פרק #17 ראיון עם מוביל בדיקות נחום דימרנחום דימר, בעלים של חברת Cloudbeatבואו לשמוע את נחום מספר על הדרך שעשה ועל חייו האישיים עד שהגיע לתחום הבדיקות, איך עבר לעולם היזמות ולמה הקים דווקא חברת מוצר אוטומציה.תקציר נחום יספר על חייו האישיים ועל המסלול שעבר עד שהגיע לתחום הבדיקות. איך עבר לעולם היזמות והקים חברת מוצר אוטומציה אחרי שזיהה צורך בתעשייה. במפגש נדבר על עולם האוטומציה, כלים בשוק והבדלים ביניהם. מה נדרש מבודק אוטומציה ואיך עוברים מבדיקות ידניות לאוטומציה. במפגש נשוחח גם על מגמות וטרנדים בתחום הבדיקות האוטומטיות והשילוב של AI. נחום מדבר על עבודה בבדיקות בחו"ל כמי שמרכז הפעילות שלו הוא באירופה (פולין), מה ההבדל בין בודק תוכנה בארץ אל מול בודק תוכנה באירופה או באמריקה. בסוף הראיון שוחחנו על טיפים והיערכות לבוגרי קורס שמעוניינים להיכנס לתחום. איך מוצאים עבודה בבדיקות? איך להגיע מוכן לתעשייה? ומה הם הצעדים שמומלץ לעשות לכל מי שסיים קורס.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/01/2024.
[מוזיקת רוק]
קובי: טוב, אז שלום לכולם, אנחנו היום בפודקאסט מאוד מיוחד, עם נחום דימר שיושב פה לצידי. נחום הוא דמות מאוד מוכרת וידועה אצלנו בקהילה של בדיקות התוכנה, מקים ומייסד Cloudbeat. אנחנו, לפני שנתחיל, נתונים שלא ידענו על נחום. אז נחום בעצם, למי שלא ידע, עלה מטביליסי בשנת 95', הוא היה ילד דתי, את זה גיליתי רק היום, והוא בעצם מגיע לירושלים, הוא גדל בירושלים. נחום היום גר בפולין, הוא נשוי פלוס 2, למען האמת הוא גר בקרקוב, והוא בעצם רץ על הקו ישראל-קרקוב, ישראל-פולין. ו… זכות גדולה היום לארח את נחום, אנחנו נדבר על נושא של בדיקות, תהליכים, טרנדים, מגמות ובעיקר על עולמות האוטומציה. אז נחום, שאלה ראשונה.
[מוזיקה]
קובי: איך הגעת לעולם הבדיקות? שאלה שמעסיקה הרבה מאוד מהאנשים, אז בואו נשמע קצת הסיפור שלך.
נחום: אז קודם כל, שלום לכולם ותודה שאתה מארח אותי. סיבכת קצת את המאזינים שלנו עם ה… גרוזיה וישראל ופולין, אז סתם, כדי לסבך את זה עוד יותר, אז באמת, אני שילוב מוזר של קצת גרוזיני, קצת אוקראיני, קצת… הרבה ישראלי, או בעיקר ישראלי, אז בימים לא פשוטים אלה, זכות גדולה להיות ישראלי, ולהיות חלק מקהילה שלנו, של QA. באמת, אני הגעתי ל-QA באופן די לא צפוי, כי אני מהנדס תוכנה במקצוע, יוצא חיל האוויר, ובעצם כבר שמה התחלתי את הקריירה שלי בפיתוח, ולא תכננתי להיות בתחום ה-QA, אני בעצם הרבה שנים, גם במהלך הלימודים לתואר, עסקתי בפיתוח תוכנה, בעיקר בעולמות של ווב, אבל לא רק, enterprise, מערכות גדולות, ובעצם ב-2006 אני הרגשתי שקצת מיציתי את זה, כלומר, קצת נמאס לי לשבת מול המסך, והרגשתי שאני רוצה גם קצת יותר אינטראקציה עם האנשים. בכל מקרה, העבודה של מפתח היא די, אתה די בודד, בוא נגיד ככה, במובן של האנשים, אתה כמובן נפגש וזה, אבל זה בעיקר אתה והמקלדת. אז ב-2006 אני חיפשתי מה לעשות, ולא היה בטוח מה אני רוצה לעשות, ואז במקרה התגלגלתי לחברה בשם Radview, שאז הייתה אחת מחברות ה… מובילות בתחום של ה-QA, הם בעצם יצאו ממרקורי, ובעצם חיפשו שם איש pre-sale, שיעזור להם בצד הטכני למכור את המוצרים, ולא יודע למה, אבל התקבלתי לעבודה הזאת, וככה אני הגעתי לתחום ה-QA דרך המוצרים בעצם. שמה התחלתי את הקריירה שלי, אפשר להגיד ככה, ב-QA, ובאמת שם במשך שנתיים, א', אני למדתי את התחום, כי שוב, לא הכרתי אותו כל כך, ובאמת הרבה פעמים, דרך ה… הרי בסוף כשאתה מוכר, אתה צריך לשכנע את האנשים, וזה מכירות טכניות, אז צריך לשכנע אנשים טכניים, אז דרך זה אתה מאוד טוב, יכול ללמוד תחומים מסוימים, כמו תחום ה-QA, שהוא באמת גם מתודולוגיה, וגם הרבה כלים, ודרך הלקוחות, או דרך ההטמעות, או מימושים, אתה בעצם לומד מה באמת, מה שימושי, מה לא שימושי, וכן הלאה. זה היה בית ספר מצוין בשבילי להיכנס ל-QA. ומאז אני הפכתי להיות עצמאי, ובאמת, בעצם במשך הרבה שנים, נתתי ייעוץ, בהתחלה בתחום של בדיקות עומסים, כי זה הנישה שאני הייתי גם במסגרת של התפקיד שלי ב-Radview, ובהמשך גם בדיקות אוטומטיות.
קובי: הבנתי, ובאמת, שאלה מתבקשת, איך בעצם נוצר מעבר מיועץ של בדיקות תוכנה, למי שבעצם הקים חברה, כי היום אתה בעצם בעלים של חברת Cloudbeat, אז איך בעצם המעבר הזה קורה?
נחום: שאלה מצוינת. המעבר הוא לא טריוויאלי, קודם כל, כי הראשון הלא טריוויאלי, לדעתי, ושוב, כי אני יודע שגם יש הרבה אנשים שחושבים, האם להפוך להיות עצמאי, או לא להפוך להיות עצמאי. אני חושב שהמעבר הראשון הלא טריוויאלי, הוא בכלל האם להמשיך להיות שכיר או עצמאי, אני חושב שזה המקום הראשון. אצלי, כלומר, המעבר הזה, הוא לא בא, כמו להרבה סטארטאפיסטים, שהיה להם איזה חלום בבוקר אחד, ואז אמרו, אוקיי, הם עוזבים הכל, ומתחילים לרדוף אחרי החלום. אצלי זה היה יותר הדרגתי. שוב, אצלי בחיים, הרבה פעמים, יש לי סוג של יד עליונה שמכוונת. אז כמו שהגעתי לתחום ה-QA, במקרה לחלוטין, אז גם, קודם כל, הפכתי להיות, וזה היה הצעד הראשון, בדרך להקמה של חברת מוצר. אז הצעד הראשון, שאחרי שעזבתי את Radview, אז שוב, לגמרי, במקרה, הפכתי להיות עצמאי. וזה היה הצעד הראשון, ובאמת, במשך הרבה שנים, אני חייתי כעצמאי, אבל נתתי שירותים. תכף אני אתייחס להבדל בין עולם השירותים לעולם המוצר, אבל זה היה השלב הראשון. ואז, ברגע שאני נתתי שירותים, אני התחלתי לראות עוד יותר פרספקטיבה של איזה כלים יש בשוק, מה חסר, לא רק ככלים, אלא בכלל, הרי כלי בסוף הוא רק כלי, צריך לזכור את זה. כלים צריכים ליישם אנשים, הוא צריך להתאים לתהליך וכן הלאה.
קובי: בהחלט.
נחום: אז הרבה מהדברים שאתה מתחיל לראות, זה קודם כל לראות כתמונה, כ-zoom out, כתמונה גדולה, מה חסר, עם מה מתמודדים, עם איזה קשיים, מה מתחדש, כי אני בדיוק הפכתי, אחרי בערך שנתיים שלוש, שהפכתי להיות יועץ ועצמאי, אז התחילה כל המגמה של ה-devops. פתאום התהליך שחרור גרסאות, השתנה מחודשים או שנה פלוס…
קובי: נכון, לימים.
נחום: לימים. וזה קרה ממש מול העיניים שלי, וראיתי איך הלקוחות שלי, בעצם, עוברים את הטרנספורמציה הזאת, שהיא מאוד מאוד לא טריוויאלית. וראיתי את זה גם דרך התהליכים, והאנשים, ההתמודדויות האישיות, וגם ראיתי את זה דרך המוצרים כמובן. כי אני עוד זוכר, שלרוב הלקוחות שלי, היו את הדיסקים, את החבילות הגדולות של מרקורי, את ה-QC וזה. פעם היו מביאים את זה באמת, באריזה, כמו שהיום מביאים, לא יודע, מה, שעון יקר או משהו כזה, היה באריזות גדולות.
קובי: עם חוברת הפעלה.
נחום: עם חוברת הפעלה, עם מדפים שלמים, שהיו QTP ו-QC וכן הלאה. אז אני כאילו, ראיתי בעיניים שלי, את הטרנספורמציה הענקית בשוק, ממוצרים, אני קורא לזה, בדיקות קלאסיות, בכלל, ממוצרים קלאסיים, גם כולל כלי פיתוח, לאיפה שאנחנו נמצאים היום. אז המעבר הזה למוצר, הוא היה בהדרגה, והוא היה דרך העיניים של הלקוחות שלי. כלומר, זה לא היה איזה בוקר אחד, שאני קמתי וחלמתי ואמרתי, שאוקיי, זה אני הולך לעשות. ובאמת, אי שם ב-2006, אחרי שכבר כמעט, זה משהו כמו 7-8 שנים, להיות עצמאי ויועץ, התחלתי לראות בעצם, שה-QA כתעשייה, צריכה סט חדש לחלוטין של כלים. כלומר, תמיד האינובציה, היא לוקחת זמן. כלומר, בשלב מסוים, מתחיל להיות ברור לכולם, שצריך לעשות טרנספורמציה, אבל בעצם, השוק לוקח לו זמן לתפוס את זה. וזה מה שראיתי. כלומר, ב-2006, בערך, 2005-2006, כבר היה ברור, שהשוק הולך יותר לכיוון של כלי open source ו-selenium, ושחרור גרסאות מהיר, וכן הלאה וכן הלאה, אבל עדיין, ה… רובם השתמשו בכלים הקלאסיים, ואני זיהיתי את זה מוקדם יחסית. ושמה, מתי שהתחלתי בעצם, בהתחלה, בניתי מוצר open source, עם השותף שלי, רומן. אז בעצם, ככה התחלנו. אנחנו בנינו סוג של כלי עזר ללקוחות שלנו, שראינו שפשוט צריכים איזשהו משהו, שהוא מעל selenium, ה-selenium התחיל לתפוס תאוצה, אנשים לא בדיוק ידעו איך לתפעל אותו, אז הם חיפשו משהו כמו סוג של QTP ל-selenium. משהו מצד אחד מאוד פשוט, וידידותי לבודקים הפחות טכנולוגיים, מצד שני, שהוא כבר עובד בטכנולוגיות open source חדשות. ובעצם, ככה התחלנו להתגלגל, ככה הגענו לתחום המוצרי.
קובי: זה מדהים שזה בעצם מאוד דומה לכל מוצר, שאנחנו מכירים, שאנחנו בודקים, רק שאתה נכנס לעולם הזה, שאתה מזהה את הצורך, ואתה בעצם, המוצר זה בעצם הרעיון שמגיע ממך, אז אתה לא בודק מוצר, אתה בעצם נכנס לחשיבה של מוצר מייצר, מוצר מבוסס על הצרכים של השוק.
נחום: נכון.
קובי: וזה די מעניין. ובעצם, במה המוצר הוא ייחודי מ-selenium? כי הוא מגיע על הפלטפורמה של selenium, ונותן עבודה הרבה יותר קלה, ידידותית. איפה בעצם נקודת החוזק של המוצר?
נחום: המוצר עבר הרבה שינוי מאז, כמו כל דבר, בסדר? כי גם אנחנו, כשנכנסנו לשוק הזה, הוא בעצם moving target, כן? כלומר, הוא השתנה מאוד. כשאנחנו התחלנו, התחלנו עם המוצר שנקרא Oxygen, שהוא עד היום, ותכף אני אספר עליו, מוצר מדהים, שבעצם, המטרה שלו העיקרית, או בעיה שהוא באה לפתור, זה קלות כניסה לעולמות של selenium, אוקיי? כי אז עדיין רוב האנשים היו בודקים ידניים, המושג של בודק אוטומציה רק אז התחיל יחסית להתברג, אוקיי? כי עד אז היו פשוט משתמשים של QTP, גם פחות היו נקראים בודק אוטומציה, אבל פחות היה title כזה, בסדר? זה היה, השתמשת ב-QTP, השתמשת ב-QC וזה, כאילו היית משתמש של כלים. ואז התחלנו בעולם הזה, ש… בכלל בדיקות אוטומטיות הוא יחסית, למרות ש-QTP כבר היה קיים הרבה שנים, אבל הוא התחיל לתפוס תאוצה דווקא בזכות ה-selenium, כי זה הפך להיות לנחלת כלל. ושם בעצם התחלנו לתת מענה עם זה שבנינו מוצר שהוא open source עד היום, כולם מוזמנים להוריד אותו, oxygenhq.org, ובעצם הוא בא ועוטף את ה-selenium, אנחנו קוראים לו כריות ל-selenium. הסיבה של כריות, כי selenium הוא עדיין עד היום, יחסית מנוע אוטומציה שמורכב להתחיל איתו, כי אתה חייב גם לדעת שפת פיתוח כלשהי, ושפות פיתוח, למשל כמו Java ו-C#, אתה צריך לדעת class-ים וירושות וכן הלאה, אז כלומר, זה לא רק כאילו לכתוב משהו Copy-Paste, כן, Python למשל טיפה יותר פשוט, או עולמות JavaScript… ואתה גם צריך להבין הרבה דקויות של selenium, כי למשל אז לא היה לו ממש recorder, ואחרי זה היה recorder מאוד פשוט, כלומר, זה לא היה ידידותי כמו QTP, היה אז ימים שיכולת להקליט את כל התהליך, והיה לך כזה סוג של משהו ויזואלי… היה ממש הרבה קוד, ואנשים מאוד התקשו להתחיל איתו, אז אנחנו בנינו ממש מעטפת עם מנוע הקלטות, השתמשנו ב-JavaScript, שהיא שפה הרבה יותר פשוטה למתחילים וכן הלאה, אז במשך כמה שנים ראשונות, אנחנו בעצם הפצנו את ה-Open Source שלנו, והטמענו אותו בלא מעט ארגונים, ולאורך הזמן אנחנו הבנו, וככה המוצר התפתח, בעצם ש… לאט לאט הבעיה מפסיקה להיות… אני קורא לה זה First Mile Problem ו-Last Mile Problem. הבעיה של ה-mile הראשון בעולמות של האוטומציה, היא בעצם איך אני מייצר את האוטומציה. כי אם אני באתי מ… אני כארגון, או אני כבן אדם, באתי מעולם שהיה לי רק בדיקות ידניות, ועכשיו אני רוצה להיכנס, אז יש פה פער די גדול. ואז בעצם אני מתחיל מזה, איך אני מייצר את האוטומציה, החל מדברים הכי פשוטים, איך אני מקליט, או איך אני בונה מסך הכי פשוט, ואחרי זה כמובן דרך איך אני בונה תהליך, איך אני עושה את זה מודולרי וכן הלאה. וזה אני קורא First Mile Problem. ואי שם ב-2006, 2007, 2008, זה היה בעיה רצינית. עדיין הרבה ארגונים לא ידעו איך להתמודד עם זה, לא היו יותר מדי כלים, אז עוד לא היה Codeless וכן הלאה וכן הלאה. עם השנים, הבעיה הזאת הלכה ונפתרה, עוד פעם, היא לא פתורה לגמרי היום, אבל בהחלט יש הרבה יותר ארגונים, שגם מגייסים אנשים, פתאום, המקצוע שבודק אוטומציה הוא הפך להיות למאוד נפוץ, יש הרבה אנשים שלומדים אוטומציה וכן הלאה, אז יש גם יותר כוח אדם שהוא מקצועי בתחום הזה, וגם הרבה יותר ארגונים. אז היום, נניח ב-5-6 שנים האחרונות, אולי אפילו יותר, אנחנו רואים שבעצם הבעיה הפכה להיות ל-Last Mile Problem, שזה בעצם יש לי המון אוטומציה, ומה אני עושה עכשיו איתו? האם אני מריץ את האוטומציה הזאת על המחשב המקומי שלי? אני מריץ אותו במסגרת של DevOps, אני מריץ אותו במסגרת של אנשי ה-Shop, בעצם, ואיך אני מתמודד עם כמויות גדולות? כי מאות ואלפי תסריטים, זה אומר שהזמן הרצה הוא מתחיל להיות מאוד ארוך, אז איך אני ממקבל? זה אומר שאיך אני מנתח את התוצאות? כי פתאום יש לי מלא שגיאות, יש לי, יכול להיות עשרה, עשרים, שלושים אחוז לפעמים יותר של שגיאות, אז איך אני עכשיו לא חוזר אחורה בעצם, ומתחיל לנתח שגיאות ידנית, ואז מה עשיתי? יש לי תהליך אוטומטי שעדיין לוקח לי טונה זמן של בדיקות ידניות… כאילו סוג של בדיקות.
קובי: כן, אתה לא תצא מזה, בוודאי.
נחום: בדיוק, אז היום המוצר שלנו הרבה יותר בעולם הזה של ה-Last Mile Problem, כלומר, היום Cloudbeat הוא מוצר אורקסטרציה ואנליטיקה מאוד מאוד מתקדם, שתחשבו, זה סוג של שילוב של משהו כמו Jenkins, יחד עם משהו כמו Allure Report ביחד עם משהו כמו BI, כלי אנליטיקה, כמו Kibana, ו-Grafana וכן הלאה, כמו זה, סוג של הכל בא בחבילה אחת, והיום אנחנו תומכים בלא מעט framework-ים של בדיקות, אנחנו היום תומכים בעולמות של Java, JUnit, TestNG, .NET, NUnit, VMS Test, PlayWrite, Cypress, Postman ועוד רבים אחרים. אז בעצם היום, אנחנו בעצם באים לארגונים שיש להם כבר הרבה מאוד אוטומציה, והם באים אצלנו לנהל את האוטומציה הזאת, גם בהיבט של ההרצה, גם בהיבט של מי מריץ, זה שכבת הפשטה, אנשים פחות טכניים יכולים להריץ את זה בכל רגע נתון, לנתח, אנחנו גם נותנים כלים לאנשי שו"ב, שיכולים להמשיך להריץ את הבדיקות האלה בייצור, אולי בהמשך נדבר על זה גם, זה חשוב מאוד היום. היום העולם QA, לא רק נשאר בשלבים של QA, היום הוא בעצם, יש לו supporting role, כן? מאוד מאוד חשוב בעולמות של הייצור, במיוחד בעולמות של canary deployment, כלומר, deployment-ים מהירים שקוראים אוטומטית, אז היום התפקיד של QA לא נגמר ב-prerelease, הוא נמשך הרבה יותר גם בעולמות של הייצור, אז היום המוצר שלנו הוא בעצם הרבה יותר בעולמות האלה, למרות ש-that said, יש לנו עדיין המון usage, ואנחנו כל הזמן מפתחים את Oxygen, אז מי מהקהל שלנו הוא בהתחלה, רוצה להתחיל בעולמות של אוטומציה, אני ממליץ להוריד, יש הרבה דוקומנטציה, יש לנו ערוץ יוטיוב, אפשר בהחלט ללמוד עצמאית, וזה עולם מצוין של כניסה לעולמות של אוטומציה.
קובי: ונקודה חשובה שאתה אומר, זה שבעצם האוטומציה לא מגיעה לפני עליית ה… לפני העלייה לאוויר, אלא היא מגיעה גם בשלבים יותר מוכרים של ה-maintenance של המוצר. ושאלה שחשוב… רציתי לשאול אותך במסגרת הפגישה שלנו היום, אני מבקר בלא מעט חברות, בהרבה מהן אני מדריך, עושה יישורי קו לכל מיני קבוצות של בודקים, זה חברות בעולמות הפיננסיים, גם בעולמות הצבאיים וב-medical, ואני רואה שיש להן איזשהו קושי להטמיע אוטומציה. זאת אומרת, היום אני רואה בהרבה מאוד מקומות, שגם אם יש אוטומציה, אז היא מכסה פחות או יותר 30-40% מהבדיקות. מה בעצם החסם שגורם לחברות לא להגיע לאזורים של ה-70%? אני רואה את זה בחברות בודדות קורה. מה לדעתך נקודת הכשל או המוקש, שמונע מחברות להגיע למקומות האלה?
נחום: אני חושב שזה שילוב בדרך כלל של כמה דברים. אחד, חשוב להבין שהאוטומציה הוא תהליך ארגוני, הוא נכס של הארגון. הוא לא נכס של בודק בודד או צוות מסוים כמו צוות אוטומציה, וכל שאר הארגון ממשיך להתנהל כרגיל. וזה אני חושב הטעות הראשונה שהרבה מאוד ארגונים עושים שנכנסים לעולם הזה, שהם לא מבינים עד הסוף את ההיקף, שאוטומציה משפיעה על כולם, וכולם צריכים להתאים את עצמם לתהליך, או להיות חלק מהתהליך יותר נכון. בסדר? ואני חושב שחלק מאי הצלחה, ואי הצלחה יכולה להיות שהאוטומציה פשוט לא עובדת, ויכולה להיות גם, כמו שאתה אומר, פשוט אחוזים מאוד נמוכים, או יחסית נמוכים, של כיסוי של האוטומציה. אז אני חושב שהסיבה הראשונה זה בהחלט חוסר של הכנסת תהליך אוטומציה כתהליך ארגוני, אלא ראייה יותר שיש איזה צוות או בן אדם אחד, תלוי בגדלים של גם הארגון וגם של הצוותים, שהוא באופן נס, יסחוב על עצמו את הנטל של האוטומציה, ובאיזשהו אופן נס, פתאום זה יהפוך להיות ל-70-80% מרגרסיה, ואף אחד אחר בארגון לא יצטרך לעשות שום שינוי. אז אני חושב שזו הבעיה הראשונה, שאני חייב להגיד שוב, בארגונים שיחסית חדשים, שנמצאים שנה, שנתיים, מההתחלה של תהליך של הכנסת בדיקות אוטומטיות, הרבה פעמים נופלים או מתקשים שם. הדבר השני גם, זה, וזה חלק מהנגזרת של התהליך, זה בחירה של על מה עושים אוטומציה. כי זה גם לא פחות חשוב, כי הרבה פעמים מתחילים לעשות אוטומציה על דברים שהתדירות שינוי שלהם הוא מאוד גבוה. וזה לא נכון, כי קודם כל עושים אוטומציה על דברים שהם יציבים, במיוחד בהרבה ארגונים שכבר יש, המערכת שלהם היא לא חדשה, אני לא מדבר על סטארטאפ שרק מתחיל לפתח, ובעצם הכל משנה, כל הזמן. ה… רוב הארגונים, במיוחד הארגונים הגדולים שעושים אוטומציה, הם עושים על מערכות שהן סוליד, שהם קיימים הרבה זמן, השינויים הם באחוזים בודדים בגרסה, אם לא פחות מזה. ואחד מהטעות של, הרבה פעמים, הייתי אומר מתחילים, אבל של הארגונים האלה, בוא נקפוץ ישר למים עמוקים, בוא נתחיל לרדוף אחרי פיצ'רים חדשים בספרינט או בגרסה, ולא בעצם, בוא נתחיל קודם כל מדברים שהם לא משתמשים.
קובי: שכיחים.
נחום: כן, שכיחים והם גם לא משתנים. אז הרבה פעמים, המרדף האינסופי הזה, הוא נגמר פשוט באפיסת כוחות. כלומר, ניסינו, אנחנו שנה, שנתיים רודפים כל הזמן אחרי ספרינט, ובסוף מה שקורה, שכל הזמן האוטומציה שבנינו, היא לא, אין build up, כי כל הזמן זה משתנה, אז אנחנו כל הזמן רודפים ונכנסים ללולאה של maintenance אינסופית. אנחנו מתחזקים, מתחזקים, מתחזקים, משתנים.
קובי: את האוטומציה.
נחום: את האוטומציה, בדיוק, ואז כל ההשקעה הזאת, בעצם, לתחזיק אוטומציה לצורך התחזוקה, ולא לצורך של זה… וזה, אני חושב, הטעות השנייה. הטעות השלישית, לדעתי, זה בחירה גם נכונה של כלים וסלאש טכנולוגיה, כי גם האוטומציה היום, תלוי במה אתה עושה, אם זה web ו-mobile, ובאיזה טכנולוגיות web, גם חשוב להבין שאי אפשר לשים כותרת אוטומציה על כל מערכת, ולהגיד שכל הכלים, או מנועי open source וכן הלאה, מתאים להכל. צריך לעשות פה בחירה, ולכן, למשל, אחד מהדברים שאנחנו עושים עם לקוחות שלנו, זה תמיד את ה-gap analysis, בשלבים הראשונים, בשביל להבין, קודם כל, מה ה-toolset שהארגון כבר היום משתמש, כלומר, מה הידע שנצבר בארגון, איזה שפות פיתוח, איך נראות המערכות, איזה טכנולוגיות front end, אם זה אוטומציה end to end, האם יש API, באיזה היקף אפשר למנף את ה-API, וכן הלאה וכן הלאה, איך אפשר להכניס unittest לבודקים, component test… כלומר, יש פה היבטים מסוימים שאתה חייב, לפני שאתה נכנס, או אפילו במהלך, לעצור ולראות, כי אפשר פה למנף דברים, שהם יותר, אני קורא לזה low hanging fruit, כן? משהו שאפשר הרבה יותר בקלות להצליח ולהביא ערך לארגון, ולהתמודד עם דברים יותר קשים, בהמשך, או להחליט שלא נתמודד… זה תלוי, שוב, במטרות, לאוטומציה יש מטרה מסוימת, בסדר? אי אפשר בצורה עיוורת להגיד, המטרה שלי היא לכסות 100% regression, בסדר? זה כמו בערך להגיד, אני רוצה לזכות בלוטו, זה המטרה שלי בחיים. אז זה תלוי במטרות.
קובי: זה מתחבר גם לתוך ה-ISTQB, יש פרק 6, שמדבר על בחירת כלים, ואחד הדברים שבעצם אנחנו מבינים, שכלי צריך להיבחר לפי return of investment, כאשר אחד הפרמטרים החשובים, זה מה יכולת הטמעת הכלי בארגון. כלומר, האם הבודקים שלי, הם מספיק בשלים, מבחינת הרמה המקצועית שלהם, והניסיון שלהם בעולם של הבדיקות, לקלוט כלי כזה? הם יודעים שפות קוד, האם הם השתמשו באוטומציה בעבר? אז זה בהחלט משהו שצריך להתייחס אליו, וזה מוביל אותי לשאלה נוספת, שאני עקבתי אחרי החברה, ואני יודע שיש לך לקוחות גם בארץ וגם בחו"ל, ולא מעט תלמידים שואלים אותי לגבי העבודה בחו"ל, והייתי שמח ככה אם תאיר לנו את הכיוון של איך נראים בדיקות תוכנה, איך זה נתפס בחו"ל, כמה משאבים שמים שם, איך העבודה נראית ביום יום השוטף, האם זה דומה לדברים שאנחנו מכירים מהארץ?
נחום: תראה, אני חושב שבצורה גורפת, אי אפשר לשים חו"ל כמטריה אחת גדולה, כי חו"ל מורכב מאוד מ… אפילו באירופה, מזרח ומערב אירופה, שמאוד מאוד שונה במהות, כי למשל מזרח אירופה הוא יותר נחשב לסוג של Back-Office של הרבה חברות אמריקאיות ואירופאיות שמחזיקים שם הרבה Outsourcing, אז השיטות עבודה שלהם, הן בדרך כלל נגזרות משיטות עבודה של חברות אם, לעומת זאת, במערב אירופה, זה חברות ששם הם קובעים בעצם את המדיניות ואת השיטות עבודה, וגם יש שוני מאוד גדול בין חברות אמריקאיות לאירופאיות, האירופאיות בדרך כלל יותר שמרניות בגישה שלהם, האמריקאיות, כמובן לא כולן, אבל נוטות יותר להיות… להביא חדשנות, אז זה מאוד תלוי. באופן כללי, אני חושב שיש, מה שאני רואה בארגוני enterprise, כי זה בעיקר הסוג החברות שאנחנו נחשפים, אנחנו עובדים גם עם חברות בגודל בינוני, אבל אנחנו בעיקר עובדים עם enterprise, אז אני חושב שבאירופה יש הרבה יותר נכונות, ובארה"ב, להכניס תהליכים אוטומטיים ולהשקיע בהם, כי אני חושב שאחד מהבעיות בישראל שיש, זה שכולם רוצים להכניס אוטומציה, אבל מעט או מבינים או רוצים להשקיע את גם המאמץ הארגוני וגם תקציבי שנדרש. אני חושב שיש הבנה יותר טובה של מה נדרש בהיקפים והקצאה של משאבים, גם ארגוניים וגם כספיים בחו"ל, ושוב, אני רגע עושה את זה יותר מדי כללי, כי כמובן תלוי, יש חברות מאוד מאוד מתקדמות בישראל, יש חברות מאוד מתקדמות באירופה, אז אני לא עושה את זה פרטני, אני אומר באופן כללי, אני חושב ששמה השילוב של אוטומציה ובדיקות ידניות, אני אישית רואה יותר שכיח, במיוחד הניהול של האוטומציה בתוך הספרינטים. כי עדיין אנחנו היום בישראל רואים הרבה מאוד ארגונים שהניהול של אוטומציה הוא מרכזי והוא יותר יחידתי. ואני רואה באירופה, במיוחד בארה"ב היום, הרבה יותר מאנשי אוטומציה, הם חלק בעצם מהספרינט, הם חלק מצוותי scrum, וזה בהחלט שיטת עבודה, שאני רואה יותר שם מאשר פה. אבל זה שיטת עבודה שגם מצריכה, שוב, תקציבית ותהליכית.
קובי: השקעה.
נחום: השקעה.
קובי: אני מסכים. ואם אנחנו מדברים על אוטומציה, אז כולם מדברים היום על הבינה המלאכותית שהיא נכנסת פנימה לתוך התהליך הזה, איך אתה רואה את עולם האוטומציה המודרני? איך אתה, בפרספקטיבה שלך, איך אתה רואה? לאן זה הולך איתנו?
נחום: תראה, אני חושב שעולם האוטומציה הוא מנוע צמיחה לדעתי של תחום ה-QA בכלל, בשנים האחרונות ובשנים הבאות שיבואו אלינו. האוטומציה היום, בעצם, שוב, וזה תלוי בארגונים, יש ארגונים היום, ואני חושב שיותר ויותר רואים את זה, שכמעט ואין בדיקות ידניות. בסדר? שזה כל כך מושרש בתהליך של הוצאת גרסה, בתהליך של ניהול ספרינט, שפשוט, או שהמפתחים גם כותבים אוטומציה, או שבודקים אוטומציה, או בודקים באופן כללי, הם חלק מצוות פיתוח בעצם. וזו גישה אחת, זו אסכולה אחת, שאומרת שאין היום יותר חלוקה מסודרת בין QA לפיתוח, אלא בעצם, QA הוא חלק, והוא חלק שעושה גם בדיקות ידניות, הוא גם עושה אוטומציה והוא חלק מהצוות. עכשיו, עדיין הרוב לא שם לדעתי, כן? אבל אנחנו בהחלט רואים יותר ויותר חברות שהולכות לכיוון הזה. ויש עדיין הרבה מאוד חברות בשיטה הקלאסית. בכל מקרה, האוטומציה הוא מנוע צמיחה וחייבים להבין את זה. כלומר, היום אני באופן אישי חושב שב-QA המודרני לא יכול להיות בודק שהוא לא טכנולוג במובן אפילו הבסיסי, שהוא לא יודע לפתוח F12 ולראות את ה-DevTools, או לעשות inspect.
קובי: קוד.
נחום: אפילו לא קוד, אבל בהבנה בסיסית, איך עובד מאחורי הקלעים עולם ה-Web, שזה HTML, איך עובד מאחורי הקלעים עולם ה-Mobile. כלומר, לא כל בודק חייב לכתוב קוד, אבל הוא חייב איזשהו רקע טכנולוגי, כי היום גם המורכבות של מערכות, והמורכבות של הבאגים היא הרבה יותר לא טריוויאלית מאשר פעם. כלומר, היום הרבה יותר קשה למצוא באגים שפשוט קופץ לך הודעת שגיאה גדולה על המסך.
קובי: נכון.
נחום: אתה נושם לרווחה, אתה אומר, אני מצלם מסך ושולח. כלומר, היום הבאגים הם הרבה יותר מתוחכמים, אוקיי? מנוולים נגיד את זה ככה. [קובי צוחק] והיום הרבה פעמים אנחנו נדרשים כבודקים אפילו ידניים, להיכנס ללוגים, להיכנס לעומק, לתחקר מה קרה מאחורי הקלעים, בשביל להביא למפתח תובנה הרבה יותר מעבר לצילום מסך של שגיאה כללית.
קובי: נכון. אני רק מחזק, לשים את היעד על איפה קבור הכלב, ובעניין הזה אני חושב שבבדיקות היום צריך להבין גם לתוך דיסציפלינות נוספות. זאת אומרת שאתה היום בודק תוכנה, אתה חייב להבין בעולמות של UX, אתה חייב להבין קצת בחוויית משתמש, אתה צריך להבין אתגרים של סייבר מה הם, מה העולמות האבטחה, מאיפה אנחנו יכולים לזהות פגיעות או מקומות שיכולים לפגוע אותנו ברמה של אבטחת מידע, וזה בהחלט מעניין מה שאתה אומר. אז רגע, אז תמשיך.
נחום: אז א', אני מאוד מסכים שהיום האופק של הבודק חייב להיות הרבה יותר רחב, שהוא, שוב בדיוק מה שאתה אומר, אני מסכים, הוא צריך להבין בהרבה יותר היבטים, באופן כללי הוא לא חייב להבין את זה מאוד לעומק, אבל הוא חייב להתייחס לזה בבדיקות שלו, גם חוויית משתמש, גם היבטים אולי של סייבר, גם היבטים של להבין איך בכלל, מה זה מערכת תוכנה מודרנית היום, איך נראה ה-backend שלה, אוקיי? איפה נשמרים דברים? אז בהחלט היום, אני חושב ש… וכל זה שוב, הוא נדחף על ידי בדיקות אוטומטיות. כלומר, בגלל זה אני אומר, זה מנוע בעצם היום צמיחה של שוק QA. אז בדיקות אוטומטיות, לדעתי, היום יעברו יותר ויותר, גם אוטומציה בעצמה, ואנחנו רואים גם יותר כלי codeless ודברים של AI שמג'נרטים, אבל אני חושב שעדיין זה לא יחליף את האנשים, בסופו של דבר, כי אני חושב שהיום בעולם של האוטומציה, נקרא לה זה AI, עדיין אין קונטקסט. חשוב להבין, בן אדם מביא קונטקסט, הוא מביא domain expertise, וזה אני חושב חלק מאוד חשוב באוטומציה. אני חושב שהדבר הנפלא שקרה, בגלל שאוטומציה היום בסדר עדיפויות מאוד גבוה, אז גם יש הרבה מאוד פרויקטים שהם open source היום, שהם מדהימים, כמו Playwright, כמו Cypress, שבעצם נותנים מענה וכלים שמתאימים עוד יותר לתהליכי פיתוח מודרניים. אז חשוב להבין, האוטומציה היא חלק מזה, היא תלך ותגדל יותר כחלק אינטגרטיבי ולא כ-standalone, ואני חושב שאנשים שרוצים היום להיכנס לתחום, יצטרכו להיות יותר ויותר טכנים, ואפילו להכיר יותר מטכנולוגיה או יותר מכלי אחד.
קובי: בהנחה שהמוצר שלך נשען על Selenium, ואנחנו יודעים לכך ש-Playwright נכנס, וגם יש חברות, ראיתי, שעובדות עם Cypress, האם המוצר מאוים או שאתה בעצם עושה אדפטציה לכלים הנוספים?
נחום: אז שוב, אנחנו לא מתחרים, כלומר, אנחנו לא בצד של יצירת האוטומציה, יש לנו כלי open source שלנו, oxygen, וזו תרומה שלנו לקהילה, מישהו יכול לבחור להשתמש בו או לא, אבל הפלטפורמה שלנו כ-Cloudbeat, ככלי אורקסטרציה ואנליטיקה, הוא יודע להתחבר היום כמעט לכל כלי אוטומציה שהוא open source. אז אנחנו עובדים גם עם Playwright, אנחנו עובדים גם עם Cypress, גם עם טכנולוגיות כמו JUnit ו-TestNG, גם עם Postman, אז בעצם אנחנו מבינים היום שבארגונים אתה לא יכול להסתמך על טכנולוגיה אחת.
קובי: מסכים.
נחום: כי יש לך צוותים, יש לך גם שם טכנולוגיות שונות, Playwright יכול להתאים יותר סתם לדוגמה לעולמות של Angular, ויכול להיות ש-Selenium יתאים יותר לעולמות הקלאסיים, כל אחד עושה את הבחירות ויש סיבות למה לבחור כלי כזה או אחר, לא בצורה גורפת, אלא ספציפית לטכנולוגיה מסוימת, ל-mobile, ל-web, ולכן היום, כאילו, בפתרונות בתחום שלנו, חייבים להתאים את עצמם למגוון מאוד רחב של טכנולוגיית האוטומציה.
קובי: יפה, מרתק. אנחנו… שומעים אותנו, מאזינים לנו, צופים בנו, הרבה אנשים שבמהלך קורס או סמוך לסיום קורס, אתה יודע, מהניסיון שלך, מה אתה ממליץ לאותם אנשים? איפה… איך להתחיל את המקצוע? איך בעצם… אולי איזשהו טיפ זהב שיכול לעזור להם להתקבל לעבודה ראשונה?
נחום: אני חושב שאני יכול להגיד לכם מניסיון שלי, וטיפה סיפרתי על הקריירה במובן של צמתים עיקריים שאני עברתי, אני חושב שהכי חשוב זה להבין שהכל בידיים שלכם, כלומר, אתם חייבים להתבלט, ואתם חייבים להיות הכי טוב במה שאתם עושים. וזה לא משנה אם אתם הולכים לכיוון בדיקות ידניות או אוטומטיות. תחשבו שמצד אחד יש הרבה כמוכם שהם מתחילים, ותמיד קשה להתחיל, כי תמיד יש יותר מתחילים מאנשים עם הרבה ניסיון. תמיד קשה. מצד שני, תחשבו תמיד איך אתם מתבלטים, איך אתם נהיים שונים. תלכו את ה-extra mile הזה, בסדר? אתם בקורס, אז תלמדו משהו יותר ממה שמלמדים אתכם בקורס. תהיו גם בולטים בקורס. למה? כי אני, למשל, אני יכול להגיד לכם בדוגמה שלי, גייסנו כמה פעמים אנשים מהקורס, ואנחנו פשוט באים ומתייעצים עם המרצים, בסופו של דבר, כי הם מכירים את התלמידים. אז תדאגו שאתם גם בקשר טוב עם המרצה, אבל גם, כלומר, בזכות, לא רק בקשר אישי, אלא שאתם באמת מציגים את עצמכם בתור experts, בתור אלה שתופסים את החומר, בתור אלה שהולכים את ה-extra mile בבית יותר מתרגילים, כי בסופו של דבר, זה גם מה שהמעסיק רואה בעיניים שלו כשהוא מראיין אתכם, האם אתם שונים מאחרים שהוא מראיין? כלומר, אם אתם בממוצע או שאתם מעל הממוצע?
קובי: בהחלט, אני תמיד אומר שכשהבוגרים מסיימים, הם בעצם הופכים להיות, כל אחד מהתלמידים הוא מוצר על המדף, ומי שבעצם אמור ללקט אותם לתוך סל הקניות שלו, זה אותו מראיין, ואם אני לא אבלוט מבחינת יתרונות, ויתרונות בעניין שלנו זה ידע, וכלים, ודברים שרכשתי, וניסיון שצברתי בקורס, אז בעצם אין לי יתרון תחרותי על אף אחד אחר. בעניין הזה, דיברנו גם קודם שלפעמים יש איזושהי הנחה שאם סיימתי קורס, אז בעצם העולם מחכה לי, ואני רק מחכה לחוזה, וזה לא עובד ככה, אני צריך להתאמץ, ואולי תרחיב על זה.
נחום: נכון. אז שוב, תראו, א', ספציפית היום, השוק, אנחנו נמצאים בסוף שנת 2023, השוק הפך להיות לשוק של מעסיקים, אם עוד לפני שנה הוא היה שוק של העובדים, כלומר, היה מחסור בעובדים, והעובדים יכלו להכתיב את התנאים, גם כולל את הנישה הזאת של המתחילים, היום זה התהפך, היום יש יחסית פחות משרות, ולכן יש יותר אנשים שמבקשים להתקבל למשרות, ובכלל בלי קשר לזה, כמו שאמרתי, אתם חייבים לשאוף למצוינות, אני חושב דבר נוסף, שלי עזר מאוד בחיים, תבחרו לעצמכם מנטור. בכל שלב, ואל תתביישו, אתם תופתעו עד כמה אנשים עם המון ניסיון ישמחו לשתף איתכם, ישמחו לעזור, לתת לכם טיפים, וללוות אתכם מהתעשייה, זה מתחיל מאפילו מרצה בקורס, שאתם נרשמתם לקורס, כי הוא, מה שנקרא, באופן מיידי, מתחיל להיות המנטור שלכם, ותשתמשו בזה, כי הרבה אנשים הולכים לקורסים, מקשיבים לחומר, והולכים הביתה, ולא מנסים בעצם, לייצר את הקשר, ולשאול אקסטרה שאלות.
קובי: אינטראקציה.
נחום: את האינטראקציה, בסדר? וחוץ מזה, אני אומר שוב, בתעשייה, יש המון אנשים שישמחו, אני חושב שיש לנו, התחום QA בארץ הוא מאוד ידידותי, גם לאנשים מתחילים.
קובי: בהחלט.
נחום: יש המון הזדמנויות למפגשים, יש פלטפורמות, כמו TestIL, וכן הלאה, ואני עוד לא ראיתי משהו, גם בקבוצות בוואטסאפ, ובקבוצות בפייסבוק, מישהו שביקש עזרה, ולא קיבל מענה, אם זה בשאלות של מתחילים, כן, איך אני עובר היום, וכן הלאה, ושאלות אפילו של מהות, ושאלות טכנולוגיות, אז תשתמשו בזה, כי כמו שאמרתי, אתם חייבים להיות שונים, בצורה שאתם מביאים איזשהו added value, ותחפשו תמיד את ה-added value שאתם תביאו לשולחן, שיבלוט אתכם מעל האחרים.
קובי: יפה, יפה אמרת. נחום, מי היו המנטורים שלך?
נחום: תראו, לי היה הרבה מזל בחיים, באמת, אני חושב שזכיתי, לאורך כל הדרך שלי, אנשים שכיוונו אותי, וזה התחיל בחיל האוויר, שנפל לי בזכותי להיות במקום שבאמת מאוד תמכו, גם אלון דומניס, שהיה ראש להק ציוד, גם משה הרוש, וכל הזמן פגשתי בדרך אנשים שלמדתי מהם המון, אם זה דרך העבודה הראשונה שלי אצל ירון עמר, אחרי זה אצל דני יולוס, ואחרי זה גיא שפיגלמן, שקיבל אותי לעבודה ב-Radview, שהאמין בי. אתם צריכים בסוף, ובגלל זה אני אומר, הקשר עם המנטורים הוא חשוב מאוד, כי בסוף גם האנשים האלה יכולים לעזור לכם, הם צריכים להאמין בכם, בסדר? והם צריכים, בשביל להאמין בכם, הם צריכים להכיר אתכם. זה לא קורה בחמש דקות. אז באמת, ויש לי זכות גם אצלנו בחברה, יש לנו גם ה-board member שלנו, אחד מהמשקיעים זה אייל זילברמן, שהוא בכלל האורקל לדעתי של גם תחום היזמות, וגם כמובן, אחד מהמקימים של Qualitest, איש מדהים שאני מתייעץ איתו, והרבה אנשים, עידן גולדשלגר למשל, ממלם וכן הלאה, יש הרבה, אני בטח שוכח, יש מלא אנשים שפגשתי בדרך, חלקם נתנו לי צעד זהב, בעצם סוג של מנטור חד פעמי, וזה לא פחות חשוב, וחלקם אני מתייעץ איתם עד היום באופן שוטף, אבל חשוב שיהיו לכם אנשים האלה, כי זה באמת אנשים שגם עושים shaping, עושים איזשהו עיצוב של מי אתם ולאיזה כיוון ללכת, וגם בסופו של דבר, בפוטנציאל, יכולים לעזור לכם גם בקריירה, כי הם נמצאים בצמתים מסוימים, ואם הם מאמינים בכם, הם ישמחו גם לקדם אתכם.
קובי: בהחלט, בהחלט, מסכים עם כל מילה. שאלה נוספת, שגם תעסיק אולי חלק מהמאזינים, זה מה לדעתך צריך להיות היום ארגז כלים כשאני יוצא, שאני צריך להיערך עליו? זאת אומרת, מה אני צריך שיהיה איתי כדי להביא את עצמי במקסימום יכולת לאותו מפגש וראיון עבודה, לטובת החוזה הראשון שלי?
נחום: אז תראה, בהמשך למה שדיברנו, אז קודם כל דיברנו על זה שהתפקיד של הבודק, זה לא משנה אם אני ידני או לא, הוא הפך להיות ליותר ויותר טכנולוגי, אז אני חושב שגם ארגז כלים היום, הופך להיות ליותר טכנולוגי. אם פעם, בקורות חיים, אם כתבתי QC, אז זה היה, אוקיי, כאילו, זה הדבר. אז היום לדעתי, לא מספיק לכתוב שאתה יודע את ה-jira, או לא יודע, או TFS, או Azure DevOps במובן של ניהול, אתם כן צריכים ארגז כלים יותר טכנולוגי, מה שאני חושב למשל, מוסד בארגז של כלים של הבודק, זה קודם כל, כל העולם של Postman, אני חושב שהיום בדיקות API, הוא כמעט חלק בלתי נפרד מכל הבדיקות.
קובי: מסכים לגמרי. זה הופיע אגב, אני יכול להגיד לך שבהדרכות שאנחנו עושים בבנקים, אז הם ביקשו חד משמעית שזה יהיה חלק מהסילבוס, כי היכולת היום של חברות להתממשק עם חברות צד שלישי, הוא הולך וגדל.
נחום: כן.
קובי: אנחנו רואים את זה למשל אפילו ברמה של וויז, שדרך וויז אתה יכול להתחבר ליוטיוב ולספוטיפיי, או למשל מוביט, שדרכם אתה יכול להזמין בגט טקסי מונית, אז כל החיבוריות הזאת צריכה להיבדק, Postman זה כלי שהוא חייב להיות must.
נחום: בהחלט.
קובי: כלים נוספים?
נחום: בהחלט. Postman וכמובן הבנה של בכלל כל העולם הזה של API, של HTTP, כי עוד פעם, צריך להבין, כלי הוא בסוף רק כלי, הכלי חייב לבוא עם הבנה יותר מעמיקה של הנושא. אז אני חושב ש-Postman הוא בהחלט must עם כל העולם של בדיקות API, אני חושב שלבודקים ידניים, התוספים של Jira היום כמו X-Ray, Zephyr, הם גם must, כי היום בכלל הבסיס הזה של פלטפורמת Jira, הוא נמצא בתנופה מדהימה, יש עוד כלים טובים, אבל Jira הוא בסיס מאוד רציני בהרבה מאוד ארגונים, והיום תוספים כמו X-Ray, Zephyr ואחרים, הם די must, בסדר? בעבודה היומיומית, גם היום האוטומציה ויותר מחברים לעולם הזה. הבנה של למשל SQL כמובן, גישות ל-database, היום עדיין הרבה ולידציות, במיוחד בבדיקות ידניות הם מול database, אז כמובן הבנה של SQL. לדעתי חובה לפחות היכרות עם שפת פיתוח אחד אם לא שתיים, גם אפילו ברמה של בסיס, Python למשל הוא שפת פיתוח יחסית פשוטה ו-JavaScript, בהחלט כדאי להכיר. יש עוד מלא כלים, מי שרוצה להתעמק טיפה בבדיקות פרפורמנס, אז כמובן JMeter, אבל שוב, אפשר ללכת יותר… אני חושב אגב בעולם ה-WEB, מה שבאמת חברים must, מי שהוא עוסק בעולם של בדיקות web, זה F12 חבר'ה. זה ה-inspect element, ה-inspect.
קובי: כן, מאמין בזה, בהחלט.
נחום: זה משהו שאני עדיין מופתע שהרבה אנשים לא משתמשים, זה משהו שהוא must, גם כי יש שם שגיאות, הרבה פעמים מסתתרות ב-console וגם הבנה של תעבורה.
קובי: אפילו תאימות אפשר לבדוק שם.
נחום: ותאימות אפשר לבדוק כמובן, ו-accessibility, אז מלא מלא דברים, יש שמה עולם שלם, ובהחלט זה הבסיס, שוב, לדעתי שצריך להכיר.
קובי: יפה, אז ככה לסיום, בכל זאת, נחום, אתה נותן חסות גם לתחרות הבדיקות הארצית, אתה חבר בקהילה, אתה יודע, מה בפיך, מה אתה רוצה ככה, איזה נקודה אתה רוצה להשאיר?
נחום: תראו, א', אני באמת רוצה גם להודות וגם לעודד את הגוף ה-ISTQB הישראלי שעושה, אני חושב, מלאכת קודש, גם מאגד, ודיברנו על זה עד כמה חשוב מנטורים ועד כמה חשוב קבוצות תמיכה, גם מאגד את כל התחום הזה ועושה לו פורמליזציה, אז גם ברמת הידע, אני חושב שמציב את הדור הבא של מתודולוגיות בדיקות ואיך עובדים וכן הלאה, גם זו פלטפורמה מצוינת להתחבר עם האנשים, אם זה באמצעות הפודקאסטים והקבוצות והאירועים וכן הלאה, גם באמצעות תחרות, אני מאמין גדול מאוד בתחרות בדיקות, כי שוב, זה גם נותן במה לכישרונות, גם הצעירים וגם היותר מנוסים, זה גם נותן בסופו של דבר איזשהו אירוע נוסף בכל שנה שאפשר להתאגד שם, אפשר להיפגש, ובאמת, אני חושב שכמו כל דבר, כשאתה בא לתחום, במיוחד למתחילים לתחום חדש, אתה מחפש איפה האיגודים שאתה יכול בעצם להתייעץ, איפה אתה יכול ללמוד, איפה יש חומר פורמלי, ובהחלט אני מאוד אוהב מה ש-ISTQB הישראלית עושה, ולכן אנחנו גם…
קובי: כולל גם את המגזין.
נחום: כולל גם את המגזין, נכון, שגם אני אגב…
קובי: כותב שם.
נחום: מידי… לא מספיק לצערי, אבל גם אני כותב שמה. בהחלט, אני חושב, עבודת קודש, ושוב, אנשים, גם כמוך, גם ניצן וגם אחרים, עושים את זה באמת, ב-extra hour שלהם, משקיעים את כל כולם, ואני חושב שזה נותן ביטוי, ואני עוקב גם בקבוצות ורואה כמה אנשים זהירים, אז באמת ממליץ למי שבמיוחד בהתחלה, אבל לא רק, להירשם, להיות חלק מה-ISTQB, להשתתף באירועים, ומי שהצליח, אז כמובן, לספר את הסיפור שלו, כי חלק מה… אני חושב שקהילה שלנו של QA זה גם להרים את האחרים, לזכור שתמיד כולנו היינו שם בהתחלה.
קובי: יפה.
נחום: אף אחד מאיתנו לא נפל ישר לתוך התפקיד או לתוך הניסיון, כולנו היינו במצב של מתחילים, וכמו שעזרו לנו, גם אנחנו חייבים לעזור. ושוב, מי שרוצה, שוב, תמיד, הקווי תקשורת שלי פתוחים, תרגישו חופשי, גם דרך הקבוצות, גם דרך… בפרטי, אני חושב שאין בעיה למצוא את המספר שלי, אז שוב, תודה ל-ISTQB, ומי שיש לו שאלות, או רוצה להתייעץ, אם זה בתחום של האוטומציה פרקטית או תהליכית, אם זה בתחום של performance testing, מי שרוצה לנסות את הפלטפורמה שאנחנו עוד מעט יוצאים עם גרסה חינמית גם לפלטפורמה, אז מוזמן, ושוב, תודה.
קובי: תודה רבה, נחום, וניפגש כמובן באירועים הבאים, אז תודה לכל מי שהקשיב, אנחנו… אני חושב יצאנו כולנו נשכרים מהדברים, מהידע, מהנסיון, ואני מקווה שנראה את נחום בפרקים נוספים, אז תודה רבה, נחום.
נחום: תודה, תודה, ותמשיכו לעשות עבודת קודש.
קובי: באהבה, באהבה.
נחום: תודה, להתראות.
[מוזיקת רוק]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments