סרטן הגליובלסטומה נחשב לסרטן אלים וקטלני. פריצת דרך עולמית של ד"ר ליאור מאיו הצליחה להוביל לנטרול מקור האנרגיה של הגידול במודל חיות ובכך גרמו להיעלמותו. התוצאות דרמטיות: לאחר שהחוקרים העלימו את מקור האנרגיה (האסטרוציטים), תוך מספר ימים הגידול גווע ונעלם, ומרבית החיות הנגועות שטופלו נשארו בחיים. במהלך הפודקסט, ד"ר ליאור מאיו מבית הספר סגול למדעי המוח ומבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, משתף אותנו בתהליך המחקר ובממצאים המעודדים, וכן הוא מאמין כי התגלית עשויה לשמש בסיס מבטיח לפיתוח תרופות יעילות עבור הסרטן האלים וחשוך המרפא, וכן עבור גידולי מוח מסוגים אחרים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/01/2023.
קריין: "תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
[אות מוזיקלי]
מיכאל: האם ניתן לנטרל מקור אנרגיה של גידול סרטני במוח? איך ניתן לעשות זאת? הנה הצצה על מחקר פורץ דרך למיגור הגליובלסטומה.
שלום, כאן מיכאל מירו עם עוד פודקאסט בערוץ "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב.
ללא ספק פריצת דרך בקנה מידה בינלאומי, אפשר לומר, דוקטור ליאור מאיו, אתה מבית הספר סגול למדעי המוח ומבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן. אז בוא נתחיל מהמחלה הזאתי.
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: גליובלסטומה.
ד"ר מאיו: כן, גליובלסטומה. אז גליובלסטומה הוא בעצם גידול סרטני במוח, אחד מהגידולים האגרסיביים ביותר הידועים לנו כיום. טיפול בו לא השתנה קרוב ל-40-50 שנה. הוא כולל הקרנות, במידת האפשר. הוא כולל כימותרפיה מאוד מאוד מוגבלת, ותלוי במיקום שלו וביכולות, גם ניתוח להוצאת הגידול. אבל התוצאה היא, שעדיין, למרות עשרות שנים של מחקר, הגידול הזה הוא בכמעט כל המקרים קטלני, לצערנו הרב.
מיכאל: כן, והטיפול שאתה מדבר עליו הוא בעצם, יכול להיות שבהרבה מקרים מתים מהטיפול ולא מהמחלה.
ד"ר מאיו: הטיפול הוא מאוד אגרסיבי.
מיכאל: מאוד אגרסיבי.
ד"ר מאיו: מאוד קשה. כן.
מיכאל: אז אתם נכנסתם לאיזה מקום מאוד מעניין, זאת אומרת במקום ללכת ולהפציץ את הגוף בהקרנות ובכימותרפיה, אתם אומרים, בואו נראה איך התא הזה גדל, איך הוא חי, מה הוא צריך בשביל לחיות ואתם תוקפים את זה מהנקודה, מהבסיס שלו.
ד"ר מאיו: כן, למעשה, הרבה מאוד שנים, אנשים חקרו את הגידול עצמו, ניסו לתקוף את הגידול, למעשה. כלומר, כל השיטות שדיברתי מקודם, הם תוקפות את הגידול בצורה ישירה. אנחנו הלכנו לכיוון טיפה אחר, שאומר, אוקיי, הגידול הזה לא גדל בוואקום, הוא גדל בתוך סביבה מסוימת.
ומה זה בעצם גידול? זה תאים שמתחלקים במהירות מאוד גבוהה וללא בקרה. כלומר, אם אני עכשיו תא שצריך להתחלק וליצור עוד תאים, אז אני צריך הרבה אנרגיה, אני צריך הרבה דברים שיספקו לי. אני צריך הגנה ממערכת החיסון. וכל המרכיבים האלה בעצם נובעים ממה שאנחנו קוראים לו ה-Tumor microenvironment. הסביבה שמקיפה את הגידול ותומכת בו. ואנחנו רצינו להבין איך הסיפור הזה מתפקד בתוך הגידול.
מיכאל: ואתם הלכתם דווקא למקור האנרגיה. אני מתאר לעצמי שזה היה ניסוי וטעייה, נכון? זאת אומרת, התחלתם ממקומות ליד. כמו שאמרת, יש סדרה של קטגוריות ועברתם אותן אחת אחת.
ד"ר מאיו: אז למעשה, כשהתחלנו את זה, דווקא לא בהכרח חשבנו על אנרגיה. כאילו זה היה בגדול אחד הדברים שחשבנו עליהם אבל התחלנו משאלה יותר כללית. התחלנו עם השאלה מה תפקיד האסטרוציטים שבגידול. עכשיו, אסטרוציטים הם תאים שהם… שמם נובע מהמורפולוגיה שלהם שהיא דמויית כוכב, דמויית סטאר, ואנחנו חוקרים אותם במעבדה כבר הרבה מאוד שנים. ומה שראינו, שהם מקיפים את הגידול בצורה מאוד מיוחדת, הם נהיים מאוד, אנחנו קוראים לזה אקטיביים, סביב הגידול, ורצינו להבין מה הם עושים שמה. אז הדבר הראשון שעשינו היה באמצעות מערכת של עכברים טרנסגנים, בעצם להשמיד את התאים האלה. וכאשר אנחנו משמידים את התאים האלה גילינו משהו מדהים. מגידול שהוא קטלני לחלוטין, כל זמן שעשינו את הפעולה של להשמיד את התאים, העכברים נשארו לגמרי בחיים. אפילו עכבר אחד לא מת. וכאשר הפסקנו את הטיפול הזה, בערך 80% מהעכברים נשארו בחיים כלומר עברו רגרסיה מלאה של הגידול והגידול נעלם בהם. וזה היה באמת מאוד מאוד יוצא דופן בתחום.
מיכאל: אני רוצה רגע להבין, אותם אסטרוציטים שאתה מדבר עליהם דמויי הכוכבים, הם תוצר של הגידול או זה תגובה של הגוף?
ד"ר מאיו: לא, הם למעשה תאים שנמצאים במוח בצורה רגילה. הם למעשה אפילו כמעט רוב התאים, תאי התמך במוח, זה הם. באופן רגיל התפקיד שלהם הוא לתמוך בתאי העצב, לספק להם מזון, לעזור להם, לבודד את הגוף, לייצר את המחסום דם-מוח, שזה בעצם אלמנט שמבודד את המוח מהדם ומאפשר מעבר מאוד סלקטיבי של חומרים מהדם אל המוח, ככה שבאופן רגיל הם עושים תפקידים מאוד מאוד חיוביים.
מיכאל: ופה במקרה של הגידול, הם מתייחסים לזה כתא לכל דבר ועניין הם לא מזהים את זה כמשהו עויין את הגוף, אלא באים לספק…
ד"ר מאיו: ההפך. זה ההפך. הגידול גורם להם להפוך לתאים שתומכים בו. ומה שגילינו בהמשך, שהפעילות שלהם כל כך קריטית, בכל כך הרבה אספקטים שונים, שבלעדיהם הגידולים פשוט נעלמים. הגידולים לא יכולים לשרוד בלי הפעילות התומכת של התאים האלה.
מיכאל: זאת אומרת הגידול הוא זה שמזהה אותם?
ד"ר מאיו: כן, הגידול גורם להם…
מיכאל: זה תהליך מעניין.
ד"ר מאיו: הגידול גורם להם להתחיל לעשות דברים בשבילו. אנחנו יודעים שגידולים עושים את זה, נגיד, עבור תאי מערכת החיסון, גם במוח וגם בגוף. תאי מערכת החיסון שבאים לתקוף את הגידול, הגידולים משכנעים אותם לעבור צד, בעצם, ולהתחיל לתמוך בהם. מסתבר שהם עושים את זה גם עבור האסטרוציטים האלה. אבל פה, באמת, מצאנו שהתפקיד שלהם הרבה הרבה הרבה יותר, הרבה יותר קריטי למערכת, מאשר כל דבר אחר שראינו בעבר.
מיכאל: איך זה קורה? איך זה קורה שגידול משכנע, אני אומר את זה בלשון עממית.
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: [מגחך] כדי שנבין את זה, משכנע אותו לעשות את זה? לא לזהות שיש פה בעיה?
ד"ר מאיו: אממ, למעשה זה נובע על התקשורת בין תאים שונים. והגידול מפריש חומרים מסוימים עבור האסטרוציטים, שפשוט גורמים להם לבצע פעולות בשבילו. האסטרוציט לא יודע שזה גידול. הוא יודע שיש תא שצריך את העזרה שלו ב-א, ב, ג, ד והוא פשוט יעשה את זה, כי זה הסיגנל שהוא קיבל. זה ההודעה שהוא קיבל.
מיכאל: מרתק. מרתק. זאת אומרת, יש פה סוג של תקשורת, שהיא פשוט פותחת הרבה מחשבות לגבי טיפול בגידולים, או בבעיות רפואיות.
ד"ר מאיו: כן. וכשהתחלנו להסתכל על זה באמת, אחרי שראינו שהאסטרוציטים קריטיים לגידול, ניסינו להבין למה. למה הם כל-כך כל-כך משמעותיים? אז אספקט אחד שמצאנו, זה שאם דיברתי מקודם על זה שתאי מערכת החיסון מגיעים אל גידול ואז עוברים צד, אז מסתבר שלאסטרוציטים האלה, יש תפקיד קריטי במעבר צד הזה. והם יכולים בצורה… ישירות לתווך את המעבר הזה.
אם, לדוגמה, אני אקח תאי מערכת חיסון יחד עם גידול, תאי מערכת החיסון יתקפו את הגידול. אבל כאשר אני אוסיף את האסטרוציטים למערכת הזאתי, תאי מערכת החיסון יפסיקו לתקוף את הגידול, ואפילו יבטאו על עצמם מרקרים וסיגנלים שיגידו לתאי מערכת חיסון אחרים שמגיעים לאזור לעצור ולא לתקוף. דבר שאנחנו קוראים לו Checkpoint Inhibitors. בעצם הם עוצרים את התגובה החיסונית שתקרה בהמשך.
דבר שני שראינו, ונורא ריתק אותנו, היה באמת הנושא של שינויים מטבוליים. ואחד מהם היה כולסטרול. פתאום ראינו שהאסטרוציטים מייצרים המון המון כולסטרול ומפרישים המון כולסטרול.
עכשיו, למה זה נורא מעניין? זה נורא מעניין כי למרות שלכולנו יש המון כולסטרול בגוף, לחלקנו יותר ממה שאנחנו היינו רוצים. הכולסטרול הזה לא יכול לעבור את המחסום דם-מוח שהזכרתי מקודם. כלומר, כל הכולסטרול שמיוצר, שנמצא במוח, צריך להיות מיוצר מחדש במוח. כולסטרול מהדם לא רלוונטי.
ואז שאלנו אז אוקיי, אז מה הקשר בין כולסטרול לבין גידולים? ומסתבר שהקשר הוא הדוק למדי. גידולים במוח תלויים בכולסטרול בתור מקור האנרגיה העיקרי שלהם. כאשר אתה מעלים את הכולסטרול מהמערכת, הגידולים האלה מתים. תחשוב שיש לך עכשיו מפעל שמייצר המון המון המון דברים, בהקבלה לגידול. אז במקום לנסות לתקוף חלקים שונים במפעל או את השומרים או את הגדר כדי להגיע למפעל, אתה פשוט מנתק את הקו מתח שמזין את המפעל.
מיכאל: כן, אבל הכולסטרול משמש אותנו לעוד דברים בגוף ולא רק את המוח. איך עושים את ההפרדה הזאת?
ד"ר מאיו: אז זה כל היופי. שהכולסטרול בדם והכולסטרול במוח הם שני פולים נפרדים לחלוטין. בגלל המחסום דם-מוח, אין קשר ביניהם. כלומר, אני יכול לטרגט בצורה ישירה את מה שקורה במוח בלי להשפיע על הגוף.
מיכאל: זאת אומרת, לפגוע רק בייצור הכולסטרול במוח.
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: שזה דבר שהוא חדשני.
ד"ר מאיו: אה, כן, כי בעצם הוא פותח קשת של המון המון אפשרויות עכשיו. ושבאמת השתמשנו במודלים שיש לנו על מנת למנוע את המעבר כולסטרול בין התאי האסטרוציטים לבין הגדולים הצלחנו להגיע להרעבה של הגידולים ולמוות שלהם. ועכשיו אנחנו מנסים לראות איך אנחנו לוקחים את זה וממנפים את זה הלאה.
מיכאל: איך עוצרים את זה? זאת אומרת, עד כאן הבנתי את זה ברמה התיאורטית. זה בצורה תרופתית, זה בצורה של… מה אתם עושים?
ד"ר מאיו: אז במערכת הקודמת מה שעשינו, היה להשתמש בחלקיקים דמויי וירוס שיודעים להיכנס אל הרקמה ולהשפיע על תאים מסוימים, במקרה שלנו על האסטרוציטים. וכאשר הם נכנסים אל התא, הם גורמים לו להפסיק לבטא גן. במקרה שלנו, זה הגן שאחראי על החלבון שמאפשר את היציאת כולסטרול מהאסטרוציט אל הגידול.
מיכאל: זה מתכתב עם ה-mRNA למשל?
ד"ר מאיו: בדיוק. אז למעשה אנחנו מבטאים אלמנטים של shRNA שגורמים לדגרדציה או לעיכוב של תרגום ב-mRNA ולכן מונעים יצירת חלבון ואת הפעילות שלו.
מיכאל: זאת אומרת זה בתנאי שאנחנו יודעים שזה פוגע רק במקום הזה. זאת אומרת…
ד"ר מאיו: זה כל היופי, בגלל השימוש בחלקיקים האלה, דמויי הוירוס, אני יכול לשלוח אותם בדיוק לאן שאני רוצה, הם יגיעו לאזור שאני רוצה, והם ישפיעו על התאים שאני רוצה. זה מאפשר לי סלקטיביות מאוד מאוד גבוהה.
מיכאל: זאת אומרת, אני אזריק אותם דרך מערכת הדם, זה יגיע לשם…
ד"ר מאיו: אני פשוט אזריק להם ישירות למוח.
מיכאל: אה, ישירות למוח.
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: זאת אומרת, אפילו לא נותן לזה את המעבר… המעבר דרך מערכת מערכת הדם.
ד"ר מאיו: לא. בגלל שאני יודע איפה הגידול נמצא, אני יכול להזריק את זה בדיוק לאזור הגידול. ולכן כל תופעות הלוואי מסביב בעצם הרבה יותר קטנות.
מיכאל: כן.
ד"ר מאיו: עכשיו אם אני גם מפעיל את האלמנטים האלה בצורה כזאתי שיהיו פעילים רק באסטרוציטים מאוקטבים, אז אני אפילו מוסיף עוד אלמנט של בקרה בטיחותית על הסיפור הזה.
מיכאל: אני, לפחות ממה שאני מבין, זאת אומרת במקום להכניס דברים דרך מערכת הדם ולהגיד שהיא תביא את זה למקום, אתם אומרים לא, לא, לא, אנחנו נלך למקום של הגידול, למקום שבו מתרחש שדה הקרב למשל, ונזריק שמה את זה כי זה מקום שבו החומר יעבוד טוב יותר, ויעיל יותר.
ד"ר מאיו: בדיוק. אז זאתי אופציה אחת. עכשיו, האופציה הזאתי בעכברים, אין לי בעיה לעשות אותה, ובבני אדם היא גם מקובלת, הזרקה של וירוסים אל סביבת הגידול היא דבר שכבר קיים משנות ה-80.
עכשיו אנחנו פועלים עם מסלול אחד שהמטרה שלו באמת לקחת את זה ולנסות להעביר את זה לקליניקה ולהיבטים האלה. אבל זה ייקח טיפה יותר זמן, כי צריך לפתח כאן משהו חדש.
במקביל לכמה דברים שאנחנו עושים עכשיו, זה לבחון את ה-pool של תרופות שקיימות. הרי אנחנו מנסים להילחם בכולסטרול כבר הרבה מאוד שנים. אז נוצרו כבר הרבה מאוד מערכות תרופתיות שיודעות להתמודד עם חלק מהאלמנטים האלה. עכשיו, הם לא נוסו מעולם על נושאים כמו גידולי מוח. אבל מצאנו שיש כמה תרופות שיש להן את הפוטנציאל גם להיכנס אל המוח, וגם להשפיע על המסלול שאנחנו רוצים להשפיע.
מיכאל: זאת אומרת, שכן אני אקח אותה דרך הפה, כמו שלוקחים את התרופות האלה.
ד"ר מאיו: [מהמהם בהסכמה]
מיכאל: ובעצם זה יגיע למוח, מתוך אותו…
ד"ר מאיו: בדיוק.
מיכאל: מסלול שאתה מדבר עליו, שהוא יודע לחדור למקום שבו הכולסטרול הרגיל לא ידע.
ד"ר מאיו: נכון. עכשיו, היופי בדבר הזה שזה תהליך שנקרא Repurposing, מציאת מטרה מחדש. כלומר, יש לי תרופה שכבר אושרה על ידי כל הרשויות הרפואיות, על ידי ה-FDA, יש לה פרופיל בטיחותי, היא כבר מוכרת למדע, ועכשיו מה שאני עושה, אני לוקח אותה ומפעיל אותה על אפליקציה חדשה. על התוויה רפואית חדשה, מה שמאפשר לי לחסוך מיליונים בהשקעה, ושנים רבות בפיתוח.
מיכאל: כן, כי יש לך כבר את האישור, אבל אנחנו ראינו בניסוי של הקורונה שזה גם ריסקי.
ד"ר מאיו: נכון. אז עכשיו אנחנו עושים את הניסיונות הפרה-קליניים בדברים האלה, ואני יכול להגיד לך שכבר מניסיונות ראשוניים שרצים במעבדה, התוצאות מדהימות לגבי חלק מהתרופות האלה. שלגמרי יכול להגיד שתוך שנה, שנתיים, אנחנו נוכל, לפחות האספקט הזה, להעביר כבר אל הקליניקה.
מיכאל: יש לי שתי שאלות.
האם בבדיקת כולסטרול רגילה שאנחנו עושים היום, אנחנו נדע לזהות אם יש פתאום איזה עלייה אקספוננציאלית בכולסטרול, שיש גם בעיה במוח? זאת אומרת, אתה מסב תשומת ליבו של הרופא או של הרופאה, שיכול להיות שיש גם בעיה במוח?
ד"ר מאיו: לא, כי הפולים האלה נפרדים.
מיכאל: זאת אומרת…
ד"ר מאיו: כי אין קשר…
מיכאל: אתה לא… אתה לא תראה את זה בבדיקת הדם.
ד"ר מאיו: אין קשר בין כולסטרול בדם לבין הכולסטרול במוח. הם לחלוטין נובעים ממקורות אחרים.
מיכאל: אז מפה השאלה הבאה, איך עושים את זה? שמזהים לפני-כן, זאת אומרת שלא נלך לטפל בגידול, אלא אולי נזהה את התהליך הרבה לפני-כן, כשמתחיל משהו במוח.
ד"ר מאיו: לצערי הרב, זה כמעט בלתי אפשרי לעשות. אממ, הדרך היחידה להתמודד עם דברים כאלה היא באמת סריקה קבועה של מערכת העצבים, לראות אם קורים בה כל מיני שינויים, וזה יהיה רלוונטי להרבה מאוד מחלות, אבל העלויות של דבר הזה הופכות את זה לפשוט לא ריאלי.
מיכאל: לא, זה גם. אהה. אנחנו לא נחייה, אנחנו נהיה רק בבדיקות.
ד"ר מאיו: בדיוק.
מיכאל: זה לא סביר. אני פשוט ניסיתי לחשוב איזה מרקר שהוא פשוט, לראות אם יש איזה בעיה.
ד"ר מאיו: זה לא ייתן לנו מרקר טוב, זה לא, זה לא ילך לכיוון הזה.
מיכאל: זה בכלל יש בעיה בגידול, בגילוי של גידולים במוח. זה דבר שכמו שמוכר מהלבלב…
ד"ר מאיו: בדיוק.
מיכאל: שיש מקומות שזה מתחיל, ואתה לא יודע כלום ואז זה בא בבום.
ד"ר מאיו: נכון. בהרבה מאוד רקמות רכות, כאשר הגידול מתחיל, עדיין הרקמה יכולה לפצות. וכאשר כבר מתחילים להופיע הסימנים הקליניים בגוף שלנו, כבר הגידול הוא מאוד מאוד משמעותי. אממ, ולכן זה הרבה יותר מאתגר.
מיכאל: ולפי מה שאתה אומר, בעצם, כל בדיקות הדם שאנחנו עושים, לא נותנות שום אינדיקציה על האיבר שהוא מאוד קריטי בחיים שלנו. בלי המוח אנחנו לא נחייה.
ד"ר מאיו: נכון. כרגע לא. כרגע ההפרדה הזאתי היא מאוד משמעותית. יש כל מיני כיוונים שמדברים על לעשות Liquid Biopsies ודברים כאלה, אבל זה טכנולוגיה שהיא מאוד מאוד בהתחלה שלה ועוד לא…
מיכאל: זה פשוט מרתק שבעצם הגוף פה מנהל כמה מערכות נפרדות, שהן כאילו לא קשורות זו בזו, וזה… מעניין למה זה, מה זה נותן?
ד"ר מאיו: זה נותן, אממ, זה נותן הגנה על המוח. למעשה, למרות מה שדיסני מנסים למכור לנו, האיבר הכי חשוב בגופנו הוא המוח ולא הלב.
מיכאל: הלב זה הרגש.
ד"ר מאיו: והמוח יעשה… והגוף יעשה הכל כדי להגן על המוח. כלומר, הגוף מעדיף לשלוט בכל מה שיכנס למוח, כדי שלא ייכנסו וירוסים ואלמנטים אחרים וכדומה וכדומה, ואם על הדרך זה גם ימנע כניסה של חומרים אחרים, אז פשוט ייצרו אותם מחדש במוח.
עכשיו, בדרך כלל אנחנו מסתכלים על המחסום דם-מוח הזה בתור מגבלה. למה מגבלה? כי הוא מונע מעבר של הרבה מאוד תרופות. נגיד, כימותרפיה כלפי GBM, גליובלסטומה, היא מאוד מוגבלת. כי מעט מאוד אלמנטים כימותרפיים יכולים לעבור את המחסום דם-מוח.
אבל מה שאנחנו הסתכלנו עליו פה, זה טיפה הפוך. במקום לנסות להילחם בגוף, אנחנו משתמשים בו. אנחנו מבינים שהמחסום הזה בעצם יוצר לי פגיעות מיוחדת. כי אם אני עכשיו אנסה להוריד כולסטרול בכל הגוף, אנחנו גם מנסים את זה המון המון שנים, זה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי. אבל להוריד כולסטרול בתוך איבר סגור, בתוך קופסה סגורה, שאני הרבה יותר שול… כאילו, מרחבית, היא הרבה יותר מוגבלת, הרבה יותר קל לי. אז בעצם אני הופך את המחסום דם-מוח הזה, שבדרך כלל אנחנו תופסים אותו כמכשול, בעצם, ליתרון. וזה אחד מהדברים היפים בצורה שאנחנו מסתכלים על הדברים.
מיכאל: וכשאתם בודקים את הכולסטרול הזה, הוא בדיוק כמו הכולסטרול האחר שיש לנו במקומות אחרים?
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: בדיוק אותו דבר?
ד"ר מאיו: כן, כן, זו אותה מולקולה.
מיכאל: אז השאלה שלי, כי למשל בגוף אתה אומר, אם אני משנה את התזונה, אז מאזן הכולסטרול שלי משתנה.
ד"ר מאיו: נכון.
מיכאל: זאת אומרת, אני אוכל נניח יותר אגוזים, פחות בשר וכן הלאה. אני לא נכנס עכשיו לפתרונות, אבל תזונה משפיעה על הכולסטרול. השאלה אם זה גם לא משפיע. שום דבר?
ד"ר מאיו: שוב, שני פולים מופרדים לגמרי. אין קשר ביניהם.
מיכאל: אין קשר. אז איך הוא מיוצר?
ד"ר מאיו: נכנסים מרכיבים מאוד ראשוניים, ומהם מסנתזים מחדש כולסטרול.
מיכאל: זאת אומרת, מרכיבים מהגוף נכנסים.
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: ואנחנו יודעים מה הם?
ד"ר מאיו: כן, אבל הם מרכיבים הכי בזאליים שיש, כאילו, הכי פשוטים שיש. בעצם, כמו שהגוף שלך בונה כולסטרול, גם המוח בונה כולסטרול מאבני היסוד שלו.
מיכאל: בקיצור, מה שאתה אומר, המוח ממש מוגן.
ד"ר מאיו: כן.
מיכאל: ממש מופרד, ו… ו… ועבורי זה, ממש חדש. זאת אומרת, ש… לך, אתה חי את זה, אבל העניין שהמוח פה נמצא עם מערכות הגנה נוספות, וזאת מערכת הגנה שסוגרת אותו מפני החוליים של הגוף.
ד"ר מאיו: לגמרי. אממ, אבל זה שוב, ככל שהוא מוגן, גם אלה האתגרים פרמצבטיים שעומדים בפנינו.
מיכאל: כן.
ד"ר מאיו: על איך להעביר אחרת תרופות, אם תסתכל על כל המחלות שמשפיעות על המוח, אנחנו מאוד מוגבלים במה אנחנו יכולים, בתרופות שלנו, ומה נכנס למוח, ומה לא נכנס למוח.
מיכאל: פשוט ניסיתי לחפש משהו של אורח חיים.
ד"ר מאיו: אבל אני אספר לך משהו שהוא דווקא נחמד, זה קצת עבודה יותר ישנה שלנו. אממ, אנחנו מצאנו עוד מנגנון נורא נורא נחמד, שיכול להעביר דברים למוח בצורה יעילה. דרך האף.
אם תחשוב על הדוגמה הכי אלמנטרית לדברים שאנשים לוקחים דרך האף, שמשפיעים על התודעה שלהם, יש מגוון סמים שאנשים עושים.
מיכאל: נכון.
ד"ר מאיו: אבל מסתבר שהמנגנון הזה גם יכול לאפשר לנו גישה מאוד ישירה אל המוח בהעברה של תרופות.
מיכאל: זאת אומרת, שאיפה דרך האף בעצם יכולה להעביר את זה ישירות למוח.
ד"ר מאיו: כן, היא כיוון, יש שם איזה רגישות מסוימת של המחסום הזה, שדווקא זה כיוון נורא נורא מעניין שמסוגל להעביר דברים בצורה ישירה אל המוח.
מיכאל: ואת זה בעצם גילו כל אלה שמשתמשים בסמים, לאו דווקא המדע… [מגחכים]
ד"ר מאיו: נכון.
מיכאל: ניסוי וטעייה שלהם.
ד"ר מאיו: נגיד, עשו ניסיונות נורא ישנים פעם, שנתנו חומר רדיואקטיבי, גם דרך האף וגם דרך הדם. רדיום ברמה נמוכה.
ומה שהראו בצורה ממש מדהימה, זה שמתן שלו דרך האף צבע את כל המוח בגרנדיאנט מאוד יפה, מיידי, אבל מתן שלו פריפריאלי, דרך oral או דרך הזרקה IV, אז המון הלך לכבד והתפרק שם, ורק כזה פרומיל הצליח להגיע בסופו של יום אל המוח. כלומר, הערוץ הזה של מתן דרך אף הוא ערוץ לדעתי מרתק שיוכל בעתיד לאפשר לנו לתת בצורה הרבה יותר ממוקדת תרופות אל המוח.
מיכאל: וזה דבר שנמצא גם כן בתהליך של מחקר.
ד"ר מאיו: כן, זה גם משהו שאנחנו מנסים לפתח ולראות איך אנחנו יכולים להשתמש בו גם כן.
מיכאל: שזה בעצם מקום כל כך קרוב למוח ו…
ד"ר מאיו: בדיוק.
מיכאל: ויכול לעזור.
ד"ר מאיו: אז במקום לתת תרופות נגיד שמונעות את המעבר הכולסטרול הזה דרך הדם, ואז שהם יגיעו אל המוח אחרי שרק… אחרי שהם התפרקו בכבד, ואחרי שהמון המון ילך לאיבוד, לנסות לבנות אותם בצורה כזאתי שהם יהיו מסיסות בדרך הנכונה, כדי שהם יוכלו לעבור דרך רקמת הרירית של האף ולהיספג ולהגיע ישירות אל המוח.
מיכאל: לסיכום, דוקטור מאיו, מעניין אותי לדעת, אנחנו יודעים למה זה נקרא, הסרטן הזה? יש כל מיני טענות על סרטנים אחרים שאומרים שיש להם סיבה. מה יש פה?
ד"ר מאיו: תראה, אנחנו יודעים על המוטציות הגנטיות שתומכות בו. אבל להגיד למה הוא מתחיל ולמה הוא נוצר, אנחנו באמת לא יודעים. אממ, זה עדיין שאלה פתוחה, מתי, מה גורם לטריגר הסרטני הראשוני?
מיכאל: זה נשאיר לניניך המדענים.
ד"ר מאיו: אני מקווה.
מיכאל: כן, אני מקווה שימצאו.
דוקטור ליאור מאיו, למדנו המון המון המון על סוגיה שפשוט נעלמת, שקופה לנו, לאלה שלא חוקרים את זה. תודה רבה לך.
ד"ר מאיו: בבקשה, תודה רבה שהזמנתם אותי.
[אות מוזיקלי]
קריין: "תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Коментарі