הפרק יעסוק באלבום השביעי של הביטלס, "רבולבר", ויתמקד בעיקר בשירים של פול מקרטני.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/09/1981.
[פתיח]
קריין: "מסע הקסם המסתורי", סיפורה של להקת החיפושיות. "מסע הקסם המסתורי", סדרת תוכניות בעריכת יואב קוטנר. והיום, הפרק ה-27 - האלבום "ריבולבר", חלק ב' - השירים של פול מקרטני.
[קטע מהשיר "Sgt. Pepper Lonely Hearts Club Band"]
“…It's wonderful to be here
It's certainly a thrill
You're such a lovely audience
We'd like to take you home with us
We'd love to take you home…”
[ברקע השיר "Got To Get You Into My Life"]
יואב: שלום לכם. בשבוע שעבר התחלנו לשמוע את האלבום השביעי של הביטלס "ריבולבר". אלבום הנחשב בעיני רבים לאחד מאלבומיהם הטובים ביותר. בתוכנית הקודמת השמענו את השירים שכתבו ג'ון לנון וג'ורג' האריסון. היום נשמע את השירים של פול מקרטני. החלוקה הזאת לשתי קבוצות נועדה להקל על ניתוח התקליט ועל ההבחנה בין הכיוון היצירתי של פול לעומת זה של ג'ון. כדאי להזכיר שוב שכאשר יצא האלבום הזה, באוגוסט 1966, שמעו המאזינים יצירה אחת משותפת לג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו. בסוף התוכנית היום נביא שוב סקירה מהירה של שירי האלבום, לפי הסדר בו הם יצאו לאור. בספר על הביטלס שהוציאו עורכי השבועון הבריטי "New Musical Express" נכתב על "ריבולבר":
קריינית: [מקריאה] "האלבום הכמעט מושלם הזה יכול להיראות כשיא הקריירה היצירתית של הביטלס. הם ייקחו על עצמם בעתיד הפקות שיוכתרו בביקורות דומות, חלקן שאפתניות יותר, אך "ריבולבר" הוא הישג כזה שכל אומן היה יותר משמח לראות אותו כפסגת הקריירה שלו, לא פחות מכך. האלבום הזה היה יכול להיווצר רק בנקודת מפנה זו בקריירת הביטלס."
[ברקע השיר "Good Day Sunshine"]
"ההופעות היו בשבילם מעצור למוזיקה. "ריבולבר" מסמל את העלייה של הביטלס כלהקת אולפן טהורה. ביחד עם הריכוז של כל ההשפעות עליהם, במקום אחד ובזמן אחד, ביחד עם המשיכה שלהם אל אידיאולוגיות המבוססות על סמים, הכל השתלב במכלול שישתמשו בו בשמחה שהפכה לאופנה מסחררת. פרט לכישרון המבריק, שבא לידי ביטוי כמעט בכל שיר באלבום, יש כאן עדיין גורם חזק של משמעת מתחת לפני השטח. משמעת שאפיינה תמיד את עבודתם ושהופכת את "ריבולבר" לחסר זמן. שלא כמו "סרג'נט פפר", האלבום הזה עבר את הזמן בצורה נאה. הוא אפילו הצליח להתבגר עם הזמן. הערך של ההמצאות המוזיקליות, המבט החברתי והאינטואיציות גלויות הלב נשמע היום מרענן ממש כמו ביום בו יצא האלבום הזה לאור. האפקט הכללי של "ריבולבר" הוא מופלא. הביטלס לא עברו אף פעם את רמת הכתיבה והנגינה שאפשר למצוא כאן כמעט בכל שיר. למרות שג'ון לנון אמר מאוחר יותר שהוא כלל לא זוכר את ההקלטה של "ריבולבר", נראה שזהו אחד הביטויים הנפלאים ביותר של יצירת הביטלס."
[קטע מהשיר "Good Day Sunshine"]
“…She knows she's lookin' fine
I'm so proud to know that she is mine
Good day, sunshine
Good day, sunshine…”
יואב: אנחנו פותחים בשיר שקט מאוד. אחד משירי האהבה הנפלאים ביותר שכתב פול מקרטני - "כאן, שם ובכל מקום", "Here, There and Everywhere". גם פול וגם ג'ון היו תמימי דעים בכך שזהו אחד השירים המושלמים ביותר שיצר פול. קולו של פול מוכפל כאן, והביטלס הוסיפו כאן גם כלי קצב מיוחדים, נקישה באצבעות.
[קטע מהשיר "Here, There and Everywhere"]
“To lead a better life
I need my love to be here
Here, making each day of the year
Changing my life with a wave of her hand
Nobody can deny that there's something there
There, running my hands through her hair
Both of us thinking how good it can be
Someone is speaking
But she doesn't know he's there
I want her everywhere
And if she's beside me I know I need never care
But to love her is to need her everywhere
Knowing that love is to share
Each one believing that love never dies
Watching their eyes and hoping I'm always there
I want her everywhere
And if she's beside me I know I need never care
But to love her is to need her everywhere
Knowing that love is to share
Each one believing that love never dies
Watching their eyes and hoping I'm always there
I will be there
And everywhere
Here, there and everywhere.”
יואב: "כאן, שם, ובכל מקום"
[ברקע השיר "God Only Knows" של הביץ' בויז]
פול מקרטני אמר שאת השיר הזה הוא כתב בהשראת השיר "רק האל יודע", "God Only Knows", של נערי החוף. האם זה נשמע לכם דומה?
[המשך השיר "God Only Knows"]
“I may not always love you
But long as there are stars above you
You never need to doubt it
I'll make you so sure about it
God only knows what I'd be without you
If you should ever leave me
Well, life would still go on, believe me
The world could show nothing to me
So what good would living do me?
God only knows what I'd be without you…”
יואב: נערי החוף. ואנחנו חוזרים אל הביטלס ואל השיר "כאן, שם ובכל מקום". יוסי מר-חיים אומר על השיר הזה:
יוסי: בשיר הזה יש דבר שמי שמכיר קצת שירים של הביטלס לא נתקל, אבל מי שמכיר מיוזיקלס יודע - במיוזיקל אין שיר בלי הקדמה מוזיקלית. והקדמה היא בדרך כלל חומר אחר. כאן זה חדש לגמרי. [פתיח פסנתר של "Here, There and Everywhere"] ואז באה טקסטורה שזה בפירוש מיוזיקל. [המשך נגינת פסנתר] אפשר להגיד "לא אופייני לביטלס". זה מאוד אופייני לפול מקרטני לקחת את ה… שלושת האקורדים העוקבים. [נגינת פסנתר] דבר שהיה יותר מתאים ל"אוקלהומה". [נגינת פסנתר מתוך "אוקלהומה"] המון המון שירים ממחזות מוזיקליים משתמשים בדבר הזה. מה שהוא עושה, הוא עושה פתאום פנייה כזאת. [נגינת פסנתר מתוך "Here, There and Everywhere"] ועכשיו ההפתעה. [המשך נגינת פסנתר] שיר מלא הפתעות. יפה נורא. מילים, אני חושב, ממש מתוקות, נעימות במיוחד. איכשהו זה מין אנטיתזה לכל מה שג'ון עושה בתקליט הזה.
יואב: יוסי מר-חיים. על השיר הבא, "צוללת צהובה", כתב פרשן שירי הביטלס וילפריד מלרס:
קריינית: [מקריאה] "השיר "צוללת צהובה" מופיע באלבום אחרי "כאן, שם ובכל מקום" של פול. הביטלס מטרפדים את הרכות שב"כאן, שם ובכל מקום" עם "הצוללת הצהובה". אחרי הטנור הרך של פול, הצליל הכהה והליברפולי של רינגו מחזיר אותנו למציאות. לעיר שבה נולדתי, כדברי השיר, במקצב חגיגי שמזכיר להקות חובבניות בחגיגות של פועלים. אבל כפי שהפשטות של "כאן, שם ובכל מקום" מטעה, כך גם הבנאליות של "צוללת צהובה". היא מטעה כיוון שהשיר הזה הוא החייאה של זיכרונות ילדות וגם חופש לחלום. חסר מודעות עצמית כמו שיר ילדים שובבי, אבל אמיתי לניסיון שלהם. אלה לא גיבורי קומיקס אמריקנים שמטפסים על הצוללת הצהובה, אלא דן המיואש ולורד סנוטי והחבר'ה שלהם. היציאה אל ים החלומות היא מהמזח של ליברפול. השיר הזה הוא מעין מעבר מהילדות האנושית אל העולם המיסטי, שיתגלה במלואו ב"סרג'נט פפר". המוסיקה מזכירה ילדות בליברפול והיא נושאת את הביטלס בצוללת אל הלא מודע, מקום משם תצמח המוסיקה היותר טובה שלהם בעתיד."
יואב: את השיר "צוללת צהובה" כתב פול מקרטני. בתמליל עזרו לו ג'ון לנון והזמר דונובן שהוא חבר של הביטלס. במקלת הרקע העליזה של השיר משתתפים חברים ובני משפחה, ביניהם פטי הריסון, מל אוונס, ניל אספינול, ג'ורג' מרטין, ג'פרי אמריק הטכנאי ועוד רבים אחרים. האפקטים של הצוללת בתוך המים נוצרו על ידי ג'ורג' הריסון, שערבל מים בתוך דלי. ג'ון יצר גם הוא אפקט מיוחד כשנשף לתוך המים בקשית. "צוללת צהובה".
[השיר "Yellow Submarine"]
“In the town where I was born
Lived a man who sailed to sea
And he told us of his life
In the land of submarines
So we sailed on to the sun
'Til we found a sea of green
And we lived beneath the waves
In our yellow submarine
We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine
We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine
And our friends are all aboard
Many more of them live next door
And the band begins to play
We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine
We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine
Full steam ahead, Mister Boatswain, full steam ahead
Full steam ahead it is, Sergeant
(Cut the cable, drop the cable)
Aye-aye, sir, aye-aye
Captain, captain
As we live a life of ease (a life of ease)
Every one of us (every one of us)
Has all we need (has all we need)
Sky of blue (sky of blue)
And sea of green (sea of green)
In our yellow (in our yellow)
Submarine (submarine, aha)
We all live in a yellow submarine
A yellow submarine, yellow submarine
We all live in a yellow submarine
A yellow submarine, yellow submarine
We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine
We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine.”
יואב: רינגו סטאר, "צוללת צהובה". השיר שלפיו נוצר הסרט המצויר "צוללת צהובה" בשנת 1968.
[השיר "Yellow Submarine" ממשיך להתנגן ברקע]
יוסי: רינגו לא כתב את השיר "צוללת צהובה", את השיר כתבו לנון ומקרטני, אבל בעצם זה השיר של רינגו. הם הרגישו שיש צורך שרינגו ישיר בעצם בכל תקליט. השיר הוא מאוד מאוד פשוט. יש שמה תרומה מאוד יפה בעיבוד מבחינת האפקט של צוללת, של פיקוד על אונייה. מים, תזמורת, כלי נשיפה. הדבר הזה מאוד מאוד מזכיר לנו את "סרג'נט פפר". פתאום יש תופעה חדשה, הקשר בין הביטלס ותזמורת כלי נשיפה. כלי הנשיפה, שלא בנוסח ג'אז נעלמו כמעט מהמפה בשנות ה-60, מי השתמש בכלל בכלי נשיפה? רק bands של בתי ספר. עכשיו הביטלס בעקביות מעלים את העניין של כלי נשיפה, ולא כמו Blood, Sweat and Tears כנגני ג'אז אינדיבידואליים שחברים בלהקה, אלא משאילים כלי נשיפה לצורך מטרה מסוימת. כאן לצורך התזמורת שמנגנת כשהצוללת הצהובה מגיעה.
יואב: השיר "צוללת צהובה" זכה לפרשנויות רבות, בעיקר התמליל שלו שרבים ניסו למצוא בו סימנים לשימוש בסמים או סמלים אחרים. רינגו נשאל האם ב"צוללת צהובה" יש רמז בתמליל לסמים:
קריין: "בכלל לא, זהו שיר ילדים פשוט בלי שום משמעות נסתרת. הרבה אנשים פירשו את השיר כשיר מלחמה, שכל העולם יחיה בצוללות צהובות, זה לא המקרה."
[הקלטה]
Ringo: “and it was great, you know.”
Reporter: “Do you think so?”
Ringo: “Strictly fun. Yeah. Funniest one I ever made.”
Reporter: “Well, it’s up to you.”
קריין: "זה היה השיר העליז ביותר שאני שרתי".
יואב: ופול מקרטני הוסיף באותו נושא:
קריין: "ידעתי שהשיר הזה יקבל כל מיני פירושים, אבל זה היה באמת שיר ילדים. אהבתי את הרעיון שילדים ישירו אותו, זו הייתה כל הכוונה, לכן זה היה צריך להיות שיר קל מאוד, אין בו אף מילה גדולה אחת. לילדים קל יותר להבין אותו מאשר למבוגרים: 'בעיר שבה נולדתי חי איש שהפליג בים. הוא סיפר על חייו בארץ הצוללות'. זו באמת התחלה של סיפור ילדים. יש מין ממתק שנראה כמו סוכר מקרח, זה ממתק כזה שמכניסים לתוך מים ושותים. קראו לזה 'צוללת' והיינו אוכלים את זה בחופש."
[השיר "Yellow Submarine" מתחזק]
“…We all live in a yellow submarine…”
יואב: "צוללת צהובה". ומשיר הילדים שכתב פול מקרטני אל אחד השירים המבוגרים והרציניים ביותר שהוא כתב. "אלינור ריגבי".
[מנגינת השיר "Eleanor Rigby" ברקע]
ג'ון לנון סיפר על השיר הזה:
קריין: "פול התחיל לכתוב את השיר הזה ונתקע עם הטקסט. במקום לבוא אליי ולבקש עזרה, הוא בא אל כולנו ואמר 'היי בחורים, תגמרו את הטקסט', והוא בעצמו הסתובב באולפן. די נפגעתי מהיחס שלו, מהעובדה שהוא זרק כך את השיר לעברי, אבל זו הייתה חוסר הרגישות האופיינית לפול. השיר הזה היה חשוב לי, אז עזרתי לו לכתוב אותו. לצערי, אינני יכול לקבל על עצמי את הקרדיט לעיבוד הנהדר של הכינורות. ג'יין אשר, החברה של פול באותה תקופה, הפנתה אותו ליצירות של ויואלדי והוא לקח את העיבוד ישירות ממנו."
יואב: ופול מקרטני עצמו מספר על יצירת השיר "אלינור ריגבי":
קריין: "השיר הזה נולד כשישבתי ליד הפסנתר, מצאתי את השורה הראשונה של המלודיה והתחלתי להשתעשע עם מילים. בהתחלה שרתי 'מיס דייזי הוקינס, והיא אוספת את האורז בכנסייה אחרי חתונה'. ככה התחילו הרבה מהשירים שלנו באותה תקופה, כשהשורה הראשונה לקוחה מספרים או מעיתונים. בהתחלה חשבתי על הדמות הראשית בשיר, כאל מיס דייזי הוקינס הצעירה. קצת דומה לאנאבל לי, אבל לא כל כך סקסית. אבל פתאום בא לי הרעיון שהיא אוספת אורז מהרצפה בכנסייה, כך שהיא צריכה להיות המנקה. היא פספסה את החתונה והיא הייתה בודדה מאוד. למעשה היא פספסה את הכל בחיים שלה. לא אהבתי את הצלצול של השם דייזי הוקינס. רציתי שם שישמע יותר אמיתי, ואז חשבתי על אלינור ריגבי. הדמות הבאה בשיר היא האב מקנזי. זה היה צריך להיות בהתחלה אבא מקרטני, אבל חשבתי שזה יהיה קצת עצוב לשלב את אבא שלי בשיר הבדידות הזה. אז חיפשתי שם בספר הטלפונים ומצאתי את האב מקנזי. הוא היה בדיוק כפי שדמיינתי אותו, בודד מאוד. בשלב הזה לא ידענו איך השיר יתפתח. ג'ון ואני חשבנו האם ייתכן איזשהו קשר בין אלינור ריגבי והאב מקנזי, אבל לא יכולנו לראות איך. ניגנתי את השיר לג'ון והחלטנו לגמור אותו. זאת הייתה הנקודה. היא לא הצליחה. אלינור ריגבי לא הצליחה עם אף אחד, היא אפילו לא נראתה כמו אחת שתצליח אי פעם."
[השיר "Eleanor Rigby" מתנגן ברקע]
“Ah, look at all the lonely people
Ah, look at all the lonely people…”
יוסי: השיר "אלינור ריגבי" שהוא בלי ספק אחד השירים החשובים ביותר שנכתבו בשנות ה-60 בכלל. יש בשיר הזה תופעות מוזיקליות נהדרות. קודם כל, הליווי של כלי מיתר [נגינת פסנתר]. הטקסטורה הזאת שהיא מאוד מאוד יפה, היא מאוד מאוד שונה מ-"Yesterday". משום שב-"Yesterday" הם עשו תפקיד מילוי. כל אחד החזיק את הקשת, וכשהגיע הזמן לאקורד הבא, ניגן את האקורד הבא. כאן יש כבר כתיבה, ואני חושב כאן הקרדיט הוא של ג'ורג' מרטין, כתיבה נהדרת לכלי מיתר. ליווי עם קצב, שמה הבעיה כלי מיתר? כי ויולה, כינור, זה לא כלים קצביים במיוחד. אבל השימוש הזה [נגינת פסנתר] והבס [נגינת פסנתר] בס אדיר בצ'לו. עכשיו, קצת דברים מוזיקליים שלפעמים לא שמים לב. כשהם שרים [צלילי פסנתר] מישהו אחר שר [צלילי פסנתר], ומקבלים את שני הדברים האלה ביחד, וזה שני דברים שונים בהחלט. הם עושים את זה ביחד. אם לא מתייחסים בציניות, ופשוט מקשיבים לזה בלי לחשוב שזה הביטלס, וזה כלי מיתר וכל מיני דברים, זה שיר מרגש בצורה שלא תאומן. ממש זה מביא דמעות.
יואב: פול מקרטני הוא הביטל היחיד המשתתף בהקלטת השיר הזה. איתו מנגנת תזמורת קאמרית של ארבעה כינורות, שתי ויולות ושני צ'לו. "אלינור ריגבי".
[השיר "Eleanor Rigby"]
“Ah, look at all the lonely people
Ah, look at all the lonely people
Eleanor Rigby
Picks up the rice in the church
Where the wedding has been lives in a dream
Wait's at the window
Wearing the face that she keeps in
A jar by the door who is it for?
All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong?
Father Mackenziе
Writing the words of a sermon
That no one will hеar no one comes near
Look at him working
Darning his socks in the night
When there's nobody there, what does he care?
All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong?
Ah, look at all the lonely people
Ah, look at all the lonely people
Eleanor Rigby died in the church and was
Buried along with her name nobody came
Father Mackenzie
Wiping the dirt from his hands as
He walks from the grave no one was saved
All the lonely people
Where do they all belong?”
וילפריד מלרס כתב על השיר "אלינור ריגבי":
[עיבוד ג'ז ל-"Eleanor Rigby" מתנגן ברקע]
קריינית: [מקריאה] "'אלינור ריגבי' הוא שיר פרו אהבה. זוהי לא אותה האהבה ששלטה בשירי הביטלס הראשונים. המשמעות שלה כאן שונה. זהו שיר על רחמים, בדידות ופער הדורות. שלושה נושאים מקובלים מאוד בתקופה זו של יצירת הביטלס. השיר הוא למעשה בלדה, סיפור מעשה מושר, והמילים הן שירה. הוא מספר על מנקה בשם אלינור ריגבי, אישה מבוגרת, שאוספת אורז בחתונה של מישהו אחר. היא חיה בחלום, שומרת את פניה בצנצנת ליד הדלת. השיר הוא גם על האב מקנזי. כומר שחי לבדו, מתקן את הגרביים שלו בלילה הריק. כותב דרשה שאף אחד לא רוצה לשמוע. מנקה את ידיו מהלכלוך. הלכלוך מן הקבר בו קבר את אלינור ריגבי, בטקס שאיש לא היה נוכח בו. המילים הפשוטות האלה מצליחות לצייר לא רק את שתי הדמויות הבודדות האלה, אלא את כל האנשים הבודדים. אלינור ריגבי והאב מקנזי קשורים אולי לדמויות אמיתיות מילדותם של הביטלס, אבל הם מייצגים את כל האנשים הבודדים, וזה כולל אותנו ואת הביטלס הצעירים. ולמרות זאת, אין בשיר הזה התמכרות לרגשות. הליווי של כלי המיתר שומר על הקצב כל הזמן, ומונע מהשיר לגלוש לרגשנות מוגזמת."
יוסי: הערה מאוד נכונה, משום שאם היה מלווה את זה ככה [נגינת פסנתר]. אם היה נותן אותו ליווי כמו של "Yesterday", זה היה ממש אופרת סבון. הדבר הזה, שכל הזמן יש קצב ברזל [נגינת פסנתר קצבית] זה לא נותן לזה לגלוש לרגע אחד לרחמים עצמיים.
יואב: על עיבוד המיתרים הנפלא של השיר הזה אמר ג'ורג' מרטין:
קריין: "בעיבוד ל'אלינור ריגבי' השתמשתי ברעיונות מוסיקליים של מלחין מוסיקה לסרטים בשם ברנרד הרמן. הוא כתב למשל את המוסיקה לסרט 'פרנהייט 451', ואני השתמשתי בה כמודל לעיבוד המיתרים, כשאת ההרמוניות שאבתי מפול מקרטני".
יואב: השיר "אלינור ריגבי" זכה בפרס הגראמי, האוסקר של עולם המוזיקה. פול זכה בפרס, כזמר הסולן הטוב ביותר בשנת 1966. [השיר "Eleanor Rigby" מתנגן ברקע] השיר "אלינור ריגבי" היה בין השירים הראשונים של הביטלס, שזכו להערכה רבה גם בגלל המילים שלהם. למרות שהיו כמובן שירים קודמים בעלי תמלילים מצוינים. ביקשתי מדוקטור שמעון זנדבנק, שהוא מרצה לספרות באוניברסיטת ירושלים, לומר מספר מילים בקשר לשיר הזה ולשירים אחרים של הביטלס.
ד"ר זנדבנק: העובדה המרכזית שצריך לקחת בחשבון, כשבוחנים את שירי הביטלס מבחינה ספרותית, היא שאלה הם שירים שהמילים והמנגינה שלהם באו מאותו מקור. בדרך כלל, כיום, אנחנו מתייחסים בנפרד לשיר כשיר כתוב, ושיר כמשהו ששרים. בתחילת ההיסטוריה של השירה, מילים ומנגינה באו תמיד מאותו מקור. עצם הרעיון של הפרדה בין מילים ומנגינה הוא רעיון חדש יחסית. זה קורה לפני 400 שנה בערך. הצמידות של מילים ומנגינה היה משהו מובן מאליו. בתחילת ההיסטוריה של השירה. תפילות, שירי פולחן, שירי עבודה וגם אחר כך, גם בציוויליזציה יותר מתקדמת, הטרובדורים, הזמרים הנודדים, בימי הביניים וכולי, כולם כתבו מילים ומנגינה בבת אחת. וזה לא היה שמילים היו מוכנות ואחר כך הלחינו אותם, אלא הדברים האלה באו מאותו מקור, המוזיקה והמילים. כשאנחנו רואים ניסיון מודרני כזה, כמו של הביטלס, לחבר מילים למנגינה ומנגינה למילים, כששני הדברים באים ביחד, הרי צריך לקחת בחשבון את העובדה הזאת. מכיוון שהמבנה המוזיקלי מכתיב הגבלות מסוימות לגבי המילים, למשל החזרות, האופייניות למוזיקה. הפזמון החוזר. הקבלות שונות, וגם פשטות. אי אפשר כאן שתהיה אותה רב משמעות, אותן דקויות של תוכן, האופייניות לשירה כתובה, לשירה שקוראים. המילים צריכות להיות פשוטות, שקופות, ברורות, בעלות מסר פחות או יותר חד משמעי. הצורה השירית שממחישה ביותר פזמון חוזר, חזרות, הקבלות, בהשפעת המוזיקה היא צורת הבלדה. הבלדה, שהיא שיר סיפורי, בראשית דרכה הייתה שיר מושר. שיר סיפורי מושר, עם פזמון חוזר, ועם הרבה מאוד הקבלות, ועם איזו עלילה פשוטה, דרמטית, קליטה מאוד לאוזן.
יואב: האם "אלינור ריגבי" יכול לחשב כבלדה?
ד"ר זנדבנק: כשלוקחים שיר כמו "אלינור ריגבי", יש לנו כאן מעין בלדה כזאת. יש כאן סיפור מעשה, מינימלי, אבל בכל אופן סיפור מעשה, עצוב, אופייני מאוד לבלדה, בקווים מאוד מאוד כלליים על עלמה בודדה, כומר בודד, ובבית השלישי מפגש של השניים. אלינור ריגבי מתה, ופאת'ר מקנזי אומר את התפילה על הקבר. והטקסט כולו בנוי על הקבלות וחזרות המוכתבות על ידי המנגינה החוזרת והמקבילה. יש ההקבלה הזאת של הבדידות המשולשת, של העלמה לבד, של הכומר לבד, של הלוויה. הצירוף הזה של אורז וחלום, של הקונקרטי מאוד, ושל החלום הזה שלעולם אינו מתגשם שהיא חיה בו, יש בזה איזה כוח. יש כאן בסך הכל שיר שמנצל את ההקבלות וחזרות המוזיקליות על הצד היותר טוב. הסימנים שהוא נכתב למוזיקה הם סימנים מינימליים שאינם פוגעים בו כשיר, רק החזרות אולי. All Alone The People, Look At All Alone The People, Look At All Alone The People, אבל אפילו החזרות האלה, שמוכתבות בוודאי על ידי המוזיקה, מנוצלות כאן לצורך הבאת עמדה רגשית. העצב הזה שבבדידות. האמפתיה עם הבדידות.
יואב: תודה לדוקטור שמעון זנדבנק. אנחנו ניפגש איתו בתוכניות הבאות. עד כאן, "אלינור ריגבי".
[ברקע השיר "For No One"]
ואנחנו עם עוד אחד מהשירים הכמו קלאסיים שכתב פול מקרטני, "For No One", "לאף אחד". גם על השיר הזה אמר ג'ון לנון, שהוא אחד האהובים עליו ביותר. פול מנגן פה בפסנתר, ואת סולו הקרן שתשמעו באמצע השיר זמזם פול לג'ורג' מרטין, שרשם על פי הזמזום תווים, ומסר אותם לנגן הקרן, אלן סיביל, שהוא נגן בתזמורת הפילהרמונית של לונדון. "לאף אחד". "For No One".
[המשך השיר "For No One"]
“Your day breaks, your mind aches
You find that all her words of kindness linger on
When she no longer needs you
She wakes up, she makes up
She takes her time and doesn't feel she has to hurry
She no longer needs you
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years
You want her, you need her
And yet you don't believe her
When she says her love is dead
You think she needs you
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years
You stay home, she goes out
She says that long ago she knew someone
But now he's gone, she doesn't need him
Your day breaks, your mind aches
There will be times when all the things she said will fill your head
You won't forget her
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years”
יואב: "בשביל אף אחד". יוסי מר-חיים אומר:
יוסי: אחד הדברים היפים ביותר שאני מכיר. [השיר "For No One" מתנגן ברקע] זה ברור שזה אחד הכיוונים של הביטלס, זה לקחת כלי סולו, לשייך אותו לשיר מסוים. זה יכול להיות אורגן, פה זה קרן. אני יכול להביא עוד הרבה מאוד דוגמאות, שבהן כלי מסוים נושא איזשהו message שאי אפשר לתת את זה בצורה אחרת. [נגינת פסנתר] אז זה מוצרטי, טקסטורה מוצרטית אופיינית. זה ברור שג'ורג' מרטין פה, הוא התלבש על העניין. פול לא ידע לכתוב את זה.
יואב: וג'ון אמר על ג'ורג' מרטין:
[הקלטה]
John Lennon: “We did a lot of learning together. He had a very great musical knowledge and background.”
קריין: "למדנו הרבה מאוד ביחד. לג'ורג' היה רקע וידע מוסיקלי עצום. הוא יכל לתרגם ולהציע לנו הרבה דברים, וזה מה שהוא עשה. הוא בא עם רעיונות טכניים מדהימים - להאיט את הפסנתר ודברים כאלה. אנחנו היינו מזמזמים לו רעיונות והוא היה הופך אותם למעשים. הוא למשל היה אומר 'האם שמעתם על אבוב? זה יכול להיות נחמד'. באמת גדלנו ביחד."
[השיר "For No One" מתגבר]
“…And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years”
יואב: השיר הבא של פול מקרטני הוא "Good Day Sunshine", "יום טוב, השמש זורחת". יוסי מר-חיים אומר:
יוסי: עכשיו אני מגיע לדבר שהוא שוב פעם תרגיל סגנוני בסגנון אחר, מין שנות ה-20, ה-"Good Day Sunshine". אני חושב שאני אוכל להמחיש את זה על ידי נגינת הליווי. [נגינת פסנתר] נגינת הפסנתר כאן, היא נגינת פסנתר שעוד לא שמענו אצל הביטלס, מהסיבה הפשוטה שהם לא כתבו שיר בסגנון הזה. הפסנתר כאן הוא פסנתר באמת מין הונקי טונק כזה של שנות ה-20. אחת ההברקות של פול מקרטני פה זה להיכנס לשנות ה-20, אבל באווירה של מילים שברור לנו שזה לא… זה לא שנות ה-20.
יואב: בפסנתר בשיר הזה מנגן הפעם ג'ורג' מרטין.
[השיר "Good Day Sunshine"]
“Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
I need to laugh and when the sun is out
I've got something I can laugh about
I feel good, in a special way
I'm in love and it's a sunny day
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
We take a walk, the sun is shining down
Burns my feet as I touch the ground
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Then we lie, beneath the shady tree
I love her and she's lovin' me
She feels good (she feels good)
She knows she's lookin' fine
I'm so proud to know that she is mine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine”
יואב: "Good Day Sunshine". "יום טוב, השמש זורחת".
[קטע מהשיר "Got to Get You into My Life"]
“I was alone, I took a ride
I didn't know what I would find there
Another road where maybe I
Could see another kind of mind there
Ooh, then I suddenly see you
Ooh, did I tell you I need you
Every single day of my life?…”
[השיר "Got to Get You into My Life" ממשיך ברקע]
ועוד שיר אחד של פול באלבום "ריבולבר". "Got to Get You into My Life" "אני צריך להכניס אותך אל חיי". ג'ון אמר על השיר הזה:
קריין: "היינו קצת מושפעים מהצליל של טמלה, מוטאון בשיר הזה. היינו מושפעים מכל דבר שהלך. את השיר הזה כתב פול, וזה עוד אחד מהשירים הכי טובים שלו. זו הוכחה לכך שכאשר פול מתאמץ באמת הוא מסוגל לכתוב גם טקסט טוב."
יוסי: "Got to Get You into My Life" זה פול הקשוח. פול יכול לחקות רוק בצורה יוצאת מן הכלל. "Got to Get You into My Life" הוא שיר מאוד מאוד אלים. אני צריך להכניס אותך לחיים שלי בכוח. ממש בכוח. יש בשיר הזה משהו מאוד אלים. [נגינת פסנתר נמרצת]
[השיר "Got to Get You into My Life"]
“I was alone, I took a ride,
I didn't know what I would find there.
Another road where maybe I
Could see another kind of mind there.
Ooh, then I suddenly see you,
Ooh, did I tell you I need you
Ev'ry single day of my life?
You didn't run, you didn't lie,
You knew I wanted just to hold you.
And had you gone, you knew in time we'd meet again,
For I had told you.
Ooh, you were meant to be near me,
Ooh, and I want you to hear me
Say we'll be together ev'ry day.
Got to get you into my life!
What can I do, what can I be?
When I'm with you, I want to stay there.
If I'm true I'll never leave,
And if I do, I know the way there.
Ooh, then I suddenly see you,
Ooh, did I tell you I need you
Ev'ry single day of my life?
Got to get you into my life!”
יואב: "Got to Get You into My Life".
עד כאן כל שירי האלבום "ריבולבר". הפרדנו בשתי התוכניות בין השירים שכתב פול ובין אלה שכתב ג'ון. יוסי מר-חיים, מי לדעתך ובשלב זה הוא המוזיקאי הבולט יותר בביטלס?
יוסי: פול, שבתקליט הזה הוא מתגלה בעצם כ-המוזיקאי של הביטלס. המוזיקאי, אני מתכוון, שהוא לא יותר טוב מאחרים, אלא הוא מתמחה בסגנון. גם בראבר סול יש סגנונות שונים. יש "Say The Word", "Run For Your Life", שאלה הם שירי הקצב, ואחר כך שירים יותר סנטימנטליים. אבל אין התמסרות לסגנון. מי ששומע ביטלס ומתחיל, נניח, בתקליט הלבן, יכול לחשוב שהחבר'ה האלה בעצם הכי הכיף שלהם זה להשתעשע בסגנונות. מי שמכיר את הביטלס הראשונים… הראשונים הראשונים, יודע שמחוסר ברירה הם שרו את "A Taste of Honey" ו-"Ain't She Sweet", גם כן באיזה מין דרך סגנונית מאוד מאוד לא מבוגרת. התחלת ההתבגרות זה פה ב"ריבולבר", שהם מתחילים כבר לעשות את הפינה הקלאסית, היא "אלינור ריגבי". הפינה של המחזה המוזיקלי הסגנוני, זה "Here, There and Everywhere". פינה של שיר אופטימי ב-"Good Day Sunshine", ופינה של סולו קלאסי של כלי אחד, "For No One", הפינה ההודית והפינה האלקטרונית, "Tomorrow Never Knows".
יואב: איך השפיע באמת הגיוון הזה על פעילות הלהקה?
יוסי: אני חושב שהדבר הזה עוד יותר תרם לקושי להופיע על הבמה. עם סולו קרן, ועם איזה פסנתר מוצארטי, ועם רביעיית מיתרים - איך אפשר את הדבר הזה לשים על הבמה? אפשר כמובן בהוצאות אדירות, קונצרטים חד פעמיים, ענקיים, עם הכנה מיקרופונית מעולה, ומתח גדול, להספיק להכניס את כל הדבר הזה לביצוע של תוכנית חיה. אבל האמת היא שבאמת אין טעם. כדי שסולו כזה, סולו קרן כזה, ישתלב עם גיטרות חשמליות, באולפן זה יוצא הכי טוב. פשוט מאוד הוא מקליט את זה אחר כך. הוא לא מקליט את זה יחד איתן. היום, במבט לאחור, החלטה שלהם להפסיק להופיע נראית החלטה, כאילו, מאוד סבירה לאור ההישגים המוזיקליים.
יואב: דיברנו בשתי התוכניות האחרונות על הכיוונים המוזיקליים החדשים של הביטלס, על הכניסה שלהם לעולם המיסטיקה. איזה עוד חידושים אתה רואה באלבום הזה?
יוסי: כל מיני דברים במבנה תקליט שהם לגמרי חדשים לתקופה שלהם. היום זה ברור שכשגומרים להקליט תקליט, יש ויכוחים עצומים איזה שיר לשים קודם, וכבר כשמקליטים אותו מתכננים. אצל הביטלס זה "ריבולבר", לפי דעתי, עוד יותר מ-"Rubber Soul", שמתקרב לתקליט המושלם. שהוא יהיה, אני חושב, "סרג'נט פפר".
יואב: לדעת מבקרי מוזיקה רבים, "ריבולבר" הוא האלבום הטוב ביותר של הביטלס. הנה למשל ביקורת שנכתבה בספר "The Rock Primer", שבו נבחר "ריבולבר" לאלבום הטוב ביותר של הביטלס:
קריינית: [מקריאה] "מכל אלבומי החיפושיות, "ריבולבר" עומד כיצירה חסרת הזמן והנקייה ביותר מפגמים. זה היה האלבום הראשון שלהם כלהקת אולפן טהורה. האלבום לא היה מרחיק לכת בהשפעתו כמו "סרג'נט פפר", אבל בשנים שעברו הוא התבגר בצורה הרבה יותר מכובדת. "ריבולבר" הוא אלבום המפתח לניגודים בין הכישרונות האינדיבידואליים של לנון ומקרטני. ג'ון הראה את מבטו החריף כבר באלבום הקודם "ראבר סול", אבל ב"ריבולבר" מוכיח מקרטני התפתחות עצומה בשירים מושלמים כמו "לאף אחד", "אלינור ריגבי" ו"צריך להכניס אותך לחיי". השיר האחרון הוא ממש תרגיל סגנוני של כתיבה לפי הזמנה לאופנת הנשמה שהייתה אז. העובדה שנוצר קיטוב בין תפקידיהם של לנון ומקרטני כיוצרים הייתה תחילת הרס החיפושיות. הצמיחה של ג'ורג' הריסון, ההתעניינות שלו במוסיקה הודית, וההתעסקות הגדלה של הביטלס בסמים ובמיסטיקה החלישו את כוחם המשותף. "ריבולבר" הוא מעל הכל סמל לסוף תקופה. סוף התקופה התמימה ומלאת השמחה וההתלהבות של ההצלחה הראשונית של הביטלס. השינוי השתקף בכל הפופ הבריטי."
יואב: פול מקרטני עצמו היה די מופתע מהצליל הסופי של "ריבולבר". בראיון שהוא נתן לפני זמן קצר הוא שחזר את הרגשתו אז:
[הקלטה]
Paul McCartney: “And the joke is, you know, just to show you kind of how you are… you can be wrong, you know? You can always make mistakes. I was really… At one point, remember being in Germany on a tour playing the album, just before it came out. I got real down because I thought it was all out of tune”.
Vic Garbarini: “Really?”
Paul McCartney: “Really brought down. Everyone kinda had to tell me… cos remember when we were trying to think of the title.”
Vic Garbarini: “Revolver.”
Paul McCartney: “Oh Revolver! [snaps fingers] That’s the one I was talking about.”
קריין: "הייתי בגרמניה בסיבוב הופעות ושמעתי את האלבום שבדיוק יצא לאור, וממש הייתי מדוכא כי חשבתי שהוא נשמע מזויף לגמרי."
יואב: פול מקרטני הפיק בשנת 1966 גרסה נוספת לשיר "Got to Get You into My Life". הוא עשה זאת במיוחד לזמר קליף בנט. "חייב להכניס אותך אל תוך חיי".
[השיר "Got to Get You into My Life" בביצוע קליף בנט]
“I was alone, I took a ride,
I didn't know what I would find there.
Another road where maybe I
Could see another kind of mind there.
Ooh, then I suddenly see you,
Ooh, did I tell you I need you
Ev'ry single day of my life?
You didn't run, you didn't lie,
You knew I wanted just to hold you.
And had you gone, you knew in time we'd meet again,
For I had told you.
Ooh, you were meant to be near me,
Ooh, and I want you to hear me
Say we'll be together ev'ry day.
Got to get you into my life!”
יואב: על רקע ה-"Got to Get You into My Life" שהפיק פול מקרטני לקליף בנט, כדאי לשוב ולהתייחס אל עטיפת "ריבולבר". עטיפת האלבום נעשתה על ידי הגרפיקאי קלאוס פורמן. הוא היה חבר של הביטלס עוד מימי ההופעות בהמבורג. פורמן הוא מוזיקאי וגרפיקאי, שעבר מגרמניה לאנגליה בתחילת שנות ה-60. הוא היה חבר בהרכב המקורי של להקת "מנפרד מן". העיצוב שלו ל"ריבולבר" זיכה אותו בפרס גראמי. למרות שעטיפת "ריבולבר" צנועה יחסית לעטיפות אחרות של הביטלס, כמו "סרג'נט פפר" למשל, ניתן למצוא בה משמעות רבה. הייתה זו העטיפה הראשונה של הביטלס שלא נשאה צילום של רוברט פרימן, הצלם והמעצב הקבוע של עטיפותיהם. העטיפה, שהיא קולאז' של ציורים וצילומים, מהווה מעין סיכום דרך לביטלס, כאילו הם ידעו שהגיעו לסופה של תקופה. בעטיפה נראים הביטלס כפי שהיו בתחילת דרכם, מסופרים קצרות ומסודרים, וגם כפי שהם נראים עכשיו, ארוכי שיער ופרועים. בין הצילומים אפשר לראות את הביטלס בכל מיני שלבים בדרכם. צילומי העיניים האמיתיות המורכבות בתוך הציורים יוצרים אפקט מוזר. המבטים של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו לכיוונים שונים מסמלים גם הם את ההרגשה בלהקה, של התחלת ההליכה בכיוונים שונים. את קלאוס פורמן עצמו אגב, אפשר לראות בצילום קטן מתחת לסנטרו של ג'ון.
[השיר "Got to Get You into My Life" בביצוע קליף בנט ממשיך להתנגן]
יואב: שמענו את כל שירי "ריבולבר" בשתי התוכניות האחרונות. כדי לקבל תמונה נכונה ומסכמת של האלבום הזה כשלמות, נשמע עכשיו מחרוזת קצרה של קטעים משירי התקליט, לפי הסדר בו הם מופיעים.
[מחרוזת שירי "ריבולבר"]
[“Taxman”]
“One, two, three, four
One, two (oh)
Let me tell you how it will be…
'Cause I'm the taxman
Yeah, I'm the taxman…”
[“Eleanor Rigby”]
“Ah, look at all the lonely people
Ah, look at all the lonely people…
All the lonely people
Where do they all come from?…”
[“I'm only sleeping”]
“When I wake up early in the morning
Lift my head, I'm still yawning…
Please, don't wake me
No, don't shake me
Leave me where I am
I'm only sleeping…”
[“Love You To”]
“You don't get time to hang a sign on me…”
[“Here, there and everywhere”]
“To lead a better life
I need my love to be here…
Here, there and everywhere”
[“Yellow submarine”]
“We all live in a yellow submarine
Yellow submarine, yellow submarine…”
[“She said”]
“She said
“I know what it's like to be dead…”
And she's making me feel like I've never been born…”
[“Good day, sunshine”]
“Good day, sunshine
Good day, sunshine
Good day, sunshine…”
[“And Your Bird Can Sing”]
“Tell me that you've got everything you want
And your bird can sing
But you don't get me
you don't get me…”
[“For No One”]
“Your day breaks, your mind aches
You find that all her words of kindness linger on
When she no longer needs you
She wakes up, she makes up
She takes her time and doesn't feel she has to hurry
She no longer needs you
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years…”
[“Doctor Robert”]
“Ring my friend, I said you'd call
Doctor Robert
Day or night, he'll be there any time at all
Doctor Robert
Doctor Robert
You're a new and better man
He helps you to understand
He does everything he can
Doctor Robert…
Well, well, well, you're feeling fine…”
[“I Want to Tell You”]
“I want to tell you
My head is filled with things to say
When you're here
All those words, they seem to slip away…”
[“Got to Get You Into My Life”]
“I was alone, I took a ride
I didn't know what I would find there
Another road where maybe I
Could see another kind of mind there
Ooh, then I suddenly see you
Ooh, did I tell you I need you
Every single day of my life?
…Got to get you into my life…”
[“Tomorrow Never Knows”]
“Turn off your mind relax and float down-stream
It is not dying, it is not dying…”
יואב: עד כאן מחרוזת קצרה משירי אלבום "ריבולבר", לפי הסדר בו הם מופיעים בתקליט. פיליפ נורמן כתב על האלבום הזה:
קריינית: "ב-14 השירים שבו, "ריבולבר" חדל להיות גימיק זול והפך להיות מדיום יצירתי, בעל ערך ממש כמו ציור או ספרות. באלבום הזה הונצחו מצבי רוח ותקופה, ממש כמו בעיתונאות עכשווית, כיוון ש"ריבולבר" היה לונדון שפרחה בקיץ העליז ההוא. האלבום היה מדרכות חמות, חלונות פתוחים, מזנונים בקינגס רואד. זה היה המבטא הבריטי שוב מנצח בכל מקום. זה היה ההווה, הוא בישר את הדברים שעמדו להתרחש. הביטלס הכירו עכשיו בכוחם ההולך וגדל משטח לשטח. השטח הבא בא לידי ביטוי בשיר שחתם את "ריבולבר", "המחר אינו ידוע" של ג'ון. השיר הזה השאיר מיליוני מאזינים מבולבלים לחלוטין, אבל נחושים בהחלטתם להבין."
יואב: כשיצא אלבום "ריבולבר" לשוק, הוא היכה את עולם הפופ בתדהמה. נראה כאילו הביטלס עומדים בפני התחלה חדשה. למעשה, הייתה הלהקה במשבר רציני באותה תקופה. זו הייתה הפעם הראשונה שהביטלס עמדו ממש בפני פירוק. על כך, בתוכנית הבאה.
[סגיר]
"מסע הקסם המסתורי": סיפורה של להקת החיפושיות. סדרת תוכניות בעריכת יואב קוטנר. עוזר עריכה עודד היילברונר. הקליט דורון זאב. בתוכנית הבאה: "Oldies but Goodies", "ישנים אבל מוזהבים".
[קטע מהשיר "The End"]
“…And in the end
The love you take
Is equal to the love you make”
[השיר "For No One"]
“Your day breaks, your mind aches
You find that all her words of kindness linger on
When she no longer needs you
She wakes up, she makes up
She takes her time and doesn't feel she has to hurry
She no longer needs you
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years
You want her, you need her
And yet you don't believe her
When she says her love is dead
You think she needs you
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years
You stay home, she goes out
She says that long ago she knew someone
But now he's gone, she doesn't need him
Your day breaks, your mind aches
There will be times when all the things she said will fill your head
You won't forget her
And in her eyes, you see nothing
No sign of love behind the tears
Cried for no one
A love that should have lasted years”
[השיר "Here, There and Everywhere"]
“To lead a better life
I need my love to be here
Here, making each day of the year
Changing my life with a wave of her hand
Nobody can deny that there's something there
There, running my hands through her hair
Both of us thinking how good it can be
Someone is speaking
But she doesn't know he's there
I want her everywhere
And if she's beside me I know I need never care
But to love her is to need her everywhere
Knowing that love is to share
Each one believing that love never dies
Watching their eyes and hoping I'm always there
I want her everywhere
And if she's beside me I know I need never care
But to love her is to need her everywhere
Knowing that love is to share
Each one believing that love never dies
Watching their eyes and hoping I'm always there
I will be there
And everywhere
Here, there and everywhere”
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments