top of page
איריס הררי

חלל על הזמן - פרק 2 - מערכת השמש

מה אתם יודעים על מערכת השמש שלנו? בפרק זה שוחחתי עם אלה ואיתי זוארץ, שני תאומים בני 10.5 על הכוכב שלנו - השמש, על כוכבי הלכת ועוד ועוד.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/07/2022.

איל: שלום שלום, שמי איל בן-זאב ואנחנו בפודקאסט "חלל על הזמן", פודקאסט לילדים מבית היוצר של "על חלל" ושל "סימפלסטפס". בכל פרק בפודקאסט אנחנו מדברים עם ילדים על חלל בגובה העיניים.

איתי היום באולפן אלה ואיתי זוארץ. מה העניינים?

אלה ואיתי: בסדר.

איל: מאיפה הגעתם אלינו?

אלה: הרצליה.

איל: כל הדרך מהרצליה?

אלה ואיתי: כן.

איל: כל הכבוד. אז אני מבין שאתם אחים.

אלה ואיתי: כן.

איתי: תאומים.

איל: תאומים.

אלה: כן.

איל: בני כמה?

אלה ואיתי: 10.

איל: 10 זה כיתה…

אלה ואיתי: ה'.

איתי: עשר וחצי, יותר נכון.

איל: הופה, עוד מעט עולים ל-ו'…

איתי: כן.

איל: ואז מסיימים יסודי. איזה יופי.

איתי: כן.

איל: תראו, בפרק הקודם שלנו שוחחתי על היקום. נושא קצת מטורף וגדול ונרחב.

איתי: כן.

איל: אבל הוא בעצם הבסיס לחלל, נכון? ועכשיו אנחנו הולכים לעשות זום-אין, לאט לאט, מהיקום הענק והגדול הזה אל מערכת השמש שלנו. אנחנו הולכים לדבר קצת על מערכת השמש שלנו. עכשיו, אתם סיפרתם לי, בעוונותיכם, שאתם גם ב… כיתת חלל, פרויקט חלל?

איתי: "קרן רמון".

אלה: שזה פרויקט חלל.

איל: שמה, מה אתם עושים בו?

אלה ואיתי: לומדים על החלל…

איתי: אבל גם כאילו סטארט-אפים כאלו, לא?

אלה: כן, גם סטארט-אפים…

איתי: גם סטארט-אפס וגם…

אלה: ופרויקטים. אבל גם בו זמנית זה משלב על חלל, עם חלל.

איל: יפה. "קרן רמון" זו קרן נפלאה שעושה הרבה מאוד פעילות בנושא חלל בבתי ספר. [איתי מהמהם בהסכמה] אני שמח שיצא לכם להיות חלק מהדבר הזה. ואתם, בפרויקטים שלכם, נגעתם במערכת השמש?

אלה: כן.

איתי: אה, אבל יותר בכיתה ו'. ה-ווים יותר עשו פרויקטים, פחות מאיתנו. שנה הבאה…

אלה: כן, אבל אנחנו נגענו גם.

איתי: שנה הבאה, שנגיע לשנה הבאה, נעשה יותר פרויקטים.

איל: אה, אתם תמשיכו גם שנה הבאה?

איתי: כנראה.

אלה: כן, זה ה'-ו'.

איל: איזה רציניים אתם. כל הכבוד, כל הכבוד.

איתי: תודה.

איל: אז בואו נדבר קצת, לפני שאתם מגיעים לכיתה ו', בואו נדבר קצת על מערכת השמש שלנו.

[מוזיקת פתיחה]

אפשר אולי להתחיל בבכלל במה זה מערכת שמש. רעיונות? דבֵּר, פודקאסט, לא צריך להצביע, זרוֹק.

איתי: מערכת השמש, זה כאילו… זה כמו גלקסיה כזאת, זה הגלקסיה של שביל החלב, ויש שם כוכבי לכת.

איל: בוא נגיד, אם אנחנו מפרקים את המושג הזה מערכת שמש, אנחנו מקבלים שתי מילים, נכון? מערכת…

אלה: כן.

איתי ואיל: ושמש.

איתי: כאילו, מערכת שמקיפה את השמש, סוג של.

איל: אתה ניסית להסביר בעצם מה זה מערכת, נתת את הגלקסיה כדוגמה למערכת יותר גדולה.

איתי: כן.

איל: נכון? ואז אולי נוֹתר לשאול, מה זה שמש?

אלה: אז השמש זה המקום ש… השמש זה מקום ענק של חום, שבעצם זה הכו… זה נחשב, זה כמו הכוכב הכי ענק. במערכת השמש יש שמשות נגיד שיותר גדולות, אבל כן.

איל: אתם יודעים מה ההבדל בין כוכב לבין שמש?

אלה: כן.

איתי: כוכב כאילו, כאילו כוכב לכת בין שמש?

איל: לא. בין כוכב לבין שמש.

איתי: אה, שמש זה כאילו, נראה לי כמו כזה כוכב של אור כזה, וכוכב רגיל הוא לא כזה כמו… נו… גם יכול להיות סוג של מטאור או משהו, יכול להיות לפעמים כאילו כוכב שאפשר לראות בלילה, לדוגמה במצפה רמון.

איל: אז באמת כוכבים אפשר לראות בלילה?

איתי: כן.

איל: ההבדל בין כוכב לשמש הוא יותר מוזר ממה שאתם חושבים, ואני יכול להגיד לכם שרוב האנשים לא יודעים מה ההבדל בין כוכב לבין שמש. וההבדל הוא שאם יש כוכבי לכת שמסתובבים סביב הכוכב, הכוכב הזה נקרא שמש. ואם אין סביבו כוכבי לכת, אז הוא רק כוכב. היום אנחנו יודעים שסביב רוב הכוכבים יש כבר כוכבי לכת, אז רוב הדברים שאנחנו רואים בשמיים זה באמת שמשות, או גלקסיות. לפעמים כשאנחנו מסתכלים למעלה בשמיים ואנחנו רואים הרבה נקודות, אז חלק מהם זה כוכבים, חלק מהם זה גלקסיה, שזה בעצם מצבור…

איתי: זה יכול ליצור גלקסיה גדולה.

איל: נכון, מצבור של הרבה מאוד כוכבים, נכון? וחלק זה כוכבי הלכת. כשאנחנו עומדים בלילה ומסתכלים למעלה לשמיים, חלק מהנקודות שאנחנו רואים שם, חלק קטן, כי אין לנו הרבה כוכבי לכת במערכת השמש שלנו, חלק קטן זה כוכבי לכת.

עכשיו, תכף נדבר על כוכבי הלכת האלה, אבל התחלנו עם השמש ואמרת שזה איזה משהו גדול כזה שפולט אור וחום.

אלה: כן.

איל: נכון? השמש זה כדור של גז. זה מה שזה. כדור של גז שנקרא מימן, והסיבה שהשמש שלנו, או כל שאר הכוכבים, פולטים אור וחום, זה שהגוש הענק הזה של הגז, וזה באמת ענק, השמש כאילו תופסת 99.9 משהו אחוז מ… מכלל הגרמי שמיים שיש לנו במערכת השמש שלנו. היא מאוד מאוד מאוד גדולה יחסית לכל השאר. זה גוש גדול של גז, שבו אטומים של מימן מתנגשים אחד בשני כל הזמן, פשוט מתנגשים. הם מתנגשים אחד בשני מסיבה אחת פשוטה, שהשמש יש לה כוח כבידה מאוד מאוד גדול. והכוח כבידה הזה מושך את כל ה… את כל האטומי מימן למרכז…

אלה: כן.

איל: כי כוח הכבידה נמצא במרכז של השמש. והם מתנגשים אחד בשני, ולפעמים חלק מהם מתחברים ביחד. וכששני אטומי מימן מתחברים ביחד, נוצר אטום חדש שנקרא הליום. אוקיי? זה גם גז. ובחיבור הזה, כשנוצר הליום, נפלטת אנרגיה. והאנרגיה הזאתי זה החום והאור שאנחנו רואים מהשמש. אוקיי? השמש באופן כללי, או כוכב, גוש של גז. סבבה?

אלה: כן.

איתי: כן.

איל: וסביב הגוש של הגז הזה, במקרה שלנו, מסתובבים כוכבי לכת. איזה כוכבי לכת אתם מכירים?

איתי: ארץ, חמה, שבתאי, צדק, נפטון. אה…

אלה: מאדים.

איתי: מאדים.

איל: יפה.

אלה: אהמ…

איתי: אורנוס.

איל: נכון. אני חושב שמניתם את כולם אולי…

אלה: כן.

איתי: לא לפי סדר, ולכן קשה לי לראות אם מניתם את כולם, אבל בוא נמנה אותם לפי הסדר. יש את השמש.

אלה: אחרי זה יש את חמה.

איתי: שמש, יש את חמה.

איל: כוכב חמה.

אלה ואיתי: נוגה.

איל: נכון.

איתי: ארץ, מאדים, אה… שבתאי. לא שבתאי…

אלה: צדק.

איתי: צדק, אחרי זה שבתאי, אחרי זה נפטון ואז אורנוס.

אלה: אורנוס.

איל: קודם אורנוס…

אלה: כן.

איל: ואחרי זה נפטון. אתם יודעים איך קוראים לאורנוס ונפטון בעברית?

איתי: איך?

איל: כי זה השמות הלועזיים שלהם.

אלה: כן. אהמ…

איל: אורנוס, אורנוס נקרא אורון, אור קטן, [אלה מהמהמת בהסכמה] כי הוא באמת מאוד מאוד רחוק ובקושי רואים אותו, ונפטון נקרא רהב. אוקיי? כי נפטון היה אל הים, במיתולוגיה ה… לא זוכר אם זה היוונית או הרומית. יש גם וגם.

אלה: כן.

איל: ורהב היה מעין אל ים, ב… אפשר לקרוא לזה המיתולוגיה היהודית, אוקיי? בסיפורים היהודיים. אז אלה באמת כוכבי הלכת. יש עוד משהו במערכת השמש שלנו חוץ מהדברים, משמונת כוכבי הלכת האלה?

איתי: כן.

אלה ואיתי: יש כוכבים ננסים.

איתי: כמו פלוטו, [איל מהמהם בהסכמה] יש את… נו, יש את זה במדעים בספר, מה עוד יש? אה…

איל: מה יש בין… בין מאדים לבין צדק, אתם, אתם יודעים?

אלה: חגורת אסטרואידים.

איתי: כן. אסטרואידים. וואי, עשיתי את זה בדגם שהצגנו.

איל: נכון. יפה. וזה החגורת האסטרואידים היחידה שיש לנו במערכת השמש?

איתי: אה, לא נראה לי.

איל: אתה צודק. לא נראה לך ואתה צודק. יש עוד חגורת אסטרואידים יותר רחוקה, איפה שפלוטו נמצא.

אלה: כן.

איל: אתם זוכרים את פלוטו? שמעתם פעם על פלוטו?

אלה ואיתי: כן.

איל: המסכנון הזה, פעם חשבו שהוא כוכב לכת?

אלה ואיתי: כן. ואז הפכו אותו לכוכב ננסי.

איל: נכון, הפכו אותו, החליטו לתת לו את הטייטל כוכב לכת ננסי. הוא כבר לא כוכב לכת, כי הוא קטן מדי. ומעבר לזה שהוא קטן מדי, שתבינו, הוא יותר קטן מהירח שלנו, הוא ממש קטן. מעבר לזה שהוא קטן מדי, הוא לא עומד בחוקים של כוכבי לכת, של להיות… של גרם שמימי שמוגדר ככוכב לכת. אז אתם יכולים לשאול אותי, אז רגע, אז מה מגדיר כוכב לכת? נכון? כאילו, איך, למה החלטנו שצדק כוכב לכת?

איתי: כאילו מה החוקים של כוכב לכת?

איל: כן, מה מגדיר שהדבר הזה הוא כוכב לכת לעומת כוכב, שזה השמש, או לעומת אסטרואיד, שזה איזה גוש מתכתי או מסלע. אז בעולם החלל יש חוקים מאוד מאוד ברורים. לפעמים משנים אותם, לפעמים ממציאים חדשים.

אלה: כן.

איל: מאוד ברור. דיברנו על מה זה כוכב - גוש גדול של גז, שפולט אור וחום, נכון?

אלה ואיתי: כן.

איל: כוכב לכת זה גרם שמימי, גרם שמימי זו מילה כללית למשהו שיש לנו בשמיים, כן? גרם שמימי, שמצד אחד יש לו מספיק מסה כדי שהוא יתכווץ ויקבל צורה של כדור, כן?

אלה: כן.

איל: אסטרואיד למשל, הוא קטן יותר. אין לו מספיק מסה, ולכן הוא לא נוצר בצורה של כדור, אלא יש לו צורה מאוד… המילה המקצועית היא אמורפית, או המילה הלועזית היא אמורפית, יש לו צורה לא ברורה, היא לא כדורית. כוכב לכת הוא מספיק גדול כדי שיהיה לו מספיק מסה, כדי שיהיה לו צורה כדורית, תהיה לו צורה כדורית. חוץ מזה, הוא לא פולט אור, כמו כוכב רגיל, זה גם מגדיר מה זה כוכב לכת.

אלה: כן.

איל: ואני חושב שהדבר האחרון שבגללו פלוטו נפסל, זה שהוא צריך… כוכב לכת צריך לפנות את כל המסלול שלו מגורמים אחרים. אסור שיהיו דברים אחרים איתו במסלול ביחד. כדור הארץ מסתובב סביב השמש, ואין שום דבר במסלול של כדור הארץ…

אלה: שמפריע לו.

איל: שמפריע לו.

איתי: להסתובב.

איל: לפלוטו יש. פלוטו נמצא באותה רצועת אסטרואידים שהיא רחוקה יותר…

אלה: כן.

איל: שהיא בקצה מערכת השמש שלנו. אוקיי? ולכן, מהסיבות האלה פסלו אותו, והוא לא נחשב לכוכב לכת.

אלה: כן.

איל: ואם כל זה לא מספיק, ודיברנו על באמת מבנה מערכת השמש שלנו, אז יש עוד משהו שחושבים שנמצא אפילו מעבר לרצועת האסטרואידים האחרונה הזאתי, וזה נקרא ענן אורט. יש דבר כזה שנקרא ענן אורט, שזה כדור שלם של… לא יודע אם לקרוא לזה אסטרואידים, גושי קרח.

אלה: כן.

איל: שפשוט עוטף את כל מערכת השמש שלנו. ומשם, מהמקום הזה, מגיעים אלינו שביטים. יצא לכם פעם לראות שביט? אתם יודעים מה זה שביט?

אלה: נראה לי.

איתי: כוכב שביט?

איל: כוכב שביט, כן, מה זה?

אלה: כמו…

איתי: כאילו, די מה שרואים כאילו במצפה רמון בלילה?

איל: במצפה רמון בלילה, אפשר לראות מלא מלא מלא דברים.

איתי: כן. זה אחד מהדברים, כאילו?

אלה: זה כמו כוכב נופל, סוג של, כאילו.

איל: זה מזכיר קצת כוכב נופל. רואים שזה מן…

אלה: כן, הבזק אור כזה.

איתי: הבזק אור כזה.

איל: ארוך, אבל זה לא מהקצרים האלה שאתה רואה פתאום פס וזה נגמר.

אלה: כן, זה…

איל: כוכב שביט אפשר לראות אותו לאורך כמה ימים.

אלה: כן.

איל: למה? כי כוכב שביט זה גוש קרח גדול שמגיע מאותו ענן גדול כזה שנקרא אורט. הוא מגיע, עושה מסלול מאוד מאוד אליפטי לכיוון השמש, מקיף את השמש וחוזר חזרה החוצה לאותו ענן. וכשהוא עובר במסלול, אנחנו בכדור הארץ רואים אותו, כי חלק מהקרח שלו נמס ומותך ויוצא החוצה, וגם גזים נפלטים ממנו, בזמן שהוא עובר ליד השמש. השמש מחממת אותו, גורמת לגזים להיפלט ממנו ולקרח להיפלט ממנו, ולכן אנחנו רואים איזה משהו נע בשמיים עם שובל ארוך ארוך ארוך כזה מאחוריו. זה כוכב שביט. והם מגיעים מאותו אזור של ענן אורט והרצועת אסטרואידים הרחוקה רחוקה שלנו במערכת השמש. אוקיי?

אז דיברנו קצת גם על זה. איזה עוד גרמי שמיים יש לנו במערכת השמש שלנו?

אלה: אממ…

איל: חוץ מכוכבים וכוכבי לכת?

איתי: גלקסיות?

איל: הגלקסיה זה צבר גדול מאוד של מערכות שמש. הרבה מערכות שמש, כמו שלנו ביחד, נקראת, נקראות גלקסיה.

איתי: אה, כמו שיש את שביל החלב שהיא גלקסיה, שזאת בערך, שזאת הגלקסיה של מערכת השמש?

איל: נכון.

איתי: אז יש עוד גלקסיות?

איל: אז בתוך הגלקסיה שנקראת שביל החלב, שזה הרבה הרבה הרבה מערכות שמש, מיליארדי מערכות שמש, יש גם את מערכת השמש שלנו בתוך הגלקסיה הזאת, שנקראת שביל החלב. אם אתם יוצאים לפעמים בלילה למדבר, מתוך העיר קשה לראות את זה, אז מסתכלים למעלה ורואים פשוט פס של הרבה מאוד נקודות מאירות, זה, לזה אנחנו קוראים שביל החלב.

אלה: כן.

איל: אנחנו רואים שם בעצם חלק מהגלקסיה שלנו. השאלה שלי, בתוך מערכת השמש שלנו, שהיא הרבה יותר קטנה מהגלקסיה, חוץ מכוכבים וכוכבי לכת, יש עוד גרמי שמיים, אחד מהם למשל מקיף אותנו.

אלה: ירחים.

איתי: ירח. ירחים.

איל: נכון. יש ירחים, נכון?

אלה: כן.

איל: אז לנו יש ירח שמקיף אותנו. הוא די מת, הירח שלנו…

אלה: כן.

איל: אתם יודעים?

איתי: יש גם טבעות. כאילו, יש במיוחד לשבתאי, יש לו הכי הרבה טבעות.

איל: אתם יודעים למי עוד יש טבעות, חוץ מלשבתאי?

איתי: אה… יש עוד, יש עוד כוכב, נראה לי צדק.

איל: גם לצדק, גם לאורנוס וגם לנפטון. לכולם יש באמת טבעות.

איתי: אבל…

איל: מה זה הטבעות האלה?

איתי: אה…

אלה: קרח, נראה לי.

איל: כן. גושים של קרח ושל סלע, שנכלאו סביב אותו כוכב לכת, ומסתובבים להם, תקועים שם, בגלל כוח המשיכה.

איתי: ולשבתאי יש הכי הרבה טבעות.

איל: לשבתאי יש הכי הרבה טבעות ורואים אותן בבירור.

איתי: כן.

איל: אפשר להסתכל בטלסקופ על השבתאי…

אלה: כן.

איל: ולראות את הטבעות.

איתי: כאילו, את כל… כאילו, את השביל, הטבעת, שמקיף את כל הכוכב.

איל: נכון.

איתי: כאילו, זה יותר משזוכרים את שבתאי.

איל: נכון, נכון.

איתי: זה מה שמייצג אותו.

איל: נכון, זה הדבר העיקרי באמת שמייצג אותו. יש לכם מושג איפה עוד יש כוכבי לכת?

אלה: הממ…

איתי: בגלקסיות אחרות?

אלה: אחרות?

איל: במערכות שמש אחרות, נכון?

אלה ואיתי: כן.

איל: זה מעניין בכלל איפה יש עוד מערכות, איפה יש עוד כוכבי לכת?

אלה: כן.

איתי: כאילו, תלוי את מי. כאילו, אם יש אנשי… יש מדענים שמנסים לחקור את כל היקום, לחקור כמה שיותר מהיקום, אז מעניין אותם. אם, אבל אם יש כאילו אנשים שפשוט די חיים בכדור הארץ ולא כל כך מבינים בחלל, זה לא כל כך אמור לעניין אותם. כאילו…

איל: אתכם זה מעניין?

אלה ואיתי: כן.

איתי: כאילו, תמיד טוב לדעת, אבל זה לא עכשיו… יש אנשים שלא עכשיו מנסים לחקור את זה.

איל: למה יכול להיות שמעניין מדענים כוכבי לכת אחרים?

אלה: בשביל חלק מזה זה לדעת… לדעת, דבר ראשון, גם יכול להיות ש… יחסית קרוב אלינו יש עוד כוכבי לכת. נגיד, אפילו משערים שעוד מעט כדור הארץ יהרס ואומרים שיעברו למאדים, אבל יכול להיות שאם ימצאו עוד כוכב לכת שיש בו חיים, אז זה כאילו יכול לעזור גם לאנושות, אבל כאילו גם למחקרים, נגיד, בכל מיני תחומים.

איל: אני חושב שאמרת שני דברים מאוד מאוד מעניינים. אחד אמרת, שאולי אנחנו בתור אנושות נצטרך לעבור לכוכב לכת אחר.

אלה: כן.

איל: ולכן אנחנו צריכים למצוא אולי כוכבי לכת שיש בהם תנאים שמתאימים לנו בתור אנושות, נכון?

אלה: כן, נכון.

איל: תכף נדבר על אולי מה זה אומר תנאים שמתאימים לנו. ושתיים, יכול להיות שמעניין אותנו לדעת אם יש חיים במקום אחר? כי גם את זה את קצת אמרת.

אלה: אממ… חלק מכן… כן, כי זה יכול לעזור בסופו של דבר לראות גם אם יש חיים, יכול להיות שבאמת יש עוד כל מיני דברים שעדיין לא גילינו, שיכולים לעזור בכל תחום שהוא, כאילו.

איל: אני מאוד מתחבר למה שאמרת. יש עוד סיבה לדעתי שמחפשים כוכבי לכת אחרים.

איתי: אני חושב ש… אפשר לומר גם למה בעיניי יש עוד סיבה? כאילו, אולי גם לדעת ממה כאילו חומרים עשויים, הכוכבי לכת, ולמצוא דברים שאפשר אולי לעשות עם זה. לדוגמה, בלעדי… לדוגמה, שיגרו איזה רובוט למאדים בשביל לחקור אם זה… יש שם אדמה בשביל… כשיש שם אדמה בשביל שאפשר באמת, כאילו, לחיות שם. אם יש שם את התנאים, שהוא בודק את זה.

איל: נכון. אז קודם כל אנחנו רוצים למצוא תנאים שמתאימים לנו. אנחנו רוצים לראות אם אפשר… אה… לנצל זו מילה לא הכי נעימה, אבל לנצל את התנאים שיש שם, בשביל מה שאנחנו צריכים. ולפעמים אנחנו גם רוצים לדעת אם יש חיים אולי במקום אחר, נכון?

אלה: כן.

איל: אם אנחנו רוצים לדעת אם יש חיים בכוכב לכת אחר, אז אנחנו מנסים לבחון, קודם כל למצוא כוכב לכת כזה, ו-ב', לבחון אם התנאים שלו מתאימים להיווצרות של חיים.

איתי: נכון.

איל: יפה. עכשיו השאלה הנשאלת היא, איך באמת מוצאים כזה כוכב לכת? אז צריך כוכב לכת שאיכשהו יהיה דומה לכדור הארץ, נכון?

אלה: כן, נכון.

איתי: בתנאים שלו, במזג אוויר, בכמות מים, בכמות משקעים. צריך.

אלה: צריך למצוא כוכב שיש לו מים וכאילו עם טמפרטורה וגם חמצן, כי אחרת אנחנו לא יכולים להתקיים בעצם.

איל: זו שאלה מעניינת. השאלה היא אם באמת חיים יכולים להתקיים רק כמו שאנחנו מכירים אותם, עם מים וחמצן. זו הדרך שאנחנו מכירים של חיים. הזכרנו את זה גם בפרק הקודם, הפרק הראשון של הפודקאסט, אבל יכול להיות שיש כוכבי לכת אחרים שבהם נוצרו חיים בתנאים טיפה שונים מאשר אצלנו.

אלה: כן.

איל: זה יכול להיות, אנחנו לא יודעים. נכון? ואז מה אנחנו יכולים לעשות? אם אנחנו, נניח ואנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שחיים מתפתחים כמו שאנחנו מכירים את זה, עם מים וחמצן. אז אנחנו רוצים לחפש כוכבי לכת שנמצאים באזור מסוים קרוב לכוכב שלהם, כמו שאנחנו נמצאים קרוב לשמש שלנו, הכל יחסית, כן? אנחנו במרחק, אתם יודעים איזה מרחק אנחנו מהשמש?

אלה ואיתי: אה…

אלה: אה, נראה לי…

איתי: אנחנו, לא נראה לי אפילו עוברים את המיליון קילומטרים.

איל: אנחנו במרחק 150 מיליון קילומטר מהשמש שלנו. רחוק.

אלה ואיתי: כן.

איל: ובמרחק הזה, פחות או יותר, ויש טווח, זה לא המרחק המדויק הזה, אבל יש טווח מסוים שבמרחק, שבטווח הזה, כוכב לכת, אם הוא נמצא במרחק מסוים, במרחק, בטווח הזה מהשמש, מים נמצאים במצב צבירה נוזלי. אתם יודעים שמים יכולים להיות בכמה מצבי צבירה, נכון?

אלה: כן.

איתי: במצב גז, במצב נוזל ובמצב מוצק.

איל: יפה. עכשיו, אנחנו צריכים מים במצב נוזלי, כדי שיתקיימו חיים כמו שאנחנו מכירים אותם.

אלה: כן.

איתי: שנוכל לשתות.

איל: שנוכל לשתות, אבל גם חלק גדול מהגוף שלנו הוא מים, נכון?

אלה: כן.

איתי: גם צריך, גם צריך, כאילו… בכוכבי לכת אחרים, כאילו… חיות או עצים ודברים כאלה, בשביל אוכל.

איל: בהנחה ויש שם חיים, נכון?

אלה ואיתי: כן.

איל: אז צריך משהו שיהיה מקור מזון.

איתי: כן.

איל: אז קודם כל, אותו כוכב לכת צריך להיות במרחק מסוים מהשמש, גם כדי שלא יהיה חם מדי, גם כדי שלא יהיה קר מדי, וגם כדי שמים יהיו שם במצב…

איתי: נוזל.

איל: נוזלי. כן, זה אחד. ואז השאלה היא איך אנחנו בכלל מגלים כזה כוכב לכת? כי כשאנחנו מסתכלים לשמיים, אנחנו, חוץ מהכמה כוכבי לכת שהם אצלנו במערכת השמש, שאותם אנחנו כבר מכירים, אם אנחנו מסתכלים לכוכבים רחוקים יותר, ומנסים לראות האם יש כוכב לכת שמסתובב סביבם, קשה מאוד לראות. כי זה כל כך רחוק, שאנחנו רק רואים את האור של הכוכב. אבל הכוכב לכת קטנצ'יק לידו, לא רואים אותו. איך לעזאזל [צוחק קלות] מגלים את הכוכב לכת?

איתי: אפשר לשגר לוויינים או אסטרונאוטים, או…

אלה: או רובוטים, דברים כאלה.

איתי: או רובוטים. כן.

איל: נכון.

איתי: בשביל לחקור את הדברים האלה.

אלה: וחלליות, כאילו, בלי בני אדם, עם מצלמות שיכולות לראות, או כל מיני לוויינים. דברים כאלה.

איל: כל מה שאתם אומרים הוא נכון ב-100%, יש רק בעיה אחת. הכוכב הכי קרוב אלינו, הכי קרוב, יש עוד הרבה אחרים יותר רחוקים…

אלה: כן?

איל: הוא במרחק של בערך, עם החלליות שיש לנו היום, ייקח בערך 80 אלף שנה להגיע אליו. תחשבו כמה שהחלל…

איתי: כאילו, לא ממערכת השמש שלנו?

איל: הוא לא, הוא מחוץ למערכת השמש שלנו. הכוכב היחיד שיש לנו במערכת השמש זה השמש שלנו. והכוכב הקרוב ביותר, שנקרא אלפא סנטורי, נמצא במרחק 4 ומשהו שנות אור מאיתנו, שזה בערך 80 אלף שנה כדי להגיע אליו עם חללית.

איתי: אז זה בלתי אפשרי.

איל: אז זה בלתי אפשרי, נכון?

אלה ואיתי: כן.

איל: גם אם נשלח חללית לא מאוישת…

אלה: כן.

איל: עד שנגלה משהו כבר אבות אבותינו יחיו פה או לא יחיו פה, על כדור הארץ.

אלה ואיתי: כן, כן.

איל: אז הדרך השנייה, זה לנסות להסתכל עם טלסקופים על כוכבים. וזה מה שאנחנו עושים, אבל כמו שאמרנו, כשאנחנו מסתכלים על כוכב עם טלסקופ, אנחנו רואים רק את הכוכב. אנחנו לא רואים את הכוכב לכת, כי הכוכב לכת כזה כזה קטן.

איתי: אבל גם זה לא כל כך יעזור, כי גם אם נגלה ויש שם את כל התנאים, איך נוכל לשגר אנשים לשם? כאילו, אתה אמרת, שזה 80 אלף… אה, 80 אלף שנה.

איל: שאלה נפלאה.

איתי: אף אחד לא ישרוד את זה.

איל: שאלה נפלאה. אז בואו נדבר על איך נגלה, ואז נסיים באיך נגיע לשם, אוקיי?

איתי: אוקיי.

איל: יפה. אז איך מגלים היום? השיטה הכי רווחת לגילוי של כוכבי לכת, וכבר גילו מעל 4,000 כוכבי לכת, סביב שמשות אחרות, כן? רחוק, לא בתוך מערכת השמש שלנו. מסתכלים על אותו אור של כוכב ורואים שבאופן מחזורי, אחת לכמה ימים או כמה שבועות או כמה חודשים וכולי, האור נחלש טיפה, ואז חוזר להיות כמו שהוא היה. נחלש טיפה ואז חוזר להיות כמו שהוא היה. עוצמת האור נחלשת וחוזרת.

איתי: אוקיי.

איל: מזה מסיקים שמול הכוכב עובר פתאום כוכב לכת, ומסתיר טיפונת את הכוכב. ובזמן הקצר הזה שהכוכב לכת עובר מול הכוכב, ומסתיר טיפונת, רמת האור של הכוכב יורדת טיפונת. ורואים שבאופן מדויק, אחת לכמה חודשים זה קורה. אז מסיקים שזה קורה בגלל שכוכב לכת עובר שם ומסתיר. ככה גילו כוכבי לכת. נתחיל מזה. ואז נשאלת השאלה, מה המרחק של הכוכב לכת מהשמש שלו, נכון?

אלה: כן.

איל: והאם יכול להיות שיש שם תנאים לחיים? אז איך אנחנו יכולים לדעת אם יש שם תנאים לחיים? אנחנו מסתכלים על האור שנפלט מהכוכב, ובדיוק כשהכוכב לכת עובר מולו, חלק מהאור הזה פוגע בכוכב לכת וגם עובר דרך האטמוספירה של הכוכב לכת, אם יש לכוכב לכת אטמוספירה. לא דיברנו על אטמוספירה, אבל אתם יודעים…

אלה ואיתי: כן.

איל: שפה על כדור הארץ יש לנו אטמוספירה, נכון?

איתי: כן.

איל: השמיים הכחולים שלנו זה האטמוספירה שלנו.

אלה ואיתי: כן.

איל: אז כשמסתכלים עם מכשירים מסוימים על אותו אור שנפלט מהכוכב ועובר דרך מערכת, ועובר דרך האטמוספירה של הכוכב לכת, יודעים לזהות ממה האטמוספירה הזאתי מורכבת. ואז אם מזהים שם, למשל חמצן, פחמן דו חמצני, מימן, גזים שאנחנו מכירים פה מכדור הארץ, שבכדור הארץ קשורים לחיים, אז אנחנו יכולים לשער שאולי יש שם תנאים שמתאימים להיווצרות חיים. זה עדיין לא אומר שיש שם חיים, אבל זה מקרב אותנו לזה שאולי יש שם חיים.

ואנחנו נסיים באיך להגיע לשם, כי אתם בעצמכם אמרתם, 'אבל היי, לוקח 80 אלף שנה', נכון?

אלה: כן.

איל: אז כנראה שלא תהיה לנו ברירה אלא לשפר את הטכנולוגיה של הנעה בחלל. היום הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו להתנתק מכוח המשיכה של כדור הארץ, ולטוס ולהאיץ בחלל עד מהירות מסוימת. החלליות הכי מהירות היום בחלל שאנחנו בנינו, הגיעו לבערך 50 אלף קמ"ש. כשאתם נוסעים עם אבא ואמא באוטו, הם נוסעים בערך 100 קמ"ש.

איתי: בכביש מהיר.

איל: הנה, אבא מחייך, 120. אבל אה… 50 אלף קמ"ש זה הרבה יותר מהר.

אלה: כן.

איל: כן? הרבה הרבה יותר מהר. זה המהירות שאנחנו יודעים להגיע אליה היום. כשנדע להגיע לבערך רבע ממהירות האור, ומהירות האור זה מהירות מאוד מאוד מאוד מהירה…

איתי: זה לא כאילו סביב השמש כמה פעמים בתוך מאי… מאיה בערך?

איל: מהירות האור היא 300 אלף קילומטר בשנייה אחת. זאת אומרת שאתם יכולים נגיד להקיף את כדור הארץ שמונה פעמים בשנייה. האור יכול להקיף את כדור הארץ שמונה פעמים, אם הוא היה יכול להקיף את כדור הארץ שמונה פעמים בשנייה…

איתי: אם היו יכולים לראות את זה.

איל: זו המהירות, כן. כן. אז מאוד מאוד מאוד מאוד מהיר.

איתי: כן.

איל: אז אם היינו יודעים להגיע לבערך 20% ממהירות האור…

איתי: כן?

איל: היינו מגיעים לאותו כוכב לכת, אלפא סנטורי, שדיברתי עליו מקודם, בערך ב-20, 30 שנה. ואז, וואלה, 20-30 שנה, אפשר לשלוח כבר חלליות לא מאוישות לשם, אפשר גם לשלוח חלליות מאוישות, כן? אבל…

אלה ואיתי: כן.

איל: לא יודע איך זה ישפיע על בן אדם להיות בחללית שמאיצה במהירות כזאתי גבוהה. חללית לא מאוישת אפשר כבר לשלוח ולחקור. מתי זה יקרה? הו…

איתי: עוד הרבה זמן.

איל: עוד הרבה זמן, השד יודע. באמת.

אלה: כן, עוד הרבה זמן.

איל: תראו, פעם על כל דבר היינו אומרים 'הרבה זמן', אבל היום הטכנולוגיות מתקדמות בקצב הרבה יותר מהיר, ממה שהן התקדמו פעם. אנחנו ממש נמצאים בתוך מהפכה של… או מהפכות טכנולוגיות. אתם, באיזה שנה נולדתם?

אלה ואיתי: 2011.

איל: 2011.

אלה: כן.

איל: קצת לפני שאתם נולדתם, המציאו את האייפון הראשון, אוקיי?

איתי: כן, אני יודע.

איל: אמא ואבא ואני השתמשנו בטלפונים ישנים, לא סמארטפון כמו שיש לנו היום. אוקיי? מהפכת האינטרנט הייתה 20 שנה לפני זה, אוקיי? ב-1995 אבא שלי קנה את המחשב הראשון שלנו הביתה. אוקיי?

איתי: ושם בעצם נוצר האינטרנט בשנה הזאת?

איל: לא, האינטרנט נוצרה בערך 30 שנה לפני זה, על ידי משרד ההגנה האמריקאי…

איתי: אה.

איל: וכמה אוניברסיטאות בארצות הברית, אבל שיחררו את זה לכל העולם, לאזרחים כמוני וכמוכם, בסביבות שנות ה-90. אוקיי?

איתי: אה.

איל: שנות ה-90, מהפכת האינטרנט, שנות ה-2010, מהפכת הסלולר, שאנחנו מכירים היום. המרחק בין המהפכות האלה הולך וקטן. אנחנו מפתחים טכנולוגיות בצורה מאוד מאוד מואצת, מאוד מהירה. ולכן אני מאמין שאנחנו נעשה דברים בחלל יותר מהר ממה שחשבנו לפני 50 שנה שנעשה.

איתי: כן.

איל: כן? רואים גם היום את אילון מאסק, שדיברתם מקודם על לעזוב את כדור הארץ כי יהיה כאן אסון גדול וכולי. זה מה שאילון מאסק אומר. אתם מכירים את אילון מאסק?

אלה: כן.

איתי: כן, שמעתי את השם הרבה פעמים.

איל: זה אחד היזמים הכי גדולים היום בעולם.

איתי: כן.

איל: הוא הקים חברה שנקראת SpaceX, והם משגרים היום…

איתי: SpaceX שמעתי.

איל: יפה. הם משגרים חלליות, הם משגרים לוויינים. הם בעצם החברה שמשגרת הכי הרבה לחלל היום. ואילון מאסק אומר, אני עושה את כל זה כדי שנוכל לבנות מושבה על מאדים, כדי שאם יום אחד כדור הארץ ייהרס, מסיבה כזו או אחרת, יפגע כאן אסטרואיד, כמו שפגע בתקופת הדינוזאורים…

איתי: כן, יש מצב.

איל: או תהיה כאן מלחמה, מלחמה גרעינית כמו שכבר עשינו בעבר גם, וכולי.

איתי: כן.

איל: אז שיהיה עוד מקום לאנושות לחיות על מאדים. אז הוא מקדם את הנושא הזה. מה שהוא עושה היום בחלל, לפני 20 שנה לא חשבו שאפשרי. אוקיי?

אז אני חושב שבזה אנחנו נסיים. התחלנו בלדבר קצת על מערכת השמש, להגדיר מהי מערכת השמש בכלל, נכון?

איתי: כן.

אלה: נכון.

איל: ואז שזה השמש, וכוכבי הלכת, הבהרנו מה זה כל דבר, נכון?

אלה ואיתי: כן.

איל: ואחר כך דיברנו על האם אנחנו חוקרים בכלל כוכבי לכת אחרים, ולמה. ואיך אפשר לגלות כוכבי לכת אחרים. וסיימנו במין נימה אופטימית כזאתי, שאולי הטכנולוגיה יום אחד תתקדם מהר מספיק, ואנחנו נזכה גם לראות את הדברים האלה.

אתם, בפרויקטים שאתם עושים ב"קרן רמון", יכולה להיות לכם תרומה אדירה לדברים האלה. שתדעו לכם, שכל המדענים הכי גדולים בעולם, פעם היו ילדים, והיו להם חלומות. ואני פעם שמעתי הרצאה של אסטרונאוט אמריקאי, קוראים לו דן ברי, הוא הרצה לי ולעוד אנשים. והוא סיפר לנו על החלום שלו להיות אסטרונאוט מאז שהוא היה ילד קטן. וכשהוא היה ילד קטן המורה שלו אמרה לו: 'מה אתה מבין בחיים שלך? אתה בחיים לא תהיה אסטרונאוט'. דבר שאסור לאף מורה או לאף הורה או לאף מבוגר להגיד לילד אף פעם, כן?

אלה ואיתי: כן.

איל: והוא ניסה וניסה וניסה הרבה פעמים עד שהוא התקבל להיות אסטרונאוט. והוא היה בחלל כמה וכמה פעמים, הוא היה אסטרונאוט מאוד מוצלח, והוא אמר לנו, ואל תצטטו אותי ואל תצטטו אותו, 'אם יש לכם חלום, תנועו קדימה כמו קטר, אל תסתכלו ימינה ושמאלה, ואם מישהו אומר לכם שאתם לא יכולים', הוא אמר, 'תירקו לו בפנים ותמשיכו הלאה'.

אל תצטטו את זה, זאת לא הגישה הנכונה. אבל הכוונה היא, באמת, אם יש לכם חלום, וזה לא משנה אם זה בחלל או בכל דבר אחר, לעוף קדימה על החלום שלכם, ולא להתייחס למה שאנשים אומרים לכם, כי אתם יכולים לעשות הכל. בסדר?

אלה ואיתי: כן.

[מוזיקת סיום]

איל: אלה ואיתי! איזה כיף שהייתם איתנו פה היום, תודה רבה רבה על השיחה המרתקת.

איתי: תודה רבה לך.

אלה: תודה רבה לך.

איל: אני מקווה שנהנתם. למדתם משהו חדש?

איתי: כן, ומאוד נהניתי.

אלה: כן, גם.

איתי: זאת הייתה חוויה נהדרת.

איל: מצוין!

איתי: ומהנה.

איל: ואני רוצה להודות לכם, ואני רוצה גם להודות לאביעד מן הסופרמן על עריכת הקול, ותודה גדולה ליוני לביא ונועם חומש מאולפני רדיו "קול השפלה". אני איל בן-זאב ואנחנו ניפגש בפרקים הבאים של "חלל על הזמן". ביי!

אלה ואיתי: ביי!

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

48 views0 comments

Comments


bottom of page