מסע הקסם המסתורי - 51: הנה באה השמש

Mar 421 min read

תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/02/1982.

‏[אקורד פסנתר]

‏[הקלטה]

John Lennon: “I sing a song, George sings a song, Paul sings a song, Ringo sings a song, whump whump whump whump like that, it was then when I broke the band up… It’s only a rock group that split up, it’s nothing important.”

‏[ברקע השיר "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band"]

‏קריין: "מסע הקסם המסתורי", סיפורה של להקת החיפושיות. ‏"מסע הקסם המסתורי", סדרת תוכניות בעריכת יואב קוטנר. והיום הפרק ה-51: "הנה באה השמש", "דרך אבי" חלק ב'.

‏[המשך השיר - "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band"]

“It’s wonderful to be here

It’s certainly a thrill

You’re such a lovely audience

we’d like to take you home with us

We’d love to take you home…”

‏[שיר - "Here Comes the Sun"]

“Here comes the sun

Here comes the sun

And I say

It’s alright…”

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏יואב: שלום לכם. הפרק ה-51 ב"מסע הקסם המסתורי" מביא אותנו לצד ב' של האלבום "דרך אבי". האלבום האחרון שהקליטו הביטלס כלהקה, והצד הכולל את הקטעים האחרונים שהם יצרו ביחד. קשה לתאר דרך טובה יותר ללהקה לסיים את דרכה מהצד הנפלא הזה.

‏"Abbey Road", בעיקר בצד ב', דומה לשיא אחר של הביטלס, "Sgt. Pepper". בשני המקרים היו הליטוש והמקצועיות בהפקה בשיאם. בשניהם נראה כאילו יש קונספט, תפיסה נושאית לאלבום, למרות שלא הייתה תפיסה כזאת כלל. זה היה פשוט אוסף שירים וקטעי שירים מצוינים שחוברו באולפן לאלבום אחד. באלבום הזה האחרון היו ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו שוב להקה מאוחדת, וביחד הם יצרו את סיכום הדרך שלהם. כפי שאומר יוסי מר-חיים, המוזיקאי המלווה אותנו בכל מסע הקסם המסתורי.

‏יוסי: "למעשה, כל סוגי המוזיקה שלהם מופיעים בצד הזה. אם אני מתחיל מההתחלה, "Here Comes the Sun" - בשיר הזה יש מעין הצהרה הרמונית שמסכם בתוכו משהו שהופיע ב-"Day In The Life". זה למעשה אותם אקורדים, בסיטואציה די דומה. שם זה התחלה של יום וכאן זה "Here Comes the Sun". מצד שני, השיר הזה הוא המשך לשירי פול השמחים, שירי בוקר כאלה, "Good Day Sunshine", עם אווירה די דומה. יש משהו בשיר הזה כל כך אופטימי, אפילו במבנה ההרמוני - זאת היא שפה הרמונית שהביטלס פיתחו במשך עשר שנים, ופה אין מה לדבר, אפשר לשבת ולכתוב ספר. בדיוק כיצד שטנצים הרמוניים השתנו והפכו במשך השנים לדברים יותר מורכבים, והביטלס ממש עשו את זה כפי שבאך עשה את הפסנתר המושווה. בצד הזה מופיעים כל הדברים שהביטלס עשו: כל המעברים ההרמוניים וכל הפטנטים האפשריים שהפכו לנחלת הכלל, עד כדי כך שאנחנו מוצאים אותם כמעט בכל שיר ישראלי."

‏יואב: השיר הפותח את הצד הוא "הנה באה השמש", "Here Comes the Sun" של ג'ורג' האריסון. ג'ורג' כתב את השיר הזה ביום שטוף שמש בגן ביתו של אריק קלפטון. ג'ורג' משחזר:

‏[הקלטה]

George Harrison: “One day I didn’t come into the office, and I went to a friend's house in the country. And it was just sunny and it was all just the release of that tension that had been building up on me. And it was just really nice sunny day. And I picked up the guitar, which was the first time I’d played the guitar for a couple of weeks because I’d been so busy. And the first thing that came out was that song. It just came. And I finished it later when I was on holiday in Sardinia.”

‏קריין: יום אחד לא באתי למשרד, הלכתי לבית של חבר בכפר. זה היה יום שמש, והרגשתי הקלה מכל המתח שנבנה עליי. וזה היה באמת יום שמש יפה. לקחתי את הגיטרה וזו הייתה הפעם הראשונה שניגנתי אחרי שבועות בהם הייתי עסוק. וזה היה השיר שבא לי. גמרתי אותו אחר כך, כשהייתי בחופשה בסרדיניה.

‏יואב: "הנה באה השמש". ואגב הקטע האינסטרומנטלי באמצע השיר מבוסס על השיר "Badge", שהאריסון כתב יחד עם אריק קלפטון ללהקת ה"קצפת". ג'ורג' מרטין מנגן בהקלטה בסינתיסייזר. "Here Comes the Sun", הנה באה השמש.

‏[שיר - "Here Come the Sun"]

“Here comes the sun

Here comes the sun

And I say, it's all right

Little darling

It's been a long, cold, lonely winter

Little darling

It feels like years since it's been here

Here comes the sun

And I say, it's all right

Little darling

The smiles returning to their faces

Little darling

It seems like years since it's been here

Here comes the sun

And I say, it's all right

Sun, sun, sun, here it comes

Little darling

I feel the ice is slowly melting

Little darling

It seems like years since it's been clear

Here comes the sun

And I say, it's all right

Here comes the sun

And I say, it's all right

It's all right”

‏יואב: "הנה באה השמש" של ג'ורג' האריסון.

‏[ברקע נגינה של השיר "Here Come the Sun" על גיטרה אקוסטית]

‏ג'ורג' האריסון היה ההפתעה הגדולה של "דרך אבי". שני השירים שלו, "Something" ו-"Here Come the Sun" נחשבים למעולים ביותר. ג'ורג' הסביר את התגלותו המאוחרת כמלחין בפשטות.

‏[הקלטה]

George Harrison: “I’ve been writing for a couple of years now, and there’s been lots of songs I’ve written which I haven’t naturally got ‘round to recording. In my own mind I don’t see what the fuss is, because I’ve heard these songs before, and I wrote them, you know, quite a while back. And it’s really nice that people like the songs.”

‏קריין: אני כותב כבר כמה שנים, וישנם שירים רבים שלא הקלטתי. לכן לגביי אין חידוש בכך שיש לי שירים טובים באלבום. אני מכיר את השירים האלה כבר זמן רב, ואני שמח שאנשים אוהבים אותם.

‏[הקלטה]

George Harrison: “I wasn’t Lennon or I wasn’t McCartney, I was me. The only reason I started to write songs was because of, “Oh, well, if they can write, then I can write”, and, you know, ‘cause really, everybody can write songs if they want to. If they have a desire to and if they have sort of some music and knowledge or background. And then it’s by writing them, the same as writing books or writing articles or painting - the more you do it the more you can understand how to do it.”

‏קריין: אני לא הייתי לנון ולא הייתי מקרטני, הייתי אני. הסיבה היחידה בגללה התחלתי לכתוב שירים הייתה שחשבתי שאם הם יכולים גם אני יכול. באמת כל אחד יכול לכתוב שירים אם הוא רוצה, אם יש לו תשוקה לכך ואם יש לו רקע מוסיקלי מסוים. זה כמו בכתיבת ספרות או ציור, ככל שאתה עושה זאת יותר אתה יודע יותר טוב איך לעשות זאת.

George Harrison: “I used to just write songs, I still do, I just write a song and it just comes out however it wants to. And some of them are catchy songs, like “Here Comes the Sun”, and some of them aren’t, you know, but, to me there’s just songs and I just write them and some will be considered as good by maybe the masses and some won’t, but to me they’re just songs, things that are there that have to be got out.”

‏קריין: אני כותב שירים, חלקם קליטים כמו "הנה באה השמש" ואחרים לא. בשבילי אלה סתם שירים. חלקם נחשבים טובים על ידי ההמונים וחלקם לא. בשבילי אלה סתם שירים. דברים שצריכים לצאת ממני.

‏[סיום המנגינה של "Here Come the Sun"]

‏[נגינת פסנתר]

‏יואב: השיר הבא באלבום הוא "Because", "בגלל". ג'ון לנון כתב אותו ליוקו אונו על פי "סונטת ליל ירח", "Moonlight Sonata", של בטהובן. אנחנו שומעים ברקע את הפרק הראשון מתוך הסונטה, בנגינת גלן גולד.

‏ג'ורג' האריסון אוהב את השיר הזה בעיקר בגלל ההרמוניה בת שלושת הקולות שבו.

‏[הקלטה]

George Harrison: “My favourite one is, I think, “Because”. Just because I like three part harmony, we’ve never done something like that for years, I think, a B-side: “If you wear red tonight… tadada said tonight…”. So I like that.”

‏קריין: השיר האהוב עליי ביותר באלבום הוא "Beacuse", בגלל שהוא מורכב מהרמוניה בת שלושה חלקים. לא עשינו דבר כזה כבר שנים מאז "Yes It Is". אני אוהב את זה.

‏יואב: ג'ורג' האריסון. וגם פול מתלהב מהשיר של ג'ון.

‏[הקלטה]

Paul McCartney: “I like “Because”, on the second side. To say that “Because the world is round, it turns me on” is great. They were John’s lyrics.”

‏קריין: אני אוהב את "Because" בצד השני. המילים הן של ג'ון בשיר הזה. אם הוא היה משתמש במילים פשוטות, אז השיר היה נשמע מיושן. אבל הוא כתב תמליל מצוין. לדעתי, זהו טקסט טוב.

‏יואב: אחד המרכיבים המאפיינים את השיר "Because", ואת צד ב' של "Abbey Road" כולו, הוא ההרמוניות הקוליות הנפלאות של ג'ון, פול וג'ורג'. ממש כמו בימים הטובים של הביטלס, ועוד יותר מכך. האם באמת "Abbey Road" הוא שוב תקליט של להקה מגובשת?

‏יוסי: "בצד הראשון זה בפירוש תקליט של בודדים, והצד השני הוא תקליט של להקה. קשה לתאר. זה מזכיר כל מיני סיפורים על בעל ואישה שמשחקים בתיאטרון, ולמעשה הם אוהבים מאוד ועל הבמה הכל עובד נהדר. משום שהצד השני הוא בשום פנים לא תקליט של בודדים. נכון שלמשל ג'ון אחראי ל-"Because", ופול מקרטני אחראי לרוב התקליט. אבל מבחינת נגינה, נגינה בצוותא, זה ממש קבוצה מאוד מאוד מגובשת.

‏נכנסו באולפן ועשו את זה מהר, יחסית, יחסית לגודל המשימה, התקליט הזה בוצע במהירות מאוד גדולה ובלי תקוות גדולות להמשך. אולי אפשר לראות בתקליט הזה כמה דברים שאחר כך כל אחד מהם בדרכו האינדיווידואלית, הזרעים לדברים האלה באמת הם פה. אבל אני חושב שאפשר להתייחס לדברים האלה כגופם, כלהקה אחת שעשתה את צד 2, וכארבעה אנשים שעשו את הצד הראשון."

‏יואב: ועל השיר "Because" אומר יוסי מר-חיים:

‏יוסי: "המילים האלה: "love is old, love is new, love is all, love is you" - זה רומז על ג'ון לנון היותר מאוחר, שהתעסק הרבה מאוד עם שירי אהבה. גם פה יש את הסיפור הידוע איך ה-"Moonlight Sonata" של בטהובן, כשמנוגנת הפוך, נתנה לג'ון לנון את הרעיון."

‏[נגינת "סונטת ליל קיץ" הפוך. לאחר כמה תווים הופכת למוזיקת רקע]

‏יוסי: "אבל לא זה מה שעושה את השיר יפה. מה שעושה את השיר יפה זה מספר מעברים, מספר שימושים בהרמוניה, שממש עוצרים את הנשימה. אני חושב שהאקורדים האלה [נשמעים מספר אקורדים מהשיר], אני חושב שכל הקטע זה מושר בצורה שאף פעם לא הושר גם על ידי הביטלס.

‏ושוב פעם אני רוצה לחזור לטענה הקודמת שלי, שהיחסים האישיים ביניהם בכלל לא השפיע על צורת העבודה. כל כך יפה הם נשמעים ביחד. ההרמוניה של "Because" היא קצת חורגת מההרמוניה של הביטלס, ומוזר שדווקא ג'ון לנון, שההרמוניות שלו הן עלולות להיות דיסוננציות ובדרך כלל לא כל כך מורכבות, עשה פה עבודה לא תאומן מבחינה הרמונית."

‏[סיום נגינת פסנתר של "סונטת ליל קיץ" הפוך]

‏יואב: את מנגינת הרקע של "בגלל" שמענו כבר בביצוע ג'ון ויוקו באלבום החתונה שלהם. שם ג'ון ניגן את המנגינה ויוקו שרה עליה מילים אחרות: "Grow your hair", גדלו את שערכם.

‏[שיר - מתוך "Wedding Album" של ג'ון לנון ויוקו אונו]

“Stay in bed

For bed is

The Peace of the world

Stay in bed

Grow your hair

Grow your hair.

OK, good night”

‏יואב: ועכשיו השיר "Because", "בגלל", כפי שהוא מופיע ב"דרך אבי".

‏[שיר - "Because"]

“Aah

Because the world is round

It turns me on

Because the world is round

Aah

Because the wind is high

It blows my mind

Because the wind is high

Aah

Love is old, love is new

Love is all, love is you

Because the sky is blue

It makes me cry

Because the sky is blue

Aah”

‏יואב: "Because", "בגלל", של ג'ון לנון.

‏[ברקע - נגינת "Because" על גיטרה אקוסטית, עובר למוזיקת רקע]

‏יואב: צד ב' של האלבום "דרך אבי" הוא מעין יצירה ארוכה אחת, מה שמבקרי מוזיקה הגדירו כמסע מן התמימות אל הבגרות. מסע המסכם את כל יצירת הביטלס.

‏אחרי השיר "Because", אותו שמענו כרגע, מתחילה מחרוזת של שמונה קטעים, הנפסקת רק פעם אחת באמצע. כדי לא להפריע לרצף שיצרו הביטלס, נאמר קודם את מה שיש לנו לומר על הקטעים, ואחר כך נשמע אותם ברציפות, ללא הפרעה.

‏יוסי: "בזמן שהצד הראשון הוא המשך ישיר של "התקליט הלבן", הצד השני הוא מין סוויטה כזאת, או פואמה סימפונית, זאת אומרת, משהו מאוד ארוך, שבעצם זה יחידה אחת שמתפרקת לפרקים קטנים. עם אחידות מדהימה גם במילים ובנושאים, גם בהרמוניות, למרות שאנשים שונים אחראים כל פעם לקטע אחר. פרט לזה יש שם כמה קטעים וירטואוזיים, קטעי סולו, שכבר שכחנו בכלל שהביטלס מנגנים סולו, זה חבורת נגנים, ואנחנו כבר עם כל העיבודים שכחנו.

‏מה שכאן כל כך טוב זה שלמעשה השירים הם לא נכתבו כאיזשהי סימפוניה. יש כאן דברים שהם בכלל קטעי שיר, יש כאן קטעי רעיונות. והארגון של הסולמות, הארגון של ההרמוניות, החזרה של דברים, מתי משהו חוזר, מתי איזה סוג מסוים של מבנה הרמוני או מתי סוג מסוים של משפט חוזר - עד הסוף, שהסוף הם הצליחו להתעלות ולסכם תקופה בשיר "Carry That Weight", "לשאת את המשא", הם הצליחו להגיע לאיזה מין שיא כזה וסיכום של כל מה שהם עשו, גם מבחינת מילים וגם מבחינת מנגינה. וההלצה הקטנה שפול מקרטני הוסיף בסוף, היא מקסימה מאוד משום שזה מראה שבכל אופן לא צריך לקחת את הדברים כל כך ברצינות."

‏יואב: פול, הגיבור הראשי של "דרך אבי", האיש שהצליח לגרום לביטלס לעבוד שוב ביחד באולפן, נזכר בהרגשתו באותה תקופה.

‏[הקלטה]

Paul McCartney: “Abbey Road for me wasn’t that tense, ‘casue I was getting into a lot of musical ideas, kind of the… the medley thing on the second side. I was very up on doing that, very sort of excited about doing this. We were about to break up, you know, that was just tense in the songs.”

‏קריין: ב-"Abbey Road" לא היו מתחים, כמו באלבום הלבן הכפול, למרות שהיו רגעים מתוחים. לי זה לא הייתה תקופת מתח, כי היו לי הרבה רעיונות מוסיקליים, בעיקר במחרוזת שבצד השני. התלהבתי מאוד מהעבודה על החומר הזה, הייתי נרגש מאוד, למרות שזו הייתה תקופה שבה עמדנו להתפרק, מה שגרם למתח בפני עצמו.

‏יואב: ואת הסיבה ליצירת המחרוזת בצד ב' מסביר פול כך:

‏קריין: עשינו את מחרוזת השירים שנמשכת כ-15 דקות, מכיוון שגם לג'ון וגם לי היו מספר שירים מצוינים שלא גמרנו, ולא רצינו לוותר עליהם.

‏יואב: דעתו של ג'ון על המחרוזת שונה במקצת.

‏קריין: אף פעם לא סבלתי את אופרת הפופ הזו בצד השני. אני חושב שאלה גרוטאות, סתם חלקי שירים זרוקים יחד.

‏יואב: השיר הראשון במחרוזת הקטעים [מוזיקת רקע משתנה - עיבוד של "You Never Give Me Your Money"] נכתב על ידי פול מקרטני כתגובה על המתחים העסקיים שבהם היו הביטלס שרויים באותה שנה. ג'ורג' משחזר:

‏[הקלטה]

George Harrison: “Paul’s song, “You Never Give Me Your Money”, the story behind that was, like, it’s whatever you’re involved with, rooms off and the influences you… “You Never Give Me Your Money”, I think, during all these business things that we had to go through, the same period we had meetings and meetings and all this, banks, bankers and lawyers and all sort of things, and contracts and… shares, and it was really awful ‘cause it’s not the sort of thing we enjoy. So it came out in Paul’s song. It’s just written as “that’s what it is”, you know, that’s what we’re experiencing, Paul in particular.”

‏קריין: השיר של פול, "אתה לעולם לא נותן לי את הכסף שלך", הוא דוגמה לכך שאינך יכול להינתק ביצירה מהדברים שאתה מעורב בהם. הכל משפיע עליך. "אתה לא נותן לי את כספך" נוצר בתקופה של כל העסקים הכספיים, וזה התבטא בשיר של פול. פגישות ועוד פגישות, ובנקים, ועורכי דין, וחוזים, וכל הדברים האלה. זה היה נורא, כי זה מסוג הדברים שלא גורמים הנאה. פול כתב על זה.

‏יוסי: "זה בעצם, אולי, השיר היחידי פה שנוגע למצב של הביטלס. אני לא רואה שהשיר "Something" או "Maxwel's Silver Hammer" או "Octopus Garden" [כך במקור] נוגע לחיים היום-יומיים של הביטלס. אבל השיר הזה הוא בדיוק על התקופה של הריב, אם קלייני ייצג את הביטלס, או איסטמן. פול מקרטני אומר, "אתם לא נותנים לי כסף, אתם נותנים לי רק איזשהו נייר, באמצע המשא ומתן אתם מפסיקים, ואני לא נותן לכם את המספר שלי, אני נותן רק את המצב שלי, ובאמצע החקירה אני מפסיק". זה מתחיל בצורה מאוד עצובה כזאת. ברור שכאן יש שיר איטי, שיר כבד, מילים מאוד קשות, ואחר כך זה מין קטע של מישהו שאין לו עבודה. הוא פתאום כאן נכנס לשיר משבר, שיר depression של שנות ה-30.

‏לא כל אחד ער למעברים ההרמוניים, למה הם מסמלים מבחינה של תקופה. כל האווירה הזאת, בעיקר ההרמוניות [מנגן ושר כמה תווים מהשיר. לאחר מכן נמשך ליווי מוזיקלי של השיר ברקע] והצורה שהוא שר את זה, שר את זה כמו באמת בשנות ה-30, וגם המילים של זה, "מחוץ לקולג', בלי כסף, אין עתיד, אין שכר דירה, אין כסף, אין לאן ללכת". ואז, בתוך כל זה, פתאום הוא שובר את זה בביטליות אופיינית: באמצע המשבר הכי גדול, יש את ה-"magic feeling, nowhere to go", ממש חלום. בדיוק במשבר הכי גדול, באה ההרמוניה של "With a Little Help From My Friends", בצורה מאוד ברורה. פתאום יש פתרון, הולכים את החפצים ובורחים בלימוזין, עוד מעט כבר לא נהיה פה, תלחצי על הגז ו… נסתלק מכאן.

‏מתחיל עצוב מאוד, לא הולך, באמצע מין פרודיה סגנונית, ועכשיו שמחה עצומה כזאת. עוד מעט לא נהיה כאן, תלחצי על הגז ונסתלק מכאן."

‏[מוזיקת רקע מתחלפת לשיר "Sun King"]

‏יואב: ואחרי "You Never Give Me Your Money", בא השיר "Sun King", "מלך השמש", בו ג'ון, ג'ורג' ופול מתחלקים בשירה.

‏יוסי: ""Sun King" זה המשך ממש של "Here Comes the Sun". כאן יש לנו ממש אווירה פאגנית אלילית. [מנגן כמה אקורדים בפסנתר] אם אני אנגן את זה ככה, זה יישמע ממש יפני, "מלך השמש". אבל כמובן, הם לא יכולים להישאר רציניים להרבה זמן, ואז מתחיל מין קטע פרודיה על שיר איטלקי, מין סן רמו כזה, פרודיה מאוד יפה."

‏[פתיחה מוזיקלית של השיר "Mean Mr. Mustard", ואז עובר לרקע]

‏יואב: ואחרי הפרודיה ב-"Sun King", מגיעים שני שירים רצופים שג'ון חיבר עוד בהודו. "מר חרדל השפל" - "Mean Mr. Mustard", ואחותו, נערה לבושה בגדי פלסטיק בשם "Polythene Pam". בצמוד לשני השירים האלה בא שיר של פול מקרטני. הוא כתב אותו בעקבות סיפור אמיתי שקרה לו, שמעריצה פרצה לביתו דרך חלון האמבטיה. השיר נקרא "She Came In Through The Bathroom Window" - "היא נכנסה דרך חלון האמבטיה".

‏יוסי: ""Mean Mr. Mustard", שזה אחת הדמויות הסוריאליסטיות של הביטלס. מין מיסטר מסטרד ישן בפארק, מתגלח בחושך, רוצה לחסוך נייר, ישן בחור, מנסה לחסוך לבגדים, שומר חצי לירה באף, איש מגעיל ממש. ואחותו עובדת בחנות, אף פעם לא מפסיקה, לוקחת אותו לראות את המלכה, הדבר היחידי שהוא ראה. ושוב פעם, התברר שהשיר הזה, שחשבנו שהוא העיקר, זה גם כן הקדמה ל-"Polythene Pam"."

‏[מוזיקה - המעבר בין "Mean Mr. Mustard" ל-"Polythene Pam", אחר כך המוזיקה עוברת לרקע]

‏יוסי: "הכל מהר מהר, תראו אותה, זה פוליתן, זה הדבר הכי חדש, היא יפה, היא נראית כמו גבר, היא לבושה ככה, משהו, חלום כזה. ובשביל זה המהירות הזאת. עכשיו המהירות הזאת היא שוב פעם הקדמה, הקדמה לסולו, משום שאנחנו כבר מזמן מזמן לא שמענו אותם מנגנים בכלל, מנגנים סולו. פה כבר צריך לדעת לנגן, ופה יש באמת סולואים של ג'ורג', סולו מאוד יפה. שוב פעם יותר מהר, זאת אומרת, יש כאן האצה מה-"Sun King", יותר ויותר ויותר מהר, עד הקטע על הבחורה שנכנסה ב-bathroom window, שזה בעצם כבר בלוז.

‏אחרי שהוא נמצא בקצב של רוק חזק מאוד, ורוצה לעבור לשיר בלוז, הוא נמצא בקצב כמו זה [מנגן מהר על פסנתר] - הוא מבצע מעבר בס כזה. בזה שהוא ניגן לאט [עובר לנגן על הפסנתר לאט] - Lookout!

‏אחד הדברים הכי יפים כאן, זה המקום שהוא אומר "לוק אאוט" - הוא אומר לוק אאוט בדיוק בנקודה שהוא אומר לך, הנה אני הולך לעבור לבלוז."

‏יואב: את הבלוז הזה, "היא נכנסה דרך חלון האמבטיה", תכנן פול לתת במקור לג'ו קוקר. ג'ו קוקר אומנם הקליט את השיר מאוחר יותר, בגרסה נהדרת, המבליטה את היסוד הבלוזי של השיר.

‏נשמע עכשיו בזה אחר זה, את חמשת השירים ברציפות: "You Never Give Me Your Money", "Sun King", "Mean Mr Mustard", "Polythene Pam", ו-"She Came in Through The Bathroom Window".

‏[השיר - "You Never Give Me Your Money"]

“You never give me your money

You only give me your paper

And in the middle of negotiations you break down

I never give you my number

I only give my situation

And in the middle of investigation I break down

Out of college, money spent

See no future, pay no rent

All the money's gone, nowhere to go

Any jobber got the sack

Monday morning, turning back

Yellow lorry slow, nowhere to go

But, oh, that magic feeling

Nowhere to go

Oh, that magic feeling

Nowhere to go

One sweet dream

Pick up the bags and get in the limousine

Soon we'll be away from here

Step on the gas and wipe that tear away

One sweet dream came true today

Came true today

Yes it did (na, na, na)