"פתחתי את העיניים ומולי עומדים 8 מחבלים שמקיפים אותי ומסמנים לי לקום ולבוא איתם"
עומר שגב נסע לנובה עם החברים הכי טובים שלו אבל אחרי שהתחילו הטילים הוא מצא את עצמו לבד. במשך 11 שעות ארוכות הוא נלחם כדי לשרוד כשבדרך הוא נתקל , פנים מול פנים, בחוליות מחבלים שמנסות לחטוף אותו ובעזרת תושייה מטורפת, והמון קסם אישי הוא מצליח לברוח ולהישאר בחיים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/12/2023.
יגל: הבנת שאתה יכול להיות חטוף?
עומר: כן.
יגל: הבנת את זה?
עומר: הבנתי… הבנתי בפעם השנייה, בפעם הראשונה שהם גם, ניסו כזה ל… לא הבנתי שזה… אשכרה רוצים לחטוף אותנו.
[מוזיקת פתיחה]
יגל: היי שלום לכולם, אתם על שעת זריחה, פודקאסט חדש של ישראל בידור שיוקדש כולו לנובה, עם סיפורים ועדויות מה-7 באוקטובר. אני יגל אושרי, והאורח שלי היום הוא לא אחר מאשר עומר שגב היקר!
עומר: אהלן, אהלן.
יגל: מה קורה עומר?
עומר: בסדר, מה העניינים?
יגל: ספר לנו על עצמך עומר.
עומר: אה, אני בן 21, אני משוחרר טרי, באירוע עצמו הייתי עוד חייל.
יגל: איפה שירתת?
עומר: שירתתי בעיר הבה"דים, הייתי מפקד בקורסים בבה"ד שבע בתקשוב, ומשם התגלגלתי להיות אה… נהג בקרייה, לאט לאט עם הזמן, לסיים את השירות בטעם טוב,
יגל: תראה אני מכיר את הסיפור שלך באמת בקווים כלליים כאלה, ומי ששומע אותנו עכשיו, שהולך לשמוע פה סיפור אחד המטורפים!
עומר: אה, כן.
יגל: ששמעתי בחיים שלי. קח אותי לנקודת ההתחלה.
עומר: נקודת ההתחלה ממש זה נקודת היציאה שלנו אל המסיבה, זה אני ועוד חבר.
לקחנו את בן, בן חבר טוב שלי, שאני כבר אציין מעכשיו שהוא החבר שנרצח.
חבר שלי מכיתה א', לקחנו אותו מהעבודה, ונסענו למסיבה יחד עם עוד חבורה גדולה של כמה מכוניות, משהו כמו 13 אנשים.
נסענו למסיבה, המסיבה שחיכינו לה.
יגל: ואז 6 וחצי בבוקר, 6 בבוקר.
עומר: 6 בבוקר, אני, אני בשיא שלי.
רחבה בועטת, מגיעה השעה 6 וחצי, יש אזעקות, עכשיו אני ורון ובן, שתי חברים שבאתי איתם, היינו מאוד אה… יחסית שאננים למצב. היינו ב… היינו אחרונים בשיירה שהייתה בדרך החוצה מהמסיבה.
לא עבר הרבה זמן, אנחנו נוסעים, מתקדמים קצת עם האוטו, ממש בקטנה, ואז מתחיל צרור של יריות. משם מתחיל… בעצם קרה הפיצול שלי ושל חברים שלי.
יגל: אתה לבד.
עומר: משם, אנחנו יצאנו מהרכב, וכל אחד לכיוון שונה. אני לא יודע מה קרה, מה ההמשך. התחלתי לרוץ, ממש, רץ על החיים שלי. יורים עליי, אני רץ, ובדרך שאני רץ אוסף אותי אוטו שהמשיך לנסוע לכיוון הש… אוטו שנסע שם. עם שלוש בנות ובן, אמר לי בוא כנס. אני נכנס לאוטו, ישר אני מתחיל לתפקד, מתחיל לתפעל טלפונים, מתקשר לאמא, מודיע לה, מברר מה לעשות, מתקשר לחברים שלי. ואני בטוח שאני מוגן. כאילו שניצלתי. ממשיכים לנסוע עם האוטו מספר דקות, עד מצב שאי אפשר כבר להתקדם, פיזית, עם האוטו, לא היה אפשר לנסוע יותר. אה, עוצרים את האוטו, יורדים קצת בשטח, ממשיכים להתקדם עם הרג… אה, רגלית, ומתחבאים מתחת לעץ.
אנחנו מתחבאים מתחת לעץ במשך כשעתיים, מגיעים לנו שתי… שתי עזתים. לדעתי הם לא היו מחבלים, אבל הם היו חמושים, אחד בסכין ואחד באקדח.
יגל: גילאים נגיד, אתה…
עומר: בגיל שלי.
יגל: בגיל שלך אשכרה.
עומר: אני… קטנים!
יגל: כן!
עומר: לא… לא אתה כאילו… מבט ראשוני אתה אומר לעצמך מי אלו. מה הקשר. והתחילו לשדוד אותנו, את הקבוצה שהייתי איתם. לקחו לי הכל, ברמה של נשארתי עם מכנס…
יגל: הם היו על מדים וזה? או רק…
עומר: כלום,
יגל: אזר…
עומר: אזרחים,
יגל: כאילו ת… אזרחים
עומר: אזרחים, פשוטים. אוקיי? כפכפים וסכין מטבח כאילו. כאלה. שדדו, שדדו אותנו, לקחו לי הכל. נשארתי בלי טלפון, בלי ארנק, בלי נעליים, פשוט מכנסיים וחולצה. ואחרי ששדדו אותנו, אני רואה שזה לא נגמר. מתחילים לקחת אותנו, מתחיל להוביל אותנו. "יאללה תעל" עושים לנו "תעל", בואו. לא עברה דקה, אני… באמת כאילו, בשנייה שאני רואה ת'אופציה בעיניים, אני עושה ויברח, דופק שאפט, מסתובב.
יגל (בהלם): מה אתה?
עומר: מתחיל לרוץ על החיים שלי. לא… הקטע הוא שהייתי עם אנשים שאני לא מכיר. אז האינטרס שלי לחשוב עליהם היה מאוד מאוד קטן. והאינטרס שלי לחשוב על עצמי היה הכי גדול. אז פשוט היה לי הכי קל לפעול. והתחלתי לרוץ, ומשם אני רץ, בלי כלום. אני, אין לי מושג לאן אני רץ, אני פשוט רץ כמו… נגד כיוו… כמו ב"קול אוף דיוטי", שאתה שומע את היריות, יש לך ירייה מימין- אתה רץ שמאלה. אתה רואה ערבי מקדימה אתה מסתובב לצד שני.
ויוצא מצב שאני רץ במשך כמה שעות באותו מקום- אני רואה את עצמי חוזר לאותו מקום שהייתי כבר בו.
אני לא מבין מה לעשות, אני אומר- אני חייב למצוא כוחות ביטחון, ואני לא יכול להזעיק עזרה, אני צריך שהם ימצאו אותי. אני אגיע לאזור של המסיבה בטוח יש שם.
חוזר את כל הדרך שעברתי, לדרך של המסיבה, מגיע לאזור של המסיבה, איפה שהייתה החנייה, איפה שקרה הפיצול בערך שלי ושל חברים שלי.
ואני מגיע, אני מסתכל אני מתחבא באיזה הר, אני פשוט רואה כמות עזתים, הרבה הרבה יותר גדולה ממה שנראה לי חושבים, שודדים רכב רכב.
הזוועות והגופות והבלאגן בעיקר היה לי שם. שם ראיתי את הכל. הייתי…
יגל: אתה רואה את זה בעיניים שלך.
עומר: רואה בעיניים, אני, אני מסתכל על ההר, אני פשוט רואה כמות ענקית של ערבים. שודדים את הרכבים של המסיבה. ואני מסתובב שם, אני לא יודע מה לעשות, פתאום יש על ארטילריה כבדה, יורים עליהם.
יגל: עליהם!
עומר: עליהם.
יגל: אוקיי.
עומר: אני לא רואה מאיפה, אין לי מושג, אבל הם רצים להתחבא איפה? איפה שאני מתחבא.
יגל: יו!
עומר: סיטואציה שאני פשוט מתחבא איתם, לא פוצה מילה.
ואני, אני קולט שכאילו אני… לא… לא, אין לי… אני חייב לברוח.
אני בורח, אני יורד מההר שהייתי בו, בורח לכיוון… לדעתי זה היה לכיוון מזרח, אבל היה שם אממ חממות, שראיתי מרחוק, ביתנים כאלה.
שם אני מתחיל לרוץ, בדרך אני… כל הזמן אתה נתקל ב… נתקל בעזתים, בערבים, אבל אני לא חושב שהיה להם אינטרס לחשוב שאני דווקא מהמסיבה.
הייתי בלי חולצה, הייתי בלי נעליים, הייתי נראה די כמוהם. אז ה… הם רצו ל… כאילו כל פעם הייתה סיטואציה שהייתי מולם, הם ניסו לברר קודם מי זה, ואז הם היו מבינים, אני כבר ברחתי.
יגל: אוקיי.
עומר: אז הייתי משלשל איזה מבטא ערבי וממשיך לרוץ כאילו. שיחשבו שאני ערבי. ככה, רואה, פוגש מישהו, מרחק 100 מטר, צועק להם בערבית וממשיך לרוץ.
רץ רץ, עד שאני כבר מגיע למצב שאני צמא. אני מת לשתות. אני מגיע למצב שמלשרוד, אני מחפש מים. אני מחפש בקבוקים ריקים על הרצ…
מת מצמא, אני רץ, אני מוצא כבל על הרצפה של השקייה, אני מנתק אותו, אני בא לשתות, אני מקבל כוויה, אני… חומצה, אני מקבל כוויה לפנים, שורף לי הפנים.
אני לא מבין מה זה, אני הולך שתי צעדים קדימה, אני מסתכל ימינה, אני… מאחורי יש אה, שלט.
"זהירות, מי התפלה, לא לשתות. סכנת שתייה"
מסתבר בדיעבד הייתה לי כוויה בפנים, כי לפני שבאתי לשתות זה היה בזווית, קיבלתי שפריץ לפנים, ואם הייתי שותה את זה, זה בכלל היה… בלאגן אחר.
וזה היה באמת רגע… עם כל הבלאגן, זה היה רגע מאוד מאוד קשה, כי אתה… כמה עוד יכול להחמיר המצב מ… מכלום?
ואחרי זה אני ממשיך לרוץ לכיוון של ה… של הביתנים, באפיסת כוחות, אני כל הזמן הזה יחף, אני שם דגש. אני מגיע די גמור.
מטפס מעל גדר, הגעתי למחסן עם מלא ציוד. אני מוצא שם בקבוק מים חמים על הרצפה, אני שותה אותו כמו מלך.
מוצא פינה, ואני באמת במצב שאני אומר לעצמי…
יגל: פינה שלך עם עצמך.
עומר: כן, אני כאילו הכי מוגן שהייתי בשעה… בכמה שעות האחרונות,
יגל: ואתה כאילו… מצליח לחלחל ולהבין את גודל האירוע בסיטואציה שם?
עומר: לא, לא. אני הייתי בטוח שבגלל שהתחבאתי, הגעתי למצב שאני ה… עשיתי טעות, כאילו התחבאתי, הם המש… ה… העזתים כנראה התפרסו עוד, וכל השאר הישראלים הצליחו לברוח. כאילו ברחו נכון. אני עשיתי טעות כאילו.
יגל: ואתה גם לא יודע מה קורה עם החברים שלך.
עומר: אין לי מושג מה קורה עם החברים שלי, אין לי מושג מה… המשפחה שלי לא יודעת מה קורה איתי, אני בנתק מוחלט.
יגל: מהפעם הראשונה שכאילו, שהובילו אותך, אותך ואת האנשים שאתה לא מכיר. אתה יודע מה קורה איתם היום?
עומר: אני… אני חושב שראיתי אחת ששוחרה.
יגל: ששוחרה.
עומר: אני לא סגור על זה. אני באמת אומר לך, אני לא… לא, גם כשהגעתי הביתה, העיסוק שלי בחטופים היה הרבה פחות מהעיסוק ב… חבר שלי, שעד שחזרתי הוא היה נעדר חמישה ימים. ואז הודיעו על המ… זה גל מאוד מאוד קשה שאתה… כבר לא יודע במה להתעסק, אתה נורא אבוד, אבל אתה מתמקד בדברים שיותר קרובים אליך.
יגל: לגמרי, אני מסכים איתך.
עומר: והחטופים והמסע שלי ש… כאילו אנשים שאולי נחטפו, שעברו איתי במסע, אני לא, לא באמת הספקתי להתעמת עם זה.
יגל: אתה לא באמת זוכר…
עומר: גם אני לא זוכר, את השמות אני לא זוכר שהם אמרו לי,
יגל: כן.
עומר: לא זוכר שמה כלום כמעט.
יגל: ברור! ואתה עכשיו נמצא במחסן הזה.
עומר: אני נמצא במחסן, אני, אני נח, אני אפילו נראה לי עוצם עיניים. עד שאני פותח עיניים, אני פשוט רואה… עוד פעם, עזתים שבאו לבזוז את המחסן.
יגל: בואנה, נדלקו עליך.
עומר: הם אה… רדפו אחריי ככה. אבל זה היה חבורה אחרת, חבורה של 8 אנשים בערך, סדר כל הגילאים, יש לך ילד בן 13 שם, ויש לך מישהו בן 30 ומשהו לדעתי.
יוצאים ככה, חופשי. יצאו לגנוב, גנבו הכל- כיסאות מפלסטיק, גלידות, גנבו כל מה שבא להם.
יגל: ואתה לא יכול להתמודד עם שמונה אנשים, אתה לבד.
עומר: אני לא יכול, אני אפילו לא… לא הבנתי מה קורה, אני, אני קם, אני, לא הספקתי אפילו לנסות לברוח, הם ישר ראו אותי, קראו לי, אמרו לי "תעל", שאלו אותי שאלות בערבית, אני לא מבין, אני עושה להם "אנא בחיבקום", אני אוהב אתכם, "אנא בחיבקום".
יגל: אשכר…
עומר: "אינתה דרוזי, פיס אנד לאב" ככה, כל מה שאני יודע.
יגל: אה יפה, זה טוב להגיד.
עומר: אני אומר להם. אחר כך אחד מהם תפס אותי ביד, עושה לי "תעל", בוא.
לוקח אותי, אני… לוקח אותי לכיוון מלגזה שהתהפכה, היה בתוך המחסן היה מלגזה שהיא פשוט הייתה על הצד. כולם באים אחריו, הוא כל פעם "תעל, תעל", בוא. מסתובבים כולנו סביב המלגזה, אני תופס פינה איתם, אנחנו מנסים להרים את המלגזה, עושה לי "וואחד, תנין", "וואחד, תנין", ככה, אני מנסה להרים. אחר כך אני זורם איתם, לוקח איתי…
יגל: שמע זה החוויה הכי מוזרה ש…
עומר: הזוי.
יגל: ששמעתי בחיים.
עומר: אני, אני כאילו מה, אין לי… הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לבוא להם רע.
יגל: לגמרי.
עומר: הדבר האחרון. אחר כך הוא לקח אותי לעוד מחסן, אני רואה אותו מתעסק עם פלזמה שהייתה שם, פשוט לוקח לו את הפלזמה שהוא לקח, ועוזר להם, שם לו על העגלה כזה.
תופס לי אחר כך את היד, לוקח אותי לעוד מקום, מחפשים עוד משהו, לא מוצא, מושיב אותי. אני יושב. אחר כך הוא לוקח צינור גינה, מתחיל ללפף את היד, אני כזה מזיז את היד.
מרים… הוא וחבר שלו מרימים חולצה, מראים לי סכין מטבח. פתאום אני כאילו מבין שמנסים לאסור אותי.
יגל: כן.
עומר: למזלי באותו רגע, אמרתי- היה חבורה של כל הגילאים, היה שם גם את המבוגר ה… זה, מתחיל לעשות לו- לא, למה שתי… למה שתיקח אותו?
כאילו מתחיל לדבר איתו בערבית, אני לא מבין באמת מה הוא אומר, אבל "למה שתי…" זה, כאילו.
יגל: זה היה…
עומר: זה באמת יכול לסבך אותם. עכשיו אני באותו רגע שמתחיל להגיד לו לא לקח אני גם, אני קם, "למה, למה, אנא בחיבקום", וזה. תוך כדי אני גם משתחרר בנונשלנט. אני ממש בנונשלנט קם, הולך, מוריד את החבל, מרים ידיים "למה למה", ואני עושה להם "יאללה, מספיק חלאס. אנא, אנא רוח הביתה", אני הולך הביתה. המבוגר עושה לי "רוח", והצעיר עושה לי "לא לא". אני מקשיב למבוגר, אני פשוט אה… אני פשוט הולך, בשנייה שלא ראיתי בזווית העין, טסתי משם, הגעתי לחממות שהיו ממש צמוד למחסן. גם שם- הגעתי, המצב כבר… הכל היה בזוז.
אה, אני עובר חממה חממה, אני עוד פעם, אני מחפש מים, מחפש אוכל.
אני עובר חממה חממה, אני מוצא ברז עם שתי כוסות כאילו חיכה לי, אני שוטף את הפנים מהחומצה מהכל.
מוצא מגפיים חקלאיים, צהובות, ענקיות, כמו, כמו פרס.
מוצא, שם, ועוד פעם אני, אין לי מה להתקדם, אין לי מה לצאת החוצה.
יגל: ואנחנו מדברים פה על מרחק זמן כאילו…
עומר: בטוטאל, יצא לי 11 שעות של… עד שמצאו אותי.
יגל: שמע, זה המון. ומה עובר? מה, מה, מה עובר לך בראש מהרגע שאתה בורח מהמבוגר וה… מהחבר'ה של השמונה אנשים.
עומר: מה… וואל… אני כאילו… אני… לא עובר לי כלום בראש, אני באמת אומר לעצמי… לא חשבתי… "איזה מזל", באותו רגע. אמרתי "מה זה היה עכשיו". כאילו, לא חשבתי… לא עיכלתי מה קרה. לא אמרתי "יואו איזה מזל היה לי עכשיו".
יגל: הבנת שאתה יכול להיות חטוף?
עומר: כן.
יגל: איך הבנת את זה?
עומר: הבנתי… הבנתי בפעם השנייה, בפעם הראשונה שהם גם, ניסו כזה… לא הבנתי שזה אשכרה רוצים לחטוף אותנו.
יגל: ואתה בורח לחממות,
עומר: אני בורח לחממות, ואני באותו מצב כמו בפעם הראשונה. אין לי מה להתקדם. כל הזמן הזה שאני בורח, לידי יש יריות, כאילו יורים, יש אנשים שעם אה… שריקות של כדורים,
יגל: זה סאונד בטח שאתה לא תשכח.
עומר: לא אשכח. בחיים אני לא אשכח. זה ברמה כאילו שהפצצות של הטילים פחות הפחידו אותי מה… כי זה יריות.
יגל: כן.
עומר: ואתה אומר- אני, אני במחסן מגודר, אין לי מה לצאת! אין לי, אין לי, אין לי טלפון, אין לי איך להזעיק עזרה, לא ראיתי כוחות ביטחון אחד, מאז ש… הדבר היחיד שנופפתי לו זה הליקופטר.
יגל: ת'מבין שאתה מדבר איתי על 11 שעות,
עומר: 11 שעות…
יגל: ולא חווית אף כוח ביטחון שבא לעזור לך.
עומר: נכון, אני גם… הסיטואציה שהגעתי אליה, אני לא יכול באמת להגיד שיכלתי להזעיק עזרה, אתה מבין?
יגל: נכון.
עומר: אבל… הקטע שלא ראיתי, זה, זה גם, היה מוזר, זה היה… הכוח ה… בדיוק באתי לספר, כאילו, נכנסתי לחממות, אני באותו מצב, אני נח, אני חושב שעבר איזה שעה, עוד פעם- אני לא יודע כמה באמת זמן עובר. אני נח ואני שומע רעש עצום בחוץ, באמת, כאילו… איזה משאית, זה, אני קם, אני מסתכל מאיזה חריץ בחלון- טנק. אני רואה טנק של צה"ל. ואני אומר זהו, אני צריך שידעו שאני פה. אני מטפס מעל הגדר, יוצא מחממה, אני רץ לטנק, ממש מגיע למצב שהוא מולי, אני מנופף לו-
והוא לא יעצור לי. אין סיכוי שהוא יעצור לי. כאילו אני לא יודע מה חשבתי אבל… פשוט הוא… עוד שניה כאילו היה… אם הייתי נשאר מולו היה עובר מעלי.
הוא חולף עליי, אני נמצא כאילו בסיטואציה שאני… לא מאמין, אני עוד פעם צריך למצוא… מקום בטוח, להמשיך לחפש, ואני גמור כבר, אני באמת מפורק.
אה, אני ממשיך לרוץ אה… בכיוון של הטנק, כאילו נגד הטנק, הטנק נסע לשם, אני רצתי בשביל שלו, בסוף אני רואה איזה כביש.
בדרך לכביש נראה שיירה של דוידים, אה… רכב כזה של צה"ל משוריין, נוסעים לכיוון המסיבה, אני ממש נותן את הספרינט שלי אליהם, מנופף להם בכל הכוח, הם חלפו על פני.
עוד פעם נקודה… לא כיפית, שאתה אומר לעצמך- "כמה… כמה סיטאציות אתה יכול לפספס?". ואז אחרי שהם חלפו על פני, ממש שנייה אחרי זה יוצאים עלי כוח של צה"ל, רגלית, חיילים, מכוונים אלי נשק, עושים לי "עצור, תזדהה", אם יש כאילו תמונה, מצלמות, אני מרים ככה ידיים. ממש מכוונים עלי נשק, אחרי זה אני מגיע אליהם, הם אפילו לא ב… הם לא היו במצב לעזור לי, הם נסעו לפעילות. אני עושה להם "תיקחו אותי איתכם" "לא. לא, אתה לא בא איתנו." אני עושה להם "אז מה אני עושה?" הם אמרו לי תפוס רכב, "תעצור רכב פה בגוש". כאילו, הייתי בשוק.
יגל: הם גם לא הבינו את הסיטואציה
עומרהם גם לא הבינו את הסיטו… אף אחד לא הבין את הסיטואציה.
עד שהיה איזה חייל גברי, פשוט עצר בעצמו… עצר בעצמו רכב בשבילי, ולקחו אותי לצומת בארי.
גם שם- לא חשבתי על שיחת פלאפון לאמא, לא חשבתי על כלום. הייתי מנותק.
לוקחים אותי לצומת בארי, אני מגיע ל… לצומת בארי, ש… בזמן שבארי נטבחת, היה שם כוח של צה"ל בחוץ, כולם בשוק. אף אחד… לא ניגש אלי, כאילו לא ניגשו אליי, בקושי ניגשו אליי, אני… חוזר מהמסיבה, הייתי בטוח ש… אני אקבל את ה… מישהו ייגש אלי לעזרה.
יגל: אתה חושב שכאילו… אתה הבנאדם שעבר את תופת.
עומר: שאני האישיו, כן.
יגל: ואתה מגיע ואתה רואה ש…
עומר: שכולם.
יגל: כולם…
עומר: זה המצב.
יגל: בתים הרוסים.
עומר: והכניסו אותי לאמבולנס, עוד לפני שאני… היה… באמבולנס היה עוד ארבעה נעדרים.
עוד לפני שאני מבקש שיחה לאמא, אחד הנעדרים כזה, מראה לי, מסתכל, הוא… הוא בטל… הוא עם טלפון, מסתכל בטלפון שלו, הוא עושה לי, מראה לי את הטלפון- "תגיד זה לא אתה?" ואז אני רואה איזה סטורי של מישהו.
"שלום אם מישהו ראה עומר שגב ככה וככה"
אני, אני קולט את ה… ת'… את המצב, אתה אומר לו תביא שיחה, תביא שיחה. אני מתקשר לאמא שלי. צרחות. איך… אני בכלל לא תיארתי לעצמי שהמצב ככה חמור. צרחות של החיים.
אה… אמבולנס לקח אותי לצומת ראם, ובאזור השעה חמש וחצי, אבא הגיע לקחת אותי משם, לקח אותי הביתה.
אני מגיע הביתה, אני מגלה… שכל החבור… כל החבורה שבאנו איתה, חזרה, חוץ מאחד, שהיה איתי באוטו. בן.
את הסיפור שלו… אין. אנחנו לא יודעים מה קרה.
יגל: אז לא את הסיפור שלו, אני רוצה שתספר לי קצת עליו.
עומר: וואלה הוא היה… הוא הכני… הוא אלף, הכניס אותנו למסיבות. ובית, הוא היה… פשוט… יודע, יודע לה… איתו הייתי מרגיש שאני עולה למעלה.
חבר כזה שאתה יודע שאתה איתו, אתה עולה למעלה, ואתה בטוב. שאתה במקום הנכון.
זה… הוא כאילו תמיד כיוון אותי למקומות נכונים, וידע ב… עם הדרך גם… כל המאוד לשלב. תמיד הוא היה נשאר יציב.
יגל: מכיתה אלף זה אתם חברים?
עומר: מכיתה א'. הזוי, אני לא…
יגל: איך הוא היה בתור בן אדם?
עומר: הוא היה… מי ש… לוקח זמן להכיר אותו, אבל מי שמכיר אותו, היה לו, היה אוהב אותו. יש לו… הוא טיפוס, טיפוס סתלבטן, אבל מי שמדבר סתלבט אה… רק הרוויח מזה, באמת.
[יגל לוקח נשימה]
יגל: היה לא פשוט.
עומר: לא.
יגל: ועומר של היום?
עומר: אה… תראה, לפני ה… לפני המסיבה אני לא… אני באמת הרגשתי… צעיר. מה זה צעיר, באמת אני מרגיש שהתבגרתי אחרי התהליך הזה. גם ה… גם על עצמי, לקחתי…
פתאום קלטתי כמה הייתי עושה לפני המסיבה. הייתי בצבא, הייתי עובד, הייתי מתאמן, הייתי… הייתי כל היום על הרגליים.
ואתה לא הייתי מתלונן תמיד, הייתי לא… מה, מה איפה אפשר יותר, איפה אפשר יותר. ופתאום גם אחרי המסיבה, קיבלתי מקום שאני מעריך את עצמי. עשיתי משהו מטורף.
יגל: פרופורציות.
עומר: יחד עם תושייה ומזל הצלחתי… הצלחתי לשרוד. זה גם גרם לי להעריך את מה שהייתי עושה קודם, כאילו אני…
מרגיש שעכשיו פתאום בא לי ממש להתבגר, להתחיל לעשות דברים, לקחת את עצמי יותר ברצינות.
כי זה… החיים קצרים, באשכרה החיים קצרים כזה, ככה זה מרגיש. הרבה מאוד מהזמן שלי הייתי דואג בלבזבז אותו.
ועכשיו אני פשוט לא רוצה לבזבז. רוצה לנצל את כל הזמן כמו שצריך.
יגל: למדת להעריך את ה…
עומר: בדיוק.
יגל: את הזמן פה על כדור הארץ.
עומר: ממש ככה.
יגל: ואתה כאילו… אתה מטופל בימים האלה? אתה כאילו…
עומר: אני מטופל, פסיכולוגית. אה… עצם העובדה שגם הייתי חייל באותו אירוע, זה גרם… התהליכים קרו אוטומוטית דרך הצבא.
יגל: היו דרך הצבא.
עומר: אז הצבא לוקח על זה… דווקא אחריות בצורה טובה, לעומת מה שהיה במסיבה שלקח… [מגחך] אבל אה…
יגל: הם טובים בלטפל באירועים אחרי.
עומר: כן.
יגל: שהם קורים.
עומר: אנחנו טובים בהסקת מסקנות. [מגחך]
בכללי אבל, תחשוב שזה פוגע ב… זה פגע וחיזק את כל המשפחה. כאילו זה הכניס את אמא שלי לטראומה… את ה… ההורים שלי, ב… כשאני הייתי במסיבה הם עשו "פיינד מיי אייפון". עכשיו הם רואים את הטלפון נכנס לעזה. באזור השעה 2.
משם זה… כאילו משם הם היו חסרי… חסרי אונים. אין להם מושג מה קורה.
יגל: דיברת עם ההורים שלך על הסיטואציה? על כל מה שקרה?
עומר: דיברתי, אני בהתחלה הגעתי… לא הייתי מודע למה, למה שהם עברו,
יגל: כן.
עומר: לא, אמא שלי… חוותה טראומה רצינית, היה לה מאוד קשה להתאפס מזה.
יגל: אתה… אולי גם, אתה לא מספר להם הכל כדי להזהר קצת על אמא? אני לא יודע, אני לא יודע איך הייתי מדבר עם אמא שלי על הסיטואציה הזאת.
עומר: וואלה האמת שאחרי האירוע הזה גם, אתה מאוד נחשף להורים. אתה… היית במסיבה, היית… חלק מה… אתה היית דלוק, אני הייתי דלוק נגיד. אז אני יכול להגיד לך שה… עצם ה, זה שלקחתי סמים ממריצים, באותו מצב זה גם הציל לי את החיים.
באותו מצב, אני רצתי כמו משוגע וקיבלתי מכות ולא… אני נכנסתי לאיזה רבאק מסויים שאני חושב ש… אם לא הייתי דלוק, אני לא יודע אם הייתי באותו מצב.
אבל… פתאום אני מספר… אני מספר זה לאמא שלי, אתה מבין? אני פתאום נפתחתי בפניה, הקשר שלנו נהיה יותר טוב.
יגל: כן.
עומר: כי… עברנו משהו שהוא נורא טראומטי כל אחד מהצד שלו, ועכשיו אנחנו רוצה… נורא, זה נורא מגבש בסופו של דבר.
יגל: אני חייב לשאול אותך משהו. אתה תחזור לרקוד? במסיבות האלו?
עומר: אני… אחזור בוודאות לרקוד, בוודאות, אה… אני מניח שזה…
זה נורא תלוי בן אדם.
אני אחד שאוהב את החיים. אני גם אומר לעצמי- בואנה עברת את כל זה אז לא חזרת סתם. אתה לא תעצור את החיים, וגם חבר שלי לא היה רוצה שאני אעצור את החיים. אה…
אבל זה ייקח זמן. לי אישית אני חושב שזה לא יקח המון זמן. אני מאוד אוהב, אני כאילו…
יגל: טוב מאוד.
עומר: כן אני לא… אני לא רוצה לעצור לרגע, ת'מבין? אני רוצה לקחת את זה איתי ולמנף…
זה כאפה, אם תרצה לא תרצה זה כאפה שקיבלת. עכשיו זה או שאתה לוקח את זה ונופל מהכאפה, או שאתה לוקח ומרים את עצמך. אתה חייב להסכים למציאות. אי אפשר לשנות אותה.
יגל: ומה באמת עוזר לך כדי להתגבר, על הדברים? כדי להשתקם?
עומר: שגרה.
החודש הראשון, אחרי ה… המלחמה, הפסקתי לעבוד, כי אני וחבר שלי עבדנו ביחד, עבדנו בבר שהוא ניהל. והיינו…
יגל: אתה ובן?
עומר: אני ובן עבדנו… אחד עם השני, ואחרי המצב לא יכולתי לחזור ללעבוד שם.
והייתי… הייתי בחודש כזה של… מתאפס… אתה יודע, היה לי מאוד קשה החוסר מעש, אני בן אדם כזה ש… אני מרגיש שגם אם אתה יושב עם חברים, ואתה עושה הנאות, ומעשן, ופה ושם- אתה צריך איזשהו…
יגל: קופץ לך פתאום גם איזה זץ של זיכרון. נכון? יש… יש קטע, יש קטעים עם כאלה.
עומר: גם, אני אומר… צריך… אני בן אדם שכאילו אוהב לחכות להנאה. כאילו אני צריך לסבול, לעבוד, לעשות משהו בשביל שההנאה תבוא לי יותר טוב. אם כל היום אתה יושב ולא עושה כלום, אז אני לא… אני לא יכול! וזה משהו שאני יכול להגיד על עצמי שאני אוהב את זה. כאילו, להיות מובטל זה לא יבוא לי טוב.
יגל: אני מסכים איתך, גם השגרה די… השתבשה.
עומר: השתבשה, לא כיף.
יגל: ב… תקופה הזאת.
עומר: פתאום אני עכשיו אני התחלתי לעבוד אצל אבא שלי, אני עובד ב… פועל בניין עם איזה צוות. שמע אני לא מבין כלום, אני לא… אבל אני, אני בחוץ, אני עושה דברים, אני… היום טס לי.
יגל: זה חשוב, זה חשוב.
עומר: אני מרגיש מסופק.
יגל: זה חשוב.
עומר: בדיוק.
יגל: שמע עומר, יש לך סיפור… אמאלה. באמת אחד הסיפורים היותר מטורפים שיצא לי ל… זה. לפני כל פעם שאנחנו מסיימים פה את הפודקאסט, אנחנו עושים 5 שאלות. קבועות כאלה. סבבה?
עומר: כן.
יגל: שאלות שאתה צריך.
עומר: זורם.
יגל: בלי לחשוב יותר מדי. אתה יודע זה גם לא שאלות של אהה.
איזה שיר מלווה אותך בתקופה האחרונה.
עומר: וואי אני רק רוצה שנייה להסתכל, רק בשם שלו. זה של ג'יי קול, אני פשוט לא סגור על השם ה…
יגל: סתכלל בכיף, באהבה רבה.
עומר: עכשיו צץ לי, שהוא מאוד אהה… נגיד.
יגל: למה דווקא הוא?
עומר: הוא מכנס אותך, הוא לא שמח. הוא מדבר על אה… אתה רואה, אתה רואה אפלה שהולכת להתקרב כזה. משהו כזה. והוא…
יגל: אפלה שהולכת להתקרב. משפט יפה.
עומר: אחלה שיר,
אני אגיד לך בדיוק.
קוראים לזה "פור הום דה בלס טולס".
יגל: אז מי ששומע, לרשום ולהאזין.
עומר: אחלה שיר.
יגל: אחלה שיר.
עומר: באמת.
יגל: מה הסרט או הסדרה שראית הכי הרבה פעמים בחיים?
עומר: זה סדרה של סרט. ראיתי שודדי הקריביים מלא, בהרצה כמו מטורף.
יגל: יואו! איך אני אוהב!
עומר: איזה סדרה.
יגל: ג'ק ספארו.
עומר: כן ג'וני דפ, השחקן הכי גאוני, הכי.
יגל: אין עליו בעולם! אתה ראית את הדוקו של…
עומר: של המשפט?
יגל: של המשפט שלהם?
עומר: ברור, ברור!
יגל: מטורף של החיים.
עומר: גם מצחיק!
יגל: אין דברים כאלה.
עומר: כן כן.
יגל: משוגע.
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
עומר: אה וואו, אני… בגדול אין לי משהו ספציפי. אני רוצה משפחה, דבר ראשון, ולהיות מסופק, להיות שלם עם עצמי.
יגל: אה, תשובה יפה משפחה. אתה יודע לא… לא חשבתי על זה.
עומר: פשוט אה… כמו כולם. משהו ספציפי? חשבתי להיות פיזיותרפיסט אולי. אוהב ספורט.
יגל: פגז. אני צריך, אז כשתסיים… [מגחכים]
עומר: אני אגיד לך.
יגל: תגיד לי.
יש מישהו או מישהי שאתה רוצה להגיד לו תודה?
עומר: אהה… כן. אני לא יודע מה השם שלו, אבל הוא מצא אותי בפייסבוק, פעם אחת, זה הנהג.
יגל: יואו.
עומר: שתפס אותי, שתפס אותי והכניס אותי לאוטו עם הבנות.
יגל: באותו מידה כל הסיטואציה יכל להיות אחרת, ואני חושב שהסיטואציה שלו גרמה לי… באמת באותו רגע התופת היה הכי חזק, והוא הציל לי את החיים, אז אני רוצה להגיד לו תודה.
אהה… וזהו. גם להורים שלי אני אגיד תודה.
יגל: זה הזמן, גם להם להגיד תודה.
עומר: להגיד להם תודה, להצטער שהעברתי אותם את זה.
יגל: מה התובנה הכי משמעותית שקיבלת מהשביעי באוקטובר?
עומר: אמרתי את זה קודם, הערכה עצמית.
יגל: הפרופורציות אולי של החיים.
עומר: גם הפרופורציה. אתה… הייתי חייל משוחרר, אחי, הייתי בלפלנד, אני כאילו בשיא של החיים שלי.
יגל: כן, מבין אותך, אחי אני בן 23, לא חוויתי את זה מזמן.
עומר: בדיוק, אנחנו נהנים כל סופ"ש אנחנו מבלים, אנחנו לא רואים בעיניים. פתאום אתה מקבל את הדבר הזה, שאתה אומר- אותי זה לא יתפוס. אותי זה לא יתפוס! אתה רואה את זה מהצד, זה לא, זה לא יתפוס אותי, טילים, אזעקות.
יגל: לגמרי.
עומר: וזה תופס אותך, תופס את הדור שלך גם. וזה לא ממשיך זה לא עוזב.
בזמן שאתה, שאתה במסיבה, חברים שלך בכלל הצילו את כיסופים. אז אתה כזה, אתה עושה זה, אתה מוצא את עצמך אומר וואו.
יגל: כן כן, כל אחד חווה את זה בסיטואציה אחרת לגמרי.
עומר: אבל רק להתמנף מפה. בעתיד הדור שלנו רק יתמנף מפה, זה.
יגל: עומר שגב אני רוצה להגיד לך תודה רבה. שהצטרפת אלינו וסיפרת לנו את הסיפור המטורף שלך.
עומר: תודה לכם.
יגל: באהבה רבה, אנחנו רק מנגישים.
תודה רבה לעורכי התוכנית אורי בן יוסף ואלה בן ארי. תודה לצלמים, ולצוות הטכני, אני הייתי יגל אושרי, נתראה בפרק הבא של שעת זריחה.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires