תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים - איך להתנהל כלכלית כסטודנט בתל אביב | מחוץ לסילבוס (פרק 2)
- רותי מושקוביץ
- Apr 1
- 21 min read
סטודנטים בתל אביב? אתם לא היחידים שמרגישים את הלחץ הכלכלי - 63% מכם תלויים בסיוע כלכלי מההורים, ההוצאות בעיר הן מהגבוהות בארץ ו-68% מדווחים שהם לא מצליחים לחסוך כלל. אז איך אפשר לנהל תקציב סטודנטיאלי ולשרוד את יוקר המחיה? בפרק הזה של סדרת התנהלות כלכלית חכמה, דרור הניג - רואה חשבון, יועץ כלכלי ומשכנאות ומנהל כספים באגודת הסטודנטים, ייתן לכם כלים פרקטיים לניהול נכון של הכסף שלכם. רוצים להבין למה חשוב לשנות את המיינדסט הכלכלי? איך להימנע מתופעת העדר? ואיזה הטבות מגיעות לכם כסטודנטים? האזינו עכשיו! כי העשירי לא מחכה לאף אחד... 🙂 מנחה: סיון שמא משתתף: דרור הניג - רואה חשבון, יועץ כלכלי ומשכנאות ומנהל כספים באגודת הסטודנטים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/12/2024.
קריינית: "תל אביב 360" ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
[אות מוזיקלי]
סיון: אז שלום לכולם וברוכים הבאים וברוכות הבאות לפרק נוסף שלנו של "מחוץ לסילבוס", היום אולי אחד הנושאים הכי חשובים לנו כסטודנטים, קרוב ללב וגם קרוב לכיס, אין מה לעשות, זה כל הנושא הכלכלי, איך שורדים כסטודנטים על כל העומס, והחיים, בוודאי בתל אביב, בטח במדינת ישראל, על כל המורכבויות של זה, אז אנחנו נתחיל בפרק הזה קצת, לגרד את הנושא הזה שקוראים לו התנהלות כלכלית, יחד איתי נמצא פה דרור הניג.
דרור: נעים מאוד, שלום.
סיון: שהוא… תציג את עצמך, תציג את עצמך, דרור.
דרור: אני אציג את עצמי, סיון. [סיון צוחקת] אז נעים מאוד, תודה רבה שהזמנת אותי לפודקאסט, נושא מאוד מאוד חשוב ומאוד קרוב לליבי, וכמו שאנחנו יודעים קרוב בעצם לכולם קרוב לכיס לכולם. אז זה שמי דרור הניג, ואני רואה חשבון, בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, מבר אילן.
סיון: [צוחקת] נהדר. זה חשוב לסטודנטים.
דרור: כן.
סיון: שנדע שיש לנו אפיק, הנה אתם לומדים כלכלה וחשבונאות, יש לכם…
דרור: הופכים להיות בסוף רואה חשבון.
סיון: יש עבודה בזה.
דרור: יש עבודה בזה…
סיון: בסוף תעשו פודקאסט.
דרור: כן, בדיוק. אז בין שאר הדברים שאני עושה אני גם יועץ כלכלי ומלווה משפחות ויחידים, יועץ משכנתאות ומנהל כספים של אגודת הסטודנטים.
סיון: הֵיפּההה!
דרור: הֵיפּה הֵיפּה.
סיון: דרור שלנו עושה עבודה מבורכת כאן באגודה.
דרור: תודה רבה.
סיון: אנחנו אחר כך גם נגיד לכם, נגלה לכם איזשהו סוד שתוכלו להתייעץ איתו, מי מכם שירצה סטודנטים אתם יכולים לבוא אלינו ולקבל איזשהו…
דרור: חברי האגודה.
סיון: חברי האגודה, כמובן, אתם מקבלים מדרור ייעוץ אישי ראשוני, ככה, על חשבון הבית, זהו, היומן שלך מפה, מלא. יאללה, אז בוא נתחיל, אני סטודנטית עם באמת, אפס זמן, אפס זמן, ואולי גם אפס כסף, ככה, הסטודנט הממוצע, שהולך להורים, ולוקח עגבניות כדי לחסוך בסופר, ואיך אני בכלל ניגשת לדבר הזה? איך אני בכלל ניגשת להתנהלות כלכלית, לדבר על כלכלה, להכניס את הדבר הזה ל…?
דרור: אוקיי, זו שאלה מצוינת, ובאמת, הרבה מאזרחי ישראל באמת שואלים את עצמם את השאלה הזאת, איך נכון להתנהל נכון כלכלית, וזה כמובן מתחיל מגיל צעיר, וככל שמתחילים את זה מגיל צעיר, לחשוב על הדברים, בכלל לרצות לחשוב ברמה כלכלית, אז זה טוב. אבל רגע לפני שנדבר, פרקטיקה או דברים ישומיים, דברים שניתן לעשות, אני רוצה קצת לקחת אותנו זום אאוט, ולדבר בכלל, אולי אחת הנקודות הכי בסיסיות בעולם הכלכלה, אוקיי? לא מבוא לכלכלה, לא מאקרו, אבל כן איזה נקודה שחשוב לי…
סיון: אני במדעי החברה, לא לשכוח את זה. [צוחקת]
דרור: כלכלה זה מדעי החברה, כידוע לך. אז אנחנו מדברים פה בעצם מה זה כלכלה, מה זה לעשות בחירות כלכליות. אוקיי? אנחנו מדברים על כלכלה, אנחנו מדברים בעצם ברמה היסודית על מחסור, הכלכלה מתחילה כאשר יש לנו מחסור, אוקיי? בחירות כלכליות שאדם צריך לבחור בין א' ל-ב', זה יקרה יש לו מחסור במשאבים, מחסור בזמן, אם לא היה לו מחסור, הוא היה יכול לבחור את הכל. לדוגמה, מוצר שהוא לא מוצר כלכלי, זה אוויר, ברוך השם, כולנו יכולים לנשום, וזה לא… טפו טפו טפו.
סיון: משבר האקלים, לא ניגע בזה…
דרור: אוקיי, לא ניגע בזה.
סיון: אבל אולי יום יבוא וזה יעלה כסף.
דרור: אז כן, כרגע זה חינם.
סיון: כרגע זה חינם. [צוחקת]
דרור: ולכן זה לא מוצר כלכלי, כי זה זמין ופתוח לכולם בלי סוף.
סיון: נכון.
דרור: אז בעצם, אנחנו מדברים על בחירות כלכליות, כאשר יש לנו מחסור בדברים, שאנחנו צריכים לבחור בין א' ל-ב', ולמה זה חשוב, ההבנה הזאת? כי אני חושב שאם חושבים על הדברים האלה, שבעצם אנחנו יכולים וצריכים לבחור בין מספר אפשרויות שיש לנו, ולא הכל פתוח בפנינו, אין מה לעשות, לא הכל פתוח בפנינו. כל אחד לפי המשאבים שיש לו, לפי הזמן שיש לו, אני חושב שזו תפיסה שאם מבינים אותה ומכניסים אותה טוב טוב לראש, אז בעצם אנחנו מבינים את האחריות, וגם זה נותן לנו סוג של בגרות כלפי המעשים שלנו. בעצם אפשר להגיד "המדינה לוקחת לי את זה", "הביטוח הלאומי לוקח", "המס הכנסה יקר פה מאוד", שזה הכל נכון. בסופו של יום, איפה אתה… איפה אתה, או את, מול כל הדברים האלה בעצם? איך אתה מכלכל נכון, איך אתה עושה בעצם את הבחירות הכלכליות שלך הנכונות? וחשוב להסתכל על זה קודם כל, לעשות איזה זום אאוט, כדי להבין שבעצם כל אדם יש לו את הבחירה שלו, איך הוא רוצה לחיות, והבחירות האלה הם בעצם אחר כך גוזרות את… גם את ההתנהלות הכלכלית. אז חשוב רגע לשים את הדברים האלה. והנקודה השנייה זה בעצם שבירת פרדיגמות, [סיון מהמהמת] כי שוב פעם אנשים יכולים להגיד, "אין לי מה לעשות, זה ההשכלה שלי, זה הכסף שאני יכול להכניס, אי אפשר לברוח מזה", אבל גם בזה, למרות שבאמת מאוד יקר פה, עדיין, אפשר לעשות כל מיני צעדים שהם טיפה שונים, ולנסות להיטיב את המצב הכלכלי. זאת אומרת שהכוח הוא בידיים של הבן אדם, ויותר מזה, זה גם האחריות שלו לפעול ככה, בצורה כזו.
סיון: לגמרי. אני חושבת ש… שכשאנחנו סטודנטים, אז זה פתאום הרגע הראשון שלנו לבד בעולם. כזה נגיד היינו בצבא, אז ההורים קצת עזרו, ופה ושם, ועכשיו אנחנו נהיים סטודנטים, עוברים אולי לעיר אחרת, שהיא לאו דווקא עיר מגורינו, המקום שבו גדלנו, ופתאום אנחנו מסתדרים לבד בעולם, ופתאום אנחנו רואים איך הכסף לאט לאט יורד. אני זוכרת שכשעברתי לגור לבד בפעם הראשונה, הבנתי כמה זה יקר פח זבל. כאילו, פח זבל זה עולה איזה 300 שקל. אני אומרת לעצמי, "בוא'נה, שקית… תביא את השקית שלי, אני לא ניגשת לך לפח הזה". אז אגב, איזה ש… הבחירות האלו, הדברים של איך אנחנו בעצם פתאום רואים את התמונה הגדולה, רואים את העולם הגדול, מבינים שאנחנו כזה, שאנחנו כזה פתאום אנשים בוגרים, ואיך אנחנו מתעדפים נכון את ההוצאות שלנו. אז חד משמעית, חד משמעית האירוע הזה. עכשיו אני אשאל אותך, נגיד, אוקיי, אז איך אנחנו באמת עושים את הבחירות האלה, מתנהלים כמו שצריך, דיברנו על לקחת אחריות ולהבין איפה הבחירות שלנו באות לידי ביטוי. אני נגיד, סטודנטית, עבדתי כל התארים שלי, עכשיו אני עושה את התואר השני, ועד עכשיו אני עובדת, אבל זה אף פעם לא משרה מלאה…
דרור: כן.
סיון: כי בסוף גם יש לי את העבודה שלי… סליחה, את הלימודים שלי. אז השכר הוא שכר סטודנטיאלי, שאגב, אני חושבת שהתאחדות הסטודנטים עשתה…
דרור : כן, סקר.
סיון: הריצה סקר, והשכר הסטודנטיאלי בתל אביב הוא 5,300.
דרור: 5,300.
סיון: כן…
דרור: הממוצע 5,300.
סיון: הממוצע הוא 5,300, אז בסוף זה מה שיש לי.
דרור: זה שכר המינימום כיום.
סיון: בדיוק, פחות או יותר שכר המינימום, עם עזרה כלכלית מההורים, בלי עזרה כלכלית מההורים, אנחנו נגיד, זה מה יש לי, זה מה שיש, ולפחות בתל אביב זה נורא נורא קשה, אז איך בעצם אני מתנהלת בתצורה הזאת, עם השכר דירה, עם הלימודים, עם היציאות, עם ה… לא יודעת, אפילו להתאמן, דברים כאלה.
דרור: כן. אז שאלה באמת טובה, אז באמת יוקר המחיה שהוא פוגש את כולנו, ו-2025 הולכת להיות עוד יותר שנה, עוד יותר קשה.
סיון: איזה כיף. מעודד. [צוחקת] זה כל כך משמח.
דרור: מאוד מעודד. בגלל ה… בגלל המלחמה, מישהו צריך בסוף לשלם את עלות המלחמה, ואת עלות המילואים, ובכלל. אבל הדבר הראשון שבאמת צריך לעשות, וכדאי לעשות, מומלץ לעשות, זה להתחיל לעקוב אחרי ההכנסות ואחרי ההוצאות. אני חושב שרק כשמתחילים לעשות את זה, זה לבד, הוא פתאום יגלה לנו שיש, לפעמים, שיש הרבה שומן, שניתן להסתדר אולי בלעדיו, או שניתן לנהל את זה בצורה יותר נכונה ויותר פשוטה. בעצם המצב הראשוני הזה, אנחנו בעצם קוראים לו שיקוף כלכלי. [סיון מהמהמת] אדם צריך לשקף לעצמו בצורה אמיתית וישרה, באמת כמה, כביכול כמה הוא שווה, כמה הוא מכניס, כמה הוא מוציא, אם יש לו הלוואות מסוימות. ברגע שהוא עושה את זה, הוא מתחיל לקבל איזו פרספקטיבה של כמה אני מכניס וכמה אני מוציא. בשלב הנוסף, שעליו אנחנו נרחיב עוד מעט, אנחנו מדברים בעצם שבן אדם יחיה בעזרת תקציב.
סיון: אוקיי, זאת אומרת, איזושהי מסגרת.
דרור: זה מסגרת, כן.
סיון: יקים לעצמו מסגרת, באופן עצמאי.
דרור: יקים לעצמו מסגרת כלכלית, באופן עצמאי, כן. הוא יגיד לעצמו, אוקיי, אני מכניס בממוצע 5,200 במשך השנה הזו, ההוצאות שלי בממוצע, הם באזורי ה-5,200, 5,500, 5,600 משהו כזה. זאת אומרת, לראות, יכול להיות שיש לו איזה פער, איזה גירעון תזרימי קטן, יכול להיות שיש לו… שהוא נמצא בעודף תזרימי ברמה חודשית, אבל ברגע שהוא מבין את זה, שהוא מכניס את עצמו לאיזה מסגרת כלשהי, שם מתחילה העבודה הכלכלית. אז משם אנחנו יכולים להתחיל לגזור את הבחירות הכלכליות שלו, את הסדרי העדיפויות שלו. אוקיי, אם הוא היה רגיל לצאת, כל סופ"ש, לצאת ולשתות בירה, ולהוציא מלא מלא כסף, אבל בסופו של יום, אם אין לו את המקורות כדי להשתמש בזה, הוא צריך להגיד לעצמו, "רגע, אני רוצה לקחת אחריות על עצמי", [סיון מהמהמת] "בואו ננסה להפחית את זה, אולי נעשה את זה פעם בחודש, נעשה את זה פעמיים בחודש", או להפך, יכול להיות שיש לו את האופציות האלה, ויאללה, פאנן, כאילו, תהנה, החיים בסוף זה בשביל ליהנות, לא, אנחנו לא מתים עם הכסף, אז זה דווקא זה בכיף, כאילו, כן, תעשה את זה. העניין הוא שאם לא מתחילים לחשוב על זה, וחבר'ה שלא מכלכלים את עצמם נכון, גם שיהיה להם משכורות יותר טובות מאשר סטודנט…
סיון: הם מוציאים אותם.
דרור: הם מוציאים אותם הרבה יותר. זאת אומרת, אני רואה את זה אצל משפחות, גם אצל יחידים, שפתאום קיבלו מענקי מילואים, או פתאום קיבלו הבראה, חודשים שהיו להם יותר כסף, הכסף לא נשאר בעובר ושב, או הולך לחסכונות, הוא פשוט יוצא. הם אומרים לעצמם, "יאללה, מגיע לי, לא? עבדתי מאוד קשה, מגיע לי, מגיע לי להוציא את הכסף", ובאמת מגיע לו, באמת אנשים עובדים מאוד קשה, והכסף נועד כדי לשמש אותם ליהנות, ולספק את הצרכים שלהם. אבל זה צריך להיות בראייה כוללנית, הוליסטית, של להבין בעצם, אוקיי, מה הסדרי העדיפויות שלך באמת, אחרי שחשבת וישבת, ישבת על זה אתה לבד, או אתה עם החברה, או בת זוג, או משפחה, ומשמה בעצם, אחרי שיש לך את כל הפיסות מידע האלה, להרכיב את זה לאיזה פאזל אחד גדול, ועם זה לצאת לדרך.
סיון: אז כבר הזכרת את תופעת העדר, ואני רוצה… אבל אני כן רוצה שנרחיב על זה. אז תספר שנייה על תופעת העדר, כדי שככה, יהיה לנו קצת יותר מושג.
דרור: אוקיי, אז תופעת העדר זה באמת תחום שבכלכלה שמנתחים אותו הרבה, ובטח כל מה שקשור לכלכלה של משפחות, של יחידים. בעצם אנחנו אנשים חברתיים, והחברה מאוד מאוד משפיעה עליהם, אנחנו יודעים שתחום השיווק, הפרסומות, הטלוויזיה, הפייסבוק, האינטרנט, הכול, הוא בא על מנת שאנחנו נצרוך כמה שיותר דברים בעצם, ונוציא את כספנו. ולרוב, לא יודע אם לרוב, אבל הרבה פעמים אנחנו מוצאים את הכסף, לא בגלל שאנחנו באמת הסתכלנו פנימה, והבנו שבאמת זה מה שאנחנו רוצים, אלא אנחנו סוג ש… אנחנו עובדים בצורה עדרית, אנחנו רואים שיש מישהו מפורסם אולי שממליץ על זה משהו, ואנחנו פשוט רצים על זה. יש הרבה דברים שקשורים לתופעת העדר, שאנחנו לא מפעילים מספיק את חוש הביקורת שלנו, ואת המנגנון החושב, ואנחנו פשוט רצים אחרי העדר, וזה דבר שהוא מאוד מאוד משפיע בכלכלה. אנחנו רואים את זה במשפחות שאנחנו מלווים, שאנחנו רואים שבעצם הקניות שלהם, אם אנחנו שנייה עוצרים וחושבים ושואלים אותם "רגע למה אתה צורך את זה?", "למה אתה צורך אחרת?" התשובות…
סיון: אין להם תשובה באמת ברורה.
דרור: כן, זה… רואים שזה ממש איזה השפעה מתוכן שיווקי או מדברים כאלה, אנחנו יודעים שיש תחום שלם של משפיעניות שבעצם זה העבודה שלהם, לדחוף לנו מוצרים.
סיון: אגב, לראות את זה באינסטגרם זה דבר מטורף, קודם כל כולן נהיות מומחיות, מומחיות בתחומים. "אני מומחית פה" ו"אני מומחית שם", וככה, ו"המוצר הזה הוא מוצר הכי טוב", וזה ככה, ואז גם… לפעמים גם אצלי זה עובר בראש, אני אומרת, "באנה, וואלה, זה נשמע שהיא יודעת על מה היא מדברת, והמוצר הזה נראה לי אחלה, אז אולי אני אקנה אותו". כלומר, מה, יאללה, וזה גם כל כך פשוט, נכון? היא לוחצת על המסך, וטק, הנה, רכישה, וזה מגיע אליך הביתה, תוך 24 שעות כזה.
דרור: זה מגיע ממקום שאנחנו קונים באמת ממקום רגשי, ולא ממקום שהוא דווקא שכלי, ואז השיווק מאוד משפיע עלינו, על כל העולם הרגשות, וזה בסדר, אבל…
סיון: אז איך אני, אז מה אני עושה, מה יעזור לי?
דרור: אז אפשר, קודם כל, באמת לחשוב, או לתכנן מראש, מה אנחנו באמת צריכים, אוקיי, אם זה בגדים שאנחנו רוצים, חופשות מסוימות שאנחנו רוצים, או…
סיון: תכשירים מסוימים, דברים לבית.
דרור: ברגע שאתה חושב לפני, ואתה מתכנן לפני, אז אתה נותן לרגש את המקום שלו, שהוא לא מסתער, ואז אתה קונה בצורה אימפולסיבית, כמו שהזכרת מקודם, יש גם את הכלל ה-24 שעות.
סיון: 24 שעות, נכון, אני ממש אוהבת את הכלל הזה, שאני פשוט אומרת לעצמי, "אוקיי, רגע, אני רוצה את זה עכשיו, שנייה אני נותנת איזשהו pause, נחזור לזה מחר", אם אני עדיין ממש רוצה את זה, אוקיי, סבבה, אז אולי אני ארכוש. אבל אם אני כבר ממסמסת את זה, ואני כבר לא חושבת על זה יום אחר כך, אז כנראה שלא באמת הייתי צריכה את זה.
דרור: כן, ואז בעצם את מורידה את האימפולסיביות של הקנייה, ובעצם חושבת על זה עוד פעם, וככה… ככה אפשר להימנע מהרבה מאוד שאנשים עושים, ובעצם מכניסים את עצמם לבורות, והתחייבויות שהם…
סיון: שאי אפשר לעמוד בהן.
דרור: כן.
סיון: כן. אני גם אגב מאוד אוהבת לעקוב אחרי משפיעניות שהן… שלאו דווקא ישר גורמות לך לרכוש דברים, זאת אומרת שיש איזשהו, איזושהי מחשבה מאחורי, נגיד יש מישהי שהיא מדענית מוח, שאני מאוד מאוד אוהבת לעקוב אחריה, שהיא מדברת בעיקר על תזונה, והיא מנסה, אגב שבירת פרדיגמות, אז היא מנסה לשבור איזה שהיא פרדיגמה שלאכול בריא עולה הרבה כסף ואז היא ממש עשתה אתגר של "אני אוכלת בריא במשך חודש שלם והתקציב שלי לזוג הוא אלף שקלים", ואתה ממש רואה איך היא… איזה מתכונים היא מכינה ומה היא עושה. וזה דברים שמשנים, משנים לי את ה… את הלך החשיבה.
דרור: את המיינדסט, כן.
סיון: כן, אז זה גם דבר שהוא… שמאוד כדאי לעקוב אחרי אנשים שדווקא, שדווקא לוקחים אותך צעד אחורה בהקשר הזה, שלא אומרים לךָ, אומרים לךְ: "תרכשי", או "תרכוש", או "תעשה ככה, ותעשה ככה". אלא רגע, בואו נחשוב לפני שאנחנו עושים, ובואו נראה שאפשר לשנות הרגלים, שינוי הרגלים בהרגלי צריכה.
דרור: כן, אנחנו בכלל אנשים שאוהבים לחשוב על עצמנו כעל אנשים שיש להם חוש ביקורת מפותח, ואנשים חושבים, צריך גם להנחיל את זה באמת ברמה… בבחירות הכלכליות שאנחנו מבצעים, ולראות שאנחנו באמת מפתחים את חוש החשיבה הביקורתית, ולא מתפתים לכל מה שקופץ, וכל מה שטרנדי.
סיון: כן. אני, כאילו, אנחנו מדברים המון על… בהיבט הרחב יותר, או בשינוי תפיסתי, שזה באמת, זה קודם כל להתחיל בשינוי תפיסתי. אבל אחר כך אני אומרת, אוקיי, אז אני מבינה שאני צריכה, מה שנקרא, לקחת אחריות על החיים שלי, ולהבין כמה אני מוציאה, ולהבין כמה אני מכניסה, אבל גם, איך אני רוכשת ידע על הדבר הזה שקוראים לו כסף. זה, כאילו, להוציא מהעובר ושב, זה נראה לי מפחיד. אז איך אני בכלל ניגשת לדבר הזה שקוראים לו כסף?
דרור: כן, אז הזכרת את המילה פחד, וזה באמת, ברגע שמדברים על כסף, אז יש שתי תגובות של אנשים, בדרך כלל מה שאני רואה. יש אנשים שנמנעים לגמרי, מלהתעסק, מלדבר, זה ממש מפחיד אותם, הם אפילו לא נכנסים לעובר ושב שלהם, אולי אפילו אין להם סיסמה, לא זוכרים את הסיסמה, הם ממש מנותקים רגשית מכל מה שקשור לעולם הכסף, ויש את האנשים ההפוכים, החרדתיים, כל יום נכנסים לעובר ושב, וכל הזמן נכנסים לכרטיסי האשראי, כל הזמן מפחדים ש… לא יודע, שהכסף ייגמר, ייעלם להם, וברור ששני הקצוות הם…
סיון: בעייתיים.
דרור: הם בעייתיים, והם לא טובים, אבל זה שתי קצוות שאנחנו רואים אותם, זה נובע באמת מחוסר תכנון או חוסר זה שהם ישבו וחשבו על הדברים מראש, כי אותו אחד שכל שנייה נכנס ובודק, אם הוא היה יודע מראש שיש לו תוכנית, שהוא מוציא ככה או מכניס ככה, זה הנכסים שלו, זו ההתחייבויות שלו, הוא לא היה צריך כל יומיים להיכנס לחשבון, או כל יום אפילו.
סיון: נכון, כי זה לא אמור להשתנות כל כך מהר.
דרור: נכסים… זה לא אמור להשתנות, יש לו תוכנית, הוא רץ איתה, אז הוא עושה פיין טיונינג, הוא עושה בקרות, הוא עושה בדיקות, הכל בסדר, ואותו אחד שיש לו איזה חסם רגשי, יש לו איזה פחד, עוד פעם, הוא יודע שהדברים אמורים להיות לו מסודרים, יש לו איזה תוכנית, אז זה אמור גם למוסס קצת את הפחד שיש לו מלהתעסק עם זה.
איפה לומדים את הדברים? איפה… יש היום כל כך הרבה מקומות. גם לקרוא, לא יודע, בוויקיפדיה, אפשר לקנות ספרים בתחום הכלכלי, אפשר לראות ולשמוע את הפודקאסט הזה, אפשר… יש הרבה מאוד חומרים, לא נמליץ פה על אנשים, הרבה מאוד אנשים שמדברים על כלכלה, על כלכלה התנהגותית, על כלכלה לחיי המשפחה, שבאמת נוגעים בתחום הזה, כי הוא באמת מאוד מאוד מאוד חשוב, הוא פשוט נוגע לכל אחד מאיתנו בישראל ובכלל בעולם. חשוב להעמיק את הידע, אני חושב שהמקורות הידע הבלתי נדלים שיש לנו כיום, מי שרוצה להעמיק את הידע שהוא פשוט יחפש ויקרא וילמד ויראה למה הוא מתחבר, מה פחות מדבר אליו, מה יותר מדבר אליו, אבל באמת חשוב להתעסק בזה ולהיות בזה, גם לאותם אנשים שמפחדים ממספרים… אנחנו פה בכלל לא מדברים על מספרים…
סיון: נכון.
דרור: עד עכשיו לא דיברנו בכלל על מספרים, דיברנו ממש על עניינים שהם יותר מנטליים, יותר הבנתיים, קצת לתפוס את הדברים קצת בזום אאוט. כשרוצים טיפה יותר ליישם את זה אז פה כבר נכנסים אולי יותר למספרים, יש היום הרבה תוכנות, אפליקציות שיכולות לעשות לך סדר. למרות שהאפליקציות הם בדרך כלל לא עושות את הסדר, הם רק בודקות כמה כבר יצא כמה כבר עשית, צריך לשבת קצת לפני ולחשוב ולתכנן את זה מראש. זה עדיין אפליקציות עדיין לא עושות. הרי יש אקסל אם מישהו טוב באקסל. יש הרבה מאוד דרכים שניתן, שניתן לעשות את הבדיקות ולשכלל את זה עם הזמן.
סיון: אני חושבת ש… נכון, דיברנו על השלב הראשון של לארגן את הכסף ולהבין כאילו בכלל כמה יש לי, אז אני זוכרת שבשנתיים הראשונות של התואר, אפילו בשלוש השנים הראשונות של התואר שלי, של התואר הראשון, הייתה לי ממש אפליקציה והייתי מכניסה בה כל הוצאה, כאילו ברמת הבקבוק קולה.
דרור: וואו.
סיון: כי זה דברים קטנים שפתאום נאספים לי, נאספים לי, נאספים לי ואז אני אומרת אוקיי אז פתאום יש לי איזושהי הוצאה משמעותית ואני רואה גם כמה אני מוציאה לאורך זמן, ואז גם מה אני… איפה אני מוציאה יותר, איפה אני מוציאה פחות, מה אני יכולה להוריד, במה אני יכולה להשקיע בעצמי, ודברים כאלה וזה אחד הדברים שהכי עזרו לי.
דרור: איך זה היה לך? זה היה טוב?
סיון: זה היה לי… בשלב הראשוני זה היה לי מאוד טוב. כי עד אז באמת לא עקבתי אחרי הוצאות שלי. כאילו, זה היה לי מאוד כזה מין "טוב, אני מוציאה, כזה יאללה, אוקיי, אוקיי, סבבה", הנה, ומה זה מנה פלאפל, ומה זה לקנות בנטו ב-30 שקל, ומה זה פה, ומה זה שם, אז ככה. ויוצאת עם חברים, ועושה דברים, ופתאום לקבל את תמונת המצב שלי, וגם להבין על מה אני מוציאה יותר ועל מה פחות, ולראות שאני שמה הרבה יותר מדי כסף על דברים שאני בתכל'ס לא באמת צריכה.
דרור: כן.
סיון: אז זה, גם זה הכניס לי איזשהו שינוי תודעתי מסוים, של בסוף כן, יש לך סכום מסוים של כסף, את צריכה ללמוד להתנהל איתו, ואם את לא רוצה, מה שנקרא, להיכנס למינוס, אז כזה, אז אין מה לעשות, את צריכה להגביל את עצמך בדברים מסוימים.
דרור: נכון. אני פחות אוהב להשתמש במילה "להגביל", אלא אולי לחשוב על המילה "להתייעל", או "לחיות ממה שיש", כי הרבה אנשים שאתה אומר שאתה מגביל אותם…
סיון: אז זה מרתיע.
דרור: הם נרתעים, ובכלל לא רוצים לשמוע, והם אומרים, "יאללה גם ככה יקר פה, גם ככה זה", ואז הם זורקים את הכל, והמטרה באמת זה לרתום את האנשים, ולהכניס אותם לאיזה תהליך. מה שאת מספרת זה דבר מדהים, שהצלחת באמת לנטר ולעקוב אחרי כל הוצאה, אפילו ברמה של פחית קולה, וזה מאוד קשה. אני רואה הרבה אנשים שהשלב הזה מאוד מפחיד אותם, ובאמת, לחשוב על כל שקל, וזה באמת קשה, זה קשה להחזיק את זה.
סיון: זה קיומי פתאום, זה מאוד קיומי.
דרור: כן, נכון, וזה קשה גם להחזיק את זה לאורך זמן. אני חושב שהיום עם האפליקציות, או אפילו שיטות שונות, שלאו דווקא לעקוב אחרי כל שקל, אלא להסתכל אולי על סעיפים מסוימים שהם יותר בעייתיים, או סעיפים אחרים שהם פחות בעייתיים, אולי זה טיפה פחות מכביד, על ה… כי אנחנו לא רוצים שבסוף הדבר הזה הוא יגרום לך, הוא ישתק אותך מהחיים, אלא שזה באמת ילווה אותך בחיים, ולא יגרום לך לשיתוק ורתיעה.
סיון: כן.
דרור: אלא צריך באמת למצוא את האיזון הנכון בין לחיות ולהנות מהחיים, לבין באמת לייעל אותם, להגביל אותם.
סיון: כן, אני חושבת שאיזון, ממש, זו מילת המפתח פה. אני כן אבל רוצה להיכנס אולי לסוגיה שמלווה חלק מהסטודנטים, זה… אוקיי, אני שמעתי את הפודקאסט, ופתאום יש לי איזושהי מודעות כלכלית מסוימת, אבל, וואלה, עכשיו אני נמצאת בברוך רציני, אני כבר עם המינוס, אני חיה איתו עכשיו, בנקודת הזמן הנוכחית, ואני סטודנטית, ומה הצעד הבא שלי? זה אפילו לא לחסוך, זה ממש…
דרור: כן, עוד לא דיברנו אפילו על השלבים של הלחסוך…
סיון: כן.
דרור: מה העבודה שעושים אחרי שיש תקציב, אבל אותו, אותה אחת או אחד שכבר נמצאים בתוך המינוס, דבר ראשון צריכים לשאול את עצמם, מה גורם להם להיכנס למינוס, [סיון מהמהמת] ואם אפשר שמה להתייעל, או שמה להפחית, ולהבין, קודם כל מינוס זה הלוואה…
סיון: אוקיי.
דרור: הבנק נותן לך מסגרת אשראי, נותן לך להיכנס למינוס, אם זה 20 אלף, אם זה 30 אלף, וההלוואה הזאת עולה הרבה כסף. סדר גודל…
סיון: למה היא בעצם עולה הרבה כסף?
דרור: כי הבנק נותן לך הלוואה, הוא רוצה שתשלם עליו ריבית, הבנק לא נותן הלוואות בחינם. אנשים חושבים, טוב, מינוס, אז יש לי 100 שקל בעובר ושב, ועכשיו יש לי מינוס 100. המינוס 100 האלה…
סיון: הם משנים.
דרור: הם חייבים… הם חייבים 13% ריבית.
סיון: וואו, זה המון.
דרור: כן. זה המון, נכון.
סיון: זה המון. אני חושבת שאנחנו בכלל לא מודעים לזה שזה אחוז כל כך גבוה.
דרור: לא משלמים את זה ברמה היומית, וגם לא ברמה חודשית, משלמים את זה פעם ברבעון, אבל כן, זה… יש לו, הבנק עושה איזה תחשיב ממוצע של הימים שבהם היית במינוס ועל פי זה, או אתה משלם עליו ריבית. אז קודם כל צריך להבין, להיות במינוס, זה בטח לא אידיאלי, אבל יש לזה גם מחיר. המחיר זה שאתה משלם על זה את הריבית. אוקיי, אחת לרבעון. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שהרבה מאוד אנשים נמצאים במינוס. בטח סטודנטים שהם בתחילת דרכם המקצועית, הם עדיין לא ממש עובדים. אבל עדיין, צריך לבדוק וכדאי לבדוק, מה בעצם גורם לךָ או לךְ להיכנס לתוך אותו המינוס, אם ניתן טיפה יותר לצמצם, להתייעל, לנטר אותו. כמו שאמרנו בהתחלה, כל הבחירות שאדם עושה, זה… הוא בחר אותן, הוא יכל להחליט גם אחרת. סתם לדוגמה, הרבה אנשים גרים בשכירות דווקא בתל אביב, כי זה כיף וזה, אני לא יודע, הרבה צעירים, אבל אם זה כבד עליך ואם זה מכביד עליך, אז אתה לא חייב. אתה יכול עם דירת שותפים, אולי הכנסת עוד שותף, אולי לעבור לרמת גן, גבעתיים, ששם זה זול יותר, זאת אומרת, זה לא מוכתב שאתה… או זה לא מוכרח שאתה דווקא תוציא…
סיון: לא גזירת גורל.
דרור: זה לא גזירת גורל שתוציא את האלפים האלה.
סיון: כן.
דרור: יש אנשים שיצא לי לפגוש אותם, שיש להם גם נטפליקס, גם ספוטיפיי, [סיון צוחקת] גם דיסני, גם אמזון, גם אפל, כאילו מלא. עכשיו אתה אומר, "בסדר, פה זה 20 שקל, זה 30 שקל, זה 40 שקל", אבל זה מצטבר.
סיון: כמו שאנחנו מוציאים 100 שקל על… הזמנת אוכל.
דרור: כן, לסטודנטים, כל הוצאה כזאת היא בטח מכבידה, היא מהווה אחוז גבוה מהמחזור, מההכנסות שלו. ולכן צריך… צריך לבדוק את זה, דבר ראשון. אחרי שבדקת, בדקתם את הכל, ועדיין ראיתם, ניסיתם את זה, ועדיין ראיתם, בסדר, יקר פה, אין ספק, צריך גם את המינוס לדעת לנהל אותו.
סיון: אוקיי.
דרור: כי מינוס לא מנוהל, הוא פשוט תופח, ואם התחלת במינוס 1,000, ואתה גרעוני כל חודש ב-500 שקל, אז צברת… עוד 6,000…
סיון: כשאנחנו אומרים שאנחנו גרעוניים כל חודש ב-500 שקל, זה כל פעם אני מוסיפה 500 שקל למינוס שלי, בעצם.
דרור: כן, גרעוניים, זו הכוונה שהכנסות, נגיד, הם 5,000, והוצאות עם 5,500…
סיון: יש לי פער.
דרור: אז אנחנו בגרעון של 500 שקל, יש לך פער. עכשיו זה פער שיכול להיות בחודשים מסוימים, נגיד שהם אולי חודשים זולים יותר, נגיד, לא יודע, נובמבר-דצמבר, חודשים אולי זולים. יולי-אוגוסט חודשים יכולים להיות יקרים.
סיון: קשים מאד…
דרור: בטח, אתה רוצה חופש, אתה רוצה… אז אתה צריך לש…
סיון: טיסות וחופשות וים.
דרור: טיסות וחופשות. אתה צריך לשקלל את זה. זאת אומרת שאתה מסתכל על ההכנסות וההוצאות, צריך להסתכל בראיה שנתית, ואז למצע את זה, לעשות ממוצע לרמה חודשית. אם ביולי-אוגוסט אתה מתכנן טיול ב-5,000 שקל או 6,000 שקל. אתה צריך לגזור את זה אחורה, שיש לך כל חודש 500 שקל הוצאה. [סיון מהמהמת] ואז… כי אז תגיע ליולי-אוגוסט ותיכנס לעוד… לעוד מינוס גדול של אותה חופשה. אז צריך, עוד פעם, להסתכל, לקחת צעד אחורה, ולשקלל את הכל ולחשוב על הכל טיפה מוקדם יותר, לפני שהדברים בעצם קורים.
סיון: חשיבה קדימה.
דרור: חשיבה קדימה.
סיון: כן.
דרור: כי… אז עוד פעם אמרנו, גם אם אתה בתוך המינוס, צריך לדעת לנהל אותו, כדי לא להיכנס למינוסים כבדים ועמוקים, שהיציאה משם תהיה כרוכה בהלוואות או טלפון מהבנק, לא מכבדים לך את הכרטיסי אשראי, ולשם אף אחד…
סיון: שזה כבר מצב לא נעים.
דרור: לשם אף אחד בטח לא רוצה להגיע.
סיון: לא, אף אחד לא רוצה להגיע לשם. אז אוקיי, אז אני… אז גם לנהל את ה… לנהל את המינוס שלי, וברמת הצעדים האקטיביים. אז אמרנו לגור עם שותפים, שזה כמובן, כמובן, כמובן מצמצם. גם במחיה בתל אביב…
דרור: כן.
סיון: זה, מה שנקרא, מצמצם לי את ההוצאה, שהיא אולי ההוצאה כמעט הכי גבוהה בחודש, שכר דירה.
דרור: נכון. השכירות והמזון זה ההוצאות הכי גדולות.
סיון: זה ההוצאות הכי גדולות.
דרור: כן.
סיון: אוקיי, ומה עוד אני יכולה… מה עוד אני יכולה לעשות? יש דברים, דרכים אולי, נגיד להגדיל את ההכנסה שלי?
דרור: אז קודם כל כמובן שיש דרכים להגדיל את ההכנסה, אפשר ללכת לעשות מלגאי ולקבל מלגה, המלגה הזאת היא גם פטורה ממס, שזה אחלה, יש עוד הרבה דרכים. אפשר לעבוד בוולט, אפשר… כל מיני דברים, וכל אחד לפי…
סיון: לפי יכולתו.
דרור: לפי יכולתו, באיזה שלב הוא בתואר, יש תארים שהם יותר קשוחים, [סיון מהמהמת] דורשים יותר שעות, ויש תארים שהם פחות, אבל זה עוד פעם, זה ממש לקחת אחריות על החיים, ואם כל הדברים של להגדיל הכנסה לא מסתדרים, אז אתה צריך לחשוב, "אוקיי, אז מה האלטרנטיבה?" אוקיי? כי האלטרנטיבה להגדיל את המינוס היא בטח לא טובה, אז צריך לחשוב מה אחרת, וגם אם אתה חושב כן להגדיל את המינוס, אז לשים לזה גם מסגרת, ולהבין, "אוקיי, אני מסכים לספוג…"
סיון: X מסוים של כסף.
דרור: "X מסויים…" ואולי אפילו לקחת הלוואה בתנאים יותר טובים, עם ריבית סבירה יותר, שהיא נפרסת לאורך זמן, כדי שלא… לא להיכנס לאותו מינוס, ושבעצם ההלוואה, שיש לה… הלוואה מתוכננת, כן? כי הלוואות יכולות להיות הלוואות טובות.
סיון: זה טריקי מאוד.
דרור: הלוואות יכולות להיות הלוואות טובות, והלוואות פחות טובות. אם ההלוואה נלקחה, באמת, לתקופת זמן מוגבלת, כמו להיות סטודנט, ואחרי שבדקת וראית שעשית את ההכנסות מול הוצאות, וראית שזה מה שאתה רוצה, ואין לך דברים חריגים, או ככה אתה באמת רוצה לחיות, וככה זה מקובל, כאילו אתה בפני עצמך, אז באמת, תבדוק את ההלוואה, תראה שאתה יכול לפרוס אותה לכמה שנים קדימה, שבאמת זה גם מסתדר לך, כי את ההלוואה בסוף צריך להחזיר, ואנחנו מחזירים אותה עם ריבית, סדר גודל של… יכול להיות פריים פלוס 3, פריים פלוס 4.
סיון: אז רגע מה זה ריבית פריים פלוס 3 פלוס 4?
דרור: אוקיי, אז אנחנו… כשאנחנו מדברים על ריבית…
סיון: בקצרה.
דרור: בקצרה, כן, נעשה אולי עוד פודקאסט על בכלל נושאים… כל מיני מושגי יסוד, הגדרות, כן.
סיון: הגדרות, כן.
דרור: אז באופן כללי, ריבית הפריים זו ריבית של בנק ישראל, שכיום זה ריבית של 4.5% פלוס 1.5, שזה המרווח שהבנקים לוקחים.
סיון: קבוע.
דרור: כן. אז ריבית הפריים היא 6. כשאנחנו מדברים על פריים פלוס, אנחנו מדברים על 6 פלוס משהו. אז זה יכול להיות 6 פלוס 2, 6 פלוס 3, אז אנחנו מדברים על ריביות של 8, 9 ו-10 אחוז.
סיון: אז זה לפי, נגיד, סוג ההלוואה, או הבנק שאליו אתה פונה, כדי לקבל את ההלוואה.
דרור: כמובן שבתור סטודנטים צריכים להכיר שיש הרבה בנקים שמחזרים אחרי הסטודנטים, ויכולים לתת הלוואות בתנאים יותר טובים. יש לנו גם את הכרטיסי אשראי של סטודנטים פה של TAU, שגם נותן הטבות. אפשר לבדוק אם גם דרכו ניתן לקחת הלוואות…
סיון: אני כן יודעת שדרך האוניברסיטה אפשר לקחת הלוואות בתנאים די טובים, זאת אומרת הריביות הן יחסית נמוכות, כדי באמת לסייע לסטודנטים, שנקלעים לאיזושהי מצוקה כלכלית מאוד כזה רגעית.
דרור: אוקיי, אז שווה, שווה לבדוק את זה ובעצם להיות אקטיבי, לא להיות פסיבי, לא לחפש שמישהו יבוא ויעזור כי פשוט אף אחד לא יעשה את זה. להיות אקטיבי, להיות על זה, לבדוק, לשאול את הדברים בצורה נכונה. ואני רואה הרבה פעמים שאנשים לוקחים הלוואות, הם אפילו… הם לא מבינים מה הם לקחו, הם לא מבינים מה שיטת ההחזר, מה הריבית, עכשיו בסדר, לא צריכים להבין בזה לעומק, אבל כן צריכים להבין מה ההשלכות של מה שאתה עושה, על מה אתה חותם. אז זה חשוב. בנוסף, דיברנו על הגדלת הכנסה, אז אפשר גם לדבר על נושא של מיצוי זכויות.
סיון: ממש, ממש, נושא ממש חשוב.
דרור: כן, אז נגיד נושא של החזרי מס, אוקיי? בן אדם עבד חלק מהשנה, והרוויח משכורת שכבר הוא שילם עליה מיסים, אבל הוא לא עבד בשנה שלמה, אז סביר להניח שנוצר פה הזדמנות לקבל החזר מס מהמדינה. אוקיי? איך עושים את ההחזר מס? צריך למלא כמה טפסים מול מס הכנסה, לצרף את המסמכים, והיום זה מאוד פשוט, אפשר לעשות את זה…
סיון: באינטרנט.
דרור: באינטרנט, בצורה מקוונת, וכמובן, אני ממליץ לא לעשות, לפני שהתייעצת עם איש מקצוע, ובדקת באמת שיש פה התכנות לקבל החזר מס, ולא שתחייב את עצמך בטעות. מס הכנסה יבוא ויגיד…
סיון: [צוחקת] מס הכנסה גילה שאתה חייב לו…
דרור: שלום, אתה חייב לנו כסף. [צוחק]
סיון: זה הדבר אולי הכי נורא לקבל. אני אגיד שזה גם מאוד רלוונטי לסטודנטים שנגיד עובדים בכמה עבודות, הייתה תקופה שמילצרתי, וגם עבדתי באגודה, וגם עשיתי כך וכך, אז יש לי כמה עבודות, כל עבודה מגדילה לי בעצם את המס שאני צריכה לשלם, ואני צריכה לעשות גם תיאום, ודברים כאלה.
דרור: אפשר לעשות תיאום מס. אם עושים את התיאום מס כמו שצריך, אז לא אמור להיות החזר מס או תשלום מס. אבל צריך פה להיזהר שאם עשית תיאום מס ולא עשית אותו כמו שצריך, ונוצר לך חבות מס, אז פה לא היית רץ, לא תרוץ ותמלא את הטפסים, [סיון צוחקת] למרות שגם יכול להיות שמס הכנסה ברבות השנים הוא פשוט…
סיון: הוא פשוט מה?
דרור: שברבות השנים מס הכנסה פשוט יעלה, לא יודע, ישלח לך למלא טפסים. יש עוד נושא שחשוב לדעת שבתור סטודנט אנחנו… גם בתור סטודנטים אנחנו צריכים לשלם ביטוח לאומי, וכדאי לכל אחד להיכנס לאתר של הביטוח לאומי, לשים את הפרטים שלו, ולראות שהוא משלם באופן…
סיון: קבוע.
דרור: קבוע ורציף. אם אתה עובד…
סיון: אז בעבודה משלמים.
דרור: אז באותו חודש שעבדת, העבודה משלמת, לכן יש עוד יתרון ב…
סיון: בלעבוד במשהו.
דרור: בלעבוד במשהו שיוציאו לך תלוש מסודר ושישלמו עליך ביטוח לאומי, כי אחרת אתה כבר תהיה חייב ביטוח לאומי. בסדר גודל נראה לי 180 או 200 שקל סטודנט.
סיון: כן, משהו כזה, 180 שקלים.
דרור: כן, אז זה עוד הוצאה שצריך לקחת אותו בחשבון, שעושים את ה… שעושים את התקציב.
סיון: לגמרי. אני גם אגיד שאנחנו מקבלים איזשהן הנחות בתחבורה ציבורית, אנחנו מקבלים 50%, אם אנחנו גם פה רוכשים לשנה שלמה, אז אנחנו מקבלים אפילו הנחה גדולה יותר, יש כל מיני הנחות לסטודנטים, ספוטיפיי, שזה אולי לא משהו שחייב אותו, אבל אנחנו כן שומעים מוזיקה, זה טוב לנשמה, אני לא יודעת. אז גם, זה הנחה לסטודנטים, יש ערים עם הנחות בארנונה לסטודנטים, זה גם חשוב לבדוק את זה, ובכלל אנחנו יכולים לקבל כל מיני הנחות, מגורמים מסוימים, בלי בכלל לצאת מהבית, רק מעצם היותנו סטודנטים, אז כן, שווה מאוד מאוד לחקור את הדבר הזה.
דרור: כן, וזה מן הסתם מפורסם באתרי "כל זכות".
סיון: נכון.
דרור: ואולי גם באתר שלנו זה מפורסם שם, אז שווה להיכנס ולראות.
סיון: לגמרי, אני… בגלל שזמננו קצר, אז הפעם, להפעם אנחנו נסיים, ואני כן אגיד שצפוי עוד פרק לפודקאסט שלנו, ששם אנחנו באמת גם נצלול אולי למושגים קצת יותר כלכליים, אולי אפילו נעלה שלב לאיך אנחנו חוסכים, איך אנחנו אפילו משקיעים את הכסף שלנו, ואיך כדאי לעשות את זה בצורה הנכונה ביותר. אז כן שווה להאזין גם לפרק השני שלנו. בנוסף, חשוב לי לומר שבאתר האגודה אתם יכולים למצוא את המלגות שלנו, כל שנה אנחנו פותחים מלגות על בסיס עשייה חברתית, ואתם יותר ממוזמנים להיכנס ולהגיש בקשה למלגת מעורבות חברתית, יש שם כל מיני אופציות מעניינות, זה לא מלגת סיוע כלכלי, אתם כן צריכים, מה שנקרא, לעשות.
דרור: לעבוד בשביל זה.
סיון: לעבוד בשביל זה, זו לא ממש עבודה, אבל זו עבודה עם ערך מוסף, ובסוף גם מקבלים סוג של שכר, מלגה, שהיא פטורה ממס, שזה מאוד מאוד שווה. וזהו, ועוד פעם אני אגיד שאם יש לכם איזשהי סוגיה או התייעצות, או איזשהי בעיה שאתם רוצים איש מקצוע…
דרור: כלכלית.
סיון: ברמה הכלכלית, בכל תחום, אבל בעיקר ברמה הכלכלית, כי עכשיו על זה אנחנו מדברים, אז אם יש לכם איזושהי סוגיה, אתם יותר ממוזמנים לפנות אלינו לאגודה ולקבוע פגישה מסודרת עם דרור, והוא ממש ישמח לעזור לכם.
דרור: כן. אנשים פונים, אנשים פונים ומקבלים סיוע, ואני תמיד שמח לעזור.
סיון: לגמרי, אז אני אגיד תודה רבה רבה רבה, דרור, שהגעת לכאן…
דרור: תודה, סיון, שהזמנת אותי.
סיון: ושיתפת אותנו בידע שלך. היה לי כיף גדול.
דרור: גם לי.
סיון: ונתראה בפרק הבא שלנו.
דרור: תודה רבה, להתראות.
קריין: "תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments