מהדורת חירום נוספת והפעם עם שיר ראובן והקלטות שלכם מהבית. בתמונה: ראשים גדולים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/10/2023.
שיר: כן. כן. חד משמעית. אני מרגישה, תראה זה עוזר בהכל. יש משהו בלהיות בזוגיות אה… טוב, קודם כל תראה, זאת הטבעת אירוסין שלי.
דור: יפה.
שיר: גם לדעתי.
דור: אני אגיד לך תאמת?
שיר: כן.
דור: אני לא כל כך מבין בטבעות. זתומרת, אני לא כל, אני לא לגמרי יודע להגיד, אם היא טובה יותר או פחות.
שיר: [צוחקת]
דור: היא נראית טוב, אבל…
שיר: אני אגיד לך מה, זה לא, אין בה יהלום. כי, מה שקרה זה שאני הצעתי לדנאל להתחתן עם טבעת עם יהלום, כי הייתי כזה "טבעת אירוסים, צריך שיהיה בה יהלום", כאילו אנחנו בת שמתחתנת עם בת.
דור: נכון.
שיר: לא הפריע לי שאני… ש… אנחנו… מכפ… אתה יודע, מגמישות את הכללים שם, בחוקי הנישואים, אבל אני כזה "לא. בטבעת אירוסין צריך שיהיה יהלום." ואז היא רצתה גם לקנות לי טבעת אז היא אמרה "בואי איתי לבחור" כי היא מכירה אותי והיא יודעת.
דור: אז אחרי שאת קנית לה טבעת ל… להצעה, הלכתם ביחד לקנות לך.
שיר: כן.
דור: אוקיי.
שיר: יוזמה שלה כמובן. אני לא הייתי כזה "מה עם הטבעת שלי?"
דור: [צוחק]
שיר: ואז, אה… ראיתי אותה, כאילו הסתכלנו והייתי כזה "אה, המ… לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת, לא יודעת". ואז ראיתי ת'טבעת הזאת והייתי כזה… אוי זה יפה, אולי אני אקנה את זה לעצמי, ואז היא הייתה כזה "לא, בואי… שזאת תהיה הטבעת אירוסין" והייתי כזה… נכון, אנחנו לא צריכות יהלום, אנחנו לסביות.
דור: נכון.
שיר: זה לא משנה אם יש בזה יהלום או לא. אז קנינו את הטבעת היפה הזאת.
דור: האמת שזה לא נראה כמו טבעת, כאילו, טבעת נישואין כאילו.
שיר: נכון. לא, זאת לא טבעת נישואין זאת טבעת אירוסין.
דור: טבעת אירוסין נראית שונה מטבעת נישואין?
שיר: אה… מסורתית אמור להיות בה יהלום.
דור: אה את זה לא ידעתי…
שיר: מסורתית זה מה ש… טבעת אירוסין.
דור: ואז מה קורה? כשמתחתנים יש טבעת אחרת?
שיר: יש טבעת נישואין.
דור: ומה עושים עם הטבעת אירוסין?
שיר: היא נראית עליך אם אתה רוצה.
דור: אז אתה עם שתי טבעות, בגדול.
שיר: אתה עם שתי טבעות…
דור: אני פשוט לא ידעתי את זה.
שיר: זה נראה לי דבר, אני לא יודעת איך אני יודעת את זה אפילו, אתה יודע? אני חושבת שזה פשוט בא לך, עם הטבעת אתה מקבל את התוכנה הזאת שרצה לך בראש.
דור: של הידע על הדברים האלה.
שיר: כן, אני לא יודעת מאיפה, אני לא יודעת ממתי אני יודעת את זה, אני לא זוכרת תקופה שלא ידעתי את זה, אני לא יודעת מאיפה אני יודעת את זה.
דור: וואו. טוב, יפה. אני פה… אני לפני איזה… בזמן שהמלחמה נגמרה, אז היה לי איזה סוג של קשר של כמה חודשים שנגמר, ואני מוצא שבזמן הזה אני רואה הרבה, אנשים שמדברים על הערב,
שיר: [מהמהמת]
דור: על הערב בבית. וזה בדיוק הדברים שדיברתי עליהם בקורונה. על הערב הזה שאתה אחרי שסיימת עם כל הסחות הדעת שסידרת לך להיום, שאתה בבית, וזה נהיה קשה.
שיר: זה קשה.
דור: אתמול נכנסתי לאיזה לופ… ברמות. אתמול פתחתי ת'טינדר.
שיר: אוו.
דור: וראיתי ת'בחורה… שהיינו.
שיר: אה, וואו.
דור: וזה, בסדר, אבל כאב לי ברמוווות.
שיר: ברור, זה…
דור: והייתי בבית, ופשוט… זה כאילו פתאום נפל לי איזה כאב יותר, יותר חד מכל דבר [צוחק] שהרגשתי עד עכשיו, ו… ואני גם לא בבית שלי ואני בגדול מצליח להיות בסדר… זה… אתה רואה הרבה רווקים כותבים בטוויטר עכשיו על כזה "תבינו כמה קשה להיות רווק" ו… וכאילו…
שיר: זה באמת קשה.
דור: נראה לי יותר קשה שיש לך ילדים במלחמה, זה נראה לי הכי קשה.
שיר: זה, חד משמעית הכי קשה.
דור: אבל זה גם, וואי, יש תחושות כאילו, פאקד-אפ.
שיר: זה מאוד קשה, כאילו אני ממש מרגישה שאם יש משהו בלהיות במערכת יחסים שהיא טובה ושאתה באמת שותף בכל המובנים של הבן אדם שאתה בזוגיות איתו שכן יש לך תחושה של, אתה, שאתם יכולים לעשות הכל, שזה יהיה בסדר. בגלל זה זה כל כך נורא שנראה לי חוטפים את הבן זוג שלך ל… אה… כאילו, אתה יודע, אף פעם לא הרגשתי, אף פעם לא הייתי במערכת יחסים כזאת, כמו שאני עם דנאל. אף פעם לא הרגשתי את מה שאני מרגישה כלפיה. ורק עכשיו, מתי שכאילו, אני מרגישה את זה אני חושבת "אוי ואבוי, אנשים, חטפו את הבן זוג שלהם לעזה, אלוהים ישמור" הייתי משתגעת, הייתי מאבדת את זה. ו… אתה יודע, הצד השני של המטבע זה שאני חושבת, זה מאוד מקל על הכל, זה מאוד מקל זה שאני יודעת שאנח… כאילו, אתה יודע זה פשוט תחושה שיש רשת ביטחון, שלא משנה מה יהיה אתה תהיה בסדר, ואני מדמיינת ש, ומתחת לרשת יש תהום.
דור: כן.
שיר: בלי הרשת יש תהום.
דור: כן.
שיר: ולהיות בתהום זה נראה לי פשוט סיוט.
דור: כן. פאקינג לעזה, מהקללה "לך לעזה".
שיר: ממש.
דור: זה כאילו הדבר הכי [צוחק, נוחר] זה הדבר שהכי…
שיר: ליטרלי הלכתם לעזה.
דור: זה מקום, זה המקום הכי מפחיד [צוחק] שאפשר להיות בו.
שיר: גם מתחת לאדמה במנהרות. כאילו, הם במנהרות. עם פףף… אוכלים לאבנה ופיתה ומלפפון.
דור: כן נהניתי מהסרטון שהיא אומרת שלום שלום למחבל ולוחצת לו את היד.
שיר: לא יכולתי לראות את זה, ראיתי את התמונה ופשוט הרגשתי, אני לא יכולה לראות את זה, אני אפילו לא יודעת למה, פשוט הרגשתי…
דור: וואלה.
שיר: שמע… אני כאילו לא מתיימרת להבין את המניעים שלה, כאילו, אני לא יודעת, יש הרבה ספקולציות, האם איימו עליה, האם היא זה, אבל אני פשוט… לא יודעת, אה… הבן אדם הזה הוא מפלצת. נחמד ככל שהוא יהיה.
דור: כן.
שיר: הוא פאקינג מפלצת. הוא מחזיק את אשתו ואת הבת של חן אביגדורי.
דור: כן.
שיר: כאילו, ופשוט, כאילו חשבתי… אני לא רוצה לדמיין מה היא עברה, שהיא לוחצת לו ת'יד ומרגישה, ואומרת לו "שבת שלום".
דור: "שלום שלום" פעמיים.
שיר: "שלום שלום".
דור: בגלל זה המוח לא מצליח לקלוט את זה. את הדבר הזה של "שלום שלום" כאילו נפרדת מבן דוד עכשיו בסוף ליל סדר.
שיר: אני חושבת אבל ש.
דור: זה… פשוט [צוחק] אני לא יודע, פשוט, אני לא יודע מה להגיד, זה הרג אותי.
שיר: זה הרג אותי גם, לא יכולתי לראות את זה. כאילו… אני אפילו, אני לא יודעת להסביר למה. אולי בגלל ש… לא יודעת. כאילו אני כן חושבת ש… שזה איזושהי, טוב אני לא יודעת, אני לא רוצה להתיימר להגיד שאני מבינה מה… מה עבר עליה שם. אבל זה פשוט, זה נורא נורא קשה. אני מתה שהם יחזרו ואני לא יודעת מה יהיה ההמשך [צוחקת] של מה שקורה פה.
דור: תראו אין לנו תחזיות להמשך, זה, זה נגיד לכם בשלב הזה. אבל בואו, אני חושבת שמה שנעשה עכשיו זה נשמע קצת הקלטות? נכון?
שיר: יאללה.
דור: טוב הקלטה ראשונה.
שיר: קודם כל אני חייבת לומר ש…
דור: מה?
שיר: אמ… מבחינה טכנולוגית זה מאוד מרשים אותי.
דור: מה, לשמוע הקלטות?
שיר: זה שאתה הולך להשמיע לי עכשיו הקלטה…
דור: כן, אבל זה פשוט, כאילו, אני מעתיק מגיא, זה כל מה שהולך לקרות פה. אה…
[הקלטה]: "היי דור, אה… רציתי לשאול אותך משהו שכבר שאלתי את גיא בפודקאסט שלו, אה… אני אנסה אבל פשוט לעשות את זה יותר קצר, אמ… כאילו… אני בן 20 ורוב החיים היה לי דעות של שמאל מרכז, כאילו גם ככה זה גם בערך אצלנו במשפחה, אה… יש גם כאלה שנוטים אצלנו יותר ימינה כמו סבא שלי, אבל הרוב הגדול במשפחה הם שמאל מרכז, וכאילו גם אני הייתי בדעות האלה, ופתאום… כאילו עכשיו עם כל המצב זה נהיה כזה ש… פתאום… יוצא ממני כל הצד היותר ימני. וזה… פתאום כזה, גרם לי לתהות האם, האם כאילו אני משנה את הדעות שלי או שזה נטו בגלל המצב. ורציתי לשאול אותך בתור אחד ש, אם אני מנחש נכון, גם הדעות שלך הן יותר פונות שמאלה, אז איך, איך אתה מתמודד עם המצב בלהיות שמאלני במצב הזה? כי זה מאוד קשה לפי דעתי, אני… פתאום מגלה על עצמי צדדים שלא הכרתי במקום הפוליטי."
דור: אוקיי.
שיר: שאלה טובה.
דור: שאלה טובה. נראה לי דיברנו על זה, בערך.
שיר: כן. אממ…
דור: מה את אומרת? קודם כל את תעני אח"כ אני אענה.
שיר: אני חושבת שמה שהכי קשה בדבר הזה, זה שבאמת, הוא מחולל לך איזשהו שינוי, אה… בתפיסות שלך.
דור: כן.
שיר: היו לנו איזשהם תפיסות. התפיסה בשמאל, אם אני מנסחת אותה בקווים מאוד גסים, אומרת "אנחנו החזק, אנחנו הצד הלא בסדר, אנחנו עושים את הכיבוש, ולכן זה עלינו לפתור את זה". ויש משהו בזה שהמשוואה התהפכה, ופתאום אנחנו החלש, אבל מה החלש, אנחנו החלש בצורה מאוד מאוד קיצונית גם. אנחנו חס… אנחנו החסר אונים, אפילו. אה… ש… זה מערער את כל המשוואה. המשוואה שהשמאל מסתמכת על זה שאנחנו החזק. השמאל העולמי, גם ה"ווקיסטים" המשוגעים האלה.
דור: כן.
שיר: הם "אנחנו החזק, ולכן אנחנו לא נעשה את זה…" ביצים שלי, באמת, כל השטויות שהם מתעסקים בהם.
דור: כן.
שיר: אז ברור שזה משנה משהו בתפיסה. אני חושבת שהדבר החכם לעשות הוא, כאילו אני כן מרגישה את הערעור הזה גם.
דור: כן.
שיר: של קצת שכחתי מזה ש, כאילו אתה יודע, הימין תמיד, אני גדלתי בבית ימני, אז אמרו לי בבית.
דור: מי לא?
שיר: נכון, מי לא?
דור: תמיד שמישהו אומר לי [בלעג] "ההורים שלי מה זה שמאלנים".
שיר: כן.
דור: אני כזה… על מה אתה מדבר? הורים לא אמורים להיות שמאלנים.
שיר: בדיוק, בדיוק.
דור: הורים זה ימנים.
שיר: נכון. ההורים הם ימנים.
דור: זה הורה [צוחקים] לא?
שיר: אני כמובן איתך.
דור: כן.
שיר: ואצלי בבית זה היה כזה "הם חיות, הערבים הם חיות, והם זה והם זה" ואני מרגישה שכאילו, כל כך התרחקתי, כי הייתי כזה, אתם, בואו, אתה יודע, אתה מתבגר, ואתה קורא כמה דברים, ואתה אומר הם לא חיות, יש היסטוריה, בוא נראה מי הגיע לבית של מי והעיף אותו מ… לאן, ומי עשה למי מה, וברור שזה לא, אולי לא טובים ורעים, ברור שהמציאות היא מורכבת.
דור: כן.
שיר: אבל, הרבה יותר קל להכיר באחריות שלנו.
דור: כן.
שיר: זה מה שאני מנסה לומר. אה… ו… אני לא חושבת שאני פחות שמאלנית, אני חושבת שאולי השמאל שלי הוא, אני לא יודעת אפילו מה, כאילו, אני עדיין חושבת שצריך לסיים ת'כיבוש, ואני עדיין חושבת שכל עוד יש כיבוש אז תמיד יהיו מלחמות. אבל אני גם חושבת שהם בהמות, ושכאילו, ושאני לא יודעת אם אפש… כאילו, אני פשוט מבולבלת, אני…
דור: כן ואני גם חושב שאם את מדברת על ההורים אז כאילו כל פעם אנחנו באים כזה להורים בגישה של [בלעג] "אה יש דבר חדש שנקרא לא להיות גזען אז אנחנו נספר לכם על זה" וכאילו, מה אנחנו חושבים שההורים שלנו לא מכירים את הדברים האלה? הם לא יודעים ת'היסטו… כאילו תמיד אני כזה מלמד את ההורים שלי כאילו כל מיני דברים אבל אני אומר, טוב הם עברו פה דברים שאנחנו כאילו לא עברנו.
שיר: אבא שלי היה שמאלני.
דור: כן, ו… כן, יכול להיות ש, לא יודע, אני כאילו לא, אני כאילו מה שרציתי להגיד לו, זה שפשוט, גם לי יש כלמיני מחשבות, אני פשוט לא מנסה לאחד אותם עכשיו ל…
שיר: למפלגה.
דור: למה זה אומר עליי. כן, בדיוק, למפלגה. מן כזה נראה מה יהיה. כאילו, אבל אתה לא תהיה ימני, בוא. [צוחק] כאילו, זה לא ילך לזה.
שיר: אתה לא תהיה ימני כי זה לא נכון.
דור: פשוט אתה לא תהיה נאיבי.
שיר: פשוט, כאילו, אני חושבת שבאופן כללי גם אנחנו, אתה יודע, אני דיברתי על… על ה… דיכוטומיה הזאת שיש בזה, גם, כאילו, הימין הלך והתנתק, וזה לא יכול להיות שרק הימין ילך ויתנתק ושהשמאל יישאר עם הרגליים על הקרקע, הדברים האלה הם תמיד סימטריים. שני הצדדים התנתקו.
דור: כנראה.
שיר: שני הצדדים איבדו את עצמם.
דור: כנראה.
שיר: וב… זה מה שקרה בשנה האחרונה באיזשהו אופן… עם, למה המחאה הזו היתה כל כך, כאילו, "למה המחאה", למה ההפיכה המשטרתית היתה כל כך מסוכנת? בגלל שאנחנו פשוט התנתקנו והתמקדנו בדברים אחרים, ובזמן הזה זה כזה "היי, זוכרים למה באתם לפה מלכתחילה? כי כולם רוצים להרוג אתכם. עשו לכם שואה והנה טעימה קטנה ממנה שוב עכשיו".
דור: הכל מאוד כזה עם מוסרי השכל ו…
שיר: אנחנו בפרק של הדרדסים.
דור: …שגרגמל יהודי.
שיר: פרק נורא שגרגמל מנצח. [צוחקים]
דור: ומי הדרדסים? וואו, זה מאוד מעניין מה שאת מתארת פה. טוב, אני מקווה שקיבלת פה תשובה…
שיר: קיבוצים זה לגמרי דרדסים, מה?
דור: אה, כן? שביבי לא אמר את המילה.
שיר: סוזנה, אפרופו, אמרה לי אתמול אה…
דור: סוזנה המנקה שלנו?
שיר: שביבי… סוזנה המנקה שלנו אמרה, באה אליי אתמול [צוחקת] כידידה, ואמרה לי שביבי צריך להתפטר.
דור: וואו, היא ממש בעניינים הא?
שיר: כן, היא אמרה I can't believe, he should go, he should go.
דור: חמודה, איך העם שלה בעדנו?
שיר: העם שלה כל כך בעדנו.
דור: ה… ההודים.
שיר: היא אמרה לי Everybody told me to leave Israel and I always say "they have a strong army" but what army? Where is the army? והייתי כזה "וואו סוזנה".
דור: וואו.
שיר: [צוחקת] עוד מעט תהיה פאנליסטית בערוץ 14. [צוחקים]
דור: איזה… זה. אוקיי, יש לנו פה שאלה בעילום שם, אמ… שאלה היתולית.
שיר: כן.
דור: "אני מבקש דירוג של שיר לדברים שאפשר לאכול מעל הכיור ואפשר לעזוב מהר אם יש אזעקה".
שיר: הכל אפשר לעזוב, מהר, אם יש אזעקה.
דור: כן אבל אם את מחזיקה עכשיו…
שיר: אוכלת בצלחת.
דור: לא, אני אומר נגיד, יש נגיד, מאכלים שהם קצת יותר מורכבים אולי, לא? נגיד אם את אוכלת…
שיר: מה, פסטה?
דור: לא, פ… כן, הכל אפשר לעזוב מהר.
שיר: הכל אפשר לעזוב מהר.
דור: השאלה כמה אתה… כמה אתה… כן, מה. אוי סליחה אני צריך ל… ל… לנתק את עצמי מההמבו… זתומרת זה די קל.
שיר: אני… אבל חושבת הכי טוב שניצל.
דור: למה?
שיר: כי שניצל, כי זה… אתה יכול…
דור: הכי ישראלי שיש? [צוחקים]
שיר: זה פשוט כאילו, זה נורא… אתה מחזיק את זה, אתה אוכל את זה, אתה לא צריך צלחת, אפשר קר, אפשר חם, אפשר כמה שאתה רוצה.
דור: כן.
שיר: פירה לא הייתי אוכלת מעל הכיור.
דור: את אוכלת מעל הכיור? זאת אומרת הוא שאל את זה כי יש משהו שאני לא יודע? שאולי זה משהו שאת מדברת עליו?
שיר: לא אני לא… אני מדי פעם, אתה יודע, כמו כולם. לא באופן חריג, אני מרגישה.
דור: אני אוכל ארוחות בוקר מעל הכיור, בעמידה, קבוע.
שיר: די.
דור: אה, מעדן פרו.
שיר: די.
דור: פרו 20 ואיזשהו פרי.
שיר: פשש.
דור: נאכל פה מעל הכיור.
שיר: יפה. לא, אני אוכלת ארוחת בוקר פיתה כוסמין.
דור: וואו.
שיר: עם כפית חרדל, כפית מיונז, ו… אה… חצי חבילה דקיקונים כתף בקר.
דור: או, ווה! מאוד ספציפי, זה נשמע טעים ודוחה ביחד, אני חייב להגיד לך.
שיר: לא זה מדהים! לפעמים אני שמה גם ביצת עין, זה מדהים.
דור: אה… אז, אתה יכול להכין את זה. [צוחק]
שיר: אני ממליצה על זה, או שניצל.
דור: ו… ואז תראה איך זה מרגיש. ואנחנו נמשיך עם עוד הקלטה. בוא נראה את ההקלטה הזאת.
[הקלטה]: "היי שיר ודור, אני תום. ורציתי להגיד שזה בול הפרק שהייתי רוצה לשמוע עכשיו אז ממש תודה. וכפרה עלייך שיר אני הולכת להיות פסיכולוגית ולעשות שינוי בעולם וזה הרבה גם בזכותך."
שיר: וואו.
[הקלטה]: "רציתי לדבר על זה שהשמאל עכשיו התערער, וכל הערכים והתפיסה של העולם… ממש עושים לי עכשיו סלטות במוח, בתור אישה ובתור פמיניסטית גם הערכים האלה משתוללים אצלי, בעיקר אחרי שיחות עם גברים בתקופה הזאת, שהפחידו אותי, לגבי איך גברים מסוימים תופסים את המציאות. זהו, מעניין אותי מה אתם חושבים לגבי מנהיגות נשית, מה שונה באיך שנשים מנהיגות ואיך זה קשור למלחמות. בגדול בא לי לדעת מה דעתכם, האם נשים היו עושות את זה טוב יותר? ותודה."
דור: אין ספק ש… גברים אשמים בכל מה שקרה עכשיו, לדעתי.
שיר: אני חושבת שאם היה, כאילו… למה אומרים על נשים שהן היו עושות עבודה טובה יותר? כי הן החלש וכי הן אף פעם לא קיבלו הזדמנות. וכי כל הפרספקטיבה שלהן היא פרספקטיבה של החלש. שמן הסתם מגלה יותר אמפתיה כי הוא יודע מה זה להיות החלש.
דור: כן.
שיר: בעולם שבו נשים הן החזק, זה לא שזה שאין להם זין הופך אותן ליותר טובות, הם פשוט יהיו החזק, ושוב ישכחו מה זה להיות החלש. ואז הן יהיו כזה "יאללה מה הבעיה, נו אז תעשו…" כאילו, זה…
דור: [צוחק] לא נעים לי להגיד שאני מסכים איתך. [צוחק]
שיר: ברור, זה לא קשור למגדר זה קשור להיגיון.
דור: כן.
שיר: זה לא קשור לזה שאני אישה. אם אני מחר מתעוררת בעולם שבו לגברים אין שום כוח, או שגברים מדוכאים באופן מערכתי, כפי שנשים מדוכאות באופן מערכתי, וגם באופן ביולוגי ע"י זה שאנחנו צריכות ללדת, מה לעשות? זה באמת מבאס.
דור: כן, בטח.
שיר: בגלל שאני מדוכאת באופן ביולוגי.
דור: נכון.
שיר: אני צריכה בשנתיים הקרובות ללדת תינוק.
דור: נכון.
שיר: אני רוצה לעשות את זה בעוד 15 שנים, אני לא יכולה, אני לא יכולה!
דור: הטבע שוביניסט, אין מה להגיד.
שיר: כפי שאלי חביב אומר "סוגרים מטבח".
דור: נכון.
שיר: את רוצה עכשיו או את רוצה אף פעם? ו… ו… אתה יודע, אין מה לעשות, זה מנגנון דכאני, בגלל שזה אומר שאני אצטרך לשאת תינוק תשעה חודשים, ואז לדאוג לו, ו… ואין מה, בקיצור, הטבע שובניסט ואין מול מי להפגין. זה מה שמבאס, אני לא יכולה לבוא ולצעוק בכנסת בגלל ש… נגמרות לי הביציות. זה הגוף.
דור: כן.
שיר: זה בתוך הגוף, ככה נולדתי. לצורך העניין מה שאני מנסה להגיד [צוחקת] זה ש… נשים הן החלש ולכן הן מגלות יותר אמפתיה, כי החלש יודע מה זה להיות חלש. בניגוד לחזק שלפעמים הוא לא יודע מה זה להיות חלש. הוא חושב "החלש זו בחירה" הוא לא מבין איך זה עובד. אז מנהיגות נשים, בגלל שנשים באמת ביולוגית הן, הוא החלש, יכול להיות שהיא תהיה טובה יותר אבל, אני לא יודעת, חסרות נשים… שהן, שהן בהמות וטיפשות? הנה, ראש ממשלת אה… איטליה. שאני לא מכירה את הביוגרפיה שלה אבל היא אישה שאין לה גרם של אמפתיה, היא הומופובית בטירוף, היא ימנית בטירוף, היא אנטי מהגרים, היא הוציאה חוקים הומופוביים, אני חושבת חסרי תקדים באירופה, כאילו היא הוציאה חוק שנשים שכבר רשומות שתיהן כאמהות של ילד של אחת מהן, לצורך העניין אחת אימצה את הילד של השנייה, אז לפרק את זה.
דור: אה, וואו.
שיר: זה פסיכי, זה חסר תקדים, זה משוגע, זה מאוד מאוד מסוכן. והיא אישה.
דור: מדינה שהוציאה את זמר האירוויזיון מחמוד.
שיר: נכון.
דור: שהוא…
שיר: גם הומו וגם מהגר.
דור: מאוד הומו.
שיר: היא חמה עליו, היא, כאילו, היא מאוד לא אוהבת אותו, אני משערת. אה… בקיצור, אני… לא יודעת אם אני…
דור: אני חייב להגיד שזה מרגיש לי קצת כמו זווית צידית לכל הדבר.
שיר: מה?
דור: זתומרת, עכשיו מנהיגות נשית על הדבר, כאילו, ברור ש… [צוחק] ברור שאני בעד יותר נשים בתפקידים בכירים אבל כאילו… אני לא יודע אם זה בדיוק העניין כרגע.
שיר: לא רק שזה לא בדיוק העניין, גם… יש הרבה גברים שעשו עבודה טובה בעולם.
דור: נכון.
שיר: כאילו, ושהחליטו, "אה, מלחמות, מלחמת עולם הייתה? בוא נעשה שזה לא יהיה יותר." ובאמת בדור שלהם זה לא היה שוב. אוי הדור שלהם מת ומה קורה? עוד פעם מלחמת עולם כי הדור שלהם מת.
דור: כן.
שיר: אז אני לא חושבת שזה קשור למגדר, ואני גם חושבת שיש בזה משהו שאנחנו אומרות "אתה לא תגיד לי שאני פחות טובה בלנהל בגלל המגדר שלי" אבל אז אנחנו אומרות "אני יותר טובה לנהל בגלל המגדר שלי" זה קצת אותו דבר, כאילו די, בוא נהיה בני אדם, בואו נבחר את האדם המתאים לתפקיד לא בגלל המגדר שלו, בואו שמי שעובד קשה ושקרא ספרים ושיש לו ניסיון, יקבל את התפקיד. ואם זה אישה, אני אשמח, אני, אני אהיה מאושרת אם זאת תהיה אישה.
דור: ברור.
שיר: אבל אם זאת אישה שפחות טובה לתפקיד אז אני לא רוצה.
דור: ברור. כמו הדברים שאני אומר כל הזמן על מירב כהן, שאני מקווה שהם קשורים ליכולות שלה ולא לזה שאני נמשך אליה.
שיר: מי זאת מירב כהן?
דור: אה, היא, אה… חברת כנסת של "יש עתיד", היא…
שיר: אה, היא מצויינת.
דור: מצויינת, וגם נראה. ואני מקווה שהסיבה שאני בעדה היא בעקבות ה… תכונות אופי.
שיר: אני בטוחה שכן כי אחרת היית אוהב גם את… לימור סון הר-מלך.
דור: לא [צוחק] אבל היא…
שיר: היא גם נאה…
דור: היא במפלגת ה…
שיר: הנה! והיא אישה, והיא יפה, או… אתה יודע מה? אורית סטרוק. הנה אתה יודע זה מצחיק בגלל שהציונות הדתית, יש הרבה מאוד, אני חושבת שיש הרבה מנהיגות נשים כרגע מאשר למפלגות שמאל. אני סתם זורקת את זה מהתחת שלי.
דור: אוקיי.
שיר: אבל יש שם הרבה נשים. ביחס לגודל שלהם. והן פאקינג נשים מטורפות! מטורפות, משוגעות!
דור: כן.
שיר: אורית סטרוק, השיניים שלה חומות מרוב שהיא מאמינה באלוהים, לא אכפת לה איך השיניים שלה נראות. ו… אתה יודע, זו לא… בקיצור, זה לא קשור למגדר בעיני. הלוואי שזה היה קשור, הלוואי, הלוואי, הלוואי שהייתי יכולה להגיד "אם נשים רק…" הלוואי שיכולתי להאמין בזה, אבל זה פשוט לא נכון לדעתי.
דור: כן. בכל אופן תודה שכתבת לנו, תום, וכל הכבוד שאת מתחילה… ללמוד… פסיכולוגיה… בגלל שיר ש… פסיכולוגית, מסתבר. [צוחק]
שיר: כל הכבוד, אני מאוד שמחה שאת מתחילה ללמוד פסיכולוגיה.
דור: אה… יאללה יש לנו עוד הודעה בואו נשמע את ההודעה הזאת, הודעה אח… אה… אני קצת הורדתי כמה הודעות כי הן חוזרות על אותם דברים.
שיר: בסדר.
דור: הרבה הודעות על כזה "אני שמאלני [צוחק] אני לא יודע מה לעשות [צוחק]" ו… כלמיני דברים כאלה. בואי נשמע את ההודעה הזאת.
שיר: יאללה.
[הקלטה]: "היי שיר ודור, אני מאוד מאוד אוהבת את הפודקאסט קודם כל, ושיר, אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את כל מה שאת אומרת בכל פלטפורמה אפשרית בערך, באמת. לאב לאב לאב. רציתי לשאול אתכם, אמ, האם משהו בכם השתנה, והאם אתם חושבים שהוא יישאר גם אחרי שתחזרו לשגרה? כאילו, האם המלחמה, המצב הזה שינה בכם משהו שכאילו יישאר איתכם גם עוד חצי שנה, שנה, שנה וחצי, שתחזרו כבר לשגרה? דבר שני שרציתי לשאול זה אם נחשפתם לסרטונים ותמונות קשים? אם לא אז איך? אם כן אז מה אתם חושבים על זה? וכאילו על זה שכאילו נפלתם לזה, כאילו? ומה אתם מרגישים לגבי זה? כאילו אני יודעת שיש אנשים ש… לא יודעת, זה מעיק עליהם, הם לא ישנים בלילה, יש להם סיוטים, וכאילו אני יודעת על עצמי שאני מן רואה את זה, זה קשה, ואז אני ממשיכה הלאה, כאילו, אני לא יודעת, אה… אם אצלי הבעיה…? מה, מה אתם מרגישים? כאילו, איך זה משפיע עליכם או לא משפיע עליכם? וזהו."
דור: אוקיי, שאלה ראשונה היא שאלה אם אנחנו חושבים שיש דברים שישארו איתנו מזה. וואלה, לא יודע, נראה לי שאי אפשר לדעת, לא?
שיר: אנחנו לא יודעים לדמיין את הסוף של זה, אז אנחנו לא יודעים… אני לא יודעת… האם זה יתפתח למלחמת עולם? האם… אנחנו לא יודעים מה יהיה. זה מה שנורא, זה החוסר אונים הנוראי. אתה יודע גם אפשר לשאול האם מצב של חוסר אונים ממושך משנה בך משהו? אני לא יודעת, אני כן מבינה ש… שאלה אם יש שינוי משמעותי, לצורך העניין, סיום הכיבוש, שלום, וחלאס, חלאס…
דור: כן, זה לא על הפרק…
שיר: זה… אני לא בטוחה שזה לא על הפרק, בגלל שבסופו של דבר אנשים כן, התפרקה פה, התפרקה פה משוואה מאוד גדולה, כאילו מאוד משמעותית. בקיום של המדינה הזאת מאז רבין שזה "תצביעו ימין" אפילו ספציפית יותר "תצביעו לביבי ויהיה בסדר". מה ההבטחה הגדולה של ביבי? למה המשפחה שלי שהם ביביסטים מצביעים לביבי? כי הם לא רוצים שיהיה פיגועים, הכי פשוט. הוא הצליח ליצור את המפלגה הזאת, את המשוואה הזאת של "אתם מצביעים ימין, לא יהיה פיגועים, יהיה בסדר"
דור: כי יש לו את הקול הכי נמוך בכנסת.
שיר: נכון, נכון. וגם בגלל שהוא דמגוג, ובגלל שמתי שהיה את הפיגועים, את תחילת האינתיפאדה השנייה, אז היה אהוד ברק, ואז הגיע שרון, והיה כזה "אנחנו נזיין אותם", בקיצור, החמאס… כל פעם שיש יוזמה לשלום הוא בא ועושה פיגועים, וזה משרת אותו וזה משרת את הימין באישהו אופן, הם באמת, הם שניהם מזינים אחד את השני.
דור: כן.
שיר: ואני חושבת שיש משהו בזה שזה קרה במשמרת שלהם, במשמרת של ה"ממשלת ימין על מלא" המגוחכת הזאת, עם הליצנים האלה, עם בן גביר הליצן האפס המפגר הזה, ועם כל החבורה של האפסים המתנחלים שלו, אני כן חושבת שזה… שאנשים יחשבו כזה, כאילו שזה מתנפץ לאנשים בפנים עכשיו.
דור: הלוואי.
שיר: כאילו, אתה חשבת "אני מצ… אני שם פתק מח"ל והילדים שלי הולכים לבית ספר, חוזרים מהבית ספר ואני לא צריך לחשוב על זה" והנה זה מתנפץ. ואם זה מתנפץ, ובמקביל לזה שביבי הפחדן האפס, האפס, האפס, האפס המאופס, לא יוצא לדבר עם המשפחות של החטופים, או לא נואם, או לא עושה מסיבת עיתונאים אחת, אז יאיר גולן הולך לחלץ אנשים ב… במה הוא נוסע? בקיה פיקנטו? לחלץ אנשים עם זה ועם ווייז, אז אני כן חושבת שברגע שאתה רואה את האמת בצורה כזאת ואתה משלם עליה גם בדם, משהו חייב להשתנות, ויכול להיות שאנשים יצביעו הפעם למפלגה שעדיין לא קיימת, שתבטיח שינוי של הדיל.
דור: כן.
שיר: בכל האספקטים: חרדים, מתנחלים, ביטחון, ליברליות, התפיסה שאנחנו תמיד נחיה על החרב וזה מה שיוביל את הביטחון, איך אנשים, כאילו, זה כל כך טיפשי. להאמין שאם אנחנו תמיד נהיה במלחמה אז אנחנו נהיה בטוחים. אז כן יכול להיות שת… יהיה כאן איזשהו שינוי יסודי, ואז אני אוכל לחיות פה.
דור: כן.
שיר: אבל במידה ולא אני לא הולכת לגדל פה את הילדים שלי, וזה חתיכת שינוי מטורף כי אני לא הולכת לגדל ילדים שיחיו בפחד מוות, זה פשוט לא דבר שאני הולכת לעשות.
דור: כן. זה כאילו מוזר, אנחנו מנסים תוך כדי שמשהו קורה לחשוב על מה, מה זה אומר ואיך זה ישפיע עלינו.
שיר: אנחנו חייבים לעשות את זה אבל, זאת הדרך היחידה שלנו לקושש איזושהי שליטה מהסיטואציה הנוראית הזאת. אנחנו במצב שאנחנו יכולים, עכשיו יכולה להיות אזעקה, עכשיו יכולה להיות אזעקה, ואתה יודע מה, יותר מזה, יכולה להיות אזעקה ונפל טיל 400 מטר מפה? נפל טיל למישהי על בית, מישהי בגילנו שיש לה חתולה, שהיא יומיים חיפשה את החתולה שלה ובסוף היא היתה בתוך הסל כביסה שלה בטוחה. זה באמת, כאילו, זה טרור, זה מה שטרור עושה, אנחנו באמת תחת טרור, ואף אחד לא חסין ממנו, ו… מה נעשה אם לא נדמיין דמיונות כדי להשיג איזושהי שליטה. נו אבל מה איתך? אני דיברתי ב…
דור: לא, אני לא יודע איך לדמיין תסוף של זה, כי, ז'תומרת, אני לא יודע גם מה בדיוק אמור כאילו… מה… את יודעת, אני מכיר את הדמיון מפעם, שמתי שאומרים הפסקת אש, ואז יש הפסקת אש, ואז אני יכול להרגע קצת, אבל כאילו מעבר לזה, אני לא כ"כ יודע בדיוק מה לדמיין, אז כאילו כל הסיפור הזה של "נמוטט את שלטון חמאס", אני לא יודע, זה משהו ש… עובד? זה משהו שאפשר לעשות אותו? שפשוט לא יהיה חמאס יותר? אני לא יודע, אולי אני תמים, אני בוודאי לא, לא… לא מבין בזה מספיק אז אני כאילו, אני לא מצליח לדמיין את היום הזה שבה הם אומרים "טוב, סיימנו עם חמאס" והכל בסדר.
שיר: חמאס זה רעיון. זה כמו שהם סיימו עם דאע"ש. אבל הנה חמאס הם דאעש. דאעש זה רעיון.
דור: אפילו הייתי אומר Hamas is Isis.
שיר: כן. [צוחקת]
דור: כן, סליחה אני מההסברה פשוט. האמת שלא הסברתי הרבה השבוע.
שיר: בקיצור אני לא חושבת, זה גם מטרה לא ריאלית נו, מה כ"כ, כאילו מה החוסר אונים הכ"כ גדול בסיטואציה הזאת? שהם שוב מדברים בסיסמאות. מה זה אתם "תחסלו את חמאס"? הם לא פה, הם בקטאר, הם בטורקיה, איך אתם תחסלו אותם אם הם בטורקיה? איך, מה התכנית שלכם? לחסל את חמ… אתם, סטיקר? זה סטיקר ששלחו לי בוואטסאפ? "לחסל את חמאס" יופי, כאילו… אה… בקיצור, אני לא, אנחנו לא יודעים מה יהיה.
דור: אנחנו לא יודעים מה יהיה. אה, השאלה השניה שהיא שאלה זה לגבי סרטונים של זוועות. אני באופן אישי לא… כל פעם שקלטתי שאני רואה… ראיתי כמה דברים בטעות.
שיר: אני גם ראיתי בטעות.
דור: בטעות. בכוונה ממש לא. אם ראית את זה בכוונה - מה לעשות לגבי זה אני לא יודע [צוחק] פני לאנשים מקצוע, אני מנסה לא לראות את זה כי אני מבין את הרעיון גם בלי לראות את הסרטון, זו התפיסה שלי.
שיר: אני ראיתי כמה בטעות, ואז ראיתי אחד, אני לא יודעת אם להגיד "בכוונה", אבל, עד שהבנתי מה אני רואה היה מאוחר מדי.
דור: אוי ואבוי לי. זה נשמע כאילו ממש…
שיר: זה היה, אני חושבת שזה הסרטון הכי גרוע. כאילו… מה שאני מדברת עליו.
דור: מעניין אם זה מה שאני חושב עליו.
שיר: זה כנראה זה, היה דבר אחד ממש, כאילו היה מלא דברים נוראיים אבל היה אחד שהוא כזה…
דור: תרמזי איפשהו… זה קשור להריון?
שיר: לא, לא חס וחלילה, את זה לא ראיתי, יש את זה בוידאו?
דור: אז את מכירה את הרעיון הזה של הסרטון הזה.
שיר: כן אני יודעת שעשו את זה.
דור: אני לא יודע.
שיר: לא, ראיתי משהו אחר, שקשור ל… לא, עזוב, לא נכניס את זה לאנשים לראש.
דור: אני… כן, לא, אבל אני שמעתי, עכשיו אני אגיד את זה והכל בסדר מי שאיתנו, זה… אני שמעתי שהם אה… זיינו גופות. שמעתי את זה. אני לא יודע אם זה נכון.
שיר: אמ… אני לא יודעת.
דור: זה לא ממש ספציפי למצוא גם מישהו שהוא בקטע של זה? מכל החמאסניקים?
שיר: אתה חושב על זה בתור אדם מערבי ש… [צוחקת] שבפורנהאב גולל לדבר שהוא אוהב.
דור: ממש.
שיר: זה כוח. זה עניין של כוח, זה עניין של כוח, ואלימות. זה אפילו לא עניין של כוח, זה עניין של אלימות. וכשאתה, זה כמו שאונס זה לא אקט של חרמנות.
דור: נכון.
שיר: זה לא כאילו כמה אתה חרמן שאתה תזיין ת'אישה הזאת שברחוב. לא. אתה, אתה רוצה להיות אלים, אתה רוצה, אתה רוצה לשלוט.
דור: כן.
שיר: ואני חושבת ששם הם די הוכיחו שאין להם גבולות ולכן, אני לא יודעת אם אני מאמינה לזה, אם אני לא מאמינה לזה, אבל האם זה הגיוני שהם עשו את זה? כן. זה לא… זה נראה לי על אותו ציר של… שאר הדברים שהם עשו שאני לא רוצה להגיד כי…
דור: אוקיי, אבל מעניין מה זה. אל ת… אל תיכנסו.
שיר: קודם כל הם היו על קוק. שמעת שמצאו קוק על…
דור: כן, אני לא כ"כ הבנתי מה זה רלוונטי אם הם היו על קוק, אם הם היו על… מה אכפת.
שיר: הם לא הראשונים שעשו את זה. גם הנאצים היו על קוק.
דור: נכון.
שיר: אמ… עשית פעם קוק אני משערת.
דור: לא.
שיר: באמת?
דור: מחמיא אבל לא, [צוחקים] לא עשיתי קוק.
שיר: אני לפני כמה זמן השתכרתי עם אמא של דנאל ועם הבן זוג שלה, אני לא יודעת אם מותר לי להגיד את זה, לא משנה, אני לא אגיד את זה, לא עשינו קוק.
דור: קוק? זה הסיפור?
שיר: זה לא לאן שהסיפור הלך. אה… אבל זה כן, אני חושבת מה שקוק עושה, זה כן מאפשר לך.
דור: לרצוח 1400 איש.
שיר: לא… כאילו… להיות באיזושהי פינה במוח שלך שבה אתה מאוד לא… לא רואה את המציאות באופן מורכב. נגיד, נקרא לזה ככה. למשל, שאולי עדיף לא לעשות את הדברים האלה, וזה לא סתם שצבאות משתמשים בזה.
דור: כן אה?
שיר: ו…
דור: כן מרגיש לי כאילו זה עושה להם איזה הנחה שאומרים "אה גם אתם יודעים גם הם על קוק".
שיר: לא זה לא עושה להם הנחה, הם בחרו לקחת את הקוק, זה לא עושה להם הנחה. כשאני עושה, כשאני עשיתי קוק, אני כבר לא עושה כמובן, אבל כשאני הייתי עושה בעבר קוק אני מעולם לא זיינתי גופה.
דור: לא קרה.
שיר: מעולם לא תקפתי אדם בגרזן.
דור: לא.
שיר: לא דבר שעשיתי. מה כן עשיתי כשהייתי על קוק פעם אחת?
דור: שולחת הרבה וואטסאפים.
שיר: אמרתי "אין כמו ביבי" פעם אחת [צוחקים] זה היה ב-2019.
דור: אני רוצה שנרים איכשהו לסיום כי אני מרגיש שההודעות היו, וזה בסדר, כאילו, זה בסדר, הכל בסדר גם להיות זה קצת…
שיר: וואי לי בא שנמשיך להקליט, דור.
דור: אנחנו ממשיכים להקליט.
שיר: בא לי עוד שעה.
דור: יאללה אז עוד שעה.
שיר: יאללה.
דור: אז אני רק אגיד לך שקראתי משהו היום שמאוד נהניתי ממנו.
שיר: כן.
דור: כי אני מאוד נהנה מהדברים שהם כזה עוקפים ת'מלחמה.
שיר: [מהמהמת]
דור: פשוט, התוצאות של המלחמה. כמו החנות חדרה "מזל טוב" הזה, ראית שהעלתי?
שיר: לא.
דור: "חנות מזל טוב חדרה מחבקת את תושבי ה-דרום" יש את הסירי הזאת שמקריאה.
שיר: כן.
דור: מכירה אותה? "מב-צעים"… נו אולי לא עכשיו את הדבר הזה. אה, אז היה איזה ילד אחד ששיחק משחק מולטי פלאייר במחשב, והיו מלא "פרי פלסטיין" שהרגו אותו במשחק, והוא ממש ממש פחד.
שיר: אוי.
דור: אבל זה היה במחשב.
שיר: כן
דור: [צוחק] אז כאילו הרגו אותו על רקע לאומני במשחק מחשב. זה מצחיק! קצת.
שיר: זה… [צוחקת]
דור: לא? "הייתי בטקן והרגשתי אווירה מאוד מאוד…"
שיר: עוינת.
דור: "עוינת, לגבי… אדי מהקפוארה, שנתן לי הערות על בסיס לאומני" אמ… סתם הצחיק אותי.
שיר: זה מצ… אני פשוט לא מספיק מכירה את עולם התוכן הזה כדי להבין ת'בדיחה את מבין למה אני מתכוונת? של המשחקים און-ליין.
דור: פאק-מן את מכירה?
שיר: כן, בטח. לא, הגזמת.
דור: [צוחק]
שיר: אני מכירה משח… אבל כאילו באמת נתקעתי בכיתה ג' במשחקים. אני מכירה מורטל קומבט, זה המשחק שאני הכי אוהבת, אני לא מכירה מעבר לזה.
דור: כן אז אני אומר אם אתה נכנס למורטל קומבט אה… מה זה משנה למה הורגת אותך הדמות?
שיר: אני שיחקתי נגד המחשב, אף אחד לא אמר לי "פרי פלסטיין".
דור: [צוחק] פתאום הוא אומר לך סאב-זירו.
שיר: סאב-זירו לא… לא היו לו דעות.
דור: "וזה על הפשעים שאתם עושים ביהודה ושומרון".
שיר: אתה יודע מה, זה מעניין, מי ממורטל קומבט מגנה ומי תומך ב… מי אומר שאנחנו עושים ג'נוסייד.
דור: או, קודם כל ברור ששיבא איתנו.
שיר: שיבא איתנו כי היא הודית.
דור: סתם. סתם אמרתי את זה כדי ל… תמיד שאומרים דברים כאלה אז זה, זה כמו "איזה מזלות". אגב, ראיתי סרט, ראיתי בקבוצת ה… מזלות, את ה… את הדתל"שית של מזלות נכון?
שיר: כן, אני כבר לא שם.
דור: אז בתקופה.
שיר: למרות שבתקופה, היתה לי תקופה ממש קשה לפני כמה זמן והתקשרתי לדודה שלי שהיא פותחת בטארוט.
דור: אה ברור.
שיר: ואמרתי לה "מירלה תעשי… תעשי לי פתיחה".
דור: אה, מה יצא?.
שיר: יצא בסדר.
דור: אה. קיצר, היה שם… איזה מזל אחת החטופות המשוחררות.
שיר: איזה מזל היא?
דור: אני לא יודע, אבל היה כזה [בלעג] "ברור שמאזניים, ברור…" [צוחק]
שיר: איי איי איי…
דור: [צוחק] אז אה… אז כן… זה מה שקרה… אבל…
שיר: בוא אני אקריא לך הודעה קולית.
דור: אני אשמח לשמוע.
שיר: לא הודעה קולית, זו לא הודעה קולית אבל היום היה את, איך קוראים לטיפש האפס הטיפש הזה?
דור: בנימין נתניהו?
שיר: ל… גם, אבל רגע.
דור: נו, אהבת את הסאטירה אגב?
שיר: כן, אהבתי מאוד.
דור: [צוחק]
שיר: אה… שר המורשת והביצים שלי.
דור: ממ!
שיר: שמור לי.
דור: אה, התכתבת איתו.
שיר: עכשיו תראה, כתבתי לו.
דור: לא הספקתי לקרוא את זה כ"כ.
שיר: אני אקריא לך, זה לא כזה מצחיק, אני צריכה זה… אבל… אני אקריא לך. הוא… צריך ל… אני אתן רקע. שאלו אותו היום "למה אתה לא מתפטר? מה זה משרד המורשת? אתם מבזבזים מיליונים, צריך לתת את הכסף הזה למלחמה, למה אתה לא מתפטר?" מה אמר החצוף?
דור: נו.
שיר: אני לא אתפטר. שיסגרו את התאגיד ויקחו את הכסף הזה משם. וזה פשוט הוציא אותי מדעתי. כי כאילו עוד פעם? עוד פעם לסגור את התאגיד? באמת? סגרו את התאגיד שלפני יומיים גייס עשרות מיליונים לדרום? עוד פעם עם התאגיד שחצי… אתה יודע, קופה ראשית, פודקאסטים, חדשות, זמן אמת, חזרות, כ… כאילו מיליון תוכניות שכולם אוהבים.
דור: מועדון הסטנדאפ.
שיר: מועדון הסטנדאפ אה… תוכנית אה… בכיכובנו, שבקרוב, שהייתה אמורה לעלות ב-12.
דור: כן. [צוחק]
שיר: ולא עלתה ב-12.
דור: ולא עלתה.
שיר: בכיכובנו. ממש לא בכיכובנו. [צוחקים]
דור: כן אה, בכל הטיזרים זה תום יער. [צוחקים]
שיר: בקיצור, אז כאילו, זה פשוט, זה עיצבן אותי גם כי זה כזה, הייתי כזה, "זה מקום עבודה של אנשים חתיכת אפס, אתה לא יודע… אתה לא יכול להג…" בקיצור, התעצבנתי בטוויטר ואז ראיתי באינסטגרם שמישהי פרסמה את הטלפון שלו. אז שלחתי לו וואטסאפ. אני אקריא אותו.
דור: יש לו וואטסאפ?
שיר: יש לו וואטסאפ.
דור: מתאים לו שלא יהיה לו.
שיר: "היי עמיחי. סורי שאני פונה אליך ככה אבל לא הקשבתי לשאר הסימ…" מהתחלה. "היי עמיחי. סורי שאני פונה…" אע! זה פשוט אמור להיות בזכר. אוקיי.
דור: אני לא מוחק את זה.
שיר: בסדר. "היי עמיחי. סורי שאני פונה אליך ככה…"
דור: אה…
שיר: אבל לא הקשבת לשאר הסימנים שהשארתי, יונה שהסתכלה עליך מוזר אתמול וכתם קטשופ בצורת האות ה', אז אני נאלץ לפנות פה בוואטסאפ.
דור: [צוחק]
שיר: עמיחי זה אלוהים. אני פונה אליך כדי שתתפטר. אתה מביך אותי, המפלגה שלך מביכה אותי, אתם חבורה של ילדי כאפות פתטיים עילגים אופורטוניסטים מכוערים מושחתים שמנים שצועקים 'מוות לערבים' אבל ילדה בת חמש יכולה לנצח במכות. אני יודע את זה כי אני אלוהים ועכשיו אני מריץ את הסימולציה הזאת וילדה בת חמש אכן מנצחת אותך במכות וגם משלשלת לך על הראש." קורע "בבקשה תתפטר ואחרי שאתה מתפטר תשרוף את הכיפה. זה מביך אותי שמישהו חושב שאנחנו ידידים, אנחנו לא. כל פעם שביקשת ממני משהו צילמתי מסך ושלחתי עם הכיתוב 'חחחח אעלק'
דור: [צוחק]
שיר: ו'חחח איזה אפסה'. לסיכום: א. תתפטר." [צוחקת] "האמת שכתבתי 'איזה אפסה' כי אני הומו. לסיכום: א. תתפטר. ב. אתה אפס. ג.אם אתה יכול לפתוח את הפה וישר לתקוע שם איזה לחמניה או משהו כדי שלא ישמעו כשתנסה לדבר זה עדיף. ד. תוריד את הכיפה שלא יחשבו שאנחנו מכירים. ה. היית אמור להיות נמיה עם איידס אבל היה פאק בייצור ויצאת בן אדם. בברכה, אלוהים."
דור: וזה מהוואטסאפ שלך הפרטי, עם התמונה שלך…
שיר: כן, כן.
דור: אוקיי.
שיר: "בשורות טובות. ישועות ונחמות לעם היקר הזה. שלום. הודעות שנשלחות לכאן אינן מגיעות אליי ישירות אלא לצוות.
דור: אוו…
שיר: אם כי אני משתדל לקרוא את רובן. אנחנו בימים קשים לעם ישראל וצוות משרד מורשת עובד במתכונת חירום." עובדים מאוד קשה על המורשת בתקופה הזאת.
דור: אם צריך מורשת באמצע הלילה?
שיר: "בסיוע משרדים נוספים שזקוקים לעזרה בתקופה זו, כמו כן נסייע בפניות הציבור למול הבירוקרטיה. תודה רבה, עמיחי אליהו" כתבתי "תעבירו לו זה חשוב". הגיבו לי. תוך כדי הפרק:
דור: כן.
שיר: "במחילה ממך, השר לא יכול להתייחס להודעות של מדון ופילוג אבל אני מציע שתפעיל את הראש. תחשוב, א. מי חילק נשקים למחבלים? ב. מי הביא אותם מתוניס? ג. מי אסף את הנשקים מכיתות הכוננות?" אה… זה הימין, אסף את הנשקים מכיתת כוננות.
דור: תוניס? מה? לא הבנתי את העניין עם תוניס.
שיר: ערפאת הוא מתוניס. הם אוהבים לחזור אחורה. ערפאת הוא מתוניס.
דור: אה, וואו.
שיר: אמ… "מי אסר על החיילים לירות על גנבי נשקים? מי אסר על החיילים לבצע ירי על מחבלים שמתקרבים לגדר המערכת…" זה הכל בזמן ממשלות ימין "מי שיקר לציבור שיבוא שלום?" זה גם אה…
דור: אוקיי.
שיר: "מי סיפר לכולם על חמאס מורתע?" ביבי. "מי דאג לאתרג את אריאל שרון כשהוא גירש יהודים מגוש קטיף?" אריאל שרון היה משלכם.
דור: נכון מאוד.
שיר: "מי היו הקצינים ש…" הוא מהליכוד למעשה "מי היו הקצינים שהבטיחו לכולנו ביטחון כשנצא מעזה?"
דור: מי גילה את החשמל? [צוחקים]
שיר: "מי דאג לפנק את המחבלים בקייטנות בבתי הכלא?" אתם, אתם עשיתם את כל זה, "מי התעלם מכל האזהרות של ברק ובחר לצמצם את הצבא למרות הכל?" ביבי! פאקינג ביבי. "לעומת זו, תחשוב, ואני יודע שקשה, א. מי צעק ובכה על כל הדברים לעיל? מי מחלק נשק לכיתות הכוננות?" רק ביהודה ושומרון, לא באמת לכל כיתות הכוננות. "מי מאפשר לציבור להתמגן?" לא אתם. שמחה רוטמן לא רצה למגן את הדרום ואתם עדיין לא ממגנים את הדרום. "מי הסיט את התקציבים במדים לטובת חיילי צה"ל ותושבי העוטף? אנחנו." לא נכון. "תפיסת עולמנו היא להעביר כספים לגופים אזרחיים שיפעלו למען תקומת עם ישראל" בסוגריים, כדי שנזיין אותכם במלחמת אזרחים שתפרוץ אוטוטו "במקום גופים ממשלתיים. ובעזרת…" כי אנחנו אנרכיסטים ומאשימים אותכם שאתם אנרכיסטים "ובעזרת השם אף ביתר שאת לאחר המלחמה. אני מאמין שאם יש בך מעט הוגנות ושכל בריא תשאיר את המחלוקת לאחרי המלחמה, אנחנו כולנו צריכים עכשיו לתת גיבוי לחיילים ולאזרחים שבחזית." בוא נטריל אותו.
דור: ככה הוא כותב לאלוהים? [צוחק]
שיר: ככה הוא כותב לאלוהים.
דור: [צוחק] ש… אלוהים ההומו? [צוחק] וואו!
שיר: אם היה לי זין הייתי מצלמת אותו. אני יכולה לצלם את הזין שלך ולשלוח לו?
דור: לצערי לא. אבל… תראי, אני כבר, אני כבר בנאדם שכתב לשמחה רוטמן שיחנק מזין, אני לא יודע אם את מכירה את כל הפרשיה…
שיר: אני ז… אני…
דור: יאיר גולן עשה לי לייק לציוץ הזה, מחקתי את הציוץ.
שיר: אני יודעת שמחקת אבל אני, כאילו, זה בדיוק היה, מה היה?
דור: לא הרבה אבל נכנסתי לסרט שאני מטריד מינית.
שיר: אה…
דור: ו… למחוק את זה. ו… אבל… אה… כן, הרבה זינים והרבה פיות, והרבה… הרבה דברים. כן קצת משחרר כל הדבר הזה.
שיר: זה משחרר.
דור: אני מרגיש כל כך אה… כל כך כיף להגיד את הדברים האלה פתאום. כאילו… היה לי איזה תקופות כאלה, אפילו פה, של… אולי לא צריך להגיד עד הסוך כלמיני דברים. את יודעת, כל מיני דעות לגבי אנשים מסויימים. וגם אה… כאילו כל מיני דתיים שהתעצבנו וכאלה. אני כאילו… אין…
שיר: זו בעיה…
דור: אני באמת, בשלב הזה… באמת, בשלב הזה, לא אכפת לי.
שיר: האינטרנט נהיה מרחב, אתה יודע, לא כדי שאנשים יגלו בו עוד דברים על העולם אלא כדי שאנשים יעלבו בו. אתה נכנס לאינטרנט אתה כזה "ממה אני אעלב היום? מי העליב אותי היום? איך אני אעלב?" וזה פשוט בלתי נסבל. מישהו כתב עליי בתחילת המלחמה, אמ…
דור: היה משהו עם טרנסים לא? עם ג'יי קיי רולינג היה איזה משהו.
שיר: פשוט כתבתי "אפרופו השמאל העולמי שאני ממליצה להקשיב לפודקאסט שנקרא the witch trials of JK Rowling שמתאר את כל…" פודקאסט מצוין, מאוד מעניין. אמ… וכתבו לי "אנשים נהיים טרנספוביים בגלל המלחמה, לאן הגענו?" והייתי כזה "לא רק שאני לא טרנספובית, אני תורמת באופן קבוע כל שנה לארגון של טרנסיות, ואני כותבת בטוויטר שלי, כל שנה, כדי שאנשים יתרמו, בגלל שזה עד כדי כך חשוב לי." לא בקטע של כזה "אה, טראנס" זה לא מעניין אותי להגיד את זה. אני כן רוצה שהן יקבלו כסף כדי ללמוד ולעשות תואר.
דור: כן.
שיר: זה דבר שאני ממש ממש רוצה שיקרה כי אני לא רו… כי, היו איתי בבית ספר שתי טרנסיות. יותר קטנות ממני בשלוש וארבע שנים, וראיתי אחת מהן ברחוב לפני… כבר די הרבה זמן, לפני איזה תשע שנים כשרק עברתי לת"א, עשר שנים… ושאלתי אותה "היי, מה איתך? וזה, מה את עושה?" אז היא אמרה "וואלה, טוב, טוב" הייתי כזה "איזה יופי, מה את עושה?" אז היא אומרת "אני קוסמטיקאית ואני מקבלת בדירה לפעמים."
דור: אוי.
שיר: והייתי כזה… וכאילו, זה פשוט שבר לי את הלב כי אני מכירה אותה מאז שהיא פאקינג ילדה.
דור: פאק.
שיר: ואני כאילו, אני הייתי, אני ידעתי שאני לסבית ולא, אתה יודע, נהניתי מה… לא ידעו את זה עליי אז שהיו צוחקים עליה, אז אני הייתי "סתמו תפה!" אני הייתי כזה "היא לא יודעת אבל אנחנו ביחד אה… בקהילה", ו… ו… זה פשוט שובר. והעמותה, ו"מעברים" שאני ממליצה גם לכל מי ששומע לתרום להם, אומרים "בואו, בואו נגייס כסף, ו… אה… זה של מלגות. הם יוציאו תואר. הרבה יותר קשה להיות זונה כשיש לך תואר." או וואטאבר. וזה פשוט שיגע אותי, זה פשוט שיגע אותי, זה בדיוק זה, להגיד "ג'נוסייד בעזה" בגלל שאתה לא יכול להיות… כי הכל שחור ולבן, כי הכל נכון ולא נכון, כי הכל כזה- אמרתי משהו על ג'יי קיי רולינג, על פודקאסט ש, אתה יודע, גם מדברים שם, זה כן מנסה מאוד להיות מאוזן, והוא מתאר תופעה בכלל… אז אני טרנסופ… באמת, זה פשוט מגוחך.
דור: כן. רגע על זה באת לדבר אבל כשאמרת משהו בטוויטר? או שהעליתי משהו אחר שלא קשור?
שיר: העלית. אבל רגע, תן לי להיזכר, על מה דיברנו בכלל?
דור: לא, אמרת "כולם נעלבים באינטרנט עכשיו, לפני כמה ימים…"
שיר: אה! אז ראיתי שמישהו, צילמו מסך של זה, שמישהו כתב "רוב הרעל בפיד שלי מגיע משיר ראובן עכשיו אז אני נאלץ לאנפל" בחור דתי. וחשבתי… מעניין, בוא נעבור על הציוצים האחרונים שלי. כאילו באמת, אמרתי יש מצב שהתפלק לי משהו ושאני כאילו… ושאני צ'כה, כאילו, אני לא… אני לא נגד ביקורת. כאילו הרבה פעמים אני שומעת משהו ואני כזה… יצאתי מאיזון פה ויש משהו ב… בעלבון הקטן הזה, בכאפה הזאת, שלפעמים הוא לא נכון ולפעמים אני אומרת - יופי סבבה, אין לי בעיה להגיד שטעיתי ולעשות "אחורה פנה" ו… וזה פשוט היה ציוצים שקוראים, כמו שאני קוראת עכשיו, שפאקינג מי שעשה את זה ייקח אחריות, ולהגיד "כן זו אשמתכם. זו פשוט כן אשמתכם. וחשוב לי להגיד שזאת אשמתכם. זה בגלל ביבי, וזה בגלל, כן זה בגלל עוצמה יהודית וזה בגלל בן גביר, וזה בגללכם".
דור: [צוחק] כן.
שיר: זה פשוט בגללכם. ואני לא… אני לא הולכת, כאילו, אתם לא תגידו לי לא להגיד שזה בגללכם כשזה כן. מה עם הרגשות שלי? שזה בגללכם, מה עם זה? וזה פשוט כאילו אתה יודע, זה להבין שאתה לא יכול, אתה לא יכול שכולם, כאילו אתה לא יכול שכולם יאהבו אותך, אתה לא יכול לרצות את כולם כי אז אתה לא אומר כלום, אתה פשוט לא אומר כלום.
דור: כן, לגמרי. לגמרי. אני לפעמים קצת קשה לי עם זה.
שיר: גם לי קשה עם זה אבל נגיד מתי שהוא כתב את זה חשבתי "איזה באסה" כי אני יודעת שיש הרבה דתיים וחרדים גם ששולחים לי מיילים, בעיקר בגלל ההסכת של הארי פוטר.
דור: מיילים.
שיר: כי אין לי פייסבוק.
דור: מאוד חרדי.
שיר: כן אבל אני אוהבת את זה ואני תמיד עונה ואנחנו מתכתבים, ואני אוהבת את זה כי אני אומרת "הנה השוני, אנחנו נגשר עליו, זה שטויות, אנחנו…"
דור: כן.
שיר: אני כן אוהבת את הרעיון הזה, אבל… אני גם חושבת אם אתם לא מסוגלים לשמוע את הדעה שלי או אם אתם קוראים לדעה שלי "רעל" בגלל שאני אומרת שהאנשים האלה הם אשמים, בגלל הדעות הפוליטיות שלכם, אוקיי, בסדר. אני מוכנה לקבל את זה. ולהגיד את דעתי עדיין
דור: כן, לגמרי. וואי הכל כל כך מוזר, אין לי, אין לי, אני פשוט, אני פשוט לא יודע מה להגיד, רק כמה שהכל כל כך מוזר, ביחד עם הפרימטיבו אני מרגיש באמת בחלל כרגע.
שיר: אהבת את היין?
דור: אהבתי מאוד. זה יין שאני קניתי חשוב להגיד.
שיר: נכון.
דור: אה… וזה גם היין שבזמנו בתחילת הפודקאסט הייתי קונה אותו הרבה, זה ה-Zin שיש מנו וינו עם הציור של הבחורה הערומה עם הקעקועים.
שיר: זה נראה כמו קעקוע של פיראט ה…
דור: כל הבקבוק נראה כמו יין.
שיר: כן.
דור: שמוצאים בתוך…
שיר: חבית.
דור: בים כזה, ויש בפנים כזה פתק, זה… אני מאוד אוהב ת'יין הזה. אמ, אבל… וואי שמעי זה כן כל הדבר הזה פתאום גרם לי ל… מאוד לקוות ש… כאילו פתאום התחלתי לפנטז… על כזה שנחזור להופיע וזה ויהיה כיף.
שיר: יו, הלוואי וזה יקרה.
דור: תחשבי כאילו, נגיד שהייתי באוגנדה וזה ואנשים עשו קוק, [צוחק] ו… פתאום ראיתי איזה כמה אנשים שאני מכיר, פתאום היה מן שלום כזה נורא חם. כזה אובר לזה. נגיד גם עכשיו אנחנו התחבקנו. אנחנו לא בדיוק טיפוסים מתחבקים.
שיר: לא, אנחנו לא.
דור: זה מין כזה אובר כזה "הה!" אז כאילו בטח שהכל ייגמר יהיה סופר… לא יודע, מחבק כזה וחם וכולנו ביחד וזה, וזה כאילו גם כזה מאוד מאוד קיטשי אבל אני כאילו, טיפה קצת מחכה לזה.
שיר: לא לא אנחנו צריכים את זה, אבל…
דור: כאילו… די [צוחק]
שיר: זה נורא.
דור: אני לא יודע מה להגיד יותר, אני פשוט דיברתי כ"כ הרבה, אני כבר לא יודע מה להגיד, פשוט, פשוט די, פשוט הלאה, פשוט מספיק.
שיר: אני בודקת חדשות כי לא הסתכלתי הרבה זמן.
דור: אה, טוב, יאללה, חדשות בזמן אמת עם שיר ראובן.
שיר: יאללה.
דור: מה, את לא הסתכלת הרבה זמן?
שיר: כן.
דור: זה אותה… אני חושבת שהחדשות פחות או יותר חוזרות על עצמן, אני גם הפסקתי להסתכל כ"כ הרבה בגלל שאני כבר כ"כ כ"כ קראתי את זה הרבה.
שיר: אה… בסדר אין שום דבר חדש.
דור: כן.
שיר: כניסה קרקעית- לדעתי ביבי לא ייכנס.
דור: לא ייכנס? אין לו אומץ להיכנס?
שיר: הוא כזה אפס.
דור: רק את הקצה את אומרת.
שיר: איזה את הקצה לבן אדם אין קצה הבן אדם [דור צוחק] פשוט חתיכה של אפס. אני מתה לדעת אתה יודע, נכון, אני לא יודעת אם היה לך את זה אבל אבא שלי, כל פעם שהיה… כל יום כיפור מפרסמים נראה לי עדיין "הפרוטוקולים על מלחמת יום כיפור- מה שלא סיפרו לכם".
דור: לא…
שיר: תמיד זה כזה להיט במוספים. וזה כל מיני…
דור: פףף. אה נכון אני יודע על מה את מדברת. [צוחק]
שיר: כן. תמלולים של כלמיני זה אמר את זה וגולדה ומשה דיין והסורים וזה. וכאילו אני לא… הייתי כזה "די! זה היה כבר! מה זה מעניין אותך??" לא הבנתי למה הוא כ"כ… כשהייתי בת, אתה יודע, 11. הייתי כזה "מה הקטע שלך עם מלחמת יום כיפור? למי אכפת!" ועכשיו אני רק חושבת, אני רוצה לקרוא ספר של 2,000 עמודים שכולם מספרים את כל הסודות על כל מה ש… על משפחת נתניהו, על זה שההיא ממרצ זועבי הזאת שעירערה את הקואליציה של בנט ולפיד.
דור: כן…
שיר: עכשיו היא עובדת בהתנחלויות, ג'וב שאריה דרעי סידר לה, אני רוצה את כל משחקי הכס לגלות.
דור: אז זה כמו שאמ… זה מזכיר לי את מה שאמרתי לך מקודם שאני כאילו חושב על ההורים שלנו שעברו יותר דברים ובגלל זה הם ככה.
שיר: כן.
דור: אולי גם לנו יש עכשיו ת'דבר הזה, של כאילו, של הטראומה המאוד מאוד גדולה.
שיר: כן.
דור: כי כאילו, את יודעת הייתי [בלעג] "אני דור שלישי ואני עדיין מרגיש את זה" [צוחק] כאילו לך תזדיין, אתה לא באמת רציני. עכשיו כאילו באמת עברנו משהו שיעניין אותנו, ונגיד לנכדים שלנו על זה, והם יהיו כזה "לא אכפת לנו מזה, זה בעבר, אנחנו…
שיר: [צוחקת] "ברור שהיה לכם פוגרום אתם זקנים, זה מה שאמור להיות לכם".
דור: כן, אנחנו כאילו, "אנחנו, כל אחד מאיתנו, בארבעה מינים שונים, ואנחנו שוכבים עם חייזרים".
שיר: זה נראה לי לא יקרה, אתה יודע?
דור: מה, סקס עם חייזרים?
שיר: זה… לא, לא.
דור: לדעתי זה מעבר לפינה. לא זה?
שיר: [צוחקת] כל ה… כל ההשתוללות של השמאל, אני חושבת שזה…
דור: אה שזה.
שיר: זה, זה… אבל… אתם קפצתם גבוה מדי.
דור: וואלה.
שיר: לדעתי. אני אשמח שלא. אבל אני מרגישה שכזה, זה… זה… שוב, תהיה מלחמת העולם השלישית, אני לא יודעת איך היא תראה. אמרתי אתמול ל…
דור: אפשר לעשות אותה במקום אחר אבל?
שיר: אני חושבת.
דור: זאת אומרת כי יש הרבה אנשים, נגיד גם סין כזה יש להם עם ארצות הברית דברים, אז אולי שיעשו את זה.
שיר: אבל הם, אני אגיד לך מה העניין, סין וארה"ב לא רבות על שטח. שטח זו המלחמה הכי פרימיטיבית, זה היסוד של כל המלחמות, שטח, האם אתה רב על שטח או לא. אני חושבת שהמקום, בטח יש הרבה מקומות בעולם שרבים על שטח ואני לא מכירה אותם, כלמיני אפריקה, וכלמיני זה, אבל - פה רבים על שטח, פה הריב הוא ממש האם אנחנו נהיה פה או אם אתם תהיו פה. סין וארה"ב הן לא רבות על שטח, זה לא הריב, הריב הוא על שליטה עולמית, אידיאולוגית, כלכלית, וואטאבר… זה לא על… ארה"ב לא רוצה לגור בסין, היא לא רוצה ליישב שם אמריקאים.
דור: לא, לא.
שיר: סין קנדה וארה"ב זה לא מה שהם רוצים, בגלל שפה אנחנו רבים על שטח, פה אני חושבת שיהיוו קרבות אחושרמוטה.
דור: אני מנסה אבל לסיים בטון, בטון חיובי.
שיר: בטון חיובי…
דור: זה הטון. [צוחק]
שיר: בטון חיובי, מזרחים יכולים עדיין להוציא דרכון פורטוגלי.
דור: וואלה.
שיר: אשכנזים.
דור: יש לך את הדרכון הפורטוגלי?
שיר: יש לי, בטח.
דור: פורטוגלית? את אוהבת ננדוס? מה פורטוגלי בך בעצם?
שיר: אה… אכלתי שם בבורגר קינג, סניפים מקסימים, אוכל, חרא של אוכל.
דור: אני הייתי ארבעה ימים בליסבון, מאוד לא נהניתי.
שיר: לא, זו לא עיר כיפית.
דור: הבנתי שפורטו כיפית, אני חושב שגם צילמו בה הארי פוטר או משהו כזה נכון? את בטח יודעת יותר.
שיר: אני יודעת שג'יי.קיי. רולינג היתה נשואה לגבר פורטוגלי שהיכה אותה תוך כדי שהיא כתבה את הארי פוטר הראשון.
דור: וואו.
שיר: כן.
דור: למה הוא לא נתן לה לכתוב את הארי פוטר הראשון.
שיר: הוא אפילו היה כשהיא, הוא היה כזה, אמ… מחביא לה את ה… את הטקסט כדי שהיא לא תברח איתו, אז היא כל פעם היתה אומרת שהיא לוקחת כמה עמודים כדי לעבוד עליהם בבית קפה ואז מצלמת אותם עד שהיא סיימה לצלם את כל הספר כי היא כזה ידעה שזה הדבר הכי חשוב.
דור: תחשבי איזה סייקו היא נשמעה כשהיא סתם כתבה את הארי פוטר.
שיר: [צוחקת] נכון.
דור: זאת אומרת.
שיר: לפני שהצליח.
דור: זאת אומרת, זה לא מפורסם. סתם, היא לא כתבה לפני דברים נכון?
שיר: לא. היא היתה נורא צעירה.
דור: זה כאילו הבכורה שלה. היא פשוט בחורה שאומרת "כן אני כותבת ספר על ילד קוסם שהוא הולך לבי"ס מיוחד של קסמים ויש רעים ויש אוכלי מוות" וזה כאילו, הבן זוג שלה כזה "אמ… מה?"
שיר: טוב אחי. את רוצה כאפה אולי?
דור: "לא לא יש משחק ספורט כזה שהם על מטאטאים ו…" ג'יי.קיי. הכל בסדר? את בטוב? כי…"
שיר: [צוחקת] "ג'יי.קיי".
דור: [צוחק] "ג'ייקוש את בסדר? כי אני כאילו קצת דואג לך, שאת מדברת על דברים שהם לא ממש קיימים וכאילו" "לא לא זה כאילו ממש ממש… כאילו, זה, ויש להם פרופסור סנייפ" [צוחקים] וכאילו וואט דה פאק הולך איתך?! כאילו… זה, זה… אני תמיד חושב את זה על פנטזיה את יודעת? גם נגיד על משחקי הכס, איך קוראים לבחור של המשחקי הכס?
שיר: ג'.ר.ר. מרטין?
דור: גם פה יש את הראשי תיבות של ה…
שיר: כן.
דור: של ה… אם אתה זה, וגם, כאילו, המציא עולם שזה, עכשיו זה בסדר אבל בהתחלה זה כאילו.
שיר: יכול להיות שג'.ר.ר. מרטין זה… זה "שר הטבעות", אני לא אוהבת פנטזיה אני אוהבת רק הארי פוטר.
דור: רק הארי פוטר.
שיר: נו נראה לי שמרטין.
דור: אבל זה גם, יש בזה משהו פא… ממש ווירד כאילו, להמציא…
שיר: אני לא מבינה מה דחוף עכשיו לכתוב על אלפים, אתה מבין מה אני אומרת?
דור: ממש!
שיר: לא אוקיי, ג'.ר.ר. מרטין זה משחקי הכס. ג'יי.אר. טולקין זה שר הטבעות.
דור: טוב, לא… אולי הוא נקרא על שמו [צוחקים] ג'יי.אר. אמ… אז זה מה שאני אומר על ג'יי.קיי. רולינג.
שיר: אני מבינה אותך, אני מבינה אותך.
דור: אבל… כן, אני, את יודעת שהאמת אני זה, אני כן אגיד לך כי אנחנו כבר מדברים, שאני כאילו, מבאס אותי שאף פעם לא שמעתי את הפודקאסט שלך של הארי פוטר, שאני יודע שזה אחד הדברים שאנשים הכי, הכי מכירים בך בעצם.
שיר: נכון.
דור: והכי אוהבים, ואני כאילו, בגלל שקראתי איזה חמישה ספרים וגם האחרון היה באלפיים ו… שלוש? נכון יצא החמישי או משהו כזה?
שיר: החמישי, 2003, כן.
דור: אני זוכר שקראתי את זה, אה, אני פשוט, אני גם לא זוכר, אז אני כאילו, אני לא מבין את כל הדבר וסתם חבל לי, תמיד הרגשתי באסה שאני מפספס מלא.
שיר: קודם כל, זה מקסים שאתה מרגיש ככה, חוצמזה אני לא יודעת אם זה יעניין אותך. אנחנו כן מדברים הרבה על רגשות ועל פסיכולוגיה ועל היסטוריה וכולי וכולי, אבל, אה אני לא יודעת אם זה יעניין, כאילו הרבה פעמים שואלים אותי, זה יעניין אותי אם לא קראתי הארי פוטר? ואני חושבת, תכלס לא. תכלס זה לא יעניין אם לא קראת הארי פוטר, לדעתי זה לא יעניין אותך. אני כן יודעת שיש אנשים שהאזינו לזה בלי לקרוא הארי פוטר ואז התחילו לקרוא הארי פוטר ונכנסו ממש להארי פוטר, אבל… אני גם לא יודעת איך אפשר לא להיות ממש בקטע של הארי פוטר.
דור: אה… די בקלות.
שיר: לא יכולה לדמיין דבר כזה.
דור: לא הרבה, לא הרבה, לא הרבה מאוד עבודה. אני זוכר שזה היה מאוד מלהיב שקראתי את זה, אני זוכר שקראתי את הספרים הראשונים, קראתי, קניתי את זה בשבוע הספר בכיכר רבין.
שיר: או איזה חמוד.
דור: וסבתא שלי קנתה לי את זה. והייתי הולך ברחוב עם הספר.
שיר: בדיוק. ברור.
דור: אני ממש, אני ממש זוכר את עצמי עובר מעבר חציה עם הספר ביד. פשוט לא מסוגל.
שיר: אי אפשר להפסיק לקרוא את זה.
דור: לא מסוגל להפסיק ואתה אומר "יו" ו"ואם אני הייתי מגלה שאני קוסם ויש לי כוחות, וכאילו תמיד הרגשתי אפס אבל בעצם אני שייך לאיזה משפחה מיוחדת ואני צריך להילחם בוולדמורט" או וואטאבר, אני לא זוכר כ"כ מה הסיפור הזה.
שיר: זה הסיפור.
דור: כן, משהו כזה.
שיר: זה, זה מטורף, זה פשוט מטורף, וגם בקריאה הזאת שעשיתי עם דור אז כאילו אתה מבין, היא פשוט מבריקה, היא פשוט, היא באמת, היא באמת גאונה.
דור: עשיתם כאילו פרשת השבוע כזה נכון?
שיר: ככה רציתי שיקראו לפודקאסט במקור "פרשת השבוע" והתאגיד אמרו כזה "חמודה יש לנו ערוץ מורשת, [צוחקים] יש כבר פודקאסט בשביל פרשת השבוע".
דור: ואנחנו יודעים כמה אנחנו אוהבים את המורשת.
שיר: אה… אבל… זה באמת, זה מדהים. זה באמת ספר מדהים.
דור: וואו. טוב, המלצת הצפייה והאזנה והקריאה לפרק הזה היא סדרת הספרים הארי פוטר.
שיר: אני ממליצה על הספרים "הארי פוטר".
דור: מאת הטרפית…
שיר: די אל תגיד את זה.
דור: [צוחק] ג'יי קיי רולינג. נראה לי שסיימנו.
שיר: בסדר. בסדר.
דור: אני גמור כבר מיין. הפרימיטיבו היה כיף, היה מעניין.
שיר: היה תענוג.
דור: היה זה, תודה ששלחתם הודעות. אה… באמת לשאול מה יש לך לקדם נזכרתי שאנחנו במלחמה במזרח התיכון ואולי בעולם. אז תודה שיר, תודה שבאת.
שיר: תודה דור. תודה שהזמנת אותי.
דור: ו… ימים יפים. ותודה לאופיר קנר על כל העריכה והכל. יאללה נתראה בעוד פרקים. תכתבו לי אם אתם רוצים, כל דבר, כל משהו, אני זמין. אה… הופעות, דרישות לפרקים מסוימים, דברו איתי. יאללה ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Kommentare