לפני כ-20 שנה המדע הצליח בפעם הראשונה לקרוא גנום אנושי מראשיתו ועד סופו, ובעקבות כך להפיק את כל הרצף של החומר התורשתי של האדם. מאז ועד היום מדעני הביולוגיה החישובית מנסים לא רק לקרוא את הגנום האנושי, אלא גם להבין אותו ובנוסף לכתוב אותו ולייצר הגנה מתאימה מפני נגיפים. בשנה 2020, זה קרה, בעקבות שינוי של אות אחת ב-RNA של וירוס הקורונה, פתאום, ברגע אחד עולם המדע קיבל אחריות חסרת תקדים ושינה את שיטות עבודתו. היכולת לאסוף מידע רב על האבולוציה של הווירוס החדש ולהשוות אותו לנתונים שהתקבלו מכל העולם גרם לכך שכעת היכולת של האנושות לפתח חיסונים השתפרה לאין ערוך. פרופ' נועם שומרון, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ריצף מאז פרוץ הקורונה ותוך שנתיים, מעל 100 אלף וירוסים ביחד עם שותפיו במרכז הרפואי שמיר. בפודקאסט המרתק הוא מתאר לנו את השתלשלות הדברים בזמן אמת ואיך נגיף אחד ערמומי שינה את עולם המדע לעד!
תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/09/2022.
קריין: "תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
מיכאל: האם וירוס הקורונה שינה את ההתייחסות ואת היכולת להתמודד עם מגפות? עד כמה הידע שהצטבר שיפר את היכולת לרצף גנים וליצור חומר תורשתי שניתן גם להזריק אותו לבני אדם?
שלום, כאן מיכאל מירו, עם עוד פרק ב"תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב. ואנחנו איתך פרופ' נועם שומרון, ראש מעבדת מחקר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. וכשאנחנו מדברים על מגפות ואנחנו מדברים על גנומים, לך זה דבר שאתה שוחה בו.
פרופ' שומרון: זה דבר, אני רוצה להגיד, מרגש. מרגש מבחינת כמות המידע שאספנו בשנים האחרונות. זאת קפיצת מדרגה חסרת תקדים ביכולת שלנו לאסוף את המידע, לשתף פעולה עם בתי חולים, עם מכונים שונים, לעשות אנליזה, להבין את המידע הזה, ולהפיק תובנות שלמעשה מיושמות בשטח כמה ימים אחרי זה.
מיכאל: זאת אומרת, נפל לכם ליד וירוס שעשה לכם בית ספר.
פרופ' שומרון: לגמרי. אז קודם כל, בואו נגיד שהפנדמיה עצמה, המגפה, הייתה נוראית. נוראית לעולם, לאנשים פרטיים, למשפחות. אבל עצם העובדה ששינוי אחד קטן, קטנצ'יק, באות אחת, בווירוס במדינה רחוקה, שים לב, יכול למוטט מדינות, כלכלות, חברות תעופה, משפחות, משהו נוראי. אבל זה מראה לנו את הכוח של הטבע. אתה יודע, אנחנו יכולים לתכנן כל מיני תרופות שונות וטיפולים שונים, אבל הנה, הטבע טרף את כל הקלפים. לקח מוטציה אחת קטנה, והכניס את כולם הביתה למשך שנתיים.
מיכאל: אבל הוא גם הכניס אותנו לפאניקה. זאת אומרת, שגם מעבר למה שצריך, כי זה בעצם מראה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל, אבל בעצם לא.
פרופ' שומרון: הפאניקה נגרמה על ידי חוסר ידע. נכון, יש כאן משהו חדש, שהוא באמת מאוד מפחיד, שאנחנו לא יודעים מה המשמעות שלו. לא גנטית, לא אפיגנטית ולא פנוטיפית, לא קלינית. אנחנו לא יודעים מה הוא הולך לעשות, וזה גרם לפאניקה רבה, אבל זה איפשר את היכולות של שיתופי פעולה. פתאום אנחנו משתפים פעולה פה עם בתי חולים בישראל, שקוראים את ה-DNA או את ה-RNA, את הרצף של הווירוס, נותנים לנו כמויות אדירות של מידע, ושואלים אותנו למחרת בבוקר מה יצא מכל המידע הזה, אם יש לנו כאן מוטציה חדשה, שינוי חדש, ומה המשמעות הקלינית, איך זה יכול להשפיע על בן אדם שהווירוס הזה נכנס לתוכו.
מיכאל: אז לכם, כמו שאומרים, אורו עיניכם, כי פתאום קיבלתם איזה בוסט לעבודה, ועוד כיוון לעבודה, אבל אתם מרצפים גנים כבר הרבה זמן. אתה עצמך עושה את זה כבר הרבה זמן.
פרופ' שומרון: נכון, בוא נתחיל מזה שאת ה-DNA הראשון של אדם, מתחילתו ועד סופו, קראו בערך לפני 20 שנה. בערך בשנת 2001, פורסמה הטיוטה הראשונית של הגנום האנושי. כלומר, לקחו את ספר הספרים, את ה-DNA, איך לבנות אדם שלם מתחילתו ועד סופו, אדם אחד בלבד, וקראו את הספר הזה, ויש את האותיות, האלפבית, האיות של ה-DNA הוא בארבע אותיות A, G, T ו-C. ככה כותבים את הקוד של ה-DNA.
עכשיו, מיד אחרי הקריאה של הגנום האנושי הראשון, שלקח למעלה מ-10 שנים ועלה למעלה ממיליארד דולר, הבינו שאי אפשר להמשיך ככה, צריך לפתח שיטות וטכנולוגיות חדשות. ובארצות הברית, הממשלה נתנה תמריצים רבים לחברות לפתח טכנולוגיות חדשות, לקרוא את זה הרבה יותר מהר והרבה יותר בזול, עד כדי כך, שהיום אנחנו קוראים DNA של אדם, מתחילתו ועד סופו, בעניין של יום או יומיים, ובמחיר של בערך 100-200 דולר.
מיכאל: ואנחנו קוראים אותו בצורה מדויקת? זאת אומרת, האם יש, כי אתה כבר דיברת שינוי באות, אז אולי יש עוד שינויים שאנחנו… אולי בעוד כמה שנים נדע אותם.
פרופ' שומרון: אנחנו קוראים את זה בצורה מאוד מדויקת. אתה שואל על המורכבות של ההבנה, בהחלט, זה מאוד קשה להבין את המורכבות של האדם, מה כל אות באדם אומרת, אבל למזלנו, היינו צריכים להבין את הווירוס בשנתיים האחרונות, ופחות את האדם, ואם אנחנו קוראים את הרצף של הווירוס, הרצף שלו הוא כמה אלפי נוקלאוטידים או בסיסים.
תחשוב, באדם 3 כפול 10 בתשיעית, שלושה מיליארד, בווירוס יש כמה אלפי נוקלאוטידים או אותיות, וזה אומר שעכשיו אנחנו צריכים לרוץ לאורך הרצף שלו, ולשאול מה השתנה. בגלל שהווירוס בנוי מ-RNA, שזה מולקולה הדומה ל-DNA, מאוד קצר, יותר קל לנו להבין את זה, ואפשר גם להבין את ההשלכות, שאתה מרצף 100 אלף וירוסים במשך שנתיים, אתה מעמיד את כולם בשורה, אתה יכול לראות איזה אזור הוא מאוד מאוד מאוד שמור, לא משתנה אף פעם, ואיזה אזור הוא מאוד וריאבילי, מאוד משתנה.
מיכאל: והשינוי הוא שינוי טבעי? כי יש כל מיני מחשבות שזה היה סוג של הינדוס, שניסו לעשות איזה ניסוי כדי… המטרות לא ידועות… בסין, ופשוט ברח להם.
פרופ' שומרון: נכון, יש דיונים מאוד מורכבים בנושא, אין לי דעה חזקה בנושא, אני מאמין שזה לא היה הינדוס. אנחנו יודעים שלדוגמה, באדם אחד יכולים להיות מיליארדי וירוסים מאותו הסוג, וברגע שמתחילים להעתיק אותם ולשכפל אותם, קל מאוד להכניס מוטציות לאותו וירוס, אז אם יש מיליארד איש בעולם, שבכל אחד מהם נושא בתוכו מיליארד וירוסים, כמעט כל קומבינציה וכל מוטציה אפשרית, השאלה כמובן אם זה שורד או לא.
מיכאל: אתה אומר שזה ניסוי וטעייה, זה בעצם דרך עבודת האבולוציה בעצם.
פרופ' שומרון: לגמרי, ניסוי וטעייה. תראה, אנחנו בסוף, בני אדם יצאו בסדר, אתה יושב ומקשיב, אני כאן נמצא ומדבר, בסוף האבולוציה הזאת עובדת.
מיכאל: כן, גם משתנה כל הזמן. יש כל הזמן השתנות, והעולם הוא דינמי, וגם אנחנו דינמיים, ואיך מצליחים לעקוב אחרי כל הדינמיקה הזאת בווירוסים שבאמת, נתונים לשינויים. אתה מקבל החלטה על וירוס מסוים, בעוד זמן קצר, זה כבר וירוס שהוא עם שינוי.
פרופ' שומרון: הבסיס הוא לאסוף כמה שיותר מידע, וזה שוב, בשנתיים שלוש האחרונות, יש לנו המון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם דוקטור עדינה בר-חיים, מבית חולים שמיר, אסף הרופא, ושם כל אדם שנכנס לישראל מהגבולות, והיה חיובי בבדיקת ה-PCR, אותה דגימה עוברת ריצוף. קריאה, הווירוס, קוראים אותו מתחילתו ועד סופו, בדיוק כמו שסיפרתי לך שקראו את הגנום האנושי, רק זה הרבה יותר פשוט. אפשר לקרוא אלפי וירוסים, ובשנתיים-שלוש האחרונות קראנו למעלה מ-100 אלף וירוסים שונים.
בנוסף לזה, אנחנו מקבלים דגימות דם. בדם יש את התגובה החיסונית, סרולוגיה, האם הנוגדנים עלו? באיזה מידה הם עלו? איזה נוגדנים עלו? ויש לנו גם גישה לתיקים הרפואיים, תיקים הרפואיים בבתי חולים, ויש לנו עבודה נוספת עם קופת חולים מכבי, שנותנים לנו גישה לתיקים הרפואיים להבין מהם תופעות הלוואי. עכשיו צריך לחבר את הקווים, יש לנו מוטציה חדשה בווירוס, יש לנו את התגובה החיסונית של אותו אדם, יש לנו את התיק הרפואי, ובוא נראה האם וירוס מסוג מסוים, גורם לתגובה מסוימת וגורם לתופעות לוואי מסוימות.
מיכאל: ואנחנו, ברגע שיש חיסון, אז זה כבר מתחיל להיות בדיקה הרבה יותר מורכבת, כי יש מה שנגרם בעקבות המחלה, ויש מה שנגרם בעקבות החיסון.
פרופ' שומרון: הרבה יותר מורכבת והרבה יותר מעניינת מבחינת המדע. אנחנו יכולים לראות את התגובה…
מיכאל: [צוחק] אני רואה את עיניך הבורקות, אתה לא צריך להגיד, כן.
פרופ' שומרון: אנחנו רואים את התגובה החיסונית, ואנחנו מתחילים לספור שבועות אחרי החיסון. אתה רואה לדוגמה, בשבועיים הראשונים אין כמעט הגנה. ואז אתה רואה אחרי 180 יום, אתה רואה שאנשים פשוט, באופן מובהק, מתחילים לחלות 180 יום.
עכשיו אתה מוסיף קורלציה של גיל. מה קורה? האם בגיל צעיר ההגנה יותר טובה? התשובה היא כן. אנחנו רואים את התגובה החיסונית של צעירים, אם אתה משווה גיל 20 לגיל 70 לדוגמה, ב-30% יותר חזקה בנקודת זמן מסוימת.
אנחנו רואים הבדלים מאוד גדולים בין נשים לגברים. התגובה החיסונית של נשים היא חזקה יותר, זה כבר ידוע הרבה מאוד שנים.
מיכאל: התגובה הטבעית.
פרופ' שומרון: התגובה הטבעית היא חזקה יותר. אנחנו רואים שאם אדם סבל מסימפטומים, כלומר מרגיש רע, אז התגובה החיסונית חזקה יותר ממישהו שלא סבל מסימפטומים.
אנחנו רואים הבדל בין… בגברים יש פיצול בגילאי 51, ואצל, סליחה, אצל נשים בגילאי 51, אצל גברים בגיל 36. אנחנו מאמינים שיש לזה קשר להורמונים, שינוי הורמונלי בגיל מסוים, שגורם לתגובה החיסונית השונה. הרבה מאוד מידע.
צריך כמובן לוודא שאנחנו לא הולכים שולל אחרי איזשהו bias, אחרי נטייה מסוימת, שהיא רק, שהיא לא גורמת לשינויים האלה, אלא נגרמת על… נגררת על ידי השינויים האלה, כדי להפריד את המידע הזה כמה שיותר, בצורה כמה שיותר ברורה.
מיכאל: אז בעצם יש לכם תמונה, עד כמה הגוף הטבעי יודע להתגונן.
פרופ' שומרון: עד כמה הגוף הטבעי יודע להגיב, כן, לאותם שינויים. לפעמים השינויים הם הזרקה של mRNA לכתף, כמו שראינו במיליארדי אנשים שעשו מסביב לעולם.
מיכאל: זה בחיסון. ובחיסון טבעי?
פרופ' שומרון: חיסון טבעי?
מיכאל: זאת אומרת שבלי תוספת, בלי mRNA, בלי וירוס מומת, או כל…
פרופ' שומרון: אז בוא נכנס לפרטים. אנחנו רואים תגובה חלשה יותר מהווירוס, לעומת החיסון. אבל מה שאנחנו בודקים, זה נוגדנים כנגד חלבון הקפסיד. רק חלבון אחד. כלומר, מכיוון שהכנסנו לכתף של אנשים, mRNA שמבטא את חלבון הקפסיד…
מיכאל: אתה אומר לגבי החיסון.
פרופ' שומרון: לגבי החיסון. mRNA, לכתף, לשריר, שמבטא את חלבון הקפסיד. יש הרבה מאוד חלבוני קפסיד, והנוגדנים בגוף עולים לרמה מאוד גבוהה, במיוחד שעשינו את זה פעמיים, נתנו גם בוסט אחרי שלושה שבועות, ויש כאלה שקיבלו גם חיסון שלישי ורביעי, בוסט שלישי ורביעי. המון המון נוגדנים כנגד אותו קפסיד. כשנכנס וירוס לגוף, זה לא רק הקפסיד, זה הרבה מאוד חלבונים נוספים, ויש שם גם RNA. כלומר, הנוגדנים שנוצרים בגוף הם מסוגים שונים, לא רק נגד הקפסיד. אז כנגד הקפסיד, רמת הנוגדנים היא נמוכה יותר. זה לא אומר שהיא פחות טובה, זה אומר שהיא נמוכה יותר.
אבל בסופו של דבר, אנחנו יודעים שהמערכת הרפואית החליטה לתת חיסון גם אחרי מי שקיבל, מי שעבר אינפקציה, מי שעבר זיהום בווירוס, קיבל בסופו של דבר גם את החיסון אחד.
מיכאל: בדיוק מהסיבה הזאת אני שואל, האם לא באים ומתערבים לטבע במה שהוא יודע לעשות ולפעמים יותר טוב?
פרופ' שומרון: אנחנו לגמרי מתערבים לטבע, כי אנחנו, האדם יודע הכי טוב, נכון? לפחות עד נקודה מסוימת אנחנו חושבים, עד שמוכיחים שאנחנו טועים.
מיכאל: עד שהפרדיגמה הופרכה.
פרופ' שומרון: אהה… כן, חלקן כן, חלקן לא, אבל חשוב לציין שהייתה סכנה, כנראה מאוד גדולה, או לפחות חשבנו שיש סכנה מאוד גדולה, מהלא נודע, אוקיי? לא ידענו למה זה הולך לגרום, יש תמיד את הסיכון מול הרווח. הסיכון, לדוגמה, לאנשים מבוגרים מעל גיל 60, 70 ו-80 היה מאוד גבוה, והיה מאוד חשוב לחסן ולהגן על אותם אנשים.
גם… א… כתוצאה מכך, כמובן, הזריקו משהו מלאכותי, את ה-mRNA הסינתטי לכתף שלהם, גם אם יש איזשהו סיכון בתהליך, וגם אם חששו שחיסון כנגד הווירוס הספציפי הזה יכול להחליש את הגוף כנגד וירוסים אחרים. כי אנחנו עכשיו אומרים למערכת החיסון, "תשמעו, יש כאן איום מאוד גדול. את כל הנוגדנים, או את רוב הנוגדנים, תייצרו כנגד הקפסיד, כנגד COVID-19".
מיכאל: זה אוקיי, כאילו עשו מלחמה על דבר אחד, שהוא לא בהכרח המרכזי בחיים שלנו, כי יש לנו עוד כמה דברים.
פרופ' שומרון: הוא היה מרכזי באותו רגע, באותו רגע הוא היה מאוד משמעותי, והיה חשוב להגן על הרבה מאוד אנשים מבוגרים.
מיכאל: כן, אבל הם בינתיים היו גם עם עוד דברים…
פרופ' שומרון: נכון, נכון.
מיכאל: חלק מהם היו, ואז בעצם אתה מפנה את כל המשאבים שלך רק לדבר אחד, לגורם אחד, וזונח את האחרים.
פרופ' שומרון: נכון, עכשיו מדברים לדוגמה על חיסונים מורכבים, של גם כנגד כמה זנים של COVID-19, וגם נגד שפעת, וגם נגד וירוסים אחרים, באותו זמן, להכין את הגוף שלנו למלחמה כוללת.
מיכאל: כן, טוב, זה כמו שאומרים, צריך עוד לעבור תהליך רחב מאוד, בדיוק כמו שאתה אומר, בגלל גם הדינמיקה של הוירוסים, וגם אנחנו יודעים לגבי השפעת, שמה שאתה מחסן, אופס, זה לא בהכרח מה שיבוא.
פרופ' שומרון: נכון, להפתעתנו, חיסון ה-mRNA לכתף עבד בצורה בלתי רגילה. עבד בצורה נהדרת, עובד יותר טוב מהחיסון נגד שפעת. שבו אתה מנסה לחזות איזה זנים יהיו בשנה הבאה, להכין את זה כמה חודשים לפני, ולפעמים זה יותר טוב, לפעמים זה פחות טוב.
מיכאל: כן, רק צריך לבדוק את תופעות הלוואי, שזה עכשיו מתחיל לצוץ, רואים כרגע שאולי אצה קצת הדרך.
פרופ' שומרון: כמובן, זה תופעות לוואי לא רק נגד… כתוצאה מהחיסון, זה תופעות לוואי גם מהלחץ כמובן, מהלשבת בבית, מלעשות פחות ספורט, מלראות פחות חברים ואנשים, תופעות לוואי נרחבות, גם על מבוגרים וגם על ילדים, ששנתיים ישבו בבית וניסו להקשיב למורה על המסך.
מיכאל: כן, שזה בעצם דבר שיצטרכו ללמוד אותו טוב טוב, גם את התוצאות החברתיות וגם הרפואיות, וזה הנושא שאתה לא מרצף אותו, נכון?
פרופ' שומרון: אנחנו לא מרצפים, אבל ביג דאטה, נכון? אמרנו נאסוף מספיק מידע, נעקוב אחרי מספיק אנשים, ננסה להבין מה המשמעות של השינויים האלה.
מיכאל: אז אני באמת רוצה לקחת, כי מה שעשיתם זה פשוט עבודה ענקית, וזה באמת הביג דאטה, ומעניין אותי לדעת באמת מה עושים בפעם הבאה.זאת אומרת, יקראו לזה בשם חדש, זה לא יהיה מישהו עם כתר, זה יהיה משהו אחר.
פרופ' שומרון: קודם כל לקחת נשימה עמוקה, לשבת…
מיכאל: לשתות מים.
פרופ' שומרון: לשתות מים ולהירגע. עכשיו לשאול מה יש לנו כאן. המהפכות שהתרחשו ב-20 שנה האחרונות באמת מסייעות לנו. בוא נסתכל רגע שוב על הקוביד. הצלחנו לרצף את הווירוס מאוד מאוד מהר, כל זה באמצעות הטכנולוגיות החדשות, שגם מרצפים איתם בני אדם. הצלחנו להבין מה המשמעות של המוטציות. יש כל הזמן מוטציות. כל יום אנחנו מזהים מוטציה חדשה. ברוב המקרים היא לא שורדת. כאן זיהו שהמוטציה כל כך משמעותית, שכנראה יכולה לגרום לשינויים משמעותיים בווירוס, שיגרמו לו להכנס למערכות השונות בתאים של האדם וכנראה להשפיע בצורה לא טובה.
אז הנה קראנו, הנה הבנו מה המשמעות של זה בשיטות של ביו אינפורמטיקה ובינה מלאכותית, והשיטה השלישית היא לכתוב את ה-DNA או את ה-RNA. אלו 3 מהפכות, לקרוא, להבין ולכתוב. הכתיבה היא מאד מאד משמעותית ויש עכשיו גם טכנולוגיות שכותבות DNA בצורה מהירה וברורה וגם RNA. הפתח שנוצר כאן לייצר חיסונים ותרופות שמבוססות RNA הוא אדיר. מדברים על זה הרבה מאוד שנים, אבל כאן, בגלל הצורך והדחף, פיתחו את זה במעט מאוד חודשים.
ההוראה לפתח חיסונים כנגד COVID-19 הגיעה ל-CDC בארצות הברית במרץ 2020. שישה-שבעה חודשים אחרי זה היו כבר חיסונים בישראל, והתחילו לחסן בישראל בסוף נובמבר - תחילת דצמבר 2020. זו התקדמות מאוד מאוד מאוד משמעותית. ועוד דבר שמאוד עזר זה הרגולציה. ה-FDA קיים שיחות פתוחות, גלויות, פעם ראשונה אונליין בלייב, שבו השתתפו הרבה מאוד חוקרים ומדענים, וסיפרו מה המשמעות של זה, ואיפה הסיכון כאן, ואיפה הרווח, ותוך שבוע-שבועיים קיבלו אישורים והתחילו לשווק את החיסונים האלה.
מיכאל: טוב, אלה דברים שעוד יצטרכו להתברר, האם הם באמת התייעצו, וכמה מדענים פרסמו, או רצו לפרסם מחקרים, וזרקו להם את המחקרים, גם זה קרה. זאת אומרת, הפאניקה גם הייתה בעולם המדע.
פרופ' שומרון: לגמרי. שים לב, עולם המדע פגש את עולם הרפואה באותו החדר. בדרך כלל זה דיונים ארוכי טווח, ולוקח עשר, עשרים שנה לפתח חיסונים חדשים וטיפולים, מנסים את זה על עכברים וחיות. אנחנו היינו עכברי המעבדה כאן. אני לא אומר שלא בצדק.
שוב, היה כאן לחץ מאוד גדול, והיה צריך להגן על אנשים מבוגרים, התחילו עם החיסונים, לתת לאנשים מבוגרים, מעל גיל 60, ולצוות הקליני, הייתה חשיבות מאוד גדולה להגן על אנשים, כי אין ספק שהווירוס הזה פוגע בנשימה, וסיכן הרבה מאוד קבוצות.
מיכאל: ובוא נתקדם ככה, לקראת סיום, נדבר על הווירוס הבא, הרי הוא בדרך. אנחנו יודעים שיש עוד וירוסים, זה לא היחיד. השאלה, אם נכון להתרכז רק בגורם אחד, או להסתכל על הכל כמערכת. ולכם היום יש אפשרות טובה יותר לתת כלים להסתכל על זה כראייה מערכתית.
פרופ' שומרון: לגמרי. קודם כל, ה-COVID-19 עדיין פה, וצר לי לבשר, יש עוד אלפי וירוסים, וחלקם מסוכנים, הם היו פה, הם יהיו פה, והם יישארו פה גם אחרינו.
מיכאל: אנחנו חיים איתם.
פרופ' שומרון: אנחנו חיים איתם. אנחנו ממשיכים במחקרים, פחות שומעים את זה, אנחנו ממשיכים במחקרים. יש לנו עכשיו מחקר מאוד גדול, עם מרכז המחקר KSM של מכבי, יש לנו גישה לכל התיקים הרפואיים שם, כמובן בצורה אנונימית, אנחנו יכולים לגשת לתיקים שם, ואנחנו מחפשים שם, בכל השנתיים וחצי הללו, אנשים שלא סבלו מ… שלא עברו אינפקציה, שלא פגשו את הווירוס, או שפגשו את הווירוס ולא היו נשאים של הווירוס, ויש לנו כמובן פילטרים מאוד נוקשים במחקר הזה.
אנחנו רואים בני בית, אנחנו רואים קבוצות של בני בית, ובתוך הבני בית האלה, אנחנו מסתכלים על אלה שהלכו לבדיקות תכופות, נניח בתקופה של חודש, שבהם כולם היו חולים חוץ מילד אחד, או מתבגר אחד, באותו הבית.
מיכאל: שזה מאוד מעניין לדעת מה יש לו.
פרופ' שומרון: בדיוק, אז אנחנו הולכים עכשיו בהפוך על הפוך, במקום להסתכל מי באמת חולה ובמה הוא חולה, אנחנו שואלים מה יש לאותם ילדים או מתבגרים שמאפשר להם לשרוד בבית שבהם היו חולים ובהם כל הזמן הם נבדקו יחד עם הילדים האחרים, והם נשארו לא מודבקים. ואנחנו מסתכלים על התיקים הרפואיים ומנסים להבין האם כאן נוכל לזהות איזשהו טיפול או תרופה או איזשהו עניין, שנצליח להבין מי כאן לגמרי לא בסיכון לעומת אנשים בסיכון.
אולי במגפה הבאה, הדבר הראשון שצריך לעשות זה כמובן להבין את הווירוס, מהו הווירוס, מה המשמעות שלו, אבל גם להבין מי בסיכון ומי לא בסיכון. האם אנחנו צריכים להגיד לכולם להישאר עכשיו בבית? או להגיד, אולי, לגברים מעל גיל 75, עם מחלות לב, או עם רקע מסוים, שנטלו תרופה מסוימת, להישאר בבית, הם בסיכון, כל השאר יכולים לצאת וזה בסדר.
מיכאל: ואם אני מתחבר למה שאתה אמרת, גם לעשות את זה בנחת, לא בפאניקה, זאת אומרת, לא להגיד "עכשיו תיסגר בבית" וזהו.
פרופ' שומרון: לא צריך להיות בפאניקה, צריך לקחת נשימה עמוקה. לא צריך שהמנהיגים יופיעו כל ערב בטלוויזיה וילמדו אותנו איך לקנח את האף או איך לשים את המסכה על הפנים.
מיכאל: שזה מסר שצריך להעביר אותו ו… כי זה חילחל יפה להרבה מערכות שיישרו קו בצורה… אולי בצורה מאוד… אני לא יודע, אולי עדיף לא לומר את זה אפילו, זה מדאיג.
פרופ' שומרון: אז אני רוצה לציין שאולי, מה שעוד עזר במגיפה הזו, זה שהילדים שלנו היו בטוחים סך הכל. זה לא שלא היו ילדים חולים, או חולים במצב קשה יחסית, הילדים היו במצב טוב. כלומר, הרבה פעמים וירוסים פוגעים ב…
מיכאל: בדיוק הפוך, הם הראשונים…
פרופ' שומרון: הם היו נשאים, הם כמעט ולא הרגישו את המחלה. שוב, היו כן מקרים קשים, אבל ברוב המקרים הם היו נשאים, הם לא הרגישו את זה. הבעיה הייתה, כמובן, שהם היו ספוג של וירוסים ומחלות, עדיין הם ספוג של וירוסים, מחלות ו…
מיכאל: אנחנו יודעים את זה, נכון כשהילד הולך לגן, אנחנו יודעים שיחזור עם מחלות.
פרופ' שומרון: נכון.
מיכאל: אז זה לא חדש לנו.
פרופ' שומרון: נכון, אבל לא הייתה להם כאן, שוב, ברוב המקרים לא הייתה כאן סכנת חיים לילדים, הסכנה הייתה באמת לאנשים המבוגרים יותר.
מיכאל: כן, שזה גם כן חומר למחשבה, עם כל הרעיונות שבואו נחסן את הילדים ונעשה כל מיני דברים. צריך לקחת הרבה אוויר.
פרופ' שומרון: נכון, אבל שוב, לציין שחיסונים זה דבר מאוד מאוד חשוב, מגנים עלינו, אבל צריך להבין למה.
מיכאל: הבעיה היא לא החיסונים, גם זה חיסון שונה קצת מאחרים. זה לא חיסונים שעברו מספיק שנים, כמו שאתה אמרת, שמדען צריך הרבה זמן כדי להגיד שזאת התוצאה שלו.
פרופ' שומרון: כן.
מיכאל: פרופסור נועם שומרון, ראש מעבדת מחקר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אגב, זאת מעבדת מחקר, ולא לטעות, עושים שם כל כך הרבה דברים, שזה רק ניסיון לפשט את התואר.
פרופ' שומרון: לגמרי.
מיכאל: תודה רבה לך.
פרופ' שומרון: תודה.
קריין: "תל אביב 360", ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments