סורי, מה זה מוֹנְטֶסוֹרִי? - פרק 4 | שלבי ההתפתחות - חלק ב׳: שלב הילדות - גילאי 6-12
- הילית בירנבוים מדבדייב
- Oct 5
- 21 min read
מה באמת קורה במוח של ילדים בגילאי 6-12 כשהם מתחילים לשאול "למה" על כל דבר? למה החברויות שלהם בגילאים האלו פתאום כל כך קריטיות? איך הדמיון שלהם מתפתח ופותח בפניהם עולמות חדשים? ואיך אפשר לנצל את התקופה הזו כדי להצית את דמיונם ולהכין אותם לעולם הגדול?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/09/2024.
[מוזיקה]
שירי: היי, ברוכים וברוכות הבאים לפודקאסט "סורי, מה זה מונטסורי?", המקום שבו נצלול לעומקה של הגישה החינוכית המונטסורית.
עדן: אנחנו עדן ושירי, בדרך להיות מדריכות מונטסורי AMI, לגילאי לידה עד שלוש, במוסד הרשמי שהקימה דוקטור מריה מונטסורי. בפודקאסט שלנו נגלה איך הגישה המונטסורית משנה את הדרך שבה ילדים לומדים, מתפתחים וגדלים.
שירי: אז אם אתם סקרנים לגלות מה הופך את הגישה המונטסורית לכל כך מיוחדת ולמה היא צוברת פופולריות ברחבי העולם, הגעתם למקום הנכון.
עדן: שבו לכם בנוחות והצטרפו אלינו למסע מרתק של למידה וגילוי.
[מוזיקה ממשיכה להתנגן]
שירי: היום אנחנו מקליטות, ממשיכות בסדרת הפרקים של שלבי ההתפתחות של הבייביז שלנו, הילדים שלנו, המופלאים. הקלטנו בפרק הקודם את 0-6? והיום אנחנו ממשיכות עם 6-12.
אנחנו מקליטות היום מהבית של עדן, העמוס בציוד. עדן עוברת דירה.
עדן: העמוס והארוז.
שירי: והארוז. היא עוברת דירה באופן ספונטני, היא קשובה ל-Horme הפנימי שלה, לדחף שלה, שאומר לה "זהו, מיצית פה את הבית, מיצית את הפוטנציאל, נקסט".
עדן: איך אני סקרנית לדעת מה… מה יקרה. מה יהיה בבית הבא?
שירי: מה הבית הבא יביא איתו? מלא תכנונים ודברים מעניינים. תישארו, stay tuned, מה שנקרא. כי…
עדן: אני גם אפילו…
שירי: יש לעדן הרבה תוכניות עבורנו.
עדן: אני אפילו שוקלת לפרסם בסטורי שלי כזה את כל התהליך וזה, של העיצוב של הדירה והכל. כל מה שאנחנו עוברים.
שירי: עדן היא יצור מאוד מוכשר, מאוד טבעי, מאוד מחובר לעצמו ול… זה, היא אמא אדמה. יש את אמא תרזה, עדן היא אמא אדמה. [צוחקת]
עדן: את יודעת, כל אדם כזה צריך מישהו בחייו שירים אותו למעלה, ואת אחת מהאנשים האלה בחיים שלי, שירי.
שירי: איזה כיף! איזה כיף לי.
עדן: והלוואי שנשאר ככה עוד הרבה.
שירי: זה הדדי, באמת. אנחנו באמת מפרות אחת את השנייה, ותודה למריה מונטסורי וליקום שעשה את החיבור הזה. אני מרגישה בכל פרק צורך לציין, בכל יום, אבל אנחנו מקליטות פעם בשבועיים פרק, ובכל פרק לציין את מריה מונטסורי, האיידול שלי, היא מובילה אותי באמת בחיים הרבה. בחשיבה, בדרך, באורח חיים, ובפריצת הדרך הזאת שלה, שאני, אני באמת אציין את זה כל פרק, כי היא באמת עשתה אצלי מהפך בחיים. אז בואי נמשיך עם סדרת שלבי ההתפתחות שלנו.
עדן: אז כמו שאמרת, בפרק הקודם דיברנו על השלב הראשון, שזה שלב הינקות, לידה עד שש. והיום אנחנו מדברות על שלב הילדות. גיל 6-12.
שירי: כי כל גיל הוא פשוט… [מפריחה נשיקה] משהו.
עדן: כן. כן, כן. גם לכל גיל, לכל שלב יש ממש את התפקיד שלו. אז בואו ניזכר בכמה דברים. בפרק הקודם, למי שפספס, דיברנו על זה שיש ארבעה שלבי התפתחות מרכזיים, שבהם המוח והגוף והפן הפסיכולוגי והפיזי משתנים. והשלבים הם שלב הינקות, שזה גיל לידה עד שש, שלב הילדות, 6-12, ההתבגרות, 12-18 והבגרות המוקדמת, 18-24. ואמרנו שהשלבים משולים לפרפר, נכון? לחיים של…
שירי: כן. היא ממש מדגישה את זה, מריה, את הלידה המחודשת הזאת. כמו שפרפר הוא ממש, פיזית וגם סביבתית, הוא זקוק לסביבה אחרת והוא נראה ממש אחרת. ככה גם הילד. הוא… אנחנו מקבלים כל תקופת גיל, כל שלב התפתחות ממש ילד חדש.
עדן: נכון, ילד חדש, וגם בכל שלב יש שני תת שלבים. תת שלב של צבירה של כלים ותת שלב של חידוד הכלים.
שירי: דבר נוסף שחשוב ממש להדגיש לפני שאנחנו ממשיכות, זה את המיצוי של הפוטנציאל של השלבים. כל שלב, בשביל שנוכל להתקדם לשלב הבא ולעבור אותו בצורה מעולה, אנחנו חייבים למצות את הפוטנציאל של הגיל, של השלב הקודם.
עדן: בואי נדבר על השלב ההתפתחותי השני, אוקיי? שלב הילדות, גיל 6-12. אז אנחנו זוכרים שבשלב הקודם הייתה צבירה של כלים, נכון? והם למדו את העולם הזה, העולם החדש שהם הגיעו אליו. והשלב הקודם היה השלב שהוא מאוד מאוד אינטנסיבי וקרו בו המון המון שינויים. ולעומת זאת הפעם, בשלב הזה, 6-12, אנחנו רואים התפתחות אחידה.
שירי: הוא שלב רגוע יותר. בשלב ה… בשלב הזה אנחנו רואים את הילדים שהם ממש גדלו ואפשר לראות את השינוי הזה כמעט בכל אספקט פיזי שהוא. הם ארוכים יותר, הם רזים יותר. השמנמנות הזאת של הילדות כבר היא נעלמת. שיני החלב…
עדן: אין יותר חדודים. [צוחקת]
שירי: כן. חדודים כאלה. שיני החלב מתחלפות, הפנים משתנות ומתארכות. השיער, כבר הקרטין שלו, וה… הוא הופך להיות גס יותר.
עדן: אני חושבת… באופן…
שירי: וזה באמת שלב רגוע יותר.
עדן: באופן כללי, גם כל המצב הבריאותי שלהם, הוא נהיה יותר טוב.
שירי: נכון.
עדן: מקודם…
שירי: כבר הם עברו מלא מחלות.
עדן: בדיוק. הם חלו הרבה…
שירי: נכון.
עדן: בתת שלב…
שירי: הם התחסנו.
עדן: של השלב הראשון.
שירי: כבר מחוסנים יותר.
עדן: מערכת החיסון שלהם, עכשיו הוא הרבה יותר בנויה ויציבה, ובאמת כל הפן הפיזי הרבה יותר שלם עכשיו.
שירי: השלב הזה מאופיין, מבחינה מוחית, אנחנו עוברים ממוח סופג למוח סיבתי מנמק. הם ממש חוקרים את כל העובדות של מה שהם ספגו בשלב הראשון של ההתפתחות. אפשר… מריה עושה השוואה בין המוח של הילד לרשת מתוכננת בקפידה. היא מתארת את האופן של התפתחות המוח, איך היא בנוי על פי תוכנית טבעית ומדויקת. ופה מגיע עוד הפעם הפן הרוחני הזה של מריה. כל שלב בהתפתחות של הילד עוזר לו ומאפשר לו להבין, לקלוט, לעבד את העולם סביבו בצורה ממש מעמיקה. זאת אומרת, זה כמו רשת שהיא מחברת בין נקודות, ככה גם המוח של הילד יוצר קשרים עצביים חדשים וממש מאפשרים לילד לעבור מחשיבה קונקרטית ומעשית לחשיבה הרבה יותר מופשטת ומורכבת יותר.
עדן: בשלב הקודם של ההתפתחות, הילדים היו תלויים בחוויות מוחשיות וקונקרטיות כדי ללמוד ולהבין את העולם, והם היו משתמשים בחושים שלהם כדי לחקור ולהבין את מה שקורה סביבם. לדוגמה, הם למדו על צורות דרך מגע וראיה ומשחק בחפצים פיזיים וכולי. ועכשיו, כשהילד מתבגר, מתחילה להופיע אצלו היכולת לחשוב בצורה מופשטת יותר. הוא כבר לא זקוק לנוכחות הפיזית של החפצים, כדי להבין את הקשרים ביניהם. המוח שלו מתחיל לעבוד על יצירת דימויים מנטליים ומושגים שלא תלויים בחוויה ישירה. והבנייה המופשטת הזו עוזרת לו לחשוב על רעיונות ומושגים ותהליכים בצורה הרבה יותר כללית ומורכבת, גם אם הם לא קיימים מולו פיזית.
שירי: בשלב הזה, אסור שהידע שמוצג יהיה באותו קנה מידה כמו הידע הקודם. בשלב הקודם זה היה חושי בלבד, עכשיו הילד, באמת, הוא משתמש הרבה בדמיון שלו. הדמיון הוא ממש הכוח הגדול של השלב הזה. בגלל שאין לנו את היכולת להציג את הכל, זה תלוי בילד, כמה הוא יפעיל את הדמיון שלו. דינוזאורים, אין לנו יכולת להציג לילד דינוזאורים, אז הוא מאוד תלוי בדמיון שלו, בלדמיין את הדברים. אנחנו יכולים באופן מוחשי, אנחנו לא יכולים להראות לו, אבל אנחנו כן יכולים לספר לו ולחקור איתו ולדמיין איתו, ולהיכנס לתוך העולם שלו. כמה זה חשוב לו! כמה זה חשוב לילד בגיל הזה, הדמיון.
עדן: אז אם אנחנו רגע נסכם את מה שאמרנו עכשיו, בתחילת החיים שלו, התפיסה שלו מוגבלת למה שהוא יכול לראות ולחוות ישירות. ככל שהילד מתבגר, היכולת לחשוב בצורה מופשטת מאפשרת לו לתפוס רעיונות מורכבים יותר ולהבין עקרונות שלא תלויים בחוויה חושית ישירה. וזה כולל הבנה של מושגים כמו זמן ומרחב וסיבה ותוצאה, צדק ומוסר, מדע, מתמטיקה. הדברים האלה גורמים לו כל הזמן, יש לו, יש בתוכו מין דחף כזה לדעת ולשאול שאלות. למה? מה? איפה? כמה? איך? הם ממש שואלים ובוחנים הכל. יש להם צורך פנימי עצום להשתמש בהיגיון שלהם והם חייבים להבין מה המטרה וההיגיון בכל דבר. גם אם אנחנו מציבים להם גבול, נגיד, הם רוצים להבין מה המשמעות של הגבול, למה? למה זה משנה שאני אעשה את זה עכשיו?
שירי: נכון, חשוב להם ההיגיון בדברים, מאחורי הדברים. הם לא מקבלים סתם, כי ככה החלטתי או כי ככה. הם רוצים לדעת, הם רוצים להבין את החוקיות של העולם הזה.
עדן: יש להם משיכה מאוד גדולה לסיבה ותוצאה.
שירי: כן. עם כל הדחף שלהם והעיקשות לשאול שאלות, הם מאוד מתעניינים במוות. מתי אתה חושב שתמות? כמה זמן סבתא תחיה? אתמול… יש לי דוגמה מאתמול ש… שבא לי לשתף אותה. אני נפעמתי, באמת, כמה זה, כמה החומר שאני לומדת והמציאות, ממש באה לידי ביטוי וחפפה. הלכנו לסבתא שלי, אחיינית שלי ו… אחיינים שלי ואני, ואצל סבתא שלי במרפסת הייתה חתולה מתה. לא יודעת למה, ירדנו לחצר וזה מה שראינו. ואחיינית שלי בת שבע, אלה, היא מאוד התעניינה מה קרה לחתולה הזו? איפה היא עכשיו? איזה באסה לה, היא לא בעולם, היא כן בעולם, מה יעשו איתה? איך היא מתה? היה רימון לידה, והיא התחילה לחשוב אם הרימון הזה נפל עליה? אולי היא אכלה מהרימון, הוא היה מפוצח, אולי היא אכלה מהרימון והיא מתה? וזה נורא סיקרן אותה. היא לא הפסיקה לשאול, גם כשיצאנו מסבתא שלי, היא לא הפסיקה לשאול לאן, איפה, איפה ישימו אותה? מה יעשו עם החתולה הזאת? וזה מאוד מתקשר פה לנושא.
עדן: ובת כמה אלה? בת כמה אמרת לי?
שירי: שבע.
עדן: שבע. אז זה הכי מאפיין את השלב הזה.
שירי: איזה מגניב זה. זה מגניב. זה מגניב אותי.
עדן: את יודעת מה מגניב גם? שלפעמים יש להם שאלות שאנחנו לא יודעים בעצמנו את התשובות להם. וזה בדיוק המקום שלנו גם לעודד אותם לחקור ולחקור ביחד. בואו נראה…
שירי: נכון.
עדן: בואו נבדוק, בוא.
שירי: היא ממש התחילה לדמיין ולשאול שאלות. והרעיון באמת, שמריה מדברת עליו, זה לא לעצור ולהגיד לה ככה וככה וככה, וכאילו תשובות ולהרגיע אותה עם הדמיון הזה. לא. בוא ניקח, מעניין אותה עכשיו, בוא ניקח ונפאר את זה ונגביר את היצר הסקרנות הזה אצלה.
עדן: מה שעוד קורה בשלב הזה זה שמתפתח אצלם חוש המוסר וחוש הצדק. הם פתאום מתחילים לגלות עניין בצדק, בהגינות, במוסר, מתחילים לפתח תחושת צדק פנימית כזאת. הם יותר רגישים לאי שוויון והם שואלים שאלות של טוב ורע, ובאופן כללי הם מתחילים לשפוט פעולות של עצמם ושל אחרים על פי העקרונות שהם למדו. למשל, ילד אחד מציק לילד אחר בכיתה ומעליב אותו, אז נוכל לשים לב שמי שראה את זה, פתאום הוא מתערב ואומר 'תפסיק, זה לא יפה לדבר אליו ככה'. או שהם יספרו להורה מה קרה היום בבית ספר. זאת אומרת, הילד מראה ממש תחושת צדק ורצון להגן על מי שנפגע.
שירי: בתקופת הגיל הזאת אפשר לשים לב באמת, להתחלה של התמצאות בשאלות על המוסר. הם מתחילים לשפוט מעשים. אחד הדברים המסקרנים ביותר שאפשר לשים לב אליהם, זה שהוא מתחיל לקלוט דברים שבעבר הוא… הילד לא הבחין בהם. למשל, פתאום הוא מתחיל לדאוג באמת אם, כמו שאמרת, אם יש מעשה שמישהו עושה, אם זה טוב או אם זה רע, אם זה נכון או אם זה לא נכון. ובמהלך התקופה הזאת, המבוגר שנמצא לידו ממש צריך להיות עדין עם הגישה שלו ברמה המוסרית. אם בתקופה הראשונה, בתקופת ההתפתחות הראשונה, הוא היה עדין איתו ב… ולא כל כך התערב בפעילויות הילד, הוא נתן לילד לחקור ולעשות בעצמו, הוא מרוכז, אנחנו לא מתקרבים ולא עוזרים לו בכלום, עכשיו העדינות הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי ברמה המוסרית. זה אומר שהמבוגר, בצורה עדינה, יעזור להם להבין מה טוב ומה פחות טוב. וזה לוקח אותנו, מבחינת המוסר, וזה לוקח אותנו לנקודה הזו שענייני המוסר והצדק, הם כבר מתפתחים מהגיל הזה, לא משלבים מאוחרים יותר. והיום אנחנו מתעסקים בשלב הזה בדברים שהם קטנים, ענייני מוסר קטנים. אם פה לא נממש את הפוטנציאל כמו שצריך, אנחנו עלולים לפגוש… הנה דיברנו על על מה קורה כשגיל לא ממומש פוטנציאלית כמו שצריך, אנחנו עלולים לפגוש את בעיות המוסר הזה בגילאי ההתבגרות. ושמה…
עדן: זה כבר מסוכן.
שירי: זה כבר מסוכן. זה עניינים של… לא יודעת, כל אחד ומה…
עדן: בחירות לא נכונות.
שירי: בחירות לא נכונות.
עדן: סמים, אלכוהול.
שירי: כל מיני דברים שמאפיינים את הגיל הזה, והילדים נחשפים פתאום לדברים קצת יותר עמוקים ורציניים מאיזה חולצה נכונה ללבוש לבית ספר או לא, סתם דוגמה.
עדן: מה את חושבת שמריה התכוונה כשהיא אמרה "בצורה עדינה"?
שירי: אני חושבת שהיא התכוונה לזה שהמבוגר פשוט יעזור לילד להבין, על ידי הבחירות שהוא יעשה, לתת לו גם לטעות. זה יעזור לו להבין מה טוב ומה פחות טוב. כמובן שיש דברים שהם… שהמבוגר יודע שהם סכנה או שהם מהווים איזושהי סכנה או שהם מהווים איזשהו איום על…
עדן: למשל, אני מנסה לחשוב על דוגמה.
שירי: לטוב או לא טוב?
עדן: מה? לשאול את הילד על הסביבה שלו?
שירי: קרה משהו עכשיו בבית ספר. הילד בא וסיפר לך שהיום עידן העליב את מיכל והיא ממש בכתה. אז אוקיי, אז אני לא נותנ… לא מביעה את חוות דעתי על הסיטואציה.
עדן: שואלת אותו, מה אתה חושב?
שירי: אני פשוט יכולה… נכון, מה אתה חושב? מה נכון ומה לא נכון בעיניך? עוזרת לו להבין מה באמת מוסרי ומה פחות מוסרי.
עדן: ולפתח את החמלה שבו.
שירי: מוסרי לשבת ולצחוק עם שאר הילדים על זה שמיכל נפלה ושעידן הפיל אותה? זה, או שנכון לגשת אליה ולשאול אותה?
עדן: אם היא צריכה עזרה.
שירי: את בסדר? את צריכה עזרה?
עדן: מה שעוד קורה אצל הילדים בגיל הזה, הם עוברים מחשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת. דיברנו על זה קצת מקודם. הם מתחילים להיות… הם פתאום מתחילים, הם מסוגלים לדמיין עכשיו מצבים ורעיונות וקונספטים שלא בהכרח נוכחים פיזית מול העיניים שלהם. והדמיון שלהם הופך להיות כלי מלא בעוצמה לחקירה וללמידה. זה שלב קריטי לעיצוב האישיות שלהם. כי הדימ…
שירי: שוב, הדמיון והחקירה.
עדן: הדמיון והחקירה, זה המפתח לנטייה הטבעית לעבודה בשלב הזה. בגילאים האלה הילדים מתחילים לפתח סקרנות כל כך גדולה על העולם שמסביבם, והם מתחילים להתעניין בכל מיני נושאים כמו גיאוגרפיה, היסטוריה, מדע, על תרבויות אחרות. הם רוצים להבין את היקום ואת המקום שלהם בתוך היקום. בגלל זה הם גם שואלים שאלות מאוד יקומיות.
שירי: אנחנו נחזור על זה אלף פעם פה, כי מריה חוזרת על זה כל כך הרבה פעמים ומדגישה ש… שאנחנו צריכים לגרות את הדמיון שלהם, כמה שיותר.
עדן: כן.
שירי: לתת להם מעוף. זה פשוט יעשה… זה הגיל.
עדן: נכון. אז יש להם את יכולת ההפשטה, והם יכולים לדמיין למשל מה זה, איך, מה זה אומר ללכת על… על הירח? איך נראה הירח? איך זה יכול להרגיש לי אם אני אלך על הירח? או הם אוהבים לחקור כל מיני דברים מהעבר, כמו דינוזאורים ודברים שכבר לא קיימים. ובנוסף ליכולת שלהם לחקור דברים מהעבר, הם גם יכולים לדמיין מה יהיה בעתיד. מה אני רוצה לעשות? במה אני רוצה לעבוד? איך זה, אני רוצה פתאום להיות אסטרונאוט, אני רוצה, לא יודעת מה, לגדל סוסים. יש להם את היכולת לדמיין את עצמם בצורה מאוד תמימה ומתוקה. את מה את היית רוצה, מה רצית להיות כשאת היית קטנה?
שירי: אני רציתי להיות זמרת, ואפילו עשיתי הרבה שיעורי פיתוח קול.
עדן: רציתי כאילו להיות מפורסמת!
שירי: אוי, גם רקדנית, גם רקדנית.
עדן: כן, רקדנית גם. אז הם באמת רוצים לדעת הרבה דברים שהם…הם לא יכולים כרגע לחוות אותם מבחינה חושית, אבל הם יכולים לדמיין איך זה ירגיש להם.
שירי: זאת אומרת, שהעזרים בסביבה הזאת חייבים, אבל חייבים, לאפשר דמיון ושימוש במוח הסיבתי הזה. יש הרבה… הרבה יצירתיות. אנחנו נראה הרבה דגמים, נכין הרבה דגמים של מערכת השמש, של כל מיני… מריה מונטסורי נתנה דוגמה בספר שלה על ילד שרצה ללמוד על נהר הריין. והוא ישב חודשיים עם המורה שלו בבית ספר, המורה אפשרה לו ממש לשבת ולחקור את זה, עד שהוא הגיע למיצוי. אז יש הרבה יצירה והרבה… הם יכולים לדמיין והם גם, יש הרבה עניין של יצירה. אנחנו יכולים לראות בגיל הזה הרבה צביעה והרבה ציורים.
עדן: הם גם מאוד נמשכים לספרים.
שירי: ילדים בגילאים האלו מפתחים יכולות חברתיות ומתחילים לעבוד בצורה הרבה יותר שיתופית. אנחנו כבר ראינו את זה, שזה מתחיל, חבורות קטנות, מהשלב הקודם, ועכשיו זה ממש הופך להיות שיתופי. הם ממש לומדים את החשיבות הזאת של שיתוף פעולה ועבודה בצוות וקשרים חברתיים. הם מאוד נהנים מהעבודה בקבוצות.
עדן: הם גם מאוד מושפעים מהחברה שלהם…
שירי: מקבוצת הגיל שלהם. כן.
עדן: מונטסורי קראה לזה "אינסטינקט העדר". הילד ממש מחפש אחרי שייכות חברתית. אנחנו נראה, מעבר לזה שהם אוהבים לעבוד בקבוצות קטנות, ומתחברים, ועובדים ביחד, ומשתפים פעולה, אנחנו נראה שהם גם עכשיו פתאום חוזרים הביתה אחרי הבית ספר עם עוד איזה חמישה חברים [צוחקת], כי הקבוצה באמת מאוד מאוד חשובה להם.
שירי: מאוד. מאוד, השייכות הקבוצתית היא מאוד מאוד קריטית בשלב הזה.
עדן: נכון.
שירי: אנחנו נראה אותם, יש, זה שלב של אוספים גם. הם מתחילים לאסוף כל מיני בולים ומדבקות. אני הייתי ילדת המדבקות. הייתי מאוד אוהבת מכתביות! איזה… עם הריח!
עדן: [צוחקת] אז אני הייתי אוספת בובות, מלא ברביות. כל הסוגים, כל הגוונים, כל הגדלים, וואי, אמא'לה, איזה כיף זה היה.
שירי: איזה אוספים זה.
עדן: ואנחנו יכולים לראות, נגיד, ילדים שאוספים מדבקות של כדורגל, נגיד, הם ממש מרגישים שהם גם חלק מקבוצה. אני אוהב כדורגל, ואני בא עם המדבקות לכיתה ואני מראה לכל החברים שלי את המדבקות…
שירי: נכון.
עדן: שאספתי, אני רוצה להיות חלק מהקבוצה הזאת. אם הם מנותקים, זה אסון מבחינתם.
שירי: מריה דיברה על הרעיון שמאוד מאוד חשוב שיהיה לילדים תחביבים וסביבות נוספות שהם מחוץ לבית הספר. זה מאוד מרחיב את מערכות היחסים שלהם, וגם אם יש איזה מערכת יחסים שנהרסת, או נפגעת לתקופה מסוימת, הם יודעים שתהיה להם נחמה ב…
עדן: בקבוצה אחרת.
שירי: עם עוד חבורה, כן. מונטסורי דיברה וכתבה הרבה על החינוך היקומי, שזה כל האספקטים של היקום ואיך הם עובדים ביחד. בבסיס החינוך היקומי עומדת ההנחה שהילדים צריכים להבין את הקשרים הרחבים של כל חלקי היקום, ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהעולם שסובב אותם. זה נועד לפתח אצלהם הבנה של תהליכים טבעיים וחברתיים, וממש לתמוך בהתפתחות האישית והחברתית שלהם. בוא ניתן דוגמה.
עדן: הדבורה והפרח. מערכת הגומלין בין פרח לדבורה היא דוגמה יפה לשיתוף פעולה בין אורגניזמים בטבע, שבו כל צד מרוויח מהקשר הזה. וזה… זה נקרא גם "סימביוזה הדדית", מערכת גומלין שתורמת לא רק להמשך קיום של צמחים ודבורים, היא תורמת גם ליציבות של כל המערכות האקולוגיות. חקלאים וגננים, הם מתארים את הקשר הזה ממש קריטי לשגשוג של צמחים ולשמירה על האקולוגיה הכוללת. והילדים נמשכים להבין. מה קורה? איך זה משפיע על זה?
שירי: הילד הזה ממש הופך להיות ישות חזקה. זה איזושהי ישות שהיא נכנסת לעולם חדש. הגיל הזה זה עולם חדש מבחינתו. דיברנו על העולם המופשט, וזה עולם שהמעשים שאנשים עושים יעניינו אותו יותר מכל מיני דברים אחרים. מה זאת אומרת? לפני כן הוא התעניין ב… בשלב הקודם הוא התעניין בלהחליף את המים לפרחים, לטפל בדגים, עכשיו הוא מתעניין בעיקר באיך ומדוע. כל מה שפעם משך אותו מבחינה תחושתית, עכשיו מעניין אותו מנקודת מבט אחרת.
עדן: את יודעת…
שירי: איך הכל מתקשר עם הכל ואיך זה משרת אותו ולמה זה עובד ככה? ולמה כל דבר עובד איך שהוא עובד?
עדן: את יודעת, ה… גם העניין של הכסף, גם מאוד מעניין אותם בגיל הזה. מריה מונטסורי התייחסה לנושא של הכסף כחלק חשוב מאוד בהתפתחות הכלכלית והחברתית של הילדים בגיל הזה. בשלב הזה הילדים מתחילים להבין ולהתעניין יותר ויותר בעולם שסובב אותם. ומתעניינים גם במושגים כלליים: כסף, שכר, חיסכון. ואני רוצה שנציין כמה נקודות מרכזיות מתוך התפיסה של מונטסורי לגבי כסף בגילאים האלה.
אז דבר ראשון, הבנת ערך הכסף. היא האמינה שילדים צריכים להבין את הערך של הכסף ואיך הוא פועל בעולם האמיתי, בגיל הזה. הם מסוגלים להתחיל להבין את המשמעות של מה זה עבודה, מה זה שכר, מה זה שווי כספי, וזה זמן מצוין ללמד אותם על המושגים הכלליים הבסיסיים האלה. יש להם משיכה לזה. צריך לנצל פשוט את המומנט הזה שהם מתעניינים כל כך בדברים ולתת להם כמה שיותר מהידע שיש לנו.
הדבר השני, זה ניסיון מעשי עם כסף. הם באמת צריכים להתנסות. היא הדגישה את החשיבות של למידה דרך… דרך ניסיון פרקטי. היא הציעה לתת לילדים הזדמנויות להשתמש בכסף בעצמם. למשל, לתת להם לקנות דברים קטנים בכוחות עצמם. לנהל תקציב קטן, להשתתף בקנייה משפחתית. זה מאפשר להם לפתח תחושת אחריות כלפי הכסף ולהבין מה הם יכולים לרכוש בעזרתו.
אחד המושגים המרכזיים שמונטסורי רצתה להקנות לילדים, זה הקשר בין עבודה לבין כסף. בגילאים האלה הילדים יכולים להתחיל להבין שכסף הוא לא מגיע מסתם, הוא מגיע מעבודה, ומזמן שאנחנו מקדישים. משירות מסוים, ולא רק על ידי בקשה מההורים - "תביא לי כסף". ההבנה הזו חשובה כדי לפתח הערכה לעבודה ולתרומה שלהם לעולם.
בקיצור, לסיכום, מריה מונטסורי התייחסה לכסף כחלק אינטגרלי מהחינוך בגילאי 6-12, כי היא ראתה שהבנת הכסף והכלכלה היא חלק חשוב ובלתי נמנע מהכנת הילדים לחיים, ולחבר את השימוש בכסף לערכים מוסריים ואחריות חברתית. זה גם עוזר להם להרגיש יותר חלק מהחברה. יש להם מין דחף ממש להיטמע בתוך החברה בשלב הזה, אז זה עוזר להם גם. אה, זהו, דיברתי הרבה על הכסף?
שירי: בוא נחזור קצת לדמיון, מזמן לא דיברנו על הדמיון. אז בגלל הדמיון והדרך שבה הילדים חיים, יציאה לטיולים חייבת להיות חלק מהשגרה. ולאו דווקא בבית ספר, כי הכיתה די מגבילה את הסיפור הזה של טיולים. זה חלק מאוד מאוד חשוב, שכדאי להורים להכניס לחיי יום יום, לתת לילד ממש להכין בעצמו. 'אמא, אני רוצה לנסוע ברכבת למוזיאון הזה והזה'. -'אוקיי, בוא תבדוק איך אתה מגיע לרכבת, איזה כרטיסים צריכים, איפה…' לתת לו לעשות את כל ההכנה הזו לבד. מריה מונטסורי ממש נותנת דוגמה כזו, זה מקסים, וזה אחלה אמצעי ללמידה. וגם אם הוא טועה בדרך, לתת לו לטעות, לא לתקן אותו מיד. אז צריך קצת סבלנות. וזה סתם דוגמה אחת, אפשר לעשות כל מיני דוגמאות אחרות לטיולים.
במסגרת הלימודים, לפי מונטסורי, יש חמישה שיעורים גדולים, וכל אחד מהם, הוא נותן מבוא דרמטי לתחום של היקום. ואז הם יחקרו וימצאו מה מעניין אותם. אז יש לנו שיעור ראשון, היווצרות היקום וכדור הארץ, השיעור השני, היווצרות החיים, השיעור השלישי, היווצרות האדם.
עדן: [בקול מתלהב] וואו, איזה מעניין!
שירי: השיעור הרביעי, תקשורת וסימנים, זאת אומרת, התפתחות הכתב, השיעור החמישי זה סיפור המספרים. יש עוד שיעור שהוא שיעור אופציונלי, הוא נקרא "נהר החיים" וזה הדמיה לגוף האדם ומבוא למדע ומערכות הגוף.
עדן: וואו.
שירי: עם השיעורים הגדולים האלה, הילד יתפעל מנפלאות היקום ומהרעיונות ויכולות ההמצאה של האדם. הוא ישאל שאלות, איך זה ללכת על הירח? הוא יתאמץ לגלות את כל מה שרק אפשר. אנחנו… אני רוצה להיות בבית ספר מונטסורי…
עדן: וואי.
שירי: אני רוצה לחזור ולהיות בבית ספר, אני רוצה ללמוד את כל השיעורים האלה. אפשר?
עדן: תקשיבי, זה מתנה. זה מתנה.
שירי: זה וואו. אין מצב שילד שישב בכיתה כזאת…
עדן: לא ימצא את עצמו.
שירי: ירצה לקום, ירצה לקום משם.
עדן: יש שם כל כך הרבה נושאים מרתקים, שממש מעניינים ילדים בגילאים האלה.
שירי: נכון. זה הנקודה. שזה פשוט נוגע בול במה שמושך את הילד.
עדן: בואי נדבר על הנטיות הטבעיות בשלב הזה. דיברנו על זה קצת מקודם. הנטייה לעבודה. הנטייה הטבעית לעבודה באה לידי ביטוי באופן הכי חזק מכל הנטיות. העבודה שלהם זה שימוש בדמיון. כמו שאמרנו, הם שואלים למה? מה? איפה? כמה? למה? איך? הם שואלים ובוחנים הכל. יש להם צורך פנימי עצום להשתמש בהיגיון שלהם, ובגלל זה, הזרים בסביבה הזאת חייבים לאפשר דמיון ושימוש במוח הסיבתי הזה. ואנחנו שמים לב שהילדים מעדיפים לעבוד בקבוצות קטנות של ילדים, עם תחומי עניין דומים לשלהם. הם לומדים זה מזה, הם מפרים אחד את השני, ומשתמשים בנטייה הטבעית הזאת שלהם להשתייכות כדי לשתף פעולה ולהתפתח ביחד. זאת אחת הנטיות הכי חזקות שמאפיינות את הגיל הזה. בנוסף, יש גם את ה… את הנטייה לחקר, שהילדים משתמשים בהיגיון ובדמיון כדי לחקור את העולם. יש להם עניין אדיר, במיוחד בדינוזאורים ובתרבויות קדומות, במוסר. הם שואלים שאלות מאוד ישירות, לפעמים אפילו גסות.
שירי: יש את הנטייה לסדר, יש להם סדר פנימי וברור. הסדר החיצוני בשלב הזה הוא פחות חשוב להם, והם מתחילים לקבל החלטות, הם לומדים לראות את הסיבה והתוצאה של כל פעולה שלהם.
עדן: כאילו באמת, בפן הפיזי אני שמה לב שהרבה מאוד הורים סובלים מזה שהילדים מאוד מבולגנים בשלב הזה, אבל…
שירי: אבל הנטייה לסדר היא שקטה יותר. היא פחות…
עדן: כן, היא יותר בראש, בלסדר את המוח.
שירי: וההגיון.
עדן: ואת כל הרשמים, בנוגע ל…
שירי: נכון, בסיבה ותוצאה.
עדן: בנוגע לעולם, הם מנסים להבין איך העולם עובד. הם רוצים לסדר את העולם במוח שלהם.
שירי: כן.
עדן: שם כל האנרגיה מתרכזת. בגלל זה אולי הם לא הכי מסודרים פיזית בשלב הזה.
שירי: אבל זה לא בגלל שהם רוצים לעשות בכוונה, הם פשוט…
עדן: בדיוק.
שירי: פחות זקוקים לזה עכשיו. יש נטייה לתקשורת שבאה לידי ביטוי. הילדים ממש מתעניינים בשפה ובמשמעות המילה, והם יוצרים שפות וקודים משלהם.
עדן: לך היה קוד?
שירי: היה לי.
עדן: שפות קוד עם חברות?
שירי: היה לי את שפת הגימל. אני אפילו לא… כאילו היום אני רוצה להגיד מילה, אני ממש לא זוכרת, אני ממש מתקשה להגיד מילה. אבל שפת הגימל הייתה, הייתי מדברת…
עדן: וואי.
שירי: עם השכנות שלי בשכונה בשפת הגימל וזה היה, זה מגניב.
עדן: אני זוכרת שהייתה לי חברה רוסיה בכיתה א' או ב', וביקשתי ממנה, התחננתי כל הפסקה שתצייר איתי בחול את ה… שתלמד אותי את הכתב ברוסית. אני רוצה ללמוד לכתוב ברוסית. פתאום פשוט רציתי להיות, לא יודעת, אולי רציתי עוד יותר להתחבר אליה, אני לא יודעת מה בדיוק היה… זה, אבל מאוד רציתי שהיא תלמד אותי.
שירי: נכון, יש רגישות אבל גם להשפעות מחברים ו… כן.
עדן: נכון.
שירי: מגניב.
עדן: יש גם נטייה לחזרתיות. אנחנו צריכים להבין, בתור מבוגרים, שאנחנו לא צריכים להרתיע אותם אם הם חוזרים על דברים שוב ושוב ושוב. לא להפריע להם. זה חלק מתהליך הלמידה שלהם והם זקוקים לחזרה כדי להבין טוב יותר את העולם סביבם. גם אם הם ישאלו שוב ושוב את אותה שאלה. הם צריכים לחדד את זה, עוד קצת, עוד קצת. אנחנו באמת צריכים לגלות המון המון סבלנות. זה לא כל כך פשוט, אבל…
שירי: נכון. בכל שלב.
עדן: זה הכי יתמוך בהם. להיות הורה זה לא דבר פשוט, זה כבר הבנו. לעשות את המקסימום שלנו. לתמוך בהם.
שירי: לפחות לדעת. לפחות לדעת. הידע זה כבר עזרה מדהימה עבור הילד.
עדן: אז בואי באמת נדבר על איך אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו.
שירי: בטח.
עדן: אז תפקיד המבוגר, בואי נדבר על זה קצת.
שירי: אוקיי. אז כדי לעזור לילדים שלנו ממש לשגשג בשלב הזה, חשוב שנעניק להם את החופש לפתח את היכולות הקוגניטיביות והחברתיות שלהם. אנחנו נציע להם הזדמנויות לחקר, אנחנו נעזור להם לאתגר את הדמיון ולשתף פעולה עם אחרים. הם צריכים לדעת, הם ממש צריכים לדעת שיש להם תמיכה, ושיש הבנה מההורים, מהמורים, שהם יכולים להיות חופשיים ולשאול את השאלות שהם רוצים, לגלות את העולם, שהסביבה הזאת היא נוחה, שהיא מעודדת אותם, שהיא תומכת בהם לשאול שאלות. אנחנו נשמר את הריגוש ואת הדמיון והחקירה של החיים, נאפשר להם לגלות רעיונות ודברים, נשמר את האש הזאת של החקירה, עדן.
עדן: כן, הייתי אפילו מציעה לקנות ספרים. יש מלא סדרות מהממות של ספרים שמלאים בציורים. הם מאוד ויזואליים בגיל הזה, הם רוצים עוד ועוד לראות, לחקור. אז הייתי מציעה לקנות ספרים, סדרת ספרים. נגיד, על צמחים, על חיות ים, על דינוזאורים, על… על מערכת השמש, על גוף האדם.
שירי: עדן קנתה את הספרים האלה ממש לא מזמן לעצמה.
עדן: אני קניתי אותם לעצמי, באמת, זה נורא מעניין אותי…
שירי: נכון, נכון.
עדן: נורא מעניין אותי.
שירי: מאוד.
עדן: אני רוצה עוד, זה רק חלק קטן מהסדרה המדהימה הזאת. הייתי מציעה אפילו לקחת אותם למוזיאונים. לחקור ביחד תרבויות.
שירי: שהם יקחו את עצמם. שהם יגידו, בואי. [צוחקת]
עדן: אגב, מונטסורי קראה לתקופה הזאת תקופת ה… "התקופה העוברית לעיצוב האישיות". כי אנחנו רואים את האישיות שלהם מתהווה.
שירי: עדן, את יודעת, בשלב הזה, היא דיברה על זה, מונטסורי, שחשוב, סופר חשוב שנאתגר אותם, כי אם אנחנו לא נאתגר אותם…
עדן: או או.
שירי: הם יאתגרו אותנו. אז בואי נסכם מה שדיברנו. בתקופה השנייה, בעיקר מה שמתרחש, זה מעבר למוח המופשט ושימוש רב בדמיון. העניין של ההתעסקות בצדק ובמוסר, והצורך של הילד להיות עם קבוצת הגיל השווים שלו, לייצר לו הרבה שיתופי פעולה וחברויות. אלה שלושה דברים עיקריים שקורים בשלב ההתפתחות השני.
עדן: נכון.
שירי: הילד זקוק להרחבה של העולם שלו ולחוויות חברתיות חדשות. המעבר הזה מהתקופה הראשונה לשנייה בחיים שלו, מצריך, אמרנו כמו בכל שלב, גם עם הפרפר, מצריך שינוי בסביבה שלו. ההתפתחות שלו לא יכולה להתרחש אם הוא נשאר כל הזמן באותו מקום.
עדן: בגלל זה מומלץ שהוא יהיה רשום לחוגים, שהוא ילך לחברים, זה חשוב מאוד להתפתחות שלו. הוא לומד את העולם על ידי האינטראקציות, ועל ידי התקשורת שלו עם הסביבה, ועל ידי האתגר שלו, את עצמו בחוגים, בצופים. חשוב…
שירי: נכון.
עדן: באמת חשוב שיהיה לו מגוון של תחביבים וקבוצות שהוא שייך להם.
שירי: מדהים.
עדן: אני הייתי בחוג מגיל 6 עד 12, התעמלות קרקע.
שירי: גם אני הייתי! מה יהיה עם הנקודות דמיון בינינו והממשק בינינו, עדן.
עדן: באיזה גילאים היית?
שירי: הייתי עד כיתה ד', מא' עד ד'.
עדן: מממ.
שירי: מ-6 עד 9.
עדן: מממ. תת שלב ראשון.
שירי: כן. אז הילד, הוא עובר מחשיבה חושית ומעשית לחשיבה מופשטת, ומתחיל להתעניין בנושאים אינטלקטואליים. גם תחושת הצדק וההבנה המוסרית. הוא מתחיל לשפוט מעשים לפי עקרונות מוסריים. זה שלב קריטי להתפתחות המוסרית של הילד, והמבוגרים צריכים ממש להיות מודעים ולכוון את הילד בהתאם. הוא מתחיל להבחין בפריטים ובפרטים, שהוא לא שם לב אליהם בעבר. הוא מתמודד עם שאלות של טוב ורע. חשוב שנספק לילד חוויות חברתיות ותרבותיות עשירות, נעודד אותו להתמודד עם אתגרים, עם מטרה ומשמעות.
עדן: למשל, אפילו ה… מה שאמרת מקודם עם הדוגמה של הרכבת. לאפשר לו לבדוק בעצמו איך מגיעים לרכבת? כמה עולה כרטיס לרכבת? איפה קונים אותו? איך קונים כרטיס למוזיאון?
שירי: כמה עולה? הנה שימוש בכסף שבא לידי ביטוי. יש בזה מלא למידה, מלא, באמת. בדבר קטן, אפשר לפרוט את זה ויש פה ים של למידה.
עדן: או אפילו ללכת לקנות חלב בסופר. וואי, אני זוכרת את החוויות הראשוניות שלי עם לקנות חלב בסופר, או לחם. פחדתי מזה ברמות. את יודעת, אני זוכרת, בא לי לשתף את הדוגמה הזאת. יואו. אני זוכרת שהייתי הרבה אצל סבא וסבתא שלי כשהייתי קטנה, בדיוק בגילאים האלה, אני זוכרת את זה ממש טוב, שהייתי הרבה הולכת לקנות במכולת מתחת לבית, כי לסבתא… סבתא הייתה מבשלת נגיד, סבא היה בעבודה, אני הייתי יורדת רגע למטה לקנות דברים. כל פעם שהייתי יורדת למטה לקנות משהו במכולת, הייתי בפחד אימים. כאילו…
שירי: למה?
עדן: כי זה חוויות ראשוניות. ומה אם אני לא אדע לתת את הכסף הדרוש? מה אם היא לא תיתן לי מספיק עודף? אה, אולי אני אשכח משהו? לא יודעת, בכללי…
שירי: אולי זה ילך לאיבוד.
עדן: בכללי, לפנות לקופאית, להגיע למקום שהוא זר לי. לבד. אז אני זוכרת שפעם סבתא שלי ביקשה ממני לקנות שתי כיכרות לחם. סבבה. הלכתי, קניתי שתי כיכרות לחם, חזרתי הביתה, סבא שלי היה בבית כשחזרתי. הוא אומר לי, 'מה, עדן, איפה היית?' אמרתי לו, 'אני הלכתי למכולת לקנות שתי כיכרות לחם כי סבתא ביקשה'. אז הוא אמר לי, 'לא, חסר לנו שתיים חלב'. והוא היה נורא עצבני. ואני מה זה, הייתי בבושה ענקית, יואו, מה? טעיתי. הוא רצה שתיים חלב והבאתי שתיים לחם…
שירי: איזה חמוד.
עדן: מה נעשה עכשיו?
שירי: הוא עושה את מה שהוא יכל הכי טוב.
עדן: איך, איך, כאילו, לא ידעתי שאפשר לתקן את זה. אפשר פשוט ללכת לשם ולהחליף, אני לא ידעתי. מבחינתי זה היה כאילו טעות תהומית.
שירי: מה שנראה לנו מובן מאליו כל כך חדש לילד, וכמה רגישות אנחנו צריכים לגלות כלפי הסיטואציה הזאת…
עדן: נכון.
שירי: בשביל לאפשר לו להיות בנינוחות ולשאול שאלות.
עדן: אני חלילה לא באה עכשיו ב…
שירי: נכון, נכון, נכון, פשוט לומדים מזה.
עדן: כן.
שירי: כאילו את כחוויה, את כדוברת הילד כרגע.
עדן: כן, ואני יודעת שעכשיו אם הילד שלי יעשה טעות כזאת, אני אגיד לו, 'אה, אוקיי, אני הייתי צריכה שתיים חלב, אבל בוא נלך ביחד, נחליף את זה'.
שירי: ובכלל, לשתף מהעולם שלך. 'אתה יודע, גם כשאני הייתי ילדה טעיתי ב…'
עדן: כן.
שירי: '…ובטעות קניתי שתי כיכרות לחם במקום חלב'.
עדן: אני חושבת שאם הייתי מקבלת את התחושה שזה בסדר לטעות ואפשר להחליף והכל טוב, 'בואי נעשה את זה ביחד', 'בואי נחליף ביחד', אני חושבת שזה יכל לגרום לביטחון העצמי שלי להיות הרבה יותר שלם באותה תקופה. כי כל דבר הפחיד אותי, כאילו ממש פחדתי לטעות, כי בסביבה שלי לא קיבלו כל כך טוב טעויות. אני חושבת שהרבה יכולים להזדהות עם זה. אנחנו באופן כללי חברה שמאוד מקדשת חוסר טעויות. הכל צריך להיות מתוקתק, וגם בעבודה, הכל צריך להיות בדדליין ואוי ואבוי אם נעשה טעויות ויכולים לפטר אותנו, ויש מעט מאוד סבלנות לכל ה… הכל הדבר הזה, וזה מתחיל בגילאים האלה.
שירי: נמשיך ונגיד שפעילויות, שהפעילויות הגופניות, טיולים ארוכים, הם חלק ממש חשוב מההתפתחות, והם גם כן משולבות עם אתגרים מנטליים וחברתיים. הבנת הערך והמשמעות של הכסף חשובה מאוד בגיל הזה, וכמו שעדן סיכמה לנו פה עם הדוגמה, אנחנו צריכים לאפשר לילד ניסיון אישי בקניית חפצים ובהבנה מה הוא יכול לרכוש בכסף שלו, ולאפשר לו לטעות, ולאפשר לו מרחב נעים, פתוח, זמין, לגלות, לחקור.
עדן: [מהמהמת] אני זוכרת אפילו קמפינגים שהיינו עושים בגילאים מאוד צעירים עם המשפחה. הרבה יציאה מאזור הנוחות, הרבה טיולים בשטח. פתאום להתקלח במקלחת שהיא לא שלי. זה טוב, זה טוב, פשוט…
שירי: זה למידה. למידה להמשך, למידה להמשך. זה עולם עשיר, זה עולם תוכן עשיר וזה… היא מדברת על זה מגילאי לידה ועד האינסוף, להעשיר את העולם, את עולם התוכן.
זו הייתה סקירה כללית, רחבה, על שלב ההתפתחות השני, גילאי 6-12. אני ממש ממליצה לצפות בסרטונים, הכיתות המונטסוריות הם משהו אחר.
עדן: חלום שלי, חלום. חלום שלי שזה יהיה הסטטוס קוו פה בארץ.
שירי: אני… אני רואה שזה הולך לכיוון הזה, זה פשוט עניין של זמן. אין משהו אחר בעיניי.
עדן: בפרק הבא אנחנו נדבר על ה… על שלב ההתפתחות השלישי והרביעי, שלב גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת, שזה גילאים 12 עד 24, וננסה להבין גם איך עובדים עם המתבגרים שלנו. זה גם סוגיה מאוד מאוד מורכבת.
שירי: והאמת שבחינוך המונטסורי, היא מורכבת אבל מאוד מעניינת. זה מאוד שונה מתיכון, ממה שאנחנו מכירים פה בארץ. stay tuned.
[מוזיקה מתחילה להתנגן]
עדן: וואו.
שירי: היה לי מהמם ומרתק ומעניין.
עדן: כל פרק אני…
שירי: ומפעים. ובא לי, אני סקרנית, ובא לי לגלות עוד.
עדן: כן.
שירי: וכל פרק אני מתחברת לגיל. אני מרגישה שאני בכל, אני בכל הגילאים עכשיו…
עדן: נכון, נכון, נכון.
שירי: אני כאילו… איזה blend כזה של כל הגילאים. אז תודה רבה שהצטרפתם אלינו לעוד פרק במסע שלנו לעולם החינוך המונטסורי. אנחנו מה זה שמחות על השאלות שלכם, ועל הפידבקים שאנחנו מקבלות, ועל ההתעניינות, על זה שזה עוזר לכם בחיים, שזה מעניין אתכם. [מוזיקה מתגברת] עדן, אני אוהבת אותך מאוד, תודה.
עדן: אני אוהבת אותך.
שירי: אהובה שלי, שותפה.
עדן: את הפרק הבא אנחנו נקליט ב… במקום אחר, לא בבית הזה.
שירי: נכון! תאחלו לעדן בהצלחה.
עדן: תודה רבה.
שירי: אהובתי. ונתראה בפרק הבא.
עדן: ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments