top of page

חוויית הדור כאהן - 162 - שיר ראובן (מהדורת חירום)


תקציר: מהדורת חירום נוספת והפעם עם שיר ראובן והקלטות שלכם מהבית בתמונה: ראשים גדולים

 

[חסות] עד 1:07


דור: אבל עכשיו אני כאן עם שיר, מה נשמע שיר? שיר ראובן.

שיר: בסדר.

ד: איך את? מה כ"כ מצחיק?

ש: המעבר הצחיק אותי

ד: נכון, המעבר מצחיק. כיף שבאת אליי לספת הר' הזמנית

ש: כיף ש… כיף להיות פה

ד: כן, אני, הצחקת אותי בווטסאפ שאמרתי לך לפני "מה את שותה?" ואמרתי לך "יש לי יין אדום" ולא יודע מה הוא, ואמרת "זה לא משנה הכל בסדר, כאילו מה שבא לך, הכל טוב, רק שזה יהיה מזן פרימיטיבו" [צוחקים]

ש: זה לא מה שאמרתי. כאילו זה כן מה שאמרתי, אבל אמרתי "אני אשתה כל דבר" אז אמרת "לא, למה, יאללה" ואז אמרתי "אוקיי אז פרימיטיבו"

ד: כן, כן. אז בדקתי שמה שיש לי הוא לא פרימיטיבו, אז הלכתי, עכשיו אנחנו, בטח את מרגישה שזה פרימיטיבו

ש: עוד לא שתיתי, אבל לא אני מכירה את היין הזה. זה אחלה יין.

ד: אז איך, איך את? אני דיברתי על עצמי כבר כ"כ הרבה, איך את? את היית בחו"ל, מה, אנחנו בפרק, מהדורת חירום

ש: נכון. נכון. אני הייתי בברלין. טסתי ב-6 לאוקטובר, היתה הטיסה, ואני ודנאל טסנו מלכתחילה בגלל שלפני זה החופשה שעשינו בקיץ היתה ליוון כשהיה ביוון הוריקן. אז פשוט היינו עשרה,

ד: אה, וואו.

ש: היינו שלושה ימים בחופשה, ואז שבוע בחדר. היינו פשוט שבוע בחדר, הכנתי פסטה בקומקום. היה, לא היה, היה גנרטור, היה חשמל מגנרטור, היה פשוט בלאגן. ואז הייתי כזה "אוקיי, ניסע לברלין, חופשת עולם ראשון, כיף", ואנחנו טסות, אנחנו מגיעות, אתה יודע, ב-6 באוקטובר, ואתה יודע, מתקלחות, הולכות לאכול ארוחת ערב, אני חושבת "איזה כיף התחילה החופשה", מתעוררת בבוקר של ה-7 לאוקטובר, וקיבלתי הודעה מחברות שגם היו בברלין, שכתבו לי "נו ראית שאנחנו פליטות?" והייתי כזה "מה?" ואז פתחתי וראיתי מה קרה. ואז ביטלו לנו את הטיסה חזרה כמובן. והיו כזה "אבל לא נורא אתן יכולות לדחות" והייתי כזה "אוקיי אז אני דוחה לטיסה הבאה שיש" ואז ביטלו גם אותה.

ד: רגע, אבל איפה היית בדחייה של הטיסות כאילו

ש: בגללש הטיסה, הייתי אמורה לחזור ב-11, לא היתה טיסה ב-11

ד: כאילו ישר, ישר הודיעו לך שאת, שאין לך טיסה כאילו.

ש: סליחה, היה לי חרק, היה לי חרק בפרימיטיבו.

ד: אה, אני שונא שזה קורה

ש: הודיעו שאין טיסה, כאילו, האמת שחשבתי שתהיה טיסה כי בהתחלה לא הבנתי את גודל האירוע, חשבתי, אוקיי, מה, זה יהיה עכשיו סבב? כמו שאנחנו מכירים? סבב קיץ באיחור?

ד: כן

ש: אוקיי. ואז הבנתי שממש לא. והבנתי מה קרה, וראיתי את הסרטונים. ואז ביטלו טיסה, ביטלו עוד טיסה, ואז חבר, כאילו, כתבתי בטוויטר "היי אם למישהי יש משהו בברלין, נשמח להשקות עצים" ההודעה שמפרסמים. ואז חברה של דנאל מכיתה ז', שגרה בלונדון, אמרה "לי יש חדר אורחים, אם אתן רוצות לבוא ללונדון" והייתי כזה "אוקיי אז נבוא ללונדון" והיינו אצלה שבוע וחצי

ד: אה, ככה הגעת ללונדון

ש: ככה הגעתי ללונדון. ומלונדון היו טיסו של אלעלפשוט

ד: ואיך זה היה אבל, להיות שם, כל הזמן הזה? כאילו, מעבר לזה שזיינו לכם את החופשה הראשונה, וגם אתן מאורסות

ש: נכון

ד: כמה זמן אתן מאורסות?

ש: אה… חודשיים

ד: זה לא קשור ליוון?

ש: לא קשור ליוון

ד: זה קרה בארץ. זה גם היה ביעד אחר אבל, נכון? אי אפשר סתם בבית

ש: זה היה בבית

ד: אה, כן? אפשר.

ש: כן, זה היה, בדיוק חזרנו מחופשה. ואז…

ד: איזה חיים את חיה

ש: האמת שכן, ככה זה נשמע

ד: לא, סתם, ברור. אבל אז כל הדבר הזה, ואז יוון, ואז ברלין, ואתן מאורסות בברלין, מתחילות את ה…זה, כאילו, לא יודע מה, מה עשיתן כל הזמן הזה? כאילו, איך, איך זה, אני יודע איך זה הרגיש פה, אני לא יודע איך זה הרגיש, אני יודע גם איך זה הרגיש אצל אנשים שגרים בחו"ל כי דיברתי עם הרבה, לא יודע איך זה היה בלהיות בחופשה.

ש: איך זה הרגיש להם?

ד: כאילו עם אנשים שגרים בחו"ל

ש: המ

ד: ואני לא יודע איך זה להיות בחופשה, נראה לי שגם מה שמסריט זה כאילו, אתה בחו"ל בחופשה, אז כאילו אתה רואה את כל הדברים היפים האלה של חו"ל

ש: כן

ד: אבל אתה לא יכול להנות מהם. כאילו זה כמו, טוב זה לא דוגמה טובה, אבל נזכרתי באיזשהו קטע שטסים כזה ל… אתה טס למסע לפולין, ואז אתה בנתב"ג

ש: ממ-המ

ד: אז אתה כאילו, היי, תמיד נתב"ג מרגש אותי אבל עכשיו זה נתב"ג שונה

ש: באמת? ככה הרגשת?

ד: כאילו, את מבינה? כי זה כאילו נתב"ג אז זה אומר חו"ל אבל זה לא חו"ל טוב, אני כאילו בחו"ל אבל מוזר.

ש: אני לא הרגשתי ככה בפולין, אני חייבת לומר.

ד: וואלה, אני כן. הרגשתי שזה לקחת משהו שאתה אוהב אבל לעשות לו…

ש: לשים ת'שיר שאתה הכי אוהב שעון מעורר

ד: בדיוק. בדיוק. לשים אותו במסע לפולין

ש: זה לא, לא הרגיש לי ככה בפולין. בפולין זה היה פעם ראשונה, פתחו את נתב"ג החד-נתב"ג 2000

ד: נתב"ג 2000

ש: אף אחד לא… אוי, לא קלטתי את המשחק מילים עד עכשיו

ד: אה, וואו. מעניין

ש: כן

ד: זה לא טוב אבל

ש: זה נורא

ד: זה אומר שזה ייכשל, "באג 2000"

ש: נתב"ג 2000

ד: למרות שגם לא היה באג 2000

ש: אבל גם אפחד לא קורא לזה נתב"ג 2000 יותר, אבל ככה קראו לזה לפני שהוא נפתח כי זה היה כזה

ד: כן, נכון, נכון. פרוייקט נתב"ג 2000

ש: כן. כי זה היה אמור להיפתח בשנת 2000. נפתח ב-2005 ואז הטיסה שלי לפולין היתה משם וחשבתי "וואו! איזה נמל! איזה יופי!"

ד: כמו שסיפרתי במאתיים פרקים של הפודקאסט אבל אני חייב להגיד שוב, כשזה נפתח אבא שלי לקח אותי ואת אחותי לראות את הנתב"ג

ש: חמוד

ד: ישבנו שם ואכלנו ב"אילן'ס" ולא טסנו לשום מקום

בכל מקרה, אוקיי, אז כאילו איך היה, את כאילו בחופשה, את מנסה, את עוצרת את החופשה, את סתם קוראת בבתי קפה בוואינט כל היום? כאילו

ש: זה היה ממש פיצול בין כאילו, אתה מכיר את זה שאתה, שקורה לך, שיש לך איזשהו בלאגן בחיים, נגיד פרידה, איזשהי דרמה בחיים כמו פרידה או כמו פיטורין או כמו ווטאבר, משהו גדול כזה

ד: אוקיי

ש: ויש רגעים שאתה יושב עם חבר וכיף לך ואתה שוכח מזה ואז אתה כזה "אה, נכון יש את זה" אז זה היה כזה, והייתי כזה "אה בוא נבדוק חדשות- אוי לא, אוי לא, אוי ואבוי"

ד: אז כזה 10 פעמים ביום?

ש: אני חושבת שפעמיים בשעה. יותר מעשר פעמים ביום, פעמיים בשעה

ד: זה קו-האמת שזה קורה לי גם, כאילו בארץ, כאילו בימים האחרונים שטיפה

ש: כן נרגע קצת

ד: יש איזה טיפה תחושה, אולי כאילו, לא יודע, לפחות בת"א שיש פחות אזעקות, אז פתאום יש איזה תחושה של התרגלות מסויימת, ואז כאילו פתאום אני מוצא את עצמי מחייך קצת ואז כזה "אה בעצם לא, לא לחייך! אי אפשר!" כי כזה

ש: אתמול היתה האזעקה הראשונה שלי בסבב הזה, כי חזרנו שלשום, ואז אתמול הל-כאילו יצאנו מהבית והייתי כזה "וואו ממש רחובות ריקים" ואז התקדמנו איזה 30 צעדים והיתה אזעקה. ואז דפקנו ריצה הביתה בחזרה לתוך הממ"ד, ואז בערב הלכנו, הלכתי לבקר את גיתית, הלכנו ביחד, וכמה חרקים יש פה

ד: משהו מבחינת המעופפים, כן, אני לא יודע מה להגיד

ש: בסדר, לא משנה

ד: אצלי בבית זה לא קורה

ש: נכון. לא, זה תנאים אחרים לגמרי. אה… בקיצור, אז

ד: זה נשאר בפרק

ש: אני חושבת שזה חשוב. וואו, כמה חר- תקשיב, בא לי לרדת לטמבוריה לקנות את הסגול הזה

ד: אחד הדברים הלסביים שאמרת "בא לי לרדת לטמבוריה"

ש: אתה יודע שיש לי את הווצאפ

ד: יש לי פה איזה מטקה ש…

ש: אה נכון. איפה היא? אולי נשתמש בה. יש לי ת'ווצאפ של ארתור מהטמבוריה בפלורנטין

ד: אני לא מכיר אותו בשמו אבל אני מבין שאתם מנהלים מערכת יחסים כלשהי, שאת…

ש: כי לפעמים יש דברים שאני יודעת שחסר, ולפני שאני יוצאת למסע אני רוצה לדעת האם יש אותם, אז אני כותבת לו

ד: וואו

ש: כן. לא משנה, בקיצור, כשחזרתי מגיתית, מה שהיה מעניין, שהרגשתי, אתה יודע, היו סבבים, יש סבבים

ד: כן

ש: ואתה מכיר את זה שיש טילים על ת"א ואתה יוצר לחדר מדרגות או נכנס לממ"ד, ואתמול לא הבנתי, כאילו, הייתי נורא במתח, ואנחנו גרות נורא קרוב אחת לשניה, אבל יש הליכה ברגל, ואני הולכת ואני כל הזמן מסתכלת אחורה, ואני דרוכה לכל רעש, ואני הבנתי שמה שאני מרגישה, והסיבה שאין אנשים ברחוב, זה שאני מרגישה פחד מוות, אני מרגישה פחד ממשי מזה שיכול להיות שאני באמת אמות. לא המוות התאורטי שמגנים עליי, שאתה יודע, שאני מתגוננת מחשבתית ממנו דרך זה שיש כיפת ברזל, וזה שיש צבא, והצבא יודע מה הוא עושה

ד: כן

ש: ויש אנשים שלא ישנים בלילה כדי שאני לא אמות, זה העבודה שלהם. ומשהו בזה שהמחשבה הזאת פשוט התתפנצ'רה לגמרי

ד: כן, ממש

ש: ואנשים פשוט, אנשים שאני מכירה, אתה יודע, חן אביגדורי, אנחנו מכירים אותו. הבת שלו, ופאקינג אשתו, בעזה עכשיו. זה פשוט מטורף. זה פשוט מטורף. אני לא מצליחה לתפוס את זה. וזה שזה כ"כ קרוב, ואני, אתה יודע, הקונספציה הזאת

ד: או

ש: שליחה שהשתמשתי במילה, דווקא לא חשבתי על הקונספציה המדוברת אלא על

ד: קונספציה אחרת

ש: לא, אתה יודע, פשוט ההנחה שלי כאזרחית, וגם מה שאנחנו גדלים עליו, ומה שמחנכים אותנו ביום השואה, ביום הזכרון, כל האתוס הציוני של "אתם אל תדאגו מתוקים. אתם נתתם את השנתיים- שלוש שנים שלכם, אבל יש אנשים שזאת העבודה שלהם. אתם ישנים בשקט. והם עושים את מה שהם צריכים לעשות. לילה טוב מתוקים, הכל בסדר". וברגע שזה מתפנצ'ר, ברגע שזה נעלם אתה כזה "אני, איפה אני?" אני במזרח התיכון, אני באזור מלחמה, כולם פה רוצים להרוג אותי בדרכים נוראיות, הם לא גדלו על ערכים מערביים, זה לא אנשים שראו דיסני ובכו כשמופאסה מת, ככל הנראה

ד: לא

ש: ולכן אני לא יכולה להגיד להם "אוי, נו תוותרו לי"

ד: כן, ברגע שאתה חוטף בת 85 נראה לי שנגמר הסיפור

ש: אתה לא… אתה לא גדלת על אותם ערכים כמוני. אני לא, זה לא אותם ערכים. לא אותם, אתה יודע, הערכים, אני לא יודעת אם אפילו לקרוא לזה ערכים, אבל אמות מידה של, כאילו, אתה יודע, של רחמים. מידת רחמים שהיא מערבית. אני חושבת

ד: כזה הזוי שיש כאילו מה מותר ומה אסור לעשות במלחמה, לא?

ש: זה הזוי

ד: שיש כאילו, מותר לחטוף אבל צריך להביא להם אוכל

ש: כן

ד: או, מותר לרצוח בן אדם אבל רק כשהוא על הק- כל מיני דברים כאלה שכאילו, מי הפסיכופת שגם ניסח את הדבר- לא יודע, משהו בזה טורק אותי, כאילו, כל הדבר הזה. אני מבין שצריך את זה, אבל כאילו, לא יודע, אה, זה במלחמה מותר, אבל אסור לעשות ככה. מה עם…

ש: זה נראה לי יותר רעיונות שאתה מנסח אותם וזה עוזר לך להרגיש שיש איזשהו סדר בעולם בדבר המאוד כאוטי הזה שהוא אלימות ומלחמה ומה שבני אדם יכולים לעשות אחד לשני אז כזה "אוי אבל יש את האמנה הזאת" אבל אם אתה רוצה לחרבן עליה אתה פשוט מחרבן עליה, אתה יכול לעשות את זה, לא עושים לך כלום אם אתה לא עושה את זה

ד: כן

ש: אנחנו לא עושים את זה הרבה פעמים בשטחים

ד: נכון

ש: וזה כזה… אוקיי?

ד: אני קצת ביום שמאלני היום אחרי כמה ימים ימניים. אני עכשיו קצת "בי", "בי" של דעות, ואני דווקא ביום- הקלטתי עם שאנן סטריט היום פרק אז אני, כאילו אצלו בפודקאסט שלו, אז אני מרגיש שאני טיפה שמאלני פתאום.

ש: איך זה, איך זה נראה ואיך זה מרגיש? השמאל?

ד: די בודד

ש: לא אבל מה הסנטימנט? אני מנסה..

ד: הסנטימנט הוא כזה להבין את החפים מפשע בעזה, כאילו כולם מבינים את זה, ברור, זה לא איזה… זה, אבל זה גם, זה גם יעבור, אני גם, עצבן אותי מאוד הסרטון של חנן בן ארי

ש: מה הוא עשה? אה "נחזור לגוש קטיף"?

ד: "נחזור לגוש קטיף" זה פשוט עצבן אותי ברמות

ש: כן, זה מה שנורא בלגור בארץ באיזשהו מקום, שאנחנו באמת מיעוט בין המטורפים שנמצאים שם, שמשתמשים בגרזן ככלי נשק לגיטימי, פשוט גרזן על בני אדם. לבין המשוגעים שחושבים "כתוב בתנ"ך שזה היה שלנו אז אנחנו צריכים שזה יהיה שלנו גם עכשיו". לא. אתה יודע, כשהייתי בלונדון הלכתי לראות את סיור הארי פוטר באולפנים. וזה היה נחמד וידעתי שזה סיור, ידעתי שזה סיור ושזה לא אמיתי, ושאני יכולה להנות מהסיור. לא חשבתי בשום שלב "אני אגור פה, בהוגוורטס, אני אגור בהודוורטס ואני אלבש את הגלימה כמו שהארי לבש" כי אני יודעת שזה, אפשר לאהוב את זה, אני יכולה לאהוב את זה כמה שאני רוצה

ד: כן

ש: אבל אני לא יכולה להכנס לטירה ולהעיף את מי שגר שם עם אקדחים ולרעות את הצאן שלי שם ולגור שם, אני יודעת שזה רק כתוב בספר

ד: נכון

ש: וזה מה שנורא ב…בלהיות חילוני בישראל

ד: וזה לא היה כאילו, כאילו מה שאנשים אומרים עכשיו בחו"ל, זאת אומרת, זה כאילו, גם, להיות שמאלני בחו"ל אז השמאלנים לא בדיוק… ליברלים

ש: אני חייבת לומר שאני כל כך לא הופתעתי מזה, זה כל כך לא הפתיע אותי. אני, אתה יודע, מדברים על בגידת השמאל, אני חושבת, למה ציפיתם? למה ציפיתם? האנשים האלה מטורפים. אתם לא ידעתם שהם מטורפים? לא ידעתם שהשמאל הליברלי הוא מטורף?

ד: כן אבל הרגשתי מן הטירוף כזה הנסבל, הטירוף כזה שהוא כאילו דווקא בגדול

ש: לא לא לא לא לא

שמע, האנשים האלה איבדו את זה, האנשים האלה איבדו את זה ואז זה כזה, זה , שום דבר לא מפתיע, הם איבדו קשר למציאות. הם לא מתקשרים, הם לא משחקים במציאות. זה לא… הם מגיבים לתוך עצמם בתוך, אתה יודע, חדר מראות ענק של סנטימנטים ורגשות אשמה לבנים, ודעה נכונה, ו… זה לא… המציאות לא רלוונטית להם, זה לא משנה. כאילו, הם גם כ"כ רחוקים ממציאות אמיתית. אתה יודע, הייתי, כאילו, באתי מהעולם הראשון, זה מה שמשוגע, שאתה, אף פעם לא הייתי בלונדון, אף פעם לא הייתי באנגליה, זו היתה הפעם הראשונה שלי

ד: באמת?!

ש: כן. לא הייתי.

ד: וואו

ש: באופן כללי אני חושבת שלא כזה טיילתי הרבה, אני גם אוהבת לחזור לאותם יעדים. נגיד הייתי בברלין איזה שבע פעמים אבל אף פעם לא הייתי בלונדון.

ד: לא כמוני "דור הנווד"

ש: תכלס, תכלס לא. כאילו, גם חשבתי עליך האמת, שם.

ד: באמת?

ש: כן. כי דיברנו קצת

ד: נכון

ש: כאילו, וחשבתי, "יו, דור באמת היה בהרבה יותר מקומות ממנ"י וגם היית בלונדון כמה פעמים לא?

ד: הייתי שבע פעמים בלונדון

ש: כן, וגם יש לך את הדרכון שלהם

ד: נכון, זה חשוב להגיד בכל פעם ש… הדרכון הרשמי

ש: וזה מדינת עולם ראשון, אתה יודע, על מלא

ד: כן

ש: זה גם אפילו באיזשהו מקום יותר מניו יורק, שניו יורק זאת עיר ענקית, אז יש לה גם שוליים של עיר ענקית. אז יש לה גם הומלסים של עיר ענקית. אתה גם רואה דברים רגילים של עיר ענקית

ד: כן

ש: בלונדון לא ראיתי דברים רגילים כמעט, ההומלסים אומרים, מדברים בנימוס

ד: באמת? אני כשהייתי בלונדון עם סבא וסבתא שלי בגיל 14 או משהו, גם ירקה עליי נרקומנית

ש: או מיי גאד ליד סבתא שלך?!

ד: סליחה, לא. כשהייתי עם סבתא שלי התחילה לדבר איתי זונה

ש: מה?!

ד: כן. וכשהייתי עם חבר כמה שנים אחרי זה, ירקה עליי נרקומנית

ש: וואו

ד: אז צריך לדעת איפה להסתובב

ש: טוב, זאת לא היתה החוויה שלי אבל אולי כי אני נראית קצת, אולי חשבו שאני ערביה והם היו כזה, פחות

ד: אה, לא נראה לי. אולי צועניה?

ש: אולי צ- כאילו, אני נראית מאיזשהו מיעוט, אתה לא יודע "לשזאם" מאיזה מיעוט אבל שם אני נראית מאזישהו

ד: למה אין שזאם של עדות באמת?

ש: שזאם של עדות זה החלום שלי

ד: מרגיש לי שדיברתי על זה פעם, יכול להיות ממש טוב

ש: אני חושבת שזה רעיון מדהים

ד: לא הלכת כזה ברחוב וראית "פרי פלסטיין" ועשית כזה "היי" מנסה להראות עכשיו ממש אה…

ש: לא, ופחדתי שאני אראה בגלל ש… יש רגעים שאני מרגישה שמעל רמה מסויימת של עצבים אני לא, אני עושה את הדבר המפגר ויש לי קול קטן בראש שאומר "לא לא אל תעשי את זה" ואני פשוט כזה "סתום ת'פה" ואני עושה כזה מה שאני רוצה, וידעתי שאם אני אראה "פרי פלסטיין" אני אשתגע. ידעתי שאני אשתגע.

ד: זאת אומרת שאת תתחילי לדבר עם אנשים

ש: שאני אצרח, לא שאני אתחיל לדבר, שאני אצרח. כאילו ידעתי שיהיה ריב, ולא ראיתי, לשמחתי.

ד: וואו. זה באמת נראה לי מפחיד לראות את זה, כאילו כי, אתה גם יכול לראות בתוך הדבר הזה, פתאום היה נגיד את הזאתי, אני לא זוכר איפה זה היה, הפגנה בפולין? שהיה כאילו הפגנת "פרי פלסטיין" אבל אז היה מישהי ששמה

ש: Clean the world, keep the world clean

ד: Clean the world עם כזה מגן דוד בתוך הפח

ש: כן. תראה, זה לא מפחיד אותי כי אני כן מרגישה, וגם הרגשתי את זה מאוד שם, הייתי כזה "אה פה אתם חיים? בבית, במתקן "it's a small world after all" הזה? שהכל נעים ונחמד והרכבת מגיעה בזמן וכולם נחמדים והכל זול בסופר? אם אני אתחיל איתכם ריב, אתם תפסידו, אדוני." ככה הרגשתי. הרגשתי "I was in the army"

ד: פתאום אני מרגיש שאנחנו כאילו מחוספסים כזה יותר

ש: אני הרגשתי

ד: אבל אני לא תופס מעצמי מחוספס, זה רק בלאומתיות שלהם כאילו, את מבינה מה אני אומר?

ש: חד משמעית, לגמרי

ד: כאילו אתה פשוט לא כ"כ, וזה גם מעניין, שמתי לב שנגיד כולם משתפים את הסרטון הסברה של הבחורה עם השיער הורוד, ראית את זה? "I'm from Malibu" משהו כזה

ש: זאת המפגרת ש… היא בעדנו או נגדנו?

ד: אני לא באמת ראיתי את זה. היא בעדנו

ש: אה אז לא ראיתי את זה

ד: ראיתי ש, אני מרגיש שהסרטוני הסברה הכי טובים זה עם אנשים שנראים הכי הומואים או הכי פמיניסטיות, כאילו זה הכי טוב, גם שחר טבוך דופק עכשיו סרטוני הסברה

ש: וואו

ד: מטורפים. מלא מלא דברים כאלה של כאילו את יודעת כל הזווית הזאת של כאילו "היי אנחנו בעצם מאלה שאתם כאילו בד"כ איתם, ואנחנו כאילו, לא בעד

ש: אמ… אני לא יודעת, אני אגיד לך את האמת אני חושבת שכמו שקצת היינו… העולם קצת חוזר על עצמו בעוד ועוד זירות, וכמו שפה היו בחירות שוב ושוב ושוב, והגושים כמעט ולא זזו, ואנשים לא שינו את דעתם ולא זזו מגוש לגוש, אני חושבת שזו בעיה עולמית, אתה יודע מה אתה חושב, אתה חושב ואתה יודע, כאילו יש מחנות, אתה כזה אתה במחנה הזה והמחנה ההוא- הם רעים, ואני חושבת שהם פשוט חושבים שאנחנו רעים וזה לא משנה כמה נסביר.

ד: כן

ש: כאילו, זה מדהים שמה שהאינטרנט עשה, מה שגישה לאין סוף מידע, אין סוף אנשים, הדבר הכי פתוח בעולם, גרם לאנשים להיות הכי סגורים שהם יכולים, ולהיות בטוחים שהם מכירים לגמרי את העולם ושאפילו אם יראו להם תמונה של דבר נוראי שקרה לתינוק הם יהיו כזה "זה AI" "זה פייק ניוז" וזה לא משנה שאתה אומר להם- חברה בלונדון, שהיא מפלורנטין וגרה שם

ד: אה, ד"ש לשירה

ש: אני… אה, מסם שפיגל אתה מכיר?

ד: בטח

ש: היא ודניאל חברות טובות, גם מסם שפיגל, וביקרנו אותה שם והיא גרה ליד מסגד. והיא סיפרה שכשהיא- אני מקווה שזה בסדר שאני מספרת את הסיפור הזה, אני אסתמס איתה על זה אח"כ- אבל היא סיפרה שהיא ראתה גם כן "פרי פלסטיין" והיא פשוט באה ואמרה להם "אני סתם רוצה לדעת אם אתם בעד רצח תינוקות? סתם מעניין אותי אם אתם בעד רצח תינוקות?" ושאיזה אישה בריטית מבוגרת אמרה לה "זה לא אמיתי, זה AI, זה פייק ניוז" ושירה היתה כזה "את לא תגידי לי שזה AI כי אני מכירה את התינוקות"

ד: יו איזה פחד כאילו, מילא סתם תגובות בטוויטר של פייקים שכותבים "זה AI" אבל לראות אישה מבוגרת שאומרת לך בפנים "זה AI" זה מפחיד

ש: זה מפחיד כי גם, שמע, הטכנולוגיה יצרה לך את כל העזרים כדי שתוכל להסביר לעצמך למה מה שאתה רואה הוא לא אמיתי אם אתה לא רוצה שהוא יהיה אמיתי, אתה תמיד יכול להגיד שזה AI, ו… לא זוכרת איך הגעתי לזה. אבל…

ד: בהקשר של ה…ה…

ש: של ההסברה

ד: כן

ש: אני, בקיצור אז אני לא יודעת עד כמה באמת זה יכול לעזור, אני חושבת שהסברה כרגע משכנעת את המשוכנעים, ואם וידאו שהחמאס צילם שמראה מה הם עשו, לא שכנע אנשים, ואם זה שכל גוף בטחון עולמי אמר שלא הפצצנו את הבי"ח הזה ויש שיחה בין שני חמאסניקים שאומרים "אה זה אנחנו הפצצנו, כן, זה אנחנו הפצצנו, טוב לא נורא" ואנשים עדיין כותבים שאנחנו עושים ג'נוסייד [רצח עם], זה לא משנה, לשום דבר אין משמעות ובהצלחה לכולנו במלחמת העולם השלישית

ד: אוי ואבוי

ש: כי, זה…

ד: אבל כן הסברה זה דרך מעולה להמשיך להוציא תוכן ולקבל עליו לייקים

ש: נכון

ד: ולנסות להראות שאתה או טיפה מצחיק גם, או טיפה יפה גם

ש: נכון, נכון

ד: או כל אחד ומה שהוא רוצה להוציא. אין סיכוי שאין בזה אפילו קמצוץ של זה

ש: זה… לא, זה קצת, אני בטוחה שמי שטוב בהסברה זה יותר טוב מטינדר

ד: מעניין [צוחק] "אני תותח בהסברה, את חייבת לפגוש". כן אה? אבל רגע, מה…. איך את כאילו, ב…ב… במישור האישי, אני פה זיינתי ת'מוח, אני כאילו, לא, לא שאלתי אותך בכלל, כאילו מעבר לכזה "אוקיי אני… מה שקורה בעולם וככה כאילו…" איך, איך נראה היום-יום שלך עכשיו?

ש: חזרתי שלשום.

ד: אה, אז את ממש…

ש: בלילה, חזרתי שלשום בלילה. אה… אני, די, כאילו, אני מרגישה כאילו יצאתי מבית האח הגדול, אני כזה " אה, זה מה שקורה עכשיו, אין אף אחד ברחוב, ויש דגלי ישראל בכל מקום"

ד: תוך כמה זמן היו מספרים להם אם הם היו בבית האח הגדול? כי לפעמים יש כזה את ההתלבטויות

ש: נראה לי ש… צוק איתן היה מתי ש… כאילו, בזמן שבית האח הגדול היה פעיל, והיו אזעקות שם, וסיפרו להם, סיפרו להם. אז את זה היו חייבים, נראה לי שאפילו אולי היו חייבים לשחרר אותם

ד: המ. אה, וואו

ש: כאילו, אם יש מלחמה אמיתית, שיש סיכוי שאנשים שאתה מכיר ימותו, נראה לי כזה "יאללה עופו החוצה"

ד: לא, אני בעד, סתם אה…

ש: אולי לא, אני לא יודעת, אני לא הייתי בונה על יותר מדי מוסר ב.. [צוחקת] במקום הזה

ד: אוקיי, אז, אז את מרגישה כאילו אה… נכנסתי לך בדברים, סליחה

ש: אני כן, אתמול אחרי שחזרתי מה… כאילו, היינו בממ"ד ואמרתי לדנאל "אנחנו לא מגדלות פה את הילדים שלנו". כאילו, כן הבנתי ש… להורים שלנו כאילו כן היתה איזשהי, קשה לקרוא לזה פריבילגיה, אבל כאילו, את הפריבילגיה לדעת שהם יגדלו אותנו פה וכשיש מלחמה אז המלחמה היא מתקיימת בחזית, באיזשהו מקום. ובסדר, היה את מלחמת המפרץ שהפציצו את המרכז, אבל גם, אתה יודע, מלחמת לבנון השניה נגיד, הפציצו את הצפון. בסבבים בעזה, הפציצו את הדרום. ובשנים האחרונות זה נהיה ממש על ת"א וגם עם זה היה עוד אפשר איכשהו, כאילו, להסתדר תודעתית, לחשוב שזה כאילו עוד, יכולתי לגלות איזושהי גמישות מחשבתית, אבל עכשיו כשאתה מבין שהתמונה היא שהם מפה מכסים אותנו בטילים, חיזבאלה מהצפון מכסים אותנו בטילים, החותים בתימן! מאיפה באתם? שעכשיו אתם, באמת, אתה יודע ש-50% מאוכלוסיית תימן מכורה לגת ויש להם בעיות ממש קשות בכלכלה בגלל זה? אתם?

ד: באמת? איזה הפנמה של סטיראוטיפים. זה מה שהם עושים? הם לועסים גת בתימן?

ש: הם לועסים גת כל הזמן, כן.

ד: וואו

ש: ויש ממש תוכניות שיקום שלא מצליחות, של להוציא אותם מהגת כי אין להם תל"ג מרוב גת, כאילו…

ד: וואו

ש: שמע זה, זה קטמין, גת, אם אני לא טועה. זה אותו חומר פעיל. אה… לא משנה, בקיצור, אז הם גם, ואיראן, ואתה אומר "האם אני רוצה לעשות את השיחה הזאת לבתי ובני שעוד לא נולדו? של-טוב אז ככה, אנחנו, הבאתי אותכם לפה, למקום הזה, שבו אתם בסכנת מוות כל הזמן, אבל יש את חדר הקסמים הזה שאנחנו נכנסים אליו ובו לא יקרה לנו כלום", אני חושבת "לא, אני לא רוצה". אני לא רוצה, אני לא רוצה לעשות את זה. כאילו אני לא רוצה להביא ילדים לעולם הזה, למקום הזה. לא רוצה.

ד: כן, אני, אני, אני לא, לא ממש בראש של ילדים, כאילו, אני מניח שאני אהיה בהמשך אבל… אפילו אני חושב על עצמי, אני לא, אני לא יודעת אם אני אשאר בדירה שלי

ש: כן

ד: כאילו… שאין ממ"ד, אני, אני לא יודע אם אני רוצה, להתחבא מטילים זה כ"כ מטורף, אני כאילו חושבת על זה לפעמים

ש: זה מטורף

ד: להתחבא מטילים שיורים על, על אזרחים, אפילו, אני יודע שזה לא תירוץ אבל כאילו, אפילו לא עם איזשהו רעיון צבאי שאתה אומר, "אני בסדר אני מנסה עכשיו להשמיד מטרה והרגתי אזרחים חפים מפשע". אני לא בעד זה אבל אוקיי, מלחמה, ווטאבר

ש: כן

ד: פשוט על אנשים [צוחק] זה כ"כ בייסיק [בסיסי] מה שאני אומר עכשיו, אבל, אני לפעמים עוצר לחשוב על זה ואני כזה "באמת? וואט דה פאק?!"

ש: אתה צודק וזה גם, אפרופו האינטרנט שגרם לכל הבלאגן הזה, זה גם, אתה יודע, אנחנו גדלנו במחשב בתודעה מערבית. הטלויזיה שאנחנו רואים היא מערבית. אנחנו בדימיון שלנו, יכולנו להיות שני סטנדאפיסטים מברוקלין או וואטאבר, שהולכים, גם ההומור שלנו- אנחנו גדלנו שם, ואז יש משהו בזה שהמציאות טופחת לך על הפנים עם טיל בשעה חמש אחה"צ ואתה כזה "אה, לא, אני פה"

ד: כן

ש: אני בפאקינג מדבר הזה

ד: כן [צוחק]

ש: שהם רבים בו על שטח

ד: כן

ש: כל העולם סיים לריב על שטח, כולם רבים על דברים אחרים עכשיו, אנחנו עדיין בריב המפגר, על שטח.

ד: כן

ש: כאילו, מה אני צכה את זה

ד: תדעי לך שבימים הראשונים של ה.. של הדבר הזה וגם בפרק הראשון שהקלטתי עם עדי, אז זה בדיוק מה שדיברתי עליו בהתחלה, הייתי כזה, וואי, לא, אני כאילו לא רציתי לקבל את זה בכלל.

ש: ברור

ד: הייתי כזה "לא לא לא זה לא קשור עכשיו אני בדברים, אני, כאילו מה מלחמה עכשיו? אני כאילו, אני לא בישראל בכלל

ש: בדיוק, אנחנו הקמנו לנו פה את השגרירות הזאת עם כל ההומאים היפים שלנו, ועם כל הקפה שלנו בכוסות האקולוגיות, והבדיחות שלנו, וזה כזה "אבל אתם פה". כמו ב… כמו בסרט "קברט" מי שראה

ד: לא ראיתי את הסרט "קברט", לא יודע מה זה בכלל

ש: [צוחקת] זה מחזמר. זה מחזמ- לא משנה, זה על… אני, ה… התקציר זה אתה נכנס לכזה אוי הומואים, רפובליקת ויימאר הומואים הומואים הומואים-

ד: אוקיי

ש: כולם שוכבים עם כולם ומדי פעם אתה רואה נאצי, ואז פתאום אתה רואה עוד נאצי. עוד נאצי, עוד נאצי, והם כזה "אבל אנחנו הומואים, הומואים הומואים" ואז בסוף הסרט כולם נאצים וזה כזה "מרוב שהתעסקתם בלהיות הומואים הנאצים עלו לשלטון"

ד: הומואים, יש פה מסר בשבילכם.

ש: אה, גם אני ואתה הומואים לצורך ההדגמה

ד: אה, אוקיי, כולנו הומואים

ש: הומואים כ"כולנו", כן

ד: כולנו הומואים אחרי שראינו את ג'וני, החייל של חנוך דאום

ש: מה זה ג'וני החייל של חנוך דאום?

ד: חנוך דאום מעלה איזה חייל, יש איזה חייל חתיך שנראה דות'ראקי כזה, חייל עם שיער ארוך

ש: וואו

ד: אין לו ריבועים, יש לו מלבנים

ש: מה זה? אה

ד: לא ראית דבר כזה?

ש: אהה… אני מכירה בטח שאני מכירה

ד: אז הוא ממש, כאילו, כל היום חנוך דאום מעלה, כאילו, והוא גם כותב כל הזמן אה… "אנשים ביקשו ממני לצלם אותו עוד" [צוחק]

ש: חנוך דאום?

ד: "ביקשו ממני עוד תמונות שלו אז צילמתי" אה, חנוך אולי אתה ביקשת? [צוחקים] הוא מעלה מלא תמונות של החייל הזה, את לא ראית אותו?

ש: לא, אני אסתכל

ד: זה חייל שנראה טוב, בואי, אני אשמח שתראי אותו, בזמנך.. תרשמי, אה… ג'וני, אה, תיכנסי, את יודעת, תיכנסי לאינסטגרם של חנוך דאום, תראי, תראי, תראי מה קורה שם. תיכנסי בזמן אמת, אני רוצה ת… את התגובה שלך

ש: אה, וואו

ד: את מבינה מה אני אומר?

ש: וואו, באמת נראה דות'ראקי. "היה ביקוש גדול לעוד תמונות של ג'וני אז קחו תתפנקו כולל עם גלשן שג'וני הבטיח שיצלם עוד אחת כזו מהחוף של עזה בקרוב". איזה שטויות

ד: בכל מקרה, שמעי, האמת שגם הימים האחרונים מאוד מוזרים. אני לפני איזה כמה ימים הייתי באוגנדה פעם ראשונה אחרי שלא הייתי…

ש: או, איזה יופי. מי שסיבלטה ת'דירה שלנו היא נראה לי עובדת באוגנדה.

ד: באמת? מי זאת?

ש: לירי? אתה מכיר אותה?

ד: לא. לא מכיר

בקיצור, אז הייתי שם, ואני הרגשתי בחוויה סוריאליסטית לחלוטין, היה מוזיקה רגילה, כאילו, מוזיקה. לא עכשיו, במכוני כושר גם אין מוזיקה כמו ביום הזיכרון

ש: נכון. למה, למרות שאתמול הייתי והיה דווקא

ד: היה?

ש: היה…

ד: ביזיון.

ואני נכנס וכולם אנשים שאני מכיר וזה ויושבים כאילו כלום, ואני לא יודע למה, הרגשתי בסרט. זה דפק אותי ברמות. אני הולך להשתין, אני רואה ארבעה אנשים יוצאים מהתא.

ש: פףףףף

ד: את יודעת. עכשיו, מוכר, זה דברים שאנשים עושים, זה הרגיש לי פשוט… לא יודע. כן??? זה מה שקורה כרגע? שם אנחנו?

ש: תראה, אני קצת שמ- אני שמחה, בשבילם.

ד: כן, שיהנו, אבל, היה לי כזה, אני לא יודע למה, זה ממש תפס אותי לא מוכן

ש: אני מבינה אותך, אני גם כאילו, כשאני… עברתי אתמול ליד- זה מצחיק כי הכל סגור ואז פתאום יש בית קפה פתוח והכל כרגיל בבית קפה הזה. כאילו, ככה זה נראה. וגם, הסתכלתי, והייתי כזה "וואו זה מרגיש מוזר, זה מרגיש לא… זה" שוב, כי אני חושבת שאנחנו באמת הפנמנו שאנחנו לא מוגנים. כאילו, אנחנו באמת באיזשהי חרדת מוות אמיתית שלא היינו בה, ואז לראות את הדבר הזה, זה כזה "מה? אתם לא מבינים שאנחנו יכולים למות? אתם לא מבינים שכל מה שחשבנו שהוא בטוח הוא בעצם לא נכון?"

ד: כן, זה ממש, כאילו, זה ממש התחושה. זה ממש מה שגרם לי גם לעזוב ת'בית שלי כאילו

ש: ברור

ד: זה ממש…. אני לא יודע, אני אומר, אולי אני צריך לחפש בית חדש עכשיו בלי ממ-עם ממ"ד, או, אני לא יודע, זה, זה ישנה, כאילו, לא יודע. אי אפשר לחשוב על כל כמות הדברים, את שיש לך בית עם ממ"ד, את חיפשת מראש דירה עם ממ"ד?

ש: אמ… לא, לא. אבל בדירה הקדומת שלי בפלורנטין, אז לא היה לי ממ"ד היה לי ממ"ק, שזה-

ד: מה, קומתי, נכון למדתי את זה

ש: עכשיו זה גם פצצה, אמ…

ד: למה?

ש: כי אתה, מה, אתה יוצא עשרה צעדים ואתה בממ"ק, אני לא צריכה לרדת לחדר המדרגות, וגם, שמע, יש גם משהו בחדר מדרגות שאני אומרת, כשיוונים בנו את הבניין הזה בפלורנטין, כשיהדות סלוניקי בנתה את הבניין הזה, הם לא פחדו מהפצצות של החמאס, זה לא בשבילי, אתם לא תשקרו לי שאני אצ- אולי אתם יכולים לחדר מדרגות שלכם בבניין החדש ברחובות, החדר מדרגות הזה ספציפית בנוי, הוא מוחזק על בלון גז, ויש חלון ענק. אני לא…

ד: הם באמת שברו פה ברמות

ש: כן

ד: זה פשוט מוגזם

ש: אז כאילו היה משהו בממ"ק שהיה מרגיע, ועכשיו כשאני בדירה עם ממ"ד, פייר, זה מאוד מרגיע. כאילו, זה מאוד מרגיע, זה לא, לא חיפשתי מראש כי זאת דירה שדנאל גרה בה מלכתחילה. אני הצטרפתי. אבל אה…

ד: יש לי חסרון אחד בממ"ד לעומת החדר מדרגות, וזה שאני לבד בו

ש: זה נשמע מצד אחד מפחיד, מצד שני גם… יצא לי להיות לבד בממ"ד, בפעם הקודמת, מתי זה היה, במאי? עוד פעם היה…

ד: אני כבר לא יודע כלום, אני באמת לא יודע, לא זוכר

ש: ועדיין אתה מרגיש, כאילו, אתה מרגיש מוגן, יש בזה משהו נחמד

ד: כן, נכון.

ש: שוב, עכשיו אתה לא מרגיש מוגן כי אתה אומר "אני בממ"ד מה קורה בחוץ? מה יעשו לי?"

ד: מבחינתי הממ"ד מגן עליי מכל הדברים, וזה בבירור לא נכון

ש: אני ניסיתי להוציא רישיון לנשק

ד: וואו

ש: ואני לא זכאית

ד: לא?

ש: לא, אני לא זכאית

ד: למה? גילו שהיית בחטיבת המחקר?

ש: [צוחקת] לא, לא הייתי בחטיבת המחקר. הייתי ביחידה [צוחקים] הרבה פחות שווה [צוחקים]. אבל… בדיחות של חיל מודיעין הרצנו פה

ד: [צוחק] כן [צוחק], מה, מה היית בתשע….זה

ש: כן, כן.

ד: תשע 900

ש: ביחידת בת של, אבל כן

ד: אין יותר… בטחון מידע, הכל בסדר

ש: אה, זה באמת לא משנה. למה שאני, שאני לא את השם של היחידה שלי שאסור לי להגיד? אתם ראיתם מה עשיתם? אה… אמן חמן? אתם ראיתם מה פספסתם? שאני לא אשמור על ה…

ד: חבר'ה מספרים סודות מדינה [צוחקים] זה הפרוייקט, זה הפרוייקט החדש

ש: אתה חתום עליו, אגב?

ד: אני חתום, אני אפילו כבר לא זוכר על מה

ש: אני גם לא!

ד: כן

ש: אני גם לא. אני חושבת, איזה פדיחה זה אם יתפסו אותי ויענו אותי על סודות שאני לא זוכ- אני אמציא

ד: את כזה "שיט שיט זה יושב לי על קצה הלשון, אני לא זוכרת בדיוק"

ש: אני כן-

ד: אני זוכר הרבה פעמים אבל בצבא שכזה אומרים לי- אוקיי, אתה חותם על זה ועכשיו אתה מגלה סוד

ש: שותם? שותף סוד, איך קוראים לזה?

ד: שו"ס!

ש: שומר סוד

ד: ואתה חותם, ואז אתה שומע את הסוד ואתה כזה

ש: זה? כן, נכון

ד: אה…

ש: ידעתי את זה

ד: הנחתי את זה

ש: אני גם

ד: זה לא סוד טוב

ש: בדיוק אותו דבר

ד: זה לא סוד טוב [צוחק]

ש: זה לא סוד טוב

ד: זה כמו שחבר שלך מספר לך סוד שאתה כבר יודע

ש: כן

ד: [צוחק] ואתה צריך להעמיד פנים

ש: [צוחקת]

ד: כמו ב"פרלמנט" "לא נכון!" מכירה את הסצנה הזאת? בטוח לא

ש: אה.. לא, אני מכירה דווקא, אהבתי "הפרלמנט"

ד: כן, לא יודע למה הרגשתי שלא תכירי את זה

ש: אני, אני, אני מבינה, אני מבינה למה

ד: אמ… בכל אופן למה הגעתי לנושא הזה…

ש: צבא, אה היינו בצבא, דיברנו מה היה לפני

ד: הפרימיטיבו מתחיל לתת את אותותיו מה נעשה

ש: על מה דיברנו?

ד: לא יודע, אבל אני רציתי לשאול אותך משהו אחר

ש: כן

ד: אה… את בעצם, כאילו, מה עשית עם עצמך מתחילת המלחמה כאילו? כי יש הרבה אנשים שכזה יוצרים ודברים שהם עכשיו כזה "מה אני אעשה, מה אני לא אעשה, אני אראה את עצמי, אני לא אראה את עצמי" כאילו… נגיד ראיתי שאת בעיקר מצייצת בטוויטר, נכון?

ש: כן

ד: את לא העלית אה… לא כהאשמה או משהו

ש: לא, לא, ברור

ד: אבל מה, את חושבת על לעשות משהו שהוא כאילו... ליצור משהו שיעזור?

ש: אני לא חושבת ש…

ד: לעשות בדיחות? מה? לא יודע

ש: אה… אני חושבת, כן. כאילו, אבל, אני גם מרגישה שהדרך שאני הכי רוצה לעזור בה, ושגם אני מנסה לגלגל את זה ו… טוב, חזרתי שלשום וזה עדיין לא קורה אבל כאילו, זה, אני ממש רוצה, אה… להיות ב… לעשות משהו פיזי, כאילו, אני ממש הייתי רוצה לצבוע קיר, אני רוצה לשתול גינה. שרפו גינה? אני רוצה לשתול גינה

ד: ממ

ש: אני, מה עשו? אני רוצה לתקן. זה מה שבוער בי. אמ…

ד: זה עוד לא עשיתי

ש: אני פשוט מרגישה שיש משהו… אתה יודע, אני מאוד אה… ה.. העיסוק שלי באומנות, שככה אני מחשיבה את זה, זה מה.. אני מרגישה, אני, המטרה שלי היא ליצור אומנות. זה לא… אני יודעת שזה דבר ש… לפני חמש שנים בחיים לא הייתי אומרת אותו למרות שזה היה נכון כי הייתי כזה "בואי, בואי תסתמי, אוקיי? בואי ששש..

ד: [צוחק]

ש: את עושה בדיחות מצחיקות אולי

ד: כן. כן כן כן.

ש: אומנות? לא" אבל אני כזה, לא, מה אני אעשה, כן, אני עושה אומנות, אני רוצה ליצור אומנות, אני רוצה שהדברים שאני עושה יהיה ערך אומנותי. אמ, ו…. אני מרגישה ש… המטרה, כאילו… אם זה עוזר למישהו, אז יופי, מצויין, אני הייתי שמחה שאנשים יצפו, יקראו, יצרכו, יאזינו, ווטאבר, לדברים שאני עושה, ו..אה, ירגישו, לא לבד, ירגישו יותר טוב עם עצמם, ירגישו משהו כזה. אבל אני לא יכולה ליצור, כאילו, אבל המטרה של היצירה שלי היא תמיד ביטוי, לבטא משהו, כאילו, ואז אם מישהו מזדהה עם זה- מצויין, אבל המטרה היא קודם כל ביטוי. אני לא מרגישה שזה יכול לעבוד הפוך, אני לא מרגישה שאם אני אגיד "אני רוצה לעזור למישהו עם האומנות שלי"

ד: כן

ש: אני פשוט, זה לא איך שאני יוצרת, זה לא המנגנון של היצירה שלי. אבל, אני כן אה… יכולה להרשם לכל היוזמות של בונים מחדש את, אה, זה

ד: לגמרי, לגמרי.

ש: ואת זה אני עושה. אה… אני לא מרגישה שכאילו, יש דברים שכאילו, אתה יודע, שחשבתי לעשות, נגיד אני ודור…

ד: סער-מן

ש: כן. אז כן אמרתי לו "בוא נעשה פרקים של ההסכת" אה, בגלל שבהארי פוטר יש הרבה… ספרים 4,5,6,7 זה מאוד כזה "חרב עלינו עולמינו ומה אנחנו עושים עם זה?" אז כן זה דבר שאני יכולה לעשות ש, שהוא גם, אתה יודע. אבל אני לא, כאילו… לא חשבתי "אני אעשה את זה וזה יעזור לאנשים" כאילו

ד: לא, במחשב כזאת כן, זה באמת כאילו, כן, גם אני כשהקלטתי את הפרק הראשון במלחמה לא אמרתי לעצמי "אני עושה את זה כי אני רוצה לעזור"

ש: ברור שלא. גם היה לי ברור מהצד, כן? ותקן אותי אם אני טועה, שעשית את זה כי הרגשת, זה, בגלל, זה גם הסיבה שאני רוצה לעשות את זה עם דור, שאני כזה אוקיי, זאת הדרך שלי לתפוס תפקיד אולי

ד: בדיוק

ש: שאני מכירה?

ד: להרגיש משמעות כלשהי

ש: בדיוק

ד: בתוך כל הדבר הזה

ש: ואז אולי זה יעזור למישהו אבל אני קודם כל רוצה… להכ, כאילו, אני מכירה לעשות

ד: כן

ש: את ההסכת. אני מכירה לקרוא הארי פוטר ולנתח את זה ואני יכולה לשים על זה את העדשה של "קרה לנו אסון נוראי שבחיים לא חשבתי שיכול לקרות"

ד: לגמרי

ש: את זה אני יכולה לעשות, ונראה לי שזה גם מה שאתה עשית

ד: אני התחלתי להרגיש משהו קצת אחר, וזה לגמרי מרוכז בעצמי מה שאני אומר עכשיו, אבל

ש: עדיין מותר להיות מרוכזים בעצמנו

ד: כן בסדר גם אנשים מכירים את החומר האנושי בשלב הזה

ש: [צוחקת]

ד: אמ, כאילו כשהתחלתי את הפודקאסט, אז זה היה כזה איפשהו תוך כדי הקורונה

ש: נכון

ד: ואני חושב שזה היה מאוד מאוד קשור במובן מסויים. זתומרת הייתי כזה מאוד כזה מדבר על "אני מדוכא, אני בחרדות, אני ככה, אני זה", מן תחושת קורונה כזאת מאוד גדולה שהיתה בסביבות הסגר השני וכאלה, ובפרקים היותר מאוחרים של הפודקאסט, ב… בתקופה האחרונה, אני הרבה פעמים הרגשתי שאני מאבד תכיוון, זתומרת שאני הרבה כבר לא כ"כ יודע על מה לדבר, לא כ"כ יודע מה מעניין אותי, ובעיקר לא תמיד קורה איזה משהו ש… תחשבתי, את מקליטה פעם בשבוע, לא תמיד קורה משהו

ש: כן

ד: ברמה, כאילו, של עכשיו לדבר

ש: ממ-המ

ד: והפרקים שכאילו פתאום התחילו מאוד מאוד להיות לי אה… פרקים שאני מצפה להם, מעבר לפרקים פה ושם שהיו מאוד מאוד מיוחדים, זה פרקים שחזרתי מחו"ל

ש: ממ-המ

ד: חזרתי מחו"ל, חזרתי עם משהו שקרה שאני חייב לפרוק, ואז אמרתי "וואי, זה, זה, זה נורא מיוחד". הפרק האחרון שהקלטתי לפני שזה התחיל זה היה הפרק עם גיא, שהיינו ביחד בסיני

ש: נכון, אחלה פרק

ד: הקלטתי, כן, היה ממש, אה הקשבת? איזה כיף. אז הקלטתי, היה ממש כיף

ש: אני מאזינה, אני מאזינה

ד: איזה כיף. ואז הקלטנו עוד איזה פרק, לא עם גיא, אבל כאילו הוא לא עלה בגלל המלחמה. אבל, מה שקורה עכשיו, הוא בעצם, והפרקים האלה שאנחנו מקליטים, הם, הם מדברים על, על, על תחושות אמיתיות שיש לכולם, אני לא צריך לחפש מתוך סתם, כאילו, אני לא אשאל אותך איך זה לגדול בראשון לציון [צוחק], זתומרת אנחנו באמת עוברים איזה משהו וכאילו…

ש: אנחנו ביומנה של אנה פרנק

ד: אנחנו ב…

ש: אתה אפילו עושה משהו שיכול להיות, בוא נקווה שלא

ד: אנחנו, כן… בפאן-פיק [fan-fic], איך זה נקרא?

ש: אה… לא פאן-פיק לדעתי

ד: לא? את יודעת על מה אני מדבר? שכותבים כזה עוד פרקים של סדרה קיימת

ש: אה זה כן פאן-פיק

ד: כן

ש: זה כן פאן-פיק. אמ... פאן-פיק פשוט מקושר אצלי לכל מיני ילדות בנות 14

ד: אה, כן, זה היה

ש: שמאוננות על סנייפ ומאלפוי

ד: זה היה העולם שממנו שאלתי את ה [צוחקים]

ש: כאילו, אני מווה שזה לא יהיה היסטורי. אני מקווה שזה לא יסלים יותר ממה שזה. אבל זה כן דבר מאוד קיצוני שקורה. כאילו, זה כמו עם הקורונה, שחשבנו "וואי אנחנו בהיסטוריה, איזה ז.. אנחנו, איזה חרא, אנחנו ב.. קורה לנו משהו בהיסטוריה"

ד: אנחנו בתוך מיקודית עכשיו

ש: כן, אנחנו שוב במיקודית

ד: כן, אנחנו לתוך מיקודית של יואל גבע- כל הדבר הזה

ש: כן, וזאת שאלה מתי להזדיין מפה, זאת השאלה הגדולה

ד: הייתי אצל הפסיכולוג השבוע ואמרתי לו שאני כאילו קצת מתלבט מה לעשות עם הדירות והזה, אם לחזור לדירה שלי, אם להשאר פה, אם לעבור לחו"ל בכלל, כי אני גם מדבר עם אחותי היא אומרת לי "בוא לחו"ל" לא יודע, כל מיני דברים כאלה

ש: ברור. למרות שגם בחו"ל אתה אומר, אני, אני נעולה על מלחמת עולם שלישית, אני, איך שהתחילה הקורונה חשבתי "אה, זהו, זה מה שיקרה, אני מכירה את זה" והשאלה היא איפה עדיף להיות- פה, שזה הולך להיות קרב על שטח, וקרב על שטח זה דבר מאוד אכזרי שאזרחים מתים בו. כשאתה נלחם משטח אתה צריך שאנשים יזדיינו מפה. זה גם מה שאנחנו עשינו לפלסטינים, רצינו את השטח, עשינו דברים מאוד לא יפים כדי שהם ילכו.

ד: הבילויים כותבים על זה

ש: כן, החומרים של הבילויים

ד: מי שסרקן לשמוע עוד מידע

ש: ו… ואם זה קרב על שטח, אתה לא רוצה להיות בבניין שהם רוצים. ןמצד שני אתה מסתכל על העולם ואתה אומר, גם העולם לא הולך לכיוון טוב. גם העולם נהיה מאוד נאצי. מאוד- השמאלנים נאצים. הימנים נאצים, אבל מכיוון אחר.

ד: אפילו לנו קוראים נאצים עכשיו

ש: כן, כולם נאצים. וזה, אתה יודע, השאלה אם בחו"ל יהיה יותר טוב

ד: אני, איכשהו זה פשוט לא מושך אותי

ש: לגור בחו"ל?

ד: כן. החלטתי שאני כאילו לפחות כרגע עד שלא תהיה ברירה, אני לא…

ש: אבל החוכמה היא לעבור שנה לפני, החוכמה היא לעבור ב-38'

ד: לא, אני לא הולך להיות- אני אגיד לך מה, אני לא הולך להיות, סבא וסבתא שלי, כאילו, לא יודע, אלה מפולין הם באמת כאילו, "לא קיבלו את התזכיר", קיבלו אותו יחסית מאוחר. [צוחק] אבל…

ש: מתי הם הגיעו?

ד: לא זוכר אבל הם ברחו מהשואה, סיביר, כלמיני דברים כאלה. האלה מגרמניה ואנגליה הגיעו יחסית, יחסית בזמן. אני לא הולך להיות כמוהם

ש: אה, לא?

ד: אני הולך להיות יותר מהחבר'ה של הספינות של המעפילים

ש: הבנתי

ד: שכזה, הגיעו כזה בכוח. אני לא הולך להיות מה"כן אני דור 19 בארץ", אני לא הולך להיות מאלה במדינה ה…

ש: זה תימנים, זה לא… זה לא גרמנים ופולנים

ד: לא, למה, יש גם אשכנים כאלה, את לא מכירה?

ש: ס"טים

ד: לא רק ס"טים, אני פגשתי הרבה אשכנזים, "אנחנו דור 19 בארץ"

ש: 19?? איך 19 אז הם לא אשכנזים לא היה אשכנז עדיין לפני 19 דורות

ד: לא?

ש: היה… לפני 19 דורות, מה זה 19 דורות?

ד: אז הגזמתי עם ה-19, אז לא 19, אבל יש, מה, לפעמים אתה פוגש אשכנזים כאלה דור תשיעי בארץ, הנה, תשיעי

ש: זה לא אשכנזים זה ס"טים

ד: טוב לא יודע, אני לא מבין בזה באמת. זה ה, זה ה, זו הנקודה שבה צריך מישהו שבאמת יודע על מה הוא מדבר בפודקאסט.


[חסות 40:02- 40:43]


ש: אבל אני מב- אתה, אני חושבת שהסנטימנט שלך לזה, זה ישראל המאוד מאוד ראשונה

ד: כן

ש: כי יש גם ס"טים שהם עניים, בסוגריים המשפחה של סבא שלי [צוחקת] שאני לא יודעת אם הם ס"טים, אני לא יודעת אם זה ס"טים באמת או שאמרו לנו שאנחנו ס"טים כדי שאמא שלי תקבל דרכון פורטוגלי. אני לא יודעת. הכל, הכל שכונה

ד: כן

ש: אבל… למה אני אומרת את זה, כי… בקיצור

ד: נו

ש: אני חושבת שצריך לברוח

ד: אבל זה לא יהיה פדיחה אם כאילו תברחי לחו"ל ואז הכל יהיה בסדר ואז תהיי "אה וואי אני סתם עכשיו פה בבודפשט" ובינתיים

ש: נראה לך שאני אברח לבודפשט?

ד: ובינתיים, סתם אמרתי, עברת לשם את כאילו עכשיו לומדת הונגרית, והכל חזר להיות בסדר, ואפילו יש פריחה

ש: גם אם יש שואה ואין מדינה ויש פה רק ג'וקים, זה שעברתי לבודפשט זה פדיחה. כאילו, זה לא משנה האם צדקתי אותו לא. צריך ל- אתה צריך להשתדרג בהגירה שלך

ד: מה הפנטזיה שלך מבחינת הגירה? תני את הטופ 5

ש: או ניו יורק או לונדון. שתיים. זה לא טופ 5 זה שתיים

ד: כן, אבל באמת ניו יורק, זתומרת, גם אני אוהב ניו יורק, אני אוהב סטנדאפ, אני אוהב סיינפלד

ש: אני חושבת נטו על זה

ד: באמת היית עוברת לגור שם?

ש: תקשיב, אני חושבת מה הדבר שאני, אני חיה בתוך הפה שלי, אני חיה בתוך השפה שלי. אם לוקחים ממני את השפה אני מרגישה ערומה באופן שאני לא יכולה לשאת אותו. אנגלית זו שפה שאני יודעת. האם מאה אחוז מהאופי שלי עובר באנגלית? עדיין לא. האם אני יכולה להגיע ל-95% ולמצב שבו אני אגדל את הילדים שלי ואני אוכל לעזור להם בשיעורי בית, אה, להצחיק אותם, להבין את הבדיחות שלהם, ליצור איתם איזשהו מכנה משותף? זה כנראה באנגלית, שפה שאני מדברת מגיל, לא יודעת, שבע? כי ראיתי טלויזיה. אוסטרליה, גם שם מדברים אנגלית. זה קצת רחוק, אבל גם אופציה.

ד: טוב רק הנסיעה לשם, ברגע שאת שם זה לא משנה שאתה רחוק

ש: קנדה זו גם אופציה מבחינתי. כל מדינה שמדברים בה אנגלית.

ד: כן, גרמניה, אני מרגיש, מצד אחד זה טוב גרמניה. כי הם, מבחינתם, ממש פדיחה

ש: הברק לא פוגע פעמיים

ד: גם הברק לא אבל גם מבחינתם די פדיחה להיות שוב נאצים לגמרי, את מבינה מה אני אומר?

ש: אה, אני מבינה כמובן. אני גם חושבת שהם נהיו נאצים בלהיות לא נאצים. הם נהיו נאצים בלהיות קווירים. עכשיו לשם הם לוקחים את האנרגיות שלהם.

ד: כן, רק קווירים ישארו

ש: [צוחקת]

ד: זה מוזר שעכשיו משרטטים גם צלבי קרס אבל גם מגני דוד. זה היה פעם גם?

ש: כן, בטח. מה זה טלאי צהוב? זה מגן דוד

ד: נכון, טלאי צהוב זה גם מגן דוד. לא, כי, כאילו יכולים לצייר על החנות שלך צלב קרס, אנחנו נאצים, וגם מגן דוד, שזה כאילו ההפך מצלב קרס.

ש: אבל זה גם נאצי

ד: סתם זה היה נראה לי כזה אה אולי זה דווקא "אנחנו בעדך"?

ש: בעדנו

ד: זה הסמל ההפוך

ש: לא לא

ד: היי, רק להגיד, כאילו, בהצלחה. אבל… לא, אז גרמניה, זה מרגיש לי מן תרבות שהיא כל כך שונה, שכאילו… אני לא יודע

ש: אבל אני מתה עליהם אני חייבת להגיד, אני פשוט מתה עליהם

ד: הספקת להנות קצת כשהיית שם? [צוחק] לא נעים לך להגיד

ש: לא נעים לי להגיד, הייתי בוובאלי

ד: אה, היית בוובאלי! [בהתרגשות]

ש: זה היה נורא, זה היה נורא, כאילו זה היה נורא כמה ש…

ד: בבקשה אפשר לדבר על זה? בבקשה!

ש: ברור שאפשר

ד: אה… מי שלא מכיר וובאלי זה הספא עירום שאני הייתי בו, את זוכרת ת'סיפור שלי מוובאלי?

ש: [צוחקת] שהיית, אני רק זוכרת שהיית עם, אה! בטח! שהיית, חשבתי על זה כשהייתי בוובאלי, לא רק שאני זוכרת. שמישהו ראה אותך ברחוב

ד: בדיוק

ש: ואמר לך "אחי ראיתי אותך בוובאלי" נכון?

ד: "אני זוכר אותך…"

ש: "אתה מוכר לי מוובאלי"

ד: "ואני זוכר אותך ממש טוב"

ש: הה!! זה מה שהוא אמר?!

ד: אז הוא אמר לי, וזה קרה פה ליד הבית שלי. זה היה פה, ממש ליד. זה קרה, זתומרת, זה היה איזה כמה ימים אחרי שחזרתי מברלין. וובאלי זה ספא של ערומים, חייב להיות שם ערום.

ש: לא חייב. פעם היה חייב בכל החללים

ד: אז לא חייב

ש: והאמריקאים התלוננו, ועכשיו בחללים שהם בין הסאונות אתה חייב להיות עם חלוק כי אמריקאיים התלוננו

ד: אה.. אני באתי למסעדה עם איזה חלוק וזה קצת לא היה מתאים

ש: למה? למסעדה כולם עם חלוקים

ד: אה כן? לא.. אני זוכר שהייתי שם ב.. היתה איזה סיטואציה שהייתי לא מספיק לבוש. ולא הבנתי שאנחנו עכשיו לא בתוך ה…

ש: לא, למסעדה את יכול לבוא עם.. מה זה אני הייתי עם חלוק, כולם היו עם חלוקים במסעדה

ד: אז רגע, אני רק חייב לשמוע על מה, איך היה לך בוובאלי, מה היה לך בוובאלי?

ש: אה… הייתי שם.. אני כל פעם שאני באה, אני באה לברלין בשביל וובאלי, בשביל המעדניה שאני אוהבת, ובשביל אה… שני פארקים, ובשביל יוניקלו, וזה מה שאני עושה בברלין.

ד: אני לובש יוניקלו as I speak

ש: גם אני [צוחקת] וזיהיתי

ד: בטח

ש: זה החולצות העבות יותר שלהם נכון?

ד: אין מה להגיד, אין מה להגיד, פשוט… פשוט חברה… פשוט כזה, אני לא יודע, יוניקלו העולמית, אם מישהו יכול לקשר אותי איתם, אני כל כך אוהב אותם

ש: אני כל כך אוהבת אותם גם, ואתה יודע מה, בחיים הם לא יפתחו פה סניף.

ד: הם לא יפתחו, זה לא בשבילם

ש: זה לא בשבילם כל ה…

ד: מה עם מוג'י?

ש: אני גם אוהבת מוג'י

ד: אפשר ללבוש גם מוג'י אני חשבתי שזה רק לבית

ש: לא, לא, יש לי בגדים ממוג'י כמובן

ד: אה באמת? אני עוד לא שם

ש: אבל זה לא כמו יוניקלו

ד: לא, הם טובים נורא. אוקיי, וובאלי. מה היה לך שם?

ש: מה היה לי שם? פא- כאילו…. זה היה, היתל… היתה לי התלבטות, האם לנסוע או לא לנסוע, ואז אמרתי "אני כבר פה, הטיסה שלי היא ב… זה לא משנה, כאילו, זה לא משנה, אם אני אלך או לא, זה לא משנה". כן הלכ-

ד: זה לא משנה אם אני אתאבל או לא, כאילו? בקטע כזה?

ש: כן. זה לא משנה.

ד: כן

ש: כאילו, וגם הרגשתי שאני נכנסת ללופ לא טוב של חרדה ושל זה, והייתי כזה- אוקיי, נעשה את הפסק זמן הזה, ונלך לוובאלי. כמובן לא הצלחתי והלכתי פעם בכמה זמן לבדוק חדשות, בלוקר.

ד: אה, וואו

ש: לא יכולתי, לא יכולתי, לא יכולתי, לא יכולתי אה… לשאת את המחשבה שבזמן, כאילו אתה יודע, שוב, זה כזה, יש רגע שאני ערומה בסאונה, מורחת על עצמי פילינג, ועושה ת'מדיטציות שלהם. ו.. ויש רגע אחרי, שאתה כזה "אמא שלי מתה עכשיו?"

ד: כן, לא. א…אין מה לעשות. אי אפשר..

ש: כאילו, כן, הפציצו את תל אביב?

ד: צריך לתת ליהודים להכנס עם טלפונים לסאונה

ש: [צוחקת]

ד: נראה לי

ש: איפה תשים אותם אבל?

ד: לא יודע, על העורלה של מישהו?

ש: [צוחקת]

ד: איזה עורלות יש שם, אה?!

ש: עורלות מפוארות

ד: אני הסתכלתי על זינים כל הזמן

ש: ברור! מה

ד: אני אומר לך את זה חד משמעית, זה כל מה שעשיתי!

ש: זה… זה..זה סיור מתד-זה טיול מאורגן בזינים בוובאלי

ד: מתי אני רואה כל כך הרבה עורלות?

ש: הם אוהבים את העורלה שלהם

ד: זה מאוד מעניין, אני כזה- אה יש כזאת עורלה שהיא קצת כזאת, יש עורלה שהיא טיפה יותר הדוקה, זה מאוד מעניין

ש: זה באמת אה… ים של עורלות

ד: [צוחק] בשתי עיני

ש: [צוחקת]

ד: אמ… אוקיי, אז, אבל… איך היה? היה משהו מוזר? היה משהו, זה כן מקום מאוד גדול שבו כולם ערומים, זתומרת, זה כן משהו ש…

ש: זה… זה כן הפעם המאתיים שלי שם, צריך להגיד

ד: אה הבנתי

ש: אה… זה כן, זה, שמע, זה היה כיף, זה היה כיך להיות שם עם דנאל, זה היה כיף להיות שם ביחד פעם ראשונה

ד: וואו

ש: אה, אני מאוד ממליצה לתת שאכטה קטנה אה.. בוובאלי, זה חובה.

ד: בפנים?

ש: ברור! בוודאי

ד: אה, אני לא עשיתי את זה

ש: אוו!

ד: לא הייתי מעשן אז

ש: באתי להגיד כשנלך ביחד אבל אנחנו לא נלך ביחד [צוחקים]

ד: עם כל הכבוד [צוחקים] זה לא מתאים

ש: לא אבל אה… שאכטה בוובאלי זה מדהים

ד: כן

ש: זה פשוט, זה, זה מדהים. אה.. וזה פשוט היה כיף, אתה יודע, קודם כל זה מקום מהמם, אתה בטבע, יש פעמוני רוח שעושים צלילים שהם לא עושים בארץ. אני לא יודעת איך הם עושים את זה. יש סאונות, הכל מדהים. בריכה, אתה שוחה ערום בבריכה. אתה נכנס לסאונה. קר לך? אתה נכנס לסאונה. חם לך מדיי? אתה יוצא החוצה. אתה רעב? אתה הולך בחלוק לאכול המבורגר בחנות. אחרי זה אתה יושב מול אח. זה פשוט מדהים, זה פשוט מדהים.

ד: וואי, ממש בא לי לעשות את זה עכשיו ומקווה שאני אוכל לעשות משהו כזה בקרוב

ש: אתה פשוט תזמין טיסה, תזמין טיסה

ש: נכון. הנה, אתה רואה. אמרתי פשוט תזמין טיסה כי שכחתי. הנה, קרה לי, זה קרה לי עכשיו, עכשיו.. הייתי כזה..

ד: אני לא חשוב שזה יקרה כרגע. נראה לי ש..היית כזה- אה

ש: אני בשיחה נחמדה עם ח- למה שלא תיסע? היה לי תרגע הזה שכזה פשוט תיסע

ד: זה קורה לי כל הזמן

ש: ואז זה כזה- אה אנחנו במלחמה ואנחנו לא בבית שלך. אנחנו בסאבלט עם ממ"ד

ד: כן, אנחנו אפילו לא, אנחנו אפילו לא בבית שלי

ש: כן

ד: מעניין אם זה משפיע על הפודקאסט, שכאילו, זה אחרת כי אני לא ב.. במגרש הביתי?

ש: אתה מרגיש שזה אחרת?

ד: לא, אני לא מרגיש שזה אחרת. סתם נגיד תמיד תהיתי אם אני… הציעו לי כזה לעשות כלמיני פודקאסטים באולפנים של פודקאסטים, ותמיד אמרתי לא, כי אולפן זה לא מתאים, הוויב הוא סלון

ש: יפה!

ד: כן אבל לא יודע אם זה סתם משהו שהחלטתי או שהוא נכון, אבל פה אנחנו באמת בסלון ואנחנו רק שנינו אז זה לא כזה משנה

ש: נכון. סלון של אדם אחר. ש… אמרתי לך את זה, זה.. אבל זה מעניין להיות פה בגלל שיש לי חברה שגרה בדיוק קומה מתחת, וישנתי אצלה… מתישהו עברתי פרידה, וזה, וישנתי אצלה על הסלון וראיתי בדיוק את אותו נוף מהדירה שמתחת.

ד: וואלה

ש: כן

ד: אני גם ב, אה, בעצם את לא גרה שם יותר

ש: איפה? במטלון

ד: בבניין הקודם שלך, כן, אני הייתי..

ש: כן

ד: בדייט, בדייט בית.

ש: פשש…

ד: כן, כמה קומות מעל. אה, לא, לא התקדם לכלום אבל…

ש: מאוד נהניתי בבניין הזה

ד: איך.. את מרגישה ש.. להיות בזוגיות, להיות מאורסת, עוזר לך בתקופות האלה?

ש: כן. כן. חד משמעית. אני מרגישה, תראה זה עוזר בהכל. יש משהו בלהיות בזוגיות אה..טוב, קודם כל תראה, זאת הטבעת אירוסין שלי.

ד: יפה

ש: גם לדעתי.

ד: אני אגיד לך תאמת?

ש: כן

ד: אני לא כל כך מבין בטבעות. זתומרת, אני לא כל, אני לא לגמרי יודע להגיד, אם היא טובה יותר או פחות

ש: [צוחקת]

ד: היא נראית טוב, אבל…

ש: אני אגיד לך מה, זה לא, אין בה יהלום. כי, מה שקרה זה שאני הצעתי לדנאל להתחתן עם טבעת עם יהלום, כי הייתי כזה "טבעת אירוסים, צריך שיהיה בה יהלום", כאילו אנחנו בת שמתחתנת עם בת

ד: נכון

ש: לא הפריע לי שאני.. ש.. אנחנו.. מכפ.. אתה יודע, מגמישות את הכללים שם, בחוקי הנישואים, אבל אני כזה "לא. בטבעת אירוסין צריך שיהיה יהלום." ואז היא רצתה גם לקנות לי טבעת אז היא אמרה "בואי איתי לבחור" כי היא מכירה אותי והיא יודעת

ד: אז אחרי שאת קנית לה טבעת ל.. להצעה, הלכתם ביחד לקנות לך

ש: כן.

ד: אוקיי

ש: יוזמה שלה כמובן. אני לא הייתי כזה "מה עם הטבעת שלי?"

ד: [צוחק]

ש: ואז, אה… ראיתי אותה, כאילו הסתכלנו והייתי כזה "אה, המ.. לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת". ואז ראיתי ת'טבעת הזאת והייתי כזה- אוי זה יפה, אולי אני אקנה את זה לעצמי, ואז היא הייתה כזה "לא, בואי… שזאת תהיה הטבעת אירוסין" והייתי כזה- נכון, אנחנו לא צריכות יהלום, אנחנו לסביות

ד: נכון

ש: זה לא משנה אם יש בזה יהלום או לא. אז קנינו את הטבעת היפה הזאת

ד: האמת שזה לא נראה כמו טבעת, כאילו, טבעת נישואין כאילו

ש: נכון. לא, זאת לא טבעת נישואין זאת טבעת אירוסין

ד: טבעת אירוסין נראית שונה מטבעת נישואין?

ש: אה.. מסורתית אמור להיות בה יהלום

ד: אה את זה לא ידעתי…

ש: מסורתית זה מה ש… טבעת אירוסין

ד: ואז מה קורה? כשמתחתנים יש טבעת אחרת?

ש: יש טבעת נישואין

ד: ומה עושים עם הטבעת אירוסין?

ש: היא נראת עליך אם אתה רוצה

ד: אז אתה עם שתי טבעות, בגדול

ש: אתה עם שתי טבעות.

ד: אני פשוט לא ידעתי את זה

ש: זה נראה לי דבר, אני לא יודעת איך אני יודעת את זה אפילו, אתה יודע? אני חושבת שזה פשוט בא לך, עם הטבעת אתה מקבל את התוכנה הזאת שרצה לך בראש.

ד: של הידע על הדברים האלה

ש: כן, אני לא יודעת מאיפה, אני לא יודעת ממתי אני יודעת את זה, אני לא זוכרת תקופה שלא ידעתי את זה, אני לא יודעת מאיפה אני יודעת את זה

ד: וואו. טוב, יפה. אני פה.. אני לפני איזה.. בזמן שהמלחמה נגמרה, אז היה לי איזה סוג של קשר של כמה חודשים שנגמר, ואני מוצא שבזמן הזה אני רואה הרבה, אנשים שמדברים על הערב,

ש: ממ-המ

ד: על הערב בבית. וזה בדיוק הדברים שדיברתי עליהם בקורונה. על הערב הזה שאתה אחרי שסיימת עם כל הסחות הדעת שסידרת לך להיום, שאתה בבית, וזה נהיה קשה

ש: זה קשה

ד: אתמול נכנסתי לאיזה לופ.. ברמות. אתמול פתחתי ת'טינדר

ש: אוו

ד: וראיתי ת'בחורה… שהיינו

ש: אה, וואו

ד: וזה, בסדר, אבל כאב לי ברמוווות

ש: ברור, זה…

ד: והייתי בבית, ופשוט… זה כאילו פתאום נפל לי איזה כאב יותר, יותר חד מכל דבר [צוחק] שהרגשתי עד עכשיו, ו.. ואני גם לא בבית שלי ואני בגדול מצליח להיות בסדר.. זה.. אתה רואה הרבה רווקים כותבים בטוויטר עכשיו על כזה "תבינו כמה קשה להיות רווק" ו.. וכאילו…

ש: זה באמת קשה

ד: נראה לי יותר קשה שיש לך ילדים במלחמה, זה נראה לי הכי קשה

ש: זה, חד משמעית הכי קשה

ד: אבל זה גם, וואי, יש תחושות כאילו, פאקד-אפ

ש: זה מאוד קשה, כאילו אני ממש מרגישה שאם יש משהו בלהיות במערכת יחסים שהיא טובה ושאתה באמת שותף בכל המובנים של הבן אדם שאתה בזוגיות איתו שכן יש לך תחושה של, אתה, שאתם יכולים לעשות הכל, שזה יהיה בסדר. בגלל זה זה כל כך נורא שנראה לי חוטפים את הבן זוג שלך ל.. אה.. כאילו, אתה יודע, אף פעם לא הרגשתי, אף פעם לא הייתי במערכת יחסים כזאת, כמו שאני עם דנאל. אף פעם לא הרגשתי את מה שאני מרגישה כלפיה. ורק עכשיו, מתי שכאילו, אני מרגישה את זה אני חושבת "אוי ואבוי, אנשים, חטפו את הבן זוג שלהם לעזה, אלוהים ישמור" הייתי משתגעת, הייתי מאבדת את זה. ו..אתה יודע, הצד השני של המטבע זה שאני חושבת, זה מאוד מקל על הכל, זה מאוד מקל זה שאני יודעת שאנח- כאילו, אתה יודע זה פשוט תחושה שיש רשת בטחון, שלא משנה מה יהיה אתה תהיה בסדר, ואני מדמיינת ש, ומתחת לרשת יש תהום

ד: כן

ש: בלי הרשת יש תהום

ד: כן

ש: ולהיות בתהום זה נראה לי פשוט סיוט

ד: כן. פאקינג לעזה, מהקללה "לך לעזה"

ש: ממש

ד: זה כאילו הדבר הכי [צוחק, נוחר] זה הדבר שהכי..

ש: ליטרלי הלכתם לעזה

ד: זה מקום, זה המקום הכי מפחיד [צוחק] שאפשר להיות בו

ש: גם מתחת לאדמה במנהרות. כאילו, הם במנהרות. עם פףף.. אוכלים לאבנה ופיתה ומלפפון

ד: כן נהניתי מהסרטון שהיא אומרת שלום שלום למחבל ולוחצת לו את היד

ש: לא יכולתי לראות את זה, ראיתי את התמונה ופשוט הרגשתי, אני לא יכולה לראות את זה, אני אפילו לא יודעת למה, פשוט הרגשתי…

ד: וואלה

ש: שמע… אני כאילו לא מתיימרת להבין את המניעים שלה, כאילו, אני לא יודעת, יש הרבה ספקולציות, האם איימו עליה, האם היא זה, אבל אני פשוט… לא יודעת, אה… הבן אדם הזה הוא מפלצת. נחמד ככל שהוא יהיה

ד: כן

ש: הוא פאקינג מפלצת. הוא מחזיק את אשתו ואת הבת של חן אביגדורי

ד: כן

ש: כאילו, ופשוט, כאילו חשבתי- אני לא רוצה לדמיין מה היא עברה, שהיא לוחצת לו ת'יד ומרגישה, ואומרת לו "שבת שלום"

ד: "שלום שלום" פעמיים

ש: "שלום שלום"

ד: בגלל זה המוח לא מצליח לקלוט את זה. את הדבר הזה של "שלום שלום" כאילו נפרדת מבן דוד עכשיו בסוף ליל סדר

ש: אני חושבת אבל ש

ד: זה… פשוט [צוחק] אני לא יודע, פשוט, אני לא יודע מה להגיד, זה הרג אותי

ש: זה הרג אותי גם, לא יכולתי לראות את זה. כאילו… אני אפילו, אני לא יודעת להסביר למה. אולי בגלל ש… לא יודעת. כאילו אני כן חושבת ש… שזה איזשהי, טוב אני לא יודעת, אני לא רוצה להתיימר להגיד שאני מבינה מה.. מה עבר עליה שם. אבל זה פשוט, זה נורא נורא קשה. אני מתה שהם יחזרו ואני לא יודעת מה יהיה ההמשך [צוחקת] של מה שקורה פה

ד: תראו אין לנו תחזיות להמשך, זה, זה נגיד לכם בשלב הזה. אבל בואו, אני חושבת שמה שנעשה עכשיו זה נשמע קצת הקלטות? נכון?

ש: יאללה

ד: טוב הקלטה ראשונה

ש: קודם כל אני חייבת לומר ש..

ד: מה?

ש: אמ.. מבחינה טכנולוגית זה מאוד מרשים אותי

ד: מה, לשמוע הקלטות?

ש: זה שאתה הולך להשמיע לי עכשיו הקלטה…

ד: כן, אבל זה פשוט, כאילו, אני מעתיק מגיא, זה כל מה שהולך לקרות פה. אה…


[הקלטה]: "היי דור, אה.. רציתי לשאול אותך משהו שכבר שאלתי את גיא בפודקאסט שלו, אה… אני אנסה אבל פשוט לעשות את זה יותר קצר, אמ… כאילו… אני בן 20 ורוב החיים היה לי דעות של שמאל מרכז, כאילו גם ככה זה גם בערך אצלנו במשפחה, אה.. יש גם כאלה שנוטים אצלנו יותר ימינה כמו סבא שלי, אבל הרוב הגדול במשפחה הם שמאל מרכז, וכאילו גם אני הייתי בדעות האלה, ופתאום.. כאילו עכשיו עם כל המצב זה נהיה כזה ש… פתאום… יוצא ממני כל הצד היותר ימני. וזה.. פתאום כזה, גרם לי לתהות האם, האם כאילו אני משנה את הדעות שלי או שזה נטו בגלל המצב. ורציתי לשאול אותך בתור אחד ש, אם אני מנחש נכון, גם הדעות שלך הן יותר פונות שמאלה, אז איך, איך אתה מתמודד עם המצב בלהיות שמאלני במצב הזה? כי זה מאוד קשה לפי דעתי, אני… פתאום מגלה על עצמי צדדים שלא הכרתי במקום הפוליטי."


ד:אוקיי

ש: שאלה טוב

ד: שאלה טובה. נראה לי דיברנו על זה, בערך

ש: כן. אמ…

ד: מה את אומרת? קודם כל את תעני אח"כ אני אענה

ש: אני חושבת שמה שהכי קשה בדבר הזה, זה שבאמת, הוא מחולל לך איזשהו שינוי, אה.. בתפיסות שלך.

ד: כן

ש: היו לנו איזשהם תפיסות. התפיסה בשמאל, אם אני מנסחת אותה בקוויים מאוד גסים, אומרת "אנחנו החזק, אנחנו הצד הלא בסדר, אנחנו עושים את הכיבוש, ולכן זה עלינו לפתור את זה". ויש משהו בזה שהמשוואה התהפכה, ופתאום אנחנו החלש, אבל מה החלש, אנחנו החלש בצורה מאוד מאוד קיצונית גם. אנחנו חס- אנחנו החסר אונים, אפילו. אה.. ש.. זה מערער את כל המשוואה. המשוואה שהשמאל מסתמכת על זה שאנחנו החזק. השמאל העולמי, גם ה"ווקיסטים" המשוגעים האלה

ד: כן

ש: הם "אנחנו החזק, ולכן אנחנו לא נעשה את זה…" ביצים שלי, באמת, כל השטויות שהם מתעסקים בהם

ד: כן

ש: אז ברור שזה משנה משהו בתפיסה. אני חושבת שהדבר החכם לעשות הוא, כאילו אני כן מרגישה את הערעור הזה גם

ד: כן

ש: של קצת שכחתי מזה ש, כאילו אתה יודע, הימין תמיד, אני גדלתי בבית ימני, אז אמרו לי בבית

ד: מי לא

ש: נכון, מי לא?

ד: תמיד שמישהו אומר לי [בלעג] "ההורים שלי מה זה שמאלנים"

ש: כן

ד: אני כזה- על מה אתה מדבר? הורים לא אמורים להיות שמאלנים

ש: בדיוק, בדיוק

ד: הורים זה ימנים

ש: נכון. ההורים הם ימנים.

ד: זה הורה [צוחקים] לא?

ש: אני כמובן איתך

ד: כן

ש: ואצלי בבית זה היה כזה "הם חיות, הערבים הם חיות, והם זה והם זה" ואני מרגישה שכאילו, כל כך התרחקתי, כי הייתי כזה, אתם, בואו, אתה יודע, אתה מתבגר, ואתה קורא כמה דברים, ואתה אומר הם לא חיות, יש היסטוריה, בוא נראה מי הגיע לבית של מי והעיף אותו מ..לאן, ומי עשה למי מה, וברור שזה לא, אולי לא טובים ורעים, ברור שהמציאות היא מורכבת

ד: כן

ש: אבל, הרבה יותר קל להכיר באחריות שלנו

ד: כן

ש: זה מה שאני מנסה לומר. אה… ו… אני לא חושבת שאני פחות שמאלנית, אני חושבת שאולי השמאל שלי הוא, אני לא יודעת אפילו מה, כאילו, אני עדיין חושבת שצריך לסיים תכיבוש, ואני עדיין חושבת שכל עוד יש כיבוש אז תמיד יהיו מלחמות. אבל אני גם חושבת שהם בהמות, ושכאילו, ושאני לא יודעת אם אפש- כאילו, אני פשוט מבולבלת, אני…

ד: כן ואני גם חושב שאם את מדברת על ההורים אז כאילו כל פעם אנחנו באים כזה להורים בגישה של [בלעג] "אה יש דבר חדש שנקרא לא להיות גזען אז אנחנו נספר לכם על זה" וכאילו, מה אנחנו חושבים שההורים שלנו לא מכירים את הדברים האלה? הם לא יודעים ת'היסטו- כאילו תמיד אני כזה מלמד את ההורים שלי כאילו כל מיני דברים tck אני אומר, טוב הם עברו פה דברים שאנחנו כאילו לא עברנו.

ש: אבא שלי היה שמאלני

ד: כן, ו… כן, יכול להיות ש, לא יודע, אני כאילו לא, אני כאילו מה שרציתי להגיד לו, זה שפשוט, גם לי יש כלמיני מחשבות, אני פשוט לא מנסה לאחד אותם עכשיו ל..

ש: למפלגה

ד: למה זה אומר עליי. כן, בדיוק, למפלגה. מן כזה נראה מה יהיה. כאילו, אבל אתה לא תהיה ימני, בוא. [צוחק] כאילו, זה לא ילך לזה

ש: אתה לא תהיה ימני כי זה לא נכון

ד: פשוט אתה לא תהיה נאיבי

ש: פשוט, כאילו, אני חושבת שבאופן כללי גם אנחנו, אתה יודע, אני דיברתי על.. על ה.. דיכוטומיה הזאת שיש בזה, גם, כאילו, הימין הלך והתנתק, וזה לא יכול להיות שרק הימין ילך ויתנתק ושהשמאל ישאר עם הרגליים על הקרקע, הדברים האלה הם תמיד סימטריים. שני הצדדים התנתקו.

ד: כנראה

ש: שני הצדדים איבדו את עצמם

ד: כנראה

ש: וב.. זה מה שקרה בשנה האחרונה באיזשהו אופן.. עם, למה המחאה הזו היתה כל כך, כאילו, "למה המחאה", למה ההפיכה המשטרתית היתה כל כך מסוכנת? בגלל שאנחנו פשוט התנתקנו והתמקדנו בדברים אחרים, ובזמן הזה זה כזה "היי, זוכרים למה באתם לפה מלכתחילה? כי כולם רוצים להרוג אתכם. עשו לכם שואה והנה טעימה קטנה ממנה שוב עכשיו"

ד: הכל מאוד כזה עם מוסרי השכל ו…

ש: אנחנו בפרק של הדרדסים

ד: … שגרגמל יהודי

ש: פרק נורא שגרגמל מנצח [צוחקים]

ד: ומי הדרדסים? וואו, זה מאוד מעניין מה שאת מתארת פה. טוב, אני מקווה שקיבלת פה תשובה…

ש: קיבוצים זה לגמרי דרדסים, מה?

ד: אה, כן? שביבי לא אמר את המילה

ש: סוזנה, אפרופו, אמרה לי אתמול אה…

ד: סוזנה המנקה שלנו?

ש: שביבי.. סוזנה המנקה שלנו אמרה, באה אליי אתמול [צוחקת] כידידיה, ואמרה לי שביבי צריך להתפטר.

ד: וואו היא ממש בעניינים הא?

ש: כן, היא אמרה I can't believe, he should go, he should go

ד: חמודה, איך העם שלה בעדנו?

ש: העם שלה כל כך בעדנו

ד: ה.. ההודים

ש: היא אמרה לי Everybody told me to leave Israel and I always say "they have a strong army" but what army? Where is the army? והייתי כזה "וואו סוזנה"

ד: וואו

ש: [צוחקת] עוד מעט תהיה פאנליסטית בערוץ 14 [צוחקים]

ד: איזה.. זה. אוקיי, יש לנו פה שאלה בעילום שם, אמ.. שאלה היתולית

ש: כן

ד: "אני מבקש דירוג של שיר לדברים שאפשר לאכול מעל הכיור ואפשר לעזוב מהר אם יש אזעקה"

ש: הכל אפשר לעזוב, מהר, אם יש אזעקה

ד: כן אבל אם את מחזיקה עכשיו..

ש: אוכלת בצלחת

ד: לא, אני אומר נגיד, יש נגיד, מאכלים שהם קצת יותר מורכבים אולי, לא? נגיד אם את אוכלת-

ש: מה, פסטה?

ד: לא, פ.. כן, הכל אפשר לעזוב מהר

ש: הכל אפשר לעזוב מהר

ד: השאלה כמה אתה.. כמה אתה.. כן, מה. אוי סליחה אני צריך ל.. ל.. לנתק את עצמי מההמבו- זתומרת זה די קל

ש: אני.. אבל חושבת הכי טוב שניצל

ד: למה?

ש: כי שניצל, כי זה.. אתה יכול..

ד: הכי ישראלי שיש? [צוחקים]

ש: זה פשוט כאילו, זה נורא… אתה מחזיק את זה, אתה אוכל את זה, את לא צריך צלחת, אפשר קר, אפשר חם, אפשר כמה שאתה רוצה

ד: כן

ש: פירה לא הייתי אוכלת מעל הכיור

ד: את אוכלת מעל הכיור? זאת אומרת הוא שאל את זה כי יש משהו שאני לא יודע? שאולי זה משהו שאת מדברת עליו?

ש: לא אני לא.. אני מדי פעם, אתה יודע, כמו כולם. לא באופן חריג, אני מרגישה

ד: אני אוכל ארוחות בוקר מעל הכיור, בעמידה, קבוע

ש: די

ד: אה, מעדן פרו

ש: די

ד: פרו 20 ואיזשהו פרי

ש: פשש

ד: נאכל פה מעל הכיור

ש: יפה. לא, אני אוכלת ארוחת בוקר פיתה כוסמין

ד: וואו

ש: עם כפית חרדל, כפית מיונז, ו.. אה.. חצי חבילה דקיקונים כפף בקר

ד: או- ווה! מאוד ספציפי, זה נשמע טעים ודוחה ביחד, אני חייב להגיד לך

ש: לא זה מדהים! לפעמים אני שמה גם ביצת עין, זה מדהים

ד:אה.. אז, אתה יכול להכין את זה [צוחק]

ש: אני ממליצה על זה, או שניצל

ד: ו… ואז תראה איך זה מרגיש. ואנחנו נמשיך עם עוד הקלטה. בוא נראה את ההקלטה הזאת


[הקלטה]: "היי שיר ודור, אני תום. ורציתי להגיד שזה בול הפרק שהייתי רוצה לשמוע עכשיו אז ממש תודה. וכפרה עלייך שיר אני הולכת להיות פסיכולוגית ולעשות שינוי בעולם וזה הרבה גם בזכותך."


ש: וואו


[הקלטה]: "רציתי לדבר על זה שהשמאל עכשיו התערער, וכל הערכים והתפיסה של העולם.. ממש עושים לי עכשיו סלטות במוח, בתור אישה ובתור פמיניסטית גם הערכים האלה משתוללים אצלי, בעיקר אחרי שיחות עם גברים בתקופה הזאת, שהפחידו אותי, לגבי איך גברים מסויימים תופסים את המציאות. זהו, מעניין אותי מה אתם חושבים לגבי מנהיגות נשית, מה שונה באיך שנשים מנהיגות ואיך זה קשור למלחמות. בגדול בא לי לדעת מה דעתכם, האם נשים היו עושות את זה טוב יותר? ותודה."


ד: אין ספק ש… גברים אשמים בכל מה שקרה עכשיו, לדעתי.

ש: אני חושבת שאם היה, כאילו.. למה אומרים על נשים שהן היו עושות עבודה טובה יותר? כי הן החלש וכי הן אף פעם לא קיבלו הזדמנות. וכי כל הפרספקטיבה שלהן היא פרספקטיבה של החלש. שמן הסתם מגלה יותר אמפתיה כי הוא יודע מה זה להיות החלש.

ד: כן

ש: בעולם שבו נשים הן החזק, זה לא שזה שאין להם זין הופך אותן ליותר טובות, הם פשוט יהיו החזק, ושוב ישכחו מה זה להיות החלש. ואז הן יהיו כזה "יאללה מה הבעיה, נו אז תעשו.." כאילו, זה..

ד: [צוחק] לא נעים לי להגיד שאני מסכים איתך [צוחק]

ש: ברור, זה לא קשור למגדר זה קשור להיגיון

ד: כן

ש: זה לא קשור לזה שאני אישה. אם אני מחר מתעוררת בעולם שבו לגברים אין שום כוח, או שגברים מדוכאים באופן מערכתי, כפי שנשים מדוכאות באופן מערכתי, וגם באופן ביולוגי ע"י זה שאנחנו צריכות ללדת, מה לעשות? זה באמת מבאס

ד: כן, בטח

ש: בגלל שאני מדוכאת באופן ביולוגי

ד: נכון

ש: אני צריכה בשנתיים הקרובות ללדת תינוק.

ד: נכון

ש: אני רוצה לעשות את זה בעוד 15 שנים, אני לא יכולה, אני לא יכולה!

ד: הטבע שובhניסט אין מה להגיד

ש: כפי שאלי חביב אומר "סוגרים מטבח"

ד: נכון

ש: את רוצה עכשיו או את רוצה אף פעם? ו.. ו.. אתה יודע, אין מה לעשות, זה מנגנון דכאני, בגלל שזה אומר שאני אצטרך לשאת תינוק תשעה חודשים, ואז לדאוג לו, ו.. ואין מה, בקיצור, הטבע שובניסט ואין מול מי להפגין. זה מה שמבאס, אני לא יכולה לבוא ולצעוק בכנסת בגלל ש… נגמרות לי הביציות. זה הגוף

ד: כן

ש: זה בתוך הגוף, ככה נולדתי. לצורף העניין מה שאני מנסה להגיד [צוחקת] זה ש… נשים הן החלש ולכן הן מגלות יותר אמפתיה, כי החלש יודע מה זה להיות חלש. בניגוד לחזק שלפעמים הוא לא יודע מה זה להיות חלש. הוא חושב "החלש זו בחירה" הוא לא מבין איך זה עובד. אז מנהיגות נשים, בגלל שנשים באמת ביולוגית הן, הוא החלש , יכול להיות שהיא תהיה טובה יותר אבל, אני לא יודעת, חסרות נשים.. שהן, שהן בהמות וטיפשות? הנה, ראש ממשלת אה.. איטליה. שאני לא מכירה את הביוגרפיה שלה אבל היא אישה שאין לה גרם של אמפתיה, היא הומופובית בטירוף, היא ימנית בטירוף, היא אנטי מהגרים, היא הוציאה חוקים הומופוביים, אני חושבת חסרי תקדים באירופה, כאילו היא הוציאה חוק שנשים שכבר רשומות שתיהן כאמהות של ילד של אחת מהן, לצורך העניין אחת אימצה את הילד של השניה, אז לפרק את זה.

ד: אה, וואו

ש: זה פסיכי, זה חסר תקדים, זה משוגע, זה מאוד מאוד מסוכן. והיא אישה.

ד: מדינה שהוציאה את זמר האירוויזיון מחמוד

ש: נכון

ד: שהוא…

ש: גם הומו וגם מהגר

ד: מאוד הומו

ש: היא חמה עליו, היא, כאילו, היא מאוד לא אוהבת אותו, אני משערת. אה… בקיצור, אני… לא יודעת אם אני-

ד: אני חייב להגיד שזה מרגיש לי קצת כמו זוית צידית לכל הדבר

ש: מה?

ד: זתומרת, עכשיו מנהיגות נשית על הדבר, כאילו, ברור ש… [צוחק] ברור שאני בעד יותר נשים בתפקידים בכירים אבל כאילו… אני לא יודע אם זה בדיוק העניין כרגע

ש: לא רק שזה לא בדיוק העניין, גם… יש הרבה גברים שעשו עבודה טובה בעולם

ד: נכון

ש: כאילו, ושהחליטו, "אה, מלחמות, מלחמת עולם היתה? בוא נעשה שזה לא יהיה יותר." ובאמת בדור שלהם זה לא היה שוב. אוי הדור שלהם מת ומה קורה? עוד פעם מלחמת עולם כי הדור שלהם מת.

ד: כן

ש: אז אני לא חושבת שזה קשור למגדר, ואני גם חושבת שיש בזה משהו שאנחנו אומרות "אתה לא תגיד לי שאני פחות טובה בלנהל בגלל המגדר שלי" אבל אז אנחנו אומרות "אני יותר טובה לנהל בגלל המגדר שלי" זה קצת אותו דבר, כאילו די, בוא נהיה בני אדם, בואו נבחר את האדם המתאים לתפקיד לא בגלל המגדר שלו, בואו שמי שעובד קשה ושקרא ספרים ושיש לו ניסיון, יקבל את התפקיד. ואם זה אישה, אני אשמח, אני, אני אהיה מאושרת אם זאת תהיה אישה.

ד: ברור

ש: אבל אם זאת אישה שפחות טובה לתפקיד אז אני לא רוצה

ד: ברור. כמו הדברים שאני אומר כל הזמן על מירב כהן, שאני מקווה שהם קשורים ליכולות שלה ולא לזה שאני נמשך אליה

ש: מי זאת מירב כהן?

ד: אה, היא, אה.. חברת כנסת של "יש עתיד", היא…

ש: אה, היא מצויינת

ד: מצויינת, וגם נראה. ואני מקווה שהסיבה שאני בעדה היא בעקבות ה.. תכונות אופי.

ש: אני בטוחה שכן כי אחרת היית אוהב גם את.. לימור סון הר-מלך

ד: לא [צוחק] אבל היא..

ש: היא גם נאה…

ד: היא במפלגת ה…

ש: הנה! והיא אישה, והיא יפה, או- אתה יודע מה? אורית סטרוק. הנה אתה יודע זה מצחיק בגלל שהציונות הדתית, יש הרבה מאוד, אני חושבת שיש הרבה מנהיגות נשים כרגע מאשר למפלגות שמאל.

אני סתם זורקת את זה מהתחת שלי

ד: אוקיי

ש: אבל יש שם הרבה נשים. ביחס לגודל שלהם. והן פאקינג נשים מטורפות! מטורפות, משוגעות!

ד: כן

ש: אורית סטרוק השיניים שלה חומות מרוב שהיא מאמינה באלוהים, לא אכפת לה איך השיניים שלה נראות. ו… אתה יודע, זו לא.. בקיצור, זה לא קשור למגדר בעיני. הלוואי שזה היה קשור, הלוואי, הלוואי, הלוואי שהייתי יכולה להגיד "אם נשים רק.." הלוואי שיכולתי להאמין בזה, אבל זה פשוט לא נכון לדעתי.

ד: כן. בכל אופן תודה שכתבת לנו, תום, וכל הכבוד שאת מתחילה.. ללמוד.. פסיכולוגיה.. בגלל שיר ש.. פסיכולוגית, מסתבר [צוחק]

ש: כל הכבוד אני מאוד שמחה שאת מתחילה ללמוד פסיכולוגיה

ד: אה… יאללה יש לנו עוד הודעה בואו נשמע את ההודעה הזאת, הודעה אח- אה.. אני קצת הורדתי כמה הודעות כי הן חוזרות על אותם דברים

ש: בסדר

ד: הרבה הודעות על כזה "אני שמאלני [צוחק] אני לא יודע מה לעשות [צוחק]" ו.. כלמיני דברים כאלה. בואי נשמע את ההודעה הזאת

ש: יאללה


[הקלטה] "היי שיר ודור, אני מאוד מאוד אוהבת את הפודקאסט קודם כל, ושיר אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את כל מה שאת אומרת בכל פלטפורמה אפשרית בערך, באמת. לאב לאב לאב. רציתי לשאול אתכם, אמ, האם משהו בכם השתנה, והאם אתם חושבים שהוא יישאר גם אחרי שתחזרו לשגרה? כאילו, האם המלחמה, המצב הזה שינה בכם משהו שכאילו יישאר איתכם גם עוד חצי שנה, שנה, שנה וחצי, שתחזרו כבר לשגרה? דבר שני שרציתי לשאול זה אם נחשפתם לסרטונים ותמונות קשים? אם לא אז איך? אם כן אז מה אתם חושבים על זה? וכאילו על זה שכאילו נפלתם לזה, כאילו? ומה אתם מרגישים לגבי זה? כאילו אני יודעת שיש אנשים ש.. לא יודעת, זה מעיק עליהם, הם לא ישנים בלילה, יש להם סיוטים, וכאילו אני יודעת על עצמי שאני מן רואה את זה, זה קשה, ואז אני ממשיכה הלאה, כאילו, אני לא יודעת, אה… אם אצלי הבעיה?.. מה, מה אתם מרגישים? כאילו, איך זה משפיע עליכם או לא משפיע עליכם? וזהו."


ד: אוקיי, שאלה ראשונה היא שאלה אם אנחנו חושבים שיש דברים שישארו איתנו מזה. וואלה, לא יודע, נראה לי שאי אפשר לדעת, לא?

ש: אנחנו לא יודעים לדמיין את הסוף של זה, אז אנחנו לא יודעים… אני לא יודעת… האם זה יתפתח למלחמת עולם? האם… אנחנו לא יודעים מה יהיה. זה מה שנורא, זה החוסר אונים הנוראי. אתה יודע גם אפשר לשאול האם מצב של חוסר אונים ממושך משנה בך משהו? אני לא יודעת, אני כן מבינה ש.. שאלה אם יש שינוי משמעותי, לצורך העניין- סיום הכיבוש, שלום, וחלאס, חלאס-

ד: כן, זה לא על הפרק

ש: זה… אני לא בטוחה שזה לא על הפרק, בגלל שבסופו של דבר אנשים כן- התפרקה פה, התפרקה פה משוואה מאוד גדולה, כאילו מאוד משמעותית. בקיום של המדינה הזאת מאז רבין שזה "תצביעו ימין" אפילו ספציפית יותר "תצביעו לביבי ויהיה בסדר". מה ההבטחה הגדולה של ביבי? למה המשפחה שלי שהם ביביסטים מצביעים לביבי? כי הם לא רוצים שיהיה פיגועים, הכי פשוט. הוא הצליח ליצור את המפלגה הזאת, את המשוואה הזאת של "תם מצביעים ימין- לא יהיה פיגועים, יהיה בסדר"

ד: כי יש לו את הקול הכי נמוך בכנסת

ש: נכון, נכון. וגם בגלל שהוא דמגוג, ובגלל שמתי שהיה את הפיגועים, את תחילת האינתיפאדה השניה, אז היה אהוד ברק, ואז הגיע שרון, והיה כזה "אנחנו נזיין אותם", בקיצור, החמאס…. כל פעם שיש יוזמה לשלום הוא בא ועושה פיגועים, וזה משרת אותו וזה משרת את הימין באישהו אופן, הם באמת, הם שניהם מזינים אחד את השני.

ד: כן

ש: ואני חושבת שיש משהו בזה שזה קרה במשמרת שלהם, במשמרת של ה"ממשלת ימין על מלא" המגוחכת הזאת, עם הליצנים האלה, עם בן גביר הליצן האפס המפגר הזה, ועם כל החבורה של האפסים המתנחלים שלו, אני כן חושבת שזה.. שאנשים יחשבו כזה, כאילו שזה מתנפץ לאנשים בפנים עכשיו.

ד: הלוואי

ש: כאילו, אתה חשבת "אני מצ- אני שם פתק מח"ל והילדים שלי הולכים לבית ספר, חוזרים מהבית ספר ואני לא צריך לחשוב על זה" והנה זה מתנפץ. ואם זה מתנפץ, ובמקביל לזה שביבי הפחדן האפס, האפס, האפס, האפס המאופס, לא יוצא לדבר עם המשפחות של החטופים, או לא נואם, או לא עושה מסיבת עיתונאים אחת, אז יאיר גולן הולך לחלץ אנשים ב.. במה הוא נוסע? בקיה פיקנטו? לחלץ אנשים עם זה ועם ווייז, אז אני כן חושבת שברגע שאתה רואה את האמת בצורה כזאת ואתה משלם עליה גם בדם, משהו חייב להשתנות, ויכול להיות שאנשים יצביעו הפעם למפלגה שעדיין לא קיימת, שתבטיח שינוי של הדיל

ד: כן

ש: בכל האספקטים: חרדים, מתנחלים, בטחון, ליברליותף התפיסה שאנחנו תמיד נחיה על החרב וזה מה שיוביל את הבטחון, איך אנשים, כאילו, זה כל כך טיפשי. להאמין שאם אנחנו תמיד נהיה במלחמה אז אנחנו נהיה בטוחים. אז כן יכול להיות שת-יהיה כאן איזשהו שינוי יסודי, ואז אני אוכל לחיות פה

ד: כן

ש: אבל במידה ולא אני לא הולכת לגדל פה את הילדים שלי, וזה חתיכת שינוי מטורף כי אני לא הולכת לגדל ילדים שיחיו בפחד מוות, זה פשוט לא דבר שאני הולכת לעשות.

ד: כן. זה כאילו מוזר, אנחנו מנסים תוך כדי שמשהו קורה לחשוב על מה, מה זה אומר ואיך זה ישפיע עלינו

ש: אנחנו חייבים לעשות את זה אבל, זאת הדרךך היחידה שלנו לקושש איזושהיא שליטה מהסיטואציה הנוראית הזאת. אנחנו במצב שאנחנו יכולים, עכשיו יכולה להיות אזעקה, עכשיו יכולה להיות אזעקה, ואתה יודע מה, יותר מזה- יכולה להיות אזעקה ונפל טיל 400 מטר מפה? נפל טיל. למישהי על בית, מישהי בגילנו שיש לה חתולה, שהיא יומיים חיפשה את החתולה שלה ובסוף היא היתה בתוך הסל כביסה שלה בטוחה. זה באמת, כאילו, זה טרור, זה מה שטרור עושה, אנחנו באמת תחת טרור, ואף אחד לא חסין ממנו, ו… מה נעשה אם לא נדמיין דמיונות כדי להשיג איזושהיא שליטה. נו אבל מה איתך? אני דיברתי ב…

ד: לא, אני לא יודע איך לדמיין תסוף של זה, כי, זתומרת, אני לא יודע גם מה בדיוק אמור כאילו… מה.. את יודעת, אני מכיר את הדמיון מפעם, שמתי שאומרים הפסקת אש, ואז יש הפסקת אש, ואז אני יכול להרגע קצת, אבל כאילו מעבר לזה, אני לא כ"כ יודע בדיוק מה לדמיין, אז כאילו כל הסיפור הזה של "נמוטט את שלטון חמאס", אני לא יודע, זה משהו ש… עובד? זה משהו שאפשר לעשות אותו? שפשוט לא יהיה חמאס יותר? אני לא יודע, אולי אני תמים, אני בוודאי לא, לא.. לא מבין בזה מספיק אז אני כאילו, אני לא מצליח לדמיין את היום הזה שבה הם אומרים "טוב, סיימנו עם חמאס" והכל בסדר.

ש: חמאס זה רעיון. זה כמו שהם סיימו עם דאע"ש. אבל הנה חמאס הם דאע"ש. דאע"ש זה רעיון

ד: אפילו הייתי אומר Hamas is Isis

ש: כן [צוחקת]

ד: כן, סליחה אני מההסברה פשוט. האמת שלא הסברתי הרבה השבוע

ש: בקיצור אני לא חשובת, זה גם מטרה לא ריאלית נו, מה כ"כ, כאילו מה החוסר אונים הכ"כ גדול בסיטואציה הזאת? שהם שוב מדברים בססמאות. מה זה אתם "תחסלו את חמאס"? הם לא פה, הם בקטאר, הם בטורקיה, איך אתם תחסלו אותם אם הם בטורקיה? איך, מה התכנית שלכם? לחסל את חמ- אתם, סטיקר? זה סטיקר ששלחו לי בווצאפ? "לחסל את חמאס" יופי, כאילו… אה… בקיצור, אני לא, אנחנו לא יודעים מה יהיה. ד: אנחנו לא יודעים מה יהיה. אה, השאלה השניה שהיא שאלה זה לגבי סרטונים של זוועות. אני באופן אישי לא.. כל פעם שקלטתי שאני רואה.. ראיתי כמה דברים בטעות

ש: אני גם ראיתי בטעות

ד: בטעות. בכוונה ממש לא. אם ראית את זה בכוונה -מה לעשות לגבי זה אני לא יודע [צוחק] פני לאנשים מקצוע, אני מנסה לא לראות את זה כי אני מבין את הרעיון גם בלי לראות את הסרטון, זו התפיסה שלי.

ש: אני ראיתי כמה בטעות, ואז ראיתי אחד, אני לא יודעת אם להגיד "בכוונה", אבל, עד שהבנתי מה אני רואה היה מאוחר מדיי.

ד:אוי ואבוי לי. זה נשמע כאילו ממש..

ש: זה היה, אני חושבת שזה הסרטון הכי גרוע. כאילו.. מה שאני מדברת עליו.

ד: מעניין אם זה מה שאני חושב עליו

ש: זה כנראה זה, היה דבר אחד ממש, כאילו היה מלא דברים נוראיים אבל היה אחד שהוא כזה..

ד: תרמזי איפשהו.. זה קשור להריון?

ש: לא, לא חס וחלילה, את זה לא ראיתי, יש את זה בוידאו?

ד: אז את מכירה את הרעיון הזה של הסרטון הזה

ש: כן אני יודעת שעשו את זה

ד: אני לא יודע

ש: לא, ראיתי משהו אחר, שקשור ל.. לא, עזוב, לא נכניס את זה לאנשים לראש

ד: אני.. כן, לא, אבל אני שמעתי, עכשיו אני אגיד את זה והכל בסדר מי שאיתנו, זה.. אני שמעתי שהם אה… זיינו גופות. שמעתי את זה. אני לא יודע אם זה נכון.

ש: אמ… אני לא יודעת

ד: זה לא ממש ספציפי למצוא גם מישהו שהוא בקטע של זה? מכל החמאסניקים?

ש: אתה חושב על זה בתור אדם מערבי ש… [צוחקת] שבפורנהאב גולל לדבר שהוא אוהב

ד: ממש

ש: זה כוח. זה עניין של כוח, זה עניין של כוח, ואלימות. זה אפילו לא עניין של כוח, זה עניין של אלימות. וכשאתה, זה כמו שאונס זה לא אקט של חרמנות.

ד: נכון

ש: זה לא כאילו כמה אתה חרמן שאתה תזיין ת'אישה הזאת שברחוב. לא. אתה, אתה רוצה להיות אלים, אתה רוצה, אתה רוצה לשלוט.

ד: כן

ש: ואני חושבת ששם הם די הוכיחו שאין להם גבולות ולכן, אני לא יודעת אם אני מאמינה לזה, אם אני לא מאמינה לזה, אבל האם זה הגיוני שהם עשו את זה? כן. זה לא.. זה נראה לי על אותו ציר של.. שאר הדברים שהם עשו שאני לא רוצה להגיד כי…

ד: אוקיי, אבל מעניין מה זה. אל ת.. אל תיכנסו.

ש: קודם כל הם היו על קוק. שמעת שמצאו קוק על..

ד: כן, אני לא כ"כ הבנתי מה זה רלוונטי אם הם היו על קוק, אם הם היו על.. מה אכפת

ש: הם לא הראשונים שעשו את זה. גם הנאצים היו על קוק

ד: נכון

ש: אמ.. עשית פעם קוק אני משערת

ד: לא

ש: באמת?

ד: מחמיא אבל לא [צוחקים] לא עשיתי קוק

ש: אני לפני כמה זמן השתכרתי עם אמא של דנאל ועם הבן זוג שלה, אני לא יודעת אם מותר לי להגיד את זה, לא משנה, אני לא אגיד את זה, לא עשינו קוק

ד: קוק? זה הסיפור?

ש: זה לא לאן שהסיפור הלך. אה… אבל זה כן, אני חושבת מה שקוק עושה, זה כן מאפשר לך

ד: לרצוח 1400 איש

ש: לא… כאילו… להיות באיזשהי פינה במוח שלך שבה אתה מאוד לא.. לא רואה את המציאות באופן מורכב. נגיד, נקרא לזה ככה. למשל, שאולי עדיף לא לעשות את הדברים האלה, וזה לא סתם שצבאות משתמשים בזה

ד: כן אה?

ש: ו…

ד: כן מרגיש לי כאילו זה עושה להם איזה הנחה שאומרים "אה גם אתם יודעים גם הם על קוק"

ש: לא זה לא עושה להם הנחה, הם בחרו לקחת את הקוק, זה לא עושה להם הנחה. כשאני עושה, כשאני עשיתי קוק, אני כבר לא עושה כמובן, אבל כשאני הייתי עושה בעבר קוק אני מעולם לא זיינתי גופה.

ד: לא קרה

ש: מעולם לא תקפתי אדם בגרזן.

ד: לא

ש: לא דבר שעשיתי. מה כן עשיתי כשהייתי על קוק פעם אחת?

ד: שולחת הרבה ווצאפים

ש: אמרתי "אין כמו ביבי" פעם אחת [צוחקים] זה היה ב-2019

ד: אני רוצה שנרים איכשהו לסיום כי אני מרגיש שההודעות היו, וזה בסדר, כאילו, זה בסדר, הכל בסדר גם להיות זה קצת…

ש: וואי לי בא שנמשיך להקליט, דור

ד: אנחנו ממשיכים להקליט

ש: בא לי עוד שעה

ד:יאללה אז עוד שעה

ש: יאללה

ד: אז אני רק אגיד לך שקראתי משהו היום שמאוד נהניתי ממנו

ש: כן

ד: כי אני מאוד נהנה מהדברים שהם כזה עוקפים ת'מלחמה

ש: ממ-המ

ד: פשוט, התוצאות של המלחמה. כמו החנות חדרה "מזל טוב" הזה, ראית שהעלתי?

ש: לא

ד: "חנות מזל טוב חדרה מחבקת את תושבי ה-דרום" יש את הסירי הזאת שמקריאה

ש: כן

ד: מכירה אותה? "מב-צעים".. נו אולי לא עכשיו את הדבר הזה. אה, אז היה איזה ילד אחד ששיחק משחק מולטי פלאייר במחשב, והיו מלא "פרי פלסטיין" שהרגו אותו במשחק, והוא ממש ממש פחד

ש: אוי

ד: אבל זה היה במחשב

ש: כן

ד: [צוחק] אז כאילו הרגו אותו על רקע לאומני במשחק מחשב. זה מצחיק! קצת.

ש: זה… [צוחקת]

ד: לא? "הייתי בטקן והרגשתי אווירה מאוד מאוד…"

ש: עוינת

ד: "עוינת, לגבי… אדי מהקפוארה, שנתן לי הערות על בסיס לאומני" אמ… סתם הצחיק אותי

ש: זה מצ- אני פשוט לא מספיק מכירה את עולם התוכן הזה כדי להבין ת'בדיחה את מבין למה אני מתכוונת? של המשחקים און-ליין

ד: פאק-מן את מכירה?

ש: כן, בטח. לא, הגזמת

ד: [צוחק]

ש: אני מכירה משח- אבל כאילו באמת נתקעתי בכיתה ג' במשחקים. אני מכירה מורטל קומבט, זה המשחק שאני הכי אוהבת, אני לא מכירה מעבר לזה

ד: כן אז אני אומר אם אתה נכנס למורטל קומבט אה.. מה זה משנה למה הורגת אותך הדמות?

ש: אני שיחקתי נגד המחשב, אף אחד לא אמר לי "פרי פלסטיין"

ד: [צוחק] פתאום הוא אומר לך סאב-זירו

ש: סאב-זירו לא.. לא היו לו דעות

ד: "וזה על הפשעים שאתם עושים ביהודה ושומרון"

ש: אתה יודע מה, זה מעניין- מי ממורטל קומבט מגנה ומי תומך ב.. מי אומר שאנחנו עושים ג'נוסייד

ד: או, קודם כל ברור ששיבא איתנו

ש:שיבא איתנו כי היא הודית

ד: סתם. סתם אמרתי את זה כדי ל…תמיד שאומרים דברים כאלה אז זה, זה כמו "איזה מזלות". אגב, ראיתי סרט- ראיתי בקבוצת ה..מזלות, את ה.. את הדתל"שית של מזלות נכון?

ש: כן, אני כבר לא שם

ד: אז בתקופה

ש: למרות שבתקופה, היתה לי תקופה ממש קשה לפני כמה זמן והתקשרתי לדודה שלי שהיא פותחת בטארוט

ד: אה ברור

ש: ואמרתי לה "מירלה תעשי.. תעשי לי פתיחה"

ד: אה, מה יצא?

ש: יצא בסדר

ד: אה. קיצר, היה שם.. איזה מזל אחת החטופות המשוחררות

ש: איזה מזל היא?

ד: אני לא יודע, אבל היה כזה [בלעג] "ברור שמאזניים, ברור…" [צוחק]

ש: איי איי איי…

ד: [צוחק] אז אה… אז כן.. זה מה שקרה.. אבל…

ש: בוא אני אקריא לך הודעה קולית

ד: אני אשמח לשמוע

ש: לא הודעה קולית, זו לא הודעה קולית אבל היום היה את, איך קוראים לטיפש האפס הטיפש הזה?

ד: בנימין נתניהו?

ש: ל-גם, אבל רגע

ד: נו, אהבת את הסאטירה אגב?

ש: כן, אהבתי מאוד

ד: [צוחק]

ש: אה.. שר המורשת והביצים שלי

ד: ממ!

ש: שמור לי

ד: אה התכתבת איתו

ש: עכשיו תראה, כתבתי לו

ד: לא הספקתי לקרוא את זה כ"כ

ש: אני אקריא לך, זה לא כזה מצחיק, אני צריכה זה.. אבל.. אני אקריא לך. הוא.. צריך ל- אני אתן רקע. שאלו אותו היום "למה אתה לא מתפטר? מה זה משרד המורשת? אתם מבזבזים מיליונים, צריך לתת את הכסף הזה למלחמה, למה אתה לא מתפטר?" מה אמר החצוף?

ד: נו

ש: אני לא אתפטר. שיסגרו את התאגיד ויקחו את הכסף הזה משם. וזה פשוט הוציא אותי מדעתי. כי כאילו עוד פעם? עוד פעם לסגור את התאגיד? באמת? סגרו את התאגיד שלפני יומיים גייס עשרות מיליונים לדרום? עוד פעם עם התאגיד שחצי- אתה יודע, קופה ראשית, פודקאסטים, חדשות, זמן אמת, חזרות, כ-כאילו מיליון תוכניות שכולם אוהבים

ד: מועדון הסטנדאפ

ש: מועדון הסטנדאפ אה.. תוכנית אה.. בכיכובנו, שבקרוב, שהייתה אמורה לעלות ב-12

ד: כן [צוחק]

ש: ולא עלתה ב-12

ד: ולא עלתה

ש: בכיכובנו. ממש לא בכיכובנו [צוחקים]

ד: כן אה, בכל הטיזרים זה תום יער. [צוחקים]

ש: בקיצור, אז כאילו, זה פשוט, זה עיצבן אותי גם כי זה כזה, הייתי כזה, "זה מקום עבודה של אנשים חתיכת אפס, אתה לא יודע.. אתה לא יכול להג.." בקיצור, התעצבנתי בטוויטר ואז ראיתי באינסטגרם שמישהי פרסמה את הטלפון שלו. אז שלחתי לו ווצאפ. אני אקריא אותו

ד: יש לו ווצאפ?

ש: יש לוווצאפ

ד: מתאים לו שלא יהיה לו

ש: "היי עמיחי. סורי שאני פונה אליך ככה אבל לא הקשבתי לשאר הסימ-" מהתחלה. "היי עמיחי. סורי שאני פונה-" אע! זה פשוט אמור להיות בזכר. אוקיי.

ד: אני לא מוחק את זה

ש: בסדר. "היי עמיחי. סורי שאני פונה אליך ככה

ד: אה..

ש: אבל לא הקשבת לשאר הסימנים שהשארתי- יונה שהסתכלה עליך מוזר אתמול וכתם קטשופ בצורת האות ה', אז אני נאלץ לפנות פה בווצאפ.

ד: [צוחק]

ש: עמיחי זה אלוהים. אני פונה אליך כדי שתתפטר. אתה מביך אותי, המפלגה שלך מביכה אותי, אתם חבורה של ילדי כאפות פתטיים עילגים אופורטוניסטים מכוערים מושחתים שמנים שצועקים 'מוות לערבים' אבל ילדה בת חמש יכולה לנצח במכות. אני יודע את זה כי אני אלוהים ועכשיו אני מריץ את הסימולציה הזאת וילדה בת חמש אכן מנצחת אותך במכות וגם משלשלת לך על הראש." קורע "בבקשה תתפטר ואחרי שאתה מתפטר תשרוף את הכיפה. זה מביך אותי שמישהו חושב שאנחנו ידידים, אנחנו לא. כל פעם שביקשת ממני משהו צילמתי מסך ושלחתי עם הכיתוב 'חחחח אעלק'

ד: [צוחק]

ש: ו'חחח איזה אפסה'. לסיכום: א. תתפטר." [צוחקת] "האמת שכתבתי 'איזה אפסה' כי אני הומו. לסיכום: א. תתפטר. ב. אתה אפס. ג.אם אתה יכול לפתוח את הפה וישר לתקוע שם איזה לחמניה או משהו כדי שלא ישמעו כשתנסה לדבר זה עדיף. ד. תוריד את הכיפה שלא יחשבו שאנחנו מכירים. ה. היית אמור להיות נמיה עם איידס אבל היה פאק בייצור ויצאת בן אדם. בברכה, אלוהים."

ד: וזה מהווצאפ שלך הפרטי, עם התמונה שלך..

ש: כן, כן.

ד: אוקיי

ש: "בשורות טובות. ישועות ונחמות לעם היקר הזה. שלום. הודעות שנשלחות לכאן אינן מגיעות אליי ישירות אלא לצוות.

ד: אוו..

ש: אם כי אני משתדל לקרוא את רובן. אנחנו בימים קשים לעם ישראל וצוות משרד מורשת עובד במתכונת חירום." עובדים מאוד קשה על המורשת בתקופה הזאת.

ד: אם צריך מורשת באמצע הלילה?

ש: "בסיוע משרדים נוספים שזקוקים לעזרה בתקופה זו, כמו כן נסייע בפניות הציבור למול הבירוקרטיה. תודה רבה, עמיחי אליהו" כתבתי "תעבירו לו זה חשוב". הגיבו לי. תוך כדי הפרק:

ד: כן

ש: "במחילה ממך, השר לא יכול להתייחס להודעות של מדון ופילוג אבל אני מציע שתפעיל את הראש. תחשוב, א. מי חילק נשקים למחבלים? ב. מי הביא אותם מתוניס? ג. מי אסף את הנשקים מכיתות הכוננות?" אה.. זה הימין, אסף את הנשקים מכיתת כוננות

ד: תוניס? מה? לא הבנתי את העניין עם תוניס

ש: ערפאת הוא מתוניס. הם אוהבים לחזור אחורה. ערפאת הוא מתוניס

ד: אה, וואו

ש: אמ.. "מי אסר על החיילים לירות על גנבי נשקים? מי אסר על החיילים לבע ירי על מחבלים שמתקרבים לגדר המערכת-" זה הכל בזמן ממשלות ימין "מי שיקר לציבור שיבוא שלום?" זה גם אה..

ד: אוקיי

ש: "מי סיפר לכולם על חמאס מורתע?" ביבי "מי דאג לאתרג את אריאל שרון כשהוא גירש יהודים מגוש קטיף?" אריאל שרון היה משלכם

ד: נכון מאוד

ש: "מי היו הקצינים ש-" הוא מהליכוד למעשה "מי היו הקצינים שהבטיחחו לכולנו ביטחון כשנצא מעזה?"

ד: מי גילה את החשמל? [צוחקים]

ש: "מי דאג לפנק את המחבלים בקייטנות בבתי הכלא?" אתם, אתם עשיתם את כל זה, "מי התעלם מכל האזהרות של בריק ובחר לצמצם את הצבא למרות הכל?" ביבי! פאקינג ביבי. "לעומת זו, תחשוב, ואני יודע שקשה, א. מי צעק ובכה על כל הדברים לעיל? מי מחלק נשק לכיתות הכוננות?" רק ביהודה ושומרון, לא באמת לכל כיתות הכוננות. "מי מאפשר לציבור להתמגן?" לא אתם. שמחה רוטמן לא רצה למגן את הדרום ואתם עדיין לא ממגנים את הדרום. "מי הסית את התקציבים במידי לטובת חיילי צה"ל ותושבי העוטף? אנחנו." לא נכון. "תפסית עולמנו היא להעביר כספים לגופים אזרחיים שיפעלו למען תקומת עם ישראל" בסוגריים -כדי שנזיין אותכם במלחמת אזרחים שתפרוץ אוטוטו "במקום גופים ממשלתיים. ובעזרת-" כי אנחנו אנרכיסטים ומאשימים אותכם שאתם אנרכיסטים "ובעזרת השם אף ביתר שאת לאחר המלחמה. אני מאמין שאם יש בך מעט הוגנות ושכל בריא תשאיר את המחלוקת לאחרי המלחמה, אנחנו כולנו צריכים עכשיו לתת גיבוי לחיילים ולאזרחים שבחזית." בוא נטריל אותו

ד: ככה הוא כותב לאלוהים? [צוחק]

ש: ככה הוא כותב לאלוהים.

ד: [צוחק] ש.. אלוהים ההומו? [צוחק] וואו!

ש: אם היה לי זין הייתי מצלמת אותו. אני יכולה לצלם את הזין שלך ולשלוח לו?

ד: לצערי לא. אבל… תראי, אני כבר, אני כבר בנאדם שכתב לשמחה רוטמן שיחנק מזין, אני לא יודע אם את מכירה את כל הפרשיה..

ש: אני ז.. אני..

ד: יאיר גולן עשה לי לייק לציוץ הזה, מחקתי את הציוץ

ש: אני יודעת שמחקת אבל אני, כאילו, זה בדיוק היה, מה היה?

ד: לא הרבה אבל נכנסתי לסרט שאני מטריד מינית

ש: אה..

ד: ו.. למחוק את זה. ו… אבל… אה… כן, הרבה זינים והרבה פיות, והרבה… הרבה דברים. כן קצת משחרר כל הדבר הזה

ש: זה משחרר

ד: אני מרגיש כל כך אה… כל כך כיף להגיד את הדברים האלה פתאום. כאילו… היה לי איזה תקופות כאלה, אפילו פה, של… אולי לא צריך להגיד עד הסוך כלמיני דברים. את יודעת, כל מיני דעות לגבי אנשים מסויימים. וגם אה.. כאילו כל מיני דתיים שהתעצבנו וכאלה. אני כאילו.. אין..

ש: זו בעיה..

ד: אני באמת, בשלב הזה.. באמת, בשלב הזה, לא אכפת לי

ש: האינטרנט נהיה מרחב, אתה יודע, לא כדי שאנשים יגלו בו עוד דברים על העולם אלא כדי שאנשים יעלבו בו. אתה נכנס לאינטרנט אתה כזה "ממה אני אעלב היום? מי העליב אותי היום? איך אני אעלב?" וזה פשוט בלתי נסבל. מישהו כתב עליי בתחילת המלחמה, אמ….

ד: היה משהו עם טראנסים לא? עם ג'יי קיי רולינג היה איזה משהו.

ש: פשוט כתבתי "אפרופו השמאל העולמי שאני ממליצה להקשיב לפודקאסט שנקרא the witch trials of JK Rowling שמתאר את כל.." פודקאסט מצויין, מאוד מעניין. אמ… וכתבו לי "אנשים נהיים טרנספוביים בגלל המלחמה, לאן הגענו?" והייתי כזה "לא רק שאני לא טרנספובית, אני תורמת באופן קבוע כל שנה לארגון של טראנסיות, ואני כותבת בטוויטר שלי, כל שנה, כדי שאנשים יתרמו, בגלל שזה עד כדי כך חשוב לי." לא בקטע של כזה "אה, טראנס" זה לא מעניין אותי להגיד את זה. אני כן רוצה שהן יקבלו כסף כדי ללמוד ולעשות תואר

ד: כן

ש: זה דבר שאני ממש ממש רוצה שיקרה כי אני לא רו- כי, היו איתי בבית ספר שתי טרנסיות. יותר קטנות ממני בשלוש וארבע שנים, וראיתי אחת מהן ברחוב לפני.. כבר די הרבה זמן, לפני איזה תשע שנים כשרק עברתי לת"א, עשר שנים.. ושאלתי אותה "היי מה איתך? וזה, מה את עושה?" אז היא אמרה "וואלה, טוב, טוב" הייתי כזה "איזה יופי, מה את עושה?" אז היא אומרת "אני קוסמטיקאית ואני מקבלת בדירה לפעמים."

ד: אוי

ש: והייתי כזה… וכאילו, זה פשוט שבר לי את הלב כי אני מכירה אותה מאז שהיא פאקינג ילדה

ד: פאק

ש: ואני כאילו, אני הייתי, אני ידעתי שאני לסבית ולא, אתה יודע, נהניתי מה.. לא ידעו את זה עליי אז שהיו צוחקים עליה, אז אני הייתי "סתמו תפה!" אני הייתי כזה "היא לא יודעת אבל אנחנו ביחד אה.. בקהילה", ו.. ו.. זה פשוט שובר. והעמותה, ו"מעברים" שאני ממליצה גם לכל מי ששומע לתרום להם, אומרים "בואו, בואו נגייס כסף, ו..אה.. זה של מלגות. הם יוציאו תואר. הרבה יותר קשה להיות זונה כשיש לך תואר." או ווטאבר. וזה פשוט שיגע אותי, זה פשוט שיגע אותי, זה בדיוק זה, להגיד "ג'נוסייד בעזה" בגלל שאתה לא יכול להיות.. כי הכל שחור ולבן, כי הכל נכון ולא נכון, כי הכל כזה- אמרתי משהו על ג'יי קיי רולינג, על פודקאסט ש, אתה יודע, גם מדברים שם, זה כן מנסה מאוד להיות מאוזן, והוא מתאר תופעה בכלל- אז אני טרנסופ- באמת, זה פשוט מגוחך

ד: כן. רגע על זה באת לדבר אבל כשאמרת משהו בטוויטר? או שהעליתי משהו אחר שלא קשור?

ש: העלית. אבל רגע, תן לי להיזכר, על מה דיברנו בכלל?

ד: לא, אמרת "כולם נעלבים באינטרנט עכשיו, לפני כמה ימים.."

ש: אה! אז ראיתי שמישהו, צילמו מסך של זה, שמישהו כתב "רוב הרעל בפיד שלי מגיע משיר ראובן עכשיו אז אני נאלץ לאנפל" בחור דתי. וחשבתי…. מעניין, בוא נעבור על הציוצים האחרונים שלי. כאילו באמת, אמרתי יש מצב שהתפלק לי משהו ושאני כאילו.. ושאני צכה, כאילו, אני לא.. אני לא נגד ביקורת. כאילו הרבה פעמים אני שומעת משהו ואני כזה- יצאתי מאיזון פה ויש משהו ב.. בעלבון הקטן הזה, בכאפה הזאת, שלפעמים הוא לא נכון ולפעמים אני אומרת - יופי סבבה, אין לי בעיה להגיד שטעיתי ולעשות "אחורה פנה" ו.. וזה פשוט היה ציוצים שקוראים, כמו שאני קוראת עכשיו, שפאקינג מי שעשה את זה ייקח אחריות, ולהגיד -כן זו אשמתכם. זו פשוט כן אשמתכם. וחשוב לי להגיד שזאת אשמתכם. זה בגלל ביבי, וזה בגלל, כן זה בגלל עוצמה יהודית וזה בגלל בן גביר, וזה בגללכם.

ד: [צוחק] כן

ש: זה פשוט בגללכם. ואני לא.. אני לא הולכת, כאילו, אתם לא תגידו לי לא להגיד שזה בגללכם כשזה כן. מה עם הרגשות שלי? שזה בגללכם- מה עם זה? וזה פשוט כאילו אתה יודע, זה להבין שאתה לא יכול, אתה לא יכול שכולם, כאילו אתה לא יכול שכולם יאהבו אותך, אתה לא יכול לרצות את כולם כי אז אתה לא אומר כלום, אתה פשוט לא אומר כלום.

ד: כן, לגמרי. לגמרי. אני לפעמים קצת קשה לי עם זה

ש: גם לי קשה עם זה אבל נגיד מתי שהוא כתב את זה חשבתי "איזה באסה" כי אני יודעת שיש הרבה דתיים וחרדים גם ששולחים לי מיילים, בעיקר בגלל ההסכת של הארי פוטר

ד: מיילים

ש: כי אין לי פייסבוק

ד: מאוד חרדי

ש: כן אבל אני אוהבת את זה ואני תמיד עונה ואנחנו מתכתבים, ואני אוהבת את זה כי אני אומרת "הנה השוני, אנחנו נגשר עליו, זה שטויות, אנחנו.."

ד: כן

ש: אני כן אוהבת את הרעיון הזה, אבל… אני גם חושבת אם אתם לא מסוגלים לשמוע את הדעה שלי או אם אתם קוראים לדעה שלי "רעל" בגלל שאני אומרת שהאנשים האלה הם אשמים, בגלל הדעות הפוליטיות שלכם, אוקיי, בסדר. אני מוכנה לקבל את זה. ולהגיד את דעתי עדיין

ד: כן, לגמרי. וואי הכל כל כך מוזר, אין לי, אין לי, אני פשוט, אני פשוט לא יודע מה להגיד, רק כמה שהכל כל כך מוזר, ביחד עם הפרימטיבו אני מרגיש באמת בחלל כרגע

ש: אהבת את היין?

ד: אהבתי מאוד. זה יין שאני קניתי חשוב להגיד

ש: נכון

ד: אה.. וזה גם היין שבזמנו בתחילת הפודקאסט הייתי קונה אותו הרבה, זה הZin שיש מנו וינו עם הציור של הבחורה, הערומה עם הקעקועים

ש: זה נראה כמו קעקוע של פיראט ה…

ד: כל הבקבוק נראה כמו יין

ש: כן

ד: שמוצאים בתוך…

ש: חבית

ד: בים כזה, ויש בפנים כזה פתק, זה… אני מאוד אוהב ת'יין הזה. אמ, אבל… וואי שמעי זה כן כל הדבר הזה פתאום גרם לי ל.. מאוד לקוות ש.. כאילו פתאום התחלתי לפנטז.. על כזה שנחזור להופיע וזה ויהיה כיף

ש: יו הלוואי וזה יקרה

ד: תחשבי כאילו, נגיד שהייתי באוגנדה וזה ואנשים עשו קוק, [צוחק] ו.. פתאום ראיתי איזה כמה אנשים שאני מכיר, פתאום היה מן שלום כזה נורא חם. כזה אובר לזה. נגיד גם עכשיו אנחונ התחבקנו. אנחנו לא בדיוק טיפוסים מתחבקים.

ש: לא, אנחנו לא

ד: זה מין כזה אובר כזה "הה!" אז כאילו בטח שהכל ייגמר יהיה סופר.. לא יודע, מחבק כזה וחם וכולנו ביחד וזה, וזה כאילו גם כזה מאוד מאוד קיטשי אבל אני כאילו, טיפה קצת מחכה לזה

ש: לא לא אנחנו צריכים את זה, אבל…

ד: כאילו… די [צוחק]

ש: זה נורא

ד: אני לא יודע מה להגיד יותר, אני פשוט דיברתי כ"כ הרבה, אני כבר לא יודע מה להגיד, פשוט, פשוט די, פשוט הלאה, פשוט מספיק

ש: אני בודקת חדשות כי לא הסתכלתי הרבה זמן

ד: אה טוב יאללה חדשות בזמן אמת עם שיר ראובן

ש: יאללה

ד: מה, את לא הסתכלת הרבה זמן?

ש: כן

ד: זה אותה.. אני חושבת שהחדשות פחות או יותר חוזרות על עצמן, אני גם הפסקתי להסתכל כ"כ הרבה בגלל שאני כבר כ"כ כ"כ קראתי את זה הרבה

ש: אה… בסדר אין שום דבר חדש

ד: כן

ש: כניסה קרקעית- לדעתי ביבי לא ייכנס

ד: לא ייכנס? אין לו אומץ להיכנס?

ש: הוא כזה אפס

ד: רק את הקצה את אומרת

ש: איזה את הקצה לבן אדם אין קצה הבן אדם [דור צוחק] פשוט חתיכה של אפס. אני מתה לדעת אתה יודע, נכון, אני לא יודעת אם היה לך את זה אבל אבא שלי, כל פעם שהיה.. כל יום כיפור מפרסמים נראה לי עדיין "הפרוטוקולים על מלחמת יום כיפור- מה שלא סיפרו לכם"

ד: לא…

ש: תמיד זה כזה להיט במוספים. וזה כל מיני..

ד: פףף. אה נכון אני יודע על מה את מדברת [צוחק]

ש: כן. תמלולים של כלמיני זה אמר את זה וגולדה ומשה דיין והסורים וזה. וכאילו אני לא.. הייתי כזה "די! זה היה כבר! מה זה מעניין אותך??" לא הבנתי למה הוא כ"כ- כשהייתי בת, אתה יודע, 11. הייתי כזה "מה הקטע שלך עם מלחמת יום כיפור? למי אכפת!" ועכשיו אני רק חושבת- אני רוצה לקרוא ספר של 2000 עמודים שכולם מספרים את כל הסודות על כל מה ש- על משפחת נתניהו, על זה שההיא ממרצ זועבי הזאת שעירערה את הקואליציה של בנט ולפיד

ד: כן…

ש: עכשיו היא עובדת בהתנחלויות, ג'וב שאריה דרעי סידר לה, אני רוצה את כל משחקי הכס לגלות

ד:אז זה כמו שאמ- זה מזכיר לי את מה שאמרתי לך מקודם שאני כאילו חושב על ההורים שלנו שעברו יותר דברים ובגלל זה הם ככה

ש: כן

ד: אולי גם לנו יש עכשיו ת'דבר הזה, של כאילו, של הטראומה המאוד מאוד גדולה

ש: כן

ד: כי כאילו, את יודעת הייתי [בלעג] "אני דור שלישי ואני עדיין מרגיש את זה" [צוחק] כאילו לך תזדיין, אתה לא באמת רציני. עכשיו כאילו באמת עברנו משהו שיעניין אותנו, ונגיד לנכדים שלנו על זה, והם יהיו כזה "לא אכפת לנו מזה, זה בעבר, אנחנו….

ש: [צוחקת] "ברור שהיה לכם פוגרום אתם זקנים, זה מה שאמור להיות לכם"

ד: כן, אנחנו כאילו, "אנחנו, כל אחד מאיתנו, בארבעה מינים שונים, ואנחנו שוכבים עם חייזרים"

ש: זה נראה לי לא יקרה, אתה יודע?

ד: מה, סקס עם חייזרים?

ש: זה.. לא,לא

ד: לדעתי זה מעבר לפינה. לא זה?

ש: [צוחקת] כל ה.. כל ההשתוללות של השמאל, אני חושבת שזה..

ד: אה שזה

ש: זה, זה… אבל… אתם קפצתם גבוה מדיי

ד: וואלה

ש: לדעתי. אני אשמח שלא. אבל אני מרגישה שכזה, זה… זה.. שוב, תהיה מלחמת העולם השלישית, אני לא יודעת איך היא תראה. אמרתי אתמול ל..

ד: אפשר לעשות אותה במקום אחר אבל?

ש: אני חושבת

ד: זאת אומרת כי יש הרבה אנשים, נגיד גם סין כזה יש להם עם ארצות הברית דברים, אז אולי שיעשו את זה

ש: אבל הם, אני אגיד לך מה העניין- סין וארה"ב לא רבות על שטח. שטח זו המלחמה הכי פרימיטיבית, זה היסוד של כל המלחמות- שטח, האם אתה רב על שטח או לא. אני חושבת שהמקום- בטח יש הרבה מקומות בעולם שרבים על שטח ואני לא מכירה אותם, כלמיני אפריקה, וכלמיני זה, אבל - פה רבים על שטח, פה הריב הוא ממש האם אנחנו נהיה פה או אם אתם תהיו פה. סין וארה"ב הן לא רבות על שטח, זה לא הריב, הריב הוא על שליטה עולמית, אידיאולוגית, כלכלית, ווטאבר.. זה לא על.. ארה"ב לא רוצה לגור בסין, היא לא רוצה ליישב שם אמריקאים.

ד: לא לא

ש: סין קנדה וארה"ב זה לא מה שהם רוצים, בגלל שפה אנחנו רבים על שטח, פה אני חושבת שיהיוו קרבות אחושרמוטה.

ד: אני מנסה אבל לסיים בטון, בטון חיובי

ש: בטון חיובי…

ד: זה הטון [צוחק]

ש: בטון חיובי- מזרחים יכולים עדיין להוציא דרכון פורטוגלי

ד: וואלה

ש: אשכנזים

ד: יש לך את הדרכון הפורטוגלי?

ש: יש לי, בטח

ד: פורטוגלית? את אוהבת ננדוס? מה פורטוגלי בך בעצם?

ש: אה.. אכלתי שם בבורגר קינג, סניפים מקסימים, אוכל -חרא של אוכל

ד: אני הייתי ארבעה ימים בליסבון, מאוד לא נהניתי

ש: לא, זו לא עיר כיפית

ד: הבנתי שפורטו כיפית, אני חושב שגם צילמו בה הארי פוטר או משהו כזה נכון? את בטח יודעת יותר

ש: אני יודעת שג'יי קיי רולינג היתה נשואה לגבר פורטוגלי שהיכה אותה תוך כדי שהיא כתבה את הארי פוטר הראשון

ד: וואו

ש: כן

ד: למה הוא לא נתן לה לכתוב את הארי פוטר הראשון

ש: הוא אפילו היה כשהיא, הוא היה כזה, אמ… מחביא לה את ה… את הטקסט כדי שהיא לא תברח איתו, אז היא כל פעם היתה אומרת שהיא לוקחת כמה עמודים כדי לעבוד עליהם בבית קפה ואז מצלמת אותם עד שהיא סיימה לצלם את כל הספר כי היא כזה ידעה שזה הדבר הכי חשוב

ד: תחשבי איזה סייקו היא נשמעה כשהיא סתם כתבה את הארי פוטר

ש: [צוחקת] נכון

ד: זאת אומרת

ש: לפני שהצליח

ד: זאת אומרת, זה לא מפורסם. סתם, היא לא כתבה לפני דברים נכון?

ש: לא. היא היתה נורא צעירה

ד: זה כאילו הבכורה שלה. היא פשוט בחורה שאומרת "כן אני כותבת ספר על ילד קוסם שהוא הולך לבי"ס מיוחד של קסמים ויש רעים ויש אוכלי מוות" וזה כאילו, הבן זוג שלה כזה "אמ.. מה?"

ש: טוב אחי. את רוצה כאפה אולי?

ד: "לא לא יש משחק ספורט כזה שהם על מטאטאים ו…" ג'יי קיי הכל בסדר? את בטוב? כי…"

ש: [צוחקת] "ג'יי קיי"

ד: [צוחק] "ג'ייקוש את בסדר? כי אני כאילו קצת דואג לך, שאת מדברת על דברים שהם לא ממש קיימים וכאילו" "לא לא זה כאילו ממש ממש.. כאילו, זה, ויש להם פרופסור סנייפ" [צוחקים] וכאילו וואט דה פאק הולך איתך?! כאילו.. זה, זה… אני תמיד חושב את זה על פנטזיה את יודעת? גם נגיד על משחקי הכס, איך קוראים לבחור של המשחקי הכס?

ש: ג'רר מרטין?

ד: גם פה יש את הראשי תיבות של ה..

ש: כן

ד: של ה.. אם אתה זה, וגם, כאילו, המציא עולם שזה, עכשיו זה בסדר אבל בהתחלה זה כאילו

ש: יכול להיות שג'רר מרטין זה… זה "שר הטבעות", אני לא אוהבת פנטזיה אני אוהבת רק הארי פוטר

ד: רק הארי פוטר

ש: נו נראה לי שמרטין

ד: אבל זה גם, יש בזה משהו פא- ממש ווירד כאילו, להמציא…

ש: אני לא מבינה מה דחוף עכשיו לכתוב על אלפים, אתה מבין מה אני אומרת?

ד: ממש!

ש: לא אוקיי, ג'רר מרטין זה משחקי הכס. ג'יי אר טולקין זה שר הטבעות.

ד: טוב, לא.. אולי הוא נקרא על שמו [צוחקים] ג'יי אר. אמ… אז זה מה שאני אומר על ג'יי קיי רולינג

ש: אני מבינה אותך, אני מבינה אותך

ד: אבל… כן, אני, את יודעת שהאמת אני זה, אני כן אגיד לך כי אנחנו כבר מדברים, שאני כאילו, מבאס אותי שאף פעם לא שמעתי את הפודקאסט שלך של הארי פוטר, שאני יודע שזה אחד הדברים שאנשים הכי, הכי מכירים בך בעצם

ש: נכון

ד: והכי אוהבים, ואני כאילו, בגלל שקראתי איזה חמישה ספרים וגם האחרון היה באלפיים ו… שלוש? נכון יצא החמישי או משהו כזה?

ש: החמישי 2003 כן

ד: אני זוכר שקראתי את זה, אה, אני פשוט, אני גם לא זוכר, אז אני כאילו, אני לא מבין את כל הדבר וסתם חבל לי, תמיד הרגשתי באסה שאני מפספס מלא

ש: קודם כל זה מקסים שאתה מרגיש ככה, חוצמזה אני לא יודעת אם זה יעניין אותך. אנחנו כן מדברים הרבה על רגשות ועל פסיכולוגיה ועל היסטוריה וכולי וכולי, אבל, אה אני לא יודעת אם זה יעניין, כאילו הרבה פעמים שאולים אותי- זה יעניין אותי אם לא קראתי הארי פוטר? ואני חושבת- תכלס לא. תכלס זה לא יעניין אם לא קראת הארי פוטר, לדעתי זה לא יעניין אותך.

אני כן יודעת שיש אנשים שהאזינו לזה בלי לקרוא הארי פוטר ואז התחילו לקרוא הארי פוטר ונכנסו ממש להארי פוטר, אבל… אני גם לא יודעת איך אפשר לא להיות ממש בקטע של הארי פוטר.

ד: אה.. די בקלות

ש: לא יכולה לדמיין דבר כזה

ד: לא הרבה, לא הרבה, לא הרבה מאוד עבודה. אני זוכר שזה היה מאוד מלהיב שקראתי את זה, אני זוכר שקראתי את הספרים הראשונים, קראתי, קניתי את זה בשבוע הספר בכיכר רבין

ש: או איזה חמוד

ד: וסבתא שלי קנתה לי את זה. והייתי הולך ברחוב עם הספר

ש: בדיוק. ברור

ד: אני ממש, אני ממש זוכר את עצמי עובר מעבר חציה עם הספר ביד. פשוט לא מסוגל

ש: אי אפשר להפסיק לקרוא את זה

ד: לא מסוגל להפסיק ואתה אומר "יו" ו"ואם אני הייתי מגלה שאני קוסם ויש לי כוחות, וכאילו תמיד הרגשתי אפס אבל בעצם אני שייך לאיזה משפחה מיוחדת ואני צריך להילחם בוולדמורט" או וואטאבר, אני לא זוכר כ"כ מה הסיפור הזה

ש: זה הסיפור

ד: כן משהו כזה

ש: זה, זה מטורף, זה פשוט מטורף, וגם בקריאה הזאת שעשיתי עם דור אז כאילו אתה מבין, היא פשוט מבריקה, היא פשוטף היא באמת, היא באמת גאונה

ד: עשיתם כאילו פרשת השבוע כזה נכון?

ש: ככה רציתי שיקראו לפודקאסט במקור "פרשת השבוע" והתאגיד אמרו כזה "חמודה יש לנו ערוץ מורשת, [צוחקים] יש כבר פודקאסט בשביל פרשת השבוע"

ד: ואנחנו יודעים כמה אנחנו אוהבים את המורשת

ש: אה.. אבל… זה באמת, זה מדהים. זה באמת ספר מדהים

ד: וואו. טוב, המלצת הצפייה והאזנה והקריאה לפרק הזה היא סדרת הספרים הארי פוטר

ש: אני ממליצה על הספרים "הארי פוטר"

ד: מאת הטרפית…

ש: די אל תגיד את זה

ד: [צוחק] ג'יי קיי רולינג. נראה לי שסיימנו

ש: בסדר. בסדר.

ד: אני גמור כבר מיין. הפרימיטיבו היה כיף היה מעניין

ש: היה תענוג

ד: היה זה, תודה ששלחתם הודעות. אה… באמת לשאול מה יש לך לקדם נזכרתי שאנחנו במלחמה במזרח התיכון ואולי בעולם. אז תודה שיר, תודה שבאת

ש: תודה דור. תודה שהזמנת אותי

ד: ו… ימים יפים. ותוה לאופיר קנר על כל העריכה והכל. יאללה נתראה בעוד פרקים. תכתבו לי אם אתם רוצים, כל דבר, כל משהו, אני זמין. אה.. הופעות, דרישות לפרקים מסוימים- דברו איתי. יאללה ביי


14 views0 comments

Comments


bottom of page