי: היא קצת רכושנית אליה, עוד מעט היא…
עדן: ממש רכושנית…
שירי: יהיה שפע.
עדן: זה הבית שלי, אז אה… אז בקיצור, ישבנו שם בגינה ופשוט פינטזנו על לגור באזור הזה, כי הוא כל-כך כל-כך יפה. ולהגיע מהרחוב שהיינו גרים בו כל פעם עד לשם זה היה יותר מדי, כי זה היה… זה בעלייה. אז החלטנו שאנחנו מזמנים לנו את הדירה שתהיה קרובה לגינה הזאת וכתבנו שלטים ברחוב…
שירי: אשכרה.
עדן: וברחובות הקרובים…
שירי: איזה קטע.
עדן: כן, ובאמונה שלמה שזה יביא לנו בזמן הנכון. בינתיים אנחנו ברחוב שם והכל טוב וכאילו לא בלחץ על לעבור לגור במקום אחר, אבל מאוד-מאוד רצינו להתחיל לקרב את זה אלינו. יום אחרי זה התקשרו אלינו להודיע לנו… אה, שמנו שלטים, לא יודעת אם אמרתי. אמרתי את זה?
שירי: כן.
עדן: שמנו שלטים ויום אחרי זה חזרו אלינו, אמרו לנו שדירה מתפנה.
שירי: התקשרו ברבים.
עדן: כן, כן. איזה… קיבלתי איזה שלושה טלפונים, ששניים היו על הדירה הזאת, אחד מהמזכירה, אחד מהשוכָרים [כך במקור], או מהשכן גם היה. וזה פשוט הגיע בטיימינג מושלם כי הכניסה הייתה בסוף החודש, וסוף החודש זה היה סוף החוזה של הדירה ההיא. אז הנה, כשהיקום מריע לזימונים ו…
שירי: איך אני אוהבת! טוב תקשיבי, זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת ב…
עדן: כן.
שירי: אני אוהבת סיפורים כאלה.
עדן: תקשיבי, ברגע שמתחילים אה… [מצקצקת] כאילו קצת יותר להאמין לזה רגע…
שירי: רואים את זה יותר.
עדן: ולמחוק, למחוק את הציניות כלפי הדבר הזה, זה פשוט קורה עוד, ועוד, ועוד, ועוד. גם עם ערן זה קרה לי, כן? אני גם אותו זימנתי. שעשיתי לו… עשיתי לו screenshot לפרופיל שלו בפייסבוק ואחרי תשעה חודשים התחלנו לדבר ונזכרתי שעשיתי לו ספו…
שירי: איזה קטע.
עדן: תמונה, כאילו screenshot. אני לא זכרתי שעשיתי לו screenshot, אני פשוט… הוא פשוט כל-כך קרץ לי שכנראה…
שירי: תקשיבי, הדרך חכמה מההולכים בה. זה…
עדן: זהו, זה זה.
שירי: זה מדהים לראות את זה.
עדן: בקיצור, אז תוך, תוך שבועיים-שלוש מהרגע שהחלטנו שאנחנו עוברים לגור פה, עברנו לגור פה. וזאת דירה שפשוט הכי תומכת בי בעולם, כי היא גם קרובה לקרקע…
שירי: היא גם בי.
עדן: היא גם רואה…
שירי: היא גם תומכת גם בי. [צוחקת]
עדן: גם בך היא תומכת. אני מארחת פה הרבה, גם זה כיף לי, כאילו…
שירי: בית גדול ומלא באור.
עדן: בית רחב ידיים.
שירי: הוא מלא באור.
עדן: נכון.
שירי: וגם המיקום שלו מדהים. בחירה של בורא עולם, וואו.
עדן: אז זהו, זה היה על הזה. את יכולה להמשיך.
שירי: אוקיי. קודם כל, את מלמדת אותי שהכל אפשרי. פשוט תעשי. לפני שאת מבקשת… זה, זה מאוד בולט אצלך נגיד איתי, שהכל אפשר לעשות, כאילו כלום לא בעיה. את רוצה רגע, צריכה לערוך פרק, את שנייה לומדת לערוך פרק. אבל בכאילו ברגע. אין לך, את לא חוששת מלגשת לדברים או… [פאוזה] פשוט עושה. את מלמדת, את מזכירה לי מה היא עשייה, אני אוהבת את זה מאוד. את גם, יש לך ידיים מאוד מבורכות. את כאילו אמנית, באמת. גם ברמת ה… בעיצוב, בציור, בנגינה, בשירה. את הכל… את כאילו הכל יכולה. הכל! עכשיו שאני חושבת על זה בכלל, באמת. יש לך ידיים ב… עיצוביות ב…
עדן: חוץ ממתמטיקה. אבל זה באמת… [צוחקת]
שירי: מתמטיקה לא?
עדן: [צוחקת] מתמטיקה…
שירי: נכון.
עדן: ולהפעיל את הראש.
שירי: כשערן מתחיל לדבר על כלכלה, "עזוב אותי".
עדן: [ממשיכה לצחוק] זהו, כן.
שירי: "תשחרר, אני לא פה".
עדן: איבד אותי. איבד אותי.
שירי: "תדבר לקיר". מה?
עדן: הוא איבד אותי…
שירי: כן.
עדן: ברגע שהוא מתחיל לדבר על מספרים וזה.
שירי: נכון. אז יש לך ידי זהב, באמת, ממש. ויש לך קבלה ואת אה… אני אגיד קבלה וחוסר שיפוטיות ואת מזכירה לי את זה גם כל הזמן ב… כאילו בהתנהלות שלך, באיך שאת מקבלת ורוצה לקבל את כולם ולראות בעין טובה את כולם. ומה עוד? בוא נחשוב על מה עוד כזה בשלוף.
עדן: לא חייב עוד.
שירי: לא, יש עוד. אני פשוט צריכה רגע להתרכז ו… כי, כי באמת, אני מרגישה באמת ב… זה לא סתם קוראים לך עדן וגן עדן, זה באמת מרגיש פיזית ורגשית ומנטלית ורוחני… הכל סביבך מרגיש כמו באמת פיסת גן עדן. הכלים המיוחדים, הכל מיוחד אצלך. הכלים המיוחדים, הטבע. אוּ-אוּ-אוּ! בואי נדבר על זה, רגע.
עדן: זה השם השני שלי.
שירי: זה השם השני. זה, זה מאוד בולט וניכר ממך וכל מהותך, ולא בכדי המונטסורי הגיע אלייך, כי את כל-כך רוצה לחזור לאדמה. את אמא אדמה. לחזור לאדמה, לחזור לשורשים, לטבע. את רוצה לעבוד עם הגוף ועם מה שהבריאה הביאה לנו פה, בפשטות, כאילו. לא צריך יותר מדי. הכי, הכי קל שיש. כאילו, אין צורך בלהכין… לקנות מרכך כביסה כשאפשר להכין אותו בבית ולהיות הכובסת ה… סטייל המגניבה וה… שמביאה את הטבע הביתה כאילו, מהחומרים של ה… שהבריאה העניקה לנו. אז א…
עדן: אני בכלל מאמינה, לחזור למקורות זה ה… זה מבחינתי הסלוגן שלי. בא לי שהוא יילך איתי לכל מיני מק… לכל העשיות שלי. לחזור הביתה, לחזור למקורות. גם המונטסורי זה לחזור למקורות, זה Follow the child. הילד יודע. יש מלא גישות חינוכיות שאומרות איך ל… איך, מה לעשות עם הילד, איך לשים לו את הגבולות, איך ללמד אותו X, Y, Z אבל יש את הטבע של הילד.
שירי: כן.
עדן: בואו נתרכז בטבע של הילד. זה לא אומר שאנחנו לא שמים לו גבולות, אבל זה אומר שרגע אנחנו נותנים לו את הכבוד שהוא ראוי לו. וגם…
שירי: לא מחליטים עבורו.
עדן: כן, וזה…
שירי: אני רוצה להגיד שלידך…
עדן: [נקישה במיקרופון] אוי.
שירי: את מחזירה אותי מאוד להיות הילדה שבי. ואני עפה על זה. כאילו אני יכולה… אני בתור ילדה מאוד אהבתי לעשות ספורט, גלגלונים, עמידות ראש. אני מאוד אוהבת את זה. ולידך פשוט את מחזירה אותי, את כאילו במרכאות כפולות "מאשרת" לי להיות הילדה הזאתי וזה מה זה כיף לי. זה מה זה כיף לי, באמת. זה דברים שהיו רדומים בי המון-המון שנים - הם קיימים בי, הם פשוט היו רדומים - ואני מאוד מאוד אוהבת להוציא אותם החוצה, הרבה יותר וכמה שיותר.
עדן: אני חושבת שככל שאנחנו נהיה יותר קרובים לילד שבנו, יהיה לנו הרבה יותר קל לתמוך בילדים שלנו כי אנחנו נדע יותר איך הם…
שירי: נכון.
עדן: אני, אני שמה לב עליי, שאני כאילו, לפעמים אני מתהלכת ברחוב ובא לי לתת גלגלון. [שירי צוחקת] וזה לא משהו שהשתנה, אני כל החיים הייתי ככה.
שירי: בוא נעשה את זה.
עדן: פשוט ללכת, ללכת לדפוק גלגלון.
שירי: כן.
עדן: כן, אני, אני…
שירי: כן.
עדן: … או שנגיד אני הולכת על על המדרכה על ה… כאילו מדמיינת שזה קוֹרָה, והולכת…
שירי: כן. כן, כן, כן.
עדן: ושיווי משקל…
שירי: באופן טבעי, זה כאילו בא לך באופן טבעי וזה כן, לגמרי.
עדן: עכשיו, זה, זה כן, זה חלק בי שאני מאוד רוצה לשמר, אפילו שהוא לפעמים מקבל הרמות גבה, של, כאילו, "תתבגרי. די עם הילדיות הזאת, די עם המשחקיות הזאת." כאילו, יש גם את החיים הבוגרים וכאילו תתנהגי כמו מבוגרת רגילה.
שירי: לא רוצה.
עדן: לא רוצה.
ביחד: לא רוצה.
שירי: גם אני לא רוצה.
עדן: אני רוצה את זה ככה זה טוב לי…
שירי: ככה טוב לי…
עדן: נעים לי וכיף.
שירי: ונכון, וזה שבא לי וזה מה שיהיה. איזה כיף יהיה לילדים שלך, בעזרת השם, בבית.
עדן: בעזרת השם שיבואו. אני מחכה. הנה, הבית מוכן.
שירי: נכון, עם עוד חדר.
עדן: הם רק צריכים להגיע. והם יגיעו, הם יגיעו בזמן הנכון.
שירי: אפילו יש להם מוביילים בחדר שמחכים להם.
עדן: מוביילים ששירי הכינה.
שירי: אני פטורה ממתנה. עשיתי להם מובייל. סתם. [צוחקת]
עדן: נראה לך? קודם כל, את הולכת לחיות פה.
שירי: אני הד… בדיוק. אני אהיה הדודה. הדודה.
עדן: לגדל איתי ביחד. איתנו.
שירי: יואו. אני מחכה לזה.
עדן: את יודעת, זה קטע, אני התחלתי לעשות בייביסיטר מגיל 12. עזבי את זה שאני גדולה מאחות אחת ב-4 שנים ומהשנייה ב-10 שנים ואני ממש מרגישה שגידלתי אותן עם אמא ואבא ביחד, אבל פרופר, התחלתי להתעסק עם ילדים… [צוחקת] להתעסק עם ילדים זה נשמע רע.
שירי: להתעסק עם ילדים זה נשמע לא טוב. [צוחקת]
עדן: בגיל 12 עם ה… אצל השכנים. עכשיו, למה אני אומרת שזה קטע? היום בבוקר דיברתי איתה, עם השכנה שלי.
שירי: יואו!
עדן: אחרי אולי משהו כמו, לא ראיתי אותה אני חושבת קרוב ל-10 שנים.
שירי: הם כבר גדולים.
עדן: הם כבר גדולים, הילדים. היא שלחה לי תמונות, אני התמוגגתי. ואני הבנתי, אני גם ש… אני, א', שמרתי על קשר עם, עם כל האמהות שעשיתי בייביסיטר על הילדים שלהם, זה רק הוכיח לי כמה אני באמת מחוברת לילדים, לאנשים, לאינטראקציות חברתיות. איך אני מחפשת את זה. אז בקיצור, לונג סטורי שורט, תמיד-תמיד-תמיד, תמיד, מאז שאני בת 3, שאני משחקת עם ה… עם עגלה ובובות, תמיד היה לי איזשהי זיקה לילדים, להורות, לאנשים, לחינוך.
שירי: אותי מעניין איך… ממה את אממ… אני זוכרת שר… כשהכרתי אותך וראיתי נרות וזה, אמרתי וואי וואי וואי, מאיפה היא יודעת לעשות את כל זה? [צוחקת] איך היא, ממה את ניזונה? כאילו מה, איך זה… מאיפה את יודעת לעשו… איך את… מספיקים, איך מספיקים לעשות את כל הדברים האלה?
עדן: אני חושבת, קודם כל, אוטודידקטיות זה משהו שהיה לי מגיל קטן. אני למדתי לנגן על פסנתר בעצמי. לא…
שירי: לימדת את עצמך.
עדן: אני לא יודעת תווים…
שירי: כן.
עדן: אני לא יודעת תווים. אני יודעת לנגן, לשמוע שיר ולנגן אותו.
שירי: את מהמרגיזות שקיבלו מתנות כאלה… [מצחקקת]
עדן: זה פשוט…
שירי: האמת היא שאת זה אני לומדת ממך עכשיו מאוד.
עדן: זה עניין של לשבת על התחת, לשבת על התחת, לפתוח את היוטיוב ולעשות How to. זה היה… תחילת החיים שלי זה היה רק How to play the piano, בלה-בלה-בלה. How to - כשהייתי מעצבת גרפית - remove background בלה-בלה-בלה. למדתי, למדתי הרבה דברים בעצמי, אז זה משהו שמגיל קטן פשוט אני משופשפת בו…
שירי: אוקיי.
עדן: את מבינה? אני…
שירי: אז ככה עושים את זה.
עדן: ו…
שירי: כאילו, להתחיל ממשהו ופשוט לשבת ולהתמיד ולעשות עד שיוצא.
עדן: כן. זה, זה פשוט שריר שמפתחים אותו. ממש לא הייתי ככה ו… כשהייתי בזוגיות הקודמת שלי, אז האקס שלי מאוד דחף אותי ל"עדן, תלמדי בעצמך. הנה, תעשי בעצמך".
שירי: אני… והנה אני לומדת את זה ממך.
עדן: כן.
שירי: ממש לומדת את זה ממך.
עדן: זה כנראה היה השיעור, אחד השיעורים הכי גדולים שלי איתו. הנה, אני יכולה לעשות את זה בעצמי. כל דבר שהייתי צריכה עכשיו, נגיד לפתוח עסק, אני פתחתי עסק בגיל 21, את העיצוב גרפי, ולא ידעתי איך עושים את זה, אז כאילו ביקשתי ממנו שיעשה לי את זה או שיעזור לי לעשות את זה. והוא אומר לי: "אין, בואי תראי איך עושים. בואי הנה. עכשיו אני הולך לגוגל ואני רושם 'איך לפתוח עסק בתור עצמאי, איך לפתוח עוסק פטור'. זה לא תורה מסיני".
שירי: כן.
עדן: "כמו שאני יודע, גם את יכולה לדעת". אז באמת אני זוקפת לזכותו את השיעור הזה בחיים שלי, והנה, עכשיו אני מעבירה אותו גם הלאה ו…
שירי: נכון.
עדן: כי זה כל-כך הפך להיות חלק ממני, זה נראה לי…
שירי: וואי את יודעת, אני ממש, ממש רוצה שזה יהפוך להיות חלק ממני.
עדן: וזה יהפוך להיות חלק ממך.
שירי: אני זוכרת שכן היה בי משהו כזה כשהייתי יותר צעירה. זה, עם השנים יש דברים שהולכים… כמו שהייתי עושה גלגלון עם עמידות ראש ועכשיו אני ממש רוצה לשחזר, להחזיר את זה לחיים שלי. רוצה שזה יהיה חלק מהחיים שלי.
עדן: הקשרים במוח קיימים.
שירי: נכון.
עדן: רק צריך לעורר אותם.
שירי: כן.
[פאוזה]
עדן: לא, ושאלת על אה… על מה עוד שאלת? על ה…
שירי: ממה את ניזונה?
עדן: על איך מספיקים, על איך מספיק… ממה אני ניזונה? וואי ממה אני ניזונה, זה יפה לשאול. כי אני אגיד לך מה חוסם אותי. חוסם אותי שאני עושה עשייה שהיא לא תואמת ל-passion שלי. כל עוד אני ב-passion שלי יש לי זרימה בחיים.
שירי: אבל נכון שעכשיו זה מרגיש יותר, במרכאות, "קיצוני" מפעם? כי פעם יכלת להיות בצה"ל ולעשות גם וגם.
עדן: נכון.
שירי: היום יש לך… כאילו זה כבר מרגיש לך שזה לא נעים לך בגוף.
עדן: נכון. היום אני, כבר קשה לי להתפשר שם.
שירי: כן.
עדן: לקח לי הרבה זמן להתבשל על ה… להתפטר מהעבודה הקודמת שלי. זה גם לא נעשה באופן חותך, זה כזה התמסמס עם המלחמה, כאילו היה לי קשה לחתוך את זה. אבל הייתי בתקופה של מיגרנות כל יום. זה פשוט כל-כך לא תאם את העשייה שלי, כל-כך… את התשוקות שלי. אני מאוד אוהבת לעצב, אבל אני מאוד לא אוהבת את הדד-ליינים המאוד דיכוטומיים האלה…
שירי: כן.
עדן: והכל כאילו צריך להיות בצורה מאוד ספציפית ועל הבוקר פגישות, ופגישות ישר אחרי ארוחת צהריים, כאילו זה כל-כך…
שירי: זה לא מתכתב עם מי שאת.
עדן: זה לא מתכתב עם טבע האדם בכלל לעשות פגישות אחרי… וזה… [שירי צוחקת] ואז אני מסתכלת מסביבי וכולם מסביבי, זה מה שהם עושים. אז אני כאילו לקחתי צעד אחורה מהעולם הזה של ההייטק, יכולתי ללכת לעבוד בהייטק, להרוויח מלא כסף, אבל לא רוצה, לא רוצה להיות בתוך העננה הזאת שהיא כל-כך מנותקת מהחיבור. אני. אוקיי? לי זה לא עובד.
שירי: נכון.
עדן: אני בטוחה שיהיו אנשים… שיש אנשים שזה עובד להם.
שירי: חד-משמעית.
עדן: אני… זהו.
שירי: ובואי נדבר על תשוקה. הזכרת פה עם התשוקות שלך. אני… אני גם מאוד-מאוד, בשנים האחרונות מתחברת לעצמי ולאינטואיציה וכזה ל… לנשמה שאני מבקשת ממנה להוביל כל הזמן. ולאחרונה שמתי לב שיש לי תשוקה כאילו, אדירה, אין שאלה בכלל - זה בוער לי בלב, בעצמות, בדם - המונטסורי, והמונטסורי וה… ועוד כל מיני דברים ש… [מכחכחת בגרון] שהם בחיים שלי כמו התפתחות אישית. זה מילה נורא [מכחכחת בגרון] גדולה ומאוסה, אבל פשוט מבינים על מה מדברים כשאומרים את זה…
עדן: מה, התפתחות אישית?
שירי: כן. ושמתי לב שכש… עכשיו ב-Moodle הזה הייתי, כאילו, בעננים. כל יום יכולתי ללמוד עד… מ-7 בבוקר עד… לא להפסיק. כאילו באמת, לא לישון. כזה. לישון מינימום שעתיים-שלוש, לקום ללמוד מחדש. לעוד הרצאות, ועוד הרצאות, ועוד הרצאות.
עדן: אני חושבת שזה זכות שנפלה בחלקנו שאנחנו ככה מחוברות לתחום הזה.
שירי: נכון. אבל ברמה שבאמת, אין לי עוד את המילים להסביר כמה אני מחוברת. אבל שמתי לב, יחד עם זאת, ש… [פאוזה] שכשאני לא, נגיד, במוּדלים או במשהו כזה, אם לא היה לי אותך, התשוקה הזאת - אני לא יודעת כמה הייתי יכולה לשמר אותה כל-כך גבוה. אז אני… קודם כל הזדמנות, כאילו, הבוקר אמרתי כבר תודה, אבל עוד הזדמנות להגיד תודה על זה שיש לי… שבורא עולם שלח לי מישהי אממ, כמוך, במיוחד כמוך, אבל גם מישהי שיש לי עם מי להידלק ביחד. [צוחקת]
עדן: כן, אני חושבת ששתינו מאוד תקשורתיות…
שירי: להבעיר את התשוקה הזאתי מחדש.
עדן: ואז כשאנחנו… אנחנו תקשורתיות ואז כשאנחנו כאילו מדברות על דברים אז זה, זה עוד יותר מחיה את המחשבות ש… את הדעות שלנו…
שירי: כן.
עדן: אנחנו מדליקות אחת את השנייה על דברים, כאילו…
שירי: כי תשוקה, כמה שהיא תהיה בוערת, אם את לא דואגת ללבות את זה כל הזמן זה באמת…
עדן: נכון.
שירי: יכול לדעוך.
עדן: נכון.
שירי: כמה שאני אוהבת מונטסו… אני שמה לב לזה, פשוט.
עדן: אני חושבת שהפודקאסט הזה הוא בשבילנו לא פחות משהוא בשביל אחרים.
שירי: חד-משמעית, חד-משמעית.
עדן: כן. לדבר על התכנים…
שירי: הוא שם… הוא עוזר לי מאוד לשמוע…
עדן: ללמוד את התכנים, לדייק אותם.
שירי: נכון.
עדן: את יודעת…
שירי: להעמיק עוד ועוד. את יודעת, השבוע שהיידי עשתה את ההרצאה והיא אמרה שהיא הלכה לישון עם "המוח הסופג", היידי זו הטריינרית שלנו והיא…
עדן: היא הלכה לישון עם הספר.
שירי: היא קראה עוד בספר. את קולטת?
עדן: היא טריינרית כבר שנים…
שירי: שנים. 30 שנה…
עדן: היא שנים במונטסורי, והיא עדיין קוראת ספרים של מריה.
שירי: שאנחנו קוראות בהם. והיא עדיין קוראת ועדיין זה מחדש לה, אז כאילו כמה יש עוד להעמיק ולקרוא ועוד משפט ו… אני הייתי בטוחה שהיא מכירה אותו בעל פה. [שתיקה] את קולטת?
עדן: כן.
שירי: זה כאילו, מבחינתי, איזשהו סימן לזה שבואי, יש לך פה… אל תדאגי, כאילו, כי לפעמים אני אומרת: "וואי, שלא ייגמר שלא זה"… זה לעולם לא ייגמר. ועוד שיש לי מישהי כמוך…
עדן: זה לא ייגמר כל עוד לא תחליטי שזה ייגמר. כן.
שירי: שהיא צמודה, הנה אני אומרת לך, את לסוף החיים. כאילו, זה חוזה לא חתום. [צוחקת]
עדן: הנה, חתום.
שירי: חתום בפודקאסט. [צוחקת]
עדן: חתום, מוקלט.
שירי: חתום ומוקלט.
עדן: עם זה לבית משפט.
שירי: [צוחקת] אז זה באמת, תקשיבי, זה מצרך נדיר.
עדן: נכון. אני מסכימה איתך.
שירי: זה זכות כאילו… זה לא כאילו, זה זכות. ועם הנוף המהמם פה וכאילו אממ…
עדן: וואי, יפה עם השמש עכשיו.
שירי: מה שנקרא, "קו ראשון לבורא עולם ולשמיים". בא לי להגיד תודה, אבל באמת מתוך הלב. אני מה זה מרגישה זכות על ה… על החיבור הזה, ממש.
עדן: אני, ותביני שזה רק ההתחלה. אנחנו…
שירי: וזאת רק ההתחלה.
עדן: אנחנו, יש לנו…
שירי: אתם לא מבינים איך אנחנו מדליקות אחת השנייה.
עדן: הנה הלוח חזון…
שירי: באמת.
עדן: תראי את הלוח חזון. עשינו לוח חזון…
שירי: אנחנו לפעמים יושבות ואומרות אמא'לה, אנחנו שתי, כאילו, לא יודעת, לא נורמליות קצת. אני מאוד אוהבת להוסיף את המילה "כרגע" להרבה דברים. כרגע. כי הבנתי כבר שאני…
עדן: כי אין לדעת.
שירי: מה?
עדן: אין לדעת.
שירי: נכון. מחר אני יכולה לקום ספורטיבית, ויום למחרת אלגנטית, ויום למחרת רוחנית של ה… לא יודעת.
עדן: כמו בגיל ההתבגרות. [שירי צוחקת] שמחליפים זהויות?
שירי: כן. כן. מה אכפת לי?
עדן: לנסות…
שירי: מי אמר שלא? לוותר על ה"מי אני". לא יודעת מי אני, לא יודעת מי אני. היום אני כזאת.
עדן: זה ה…
שירי: יש ערכים שמובילים אותי.
עדן: זה ההסכמה של החוסר ודאות הזה…
שירי: כן.
עדן: שדיברתי עליו מקודם.
שירי: כן.
עדן: שאת כאילו, את מסכימה לא לדעת. פשוט לשחרר את כל מי שאת ומה שאת כבר מכירה על עצמך רגע, לשים את זה בצד וכל יום להכיר משהו חדש…
שירי: וואי, תקשיבי, זה…
עדן: וזה גם מהמם לעשות את זה עם אנשים שאנחנו, יש לנו איזשהי התנגדות אליהם.
שירי: איזה שיעור זה.
עדן: יש אנשים שיש לנו התנגדות…
שירי: את רומזת לי?
עדן: לא.
שירי: סתם. [צוחקת]
עדן: אבל נראה לי שכל אחת מה…
שירי: כן.
עדן: מאיתנו בחיים שלה נתקלה באנשים שקצת יותר קשה לה איתם, אבל כל יום להסכים לראות את הבן-אדם הזה באור אחר ולראות מה הוא יכול לחדש לי…
שירי: את יודעת? זה מזכיר לי את הנקודה שהיידי, או מריה, אמרה כל יום, 'וואי, זה כל-כך זה, כל יום לקום ולראות את הילד באור חדש. לא לתייג אף אחד, גם לא את עצמנו, ולקום כל יום ולראות את הילד חדש'. איזה קסום זה?
עדן: במיוחד אה…
שירי: נכון, אבל תחשבי לתרגל את ה… אני, אני לוקחת את זה על עצמי.
עדן: כן.
שירי: כל יום לקום ולראות בני-אדם, באופן כללי, חדשים. לא לתייג אותם.
עדן: כן.
שירי: מה שהיה אתמול היה. היום הם חדשים.
עדן: אומרים את זה גם על זוגיות…
שירי: את יודעת, גם תאים במוח…
עדן: כאילו, אל תחליטי שאת מכירה את הבן זוג שלך.
שירי: נכון. וגם תכלס, כאילו מדעית, תאים במוח מתים ומתחדשים כל יום…
עדן: נכון.
שירי: כל הזמן. כל הזמן.
עדן: בגוף, בכל הגוף. כל תא ותא בגוף.
שירי: את באמת בן-אדם אחר כל יום.
עדן: נכון.
שירי: אז זה כאילו…
עדן: זה…
שירי: וככה בגדול השיחות שלנו נראות.
עדן: כן.
שירי: כאילו, עוד שנייה זה יגיע לחלל.
עדן: נכון.
שירי: יש מצב. [צוחקות]
עדן: אנחנו יכולות לדבר שעות ככה.
שירי: אוי, זה משעשע אותי.
עדן: מעניין אם מתעייפים, מתעייפים מאיתנו.
שירי: מה?
עדן: מתעייפים אולי.
שירי: בוא נחזור שנייה, בוא נתפקס. אנחנו באמת יכולות לגלוש.
עדן: אבל זה נחמד, זה כיף.
שירי: כיף לנו, אה? אנחנו צריכות יום כזה, יום של דיבורים. סתם, זה כל הזמן קורה.
עדן: צריך פשוט לפתוח את המיקרופון כל פעם שאנחנו מדברות.
שירי: נכון.
עדן: מה, נראה לי שיש לנו שיחות מעניינות בסך הכל. כאילו…
שירי: תשמעי, לי מאוד מעניין. אני הייתי רוצה להיות, אני הייתי רוצה להיות חלק משיחה כזאת, והנה אני חלק משיחה כזאת, את מבינה? גם את זה זימנתי.
עדן: כן.
שירי: אני זוכרת, את יודעת, תואר ראשון עשיתי באילת, באוניברסיטת בן גוריון, ואני זוכרת שכשנג… מאוד נהניתי, מאוד. מאוד-מאוד. וכשנגמר התואר, אני זוכרת שעמדתי בחלון ואמרתי לעצמי 'אלוהים, איפה אני אמצא, איפה אני אמצא אנשים שיהיה לי כזה שיח איתם או שיהיה לי'… הייתה לי חברה עם שיח כזה נעים, לא כמו היום אבל היה לי מאוד-מאוד-מאוד נעים איתה. ואמרתי, 'איפה אני אמצא אלוהים…'
עדן: ורצית עוד כאלה.
שירי: 'איפה אני אמצא?' כן, אבל הכרתי את החיים שהיו לי, לא היו לי חיים רעים…
עדן: כן.
שירי: היו לי חיים טובים. אבל זה לא היה דומה לזה.
עדן: א-הא. וגם אני אמרתי לערן, בערך בשנה לפני שהכרתי אותך, אז אמרתי לו, קודם כל, אני מאוד-מאוד אוהבת את החברות שלי, אוקיי?
שירי: יחד עם זאת…
עדן: יחד עם זאת, אני מאוד רוצה גם לרענן את הסביבה שלי. אני רוצה עוד, אני רוצה… אוקיי, אז יש לי את החברות האלה, שכל אחת מושכת אותי לעולם שלה, אבל אני רוצה מישהי שהיא תהיה עכשיו כמוני. בא לי רגע להגיד, לשתף אתכם בלוח חזון שאני יצרתי.
שירי: למה לא אמרת לי להביא את שלי? הוא פה גם.
עדן: נכון. אבל יש לך פה אה…
שירי: תמונה.
עדן: יש לך פה תמונה.
שירי: זה בטלפון.
עדן: אז את אה… אז את… אז נסתכל.
שירי: אוקיי.
עדן: תכף.
שירי: זה בטלפון, אבל אני זוכרת. כן.
עדן: אני רוצה פשוט להקריא קצת מה…
שירי: מעניין אותי כמה מהעוקבים שלנו מכירים לוח חזון ועוסקים.
עדן: ממ… בואי נגיד מה זה לוח חזון אז. בואי…
שירי: מעניין אותי. ואם יש, מה זה אני אשמח לשמוע.
עדן: בדוק יש. בדוק אנשים…
שירי: תקשיבו, בכלל, כאילו אני [מכחכחת בגרון] מאוד אוהבת סביבה ומאוד… מאוד חושבת שסביבה זה הכל בחיים, וממש אה, ממש עובדת בלייצר לעצמי סביבות תומכות. כל הזמן. סביבה גיאוגרפית, סביבה של אנשים.
עדן: באינסטגרם זה גם סביבה.
שירי: נכון, סביבה באינסטגרם.
עדן: אני יצרתי לעצמי סביבה באינסטגרם. אנשים שמוחקים את האינסטגרם אני אומרת להם, 'חבל, כי אתם פשוט לא לוקחים את זה ככלי שישרת אתכם'.
שירי: נכון.
עדן: ממש אפשר לעקוב אחרי אנשים שאתם שואפים להיות כמוהם או…
שירי: נכון.
עדן: לשטוף לכם את המוח באיזשהו נושא מסוים. חבל… בקיצור, זה גם סביבה, אינסטגרם. נו?
שירי: נכון. אז מעניין אותי הסביבה של הפודקאסט שלנו, [עדן מהמהמת] מי אתם ומה אתם ואם מעניין אתכם התפתחות אישית גם ומעניין אתכם לוחות חזון או… מעניין אותי. אז אני ממש אשמח אם אה, גם על זה תכתבו לנו בתגובות. ובא לי שנהיה חברים כבר, קצת יותר.
עדן: אנחנו נעשה בטח בהמשך מפגש וכזה.
שירי: כן, הבן-אדם החברותי שבי…
עדן: הנה, אז הנה, אז זה מוביל אותי, זה מרים לי להנחתה לחזון.
שירי: כן.
עדן: אז בא לי להקריא קצת מְהַ… מהמשפטים שהחלטתי להכניס ללוח חזון שלי.
שירי: שלך כ… מה זה, זה לוח חזון של מה?
עדן: זה לוח חזון שלנו…
שירי: יש לך כמה לוחות חזון.
עדן: שלי ושלך…
שירי: אוקיי.
עדן: של הפודקאסט שלנו והעשייה שלנו ביחד. אז בין המשפטים זה "בואי להגשים חלום", "זמן לגדול", "לא מתפשרים על פחות", "ביחד אי-אפשר לעצור אותנו", "בוחרת בשינוי", "זכיתי", "איפה אנחנו נמצאות עשור אחרי? מנהלות את האירוע הכי גדול של השנה, לראשונה בישראל", "ילדים ומשפחה, עשור של עשייה", "הורים, זה בידיים שלכם", "הורים יקרים, אני פה בשבילכם", ו…"כדי שילד…" מה זה? "כדי שילד יהיה פנוי ללמידה הוא קודם כל צריך להרגיש אהבה". כל אלה מצאנו במגזינים. זה מהמם, אני, אני אשתף על זה בסטורי שלי.
שירי: זה מהמם. ממש מהמם. שלי משותף באינסטגרם. הוא לא פה, הוא בבית שלי, אבל הוא… מהמם. מהמם.
עדן: את זוכרת מה שמת שם?
שירי: אני זוכרת "הורים זה מתנה עם אח… ילדים זאת מתנה עם אחריות"…
עדן: וואו.
שירי: אני זוכרת "נשות העשור- אירוע מיוחד", "הודיה".
עדן: זה קטע שאני ואת בחרנו עניין של עשור. שדברים יקרו פה בעשור.
שירי: נכון.
עדן: מעניין מאוד איפה נהיה עוד עשור.
שירי: איפה בא לך להיות עוד עשור?
עדן: אם אנחנו ממשיכות ככה…
שירי: כן. אני תמיד אה… לא תמיד. קודם כל, אני למדתי, עשיתי קורס של NLP ויש שם עניין עם הכללות. אז לא תמיד ולא להכליל ולא כלום. [צוחקת] רוב הזמן, רוב הזמן אה… [פאוזה] בואי נדבר על הסנטימנטליות שיש לי למילים. אני מאוד, מאוד קרציה על מילים. זה חשוב לי.
עדן: אז הנה, גם הקרציה, תוציאי את זה, כי קרציה זה…
שירי: נכון. זה לא משהו שהוא טוב להגיד את זה. אז איפה בא לך להיות עוד עשור? תקשיבי, דמיינת בית כזה? יכלת לדמיין בית קרקע דומה למשהו, לא לזה. את מבינה לאן הראש שלי?
עדן: עוד עשור אני בהשפעה, ב-scale מאוד-מאוד רחב, פה בארץ, אולי אפילו בעולם, בתחום… בדיוק בתחומים שלי. אין, זה התחומים שלי.
שירי: זה התחומים.
עדן: טבע, מונטסורי, חזרה למקורות. זה שם, זה…
שירי: עשייה, עם כל זה.
עדן: עשייה, יצירתיות, זה… אולי, אולי עוד עשור אני אחשוב אחרת, אבל מאוד הייתי רוצה להשפיע ב-scale רחב. הייתי רוצה שכל האנשים במדינה הזאת יידעו מה זה מונטסורי כשמדברים איתם מונטסורי, הייתי רוצה שבארץ כבר יהיו לפחות עשרות…
שירי: נכון. אני אומרת ש…
עדן: עשרות, אם לא מאות בתי ספר וגנים מונטסוריים…
שירי: בעזרת השם.
עדן: …שאולי חלקם אני אפתח בעצמי, אולי נפתח ביחד, אולי… לא יודעת. אממ, זה לא מספיק מונגש, הידע בארץ, אז הייתי רוצה שעוד עשור המציאות פה בארץ, מבחינת החינוך, תראה אחרת, ושלי יהיה אינפוט מאוד גדול על זה. ויש לי שותפות וקולגות מהממות שאני ממש סומכת עליהן שהם יעזרו לי להגשים את החלום הזה. ואת, שאת אה…
שירי: [שרה] "ואת…"
עדן: כן.
שירי: אנחנו כאן כדי להישאר. ואני רציתי להגיד משהו. [בשקט] הטבע, מה עוד?
עדן: אמרתי טבע, חזרה למקורות.
שירי: אָה, אָה-אָה, אין עלייך. כשמקודם דיברתי על זה שעמדתי בחלון באילת ואמרתי 'אלוהים אני רו… איפה אני, איפה אני… איך אני אגיע לאנשים האלה שאני כל-כך מחפשת?' עברו כמה שנים, אני עדיין זוכרת את זה שאני עומדת בחלון ואומרת, ואז אני אומרת 'יא, בוא'נה אני הפכתי לכזאת'. כי אני יושבת איתך ומדברת ואני אומרת, אני הפכתי להיות החברה שקיוויתי שתהיה לי. אני הפכתי להיות החברה של עצמי. שממש קיוויתי ורציתי שתהיה לי. את מבינה?
עדן: מהמם. מהמם.
שירי: כן. עכשיו, אני מדברת איתך על איפה עוד עשור, איפה זה, הנה הבית שרצית והגיע הרבה יותר? אני לא יכולתי לדמיין שאני אהפוך להיות כזו. כאילו, לא יודעת, זה היה נראה לי אנשים בודדים, אנשים שגדלים במשפחות מסוימות, שיש להם ידע שהוא נגיש אליהם, ש… לא יודעת איפה משיגים את הידע הזה. כל מיני דברים כאלה.
עדן: שכאילו את חיה בעולם מקביל?
שירי: כן.
עדן: לאנשים ה…
שירי: שיהיה לי… יש אנשים כאלה ויש אותך. כזה. לא, לא שזלזלתי בעצמי, אבל כאילו לא ידעתי שאפשר להפוך להיות מישהו אחר. ועכשיו אני רואה את, את הקפיצה הזאתי שהייתי כזה, עמדת… אני ממש זוכרת איך עמדתי בחלון וכאילו אמרתי… לא, לא ידעתי שאני מדברת לאלוהים או… פשוט ביק… כאילו אמרתי לעצמי מחשבות. חשבתי בקול. כזה.
עדן: כן.
שירי: אז איפה אני רואה את עצמי בעוד עשור? אני… יש מישהו, אני לא זוכרת מי זה היה, שפעם אחת עשיתי כזה לוח מטרות ואז הוא אמר אוקיי, כתבתם? מעולה. תעשו איקס, תכפילו. [צוחקת] כאילו, אם אמרתי שאני ארוץ עשרה קילומטר, תעשי איקס, תרוצי עשרים, כי את יכולה הרבה יותר. אז, אז אני עכשיו יכולה לדמיין איפה אני רוצה להיות, אבל אני מניחה ורוצה להאמין שזה יהיה באמת בסקיילים יותר גדולים, כי אני מנוסה ואני מבינה שזה עובד ככה וזה כיף לי. זה כיף לי כי, כי, כי זה כיף לי שהבריאה מראה לי איך זה יצירתי איתי…
עדן: כן.
שירי: ואיך אפשר הרבה יותר.
עדן: נכון. מה… בואי נגיד…
שירי: כשסיימתי את הקורס ב-NLP, הוא, הוא הזמין אותנו, הוא עשה הזמנה ליום הולדת שלו בגיל 90 ומשהו. והבחור כאילו…
עדן: מהמם.
שירי: דוקטור יוסי קדמי הוא… כן…
עדן: מהמם. איזה רעיון נפלא.
שירי: אז אני מזמינה אותכם מעכשיו [בחיוך] לפרק 50 שלנו, ב"טוקהאוס" או איפה שזה לא יהיה.
עדן: אולי כבר יהיה את הסרט שלנו עד אז.
שירי: אולי כבר יהיה. אז זהו, חלק מהחלומות…
עדן: מה?
שירי: אני מבחינתי בעוד עשור כבר הסרט שלנו בנטפליקס, סרט תיעודי, שהנה כולכם שותפים אליו, כי בעזרת השם הוא יצא [פאוזה] ל… לפועל. סרט תיעודי על מסע מסביב לעולם, בגנים ובתי ספר מונטסורים. אז חד משמעית סרט בנטפליקס, כי אני מרגישה שיש אה… כאילו, לכל דבר חדש יש איזשהי התנגדות… זה לא כל-כך חדש המונטסורי, אבל כמו שהרמב"ם 800 שנה אחרי ורק עכשיו יש פה גלים רבים שמתחילים להתגלות.
עדן: בקטע של הבריאות.
שירי: בקטע של הבריאות.
עדן: אז מונטסורי היא גם כמו…
שירי: אותו רעיון.
עדן: היא גם…
שירי: היא באמת, היא הרמב"ם של החינוך. היא באמת, היא לא מחדשת כלום, היא פשוט חוזרת לטבע. היא חוזרת הביתה.
עדן: כן.
שירי: אז, אז אני ממש רוצה שזה מה שאנשים יבינו. כאילו, שלא תהיה איזה התנגדות נחרצת, זה לא חדש, זה סך… תכלס, פשוט ליהנות מהחיים ומההורות וממי שהילד שלכם הוא. לא, לא, אני לא אומרת שהורות זה באמת לא מאתגר, זה חתיכת אתגר. אני עוד לא הורה, אני עוד לא אמא.
עדן: זה האתגר של החיים.
שירי: אבל ברור לי שזה אתגר. יחד עם זאת, כאילו יש… אפשר להפוך את זה לטיפה פחות מאתגר כשאת מבינה איזה מתנות יש לילד שלך ואיך לפעול איתו. אז סרט בנטפליקס, בשביל באמת להפיץ את זה ברבים ולהבין את הקסם הזה שיש לגישה.
עדן: את יודעת, כל החיים היה לי חלום להיות אנתרופולוגית…
שירי: איזה חלום טוב.
עדן: …ולחקור תרבויות. תמיד אהבתי לחקור. זה מגניב שזה איכשהו…
שירי: מאוד! מאוד!
עדן: …נרקם לחלום הזה.
שירי: זה גם להגיע למקומות באמת מעניינים. פשוטים.
עדן: כן.
שירי: כאילו, להבין שהמונטסטורי הוא לא… באמת, הוא יכול להיות מאוד יקר והוא גם יכול להיות מה זה פשוט.
עדן: מונטסורי זה בגישה…
שירי: כן, נכון.
עדן: של המבוגר לילד.
שירי: יש הרבה גילויים שכל הורה צריך לדעת.
עדן: כן.
שירי: באמת. הגילויים על הילד. הגילוי זה שיש לילד מוח סופג, זה גילוי לא, לא מדובר. לא יודעת איך לא מדברים על זה כל היום. [צוחקת]
עדן: כן.
שירי: נכון? זה כאילו נראה לי לא נורמלי. רק לי זה נראה לא נורמלי? כאילו, רק אני שמה לב?
עדן: תראי, כן יש דיבורים על זה שרק… ילדים יודעים להבין שפות…
שירי: אוקיי.
עדן: יותר טוב מאיתנו וש…
שירי: סבבה, אבל…
עדן: המוח שלהם שונה.
שירי: זה לא ההבנה המהותית שיש לו מוח סופג…
עדן: לא מספיק. לא, לא מספיק.
שירי: שהוא קולט הכל בסביבה.
עדן: הכל. עד לפרטים הכי קטנים. כן, זה משהו שצריך… בגלל זה אנחנו פה, לפמפם את זה.
שירי: לגמרי.
עדן: להורים.
שירי: בעוד עשור אני גם מאחלת לעצמי להיות כבר אם מרובת ילדים. [צוחקת] מרובת [כך במקור] מלשון ארבע. אבל בעזרת השם, מה שהשם ישלח.
עדן: כן.
שירי: אני ממש מאחלת לעצמי את זה, להיות מאוד בקשר צמוד איתך.
עדן: אני מדמיינת אותנו… כן…
שירי: וכמשפחות כזה של…
עדן: את המשפחות…
שירי: טבע וטיולים ופאן.
עדן: [מתלהבת] בדיוק באתי להגיד.
שירי: וגם פאר וגם פשטות וגם… הכל מהכל.
עדן: כן.
שירי: כאילו, לחיות את החיים הכל מהכל…
עדן: כן.
שירי: הכל מהכל. אז אני, אני שמחה שהקלטנו היום בראש חודש, את יודעת? זה מסמן לי המון.
עדן: כן.
שירי: מבחינתי. מאוד אוהבת את הקוסמיות הזאת. מאוד מתחבר לי למונטסורי ולבריאה ולמי שאני ולהתפתחות האישית, זה הכל…
עדן: את יודעת מה מדהים?
שירי: ארוז יפה.
עדן: זה פרק 9.
[מוזיקת סיום]
שירי: 9 זה יום משוב…
עדן: 9 זה לידה מחדש.
שירי: אָה, לידה מחדש. זה לא יום משוב? 7 זה יום משוב.
עדן: 7 זה יום משוב.
שירי: לידה מחדש, תשעה חודשים.
עדן: זה מאוד סימבולי…
שירי: תשע זה רוחני, נכון?
עדן: זה כאילו לסיים משהו אחר, להתחיל משהו אחר. התחלות חדשות. אז הנה, ראש חודש. וגם ראש חודש של החודש האחרון.
שירי: זה גם כיס-לב.
עדן: כסלו.
שירי: זה כאילו, כן. זה חודש של הרבה אורות והרבה ניסים. בעזרת השם.
עדן: כן.
שירי: נשמח לראות הרבה-הרבה ניסים. במדינה הזאת, ובכלל, בחיים הפרטיים של כל אחד.
עדן: בעזרת השם שתיגמר כבר המלחמה, כולם ישובו הביתה בשלום.
שירי: זה באמת יהיה משמח ו…
עדן: אהובה שלי, תודה רבה לך.
שירי: היה לי כיף!
עדן: כן.
שירי: עם הפרטנרית שלי.
עדן: היה לי ממש כיף. יאללה. זהו, סגרנו.
שירי: נשיקות.
עדן: נתראה בפרק הבא. ביי! [צוחקת]
שירי: [צוחקת] ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments