תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים - איך להתנהל כלכלית כסטודנט בתל אביב (חלק 2) | מחוץ לסילבוס
- רותי מושקוביץ
- May 6
- 21 min read
בפרק הזה יחד עם דרור, מנהל הכספים של אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, נעשה סדר בכל מה שחשוב לדעת על תלוש השכר! נדבר על איך לקרוא אותו נכון, מה באמת ההבדל בין ברוטו לנטו, אילו תנאים בעבודה חשוב שתכירו ומה אפשר (וכדאי!) לדרוש מהמעסיק כדי למקסם את השכר שלכם/ן.עובדים תוך כדי התואר? זה הפרק שאתם ממש לא רוצים לפספס! משתתפים: סיון שמא ודרור הניג - יועץ משכנתאות ומנהל הכספים באגודת הסטודנטים והסטודנטיות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/03/2025.
קריין: "תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
סיון: שלום לכולם ולכולן ואיזה כיף שהצטרפתם אלינו לעוד פרק של "מחוץ לסילבוס".
דרור: שלום, שלום.
סיון: יחד איתי פה דרור הניג, האחד והיחיד, שהיה איתנו גם בפרק הקודם שהתמקד בנושא הכלכלי, אני מזכירה לכל המאזינות והמאזינים שבפרק הקודם קצת נכנסנו יותר לעולם של כלכלה, על איך אנחנו, או על מה אנחנו צריכים לחשוב בתור סטודנטים כשאנחנו מגיעים לנושא הזה של תקציב, של התנהלות נכונה, של הסתכלות כאדם בוגר פתאום על החיים שלנו, בהיבט הכלכלי. ממליצה לכם להקשיב לפרק הקודם, וגם עכשיו, גם אם לא, אתם יכולים ומוזמנים להקשיב לפרק עכשיו, לפרק שלנו היום, שיתמקד בנושא סופר סופר סופר חשוב לנו, אולי כמה נושאים, ובעיקרם התלוש שכר שלנו, וכל הנושאים הרלוונטיים, או שקשורים באיזשהו אופן לשכר שאנחנו מקבלים, אני חושבת שלדעתי 98% מהסטודנטים רואים את התלוש [צוחקת], עוברים לנטו…
דרור: עוברים הלאה.
סיון: מסתכלים על נטו, מתבאסים.
דרור: אבל זה במקרה טוב, שהם פותחים את התלוש.
סיון: כן, מי זה המס הכנסה הזה? לעזאזל, זורקים. והיום אנחנו נלמד קצת להעמיק.
דרור: נכון.
סיון: ובשביל זה אתה נמצא איתנו, דרור.
דרור: אז סיון, נעים מאוד וכיף לחזור לפה, והסילבוס של… סילבוס…
סיון: אל דאגה, יחתכו את זה בעריכה. [צוחקת]
דרור: לפודקאסט "מחוץ לסילבוס", ונושא באמת חשוב, של תלושי השכר. אני מזכיר שפעם קודמת דיברנו על עניינים כלכליים, על יותר התפיסות שלנו כלפי הכלכלה, כלפי איך אנחנו תופסים את עצמנו, על הצרכים שלנו, יותר על מיינדסט כלכלי. וכקשר ישיר מזה, במיינדסט כלכלי, זה באמת התלושי השכר. כי כמו שאמרת, הרבה אנשים פותחים, לא פותחים, אולי זה פחות מעניין אותם, זאת אומרת, המיינדסט שלהם לא נמצא, שהם צריכים בכלל לחקור את העולם, להבין אותו. בסופו של יום, אנחנו עובדים, אנחנו רוצים לראות שהכל נעשה כמו שצריך…
סיון: כן.
דרור: ושאנחנו גם מבינים. אז היום אנחנו נתחיל לדבר על זה, ויש הרבה, הרבה, מה להרחיב, בנושא של תלושי השכר, סוציאליות, ביטוח לאומי, מס הכנסה.
סיון: מהמם. אז להתחיל, לדעתי, בואו נצלול. יש לנו את תלוש השכר, אנחנו מקבלים. ואז אנחנו רואים מלא מלא סעיפים.
דרור: שורות, סעיפים.
סיון: כן, מלא סעיפים קטנים, של שעתי, של מתנות, של כל מיני דברים כאלה. אז תסביר לנו רגע מה זה אומר.
דרור: כן. אוקיי, אז בואו נדבר ככה. בואו נחלק את תלוש השכר שם לכמה נושאים.
סיון: אוקיי.
דרור: כי יש לנו בעצם את הברוטו.
סיון: נכון.
דרור: אוקיי, הברוטו זה בעצם, כמה שאתה והמעסיק שלך סיכמתם, שתקבלו, אוקיי? יש לנו את הסוציאליות, סוציאליות זה בעצם ההפרשות לפנסיה, ההפרשות לקרנות ההשתלמות.
סיון: אם יש. כן.
דרור: אם יש, נכון. יש את ה…
סיון: ביטוח לאומי.
דרור: נכון, יש את הניכויי חובה, שזה ביטוח לאומי ומס הכנסה.
סיון: אהה, אוקיי.
דרור: ויש את הנטו בסוף, כמה שיורד לך, כמה שאתה מקבל בסופו של יום, אוקיי?
סיון: אוקיי.
דרור: ובואו נתחיל לדבר על כל אחד מהם. אז יש לנו ברוטו. ברוטו זה בעצם מה שסגרת אתה והמעסיק שלך, זה יכול להיות עובד שעתי, ואתה יכול להיות עובד גלובלי. במקרה שאתה עובד שעתי, אז זה הכמות השעות שעבדת לפי התקן שלך, אם התקן שלך נגיד הוא 100 שעות, וקבעת שכל שעה היא 50 שקל, אז זה 100 כפול 50, השכר הברוטו הוא 5,000 שקל. על בסיס זה יש תוספות. יכול להיות שעות נוספות. אוקיי, שעות נוספות אני אזכיר למי שלא יודע, יש חוק שעות עבודה, יש מספר שעות עבודה שמותר לעבוד בו ביום, ובשבוע ובחודש, אוקיי? [סיון מהמהמת] ביום זה כ-8.5, בשבוע זה 42.5, ובחודש זה כ-182 שעות. עבודה מעבר לזה מזכה את אותו עובד, אם המעסיק הסכים שהוא יעבוד באמת בשעות האלה, אבל בהנחה שהוא הסכים, והוא עבד את השעות הנוספות, הוא זכאי שעה הראשונה 125% מהשכר שלו, שעה שנייה גם 125, ושעה שלישית ואילך זה 150%. אוקיי? יש גם בשישי ובשבת ובחגים…
סיון: שזה גם 200%.
דרור: נכון, וגם תלוי אם זה שעות לילה, אבל בואו, זה יותר…
סיון: זה רזולוציה.
דרור: זה יותר רזולוציה, ונדבר על זה. אז זה התוספות שיש לבסיס הברוטו, זה נקרא שעות נוספות. על בסיס זה, יש נסיעות, אוקיי? גם נסיעות זה חלק שהוא חובה לכל מעסיק לשלם לעובד שלו נסיעות, ויש…
סיון: חשוב להדגיש, נסיעות זה חובה, זה לא המלצה.
דרור: כן, נכון.
סיון: חשוב שיהיה לכם בתלוש…
דרור: אם אתה מגיע למשרד שלך, אתה צריך לנסוע לשם, אז אתה זכאי לקבל נסיעות. הנסיעות, המעסיק לא צריך, אם אתה נוסע באוטו, המעסיק לא צריך לשלם לך את הדלק ששמת או משהו, אבל הוא כן צריך לשלם לפחות את המינימום שנדרש בחוק.
סיון: כן.
דרור: המינימום הוא בדרך כלל…
סיון: זה התחבורה הציבורית.
דרור: זה התחבורה הציבורית, כמה שעולה תחבורה ציבורית, בדיוק. אז זה תוספת נוספת. יכול להיות שיש כאלה שיש להם טלפון, נגיד, אז זה גם יופיע. ויש כאלה שיהיה להם, אם נגיד זה עובד גלובלי, שבעצם הוא לא עובד לפי שעות…
סיון: שעתי.
דרור: אלא עובד, כל חודש הוא עובד פחות או יותר אותו מספר שעות, מקבל את אותו שכר, אז יכול להיות שאצלו השכר, הברוטו, יתחלק לחלק לשעות רגילות, וחלק שעות נוספות שהם ברוטו. זאת אומרת, זה לא לפי השעות הנוספות שהוא עושה, אלא בגלל שזה תפקיד, נגיד, תפקיד מפתח, שהוא צריך לעבוד יותר שעות מהמקובל, אז המעסיק שלו לא ייתן לו כל חודש תוספת שעות נוספות, אלא מראש הם מסכימים על שכר יותר גבוה, שמגלם בתוכו כבר איזה שעות נוספות.
סיון: את השעות הנוספות.
דרור: כן, אבל הוא יישאר כל פעם עם אותו סכום. אז זה ככה בגדול הברוטו. יש תוספות נוספות, נגיד, יש הרבה פעמים, נגיד, בהייטק או לאו דווקא, שמקבלים רכב. ופה אנחנו נכנסים לעולם שנקרא שווי. מה זה שווי? יש הרבה פעמים שווי…
סיון: זה גם נגיד מתנות שנכנס בזה. אוקיי.
דרור: זה גם נגיד מתנות, נכון, אז מתנות ורכב, מה זה באמת, מה זה בעצם אומר? מתנות שאתה מקבל נגיד "תן ביס"…
סיון: buyme.
דרור: או מקבל buyme או מקבל כל מיני כאלה, אז מה זה בעצם אומר? זה אתה לא קיבלת כסף ליד, זה לא נכנס לך בנטו, נגיד קיבלת רכב, אז לא קיבלת כסף, אלא קיבלת שווי כסף. [סיון מהמהמת] לדבר הזה יש לו הטבה שהיא שווה כסף, למרות שהיא לא מתבטאת בנטו שלך, בכסף שהוא נכנס בסוף לחשבון הבנק. אז השווי הזה הוא נועד כדי שמס הכנסה וביטוח לאומי, גם הם יקבלו…
סיון: יקחו.
דרור: יקחו, [סיון צוחקת] כי אנחנו יודעים שפה, במדינה, החוק הוא שעל כל הטבה כלכלית שאתה מקבל מהמעסיק שלך…
סיון: אתה צריך לשלם.
דרור: אתה צריך לשלם על זה מס הכנסה וביטוח לאומי. אז השווי הוא בעצם בא להעלות את השכר שלך רק לצורכי מס הכנסה וביטוח לאומי ולכן הרבה פעמים יוצא מצב שאנשים אומרים: רגע. קיבלתי רכב, יש לי שכר ופתאום הביטוח לאומי והמס הכנסה הם מאוד מאוד גבוהים ביחס למשכורת. אז צריך לזכור שביחס לזה…
סיון: אלו דברים ששווים כסף.
דרור: הם קיבלו שווי כסף, נכון, זאת אומרת אם היית קונה רכב, אם היית צריך לתדלק, אם היית צריך לבטח את עצמך, היית צריך לשלם את אותו כסף, במקום שתשלם את זה, המעסיק כביכול משלם…
סיון: לוקח על עצמו.
דרור: לוקח על עצמו, וככה מס הכנסה וביטוח לאומי לוקחים את החלק שלהם. יש משהו שהוא יותר מתקדם מזה, שזה נקרא שווי מגולם, זאת אומרת, במקרה שאתה מגלם את ההטבה, המעסיק מגלם את ההטבה, ובעצם לוקח על עצמו את החלק של הביטוח לאומי ומס הכנסה, וכתוצאה מזה, אתה… העובד לא צריך לשלם את הביטוח לאומי ומס הכנסה, זאת אומרת, שורת הנטו שלו, עם ההטבה ובלי ההטבה, היו נשארות אותו דבר, וזה נקרא שווי מגולם. הרבה פעמים זה בא לידי ביטוי במתנות לראש השנה ופסח, כי מתנות לראש השנה ופסח זה נוהג שכבר המעסיקים כביכול מחויבים אליו, [סיון מהמהמת] אבל העובד לא רוצה להיפגע בשורת הנטו שלו, ולכן שמה מקובל לעשות שווי מגולם.
סיון: שווי מגולם. הבנתי. אוקיי. מהמם. אז בעצם אלה כל המרכיבים של שכר הברוטו שלנו…
דרור: נכון.
סיון: ואז אנחנו לוקחים שמאלה, בעצם קצת כזה, המבט עובר שמאלה ומגיעים לכל המינוסים. טיק טיק טיק טיק…
דרור: נכון. אז עכשיו אנחנו נדבר…
סיון: אז מה מורידים לנו?
דרור: אז עכשיו אנחנו נדבר על שני… שני סוגים, שבעצם שניהם הם חובה, ואחד מהם זה ביטוח לאומי ומס הכנסה. אז אנחנו יודעים שמס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי ולפי מדרגות. זאת אומרת ככל שאתה מרוויח יותר, אתה תשלם יותר, אבל באופן יחסי רק על החלק הנוסף. זאת אומרת, נגיד ככה, עד 7,000 שקל משלמים כ-10% משהו כזה, זה המדרגות פחות או יותר. מ-7,000 ל-10,000, אתה משלם 14%.
עכשיו זה לא שאתה משלם על כל ה-10,000 14%, אלא עד 7,000 זה 10% והתוספת הזאת של ה-3,000, עליה תהיה מכפלה של 14%. אוקיי? וככה זה עובר הלאה והלאה והלאה עד התקרה המקסימלית שהיא מגיעה כמעט ל-50%.
סיון: 49, משהו כזה.
דרור: יש איזה מס יסף, אבל זה סדר גודל. זאת אומרת, יש אמירה כזאת שאומרת "רגע, אני ארוויח יותר, לא שווה להרוויח יותר כי יקחו ממני יותר". אבל זה כמובן לא נכון כי זה מס מדרגות, אז רק על החלק הנוסף אתה תשלם את החלק הנוסף. אוקיי?
סיון: אגב, אני ממליצה כדי באמת באמת להבין את זה, זה לקחת את התלוש להבין מה הברוטו וממש לחשב את זה. זאת אומרת להבין אם יש לכם, אני מקווה שלכולכם, אם לא, לרובכם, יש או יהיה, נגיד לפחות שתי מדרגות מס ואז להבין כמה לקחו ממני במדרגה הראשונה ואז כמה יקחו ממני במדרגה השנייה. באמת לראות שזה מסתדר במספרים.
דרור: נכון. אפשר לעשות את זה, אפשר לעשות… יש גם מחשבונים, אפשר לדבר על זה אחר כך על המחשבונים שיש.
סיון: אהה, ברור. תמיד יש chat gpt. הרבה אופציות.
דרור: ניכוי נוסף זה ביטוח לאומי, שהוא מתחלק לשתיים, לביטוח בריאות וביטוח לאומי, ושם גם יש מדרגות. פחות או יותר עד 7,000 שקל משלמים אחוז מסוים, כ-6%, ומ-7,000 שקל עד 45,000 שקל משלמים עוד איזה 12% פחות או יותר. בסדר? אז זה… אז גם הביטוח הלאומי…
סיון: גם באותה שיטה זאת אומרת עד סכום מסוים אחוז מסוים מהשכר ואז…
דרור: נכון. ופה זה פשוט שתי מדרגות עד 7,000 ומ-7,000 ועד, ואז אתה משלם את החלק הנוסף. ומעל סכום מסוים אין תוספת עליו, זאת אומרת מעל 45,000 בערך אין איזה תוספת של זה, פשוט משלמים את המקסימום, אוקיי?
סיון: ואלה, מה שנקרא מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי.
דרור: נכון, זה שלושת הניכויים של… שאתה, כל עובד, כל עובדת בעצם אמור להיות, לשלם אותם. על מס הכנסה נכון שנדבר על נקודות זיכוי ולא תמיד אתה חייב במס הכנסה, אוקיי? החלק הנוסף, זה חלק שנקרא סוציאליות, [סיון מהמהמת] שזה בעצם פנסיה, אוקיי? אנחנו יודעים שיש חוק של פנסיה חובה, אוקיי? אז כל מעסיק צריך לדאוג וכל עובד צריך לדאוג שיש לו הפרשות לפנסיה, אוקיי? אם הוא עובד חדש, נכנס לחברה והוא חדש בחברה, ולא היה לו קופות לפני, פעילות, אז אחרי חצי שנה צריך לראות שהם מתחילים להפריש לו לפנסיה, אם זה עובד שהוא כבר מגיע עם קופה חדשה, אז המעסיק מחויב להפריש לו אחרי שלושה חודשים ורטרו מיום ראשון, זאת אומרת בדרך כלל, עובדים חדשים יראו שבתלוש או השני או השלישי פתאום הנטו שלהם יורד…
סיון: באופן משמעותי…
דרור: ביחס לנטו הראשון והשני, משתי סיבות. סיבה ראשונה כי בתלוש הראשון או השני לא היה להם הפרשות סוציאליות, ובתלוש השלישי יש הפרשות שמגלמות חודש ראשון…
סיון: מהחודש הראשון.
דרור: בדיוק.
סיון: עכשיו, אם אני עובדת חצי שנה ואין לי קרן פנסיה, זה לא יהיה רטרואקטיבי? זאת אומרת זה מהחודש השישי.
דרור: נכון.
סיון: מהחודש השישי אני מתחילה רק את ההפרשות שלי.
דרור: פה אנחנו נדבר על משהו שבאמת חשוב, אני חושב בעיקר לסטודנטים ולחבר'ה צעירים, בעצם כבר להיות עם פנסיה פעילה, אוקיי?
סיון: כן.
דרור: וכבר… כבר נרחיב על זה, מה בעצם החובה של המעסיק בהפרשות ומה… בעצם אנחנו מדברים על חלק העובד ועל חלק המעסיק, עכשיו, הפנסיה מתחלקת, ההפרשות לפנסיה מתחלקות לשתיים, מתחלקות לחלק הפיצויים ולחלק הגמל.
סיון: אוקי, שההבדל ביניהם?
דרור: ההבדל ביניהם זה בגיל פרישה… יש כל מיני הבדלים, לא… בגיל פרישה בעצם הכל נכנס כסל אחד, לקצבה…
סיון: מסוימת.
דרור: מסוימת לעתיד, לפרישה, אבל יש ביניהם כל מיני ניואנסים, לא נכנס לזה עכשיו, את הפיצויים אפשר לפדות לאורך הזמן, באופן מסוים בפטור…
סיון: בנקודות…
דרור: זה לא קשור לנקודות, אפשר לפדות את זה באופן מסוים, אם סיימת עבודה וכולי, ואת הגמל הוא פשוט נשאר… זאת אומרת, יש כל מיני ניואנסים ביניהם, די משמעותיים, אבל לא, פשוט לא נכנס לזה לפה כי זה לא במסגרת הדברים.
על מה כן? מה המעסיק צריך להפריש, אוקיי? אז לגמל הוא צריך להפריש 6.5%. ולפיצויים זה תלוי, יש מעסיקים שמפרישים 6% יש מעסיקים שמפרישים 8 ושליש, שניהם הם לפי החוק, זה פשוט עוד איזה ניואנס שאני לא חושב שנעמיק לתוכו, שקשור באם המעסיק… אם העובד הוא תחת סעיף 14 או לא תחת סעיף 14 אבל זה יותר… too much details, אוקיי?
סיון: כן.
דרור: אבל צריך לשים לב, העובד צריך לשים לב באמת אם הפרישו לו 6% או הפרישו לו 8 ושליש שידע בעצם…
סיון: זה דבר שאני יכולה להתמקח עליו?
דרור: כן.
סיון: זאת אומרת, אני יכולה לבקש מהמעסיק…
דרור: כן.
סיון: אם הוא שם לי, נגיד, 6%, אני יכולה לבקש ממנו, יש לי את המקום לבוא ולהגיד, "אני מעוניינת שתוסיף לי אחוזים בהפרשה"?
דרור: נכון, כן, הרבה… אז עוד מעט נדבר גם על מה אפשר להתמקח, אבל כן, בהחלט, על הדבר הזה אתה יכול להתמקח עם ה… עם המעסיק שלך, ולהגיד לו, אני רוצה שתפריש לי שמונה ושליש, ויש גם מה שנהוג באותו מקום, ואם נהוג שכולם יקבלו שמונה ושליש, אז מן הסתם שגם אתה תקבל שמונה ושליש, לפעמים זה עניין, יש מעסיקים שיש אצלם תחלופה גדולה של עובדים, או שלא נשארים הרבה מאוד שנים ולכן מראש יעדיפו לתת שמונה ושליש זה מבטח אותם, במקרה שהם ירצו לפטר את העובד, ויש מקומות שלא, שנותנים 6%, לפעמים זה גם עניין של כמה… האם זה עבודות יותר זמניות, יותר סטודנטיאליות, אז נותנים 6%. אם עבודות כבר יותר, שרוצים מישהו עם ניסיון והכל, אז יותר מקובל לתת שמונה ושליש. זה בצד של המעסיק. אז אמרנו שש וחצי ושמונה… ושמונה ושליש, או שש וחצי ושש, בצד של העובד, אז המינימום זה 6% זאת אומרת אם הרווחת 10,000 שקל, 600 שקל הולך לפנסיה שלך, לעתיד שלך, אוקיי, ליום שבו תפרוש, וכסף הזה הוא לאט לאט נצבר. אוקיי? אפשר גם להפריש יותר, אפשר להפריש עד 7%. העובד יכול להחליט שהוא רוצה להפריש יותר, ה-100 שקל האלה, מ-10,000 6% או 7%, הם לכאורה נראים סכומים אולי קטנים…
סיון: אבל הם משמעותיים.
דרור: אבל הם מאוד מאוד משמעותיים בעתיד.
סיון: באופן כללי אני רוצה לומר, שהכספים שאנחנו מרוויחים עכשיו הם מאוד משמעותיים לעתיד, בעיקר כשזה נוגע לפנסיה שלנו, כי זה בעצם ה… אולי הרכיב ש… מה שנקרא, שעושה את הכסף בהמשך…
דרור: נכון, נכון.
סיון: כאילו זה… זה התיק שלנו, תיק ההשקעות הקטן שלנו, מנהלים אותו עכשיו.
דרור: נכון. מדוייק מה שאת אומרת. עכשיו, אחרי שאמרנו את זה ודיברנו על הסוציאליות, על הביטוח לאומי, אז בעצם בשורה התחתונה אנחנו ניקח את סך התשלומים שיש לנו, זאת אומרת הברוטו עם השעות הנוספות וכולי, נוריד את הביטוח לאומי ואת המס הכנסה ששילמנו, שאנחנו אמורים לשלם, נוריד את ההפרשות העובד, [סיון מהמהמת] ונגיע לנטו שלנו. את הנטו הזה, מה שיש בתלוש צריך לראות שהוא באמת תואם למה שיש לכם בחשבון בנק. אז יש כמה בדיקות שעובד צריך לבדוק כשהוא מקבל תלוש שכר, אחד, לזהות שהברוטו זה מה שהוא חתם במסגרת העבודה. אם הוא עשה שעות נוספות, לראות שבאמת יש לו את השעות הנוספות, לפי מה שדיברנו, שעתיים ראשונות 1.25, השעה שלישית 1.5, אוקיי?
סיון: כן.
דרור: לראות שהמעסיק באמת מפריש לפי מה שהעובד ביקש, אוקיי? אם זה 6%, או שמונה ושליש, ושש וחצי, ולראות שבאמת זה בקופה שאותה העובד פתח. יש הרבה מאוד קופות שאפשר להפריש אליהן, החברות היותר, החברות המוכרות, מכירים, לא ננקוב בשמות, ולראות שגם החלק שלו יורד בצורה נכונה. זה שלושת הבדיקות, בנוסף לזה, לראות גם שהנטו תואם. אז זה ככה, בן אדם שמקבל תלוש שכר שהוא יחסית לא מורכב, יחסית בסיסי, אוקיי? לא נדבר על מקומות עבודה ששם, בעיקר במשרדים ממשלתיים, במשרדי חינוך ששמה…
סיון: זה הכל סעיפים ו…
דרור: החינוך, ששמה… הכל מלא מלא סעיפים, ושם הרבה יותר מורכב, כמובן אותם עקרונות, שדיברנו כרגע עם אותם עקרונות לכל התלושי שכר, פשוט לקרוא אותם הוא טיפה יותר מורכב ומסובך, אבל לרוב המקומות, התלושי שכר הם יותר… בואי נדבר על עוד אפיק שעובדים יכולים לבקש…
סיון: כן.
דרור: מקובל, יש מקומות, יש מגזרים שמקובל יותר לקבל, יש מגזרים שאולי פחות, אבל תמיד אפשר לבקש, שזה קרן ההשתלמות.
סיון: או נהדר. למה? אוקיי, מה זה קרן השתלמות?
דרור: מה זה קרן השתלמות? קרן השתלמות זה מוצר חיסכון לטווח הבינוני. אוקיי?
סיון: למה זה נחשב טווח בינוני?
דרור: כי הוא סגור…
סיון: אהה, לשבע שנים.
דרור: סגור לשש שנים.
סיון: אהה, שש שנים, אוקיי.
דרור: זאת אומרת, מראש ההגדרה שלו היא לטווח בינוני, אתה לא יכול להשתמש בו, רק למקרים מסוימים אפשר לפתוח אותו אחרי שלוש שנים. אם תפתח את קרן ההשתלמות שלך ותעשה, מה שנקרא, משיכה שלא כדין, אתה תשלם על זה הרבה מאוד מיסוי ולכן זה לא מומלץ. מה זה קרן השתלמות ולמה זה מוצר שמאוד אוהבים אותו? קודם כל יש בו כמה הטבות, אם אתה שכיר, אז המעסיק, נגיד המשכורת שלך היא 10,000 שקל, אז המעסיק משלם, מפריש לטובת הקרן השתלמות 7.5% וממך מהעובד יורד 2.5%, זאת אומרת שיש לך כבר הטבה ברמת המעסיק, שהיא פטורה ממס, ההטבה הזאת פטורה ממס…
סיון: וואו!
דרור: עד 15,712.
סיון: שזה משמעותי.
דרור: כן, עד הסכום הזה, ההטבה הזאת היא פטורה ממס.
סיון: מטורף.
דרור: כן, אז אם דיברנו מקודם שכל הטבה שאתה מקבל היא מחויבת במס, זו הטבה שפטורה ממס, אז זה רכיב מאוד משמעותי. אחד, שתיים, זה מוצר שעושה כסף, אם אתה מנהל אותו נכון, אם אתה שם אותו באפיק מסוים, אוקיי? אז המוצר הזה מתחיל לעשות תשואות לאורך השנים. יש מוצרים, יש מקומות, ובהשקעות נכונות, שקרן השתלמות יכולה לעשות 10% בשנה.
סיון: שזה… שזה מדהים.
דרור: נכון.
סיון: זה לא…
דרור: והדבר הכי מדהים בדבר הזה, בקרן השתלמות, שכל הרווחי הון הם פטורים…
סיון: ממס.
דרור: ממס רווחי הון, וזה בעצם המוצר היחידי שאתה מנהל אותו בתקופת זמן שהיא לא פנסיה, שהרווחים שלו פטורים לגמרי ממיסוי רווחי הון. נזכיר שבסוף 24' היה דיבור, בגלל המלחמה ובגלל שהיה צריך למלא את קופת האוצר וכולי, היה דיבור על כן למסות את זה.
סיון: אבל זה קורה כל… כמעט כל שנה.
דרור: אבל האמת היא ש… פעם בכמה זמן מדברים על זה, זה כמובן, זה נפל.
סיון: זה לא צולח, ואז כל פעם מעלים את זה מחדש…
דרור: לשמחתנו זה נפל, וזה באמת הטבה מאוד מאוד מאוד משמעותית, ואפשר להגיע שם לצבירות של מאות אלפי שקלים. ככל שאתה תפריש בגיל צעיר יותר, אתה תגיע לבאמת…
סיון: וגם תשקיע באפיקים, בסיכון הגבוה יותר.
דרור: בסיכון גבוה יותר, אתה…
סיון: כנ"ל אגב פנסיה. זאת אומרת, גם קרן פנסיה אפשר לשנות לה מסלול.
דרור: נכון, זה נדבר עוד שנייה, אז בקרן השתלמות, זה באמת הטבה מאוד משמעותית. ואם אנחנו מדברים על עובד שבא לסגור חוזה, אחד הדברים שכדאי שהוא יבדוק, וגם להציע את זה, זה שהוא מבקש את הקרן ההשתלמות שלו. אוקיי? במיוחד אם אתה…
סיון: זאת אומרת, זה עוד דבר במשא ומתן, זה עוד דבר ששווה לי כסף. זאת אומרת, גם אם אני לא מקבלת, או אני מקבלת פחות ממה שרציתי בברוטו שלי, אני יכולה להתמקח על דברים אחרים ששווים לי כסף, ואפילו הרבה מאוד כסף, כמו קרן השתלמות.
דרור: נכון. זה הטבה מאוד משמעותית, זה חיסכון סגור לשש שנים. אחרי שש שנים זה נהיה נזיל. אפשר למנף את הכסף, אפשר לקחת הלוואה על חשבון קרן השתלמות, שהיא בדרך כלל הלוואה מאוד זולה, יחסית להלוואות שיש, פשוט.
סיון: אז זה פותח לי עוד אופציות בעולם הפיננסי.
דרור: בטח, בטח, זה ממש פותח עוד אופציות בעולם הפיננסי, זה פתאום כסף עוד שש שנים שיכול לשבת לך שם 100 אלף שקל, בלי שעשית שום דבר, אוקיי?
סיון: מדהים.
דרור: כן, אז עכשיו נדבר, שנייה, רק נסגור את הנושא של התלושי שכר, אנחנו יודעים שיש, שלמרות שאמרנו שעד 7000 שקל משלמים 10%, הרבה אנשים שמרוויחים את הסכומים האלה לא מגיעים לחבות מס, למה? כי יש…
סיון: נקודות זיכוי.
דרור: נקודות זיכוי. בבסיס של נקודות הזיכוי גבר מקבל 2.25 [סיון מהמהמת] ואישה מקבלת תוספת חצי, למה? ככה. כי ככה… ככה נקבע, אוקיי? לא שוויוני…
סיון: כי היא אישה.
דרור: אבל… כי היא אישה.
סיון: וזה ב… הבסיס,
דרור: זה ברובד הבסיסי.
סיון: כל אזרח בישראל שעובד…
דרור: נכון.
סיון: מקבל תלוש שכר אלה נקודות המס שהוא מקבל, נקודות הזיכוי.
דרור: 2.25 לגבר 2.75 לאישה, שווי נקודות זכות בשנת 2025 הם 242 שקל.
סיון: נקודת זכות אחת.
דרור: נקודת זכות אחת 242 שקל.
סיון: אוקיי, יפה. זה לא מעט.
דרור: נכון, ולכן… לכן אם אמרנו שעד 7000 שקל אתה משלם 10% מס, אז נגיד זה 700 שקל, אבל נקודות זכות לבד שוות כמעט 700 שקל או אפילו טיפה יותר מ-700 שקל, ולכן אתה לא צריך לשלם, זה יורד, זה ישר מוריד את חבות המס.
סיון: ואם… אוקיי, לסטודנטים, אוקיי, נגיד גבר אישה בסדר, לסטודנטים מה? איזה נקודות מס, איזה נקודות זיכוי אנחנו יכולים לראות?
דרור: אוקיי, אז לסטודנטים, אז בוא נגיד ככה, מי שסיים תואר. אז זכאי לעוד נקודת זכות אחת.
סיון: כל תואר? נגיד אם סיימתי תואר אחד, תואר שני…
דרור: כל תואר. תואר ראשון, אז בשלוש שנים שלאחר מכן הוא יהיה זכאי לעוד נקודה זכות אחת.
סיון: אהה, אוקיי.
דרור: יש את כל, בדיוק… הרבה פעמים זה משתנה אבל אפשר לראות את זה גם נגיד באתר "כל זכות" ולראות בדיוק, אבל שימו לב, שמי שסיים תואר, צריך לבוא למעסיק שלו ולהגיד לו: "היי, סיימתי תואר, תנחה אותי מה לעשות", יש טופס מסוים שצריך למלא, צריך למלא את זה בטופס 101, להצהיר, להביא אישור על סיום לימודים, ואז אתה תקבל את הנקודת זכות הזאת ותקבל אותה רטרואקטיבית מתחילת השנה.
סיון: אה, וואו.
דרור: כן, כי החישוב מס הכנסה הוא תמיד, הוא נעשה ברמה חודשית, אבל בהסתכלות שנתית.
סיון: אהה, אוקיי, אוקיי.
דרור: זאת אומרת, אם קיבלת נקודה זכות אחת במהלך… במאי, אז זה כאילו קיבלת אותה כבר מינואר, אז בתלוש…
סיון: אהה, וואו.
דרור: בתלוש הבא שיהיה לך, ששם ישקללו את הנקודות זכות, אתה תראה רטרו…
סיון: את כל התוספות.
דרור: את הזיכויי במס הכנסה.
סיון: זה יפה.
דרור: זה יפה מאוד.
סיון: זה שווה.
דרור: עוד נקודת זכות שסטודנט…
סיון: מתרגשת. [צוחקת]
דרור: כן. סיימי תואר.
סיון: עוד מעט מסיימת תואר שני, זה ממש משמעותי.
דרור: יפה. עוד נקודת זכות שסטודנטים יכולים לראות, סטודנטים נשואים, אם הם מביאים ילד לעולם.
סיון: אוקיי.
דרור: אז פה אנחנו מדברים… כל גיל יש לו את הנקודות זכות…
סיון: שלו.
דרור: שלו. 0 עד 1 מקבל 2.5 או… אל תתפסו אותי בדיוק… זה. 1 עד 2… זה, עד גיל 6 כל שנה יש לו את הנקודת זכות שלה, מ-6 עד 18 נקודת זכות אחת.
סיון: אוקיי.
דרור: יש סימולטור, תכתבו בגוגל סימולטור נקודות זכות.
סיון: אהה, ממש מראה לי.
דרור: הוא ממש עובר…
סיון: שמה את כל הקטגוריות שלי…
דרור: כן.
סיון: והוא ממש אומר לי כמה נקודות אני צריכה לקבל. מדהים.
דרור: כמה נקודות זכות. ואז זה עוד בדיקה, עוד בדיקה שצריך לעשות, אוקיי, לראות את המצב, את הסטטוס שלך, הסטטוס המשפחתי, ולהשוות מול תלוש השכר ולראות שבאמת… כי בכל תלוש השכר רשום כמה נקודות זכות העובד זכאי.
סיון: איפה זה כתוב?
דרור: באחד הרובריקות.
סיון: ברובריקה למטה, כזה נכון? לא ב…
דרור: למטה, מימין, כל תלוש השכר תלוי… תלוי… תלוי תוכנת השכר.
סיון: אני תמיד מסתכלת על התלוש הפשוט… זה מופיע למטה כזה.
דרור: כל תוכנת השכר יש לה, התלוש שלה נראה טיפה שונה…
סיון: נכון.
דרור: אז… אבל תמיד יהיה כתוב נקודות זכות, אז זה עוד דבר שצריך לבדוק אותו, וזה בעצם מוריד את חבות המס, ולכן אם שינית את הסטטוס, שינית את הסטטוס, סיימת תואר, נולד ילד, נולד עוד ילד, כל דבר כזה…
סיון: שווה לי כסף.
דרור: שווה כסף, וכדי שהוא יחול, צריך לפעול.
סיון: כן.
דרור: צריך לבוא למעסיק, לעדכן אותו, להביא את המסמכים הרלוונטיים, נגיד אם זה עוד ילד אז להראות את הספח העדכני, שרשום שם שנולד לך ילד, ועל בסיס זה…
סיון: מחשבים את השכר.
דרור: החשבוּת שכר תחשב את השכר שלך מחדש, וצריך לפעול כדי שזה יקרה.
סיון: כן, צריך לעשות ממש מעשים אקטיביים.
דרור: בדיוק.
סיון: לבוא, לבדוק, לשאול. באופן כללי כל מה שקשור לשכר ולכסף במקום העבודה שלנו, רצוי שנהיה אקטיביים בהקשרים האלה, לא להיות סטטיים.
דרור: נכון. בוא נדבר על עוד דבר שכדאי להיות בו אקטיביים, את הזכרת מקודם שאת הפנסיה אנחנו יכולים גם לנהל, בברירת מחדל, אם לא ניהלת את הפנסיה, אז בדרך כלל ישימו אותך במסלול שנקרא מסלול תואם גיל, ובדרך כלל הסיכון שטמון במסלול הזה הוא סיכון בינוני. אוקיי? כל אחד זכאי להיכנס לקרן פנסיה שלו, באתר האינטרנט, ולבחור את המסלול שמתאים לו. אם הוא רוצה להגדיל את הסיכון הוא יכול ללכת לאפיקים יותר מני… של מניות, אם הוא בגיל מסוים ורוצה להוריד את הסיכון, כי עוד שניה אמור לפגוש את הכסף, אז שיעשה את זה ויוריד את הסיכון. אבל אם לא נגעת בזה, אתה נמצא בברירת המחדל שזה תואם גיל, אוקיי, ולכן המלצה של כל אחד… עבור כל אחד שיש לו כבר פנסיה, זה ליצור קשר עם הסוכן הפנסיוני שלו ולשאול אותו איפה הוא מנהל את הכסף שלו, אוקיי, באיזה מסלול, גם בקרן השתלמות וגם בפנסיה, ולראות שזה באמת תואם לרצונות שלו, כי יש הבדל אם אתה במסלול בינוני, בסיכון בינוני, אם אתה בסיכון גבוה. בסיכון בינוני אתה יכול לשאוף לתשואות מסוימות, נגיד 7% בממוצע, ובסיכון גבוה יותר, אתה יכול לראות אפילו 8, 9 או 10% תשואה, לאורך שנים, אנחנו מדברים על פנסיה בגילאי ה-27, 26, אנחנו מדברים על 40 שנה, ההבדל הזה של השני אחוז הוא משמעותי ברמה של מיליונים. אוקיי? כן.
סיון: וואו, איזה…
דרור: כן, כן, אז זה משמעותי.
סיון: היה פה איזה mind drop כזה של מיליונים. צ'אח…
דרור: בדיוק. אז שימו לב לזה שאתם, זה חלק מהתפיסה שאמרנו, של המיינדסט של להיות מנהל של הכסף, חלק מלהיות מנהל של הכסף זה גם להיכנס לזה. עכשיו נכון, אנשים רואים מספרים מתחילים לפחד והכל, יש הרבה אנשי מקצוע שיכולים לעזור, יכולים לדבר איתכם על זה, אז יש את הסוכן הפנסיוני, יש יועצים פיננסיים, יש יועצים כלכליים, כאילו, פשוט לחשוב על הדברים, אפשר לקרוא באינטרנט, אבל להיות ממש, כאילו…
סיון: זה מה שבאתי לומר, זה לאו דווקא אנשים ממש… לפנות לאיזשהו ייעוץ אישי, זה אפשר באמת באמת להתחיל מעשרות הקבוצות הפיננסיות בפייסבוק…
דרור: נכון.
סיון: שנותנות מידע חינמי ומעמיק, ובאמת אנשים רציניים שבאים לעזור לאדם הסביר, להבין מה קורה עם הכסף שלו. אני זוכרת שאת הנושא הזה של הפנסיה, ממש לקחתי ברצינות בתואר הראשון שלי, וכן, וזה דרש זמן ומאמץ להתקשר מלא לחברה של הפנסיה, ולהבין איפה הכסף נמצא, אבל אחרי כמה… מאמץ מאוד נקודתי שעשיתי עם זה, זהו, הכסף עכשיו נמצא בסיכון גבוה, עד שאני אחליט אחרת, ואני יודעת מה קורה איתו, ואני נכנסת אחת לרבעון, וכאילו, אני מקבלת איזשהו מושג, זה גם… זה ממש רגע שאני אומרת לי: טוב, הנה הזמן לקחת אחריות על הנושא הזה.
דרור: וזה… היום זה מאוד קל, שנכנסים לאתרים, פשוט רואים את הכל וגם אפשר להרים טלפון לסוכן…
סיון: הכל נגיש.
דרור: מה שכן, אני אגיד, הזכרת את האתרים וזה באמת נותן הרבה ערך ומידע, עדיין כל אדם יש לו את הרצונות שלו, את הבחירות שלו, את השאיפות שלו.
סיון: נכון.
דרור: הייעוץ חייב להיות ברמה פרטנית, לא חכם לקחת עצות כלליות מהאינטרנט וליישם את זה אחד לאחד, על…
סיון: עליי.
דרור: עלייך, או…
סיון: כאילו עליי כפרסונה, כאינדיבידואל.
דרור: כן, כי כל אחד יש לו סטטוס משפחתי אחר ויש לו רמת שכר אחרת, ו… אז כדאי לעשות זאת ברמה פרטנית, וכדאי להיות מודע שיש אנשי מקצוע שהם בדיוק נוגעים בנקודות האלה וכדאי מאוד להתייעץ.
סיון: חד משמעית. דבר, לדעתי, אחרון אולי בתלוש שכר ששווה כסף ולא דיברנו עליו, זה כל הנושא של ימי חופשה וימי מחלה, ואיך אני מנצלת את זה.
דרור: נכון, נכון, אז יש לנו ימי חופשה וימי מחלה, בתוך התלוש גם אפשר לראות את זה למטה, בדרך כלל זה מופיע בחלק התחתון של התלוש. ימי מחלה, יש לפי החוק, כל חודש אתה צובר את החלק היחסי של אותו חודש ביחס לשנה, [סיון מהמהמת] וכמה שניצלת, אם דיווחת במערכת בתוכנת הנוכחות, יום מחלה אחד, אז זה פשוט יהיה לך פלוס כמה שצברת, ומינוס כמה שצברת. ימי חופשה מתנהלים אותו דבר, רק שבימי חופשה, המינימום זה 12, זאת אומרת יום לחודש, ופה נגיד שני דברים, אחד, בסיום עבודה, יש דבר כזה שנקרא "פדיון ימי חופשה", זאת אומרת יתרת החופשה שנשארה לך היא שווה כסף, אם נשארו לך שני ימי עבודה והשכר שלך הוא, לא יודע, 10,000, אז השני ימי עבודה האלה, יש להם… כאילו יתנו לך אותם בתור כסף, בתור… זה ייכנס לך לתלוש ובנטו אתה תראה את זה. אז כדאי שכל עובד שיש לו תלוש שכר שיעקוב, כל חודש ויראה באמת שהיתרת החופשה שלו היא תואמת לכמה שמגיע לו לצבור מול כמה שהוא ניצל. אוקיי? כי ב… לכשהוא יסיים שם, לא משנה אם הוא פוטר או שהוא התפטר, יש את הפדיון ימי חופשה וזה כסף שהוא זכאי. יש אנשים שיכולים לצבור הרבה מאוד ימי חופשה וזה כמעט מגיע לעוד חודש משכורת, אפילו מעבר לזה.
סיון: וואו.
דרור: כן.
סיון: וימי מחלה אני לא יכולה? זה לא עובד באותו אופן?
דרור: לא, ימי מחלה… ימי מחלה ברוב המגזרים לא מקבלים על זה, אין פדיון ימי מחלה. יש מקומות מסוימים שכן יש בהם…
סיון: מה, הסכמים קיבוציים?
דרור: כל מיני הסכמים, מקומות עבודה ספציפיים שכן, ששמה לא רוצים שהעובדים, אולי, כאילו, לא יקחו ימי מחלה, וכן, אפשר לפדות את זה, זה מקובל רק במקומות מאוד ספציפיים, באופן כללי, אין פדיון ימי מחלה. עוד דבר שכדאי לדעת, שעל ימי חופשה, אפשר בהחלט לעשות עליהם משא ומתן, זאת אומרת, אם המעסיק אומר לך: "זה הימי חופשה שאני נותן", אתה בהחלט יכול להגיד, "לא, אני רוצה יותר". ולבקש את זה, והרבה פעמים, המעסיק יגיד: "אין לי בעיה". כי הוא לא מרגיש, המעסיק לא מרגיש שהוא משלם את זה מדי חודש, אוקיי? אז… ולכן, תהיה לו פחות בעיה לתת את זה, והעובד יודע שיש לו יותר ימי חופשה לנצל, או אם הוא צובר אותם, שיהיה לו ביום שהוא יסיים. אז נגיד, עובד שקיבל 20 ימי חופשה, זה לא שביום הראשון יש לו כבר 20 ימי חופשה, אלא הוא צריך לצבור אותם, זאת אומרת, כל שנה הוא יכול להגיע עד 20 ימי חופשה, זאת אומרת, כל חודש יקבל את החלק היחסי שלו. אוקיי?
סיון: שאלה נוספת על זה, הימי חופשה זה דבר שהוא נצבר גם, כאילו, במעברים של שנה? זאת אומרת, אם אני עובדת במקום עבודה מעבר לשנה, לשלוש, ארבע שנים, זה דבר שאני יכולה לצבור אותו לאורך השנים?
דרור: אז יש מקומות עבודה שמגבילים את הצבירה, שאומרים כל שנה… זה, ויש מקומות עבודה שאומרים: אפשר לצבור לפחות פעמיים.
סיון: אוקיי, זה תלוי מעסיק, אז זה אפשרי, אבל זה תלוי מעסיק. אוקיי, וואו. אז בעצם, אני חושבת שנגענו בהרבה מאוד נקודות, שבהם אפשר להתמקח בחוזה, או ברגע שאנחנו ניגשים למקום עבודה חדש, מקבלים את החוזה הזה, שחשוב מאוד שנקרא, לא רק שורת הברוטו צריכה לעניין אותנו, או מה סגרתי עם המעסיק שלי, אלא גם דברים מעבר.
דרור: נכון. אז בוא נגיד אותם ככה בגדול, כשאתה מקבל תלוש… אתה מקבל הסכם עבודה, קודם כל, לשים לב שהתפקיד שהתמיינת אליו, הוא באמת מוגדר שם בצורה נכונה, שלא יהיה אחר כך חוסר… חוסר קורלציה.
סיון: כן.
דרור: התמודדת לתפקיד, לא יודע, מפתח, לראות שבאמת, כתוב שאתה מפתח. דבר נוסף, זה באמת לראות שהברוטו זה כמו שסגרתם, עכשיו, דברים שאפשר להתמקח עליהם, חוץ מהשכר שבדרך כלל דבר ראשון שנסגר, זה נסיעות, אמרנו שיש את המינימום, אבל…
סיון: אפשר יותר. נכון.
דרור: אפשר לקבל יותר, אפשר לקבל 500, אפשר לקבל 750, 1000.
סיון: טלפון.
דרור: טלפון היום זה כבר לא כזאת הטבה, 30-40 שקל אבל נגיד אוכל…
סיון: סיבוס.
דרור: תן ביס, סיבוס, כל ה… זה, אז בהחלט אפשר לבקש, הגדלת ימי חופשה, קרן השתלמות שאפשר לבקש, והגדלת הפיצויים מ-6 ל-8 ושליש, אם מראש זה לא ניתן. כל הדברים האלה הם בהחלט שווים הרבה מאוד כסף וכדאי לכל עובד שבא למשא ומתן לדעת ולמקסם את עצמו. זה גם מראה על רצינות, כאילו כלפי המעסיק.
סיון: וידע.
דרור: וידע, כן, ידע שווה כסף, בעיניי זה שהוא שווה הרבה מאוד כסף.
סיון: וואו דרור, נתת פה מידע מטורף מטורף מטורף מטורף, אני למדתי מלא, אני בטוחה גם שכל המאזינים והמאזינות שלנו, ככה, ילמדו מהדבר הזה, תודה רבה לך שבאת והסברת לנו, אני מניחה שיהיו לנו עוד כמה פרקים שנדבר עליהם, ובנקודה הזו אני גם אגיד. הנושא של תלוש שכר זה מ-שיח שלנו. מי מכם שיש לו איזה שהוא רעיון או נושא, שבא לו שנעלה כאן בפודקאסט הכלכלי או בפודקאסט בכלל, אתם מוזמנים לפנות אלינו ברשתות החברתיות, באינסטגרם, בפייסבוק, בוואטסאפ, אנחנו בהחלט בהחלט לוקחים את זה לתשומת ליבנו. וזהו, אתם מוזמנים לשמוע את הפודקאסט הזה באמת בכל הפלטפורמות. בספוטיפיי, ביוטיוב, ביי… בטלפון שאנו, איפה שלא תרצו.
דרור: פייסבוק, אינסטגרם.
סיון: פייסבוק, אינסטגרם, יודעים, you know, you know.
דרור: אני אגיד לסיום עוד דבר, אנחנו מדברים הרבה… הרבה ממה שאנחנו מדברים, הכל בעצם מגיע משינוי וממיינדסט שבאמת חושב על הדברים, רוצה למקסם לעצמו את החיים הכלכליים שלו ולא ככה כדי לזרום עם הזרם ולעצום עיניים. אני אגיד עוד דבר בנקודה הזאת שכל סטודנט שמשלם דמי רווחה יכול לקבוע, ויותר נכון לקבוע איתי, ואנחנו נבדוק אם יש לו, מגיע לו החזרי מס ואפשר בכלל ייעוץ כלכלי וש…
סיון: חד משמעית, חד משמעית, חבר'ה, קחו אחריות על הכסף שלכם, תפעלו, זה לוקח באמת, הצעד הכי קשה זה מ-0 ל-1.
דרור: בדיוק.
סיון: תשלחו מייל לדרור, תקבעו איתו, ומשם, באמת באמת, השמיים הם הגבול, תודה רבה לכם, שיהיה לכם אחלה יום, ונתראה בפרק הבא.
[אות מוזיקלי]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Комментарии