top of page

חדר מצב עם שאנן סטריט | אורח: דור כאהן

Updated: Dec 19, 2023


בכל פרק שאנן סטריט בודק מה המצב עם מי שמעניין - מה התחושות, התקוות, החרדות ואיך מתמודדים, אישית וציבורית.

הפעם מתארח הקומיקאי והתסריטאי דור כאהן, מגיש הפודקאסט ״חוויית הדור כאהן״. בשיחה על תחושת הישראליות שהופיעה רק בעקבות המלחמה, על החשיבות בלהמשיך לדבר כמו אנשים אמיתיים ועל מה פוסטים של נטלי דדון מספרים על התמונה הכללית.


 

שאנן סטריט: שלום שלום! ברוכים השבים ברוכים הבאים לחדר מצב עם שאנן סטריט אני שאנן סטריט מודה באשמה איתי היום דור כאהן, תסריטאי ,סטנדאפיסט וגם מגיש הפודקאסט המצליח "חוויית הדור כאהן" המקום היחיד שבו אפשר לקבל את חוויית הדור כאהן.

דור כאהן: היחיד. מה העניינים? איזה כיף להיות פה

שאנן סטריט: טוב מאוד וולקאם.

דור כאהן: תודה תודה פיס סלאם. כל מיני כאלה (כל מיני כאלה) זה עדיין מטורף מבחינתי שזה פרק הפודקאסט השלישי שאני מקליט איתך אי פעם (נכון) ושאתה מישהו שאני מכיר. זה עדיין מדהים בעיניי אני יודע שזה כאילו זה אבל…

שאנן סטריט: אני באתי לראות אותך מופיע פעם אחת בנוקטורנו בערב מרובה סטנדאפיסטים.

ופעם אחת גם קיבלתי אותך בהפתעה כי באתי לראות את גורי (בצוותא) לא, זה היה בתיאטרון ירושלים.

אני ירושלמי אני אזכיר לך את הקונטקסט ,יותר קל לי להגיע להופעות

דור כאהן:שמעתי את זה בכל שיר. אתם הרד הוט צ'ילי פפרס בעברית רק ששרים ירושלים במקום קליפורניה

שאנן סטריט:נכון. אנדר דה כותל…

שאנן סטריט:אז אני חושב שאתה יכול להוריד כבר מהמטורף הזה בוא נעשה לחיים! הופה! אני באתי כקהל אתה מבין?.

דור כאהן: אני באתי בשימחה. אחלה!

שאנן סטריט: אחלה כן זה נחמד לשתות בכוס אספרסו ארוך ליקר אתרוגים.


דור כאהן: סבבה! לא חושב שאכלתי אתרוג או שתיתי אתרוג בטוח לא שתיתי אתרוג.


שאנן סטריט: לפני שנחשפתי לליקר אתרוגים. אז הדרך היחידה שצרכתי אתרוג, חוץ מאתה יודע לשקשק ולהריח שזה מה שעושים בסוכות שתי ילד קטן קונסרבטיבי. .יש ריבת אתרוגים( כן כן כן )אז הליקר לוקח את זה עוד צעד זה נחמד.

אני שמעתי אותך שואל אם יש ממ"ד .אז קודם כל יש פה ממ"ד? אמרו לך שכן ?


דור כאהן: אמרו שיש ממ"ד קומה מתחת. אני אני מהאלה שמאוד בלחץ על העניין של הטילים והממד שאני אני קולט בסביבה שלי שזה קצת קצת חריג במידה מסוימת. רוב האנשים קצת, אני לא יודע ,לפחות מהשיחות שלי …עובדה שאתה כאילו אפילו לא שאלת את זה, זאת אומרת ..


שאנן סטריט:אני לא שאלתי אבל אני חושב שאני טמבל. זה מעיד על בריאות נפשית. זה מעיד על.. אתה שואל את הדבר הנכון והאחראי לשאול..


דור כאהן: אבל מה זה משנה ?ברגע שתהיה אזעקה נלך לאנשהו.. זאת אומרת אין מה מראש להגיד יש פה ממ"ד, אז מה אני עושה אז אני אלך? כאילו נסתדר איכשהו..


שאנן סטריט: אתה קודם כל יודע שיש (נכון) נגיד אני בבית שלי אין לי ממ"ד. אתה יודע מה עשיתי אתמול?

בהן צדקי אני נסעתי לחנות חומרי בניין וקניתי 10 שקי חול בשביל לסתום את החלונות בחדר בבית שאנחנו משתמשים בו כממ"ד.


דור כאהן: נשמע חכם ,אין לי מה להגיד.


שאנן סטריט:כאילו..לא זה זה נשמע פאקט אפ בעיקר למה בן אדם ב2023 צריך ללכת…


דור כאהן: זה נשמע מין כזה אב המשפחה שדואג לבית וכזה ..זה משהו שעשו כזה במלחמת המפרץ או משהו כזה או?


שאנן סטריט: במפרץ לא ,במפרץ זה היה סלוטייפ וסמרטוטים לחים ..פחדו שיכנסו חיידקים דרך ה…(הבנתי)

אני לא חשבתי על זה בכלל, זה הבן שלי חייל והוא אמר אולי כדאי שתביאו שקי חול ומאז כאילו.

יושב לי ולאשתי בראש שצריך ללכת ולקנות שקי חול בשביל לאטום את החלונות אתה יודע. אוי ואבוי לי. אבל אם יהיה הדף… אז כאילו שם שקי חול עכשיו לפחות …


דור כאהן: שמע אני עזבתי את הדירה שלי לדירה מטר ליד בשביל ממד. כאילו אני מסבלט ..אני כרגע משלם על שתי דירות. אני יש לי נכסים בתל אביב כרגע שהם כולם לא שלי אבל אז זה קצת מפחיד אותי אבל לא משנה יהיה בסדר.


שאנן סטריט: אתה יודע כמה אתה יכול ביוון להשיג במחיר של שתי דירות האלה בתל אביב.?


דור כאהן: אני יודע , יש לי חבר ביוון כרגע..(לכולנו) אני הייתי מתרחק קצת יותר בשביל אקסטרה ביטחון


שאנן סטריט: לא יודע, יש יתרונות ליוון כי אתה מכיר את האוכל ואתה מכיר את המזג אוויר .אפילו הים זה אותו ים אתה נכנס וזה אותה הרגשה…


דור כאהן: כן אבל אני יכול לספר סיפור כזה מהדרך לפה ? (בטח) זה תמיד נורא מתאים כזה. אז לכולם עכשיו אני מרגיש שיש את הסיפורים האלה על פגשתי נהג מונית ערבי והסכמנו ביחד שצריך להיות שלום… ראית כל מיני כאלה ?


שאנן סטריט: לא אבל נשמע מאוד תל אביבי..


דור כאהן: לא, דווקא שולי רנד כתב איזה אחד. הוא כתב איזה סיפור ממש ארוך. הוא כתב ..


שאנן סטריט: אה..זה ראיתי שהוא התחבא מתחת ל… ואז הם שניהם קלטו שזה משאית…


דור כאהן: הרגיש לי שהסיפור קצת שופץ…נשמע סיפור טוב מדי סליחה ,לא יודע לא מכיר את שולי כמובן שזה סיפור מדהים .אבל אז אני. הזמנתם לי פה מונית בעצם .אני לא הזמנתי מונית בעצמי .וראיתי שזה נהג בשם מוחמד ועליתי למונית. וישבתי וכזה אני אומר כאילו אני לא מדבר על כלום בסדר. כאילו תביא אותי והכל טוב אז הוא עושה :"איך אתה? תקופה לא קלה" זאת אומרת הוא נתן את הקיק סטארט ואני -"וואלה בסדר תקופה לא קלה". "אז מה איתך איך איך בימים האלה להיות".. ומה שיצא לי זה… נהג מונית..(צוחקים)


שאנן סטריט: יפה יפה, היתה פאוזה בין האיך להיות לנהג מונית?


דור כאהן:משהו כזה..אתה יודע אתה גם אתה לא רצית להנכיח שהוא כאילו… נהג מונית ערבי אז כאילו…כזה נהג מונית ואז הוא כזה: כן זה לא קל אין לי כל כך עבודה. ואז הוא אמר "וגם הרבה אנשים מבטלים ,הרבה אנשים מבטלים את הנסיעה. כנראה רואים שהוא ערבי..


שאנן סטריט:זה בטוח נכון.

דור כאהן: זה בטוח נכון .אתה יודע למה אני יודע שזה בטוח נכון? כי אני עשיתי את זה לפני שבוע וחצי.


שאנן סטריט: ביטלת בגלל שלנהג קראו מוחמד או עלי?...


דור כאהן: ביטלתי כי לנהג מונית היה שם ערבי. ואני סופר לא גאה בזה.באמת סופר לא גאה בזה .וזה גם לא …

שאנן סטריט: אז מה קרה היום למעשה?


דור כאהן: קודם כל לא הייתה לי אופציה לבטל ,כי זהו הוזמן ..זו הייתה מונית עסקית שהוזמנה בעצם. זה לא שאני הזמנתי לבד.


שאנן סטריט: אבל אתה בן אדם אתה יודע לקחת עוד דירה כי יש בו ממד אתה יודע לעשות דברים.

אני מניח שאם היית חשוב לך לבטל היית מוצא את הדרך לבטל

דור כאהן: זה לא היה לי חשוב לבטל.. אני חושב שהייתי בסוג של היסטריה ,שבוע שעבר, שאני כבר לא בהיסטריה, אוקיי, שהייתי במין מקום כזה שפתאום גם הבנתי את הדבר הזה שאמרתי אני לא יכול לקחת את הסיכון של שלא שאני גזען אלא שהוא גזען. אתה מבין? זה מה שהיה לי בראש. מצד שני זה גם מוציא אותי קצת ,כאילו, לא יודע אם בדיוק גזען אבל בוא נאמר לא משהו מדהים. וסתם, הוא סיפר לי על כל הדבר הזה. מלא אנשים מבטלים וכאילו מן הסתם לא אמרתי לו אני גם ביטלתי שבוע שעבר אלא " וואי מה ממש רואים את השם שלך ומבטלים"

שאנן סטריט: כאילו שיחקת אותה אני מופתע.

דור כאהן: שיחקתי אותה מופתע אבל גם שמעתי כאילו מה יש לו להגיד וזה כאילו הייתה שיחה ממש מעניינת והוא והוא סיפר לי קצת על ערביי ישראל.הוא מכפר קאסם. וראש העין וכפר קאסם ,הסתבר, כאילו לפי מה שהוא מספר, זה ערים שחיות מאוד מאוד בשכנות. וכזה תמיד עוברים בין שתי הערים .והוא סיפר לי על כל מיני חברים שלו .שיש לו חבר שיש לו מאפייה, שתרם מלא פיתות לחיילים וכל מיני דברים כאלה…

זהו אני יודע שזה הכי כזה קלישאתי לדבר עם נהג מונית ושתהיה לך פרספקטיבה אחרת וכולם תמיד אוהבים לספר את הסיפורים האלה. אבל כאילו.


שאנן סטריט: אני לא חושב שאתה צריך להתנצל על רגע של תקווה. אולי היה לך רגע של נורמליות. רגע של להסתכל לתוך הלב של האחר ולהבין שהוא פחות אחר ממה שאולי חששת שהוא יהיה .


דור כאהן: אז אני לא באמת חששתי כזה אני אני באמת בן אדם …


שאנן סטריט: לפני שבוע וחצי חששת. ..אני לא שופט. אני מנסה להבין…


דור כאהן: לא אתה יודע אני גם לא שופט את עצמי כאילו על הדבר הזה .באמת .אני לא יכול אני לא… אני שמאלני . אתה יודע ,אני לא מופתע אוי מצאתי ערבי שהוא בסדר… כאילו ברור בטח אתה יודע.

ברור שאתה יודע, בני אדם כל מיני דעות שונות ,אני ממש לא בעניין הזה אבל היה לי מוזר שתפסתי את עצמי ברגע של פחד ושל לחץ ,מפחד לעלות לנהג מונית ערבי (אני מבין אותך) ואז נמצא שבוע אחרי ומדבר איתו על זה .וזהו זה ,הכל נשמע כמו קלישאה עם מוסר השכל, אבל אבל זה מה שקרה לי בדרך לפה אז אמרתי למה שאני לא אספר לך..


שאנן סטריט: אמרת את המילה "ברור "ברור ,ברור. ובעצם מה קרה ,כל מה שברור בקיום היום יומי שלנו קיבל כזאת כאפה בשבעה באוקטובר ובימים שאחרי זה ששום דבר נעשה ברור ואם היה לך… אם אתה חלק מהפלח באוכלוסיה שלפני חודש שם של נהג מונית מוחמד בגט טקסי לא היה מזיז לך כלום ,פתאום אחרי ה 7באוקטובר לפחות לאיזה שהוא כמה זמן זה לא ברור שזה לא.. זה דווקא כן …זה כבר לא ברור! כלום לא ברור! כלום לא ברור! הכל ווירד, הכל פאקט אפ , הכל משונה…


דור כאהן: כן, מה לא מוזר לך לראות את זה , כולם מדברים על זה, על כל מה שנגיד כולם מדברים ,אבל את כל השמאלנים שהם פתאום פחות שמאלנים .או יש איזה משהו עם שמאלנים עכשיו שהוא קצת מרגיש כזה

מתמרכז … או כולם כזה קצת באותו רעיון כרגע…


שאנן סטריט: אתה יודע אני אני מהמשקפיים שלי אני רואה דווקא הפוך. אני ראיתי את משרד הרווחה פונה לקרן החדשה לישראל, אתה ראית את זה?( לא ,מה זה היה?) אז אני לא רוצה לטעות בפרטים אבל ,אם זכרוני אינו מטעני, משרד הרווחה של מדינת ישראל. שיש לה ממשלת ימין מלא מלא ,64 חברי כנסת ,פונה לקרן החדשה לישראל, שהם עד לפני שבועיים היו בוגדים ומלא מלא כינויי גנאי,והיה צריך להוציא אותה מהחוק וכל מיני דברים כאלה בשביל איזושהי עזרה באופקים עם משהו. אני לא זוכר עם מה .וכמובן שהקרן מיד נענתה וכולי וכולי .אז כל מה שלא ברור, כל מה שהיה ברור נעשה לא ברור. ובתוך הלא ברור החדש הזה, יש דברים עם תקווה ויש גם דברים עם יאוש אני מסכים ש…לא יודע ,אני אני לא מרגיש שהתמרכזתי או משהו כזה ..

דור כאהן: לא אני אני גם לא מרגיש שהתמרכזתי אני מרגיש שפשוט זה מין מצב ביניים כזה ,קשה להגיע למסקנות כאילו כזה… אחר כך נראה מה אנחנו חושבים על הכל. וכאילו אבל משהו מתערער אני לא חושב שאני באמת אשנה את הדעות הפוליטיות שלי .אבל מין משהו כזה פתאום העניין הזה של.. אני לא הרגשתי ממש פטריוט. זה תחושה שבחיים לא הרגשתי .בחיים.(זה נורא מעניין .ספר לי על זה) פשוט כל הקונספט של מדינה….

שאנן סטריט:את זה אני מבין, אבל עכשיו מה קרה?

דור כאהן: אתה רוצה להיות עם האנשים שלך שעברו את הדבר ואתה רוצה …והעולם רואה את המציאות בצורה מאוד מסוימת ואז אתה פתאום כזה.. כן אבל אנחנו ביחד וזה כאילו… זה לא תחושות שאני מכיר אני באמת נורא ציני לדברים האלה

שאנן סטריט:אני מבין, אבל מי שמי שקיבל את הכאפה ביחד איתך ,פתאום אתה מרגיש איתו סוג של שותפות גורל .אתה מרגיש שרק הוא מבין אותך. לא מבין אותך סטנדאפיסט שגר בלונדון כמו שמבין אותך ההוא שבכלל לא היה בחיים שלו בהופעת סטנד אפ ,אבל הוא גר דלת לידך. הוא מבין אותך הרבה יותר טוב..

דור כאהן: נכון, נכון, לגמרי, לגמרי, וזה כאילו מנפץ את התחושה הזאת שאנחנו בכלל חלק מהעולם .הליברלי ,הככה ,הזה. אנחנו במקרה פה אבל אנחנו בכלל שומעים מוזיקה מחו"ל ואנחנו רואים סדרות מחו"ל .ואני הרבה יותר מחובר לאיזה סטנדאפיסט מניו יורק שאני אוהב.. כאילו משהו בזה.. אז אני לא יודע אם זה ישאר אבל כרגע זה קצת..

שאנן סטריט: ברובד מסוים אני חושב שזה חיובי. זאת אומרת לא ברובד האישי .אתה תאהב מה שאתה אוהב ותרגיש חלק ממי שאתה מרגיש אבל אני חושב שישראל נכשלה לאורך השנים להבין שהיא נטועה בליבו של המזרח התיכון. היא הזדרזה לאמץ זהויות אירופאיות ואמריקאיות, ואני חושב שהדוגמה הכי בולטת היא המספר הזעום של היהודים דוברי הערבית בקרב אזרחי מדינת ישראל היהודים.

דור כאהן: כן, זה דבר מטורף לגמרי.

שאנן סטריט: זה בושה וזה אוזלת יד וזה…

דור כאהן: אתה מדבר ערבית? מתאים לך לדבר ערבית

שאנן סטריט:אני, מתאים לי לדבר ערבית. כבר לא היה לי שיעור מתחילת המלחמה. המורה שלי מזרח ירושלמי,ופשוט היה מפחיד מדי להיפגש.ויכול להיות שהוא עסוק מדי עם הקהילה שלו .ואתה יודע אני..בקיצור ..בתשובה לשאלתך, כן אני מדבר ערבית, אני עכשיו לא דיברתי ערבית מתחילת המלחמה ואני מרגיש כאילו שהיא ממש ירדה לי, אבל אני לא יודע אם זה נכון. אבל אני נתתי לעצמי מתנה ביום הולדת 40 ללמוד ערבית. ואני עכשיו בן 52, אז אני בעצם מדבר ערבית ,שעה בשבוע ,כבר 12 שנה. אז זה מצטבר.

דור כאהן: אז זה שלוש שפות שיש לך בעצם או יותר?

שאנן סטריט: תראה ..ערבית זה לא כמו אנגלית ועברית, אני את אלה יודע טוב יותר, אבל אם אתה משווה אותי ליהודים בישראל, אני בעשירון העליון של דוברי ערבית בקרב יהודים בישראל.


דור כאהן: זה קטע ירושלמי קצת לא?


שאנן סטריט:ירושלמים יש להם בנק יותר גדול של ערבית מדוברת. נגיד אם לישראלי מעיר אחרת יש 100 מילים אז לירושלמים יש 500,(אוקיי, זה גם משהו) אבל עם כל הכבוד יש לי הרבה יותר יותר -כן, כאילו, אני השקעתי בזה. השקעתי בזה הרבה שנים והרבה שעות, ובאהבה גם, מתישהו כאילו התחלתי כשמאלני. אמרתי לא, אני רוצה להבין את מי שסביבי, בלי תיווך של הממשלה ,ובלי תיווך של התקשורת. ואני רוצה באמת לשמוע את הקולות.. זה היה, זה החזיק איזה 4 שנים הלוגיקה הזאת, ואחרי זה פשוט התחלתי לאהוב את זה.

התחלתי לשמוע, ככותב שירים או ואטאבר, את השורש המשותף עם העברית, ולמצוא פעלים דומים, ומה קרה לשפה שלנו, ואיך הם, וכאילו…(זה נורא מעניין) זה מאוד מעניין, כי ערבית לא הפסיקו לדבר אותה. עברית הפסיקו לדבר אותה, לא הפסיקו להתפלל בה אבל הפסיקו לדבר אותה.


דור כאהן: זו שפה יותר פעילה כאילו ערבית.


שאנן סטריט:יש לה את כל הזה, והיא אספה בדרך השפעות מתורכיה, והיא אספה השפעות מאנגלית, והיא אספה השפעות...

דור כאהן: אתה כאילו יודע סלנג בערבית ברמת הזאת?


שאנן סטריט: אני לא..קצת.(אשכרה) קצת.


דור כאהן: הנה אמרתי אשכרה.


שאנן סטריט: כל הכבוד, זו אחת מהמאה מילים שלך.

ישראל נטועה בליבו של המזרח התיכו. והיא חייבת להכיר את המזרח התיכון בצורה אינטימית.

אזרחי ישראל חייבים להכיר, ואני חוזר למה שאמרת, על זה שכאילו… אנחנו בעצם עכשיו מרגישים קצת יותר מזרח תיכוניים in a way אתה מבין?

דור כאהן: כן. במובן מסוים, אני… אני לא יודע, אני מרגיש מזרח תיכוני, או פשוט מכאן.

שאנן סטריט: מכאן! אז מה זה מכאן?

דור כאהן: כאילו, מכאן זה... ישראלי? מילה שגם, כאילו, היה לי קצת קשה להגיד, לא יודע.


שאנן סטריט: כן, אני מבין אותך, זה חליפה שלא נעים ללבוש כל כך.


דור כאהן: סליחה שאני שואל אותך הרבה שאלות, שזה הפודקאסט שלך, (לא, להפך, אני שמח)

-אני פשוט נורא סקרן, לא, אבל… נגיד, אתם שרתם "הדג נחש עושה היפ הופ ציוני" נכון? (נכון)

היפ הופ זה דבר אמריקאי לחלוטין.(נכון) אתה…


אתה… לא,למה אמרתי נכון? היפ הופ זה ז'אנר אומנותי.


דור כאהן: נכון, שהתחיל בארצות הברית, כן, ועבר ל...


אתה… כן, הוא התחיל בארצות הברית, ויש כאלה שיגידו, ג'מאיקה, וואלה, אבל כן. אבל גם ציור התחיל באיזה מקום.(נכון) ובאלט התחיל באיזה מקום, אתה יודע, אז יכול להיות שאנחנו לא הבולשוי בלט, אבל אנחנו להקת הבלט של ראש העין… זה גם בסדר, אתה מבין את זה? (צחוק)זה עדיין בלט.


דור כאהן: כן, לא, כאילו, תמיד היה חשוב לכם להיות כאילו, להיות מאוד ציוניים, כאילו, למרות ש...

נראה לי רק ב...לא יודע, מה, 10 שנים האחרונות, 15 שנים האחרונות, המוזיקה שלכם נשמעת קצת יותר מזרחית כזאת, ערבית.


שאנן סטריט: לא יודע, אני יכול להגיד שלגמרי היה חשוב לנו תמיד להיות רלוונטיים למקום הזה.(כן.) גם בתכנים המילוליים וגם במוזיקה. רצינו לעשות את הדבר הזה שאנחנו מאמינים לו, והבנו שמה שאנחנו מאמינים לו, זה גם, זה כולל גם יהודה קיסר לצורך הדיון.(כן) או אהובה עוזרי, או טריפונס, או עוד כל מיני.

טוב, עכשיו תורי לי שואל.


דור כאהן: כן, בטח.


שאנן סטריט: אחלה יציאה. עם הזין ושמחה רוטמן.


דור כאהן: אה, אתה על זה, תודה רבה, תודה רבה, כן כן כן, אז זין ושמחה רוטמן.


שאנן סטריט: כאילו, אתה אמרת…תגיד במילותיך…


דור כאהן: אני בעצם, מה שעשיתי, הוא, בזמנים כל כך קשים, סתם לא, פשוט שמחה רוטמן, אני אפילו, אתה יודע, אני אפילו פתאום לא זוכר מה הוא אמר. הוא אמר משהו מאוד מאוד מעצבן בטלוויזיה.


שאנן סטריט: זה די הגיג שלו, להגיד דברים מעצבנים.


דור כאהן: אני כבר, אני בכנות כבר לא זוכר מה זה היה.


שאנן סטריט: זה בסדר, אנחנו לא צריכים לזכור.


דור כאהן: אנחנו מכירים את התכנים, אנחנו מכירים את הציטוטים, את הנפש הפועלת.

והגבתי לו, שיתכבד אדוני ויחנק מזין.(וואו) שזה...

שאנן סטריט: תגובה למשהו שהוא אמר, משהו מפגר, כי זה משהו...

דור כאהן: אבל זה משהו שכאילו, אתם תסכימו איתו, אם תשמעו אותו. זה לא כאילו, וואי, למה אני מדבר עליו ככה.

שאנן סטריט: לא, הוא אמר משהו כל כך מגעיל, שאתה ..


דור כאהן:הוא אמר משהו כל כך מגעיל, שהחלטתי ללכת על התיאור הגרפי הזה, זו לא השפה שאני משתמש בה..

שאנן סטריט: לאאאא…

דור כאהן:לא, אוף מייק, כן.

שאנן סטריט: אה, אוקיי.

דור כאהן: אבל לא, אתה יודע, לא משנה, איחלתי את זה, וזה קצת… אתה יודע, זה קצת התפוצץ בטוויטר, אז זה היה לי כיף, וחגגתי על זה יום שלם.


שאנן סטריט: קודם כל, בוא תן לנו מספרים, מה זה אומר "התפוצץ בטוויטר"?


דור כאהן: לא זוכר.. כל מיני אלפים . בעולמות האלה, אולי זה לא המילה "התפוצץ".

שאנן סטריט: שאנשים שיתפו כאילו?


דור כאהן:התחברו, לייקים, שיתופים, אחר כך כתבתי עוד ציוץ, כבר מעל אלף אנשים מסכימים איתי ששמחה רוטמן…, וגם זה קיבל.


שאנן סטריט: הבנתי, עשית את ה-Back to the Future 2.


דור כאהן: כן, ואז היה איזה שלב, סיפרתי על זה בפודקאסט שלי, לא כל כך נעים לי כאילו להגיד את זה שוב, אבל אני אגיד את זה, שיאיר גולן עשה לי לייק.

שאנן סטריט: שזה, איך זה קורה?

דור כאהן: אתה יודע, אתה רואה את התמונה הקטנה הזאת, אתה לא בטוויטר, נכון?(לא) או שאתה קורא בטוויטר?(לא) לא, אז אתה רואה את התמונות הקטנות, וגם יש הרבה כאילו, זיופים, הרבה פייקים כאלה, ואני רואה את התמונה של יאיר גולן, בין כל הלייקים, ואני אומר, טוב, זה בטח כאילו מישהו שמתחזה ליאיר גולן.

אני נכנס וזה יאיר גולן, הבן אדם שחילץ אנשים בידיים שלו, עושה לייק לזה, ופשוט הרגשתי שהעולם כאילו, אתה יודע, ( מחייך אליך) הכול מוזר נורא. ואז מחקתי את כל הדבר הזה.


שאנן סטריט: זה גם אני חייב לשאול אותך בתור חתייר (כן.) כאילו, אני מבין למה אנשים כותבים, ואז אני חשבתי שאני מבין למה מוחקים, אבל עכשיו אנחנו מדברים על זה. זאת אומרת שאתה לא מחקת משהו שאתה מתבייש בו?


דור כאהן: אני לא מתבייש בו, אני פשוט פתאום נכנסתי ללחץ שיתבעו אותי על הטרדה מינית. וזה לא היה הרעיון.


שאנן סטריט: אה, זה הסיבה. יש לך עורך דין שאתה עושה לו טלפונים במקרים כאלה?


דור כאהן: אבא שלי עורך דין, אבל לא רציתי להגיד לו, "היי אבא, מה קורה? אני רוצה להתייעץ איתך לגבי...

זה לא סוג השיח בינינו.(צוחקים)


שאנן סטריט: להגיד שתיחנק מזין, זה עובר את רף ההטרדה?


דור כאהן: ועוד משהו שהיה לי בראש, אני לא יודע מה זה משנה שמחקתי את זה, אני פשוט מדבר על זה, אבל בסדר, נראה לי שיהיה בסדר.


שאנן סטריט: זהו, זה מה שאני אומר.

דור כאהן: כן, אני לא יודע, אני לא חושב, אין לי ייעוץ משפטי.


שאנן סטריט:בכנות הבן שלי בכיתה י"ב אמר לי, "תקשיב, אני רק רוצה להגיד לך שאם אתה מדבר על זה אז יכול להיות שאם הוא מחק את זה, הוא לא רוצה לדבר על זה".אבל אז שמעתי שאתה מדבר על זה.


דור כאהן: כן, אני יודע, אני לא יודע, לא משנה , גם לא רציתי כאילו, לא רציתי לעשות נזק ליאיר גולן.


שאנן סטריט: למה נזק? בן אדם עלך עשה לייק, אני חושב שהוא...


דור כאהן: לא, כי חגגתי את זה שהוא, התחלתי לחגוג את זה שהוא עשה לייק. גם התחלתי לחגוג את זה, כי פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אבל כאילו, טוב.

יאיר גולן, תנו לו כבוד עכשיו, אני לא רוצה עכשיו, למרות שגם להתעסק עכשיו בזה, למה הוא עשה לייק, זה יהיה מטומטם, אבל כאילו...


שאנן סטריט: כן, תגיד, אני רוצה להוריד.(כן, בטח) אפילו זמנית.(כן, בטח)

איך אתה, זאת אומרת, במעגלים שאני מסתובב, אין מישהו שלא מכיר מישהו…(כן) שחייו השתנו לבלי הכר, בהנחה שהוא חי. אתה, במעגלים שלך גם?


דור כאהן: האמת היא שאני מכיר, בוא נאמר מעגל שני. זאת אומרת, אני מכיר מישהי שבת דודה שלה נרצחה, אני מכיר…(במסיבה?) אני חושב שבמסיבה, אני לא בטוח עד הסוף. אני מכיר מישהי שברחה מבארי, אני מכיר...


שאנן סטריט: אז אתה מכיר, חביבי, אתה מכיר.


דור כאהן: אני מכיר, אני מכיר קצת, אבל אני לא מכיר באופן מאוד מאוד מאוד קרוב, ואיכשהו...

אני לא יודע, איכשהו הדברים האלה והסיפורים האלה, והאנשים שבאמת בשבעה באוקטובר נרצחו או נחטפו, הם לא במעגל מאוד מאוד קרוב שלי, ולעומת זה...

.

שאנן סטריט: עצור, עצור (מה?) אני רוצה שתבין, אתה מכיר.(אוקיי, לא, בסדר) אתה מכיר מישהי שבת דודה שלה נרצחה?


דור כאהן: אני כנראה לא מעכל את זה, כי אני...


שאנן סטריט: לא, אנחנו קודם דיברנו על כמה אתה יותר קרוב לבן אדם, שדלת לידך מאשר לסטנדאפיסט בגילך ובמעמדך בארץ אחרת. הוא לא מכיר.(כן, כן, כן.) הוא לא מכיר.(כן, כן, נכון) זה עלה לו בסי-אן-אן, וכבר בינתיים הוא מתעסק במשהו אחר.


דור כאהן: שמע, אני באמת לא מעכל את זה לגמרי (לא) אתה מעכל את זה לגמרי?

שאנן סטריט: לא, אי אפשר לעכל את זה לגמרי.

דור כאהן: זה לא, אתה יודע, פעם על...אתה יודע, חטוף אחד, כל...את אומרת, מה, איך...

שאנן סטריט:אני רוצה שנחזור לזה. אני רוצה שנחזור לזה שאם חוליית מחבלים עוברת את הגדר, כל הארץ בפאניקה כי יש שלושה אנשים שעברו את הגדר, ורק תפסו אחד מהם בינתיים. (כן) זה מצב רגיל בישראל.

אני קונה אותו עד שארית חיי.(כן) עכשיו אנחנו במצב של "וואט דה פאק, יעני" ו...תשמע, אני יכול לשתף אותך שהדג נחש… רבים מאיתנו מופיעים מתחילת המלחמה מלא, בכל מיני מקומות. ואנחנו מצליחים להגיע בערך לעשירית מהפניות.

אבל אני יכול להגיד לך שבשבוע הראשון, אני הייתי ברבאק על הדבר הזה, יאללה, בואו, וקדימה וזה.

ושומע סיפורים מזעזעים ולא מעכל, וגם אמרתי, למי שדיבר איתי, זה בסדר, אני בסדר, כי זה לא אני מופיע שם, זה ההוא מהדג נחש.


דור כאהן: מה זה אומר, לא הבנתי.


שאנן סטריט: הפרסונה.(אוקיי) הפרסונה היא שם שרה ומעודדת, ושומעת את הסיפורים, זה כאילו לא מגיע אליי.

אבל אני מרגיש שהכוס גולשת. אני שמעתי כל כך הרבה שיט, וראיתי כל כך הרבה צער, בשבועיים האחרונים, שאני… כבד לי…


דור כאהן: אתה יודע, אני מודה שהרבה פעמים אם קופץ לי, נגיד, באינסטגרם, איזה סרטון כזה של עדות, או סרטון שקשור לחטוף או משהו כזה, אני מתחיל לראות את הסרטון, ואני מוצא את עצמי מפסיק באמצע.

אני כאילו מגלה שאני לא מצליח להתמודד עד הסוף עם זה. או שאני מפחד, אני כנראה יכול להתמודד, אבל אני נורא מפחד מאיך זה גורם לי להרגיש, ואני מפסיק.


שאנן סטריט: אני רואה בעיקרון, זאת אומרת, כבן אדם אני לא רואה דברים, אף פעם.

אם כתוב בזמן שלום, תוכן קשה לצפייה, אני לא לוחץ. ואני לא הייתי רואה גם עכשיו, אבל אני רואה את האלה של האנשים שאני מכיר. זאת אומרת, אין לי אמצע. אם אני כבר רואה, זה בגלל שאני מכיר. ואני מכיר.


דור כאהן: מכיר ממש?


שאנן סטריט: מכיר, כן, מכיר נעדרים, שאנן סטריט: ומכיר חטופים, ומכיר… איך לקרוא להם? מפונים זה כאילו, זה קצת...

דור כאהן:נ ראה לי זה הביטוי עכשיו, לא?

שאנן סטריט: זה קצת white washing לדבר הזה.


דור כאהן: נמלטים.


שאנן סטריט: כאילו, זה אנשים שהם...מחוץ לבית שלהם כבר שבועיים פלוס, ואין להם בית לחזור אליו.(כן)

כאילו, אני חושב שזה טיפה יותר ממפונים.(כן) ואני יכול להגיד לך שבצורה מוזרה, שאני...מה שנוגע בי, מה שאני...לא, אולי זה מה שאני לא מעמיד חומה מפניו, זה דווקא הסיפורים היותר קלים.

זאת אומרת, איזה מישהי, הופענו בירושלים באיזו אכסניה, והייתה משפחה דתית מאופקים, ואני זוכר שהאמא, שהיא עם כיסוי ראש והכל, אומרת לי, אני...אני לא רקדתי שבועיים, ועכשיו רקדתי, ואני מרגישה קצת אשמה.

(כן, בטח, בטח) נגד זה, אין לי הגנה (בטח) איכשהו, יש לי הגנה נגד" חטפו לי ואני לא יודעת איפה זה…"

שמה, אתה כבר בא מוכן. (כן, כן.) אתה בא מוכן לשים חומה פנימית, כי אתה אומר, אני רק אקשיב, אני רק אקשיב, אני רק אקשיב, אני רק, אני אתרכז בלהקשיב. אין לי מה להגיד, אניווי. לא יכול לעזור, אניווי.

ואז היא באה לך עם איזה משהו כזה, ואתה כזה...זו תקופה שאני נחנק מלא.


דור כאהן: שמע, זה גם כאילו, אני מרגיש שהרבה אנשים מרגישים שהם מדוכאים, והם אומרים לעצמם איך אני יוצא מהדיכאון הזה, ואז העניין הוא שברגע שאתה מתחיל קצת להרגיש טוב, אתה מרגיש שזה לא בסדר פתאום.

נגיד אם עכשיו היה לך שעתיים, שעשית איזה משהו אחר שלא קשור לכלום, ופתאום שמחת, פתאום היית עם חבר, פתאום זה, אז כזה, רגע, למה אני שמח? זה לא טוב. אני צריך לחזור…


שאנן סטריט: אני אמרתי לה שלא תרגיש אשמה, ואמרתי לה" מה יש לנו חוץ מזה?"

ואני חוזר. הגיברת היא בערך בת 30, אני מנחש, אולי טיפה פחות, עם כיסוי ראש, שני ילדים קטנים, ובעלה עומד לידה עם כיפה לבנה ורובה.(אוקיי)-אוקיי?

זה לא אנשים שבגדול באים להופעות של הדג נחש, לא שאני נגד, פשוט זה לא דבר שקורה הרבה.(כן)

והם קיבלו אותנו כמו...כי זה מה שהביאו להם, אתה מבין? ובכל זאת היא רקדה.

והיא אמרה לי שהיא מרגישה אשמה, ואני אמרתי לה, את לא צריכה להרגיש אשמה, מה יש לנו חוץ מזה?

והיא הסתכלה עליי ואמרה, אין לנו כלום חוץ מזה. ואמרתי לה, את צריכה לאוורר את הצדדים האלה בנשמה שלך, אין מה לעשות, זה לא אומר שלא אכפת לך.אני יודע שאכפת לך, את ברחת מהבית שלך, באופקים, אכפת לך, את לא צריכה להוכיח לאף אחד שאכפת. והיא אמרה כזה, וואלה, וואלה, וואלה.

אבל אני באופן אישי, דווקא נגד הרגעים הקטנים האלה, אין לי הגנה פנימית, אתה יודע, וזה לא אחד או שניים, זה כבר יש לי איזה סריה, ואני גולש…


דור כאהן: אתה רואה שהרגעים האלה,הם כאילו שוברים אותך כזה? (כן) כי זה מרגיש לך רגע עצוב, מבחינתך זה יותר מעציב? סליחה על ההשוואה, לא משנה, אבל זה רגע שאתה לא עומד בפניו.


שאנן סטריט: אני לא באתי מוכן להתמודד עם משהו כזה קטן. אני באתי מוכן, לא מוכן, אין מוכן, אבל אני יודע למי אני בא. אני יודע מאיפה הוא בא. אני יודע מה קרה בקיבוץ הזה. אני יודע מה זה, ואני מתכנן שכאילו, אם ידברו איתי ויגידו לי, אז אני אהיה חזק שם. אתה מבין?


דור כאהן: כן. פתאום הציגה בפנייך דילמה מוסרית, פילוסופית.


שאנן סטריט: לא הדילמה, אני הזדהיתי איתה. (הזדהית, כן) הזדהתי איתה.


דור כאהן: זה בטח כן, גם מוזר לנגן ולשיר, ויש בזה משהו מוזר, לא?


שאנן סטריט: זה הכי מוזר, בהרבה יותר דרכים ממה שאתה מדמיין, כי אין סאונד, לפעמים אין הגברה, כמעט אף פעם אין מוניטורים. כאילו בלי להשוויץ ובלי כלום, אני רגיל שלפחות ב-10-15 שנים האחרונות, אני בא על במה שערוכה לקבל את הדג נחש, ומופיע לקהל שרוצה לשמוע את הדג נחש.(כן) ושני התנאי הסף האלה, לא בהכרח מתקיימים בהופעות האלה, כי הבמה היא לא, אתה יודע, זה משנות ה-90 לא הופענו ב…והקהל הוא, כמו שאמרתי קודם, ובכל זאת אנחנו מצליחים לנצח. כאילו אני מרגיש שאני לומד את המקצוע מחדש קצת.

כי אתה חייב לנצח את ההופעה. לא משנה לקהל הסאונד, זה לא מעניין אותו התרוצים שלך עכשיו, וגם אם הם תכננו משהו, אתה עדיין צריך שהם יקומו או ישירו, או לפחות יהיו מבסוטים שהם באו.


דור כאהן: אתה צריך כאילו לגרום להם להתאהב בך, גם אם הם לא, זה מאוד, כאילו, זה מאוד מזכיר לי סטנדאפ במקומות ש… במות פתוחות או דברים כאלה.


שאנן סטריט: זה נשמע לי דומה.


דור כאהן: אתה מגיע לאן שהוא, אני מחמם את גורי אלפי בהופעות. לפעמים אני מגיע, הם לא יודעים שיש מחמם, אני צריך להגיע ואני צריך לגרום להם, כן, זה מה שקרה.(אתה היית טוב אבל) תודה…

אתה יודע, אתה צריך להגיע ולגרום להם להיות, לאהוב אותך,זה לא תמיד עובד, אבל זה קשה.

אגב, מוזיקה, תדע לך שאני מוצא בתקופה האחרונה, אני לא מצליח לשמוע מוזיקה כל כך. אני שומע שהרבה אנשים לא ממש מצליחים כאילו, סתם לשמוע אלבום או משהו כזה, יש בזה משהו פתאום שמרגיש מוזר, אבל אני כן, כל פעם שאני מנגן בבית, אני ממש מרגיש כאילו שאני לא פה, זאת אומרת זה כאילו.


שאנן סטריט: מה זאת אומרת, זה מצליח, זה סייף זון נפשי?


דור כאהן: זה מנתק אותי, מנתק אותי.


שאנן סטריט: תזכיר לי מה הכלי שלך גיטרה או קלידים?(גיטרה) יש לך קלידים בבית, לא?


דור כאהן: יש לי קלידים בבית, אבל סתם כי…


שאנן סטריט: לא, בגלל זה אני התבלבלתי.


דור כאהן: כן, לא, לא, אני מנגן גיטרה, אבל, זה באמת, אני מרגיש, הדבר היחיד, כי גם לראות איזה סדרה לא קשורה, לא מצליח, מרגיש לי לא על זה, אבל לנגן בגיטרה, לא יודע, איכשהו זה עוצר את זה.


שאנן סטריט: אני יכול לדמיין את זה, אני לא מנגן כלום, אבל אני יכול לדמיין כי זה לחבר את אני לאני, זה לחבר אזור מאני לאזור, תמיד זה ככה בנגינה, אבל עכשיו, כי הכל קצת חיצוני, באמת סדרה, אני דווקא כן, אני משלים סדרות שאמרו לי, נגיד הסמויה, אני לא ראיתי אף פעם.


דור כאהן: אה וואו וזה מחזיק? (לי כן) מגניב.


שאנן סטריט: אבל אל תשכח שאני, אני קצת מפעם בעצמי.


דור כאהן: אני ראיתי את זה גם פעם, אז אני לא יודע.


שאנן סטריט: אני שמעתי מאנשים בגילך, שהם רואים את זה היום, וזה נראה להם, וקצת הצטערתי שאמרו לי, כי אחרי זה קצת התחלתי לראות את זה, כאילו זה משוחק מדי וכאלה.(כן) אבל עדיין אני נסחף פנימה.

אבל באמת לנגן, זה אני ואני, אני ועוד איזה חלק שבי, אז אני יכול לדמיין איך...


דור כאהן: כן, חלק בלי הרבה מחשבה, חלק מאוד אינטואיטיבי, ולא יודע, פתאום נחמד לי שיש לי את זה.


שאנן סטריט: אני, טוב, תעשה במה פתוחה של זה. למה רק בסטנדאפ?

תעשה איזה…


דור כאהן: האמת שזה חלום שלי, אבל אין לי ביטחון בזה כל כך.זה משהו שאני מנסה לרכוש. אבל לא כרגע..


שאנן סטריט: אם תרצה, דבר איתי אחרי זה אתן לך טלפונים…

דור כאהן: ראיתי שאין לכם גיטריסט קבוע אף פעם.

שאנן סטריט: אין לנו חבר להקה גיטריסט. יש לנו גיטריסט קבוע, למרות שהכול במלחמה הזאת...

אתה מכיר את השירים? (איזה?) של הדג. אפשר להביא אותך? אנחנו יש לנו חצי שעה של..

דור כאהן:מכיר, בטוח. גם שמעתי את האלבום האחרון ומאוד אהבתי אותו.


שאנן סטריט: יס, תודה רבה.

אמרת שצריך לדבר כמו אנשים אמיתיים.(מתי?) כאילו, כתוב לי פה, אמר לי בתחקיר, ולא רציתי להגיד, אמרת בתחקיר, אז ניסיתי להתחמק מזה, אבל אתה צודק.


דור כאהן: אני חושב שאני יודע למה התכוונתי.


שאנן סטריט: לא, אני יכול להקריא לך אם אתה רוצה.


דור כאהן: אה, אוקיי, בסדר.


שאנן סטריט: אמר לי בתחקיר, "אני חושב שצריכים גם לדבר כמו אנשים אמיתיים.

לא רק דיווחים חדשותיים או פוסטים עצובים."


דור כאהן: אה, אוקיי, אני יודע למה התכוונתי.


שאנן סטריט:אני רוצה לשמוע על זה.


דור כאהן: כאילו, אני מרגיש שיש כזה...להרבה אנשים יש כאילו שתי ישויות כאלה עכשיו.

יש את מה שאתה...אני אדבר מאוד אינסטגרמי כזה.אז זה אולי כזה...

שאנן סטריט:הכי הרבה אני אעצור אותך.


דור כאהן: בסדר, כל האינסטגרם של כולם, סרטוני הסברה, סטופ חמאס, אתה יודע, כל מיני דברים כאלה.

אבל כשאתה מדבר עם בן אדם באחד על אחד, הוא לא אומר לך, "היי, שמעת שהיה אתמול זה?" האנשים, הרבה אנשים, כבר בצחוקים, לא כאילו הם התגברו, אלא כי הם...מאווררים את זה, אתה יודע.

הרבה אנשים פשוט...הם לא רק הדבר הזה, הם לא רק…(כולנו לא רק הדבר הזה)

נכון, אבל יש משהו בזה שאנחנו מוקלטים עכשיו, נגיד. אני נגיד, תוך כדי שאני מדבר איתך, אני גם חושב, רגע, אני רוצה להישמע טוב, אני רוצה להישמע מכבד, אני לא רוצה להישמע כאילו אני עושה צחוק מהמצב.


שאנן סטריט: אבל גם זה הכי הכי לג'יט, אנחנו לא במצב רגיל, אנחנו אנשים רגילים שאינם נמצאים במצב רגיל.

ושתי האמיתות האלה קיימות.


דור כאהן: לגמרי, מצד שני, מה שאני שם לב זה שאם אני מדבר עם הרבה אנשים, ואני חושב שלכולם שיחות הוואטסאפ ביום עלו פי כמה, אז אנשים פשוט ידברו, אתה יודע, יצחקו על דברים שוליים במצב, יתעסקו בכל מיני חברות מפרסמות, נגיד, אתה מכיר את כל הפרסומות האלה עכשיו? בנקים אומרים לך...


שאנן סטריט: וואו, אתמול הבן שלי אמר לי, בנק יהב יש לו קו חם לזה… וואלה, תורידו את העמלות.

-עשו משהו שעוזר.


דור כאהן:כן, אבל אתה יודע... כשאני שומע את זה, אני אגיד לך בכנות, אני לא שומע את זה ואני כזה לא בסדר מצד הבנק. זה מצחיק אותי, כי זה מצחיק מה המצב הזה מוציא מכל מיני אנשים שמרגישים שהם צריכים לעשות משהו, או צריכים להתפרנס, אז הכל נהיה מוזר. הכל נהיה מוזר, אנשים עושים קעקועים מוזרים, הכל נהיה מוזר.

עסקים מנסים לפע... זאת אומרת, אז אני מנסה לפחות, לאוורר גם דיבור שהוא נשמע כמו דיבור שאתה מדבר באמת עם חבר שלך. כאילו אם אני מדבר נגיד על פודקאסט שלי שהמשכתי להקליט כאילו בפודקאסט, אז...

אז כן, אז אני מנסה לדבר באופן שבו הוא מזכיר שיחות אמיתיות של אנשים כרגע, שאני חושב שהרבה מהשיחות הן גם פשוט רגילות, שהן נשמעות...קצת פחות, שאתה פחות בוחר מילים.

זה לא כמובן להעליב, או זה.. לא העניין.(לא, לא, לא) זה פשוט… זה אותו דבר עם האשמה. אם אני אצחק עכשיו על משהו, זה ייראה כאילו אני...זה ייראה כאילו זה מצחיק אותי, לא, זה...אני מאוורר את זה.

אז אני מתעסק עכשיו בזה שנטלי דדון העלתה פוסט שבו היא ראתה עשן מעל עזה, והיה שם את האות שין, והיא אומרת זה כמו שד"י, ושומר ישראל, אני לא זוכר מה הראשי תיבות של שד"י. משהו שומר...

שאנן סטריט:שומר דלתות ישראל.

דור כאהן: דלתות ישראל, אז תראו , אז אלוהים איתנו. וואלה, מצחיק לאללה. סליחה, זה מצחיק לאללה.

אני לא בעד כל הדברים האלה. זה רגע של כזה…(הפוגה קומית) כן, אבל כאילו מה הקשר?

אז אני כאילו… נהנה קצת למצוא את הדברים האלה, כי זה נחמד. אז…(זה בשבחי הנורמליות)

זה בשבחי הנורמליות, להתעסק בזוטות לא רלוונטיות, ו...

שאנן סטריט: זה גם מאוד סטנדאפיסטי, זה מה שסטנדאפיסטים עושים.כאילו בלי להעליב, אני מתכוון, הם מוצאים..הם מתעסקים בזוטות, אבל מתוך תפיסה שהזוטות האלה, הן מה שמלמד אותנו על התמונה הגדולה.


דור כאהן: אתה חושב שזה בהכרח מלמד על התמונה הגדולה? אני לא בטוח.


שאנן סטריט: אפילו הדוגמה שנתת, עם נטלי דדון, והשין, והשד"י, אני חושב שזה מלמד על התמונה הגדולה.

על איפה...על הרבה דברים זה מלמד. על תת המודע הקולקטיבי ומאיפה הוא מתכנן לשאוב תקווה.

(כן, יכול להיות) ועל כמה שזה הזוי, אתה יודע? כמה שזה ווירד.


דור כאהן: כן, על איך מחפשים תקווה בכל דבר. יכול להיות, אבל אני רק אומר שאני גם רואה את זה עם חברים לא סטנדאפיסטים. וזה נחמד שיש את זה, כי זה ממש משחרר קיטור.(לגמרי) וכאילו, תמיד אומרים כזה, אתה יודע, הומור זה הדרך שלנו להתמודד, וכל מיני דברים כאלה, זה מין קלישאה כזאת, ואני מכיר את זה כאמירה, אני מכיר שאומרים את זה. אבל אני לא יודע מתי באמת, באמת, באמת ,חוויתי את זה. אגיד לך את האמת, באופן כאילו, אתה יודע, באופן ברור מאיזה משהו לאומי. היו דברים במדינה אני בן 33…


שאנן סטריט: -לא, אבל,אתה, כמי שהאזין לך ומאזין לך, אתה כן, זה בדיוק מי שאתה. כאילו, סבבה, אולי לא לאומי, אבל באישי בטוח.


דור כאהן: באישי כן, בלאומי אני עוד לא כל כך… נגיד, הרבה אנשים צוחקים על השואה, הרבה סטנדאפיסטים צוחקים על השואה, ברמה שזה כבר כמעט מיינסטרים.זה אפילו, אתה יודע, לפעמים אם סטנדאפיסט עושה בדיחת שואה, זה אפילו לפעמים מרגיש נדוש. זה מוזר מה שאני אומר אבל זה נכון, כי זה כאילו, טוב, הוא הלך על הדבר הכי גרוע.(כן) ועכשיו יש משהו חדש.(על השואה?) השואה 2. לא, הדבר הזה, שהוא מרגיש הדבר הנורא שאליו יתייחסו. וזה מעניין לראות איך אנחנו מתייחסים לזה, אתה יודע.


שאנן סטריט: תראה, אם אני בא אליך קצת בקטע חפרני ו...(אני התחלתי עם החפירות) לא, לא, הכל טוב, זה פודקאסט, אני חשבתי שזה מה שאמורים לעשות. אז כאילו, אני חושב ש… לצחוק על השואה, בכנות, זה לא שלא עשיתי את זה אף פעם, אבל זה קצת מכווץ אותי תמיד.(באמת?) לא…אם הבדיחה נורא מצחיקה, אז לא.(אוקיי) אבל כשאנשים אומרים, שואה, זה...אני תמיד אומר, כאילו, אם זה...זה מוזר, כי כאילו, בשביל אמנות, אני בעד להשתמש בהכל.כי אמנות היא מעל החיים ומצעידה אותם קדימה. אבל סתם בשביל להתעצבן או להגיד איזה חום שואה, זה מעצבן אותי.(אוקיי, אוקיי, אוקיי.)

-אתה מבין מה אני אומר? כאלה אני כבר לא סבבה לי.(אני יכול להבין.) אבל אני חושב שמדינת ישראל הייתה צריכה את האפשרות לצחוק על השואה, גם בשביל להרחיק את הזוועה הזאת, שזה...אתה מבין מה אני מתכוון?

-להרחיק את זה טיפה. וגם את זה אנחנו נאלץ מתישהו להרחיק. ואחד האמצעים להרחיק זה באמצעים קומיים.


דור כאהן: לגמרי, לגמרי.ואני כאילו...לא יודע, זה מוזר לי להיות בתוך התהליך הזה כרגע.זה ממש...

-זה משהו שהוא קצת…

שאנן סטריט: אנחנו קיבלנו כאפה קולקטיבית שהעיפה אותנו מהרגיל.אתה פתאום מרגיש שייך לעם הזה.

לפני חודש, בקושי הרגשת שייך לך.


דור כאהן: הרגשתי שנאלצתי להיות שייך לעם הזה.


שאנן סטריט: שנולדת לתוכו, זה הכול נכפה עליך, אבל לא הרגשת. עכשיו אתה מרגיש.

דור כאהן: עכשיו אני מרגיש, כן.


שאנן סטריט: איזושהי שייכות, מידה של שייכות לציבור שמסביבך.


דור כאהן: אני אגיד לך מה עוד קצת מטריף אותי. שאחותי גר בלוס אנג'לס, היא מוזיקאית שם.


שאנן סטריט: אח שלי גם גר בLA (באמת?) סטנדאפיסט, סתם. לא, כי היא מוזיקאית.

לא, אח שלי, אבל בקולנוע וזה.


דור כאהן: אה, אוקיי, מגניב. אז היא גרה שם, והתחושה של הישראלים שגרים בארצות הברית, הם פתאום מתאחדים ביחד, פתאום נפגשים רק הישראלים, פתאום היא הלכה לבית כנסת, כל מיני דברים כאלה ש..אני כל הזמן מדבר איתה, אני כל הזמן רוצה לשמוע מה זה הדבר הזה, כי כאילו, זה נורא מפתיע אותי קצת.


שאנן סטריט: אח שלי שיהיה בריט, חגג 50, ב-23 באוקטובר, 23. נולד ביום כיפור, יומיים לפני סוף המלחמה.

או ארבעה ימים, לא זוכר. והוא חגג 50 לפני כמה ימים. וחגג זה לא המילה הנכונה, כי הוא בדיכאון המחץ.

והוא בLA, הוא באמריקה למעלה מ-20 שנה. והוא בדיכאון המחץ, וזה לא היה, לא בלבנון 2. וכל המלחמות רעות, ותמיד מתים אנשים, אבל איכשהו, כאילו, אולי בגלל איך שהדבר הזה התחיל, וההבנה של האוזלת יד של כל המערכות, ויש פה באמת איזשהו שבר, שהוא מרגיש לי גדול יותר, והוא באמת נוגע אפילו באנשים שלא נמצאים בארץ עשרות שנים. אפילו הם באיזה קוצר נשימה.


דור כאהן: אני חושב שהם מרגישים, אפילו חלק מהאנשים, דיברתי עם כמה אנשים לא מהארץ, אני מרגיש אותם הרבה פעמים מפוחדים אפילו יותר. אני מרגיש שהם מרגישים באמת כמו פעם, הם מרגישים כמו יהודים שצריכים להסתיר את היהדות שלהם. אתה יודע, אנחנו מתמודדים פה עם הדברים שלנו, הם מרגישים שאסור להם לדבר עברית או משהו כזה. אתה יודע, זה פשוט פאקט-אפ, כאילו, אתה באמת מרגיש קצת בשנות ה-30 או משהו, כאילו, עזוב אם זה יירגע אחר כך, או אם זה זה. אבל לחשוב על לעבור יום אחד כזה, אני לא יודע, אני לא חוויתי, אני לא חוויתי אף פעם באמת לחץ להיות יהודי איפשהו.


שאנן סטריט: אתה מזכיר לי איזו חוויה שהייתה לי פעם, לפני הרבה שנים, הייתי בבודפשט עם אשתי, שאז לדעתי עוד הייתה חברה שלי בכלל. והסתובבנו ברובע היהודי של בודפשט לשעבר, ואם אני לא טועה, ראיתי איזה אנדרטה כזאת, עם מגן דוד, היה כתוב משהו בהונגרית בכלל, ופתאום הייתי צריך לשבת רגע, נהיה לי חם, נהיה לי ווירד. סתם באמצע היום.


דור כאהן: אנדרטה כזאת, אנדרטת שואה כזאת?


שאנן סטריט: אני אפילו לא יודע מה היה כתוב שם, אבל פתאום התחברו לי החתיכות בפנים של מה שאני רואה, אם הייתי בא לפני 100 שנה, היו פה מלא יהודים כנראה, ופתאום מה שנשאר זה אנדרטה.

ואני חושב שאולי כל החברה הישראלים בחוץ עכשיו, או הרבה הרבה מהחברה הישראלים בחוץ, הם כאילו, מתחבר להם איזה משהו, הם מפחדים אולי, שמשהו מהזיכרון שלהם יהיה אנדרטה, כאילו משהו ישתנה, או אפילו השתנה, לבלי הכר ולבלי שוב. זה באמת מאוד מאוד מפחיד.


דור כאהן: זה מאוד מפחיד, כי זה הדבר הזה שנטוע בנו כל כך, זו הסיבה שאנחנו פה, זה הסיבה שהרבה מאיתנו הם כמו שאנחנו, זה סבא וסבתא שלנו (זה הסיפורים שגדלנו עליהם) כן, זה הדבר הכי מפחיד מכל הדברים.


שאנן סטריט: איך אפשר שיהיה דור שלא יהיה לו את זה?


דור כאהן: שלא יהיה לו את זה? אני לא יודע, נראה לי שחשבנו שהפתרון זה להגיע לכאן, ואז כאילו נסתדר, ואז כאילו לא נצטרך להסתתר יותר, אני לא יודע מה אתה אומר, היינו צריכים ללכת על ההצעה של אוגנדה?

מה היינו צריכים לעשות? אני לא יודע…


שאנן סטריט : אני מסתכל קדימה, לא אחורה. אני חושב שצריך לעשות שלום. אני חושב ש...גם זה לא בטוח, שזה לא יעמיד עוד דורות סרוטים אבל זה הסיכוי הכי טוב שלנו. ש…זה הסיכוי הכי טוב שלנו.


דור כאהן: כן, אני בעד, אבל בגלל שאני ימני עכשיו, אז מה עושים עם ארגוני הטרור?


שאנן סטריט: את חמאס אין לי...


דור כאהן: מה אתה אומר, צריך למוטט או לרסק? מה לדעתך צריך לעשות?


שאנן סטריט: בוא נגיד שאני לא אתגעגע לאף אחד מהם שיגמרו אותו. אף אחד מהם.

אני חושב שהם פאקינג סייקוס וצריך לגמור איתם.


דור כאהן: שמעת את השיחה של ההוא שהתקשר להורים שלו? מהוואטסאפ?


שאנן סטריט: זה בדיוק מהשיחות שאני לא שומע, אבל כן ראיתי ווייב כזה, ואת הכותרת שכתוב "טרוריסט בשיחה לאביו -הרגתי עשרה יהודים".


דור כאהן: כן, זה די זה.


זה בערבית?


דור כאהן: זה בערבית אבל יש תרגום, אתה יכול לחפש את הגרסה בלי התרגום.


שאנן סטריט: עבר לי בראש כאילו לבדוק את ה…


דור כאהן: לבדוק שהערבית שלך עדיין טובה.


שאנן סטריט: כל הרעיון שלי בללמוד ערבית זה לדבר על אומנות. אני לא צוחק איתך, כי אין לנו כזה דבר בתת מודעה שלנו, אנחנו כולנו יודעים כמה מילים מהצבא, לפחות מי שהיה ביחידות הרלוונטיות, ועוד כמה מילים שנוגעות ללקנות פלאפל או להזמין מיץ תפוזים. ואין לנו את כל שאר החיים. אין לנו את האהבה ,ואין לנו את צחוקים ואין לנו את אוכל ואין לנו את כלום.

ובשביל זה רציתי ללמוד, אז עכשיו אני אשמע דבר כזה שאומר את הדברים שאני...


דור כאהן: אבל זה גם משהו שקיים, לא? זאת אומרת, אתה יודע, הלואי שיכולנו לעשות מה שאתה אומר, אני אומר, יש דברים שקיימים, מה אתה תגיד על זה? הוא כנראה לא היחיד שחושב ככה. (לא, לא, הוא לא היחיד.)

מה אפשר לעשות?


שאנן סטריט: תראה, רק קלישאות קופצות לי לראש, אבל אתה יודע, צריך להתקדם בתהליך השלום כאילו אין טרור, ולהילחם בטרור כאילו אין תהליך שלום. אמרו את זה לפניי, אני לא זוכר מי, אני חושב שרבין. (וואלה)

אבל אולי מישהו אחר. וזה לא חשוב לי, מצידי שזה יגיד בגין. אתה יודע, אני לא אומר את זה כי זה שמאלני אמר,

אני אומר את זה כי זה הדבר היחיד שנשמע לי הגיוני תמיד. וגם כשהטרור מרים את הראש וגם באמצע מלחמה.

אתה רוצה להתקדם בארץ הזאת, אתה רוצה להעמיד פה דורות שפויים יחסית. בחיים לא נהיה שפויים.

שפויים יחסית. אתה רוצה להתרחק ממצב שרק מייצר עוד ועוד ועוד טראומה. אתה צריך להילחם בטרור כאילו אין תהליך שלום. ולעשות את תהליך השלום כאילו אין טרור. זה קשה, אבל אני לא רואה משהו יותר חכם.


דור כאהן: אני מסכים. אני מקווה שזה ישים.אני בעד.


שאנן סטריט: הלוואי. איפה הדרינק שלך? אתה צריך מילוי? לא, יש לי פה קצת אתרוגים.

תגיד, אתה אוהב וויד?


דור כאהן: אני מחבב וויד.אבל לא יותר מדי כי זה באמת עושה לי חרדות. בשבוע הראשון של המלחמה פתאום מצאתי את עצמי קצת מעשן. ואז הפסקתי ואני משתדל שלא מאז. כי אתה לא רוצה לקבל את זה באמצע הזעקה או משהו כזה.


שאנן סטריט: אתה לא רוצה שזה יסריט אותך.


דור כאהן: אני חושב נגיד, אם שאלת על וויד, זה משהו שהוא יותר כיף עם חברים מאשר לבד. אני מרגיש שיש בזה משהו דווקא שגורם לי להיכנס למקום לא טוב, ולהשתבלל ולרחם על עצמי ולהרגיש דפיקות לב לבד בבית.

ולא היו מספיק ישיבות.

האמת שמה שאני עושה איתך עכשיו להקליט פודקאסט, זה רוב האירועים החברתיים שלי מאז שזה התחיל.

אני הקלטתי כבר, אני חושב שזה הפודקאסט השמיני שלי מאז שזה התחיל. (וואו) והייתי מקליט אחד בשבוע.


שאנן סטריט: גם ככה היית…


דור כאהן: הייתי עושה אחד שלי בשבוע, לא אבל עשיתי שישה שלי כבר. עשיתי עוד אחד לא שלי ועכשיו זה השמיני. ויש לי הערב עוד אחד ומחר עוד אחד. אז מעבר לזה שזה כאילו…


שאנן סטריט: למה אתה בקצב הזה?


דור כאהן: האמת היא שהתחלתי, הייתי אמור להוציא פרק ביום ראשון, שבת היה שבעבאוקטובר, אז הייתי אמור להוציא בשמונה באוקטובר, לא הוצאתי את הפרק. ואז לא ממש ידעתי מה לעשות.

ואז דיברתי עם עדי ששון שהיא חברה טובה שלי. ופשוט באיזה, ישבתי איתה בבוקר ופשוט אמרנו בוא נעשה.

ואנשים פשוט הגיבו שהם נהנו מזה. כאילו התלבטתי עם זה באמת בא רע, כי גם באמת אמרתי אני לא יודע מה יש לי להגיד, מה אני מבין בזה, מה ככה, מה זה עוזר. ואז ראיתי שאנשים מגיבים לזה טוב. אז אני המשכתי.

ועשיתי די הרבה. וגם השמעתי כאילו הקלטות של אנשים ודברים כאלה שזה נחמד. פלוס, גם במישור האישי, זה משהו שאני אוהב לעשות, אז נחמד לי להרגיש נחוץ. אני חושב שהרבה אנשים מרגישים לא נחוצים, או מרגישים לא נחוץ כאילו אתה יודע, לא נחוץ בעזה, אבל אתה יודע. נחוץ זה משמעות מסוימת.


שאנן סטריט: אני מתחבר בזה בקטע של ההופעות האלה.כי גם אם זה כמו שאמרתי בלי סאונד, ואתה יודע, והקהל הוא לא, זה לא הקהל שקונה לברבי במצב רגיל, זה כן נותן לי תחושת משמעות. שמי שאני ומה שאני, זה משמעותי וזה עוזר.


דור כאהן: כן, אתה צריך את זה. כולם צריכים.


שאנן סטריט: כולם צריכים. המקצוע שלנו אולי מוזר, אבל זה המקצוע שלנו. וכשאנחנו עושים אותו, אנחנו מרגישים, בתקופה הזאת, אם אנחנו מצליחים להרגיש שזה משמעותי, אז זה עוזר לנו.


דור כאהן: שמע, במוזיקה באמת יש את הדברים האלה, תמיד של כאילו, אם אתה חושב על מוזיקה ששמעת כשהיית במצב כזה, וכשזה לרוב במישור האישי יותר, האלבום הזה שעזר לי להתגבר על.. וכאלה, אז אני יכול להבין למה מוזיקה עכשיו.


שאנן סטריט: אבל גם אתה, אם אתה משמיע הקלטות של אנשים, ואתה מקבל פידבקים שזה בא להם טוב, אז אתה גם מקבל תחושה, שמה שאתה עושה זה משמעותי. כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.


דור כאהן: כן, לא מרגיש שאני מציל נפש, פשוט זה מין כזה, לא יודע, אולי בגלל שזו תוכנית שבועית שאני עושה, אז אני ממשיך איתה, ואולי יותר, אז זה מרגיש כאילו, נורמליות מסוימת.


שאנן סטריט: זה לא אחד בשבוע, זה פי שלוש.


דור כאהן: כן, לא יודע, התמכרתי לזה קצת. (בסדר גמור) אני גם, אני לא יודע, כולם מדברים כל הזמן, אז פשוט מקליטים את זה, אתה יודע. כל הזמן יש מה להגיד, וגם כמות האירועים, שאפשר להגיב עליהם ביום, אתה יודע.

כל הזמן יש משהו חדש.


שאנן סטריט: איך אתה צורך ניוז, מה אתה עושה, כאילו, מה?


דור כאהן: אני נכנס הרבה פחות מפעם האמת, בתחילת המלחמה הייתי נכנס כאילו, אני בבור בקירייה, קורא את כל הידיעות, אבל עכשיו אני נכנס כזה, כמה פעמים ביום.


שאנן סטריט: מה זה אומר נכנס, אבל?


דור כאהן: אני נכנס לטוויטר, וקורא כזה עיתונאים, כזה...


שאנן סטריט: כשאתה מעריך או לא?


דור כאהן: עיתונאים לא, לא, בוודאי. אין זמן עכשיו לקרוא כאלה שלא.


שאנן סטריט: לא, אני מתכוון שאתה מסכים איתם בגדול, או לאו דוקא. אני טעיתי עם המעריך, כי אתה יכול להעריך מישהו שאתה לא מסכים איתו.


דור כאהן: אני לא יודע מה הדעות המדויקות של זה אבל עיתונאים של… כן, עיתונאים שהם לא של ערוץ 14.


שאנן סטריט: אז עיתונאים שהם בסביבה שלך, אידיאולוגית, בוא נגיד, אם אפשר להגיד ככה.( כן,)

-אוקיי, לג'יט. סתם מעניין אותי, אני… אם תהית, אני עושה את המבזקים של ווינט ושל הארץ.

אבל אני נכנס הרבה יותר מכמה פעמים ביום. אני… אני נכנס 15 פעם ביום, לפחות גם לזה וגם לזה, ובודק כאילו מה קרה בשעה האחרונה. אם קרה בשעה האחרונה.


דור כאהן: זו שאלה אם אתה צריך לדעת כל מה שקרה בשעה האחרונה.


שאנן סטריט: אני לא צריך, אבל אני לא רואה חדשות יאמר לזכותי. (אני גם לא צופה במישדר)

-לא טוויטר, לא כלום. אתה מבין?(כן) .אני חושב שהיה עדיף לי אם הייתי נכנס פחות, וכשאני נגיד מקליט הפודקאסט הזה, אז אני אכנס פחות, אבל אם אין לי עיסוק, אני נכנס פעם בשעה לפחות.


דור כאהן: אפשר להבין את זה לגמרי. אפשר להבין. אני מחקתי את האפליקציה של הטוויטר, כדי לא להיכנס כל הזמן. כי הטוויטר, אתה גם מקבל את החדשות, פלוס דעות. אז זה ביחד יוצר מן משהו… החדשות לרוב המבזקים, הם יחסית ניטרליים. זאת אומרת, יש לך בווינט, נגיד, הרבה דברים נגד ביבי וכאלה. אבל בטוויטר יש לך מה שקרה, והבן אדם הזה צריך להתפטר. וכעס, או "תקראו שוב ולא תאמינו", נקודותיים. ואז איזה מחדל נורא שקורה בממשלה. ואז אתה מסיים את זה, ואתה כאילו… אתה כועס. אז כאילו אמרתי לעצמי, באיזשהו שלב, אני לא חושב שאני צריך את כל הדבר הזה כל היום. זאת אומרת, זה טוב לדעת, זה טוב להיות מעורב.

אני לא אומר למחוק את זה לגמרי ולא להיכנס בכלל, אבל כזה… אפשר פעמיים ביום?

שאנן סטריט: זה נראה לי מינון בריא.


דור כאהן: אני לא אגיד לך שאני עומד בזה תמיד, כן? אבל כן, אני מנסה.


שאנן סטריט: גם אני מבין מה שאתה אומר, כי אתה בעצם קורא… אתה מקבל את הכתבה עם הטוקבקים, סו טו ספיק.(כן) זה חלק מהפורמט.(בדיוק).


שאנן סטריט: שהרבה פעמים הפורמט, הטוקבקים זה הבעיה. כאילו, האינפורמציה מספיק מבאסת גם ככה.


דור כאהן: אבל זה לא טוקבקים של טוקבקיסטים שזה לרוב, אתה יודע?


שאנן סטריט: אנשים שמתבטאים טוב והם טוקבקיסטים.


דור כאהן: אתה יודע, מה שלבן כספית יש להגיד.(כן) אני לא יודע, אני מאיזושהי סיבה, אני סומך על הבן אדם הזה, ב-100 אחוז. אני לא יודע אם אני צודק, אבל איכשהו נתפס אצלי.


שאנן סטריט: מה הוא אמר לאחרונה שבא לך נכון? אני פשוט לא עוקב, אתה מדבר עם בור מוחלט בעניין בן כספית....


דור כאהן: אני פשוט מאוד, מאוד סומך עליו מאיזושהי סיבה. ואולי אני טועה, אבל הוא נתפס אצלי כאיזה מישהו מאד סמכותי


שאנן סטריט: אולי הוא דומה לאבא שלך, אולי זה דמות אב כזה.


דור כאהן: הם לא דומים.(לא דומים?) הם לא דומים בכלל(צוחקים)


שאנן סטריט: אותו גובה? (אולי)אני יורה באפלה עכשיו..


דור כאהן: אנחנו משפחה נמוכה. משפחה נמוכה מאוד.

שאנן סטריט: טוב, גם אני. כן.


שאנן סטריט: דור, אני הכי שמח שבאת.

דור כאהן: אני מאוד שמח שהזמנת.

שאנן סטריט: אני מודה לך, אני מאחל לך ולכולנו שיחזרו הימים הנורמליים האלה, של האנקדוטות, ושנגמור עם כל השיט הזה מה יותר מהר, ושנהיה מבסוטים.

דור כאהן: תחפשו את האות שין בשמיים.

שאנן סטריט: גם אפשר.פיס, תודה רבה.

דור כאהן: תודה, יאללה ביי.



4 views0 comments

Comments


bottom of page