מה הדבר הכי מוזר ומופלא שראו אסטרונאוטים? מה הסיכוי שנגלה חיים במערכת השמש? איך הצלחנו לצלם חור שחור? סוכן חלל בר חיון, בסיוע אורח מיוחד - סוכן חלל איתי לוי, יוצאים לסיבוב בחללית לענות על שאלות מאזינים ומאזינות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/02/2024.
היקום וכל השאר: פרק מיוחד עם השאלות שלכם.
יוצר ומגיש: בר חיון עבור כאן הסכתים.
פלטפורמות האזנה: אתר כאן ובכל אפליקציות הפודקאסטים.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
מחשבת: תזכורת, שאלות מאזינים.
חיון: מה? לא שמתי שום תזכורת.
מחשבת: אתה דחיין. אני שמתי.
חיון: תגידי לי, זאת החללית שלי או מה?! אני שם לך תזכורות!
מחשבת: אני לא סירי, חיון, תתקדם. מאזינים בכדור הארץ ממתינים.
חיון: [נאנח] טוב, יש להם לפחות שאלות טובות…?
מחשבת: יש להם סקרנות אינסופית.
חיון: אוקיי. אה… אבל אני אצטרך פה סיוע.
מחשבת: על מי חשבת?
חיון: תאתרי לי את סוכן חלל לוי.
מחשבת: סורקת. תושב כדור הארץ איתי לוי נמצא בביתו ברמת הגולן. מתאמת שיגור. ייקח כשבעה חודשים עד ל…
חיון: מה שבעה חודשים, נו?! תעשי כמו בסטאר-טרק שהם משגרים אנשים עם הנצנצים האלה.
מחשבת: נצנצים…?
חיון: זפזפי אותו, מחשבת!
מחשבת: מזפזפת את איתי לוי לגשר הפיקוד…
חיון: הופההה, הנה הוא!
[סאונד של מים מטפטפים]
איתי: מה?! וואו, אוקיי, היי, שלום, זה היה… מפתיע!
חיון: אני רואה שהוא גם הצטייד במגבת, כיאה לפרק שקוראים לו "היקום וכל השאר". כמו שצריך! [צוחקים]
איתי: מה אתה רציני? אני באמצע מקלחת פה.
חיון: אה. טוב… זה מסביר למה אתה, אהמ… מחשבת, איפה הבגדים שלו?
מחשבת: מזפזפת את הבגדים של איתי לוי.
איתי: פייי מחשבת, Long time. מה קורה? גם אותך לא ראיתי, בר-בר. מה קורה?
חיון: בסדר, טוב, אתה אי שם בכדור הארץ, ועוד ברמת הגולן, שזה עוד יותר רחוק.
איתי: כן, טוב, כולי קנאה על המסעות שלך במערכת השמש, אז כיף על ההזדמנות.
חיון: טוב, אבל רגע רגע רגע רגע. אי אפשר ככה, יש פה חוקי פורמט. איתי, אני צריך להציג אותך, שנייה.
איתי: יאללה, לך על זה.
חיון: מאזינות ומאזינים, גבירותיי ורבותיי, נמצא פה היום בחללית אורח מיוחד, קולגה וחבר טוב. הוא גם איש סוכנות החלל הישראלית וגם חקלאי בן חקלאים, רגליו באדמה והראש בכוכבים! איתי לוי, גבירותיי ורבותיי! איתי לוי!
[מחיאות כפיים]
איתי: טוב טוב, נסחפת קצת, אבל כיף להיות פה, איזה יופי! [צוחק]
חיון: הנה מחשבת שמה לך אפילו הקלטה של קהל פה, מה אתה אומר?
איתי: פששש… יש כבוד. אפשר, אפשר לשים פה רגליים על הדשבורד רגע? להתמקם?
מחשבת: התשובה היא "לא", ומזכירה שאתם במיקרו-כבידה ולכן לרגליים אין ממש משקל להניח בשום מקום.
חיון: אל תתעסק איתה.
איתי: כן, הא? טוב, אז… אז מה יש לנו בתכנון היום?
חיון: תראה, זה פרק שבשבילו הייתי צריך פה שותף לדרך… התכוונתי בנוסף, בנוסף לשותפה הדיגיטלית שלנו פה. זה אומר ידידי, שאנחנו יוצאים ראש בראש מול שאלות המאזינים הכי מגניבות שקיבלנו!
איתי: יאללה, Bring it on.
חיון: מחשבת, תני בראש!
[מוזיקת פתיחה]
חיון: אז לפני שנתחיל לענות, תכלס, יש איזו שאלה שחזרה על עצמה, מחשבת?
מחשבת: חייזרים.
חיון: "חייזרים" זה לא שאלה.
מחשבת: חייזרים זו ה-שאלה, חיון, והיא הופיעה ביותר מצורה אחת: האם יש חייזרים, איפה החייזרים, למה לחייזרים יש תמיד ראש גדול, האם היו אסטרונאוטים שראו חייזרים…
איתי: תכלס, באמת איך לא היה פרק על חייזרים עד עכשיו?
מחשבת: השאלה המלאה היא "האם היו אסטרונאוטים שראו דברים בלתי מוסברים שיכולים להיחשב כחייזרים, ואם לא, מה הדבר הכי מוזר או מופלא שראו אנשים בחלל?".
חיון: אוקיי, וואו.
איתי: רגע רגע, אני באמת צריך לעצור, [צוחק] איך לא היה פרק על חייזרים עד עכשיו?!
חיון: ובכן ידידי… זה הכל בגלל שהפנטגון השתיל לי שבב 5G שימחק לי את הזיכרונות, ולכן אני לא יכול לאשר או להפריך את המזימה שחייזרים כבר למעשה… [צוחק] די די, סתם! האמת שיש לי עמדה קצת לא פופולרית לגבי הנושא הזה. אז, אה… כאילו, מבטיח לגשת לזה בעונה הבאה. בינתיים, מה אתה אומר שנענה על השאלה הזאת של…
מחשבת: גילי.
חיון: גילי.
איתי: גילי. נראה לי, נראה לי על החלק הראשון אפשר לענות: אף אסטרונאוט לא ראה משהו בלתי מוסבר שיכול להיחשב כעדות לחייזרים. זה לא.
חיון: כן, זה גם באופן כללי לפעמים נראה כאילו זאת ה"עדות" ה-עיקרית שעב"מולוגים מנופפים בה תמיד. כאילו, אם זה משהו בלתי מוסבר, כנראה שזה חייזרים. אבל זה פשוט לא עובד ככה! אבל לגבי החלק השני של השאלה, אסטרונאוטים כן ראו ורואים דברים די מגניבים שם בחוץ, לא?
איתי: לגמרי. אני חושב שאפשר להתחיל בלהגיד שפשוט המראה הזה של כדור הארץ מהחלל, אנחנו קצת חיים בעידן שאנחנו רגילים יותר לדבר הזה, לתמונה הזאת, ראינו אותה מלא פעמים, גיגלנו אותה, ראינו אותה בסרטים, אבל לצאת מגבולות כדור הארץ ולראות אותו ככדור, מהחלל, עטוף בשכבה הדקיקה הזאתי של האטמוספירה, זה דבר מפעים. ויותר מזה, לראות את הדבר הזה מסתובב או להסתובב סביבו, כן? אסטרונאוטים טסים בחלל בדרך כלל בתחנת החלל הבינלאומית, במהירות אדירה, הם מקיפים את כדור הארץ כל שעה וחצי, הם רואים מלא זריחות ושקיעות בכל יממה אחת, לראות את כדור הארץ החשוך עם כל התאורה המלאכותית, שאנחנו מאירים בכדור הארץ, לראות את כל הערים ואת רשתות התאורה זה מראה…
חיון: שזה אפילו לפעמים לא נראה כמו ערים ורשתות תאורה, זה נראה כמו לפעמים כמו איזה צלחת פטרי כזאת או איזה משהו זר לחלוטין.
איתי: ממש. ולראות סערת ברקים על כדור הארץ. מטורף! את שכבות העננים, ואת ההבזקים האלה, לראות את הזוהר הצפוני! את המין נחש ירוק, את האורות המהבהבים האלה ב… מעל הקוטב…
חיון: נראה כמו איזו פלישת חייזרים לפעמים כזאת.
איתי: וואי, לגמרי, לגמרי. אז אני חושב שבאמת צריך להסתכל בעיניים טריות על הדבר הזה, ולהבין איזה פלא הוא בפני עצמו, לפני כל דבר אחר.
חיון: שמע, יש לי סיפור על משהו באמת מוזר שאסטרונאוטים ראו ולא ידעו להסביר. נתקלתי בזה בתחקיר לאחד הפרקים הקודמים. זה הולך ככה, ומחשבת תגבה אותי פה עם קטעי ארכיון.
אז ככה, אתה יודע כבר שב-1962 ג'ון גלן הפך לאמריקאי הראשון שבעצם עשה סיבוב סביב כדור הארץ מהחלל. יש ככה קטעים שממש אפשר לקלוט כמה הוא מתרגש להסתכל החוצה מהחלון. הוא ראה את כל הדברים האלה שתיארת עכשיו.
[הקלטה] ג'ון גלן:
“Roger. Zero-G and I feel fine. Capsule is turning around. Oh! That view is tremendous…”
חיון: והוא בעיקר מתאר שם למרכז הבקרה של נאס"א את מה שהוא רואה, קבוצות כוכבים וכולי. אבל כבר בסיבוב הראשון שלו סביב כדור הארץ, הוא נתקל פתאום במשהו מפתיע לחלוטין, שהוא פשוט לא יודע להסביר.
[הקלטה] ג'ון גלן:
“This is Friendship Seven. I’ll try to describe what I’m in here. I am in a big mass of some very small particles, that are brilliantly lit up like they’re luminescent. I never saw anything like it.”
חיון: זה מין מצבור כזה של חלקיקים מנצנצים. מעין מופע אורות שהוא אומר שהוא בחיים לא ראה משהו כזה. הוא תיאר את זה כמו כוכבים, אבל הוא הבין שזה לא כוכבים, כי הם פשוט זזו מחוץ לחללית וסביבה.
[הקלטה] ג'ון גלן:
“They swirl around the capsule and go in front of the window and they’re all brilliantly lighted.”
חיון: והיו שם אלפים כאלה. באיזשהו שלב הוא ראה אותם מסתחררים מחוץ לחלון, וכל מה שהוא היה יכול לעשות זה רק להמשיך ולדבר ולתאר ולתעד… ואפשר ממש לשמוע את התדהמה בקול שלו. עכשיו, החבר'ה במרכז הבקרה התחילו לדאוג שהדברים האלה אולי יתנגשו בחלון שלו, אבל הוא הרגיע אותם שזה כאילו רק מלווה את החללית. עד שבסוף כל הדבר הזה לאט-לאט התרחק ופשוט נעלם.
[הקלטה] ג'ון גלן:
“literally thousands of small, luminous particles swirling around the capsule and going away from me at maybe 3 to 5 miles per hour. Now that I am out in the bright sun, they seem to have disappeared.”
חיון: הוא כינה אותם אחר כך "גחליליות", ולאף אחד לא היה מושג מה זה. עד שבמשימת מרקורי הבאה, כעבור כמה חודשים, האסטרונאוט סקוט קרפנטר חיפש את ה"גחליליות" האלה, זאת אשכרה הייתה אחת המשימות שנאס"א נתנה לו, ובסיבוב השלישי שלו סביב כדור הארץ, הוא ראה את זה גם כן. אלפי כדוריות קטנות מנצנצות כמו כוכבים שבעצם מלווים את החללית שלו, בדיוק כמו שגלן ראה. רק שלו כבר הייתה תאוריה. ובמשימת מרקורי הבאה אסטרונאוטים בדקו את התאוריה הזאת והגיעו למסקנה ש… ניחושים? איתי? מחשבת?
מחשבת: אני לא מנחשת, חיון, אני יודעת.
איתי: אהמ…
חיון: אלה היו נוזלים שאשכרה השתחררו מהחללית. לפחות בחלק מהמקרים… זה היה פתיתי שתן קפואים [איתי צוחק] שהאסטרונאוטים העיפו קודם לכן מהחללית!
איתי: וואו.
חיון: פשוט… כדורי קרח זעירים של פיפי שנצצו [צוחק] בשמש.
איתי: אה, שמע… גורם לחשוב על כל הפעמים האחרות שבהן רואים משהו מנצנץ וישר אומרים "אה, זה בטח חייזר, זה ההסבר הכי הגיוני שאפשר…" [צוחקים] אה, לא לא לא, זה השתן שלך.
חיון: אגב, אסטרונאוטים מאז ראו את זה לא מעט, לפחות עד התקופה שהתחילו למחזר שתן למי שתייה. והאסטרונאוט וואלי שירה גם צילם לא מעט את השתן שלו, [צוחק] היה לו תחביב כזה, וזה היה נראה כמו קבוצות כוכבים. הוא קרא לזה constellation Urion. [צוחקים]
איתי: אני מדמיין אותו כותב בקורות החיים: תחביב, צילום שתן. [צוחקים]
חיון: כן, זה די מצחיק. טוב, עוד שאלות מאזינים!
מחשבת: ובכן, הסיפור האחרון יוביל אותנו למכתב ממאזין בשם אריה גרינבוים.
חיון: אריה! לכי על זה.
מחשבת: אריה משבח את התוכנית וכותב שמבין כל ההסכתים שהוא מכיר שעוסקים בחלל, אף אחד אפילו לא מתקרב אלינו!
חיון: פייי!
איתי: יאללה!
חיון: כבוד.
איתי: ממש.
מחשבת: אבל לצד המחמאות יש לו גם ביקורת.
חיון: אה, אוקיי, נשמע.
מחשבת: אני מצטטת: "יחד עם זאת הייתי שמח אם הייתם יותר ממלכתיים ומדברים פחות על נושאים כמו בפרק השישי. בעיניי זה ממש לא ראוי".
חיון: וואי וואי… אהמ… תזכירי לי מה היה בפרק השישי?
מחשבת: אני לא נופלת בפח הזה, חיון!
איתי: נו, זה הפרק על הפיפי והפלוצים בחלל. [צוחקים]
מחשבת: סוכני חלל, ראו הוזהרתם! יש לי בליפ ולא אהסס להשתמש בו!
חיון: בסדר, בסדר. להגנתי אני רק אולי צריך להגיד למה היה חשוב לי לדבר גם על [ביפ ארוך]. [כולם צוחקים]. [ביפ ארוך].
איתי: הלך עליך!
חיון: אבל זה חלק מהחיים, נו?!
איתי: לגמרי.
חיון: טוב, בסדר. הייתה לו גם שאלה, לאריה?
מחשבת: חיובי. הוא שאל איך אנחנו יודעים שאין חיים אחרים במערכת השמש מלבד כדור הארץ.
חיון: טוב, וואו, אוקיי, אריה שיחק אותה, זאת שאלה מרתקת. האמת שהייתי שמח לעשות על זה פרק שלם מתישהו, אבל איתי, אתה רוצה אולי להגיד על זה כמה מילים?
איתי: אה כן, תראה, התשובה הקצרה היא שלא, אנחנו עדיין לא יודעים אם יש חיים במערכת השמש. אבל העניין הוא שזה לא בלתי סביר שנוכל למצוא חיים במערכת השמש. אבל כדי להבין מה אומרת האמירה הזאת צריך בכלל לדבר על מה זה חיים. חיים, כשאנחנו מדברים על החיפוש האנושי אחר חיים במערכת השמש, או בכלל, בדרך כלל מתייחס לזה שאנחנו מחפשים חיים שהם דומים לנו. כל צורות החיים בכדור הארץ, גם הצמחים, גם בעלי החיים השונים, מהזבוב ועד הדינוזאור, כולם בסך הכל בנויים מאותם אבני בניין, הם עובדים עם אותם מנגנונים ביולוגיים. ומה שאיפשר את ההתפתחות הזו, הוא הסביבה המיוחדת של כדור הארץ, כן? של מים נוזלים, ושל אנרגיה זמינה, ושל טווח טמפרטורות, כן? שהדברים לא קיצוניים מדי. אז כשאנחנו מחפשים צורות חיים, כלשהן, במערכת השמש, אנחנו מחפשים סביבות שחיים מהסוג הזה היו יכולים להתפתח. כמובן, לא בדיוק אותו הדבר כמונו, אבל עם מנגנונים דומים. ובמערכת השמש יש כמה מועמדים לא רעים לזה. קודם כל השכן הקרוב שלנו, מאדים, שמרבים להתעסק בו, אה… סביר מאוד להניח שהתנאים בו בעבר היו שונים ואולי דומים יותר לאלה שקיימים היום בכדור הארץ, סביר מאוד שהיו שם מים נוזלים, על פני השטח, אז מים נוזלים בסביבה עשירה ביסודות, בחומרים, בתרכובות, היו מאפשרים אולי התפתחות של חיים. לא בטוח שהם שרדו היום, באמת התנאים במאדים היום הרבה יותר קיצוניים, אין שם כמעט אטמוספירה, היא מאוד מאוד דלילה, לחץ אטמוספרי מאוד נמוך, קרינה חזקה, אבל יכול להיות שנוכל למצוא שמה שרידים לחיים, מאובנים, לחיים קדמונים. מאוד בסיסיים, לא חייזרים ירוקים, אבל חד תאיים, מיקרובים למיניהם.
חיון: נראה לי שאריה בעיקר מתעניין במה שקורה עכשיו ולא לפני כמה מיליארדי שנה. יש חיים, אהה… סיכוי לחיים בעולמות אחרים?
איתי: אז האמת שגם זה, גם בחיפוש חיים היום, במה שקורה עכשיו במערכת השמש, יש כמה מועמדים טובים לכך, ושוב, דיברנו על זה, אנחנו רוצים חיים, אנחנו רוצים סביבה שיש בה איזשהו מקור אנרגיה, בין אם מהשמש, בין אם מקורות אחרים, והמועמדים הכי טובים שאנחנו יודעים להצביע עליהם הם ירחי-קרח שנמצאים רחוק יותר במערכת השמש. גם לצדק וגם לשבתאי יש עשרות רבות של ירחים, תשעים, מאה, מעל מאה ירחים, כן? כל הזמן מוצאים ירחים חדשים, וחלקם הם ירחים מאוד גדולים. זה איזור מאוד קר של מערכת השמש, מאוד רחוק מהשמש, אבל מתחת למעטה הקרח, מתחת לשכבת הקרח שעוטפת אותם יש אוקיינוסים של מים. והאוקיינוסים האלה של מים עשויים להכיל חיים, כי שוב, יש שמה מקורות אנרגיה, בין אם וולקניזם, אה… הרי געש, כמו שיש פה בכדור הארץ, אז יש תופעות וולקניות גם בירחים האלה…
חיון: הר געש מתחת לאוקיינוס?
איתי: כן. כן כן כן, שמחמם את האוקיינוס הזה ויוצר שמה כל מיני… באמת איזושהי סביבה מעניינת ומגוונת מספיק שתאפשר אולי לצורות חיים להתפתח. ואין לדעת מה נוכל למצוא שם, יש כבר משימות שמתוכננות להגיע לשם כדי לגלות את זה.
חיון: מדהים. אז רק פשוט משוואה מעולה לבחון אותה: מים פלוס בוץ פלוס אנרגיה שווה אולי… חיידקים, או אפילו יותר מזה?
איתי: כן, כן, באמת משהו דומה קצת למה שכדור הארץ היה בראשית דרכו.
חיון: מדהים. טוב, מחשבת, בואי נתקדם הלאה מחייזרים לבינתיים. מה יש לנו עוד בתפריט?
מחשבת: יואב כותב: "האם יש משהו מעניין שאני יכול לראות בחלל אם אין לי טלסקופ או חללית".
חיון: האמת, שאני חותם כל פרק בהזמנת המאזינים "להביט למעלה", ועד עכשיו לא אמרתי מה תכלס אפשר לראות חוץ מכוכבים. אז שוב, איתי, אתה רוצה להתחיל?
איתי: כן. אה, אני חושב שמי שחי בסביבה עירונית, אז מראה הכוכבים הוא פחות מוכר לו… כלומר יוצאים החוצה ורואים הרבה זיהום אור, כן? תאורה מלאכותית ועננות וערפיח, אבל אפילו אם יוצאים לאזור מעט יותר חשוך, לא כזה רחוק ממרכזי הערים, אבל בטח ובטח אם יוצאים למדבר, לאזורים שהם יבשים יותר ושתנאי התאורה בהם טובים יותר במובן הזה, אין זיהום אור, אין תאורה מלאכותית, רק להרים את המבט למעלה ולהסתכל אל הכוכבים, לראות את שביל החלב, את הגלקסיה שבתוכה אנחנו חיים? אני חושב שהמראה הזה לבדו, למי שלא רגיל בו, או למי שלא ראה אותו אף פעם, פשוט להסתכל רגע למעלה ולראות את זה, זה… באמת חוויה משנה חיים. יש את הסיפור-אגדה הזה, אתה מכיר, על ההפסקת חשמל בלוס אנג'לס… [צוחק]
חיון: כן.
איתי: נראה לי דיברנו על זה פעם.
חיון: כן, כן.
איתי: אז… שאנשים לא הבינו מה זה הדבר החייזרי הזה שנמצא בשמיים, וזאת הגלקסיה שבתוכה אנחנו חיים, כן? המיליארדים על מיליארדים של כוכבים שיוצרים את הפס האפור הזה בשמיים.
חיון: האמת שזה מזכיר לי סיפור אחר גם, של אייזיק אסימוב. עולם אחר, לא שלנו, ויש שם, העולם הזה יש לו… אה… לא שמש אחת, יש לו שש שמשות, ופעם באיזה אלפיים שנה או יותר, קורה שחמש מהשמשות האלה יורדות מתחת לאופק, בחצי מהעולם הזה, והשמש הנותרת יש לה ליקוי, פתאום האנשים האלה שמעולם לא היו בכלל מודעים לקיומו של החושך, נחשפים לעשרות אלפי כוכבים בשמיים. משהו כאילו מטורף, וזה מביא אותם לשיגעון, ו… הסיפור אחרי זה מתפתח, אבל זה גורם לי לחשוב באמת על האירוניה, שבה איך החשיכה שמאפשרת לראות את המרחבים, קצת כמו הדממה שמאפשרת לשמוע…
מה, מה עוד יש לראות בשמיים?
איתי: עוד משהו שהוא באמת סופר מגניב, זה לראות את תחנת החלל הבינלאומית, או את תחנת החלל הסינית, חולפות. יש שלל אפליקציות שיכולות לעזור, אני לא אפרט, אבל…
חיון: כן, כן.
איתי: …כל אחד מכם יכול לגגל, אבל פשוט לראות אותה עוברת בשמיים ולהבין "וואו, אני עכשיו עומד פה ומסתכל על הכוכב הזה שנראה כאילו הוא זז לי בשמיים, ויש שם אנשים שחיים שם! שהם קמים כל בוקר לעבודה, בתחנת החלל הבינלאומית, מבלים שם כמה חודשים"... בעצם בכל העשרים שנה האחרונות, פחות או יותר משנת 2000, יש נוכחות קבועה…
חיון: כן, זה מטורף.
איתי: …של אסטרונאוטים בחלל!
חיון: ואני אוסיף עוד משהו, שבכלל לא בטוח שיקרה בזמן החיים שלנו, אבל אם הוא יקרה, אז הוא ייראה בשמיים, ויהיה די פסיכי לראות את זה.
יש את הכוכב ביטלג'וס, שזה… אתה מכיר את זה? זה בעצם שמש מסוג ענק אדום, שמדענים יודעים מתישהו שהוא יתפוצץ בסופרנובה אדירה, רק שאי אפשר עדיין לדעת מתי בדיוק. זה יכול להיות מחר, זה יכול להיות בעוד מאה אלף שנה. הקטע הוא, שבשנים האחרונות הוא מתנהג קצת מוזר. באופן כללי זה כוכב שהבהירות שלו גוברת ומתעמעמת באופן מחזורי, אבל ב-2020 הוא התעמעם לדרגת שיא. ושנה שעברה נניח הוא פתאום האיר בעוצמה שהייתה פי אחד וחצי מהעוצמה המירבית המתועדת שלו. אז יש חוקרים שחושבים שאולי, אולי, אולי, הפיצוץ הזה עשוי להיות עניין אפילו של כמה עשרות שנים. זה בזמן החיים שלנו, איתי!
איתי: כן, לא, זה… בדברים האלה הבעיה היא שזה עשוי להיות…
חיון: עשוי להיות…
איתי: עשרות אלפי שנים לפה ולשם, אבל אם זה יקרה, זה אירוע מטורף!
חיון: תקשיב, זה כמו עוד ירח בשמיים. זה… זאת אומרת, ככה למשך איזה שבוע-שבועיים, אתה רואה בשמיים עוד ירח! רק שהדבר הזה, הירח השני, הוא פשוט משהו שהתפוצץ, ויכול להיות שהוא התפוצץ אפילו לפני 600 שנה, כי הדבר הזה כל כך רחוק.
איתי: כן.
חיון: האור שלו עדיין לא הגיע אלינו. אנחנו נגלה את זה… מתישהו.
איתי: וזה שוב הדבר הבלתי נתפס הזה, האפשרות שיהיה פתאום עוד איזה גרם שמיים כזה. אני רק מדמיין מה זה יעשה פה [צוחקים] תרבותית, דתית, כן? כמה זה… אנשים לא יוכלו לתפוס את הדבר הזה שפתאום הופיע בשמיים יש מאין.
חיון: כן, כן, לגמרי. רק צריך להגיד שבגלל שהוא מרוחק מאיתנו 600 שנות אור, אז אהה… אז זה לא יהיה מסוכן. [צוחקים] אל תדאגו.
איתי: לא להיבהל. Nothing to see here.
חיון: כן, זה יהיה יפה אבל Don’t panic…
איתי: כן.
חיון: הפרק הבא אגב, יוקדש כולו לדברים המדהימים שאפשר היה לראות בשמיים, אילו היה אפשר להריץ את הזמן קדימה מיליוני ומיליארדי שנים.
טוב, יאללה, שאלה הבאה…
מחשבת: "דארת ויידר" כותב, או כותבת: "אהבתי את הפרק על האסטרואידים והשביטים שמאיימים על כדור הארץ, אבל מאיפה הם מגיעים כולם?"
חיון: טוב, זאת שאלה ממש מעניינת, במיוחד לאור העובדה שבפרק 3 הסברנו כמה מערכת השמש היא רובה חלל ריק, והאסטרואידים בחגורת האסטרואידים די יציבים שם. זאת אומרת, כוח המשיכה של צדק שומר על היציבות הזאת, אז תודה צדק. אה… באופן כללי צריך להגיד שנוטים להחשיב את צדק בתור מגן כדור הארץ, מן שומר ראש כזה, כי הוא חוטף אסטרואידים ושביטים שבלי כוח המשיכה שלו, אולי היו מגיעים אלינו. וסטטיסטית הוא באמת חוטף פי עשרת-אלפים יחסית לכדור הארץ, אבל מסתבר שזה לא כל הסיפור.
איתי: לגמרי. צריך להגיד שרוב השביטים היום במערכת השמש בכלל מרוכזים באיזור אחר. התפיסה הרגילה של אנשים את מערכת השמש, היא ש… אתה יודע, יש שמש וכמה כוכבי לכת, שמונה או תשעה, תלוי אם אתה בעד או נגד פלוטו [צוחקים]...
חיון: אני בעד.
איתי: אבל מערכת השמש הרבה הרבה הרבה יותר גדולה, ובאזורים המרוחקים שלה… יש עוד שני אזורים משמעותיים מובחנים, אחד הוא חגורת קויפר, והשני הוא עננת אורט. ושני האזורים האלה, מעבר לזה שבחגורת קויפר יש גם עוד כמה כוכבי לכת ננסים וכולי, עוד כל מיני גופים מעניינים, אז הם מכילים לא מעט שביטים. רוב השביטים מרוכזים בעננת אורט, ולרוב שומרים על מסלול די יציב שם. העניין הוא שהפרעה מאוד קטנה, הפרעה כבידתית מאוד קטנה יכולה לתלוש איזה מישהו, אחד מהם, מהמסלול הרגיל שלו, ודווקא להכניס אותו במסלול שנכנס לעומק מערכת השמש…
חיון: וצדק הוא יחסית… הוא די תפלץ.
איתי: כן, כן, צדק הוא עשירית ממסת השמש. אז כשהוא חולף בסמוך לאיזה שביט, הוא עשוי גם להסיט אותו ממסלולו, ודווקא לגרום לו להיכנס יותר לעומק מערכת השמש. מצד אחד זה גם יכול לגרום לתופעה מעניינת, כן? שביט שמתקרב לשמש הוא מופיע במלוא תפארתו עם הזנב הזה. מצד שני סכנת התנגשות. מצד שלישי… פה בכדור הארץ ההתנגשויות האלה של שביטים היו עשויות גם להביא כמויות לא מבוטלות של מים. הממ… אנחנו לא יודעים להגיד עד כמה הדבר הזה היה משמעותי בכדור הארץ הצעיר שנוצר, אבל ככל הנראה כמות מסוימת של מים כן הגיעה גם באופן הזה לכדור הארץ, אולי נשאה על גביה גם איזשהו חומר אורגני, איזשהו חומר שהיה יכול להיות בסיס לחיים שהתפתחו כאן. אפילו יש מי שאומרים להתפתחות של חיים שהגיעו ממקום אחר ונישאו על גבי האסטרואיד, אה, השביט. זה תאוריה קצת רחוקה, אין לה היום הרבה ביסוס. אבל עצם האפשרות הזאתי שאולי החיים, או הבסיס לחיים, החומר האורגני, המים, שאיפשר התפתחות של חיים הגיע ממקור אחר? זה אפשרות מגניבה בעיני. אם דיברנו לפני זה על חייזרים…
חיון: לגמרי. זה… צדק הוא מתגלה כיותר כמתנקש במסווה של שומר ראש. [צוחקים]
איתי: כן.
חיון: ובאמת כשמריצים סימולציות של מערכת השמש, עם ובלי צדק, מגיעים למסקנה שיותר מ-70% מהאסטרואידים שמתקרבים לכדור הארץ, וכמעט כל אלה שפוגעים בכדור הארץ, הם תכלס באשמת צדק! צדק ושבתאי, שבתאי גם מְסַכן אותנו בדיוק מאותן סיבות. אבל באמת אתה צודק, אפשר להסתכל על זה גם ככה: כאילו, בלי צדק סביר להניח שהיה פה משהו שונה לגמרי. אפילו לא רק בגלל המים. לא, לא הייתה גם הפגיעה נגיד שחיסלה פה את הדינוזאורים, ואז… שוב פעם: תודה צדק, [צוחקים] כי מה הסיכוי שהמין האנושי היה מתפתח פה בסביבה שנשלטת על ידי דינוזאורים?!
איתי: פינית לנו את הדרך. [צוחקים]
חיון: איזה עוד שאלות מגניבות קיבלנו?
מחשבת: דניאל כתב או כתבה: "קראתי שלפני כמה שנים צילמו חור שחור במרכז גלקסיה, אבל איך מצלמים משהו שלא פולט שום אור, גם אם הוא ממש גדול?"
חיון: טוב, היה לנו באמת גם פרק שלם על החורים השחורים האלה במרכז של גלקסיות. סיפרנו איך הם למעשה יכולים לא רק למשוך כמות אדירה של אבק ולפרק אפילו כוכבים שלמים, אלא לסחרר את כל החומר הזה במהירות כל כך אדירה, שהיא פשוט בוהקת בטירוף! אז למעשה לזה מתכוונים. זה מה שתכלס הצלחנו לצלם, את כל המסביב הזה, את המסגרת סביב החור השחור. אבל זה עדיין לא מובן מאליו שהצלחנו לצלם את זה, כי זה כל כך רחוק!
איתי: אז באמת העניין עם טלסקופים הוא שמה שקובע את העוצמה שלהם, את היכולת להביט רחוק ולראות גם עצמים קלושים, הוא המיפתח שלהם, הוא הקוטר.
חיון: כמה אור הם יכולים לאסוף.
איתי: כמה שטח האיסוף שלהם, בדיוק. וכל הטלסקופים שאנחנו משתמשים בהם פה בכדור הארץ, או טלסקופי החלל שאנחנו משגרים לחלל, בסופו של דבר, תדמיינו את המבנה הכי גדול שאתם יכולים להעלות על הדעת שאנשים יכולים להקים פה בכדור הארץ או לשגר לחלל, בסופו של דבר הוא מוגבל, כמה אפשר לבנות? אז המדענים ניסו לפצח את הדבר הזה מכיוון אחר, ואמרו "אוקיי, אנחנו נהפוך את כל כדור הארץ, את כל שטח כדור הארץ בעצם למיפתח שלנו, לטלסקופ שלנו". הם פיזרו רשת של טלסקופים, שלא נמצאים בנקודה אחת, אלא בכמה נקודות שנבחרו בקפידה…
חיון: ספרד, צ'ילה, הקוטב הדרומי.
איתי: הקוטב הדרומי, כן, זה מגניב. ואת הנקודות האלה הם מסנכרנים, הם אוספים את המידע, הם אוספים את המידע מהתצפיות בצורה מסונכרנת ומעבדים אותו, כך שהם יכולים לקבל תמונה אחת. ובאופן הזה, כל קוטר כדור הארץ, כל העיגול הזה של כדור הארץ, הופך להיות טלסקופ אחד!
חיון: זה בעצם כמו לקחת מראה, לשבור אותה לחתיכות, לפזר את החתיכות האלה, להשתמש בחתיכות האלה כדי לראות, ואז את מה שבין החתיכות האלה להשלים באמצעות… מה, סימולציות? אני משער, הממ…
איתי: כן, כן, כן. תכלס זה דימוי מעולה. והעניין הוא שהם התחילו עם כמה שברי זכוכיות כאלה, כמה שברי מראות כאלה, והם הולכים ומוסיפים עוד ועוד טלסקופים שמשפרים את הרזולוציה, אז התמונות שנוכל לקבל הן הולכות ומשתפרות.
חיון: כן. צריך להגיד שזה פרויקט שעבדו עליו איזה עשרים שנה ובהתחלה בכלל לא כיוונו אותו לחור השחור במרכז הגלקסיה שלנו. כיוונו אותו ל… במרכז גלקסיה אחרת, M87 נראה לי, במרחק 54 מיליון שנות אור. וכן, ממש צריך היה טלסקופ בגודל של כדור הארץ, וזה פחות או יותר מה שעשו.
איתי: כן, וזרקת כזה על הדרך שזה מרחק כמה מיליוני שנות אור מפה, שזה, אתה יודע…
חיון: [צוחק] מעבר לפינה.
איתי: כן, לגמרי.
חיון: טוב, נראה לי שהגיע הזמן לעבור לפינה האהובה עלי… מחשבת, קחי אותנו לשם.
[אות מוזיקלי]: סקרנות אינסופית.
טוב, אז זה השלב שבו אני תמיד עוטף את כל הפרק עם איזו מחשבה מעוררת השראה, ושואל שאלה שהיא קצת אחרת או מערערת ביחס לכל מה שהיה בפרק. אבל כיוון שהפעם זה פרק מיוחד עם כל מיני שאלות, אז אין באמת משהו אחד שאפשר להגיד על הכל. אבל נראה לי שזאת דווקא הזדמנות בשבילנו לשאול שאלה. זאת אומרת, הייתי רוצה שעכשיו כל אחד מאיתנו ישאל את שאלת החלל שלו, שאלת-חלל שאין עליה עדיין תשובה, ואולי תהיה מתישהו תשובה, ואולי לעולם לא... שאלת סקרנות אינסופית כזאת שגורמת לנו בעיקר לחשוב או להשתאות... מה אתה אומר? אני אתחיל? אתה?
איתי: אני אתחיל נראה לי…
חיון: אוקיי, אוקיי.
איתי: תשמע, אני חושב שיש משהו שהוא, הוא באמת מטורף ובלתי נתפס, שזאת המציאות ושכולנו ממשיכים להתנהל כרגיל. כל מה שאנחנו יודעים על היקום, כל מה שאנחנו רואים בטלסקופים שלנו, כל מה שאנחנו חוקרים, כל מה שקורה בכדור הארץ, כולו עשוי מסוג חומר מסוים שאנחנו מכירים, יודעים לחקור, יודעים לראות, יודעים להבין אותו ברמה מסוימת. אבל הדבר הזה, כדור הארץ, השמש, גלקסיות, כל מה שאנחנו רואים - כולו מהווה אחוזים ספורים מתוך מה שאנחנו משערים הוא כלל החומר והאנרגיה ביקום. מבלי להיכנס לעומק הדבר הזה, יש שני מושגים, "חומר אפל", "אנרגיה אפלה", Google that אם אתם מתעניינים יותר, שאנחנו לא מבינים אותם! אנחנו קוראים להם חומר אפל ואנרגיה אפלה כי הם סתומים מבחינתנו. אנחנו לא מבינים, אנחנו לא יכולים לראות אותם, הם אפלים כי אין לנו את הכלי עדיין.
חיון: יש לנו אינדיקציות ש… שמצביעות על זה שזה קיים, שאנחנו לא מבינים או לא רואים 95% ממה שקיים ביקום, [צוחק] אנחנו לא יכולים לראות אותו, הוא לא נגיש לנו.
איתי: ממש ככה! זה שיש את הדבר הענק הזה שהוא מול העיניים שלנו ואנחנו לא רואים אותו אפילו?! זה בעיני פסיכי, והאפשרויות פה… נניח שבאמת יש חומר שהוא חומר אפל שאנחנו לא רואים, העולמות, היצורים, ה… זה… האפשרויות הן בלתי מוגבלות!
חיון: לי יש שאלה אחת, שגם בלי תשובה מפוצצת לי את המוח והיא, ואני הולך פה בקטן יותר ממך: כמה כוכבי לכת תאומי כדור הארץ יש בגלקסיה? ואני לא גרידי, אני לא אומר בכל היקום, רק הגלקסיה. אם יש שאלה שאפשר לומר שמשאירה אותי ער בלילה, לפעמים, הייתי אומר שזאת השאלה. כמה עולמות יש עם תנאים דומים לאלה שיש בכדור הארץ. זאת שאלה שנוגעת בכל כך הרבה שאלות אחרות: איזה צורות חיים אחרות יכולות להתפתח, איך העולמות האלה נראים מפני השטח… נניח, יש שמש אחת, אחת המפורסמות ביותר, טראפיסט-1, שהיא רחוקה 40 שנות אור מכדור הארץ, ויש שם שבעה כוכבי לכת, ארבעה מהם באזור הישיב! זאת אומרת, האזור הזה מסביב לשמש שבו יכולים להיות מים נוזליים על פני השטח. לא חם מדי, לא קר מדי. הקטע הוא שכוכבי הלכת האלה ממש קרובים אחד לשני, במערכת השמש הזאת. קרובים הכוונה יחסית לפלנטות במערכת השמש שלנו. אז הנוף מאחת הפלנטות שם איפשהו באמצע, הוא בטח סוריאליסטי לגמרי! זאת אומרת, אם אתה יכול לשכב שם על גב, אז בשמיים אתה רואה עולמות, עולמות גדולים כמו שאנחנו רואים ירח בשמיים, רק איזה חמישה-שישה כאלה.
איתי: זה באמת מטורף.
חיון: זה פסיכי.
איתי: אתה יודע, מה שאנחנו, התופעות המטאורולוגיות שיש פה בכדור הארץ, שהן גם מדהימות, כן? אם אתה רואה עננים עם תאורה של שמש… זה מדהים. אבל זאת רק האפשרות שלנו. יש כל כך הרבה אפשרויות אחרות, אטמוספירות אחרות, פני שטח אחרים, תופעות גיאולוגיות אחרות… אז האפשרות הזאת של כוכבי לכת דומים לנו במובן מסוים, אבל שהכל בהם הוא אחר, הכל בהם הוא שונה, הוא בצבעים שונים, הוא ב… זה אפשרות מדהימה.
חיון: איתי! יא, איזה כיף. אנשים לא יודעים את זה, אבל ככה אנחנו בדרך כלל כשאנחנו נפגשים. כאילו, זה סוג של פגישה טיפוסית שלנו.
איתי: כן, כן. מתחילים לדבר ולא עוצרים על החלל. [צוחקים]
חיון: ואיזה כיף שבאת לחללית!
איתי: וואי, ממש. סוף סוף!
חיון: אני אזמין אותך גם בעונה הבאה.
איתי: יאללה, עליי.
חיון: עכשיו, בגלל שמחשבת יכולה לזפזפ אותך לאן שאתה רוצה בכדור הארץ, אתה יכול לא לחזור הביתה. אם בא לך טרמפ למשרד, מה? או כל מקום אחר אקזוטי…
איתי: הווו, כן. הוו… דרום אמריקה אולי? היא טובה בעונה הזאת…? מאוריציוס, זה גם חצי כדור ה…
מחשבת: מזפזפת את איתי לוי למשרדי סוכנות החלל בתל אביב בקומה 15.
איתי: [קול הולך ונחלש] לאאאאא! אבל רציתי לבהאמס!
[מוזיקת סיום]
חיון: האזנתם לפרק מיוחד של "סוכן חלל".
תודה להדר סיטרוק שהיא מחשבת. תודה לאיתי לוי שהתארח בחללית! ותודה לכם, המאזינים והמאזינות ששלחו שאלות. דניאל מאורר וניר גורלי ערכו, רוני קלדרון על הסאונד והמיקס.
אני בר חיון. תמשיכו להביט למעלה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments