הקצבייה - ראמזי מציג: המחסניה

ראמזי עם המגב מתארח בקצביה, ומגלה פרט מפתיע, ואנטולי וניסים מנסים להפיל את איתי הרמן (הצ'ייסר) בחידון טריוויה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/10/2021.

[חסות]

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

[מוזיקת פתיחה]

אנטולי: טאק ניסים, היום חייב מדבר על סרט אני ראיתי בשבת. זה סרט, זה בום בום, זה פיצוצים, זה פאק צ'וק פאק פאק [עושה קולות של מכונת ירייה] וואו!

ניסים: נו, איזה, מה עכשיו, בסדר, בסדר, מה, איזה סרט?

אנטולי: לא ניסים, זה מרגיש ידיים שלי, ניסים, זה חמש פעמים ראיתי סרט, זה ידיים רועד. זה, זה, וואי, ניסים, זה חייב מדבר סרט, זה חייב, זה סרט הכי טוב ראיתי בחיים שלי.

ניסים: טוב בסדר, תן לי רגע לעשות פתיחה ואחר כך תספר על הסרט, אכלת לי את הראש. תן, שלפחות ייראה טבעי.

אנטולי: דוואי, דוואי, פתיחה, פתיחה.

ניסים: אהלן אהלן לכל המאזינים והמאזינות, וברוכים הבאים לפרק נוסף של "הקצבייה".

אנטולי: ווהוו!

ניסים: כאן, כמו תמיד, הקצבים המארחים שלכם, ניסים שמעוני.

אנטולי: ואנטולי קירילנקו.

ניסים: הופה! מה, מה קורה, מה קורה, אנטולי? מה, מה הולך איתך?

אנטולי: נו, בסדר.

ניסים: מה? אני רואה שאתה ככה נלהב קצת.

אנטולי: ממה?

ניסים: לא יודע, חשבתי אולי משהו קרה בסוף השבוע.

אנטולי: נו טאק, מה קרה בסוף שבוע? אה, [צוחק] מה קרה?

ניסים: אה, תודה רבה.

אנטולי: אה, זה שכחתי משלם חשבון גז. טאק אין גז. מאשה קם בבוקר, בוכה [מחקה את מאשה] "נו אני רוצה חביתההההה. נו, אנטולי, למה אתה לא מפנק אותיייי?" [מחקה יבבות מוגזמות] אני אומר, נו אין גז, מאשה, נו מה, מה? אין גז, מה אני יכול לעשות? מאשה אומר [מחקה את מאשה] "אה, אני רוצה חביתה". נו, לוליינית בכיינית. טאק מה לעשות? טאק אני הולך טויוטה יאריס בחוץ, זה שם זה על פגוש, טאק עושה לך חביתה ביצה עין.

ניסים: מה?

אנטולי: מה? [מיתמם]

ניסים: [מגמגם במבוכה] רגע, לא היה לך עוד איזה משהו שרצית לדבר עליו? משהו שהתלהבת ממנו בסוף שבוע?

אנטולי: ממה מתלהבתַ בסוף שבוע? אה! אה! בטח! בטח!

ניסים: או, תודה רבה באמת.

אנטולי: יו, עכשיו חבר שלי דימה, נו זה שזה, קודם זה גר בחדר מדרגות, טאק עכשיו הוא גר במקלט. ישן על משאבה אופניים. טאק זה שדרוג לסוויטה. טאק, אה, דימה, ד"ש, מזל טוב ליומולדת, אוהב אותך מאוד.

ניסים: תגיד לי, מה אתה, מטמאס?

אנטולי: מה, אסור זה להגיד מזל טוב לחבר…

ניסים: [בכעס] אבל חצי שעה אתה חופר לי שאתה רוצה לדבר על הסרט הזה שראית בשבת. מה הקשר עכשיו, דימה ישן על משאבת אופניים עכשיו?

אנטולי: אה, יו, ניסים זה ברח מראש. אה, יום שבת, ישבתי מאשה, וראיתי, "מת לחיות", ברוס ויליס, פאא!! [משמיע קולות של מכונת ירייה], נו טאק, זה, זה…

ניסים: מה, זה סרט קלאסיקה, חבל על הזמן, אין דברים כאלה.

אנטולי: זה פיצוצים, יריות, זה, זה, זה, איך הוא מוציא זה אקדח מגב?

ניסים: [באדישות] עם סלוטייפ.

אנטולי: זה גאון, אה? סלוטייפ! [צוחק] אוי, טאק אבל לא הבנתי בסוף למה גיבור מת? זה, נו, זה, זה סרט עצוב זה, טרגדיה.

ניסים: איזה גיבור? על מה אתה מדבר? ברוס… ברוס ויליס לא מת בסוף.

אנטולי: נו, ברוס ויליס לא גיבור. גיבור זה, גרמני זה גיבור, טאק, זה שם שלו, חאנס… חאנס גרובר.

ניסים: אתה יותר דפוק משניצל, באמא שלי. גרובר זה הרשע, זה הטרוריסט.

אנטולי: ניסים, זה בן אדם טס כל דרך, זה, עם חברים כדי לשדוד אנשים עשירים, טאק זה רובין גוד.

ניסים: [צוחק] איזה רובין הוד? מה, אתה לא הבנת שברוס ויליס זה הגיבור? אה? זה כמו… זה כמו להגיד שב"מלך האריות" הגיבור זה סקאר.

אנטולי: נו, טאק, ברור סקאר.

ניסים: מה ברור?

אנטולי: טאק, סקאר גיבור זה.

ניסים: מה?

אנטולי: מה "מה"? נו, מלך אריות, זה סרט עצוב על סקאר, שרוצה להיות מלך, וסימבה זה מפריע לו.

ניסים: [בכעס] אבל הוא הרג את מופסה.

אנטולי: ניסים, באיזה משפחה זה אין ריבים?

ניסים: על מה אתה מדבר? תגיד לי, על מה אתה מדבר?

אנטולי: ניסים, נו, ראינו זה מלך אריות לפני 30 שנה, יודע מה ראינו?

ניסים: אז אתה 30 שנה רואה סרטים לא נכון.

אנטולי: נו, אפיליניה פנומייט, עכשיו אתה זה מבין בסרטים?

ניסים: אתה יודע מה? בוא נעשה משחק.

אנטולי: או, משחק אוהב.

ניסים: אני אגיד שם של סרט, אתה תגיד לי מי הגיבור בסרט, בסדר?

אנטולי: נו, דוואי, דוואי.

ניסים: "רוקי" 4.

אנטולי: איוואן דראגו.

ניסים: "הנוקמים".

אנטולי: אה, נו טאק, זה פרפל, נו, סגול זה. רק רוצה אוסף תכשיטים, לא נותנים לו, נו זה חוצפה.

ניסים: טוב, תשמע, זה רמה חדשה של דבעוניות. זה דבע VIP, פרימיום, פלטיניום. לא ראיתי דבר כזה.

אנטולי: או שלום קוונטין טרנטינו, ד"ש הרצליה. טאק, לא ידעתי אתה זה מורה לקולנוע ב"ספיר", ניסים, חשבתי זה קצב ב"שפע יששכר" סניף יבנה.

ניסים: טוב, טוב, טוב, טוב, טוב, עזוב, בוא, בוא, בוא נעבור לחסות, למה כבר נהיה לי חם מהשיחה.

אנטולי: נו, דוואי, דוואי, ניסים, נו, נו, תן לי עוד אחד.

ניסים: עזוב אותי.

אנטולי: נו, תן.

ניסים: נו די, חלאס, אני לא יודע מה מלמדים אותכם שם קולנוע במולדובה, אבל זה לא…

אנטולי: נו, דוואי, ממשיך משחק, ניסים, לא לוליינית בכיינית.

ניסים: אחרון אבל.

אנטולי: נו, דוואי.

ניסים: "צ'רלי וחצי".

אנטולי: אוי נו, זה קל נו, זה ששון, זה גיבור.

ניסים: זאב רווח זה הגיבור, אתה אומר?

אנטולי: נו, זה בן אדם מסכן, רצה תינוק. כל סרט צ'רלי זה אומר "תאכל ביצים, תאכל ביצים". טאק, זה כולסטרול גבוה, ניסים, זה מסוכן לשחיינים שמה למטה.

ניסים: אבל איך ששון? לסרט קוראים "צ'רלי וחצי".

אנטולי: נו, ששון זה ה"וחצי".

ניסים: מיקו זה ה"וחצי".

אנטולי: מיקו אפילו לא שליש, ניסים, טאק, מה זה דיביל?

ניסים: אה, אלוהים ישמור, ב"רשימת שינדלר" את מי אהבת?

אנטולי: נו, בטח רשימה.

ניסים: את מי?

אנטולי: נו, כל הרשימה.

ניסים: עזוב, לא משנה.

[מוזיקת מעבר לחסות מזויפת]

ניסים: פודקאסט "הקצבייה" מוגש בחסות "משנים עם שוני".

[מוזיקת רקע מעוררת השראה]

ניסים: סדנת הקואוצ'ינג של המאמנת האגדית שוני סטרטינר. גם אתם שונאים את החיים שלכם? בוכים בכל בוקר כשאתם מסתכלים במראה? עכשיו יש פתרון נגיש. לכל אישה ואיש!

אנטולי: קאוצ'ינג? מה זה קאוצ'ינג? מה זה, זה? רייטינג?

ניסים: זה… זה שמישהו לא טוב בשום דבר, ואומר לאנשים מה לעשות.

אנטולי: טאק, נו מה זה, זה, עבודה זה?

ניסים: בעיקר לאנשים בפרק ב', עם בן זוג בהייטק.

[קול של סרט מורץ לאחור, ואז מוזיקה קצבית]

ניסים: אז גם אתם יכולים לפגוש את האגדה החיה מאחורי ספרים עוצמתיים ורבי מכר, כמו: "קורונה - חולים מאומתים, או חולים שמשקרים להם?", "תקראי למנהל בבקשה - המדריך השלם לשיימינג", "רצח רבין - האומנם?", "סופי לא צדקה, השקר השומרוני", "חור באוזון או חור באמת שלנו?", ו… "מקליקים עלינו בעיניים, שקר חגורות הבטיחות הגדול". ועכשיו, לזמן מוגבל, 5% הנחה על הסדנה למאזיני "הקצבייה".

[סיום מוזיקת החסות]

אנטולי: גברת, מוצא עבודה אמיתי כבר.

ניסים: [כועס] תגיד לי, אתה מוכן להפסיק להרוס לי את החסויות?

[מוזיקת מעבר]

ניסים: מה עם אביחי?

אנטולי: נו, לא עונה.

ניסים: כוכבה?

אנטולי: במשמרת.

ניסים: נו מה, אנחנו צריכים איזה אורח, אנטולי. אף אחד מהעובדים לא פנוי?

ראמזי: [שר] קח סמרטוט, קח מגב, תנקה רצפה עכשיו. הרצפה כבר נקייה, תנקה שוב פעם שנייה.

אנטולי: טאק נו, זה, זה ראמזי, ראמזי. קורא לו, קורא, קורא לראמזי.

ניסים: ראמזי, מה לו ולפודקאסטים? מה, הוא יספר לנו על ה"בייבי בלו" החדש? צריך מישהו שמעורר עניין, אנטולי, מישהו שמושך מאזינים, זה…

אנטולי: נו, בסדר, אז, אז אני מספר עוד פעם סיפור שלי על פטריה שמפיניון ברגל של סבתא לודמילה, נו מה?

ניסים: [קורא בקול] ראמזי! ראמזי!

ראמזי: לא. לא, אני לא… אני לא, אני לא מאמין. האם… האם העיניים מטעות אותי? האם זוהי הקלטה אמיתית של ההסכת האגדי "הקצבייה"?

ניסים: הופה, יש לנו מעריץ, אנטולי.

אנטולי: נו, בלי חתימות, [צוחק] ראמזי, שומר פאסון.

ראמזי: [צוחק] איזה התרגשות, אני עוקב אחריכם בכל הפלטפורמות האפשריות. בפייסבוק, בספוטיפיי, אפילו לפעמים עם כוס זכוכית על הדלת מבחוץ בזמן ההקלטה עצמה.

ניסים: נו, אז יאללה, בוא, בוא, בוא, שב איתנו קצת, בוא. רוצה לשתות משהו?

ראמזי: מי? מה?

ניסים: לפתוח לך קולה?

אנטולי: נו, זה ראמזי, זהו, אין עוד מישהו בחדר, זה רק אתה, שואלים אותך.

ראמזי: אני? [מתרגש] לא, אני לא מאמין. ראמזי עבד ראמזי, הקטן, מג'סר, בהסכת של נסים וטולי, מישהו כנראה קרא את יומן החלומות שלי.

ניסים: בוא, בוא, ראמזי, לאאא, אנחנו בשר ודם כמו כולם, אנחנו לא… לא עלה לנו לראש, זה…

אנטולי: סופרסטאריות לא עולה לראש, ראמזי, בוא, שב.

ראמזי: אני נאלץ לעמוד מרוב התרגשות, ברשותכם.

ניסים: עמוד, תשב, תרקוד, תעשה מה שבא לך, תרגיש בנוח, העיקר שתשב.

אנטולי: טוב, ראמזי. עכשיו אני מסביר לך מה עושים בפודקאסט. ככה, אתה מדבר מה שאתה רוצה, אבל רק מעניין. בסדר?

ראמזי: [צוחק] אה, מר טולי, אני לשמחתי מכיר היטב את עולם ההסכתים, כן? הרי אני ודייזי משדרים את "המחסניה" מזה שנים.

ניסים: את מה?

ראמזי: "המחסניה", כן. ההסכת הרשמי שלי ושל דייזי נברסון. כן, מר מגב בכבודו ועצמו.

אנטולי: לא, לא הבנתי, מה זה זה? [מבולבל] ר… ראמזי? יש לך פודקאסט?

ראמזי: כן, מה, מזה שנים ספורות, אני ודייזי חוטאים באומנות ההסכתים, כן? או כמו שמר טולי קורא לזה [מחקה את המבטא הרוסי של אנטולי] אומנות הבדקאסט.

אנטולי: אה, ניסים, [בלחש] אי אפשר, זה עושה שני פודקאסטים, זה סופר אחד. מה זה, זה דיבילים? איפה חסויות הולך?

ניסים: [בלחש] אל תדאג, אל תדאג. שנייה, אני אשאר על זה רגע. [בקול רגיל] אז מה, ואיך הולך בפודקאסט? יש לך מאזינים?

ראמזי: לשמחתי הרבה דייזי ואני מושכים קהל לא קטן. בחודש שעבר ספרתי איזה מאה וחמישים.

ניסים: מאזינים?

ראמזי: אלף.

ניסים: אה? מה?

ראמזי: אלף.

אנטולי: מה? אלף?

ראמזי: אלף.

אנטולי: מה זה אירוויזיון, יפנומייט?

ניסים: [בלחש] שנייה, שנייה, [בקול רגיל] רגע, ועל מה, על מה אתם מדברים שם?

ראמזי: על מה אני אדבר, ניסים? על הסופר, כמובן, מה? הרי יש כל כך הרבה היסטוריה בין הקירות וארגזי הירקות האלה. כן, כל כך הרבה שטח לכסות.

אנטולי: סליחה, ראמזי, לא מבין. אתם מדברים על סופר, וזה 150 אלף זה מאזינים?

ראמזי: כמובן, מה? אנחנו לא לבד, יש גם אורחים.

ניסים: אה, כן, את מי הבאתם? את רחמיין מהמוסך ממול?

[צוחקים]

אנטולי: רחמיין!

ראמזי: פרק הקודם, למשל, התארח אצלנו אייל שני. עשינו ספיישל עגבניות, דיברנו על הכול פתוח. תמר, אבי, וויטני, שרי. זה, באמת, ככה פתחנו הכול.

אנטולי: מה?

ניסים: מה התארח? מה, אייל שני היה פה בסופר?

ראמזי: איזה קומיקאי אתה, מר ניסים. מה, נארח אותו בשיחת טלפון?

אנטולי: טאק, ואיפה אני וניסים היינו כשאייל שוני היה?

ראמזי: הייתם בבית, ישנתם תחת שמיכות הפיקה. [מגחך] אנחנו הרי מקליטים בשש בבוקר, טרם פתיחת הסופר ותחילת העבודה, שחלילה לא נפריע למשמרת.

ניסים: רגע, מה, למה אייל שני הגיע לסופר בשש בבוקר ביבנה כדי להקליט איתכם בפודקאסט? מה, דייזי בן של שף? לא הבנתי.

[צוחקים]

ראמזי: הוא רצה כבר לא מעט זמן, ולצערי אף נאלצנו לדחות אותו מספר פעמים בגלל הנשיא.

אנטולי: איזה נשיא זה, לא הבנתי.

ראמזי: אוי, סליחה, תראו איך נפלתי בלשוני. הנשיא לשעבר.

ניסים: [נדהם] רובי ריבלין היה אצלכם בפודקאסט?

ראמזי: כמובן, מה זה, אתה יודע שהוא היה בין הראשונים שרכשו "פצפוצים דיאט"? כן, זה היה באמת פרק טעון רגשית.

ניסים: [בלחש] תגיד, אתה שומע את זה?

אנטולי: [בלחש] אה?

ניסים: [בלחש] אתה יודע מה כל החסויות שלנו יעשו אם הם יגלו שיש עוד פודקאסט בסופר, ועוד עם 150,000 עוקבים?

אנטולי: [בלחש] אה, רגוע, סופרסטאר, אני מטפל בזה. [צועק] ראמזי!

ראמזי: אה?

אנטולי: אתה מכיר זה חוק חדש של רשת, אה, "שפע יששכר"?

ראמזי: חוק חדש? לא, לא ראיתי דבר בניוזלטר החודשי.

ניסים: אה, זה, אה, כן…

אנטולי: כן, כן.

ניסים: זה קצת בעייתי, נכנס ממש לאחרונה לתוקף. אתה לא… [מגמגם במבוכה] אין לך מייל בטלפון, נכון? אין לך ג'ימייל, אתה יש לך את זה של הנוקיה. היה להם פשוט מצב בנצר סרני של ככה, שני פודקאסטים ביחד וזה מעמיס על הרשת, הרי הכל שם עובד, זה קווים, זה כבלים.

אנטולי: זה משיחות דעת.

ניסים: כן. נגיד עכשיו אתה סתם דוגמה מחבר אנטנה עם אנטנה, אז זה יוצר שם ריאקציה של… [מגמגם במבוכה] אפשר שיהיה רק פודקאסט אחד לסניף.

ראמזי: רק… רק הסכת אחד ויחיד?

ניסים: אחד ויחיד.

ראמזי: למה, זה אומר שאחד מאיתנו, כאילו, נאלץ…

אנטולי: צריך סוגר, ראמזי.

[רטט של טלפון]

ניסים: רגע.

אנטולי: רגע, רגע, רגע, יש טלפון. [עונה לשיחה] כן?

ניסים: לך תענה בחוץ, תענה בחוץ.

אנטולי: כן, זה קבר רחל, זה חשוב זה, אני שוב…

[חריקה של דלת נפתחת ואז נטרקת]

ראמזי: אוי, אוי, אוי. זה… זה… זאת בשורת איוב.

ניסים: כן.

ראמזי: כיצד, כיצד אפשר להחליט? זה כמו… זה כמו לבחור בין שני הילדים שלך.

ניסים: אני לא רציתי להגיד לך כלום. אבל אתה יודע, אנטולי, הפודקאסט הזה, זה… זה הכל בשבילו, זה החיים שלו.

ראמזי: באמת?

ניסים: כן, כן, יש לו איזה מצב רפואי. בקיצור, אנחנו לא יודעים כמה זמן יש לו, אתה מבין?

ראמזי: מצב רפואי? ל… למר טולי?

ניסים: כן, כן.

ראמזי: לא, לא, [בבכי] לא ניסים, לא, אני לא אעמוד בזה, מה? ממה? ממה הוא סובל? מה, אנחנו יכולים לגייס כסף? לתרומות? מה? אתה יודע כמה רוקחים יש לי במשפחה?

ניסים: לא, לא, לא, לא, זה קל יותר. זה כבר מטפלים בו, כבר גייסנו את התרומות, בזכות הפודקאסט עם החסויות, אז הצלחנו לארגן כמה שקלים. זה תסמונת נדירה, אה… אתה שמת לב למרפקים שלו, שהוא חותך את השניצל, מה קורה לו? הם הופכים לאט לאט לגומי. זה נקרא "תסמונת המרפק הנודד". "The Ongoing Elbow". זה קשה לאנשים במיוחד כשהם מודדים חולצות. הוא קונה בגדים בחו"ל, הוא קונה בגדים מלייקרה, אלה שנמתחים, אתה מבין? כאילו, הבנת אותי.

ראמזי: כן, לא, מה, אני… אני לא, אני לא, לא…

ניסים: לא, לא, אחי, אל תיקח את זה קשה, הכל טוב, עכשיו תראה, אחת הבקשות האחרונות שלו היה לפתוח, אתה יודע, פודקאסט. ואני, בגלל שאני, אני מאוד אוהב אותו, הלכתי, קניתי מיקרופונים, הכול.

ראמזי: [בוכה] בטח, מה, בוודאי. זאת לא שאלה מר ניסים, זה איך שאני יוצא מכאן, אני מבשר לדייזי ש"המחסניה" סיימה את תפקידה, כן? 1,230 פרקים? זה די והותר.

ניסים: [מופתע] אלף… אה, כן, תודה ראמזי, תודה, באמת, כאילו, אנטולי ממש רגיש לגבי זה. אבל תקשיב שהוא חוזר, אל תזכיר את זה, לא דיברתי איתך מילה על זה, בסדר?

ראמזי: בטח, בוודאי.

[קול של דלת נפתחת]

אנטולי: בסדר, אדוני, ברכה גם לבית שלך.

[צליל ניתוק שיחה]

אנטולי: פוף, נו מה, ראמזי, מה זה זה דמעות תנין זה?

ניסים: אה, ראמזי החליט לסגור את הפודקאסט.

אנטולי: אה, אוווו, כל הכבוד ראמזול, [מגחך] טאק אתה… אתה תמיד יכול, בא ומארח אצלנו זה, אם אתה רוצה.

ראמזי: [בצער] אנטולי, לעולם לא נשכח אותך.

אנטולי: אה?

ראמזי: אל תתן לה לנצח.

אנטולי: מה?

ניסים: [בלחש] נו, תזרום, תזרום כפרה.

ראמזי: [בצער] אם אתה צריך משהו, אנטולי, כל דבר, כן? עד חצי המרפק.

אנטולי: [מגמגם בבלבול] ניסים, זה שבץ ראמזי?

ניסים: זה, לא, זה סתם [ממלמל] נו, כן, ראמזי והשטויות שלו, יש לו עברית גבוהה.

אנטולי: [בכעס] מה, עוד פעם ניסים עושה אנטולי חולה? מה עכשיו זה ממציא, זה תסמונת מים ברך? שפתיים ליקריץ עושה לי?

ניסים: אנטולי, הלוואי תשתוק ותזרום, הלוואי.

אנטולי: למה אף פעם ניסים, אתה לא חולה, אה? אתה מה זה, מחוסן?

ניסים: על מה אני אהיה חולה, על מה אני אהיה חולה? תגיד תודה בכלל שאני נותן לך להיות חולה.

[מוזיקת מעבר]

אנטולי: נו, תודה באמת.

ניסים: מה קרה, עושה לך טובה. נו, תטפל במרפקים שלך.

[רעשי רקע של סופר]

אנטולי: טוב, אז אנחנו עכשיו זה בפינה, שואלים שאלות מאזינים. אני וניסים נותנים תשובות. טאק, דוואי, בו-בום. דניאל קליינברג שואל: אם יש צדיק בבשר ואז אוכלים אותו, האם תהפוך לצדיק בעצמך?

ניסים: שאלה יפה מאוד, דניאל. יש לזה כמה פירושים, תלוי לאיזה זרם אתה משתייך, לבית שמאי, לבית הלל. תראה, קודם כל, אם אנשים…

אנטולי: נו, עוד פעם מתחיל זה עכשיו?

ניסים: אין מה לעשות, אנטולי, כל זרם זה זרם. [אנטולי נאנח בייאוש] אם אנשים מסוימים לא היו טוחנים צדיקים מסוימים, לא היינו מנהלים את השיחה הזאת.

אנטולי: אוי, נו, עוד פעם זה מתחיל.

ניסים: היינו יושבים על החוף של טרפנטוני, שותים ערק אשכוליות.

אנטולי: נו, ניסים, נו זה טעות היה.

ניסים: בסדר, בסדר, לענייננו. הדעות חלוקות. למה? בית שמאי, מה הוא אומר? תאכל צדיק, תהיה צדיק. אבל בית הלל…

אנטולי: טאק, ניסים, זה… נו, באמת. אתה אוכל צדיק, הופך צדיק? אתה אוכל מרשמלו, הופך מרשמלו?

ניסים: תגיד, באת להתווכח עם דעת חכמים?

אנטולי: זה כזה, לא כזה חכמים, כנראה.

ניסים: בקיצור, עזוב, זה גם תלוי בצדיק. יש צדיקים שהם אכילים, ויש כאלה שלא אכילים. יוסף בן עמי, הצדיק מקריית ארבע, שאחראי על ברכות בבישולים, הוא אכיל. אבל הצדיק מרדכי בן עמרם, הדרור מיבניאל, שאחראי על ניקיון בבית, הוא לא אכיל. אבל לא משנה מה תעשה בחיים, אבל בחיים! אל תטחן צדיק. אל תטחן את הרב…

אנטולי: נו, עוד פעם מתחיל, ניסים.

ניסים: איך טחנת אותו, יא דבע, יא סתום, יא מטמאס.

אנטולי: נו, טאק אני באתי לקחת זה מטען, אני לא טחנתי רב, אני לא טחנתי רב. אני טחנתי סטייק.

ניסים: אבל אתה רואה, מסתכלים, אתה רואה שיש את השומה המפורסמת, מה אתה נוגע בו בכלל?

אנטולי: בוא, די, ניסים, אני יודע.

ניסים: חמישים אלף שקל הלך לי על הפרגולה, לא אין לי מה לשים כסף.

אנטולי: אני להתראות.

ניסים: אנטולי!

[מוזיקת מעבר]

טוב, הפעם יש לנו אורח, באמת אחד הנדירים.

אנטולי: נו, מי זה?

ניסים: זה מה שנקרא, איש כל שאלה - תשובה.

אנטולי: אה, זה עובד בשירות לקוחות זה.

ניסים: מה? לא, לא, לא, זה… זה הצ'ייסר מהטלוויזיה, בתוכנית, עם הטריוויה.

אנטולי: אה… עידו רוזנבלום?

ניסים: לא, לא, עם הטריוויה.

אנטולי: אה, אה! ברווינסקי זה.

ניסים: לא, לא, עם הטריוויה.

אנטולי: אה, ארז טל!

ניסים: לא, נו, זה שלובש את הכובע.

אנטולי: אה, אה, טאק תגיד צ'ייסר, ניסים.

ניסים: איתי הרמן.

אנטולי: איתי הרמן!

ניסים: נו מה אתה לא מכיר את איתי הרמן? זה השם שלו.

אנטולי: מה זה לא מכיר, איתי הרמן.

ניסים: אבל אמרתי לך צ'ייסר בהתחלה, אתה אומר לי תגיד את השם שלו!

אנטולי: נו, טאק מה אתה בא זה צ'ייסר? אני זה בכלל לא…

ניסים: איף! אז, אה, שלום ל… איתי הרמן, הצ'ייסר!

אנטולי: שלום!

איתי: שלום אנטולי וניסים, מה קורה?

ניסים: מה שלומך, איתי?

איתי: מעולה, מה? אני… אני ידעתי שתתקשרו אליי.

ניסים: איזה כיף לנו שאתה בפודקאסט שלנו, ואני אמרתי לאנטולי, אני הולך להביא לך הפתעה היום, שהולכת להעיף אותך באוויר.

אנטולי: איתי, אני חייב אומר לך…

איתי: כן?

אנטולי: זה אני ככה, בלי מכיר אותך, אומר אתה בן אדם מאוד אמיץ, ככה מדבר איתנו, בגלל שמוניטין שלך היום הולך נפגע. [איתי צוחק]

ניסים: למה? למה אתה מפיל את הבן אדם? עוד לא נכנס לנו לתוכנית אפילו.

אנטולי: אני עשיתי אנציקלופדיה, זה חכה-חכה. חכה-חכה.

איתי: אני…

ניסים: אז איתי, קודם כל, כיף לנו שאתה איתנו בתוכנית, ואנחנו… אתה, אתה מתרגש, אתה איתנו? כיף לך או שאתה…

איתי: מה זה? אני… אני קודם כל שומע את הפודקאסט המצוין שלכם. ואני יודע ששנקין נתן לכם את האנשי קשר שלו, אז ידעתי שתגיעו אליי, אני מכיר את שנקין.

ניסים: לא בדיוק נתן, לקחנו.

איתי: אה, אוקיי, בסדר, ידעתי שתגיעו אליי. אני יודע הכול.

אנטולי: זה כמו אצלך בתוכנית, זה לא באמת נותנים, לוקחים.

איתי: [צוחק] נכון, אני לא משלם, אני טיטינסקי.

אנטולי: זה מאוד יפה שאתה שם בהתנדבות, יושב ונותן ידע שלך לאנשים. זה מאוד יפה.

ניסים: כל הכבוד, באמת. שאתה מעביר לכל הדבעים שבאים ואין להם מושג, אתה עוזר להם, זה חשוב מאוד.

איתי: אבל אני מקבל משכורת על זה.

אנטולי: [מופתע] אה, יפה.

איתי: אני לא…

ניסים: איתי, תספר לנו ככה, איך מגיעים לעבודה כמו שלך? מה, איך זה התחיל? כשהיית ילד שאלו קושיות בפסח ונגנבת מזה?

איתי: אשכרה, ממש ככה. כל פעם שיש איזו שאלה שאני לא יודע אותה מאז שאני ילד, אז אני הולך ומברר. לא, לא… לא אוהב להישאר בלי תשובות. ככה גידלתי את הידע שלי.

אנטולי: אבל איתי, מאיזה שאלות זה הכי מפחד? נו עכשיו נותן לנו טיפ לכל מי שרוצה בא אליך.

איתי: ממה אני מפחד?

אנטולי: נו כן, לא, מה אני מפחד? אני מפחד מכל שאלה שמאשה שואל, אבל ממה אתה מפחד?

איתי: אני מפחד מהדברים שקרו אתמול ועוד לא התעדכנתי. זאת אומרת, את השירים של עכשיו. במטכ"ל, הם מתחלפים כל הזמן, כל הזמן בעלי תפקידים, כל הזמן מתפטרים ומתמנים חדשים, אז זה…

אנטולי: אבל גם כותב שאלון שלכם, זה לא מתעדכן, זה כל יום.

איתי: לפעמים יוצא שהוא מקדים אותי קצת.

אנטולי: ואם… ואם למשל זה מישהו זוכה, אז אתה זה באמת עצוב או שזה מעצבן?

איתי: אם אני טעיתי באיזה משהו מטופש, לא משנה לי אם הוא זוכה או טועה, אז אני מתעצבן על עצמי. [אנטולי מהמהם בהבנה] אם אני בסדר וההוא היה בסדר, אז אני אפילו לפעמים שמח בשבילו.

אנטולי: אבל אני הבנתי שעכשיו זה מחפשים גם צ'ייסר חדש, זה ככה שיהיה לי הרבה צ'ייסרים. זה כמו בכל בר נורמלי. כל יום שואלים…

ניסים: זה לא צ'ייסר כזה, אבל אנטולי, אני מסביר לך. [איתי צוחק]

אנטולי: מה זה?

ניסים: צ'ייסר זה המושג שלו, שהוא כאילו רודף אחרי… יש מרדף שם הרי, מי מדביק את מי בשאלות.

אנטולי: נו, אז קראו לו רדפן.

ניסים: זה לא צ'ייסר, זה לא צ'ייסר של שוטים. טוב, שלא אמרת… הוא לא אלכוהולי, אני יודע מה ששמעת, יש שמועות. [איתי צוחק]

אנטולי: אבל הוא יושב שם עם כובע כזה, גם לסבא שלי גרישה היה כובע כזה.

ניסים: כן, כן, יש שמועות…

אנטולי: והוא היה אלכוהוליסט.

ניסים: [בלחש] יש שמועות שהוא שותה.

אנטולי: כן, הוא שותה, רואים.

ניסים: הוא לא שומע, אתה יכול לדבר.

אנטולי: רואים על פרצוף.

ניסים: רואים עליו… הוא שותה.

איתי: מי, אני?

ניסים: אה, הוא על הקו?

אנטולי: אה, סליחה.

איתי: לא, אני… לא, איזה שותה. מה, אני… הסאחי הכי גדול בארץ.

אנטולי: אהה, איתי, אני רוצה… זה לא יכול להיות, זה אתה יודע כל תשובות. בוא. זה עכשיו הזדמנות חד פעמי זה מספר. יש אוזניה?

ניסים: יש מישהו מאחורה שעושה לו את התשובות בשפת הסימנים?

אנטולי: אולי עידו רוזנברג אומר לך זה תשובות? [ניסים צוחק]

איתי: לא, לא, קודם כל אני יודע באמת הרבה, אבל יש טריק. אבל אני אגלה אותו רק לכם.

אנטולי: כן, סקופ.

איתי: כן, יש לי טריק אחד, שלמדתי אותו, אגב, מניסים. אני חייב להודות.

ניסים: ממני?

איתי: שאני, לפני ההתחלה של כל פרק, אז אני דופק איזושהי נומה.

ניסים: הופה…

איתי: בזמן הנומה מגיעה סבתא כינם…

ניסים: איזה סבתא?

אנטולי ואיתי: כינם.

איתי: כינם.

ניסים: בוא, בוא, בוא, בוא נלמד אותך להגיד, למה אני עוד שנייה מוריד אותך משידור.

איתי: אוקיי.

ניסים: תקשיב, תחזור אחריי: סבתא כנעם.

איתי: כינם.

ניסים: לא. כינ-עם.

איתי: כנעם.

ניסים: יפה, יפה.

אנטולי: נו, כינם, זה כמו שאמרנו.

ניסים: לא כינם, לא כינם, מה זה "חצי חינם"?

איתי: כינאם. היא מגיעה.

ניסים: אמרת פעם אחת טוב.

איתי: [צוחק] היא מגיעה, אומרת לי מה הולכות להיות השאלות.

ניסים: היא אומרת לך תשובות? אתה קולט, סבתא כינם, איזה גאונה?

אנטולי: סבתא כינם מגיעה להרבה מקומות בזמן אחד. זה סבתא מאוד ורסטילי.

איתי: יכול להיות.

אנטולי: אבל, איתי, למה אתה בן אדם כזה נחמד וזה, אבל לא מזמין אותי וניסים לתכנית? אתה מפחד? אתה, בתכנית, מביאים זה רק ככה, זה שחקנים, זה טלוויזיה, זה חנה לסלאו, זה, איך קוראים לו, זה, נו, דניאל סטיופן זה היה, זה לא טוב היה.

איתי: סטיופין, כן, היה שם.

אנטולי: לא, הוא היה…

ניסים: לא, אני ראיתי את הדניאל סטיופן הזה.

אנטולי: קטסטרופה היה.

ניסים: תקעתם לו שם שאלות של כדורגל…

אנטולי: קטסטרופה, בן אדם.

ניסים: הבן אדם בחיים שלו לא קשר שרוך.

אנטולי: בן אדם שואלים אותו "איך קוראים לך", הוא לא יודע תשובה בדקה לענות.

ניסים: מה זה, חמור גרם זה.

אנטולי: אוי ואבוי.

ניסים: זה, אתה שם את המוח שלו בתוך פיסטוק…

איתי: אתם, אתם…

אנטולי: מרגיש לי, מרגיש לי שזה קומבינה.

ניסים: אתה שם את המוח שלו בתוך פיסטוק, יש רעשן.

אנטולי: קומבינה! [איתי צוחק] זה יד מוחצת יד.

איתי: אני מדבר עם ההפקה.

אנטולי: נו?

איתי: אתם חייבים להגיע.

ניסים: תשאל אותנו את השאלה הכי קשה שאין סיכוי שאנחנו נענה.

אנטולי: נו, שואל, שואל, דוואי, עושה לנו מבחן.

איתי: אה… [צוחק] אוקיי.

אנטולי: הופה…

איתי: מה, אני מביא לכם שאלות עכשיו?

ניסים: תן שאלה אחת, ככה בטריוויה.

איתי: אוקיי, תגידו.

אנטולי: כן?

ניסים: ב'.

איתי: איך… איך… מה… [צוחק] מה השם של חיית המחמד של מיקי מאוס?

אנטולי: פלוטו. [מגמגם משהו לא ברור]

איתי: לתת אפשרויות?

ניסים: [צוחק] איזה פלוטו, אנטולי?

איתי: סנופי…

ניסים: אני יודע.

אנטולי: רגע, סנופי, נו?

ניסים: רגע, סנופי…

איתי: סנופי, גופי או פלוטו.

ניסים: גופי.

אנטולי: פלוטו, פלוטו, אמרתי פלוטו.

ניסים: [צוחק] איזה פלוטו, אנטולי? פלוטו זה כוכב.

איתי: [צוחק] לא, הוא צודק, ניסים. [מלמול לא ברור]

ניסים: לא, אני אמרתי שהוא צודק, אני אמרתי לו "אנטולי, אתה צודק". אני אמרתי פלוטו.

אנטולי: טאק, מה תשובה נכון?

ניסים: לסיום.

איתי: בבקשה.

אנטולי: יש סיום?

ניסים: בטח. איתי, לסיום יש לנו ככה הפתעה, בגלל שאתה באמת אלוף הטריוויה וכל זה.

איתי: אוקיי.

ניסים: רצינו לראות איך אתה מתמודד עם שאלות מחוץ לאולפן, שאלות ככה אמיתיות מהעולם שלנו.

אנטולי: כשאתה לא בזון שלך שמה, פפה, יושב שם.

איתי: לא, באמת, אם לא משלמים, זה לא אותו דבר.

ניסים: לא, לא, בוא נעשה איתך עסקה. אם אתה עונה על כל… על כל השאלות, תבואי תיקח מה שאתה רוצה מהקצביה, עלינו.

איתי: וואלה.

ניסים: כיף?

אנטולי: תבוא ביום ראשון, אחרי סוף שבוע.

ניסים: לא, תבוא בשבת.

אנטולי: כל מה שמוצא זה שלך. [איתי צוחק]

ניסים: טוב, שאלה ראשונה.

איתי: אוקיי.

ניסים: אם לקוח מבקש נתח מספר חמש, איזה חלק של הפרה אתה מביא לו?

איתי: מה האפשרויות?

ניסים: א', ב', ג', ד'.

איתי: הבנתי… את ה… כתף.

ניסים: התשובה היא איזה נתח שנשאר בויטרינה, אה? הלקוח גם ככה לא מבדיל. מה אתה, מה אתה חושב, כל אחד יבוא אלינו, יגיד שהוא שף באל גאוצ'ו? נותנים מה שיש. [איתי צוחק] שאלה שנייה.

אנטולי: שאלה שנייה אני שואל, אני שואל. איתי, תהיה מוכן.

איתי: כן.

אנטולי: ככה, אני יודע שאתה רגיל שיש מוזיקה ברקע, אז ניסים עושה, דוואי, דוואי.

איתי: ניסים, תעשה לנו.

אנטולי: ניסים, תעשה. [ניסים מחקה מוזיקת רקע] כמה גרם פרגיות יש בקילו? זמן רץ!

איתי: אלף.

אנטולי: מה אלף?

ניסים: לא. טעות, טעית.

אנטולי: נו הנה, בבקשה, כבר פסול.

ניסים: מה התשובה?

איתי: מה? איך זה יכול להיות?

ניסים: הנה, הוא ייתן לך את התשובה.

אנטולי: תשובה, בבקשה. כמה שאתה שם ככה יש, משקל שלנו בסופר זה, זה אתה יודע מתי מתקנים פעם אחרונה משקל, זה? כשבגין היה ראש ממשלה.

איתי: [צוחק] אה, וואי, וואי.

ניסים: שאלה שלישית.

איתי: בבקשה.

ניסים: איך מוחקים את ההיסטוריה בדפדפן אינטרנט?

איתי: אתה הולך ל-history, וכתוב שם delete.

ניסים: אבל זה לא חלק מהטריוויה, איתי, סתם רציתי לדעת.

אנטולי: אתה יודע, אתה יודע מי יודע איך מוחקים היסטוריה מ… זה? רק בן אדם שיש מה להסתיר.

ניסים: אני אין לי מה להסתיר.

איתי: ברור.

אנטולי: אני מבקש מאח שלי, בוריס, מכנס לו למחשב. הוא, אח שלי, זה, זוכר שבפנטגון היה בעיה עם סייבר? [צוחק]

ניסים: אחיך?

אנטולי: אה, הוא ביקש לא מספר. יואו, זה מוחק, זה אחר כך, ניסים.

ניסים: אי אפשר למחוק, זה שידור חי, מה תמחוק?

אנטולי: יואו…

ניסים: בסדר, תגיד סתם, תגיד עכשיו סתם.

אנטולי: סתם, סתם, זה בדיחי-גיחי היה. [מגחך]

ניסים: שאלה רביעית, איתי.

אנטולי: מי סלב הכי גדול ביבנה?

איתי: מי סלב הכי גדול ביבנה? אה, אה, זה… זה… זה ניסים ואנטולי. מה השאלה בכלל.

אנטולי: לא…

ניסים: מה פתאום? מי מכיר אותנו? אנחנו אפילו לא זוכרים את השמות שלנו. של אנטולי לא זוכרים, הרבה קוראים לו גרישה, אברשה.

אנטולי: תשובה נכון זה האחים התאומים אלפרדו, הקוסמים. מה, זה לא מכיר זה?

ניסים: אתה לא מכיר אותם?

איתי: מה אתה אומר! וואו!

אנטולי: אחד מכניס פסטה דרך נחיר אחד, שני מוציא נחיר שלו, זה מופע של פעם בחיים.

איתי: וואו!

ניסים: אתה חייב לראות את המופע הזה. יום אחד אלפרדו העלים את אשתו, אחרי שנתיים מצאו אותה בחולות בחולון.

איתי: וואו!

ניסים: וואו, קוסם אדיר.

איתי: אני חייב, חייב להכיר את זה.

אנטולי: אה, זה סיפור אמיתי, הוא יושב עכשיו בכלא.

ניסים: הוא לא יושב בסוף.

אנטולי: אה, לא?

ניסים: מצאו דנ"א של אח שלו, בגלל שהם תאומים.

אנטולי: אבל איתי, מזמין אותנו ככה לתוכנית, אבל שולח שאלות לפני.

ניסים: כן, תביא אותנו.

אנטולי: שנוכל מתכונן.

איתי: אני אדבר, אני אדבר איתם שאולי לא… יסדרו לכם משהו שיהיה יותר קל.

ניסים: תשלחו לנו את השאלות מראש, אנחנו רק נהסס שנייה לפני שנענה, ושכולם יצאו מרוצים.

איתי: ניסים, אתה יודע מה השיטה, לך תדפוק נומה לפני. אני בטוח סבתא לא תקפח אותך.

ניסים: האמת שנומה טובה, כן.

אנטולי: ואיתי, ואיתי, ככה סליחה שאני נכנס, ככה, זה, נותן טיפ אחרון לסיום. מספיק עם כובע זה, מספיק. אנחנו ב-2021, האופנה משתנה. נו, לא יודע, נו, נו, מחפש, נו שים משהו אחר. נו, זה מה זה כובע זה? סוגר זה פנים.

ניסים: כן, עוד מעט תשים בנדנה ופאוץ'.

אנטולי: כן, נו מה?

איתי: אנטולי, אתה, אה, אני דווקא לך חושש קצת, כי המפרצים כבר התחילו לך, אז…

ניסים: אצלו זה לא מפרצים, אצלו כבר יש את הסמל של מקדונלד'ס.

אנטולי: מוריד אותו משידור, מוריד, אני לא רוצה מדבר בן אדם.

ניסים: לא לכעוס, אנטולי.

אנטולי: מוריד את זה משידור.

ניסים: איתי, אנחנו רוצים להודות לך.

איתי: [צוחק] כן.

ניסים: היה לנו כיף מאוד גדול.

איתי: כנ"ל, גם לי.

ניסים: ואנחנו מחכים לבוא אליך לתוכנית ו…

אנטולי: ולזכות בכסף.

ניסים: ותבוא אלינו גם, נפנק אותך באיזה קילו עצמות של כנפיים.

איתי: יאללה, מעולה, מעולה. תמשיכו לצחוק.

אנטולי: תודה צ'ייסר.

ניסים: תודה, איתי, תודה רבה.

איתי: תודה, ביי ביי.

[ניתוק של השיחה]

אנטולי: זה, אני חושב שזה קומבינה הכי גדול בארץ, זה בנאדם, זה יושב שם.

ניסים: שום דבר, זה. [מלמול לא ברור]

אנטולי: שום דבר לא יודע, שום דבר.

ניסים: אתה יודע שהממוצע בגרויות שלו זה 60?

אנטולי: נו.

ניסים: הוא לא יודע כלום, גם פסיכומטרי.

אנטולי: כלום הוא לא יודע.

ניסים: הוא נשאר חייב להם 100 נקודות.

אנטולי: זה בנאדם, זה יושב שם ואומרים לו כל תשובות, בגלל זה אף אחד לא זוכה. זה תמיד עידו רוזנבלום מסתכל עליו בזלזול כזה.

[מוזיקת סיום]

ניסים: אבל מה אתה רוצה, זה מה שהיה בטלפון של שנקין, מה אתה רוצה? להתקשר אליו או…

אנטולי: כי למה? כי למה? כי זה הכל קומבינה, פריווילגיה. שיושבים זה על כורסה, זה עם כובע, ומקבלים לו עם מיליונים. חבל.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה