top of page
מיכל שדה

מסע הקסם המסתורי - 26: רבולבר - חלק א'

הפרק יעסוק באלבום השביעי של הביטלס, "רבולבר", ויתמקד בעיקר בשירים של ג'ון לנון וג'ורג' האריסון. עטיפת האלבום, שהיה הראשון שיצא לאחר שהפסיקו להופיע, הייתה בשחור ולבן בניגוד לשאר העטיפות הצבעוניות של האלבומים שלהם.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/08/1981.

[קטע אינסטרומנטלי מהשיר "Sgt. Peppers Lonely Hearts Club Band"]

קריין: "מסע הקסם המסתורי", סיפורה של להקת החיפושיות.

"מסע הקסם המסתורי", סדרת תוכניות בעריכת יואב קוטנר.

והיום, הפרק ה-26, האלבום "Revolver" חלק א' - השירים של ג'ון לנון.

[המשך הקדמת השיר מחיאות כפיים, קהל צוחק]

[קטע מהשיר "Sgt. Pepper‘s Lonely Hearts Club Band"]

“It‘s wonderful to be here

It‘s certainly a thrill

You‘re such a lovely audience

We‘d like to take you home with us

We‘d love to take you home” [crowd cheers]

[השיר "Tomorrow Never Knows"]

Turn off your mind"

Relax, and float downstream

It is not dying

It is not dying

Lay down all thoughts, surrender to the void

It is shining, it is shining

That you may see, the meaning of within

It is being, it is being…”

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

שלום לכם. בתוכנית היום הגענו לאלבום "Revolver", האלבום השביעי של הביטלס הנחשב בעיני רבים, לאחת מיצירות המופת המעולות ביותר שלהם.

"Revolver" הוקלט בחודשים אפריל-מאי-יוני-1966. כלומר, עוד לפני שתמו ההופעות החיות של הביטלס, עוד לפני שנגמר פרק הביטלמניה. אך בתוכנו וברוחו, שייך האלבום הזה לתקופה חדשה, תקופת יצירות האולפן של הביטלס. בין שאר המאפיינים של האלבום הזה, שאנו נתעכב עליהם בתוכנית היום ובתוכנית הבאה, בולטים השינויים בין יצירתו של פול לזו של ג'ון.

הם אמנם עזרו אחד לשני, השלימו זה את זה, אך בשלב זה אפשר כבר להבחין בדרך אומנותית מיוחדת ושונה לכל אחד מהם. לכן, בחרתי להפריד את יצירותיהם בין שתי התוכניות. האחת תוקדש לשירים של ג'ון לנון ושל ג'ורג' הריסון, והשנייה לשירים של פול מקרטני. בדרך זו יהיה קל יותר לנתח את גדולתו של האלבום הזה, אך כדאי לזכור שב-1966, כש-"Revolver" יצא לשוק, הוא היה אלבום אחד, מגובש ושלם.

[קטע מהשיר "I'm Only Sleeping"]

When I wake up early in the morning"

Lift my head, I'm still yawning

When I'm in the middle of a dream

Stay in bed, float up stream (float up stream)

Please, don't wake me

No, don't shake me

Leave me where I am

I'm only sleeping…”

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

האלבום "Revolver" יצא לאור באנגליה בחמישי באוגוסט 1966. זה היה האלבום האחרון שכלל שירים שונים בהדפסה אנגלית ואמריקנית. באלבום הבריטי היו 14 שירים, ואילו באמריקני רק 11. שלושת השירים החסרים באמריקה, "Doctor Robert", "אני רק ישן", "והציפור שלך יכולה לשיר", הופיעו שם חודשים אחדים קודם לכן, באלבום "אתמול והיום".

בניגוד לדעה הרווחת, שם האלבום "Revolver" אינו מתייחס לכלי הנשק אקדח. Revolve באנגלית פירושו לסובב או לגלגל, וב-"Revolver" התכוונו הביטלס לתנועת הסיבוב של התקליט על הפטיפון. אצלנו על כל פנים מקובל לתרגם את שם התקליט הזה ל"אקדח" - "Revolver".

פיליפ נורמן, עיתונאי של ה-Sunday Times, מתאר כך את הוצאתו לאור של "Revolver" -

קריינית: "בחמישה באוגוסט הופיע אלבום בחנויות התקליטים. נראה היה שלאלבום שהוזמן מראש במיליון עותקים בערך, לא היה סיכוי רב למשוך תשומת לב על מדפי התקליטים. העטיפה שלו, בניגוד לצבעים התוססים של רחוב קרנגי, הייתה פשוט שחור-לבן. קולאז' של צילומים בתוך ציור של עלים לבנים, שהתגלו במבט בוחן יותר כשערות. השערות הקיפו צלליות של פרצופים כל כך מוכרים, שלא היה צורך לציין על העטיפה את שמם המשותף. מי עוד בכל העולם יכריזו על עצמם באמצעים גרפיים של השבועונים המחוכמים ביותר? מי עוד יקראו לתקליט פשוט "Revolver", כשהם הופכים את משחק המילים הנדוש הזה לביטוי אוונגרדי חדיש? למי חוץ מלביטלס היה כל כך הרבה ביטחון להיראות כל כך צנועים?".

[המשך השיר "I'm Only Sleeping"]

“…Takin' my time

When I wake up early in the morning

Lift my head, I'm still yawning

When I'm in the middle of a dream

Stay in bed, float up stream (float up stream)

Please, don't wake me

No, don't shake me

Leave me where I am

I'm only sleeping…”

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

יוסי מר-חיים, אחד המוזיקאים המלווים אותנו לאורך כל "מסע הקסם המסתורי", אומר על "Revolver" -

יוסי: "אני הכרתי את התקליט בהדפסה האמריקאית, כשהייתי בארצות הברית. הוא זכה שם להדים… הדים יוצאים מן הכלל, מבחינה מוזיקלית. וכשהוא יצא, התחילו לצאת מאמרי ניתוח רציניים של… אנליזה, לא רק של המוזיקה, אלא של התופעה, של הביטלס. אנליזה לא מסונוורת מצד אחד, אבל גם לא מלמעלה. וההערות הראשונות שאני קראתי היו בנוגע לעטיפה. בעיקר הייתה השוואה של העטיפה הזאת עם העטיפה של "Rubber Soul".

אנשים שמכירים את העטיפה של "Revolver", מכירים מצד אחד מעין דבר פסיכדלי, הרבה מאוד פרצופים, הרבה מאוד אקשן, שערות ארוכות, כל מה שהיום נראה כמו נוסטלגיה של שנות ה-60. מצד שני, אתם רואים את חברי הלהקה. חברי הלהקה הם בפירוש אינדיבידואלים כאן.

"Rubber Soul", שכבר נותח בהתאם לכשרונותיו של כל אחד, נאמר, מה נתן ג'ורג', מה נתן פול, מה נתן ג'ון. תסתכלו במעטפה, היא די יוניפורמית. זאת אומרת, הם דומים אחד לשני.

בכלל, הביטלס הייתה קבוצה של דומים אחד לשני. בזמן שלהקות הרוק הראשונות של שנות ה-60, נאמר, שאלה שהיו בשנות ה-64', 65', כבר התלבשו שונה אחד מהשני. התלבשות שונה יש לזה משמעות עצומה לתזמורת. אנשים שמסופרים כולם אותו דבר, אפילו שהם לא היו מסופרים בצורה ההיפית ביותר, ולבושים כולם את החליפה המשוגעת ביותר, עדיין בקבוצה יוניפורמית, עם משמעת, משמעת שבאה מאמרגן בדרך כלל, או מהמפיק. כבר התחילו להיות סימני עצמאות, אי רצון להשתתף בהופעות, אי רצון לשתף פעולה עם כל מיני דברים, וחלק מהדבר הזה חדר לעטיפה. כל אחד לבוש אחרת. הצבע הוא מאוד שחור, האווירה היא פסיכדלית של כאילו טריפ רע קצת, קצת שטני, קצת נגטיב.

הם בפירוש… אין להם אביזרים דומים, הם בעצם לא מס… הם מסתכלים למעשה כל אחד לכיוון אחר. כל אחד כבר יש לו את האופי שלו. הם קצת יותר אירוניים, הייתי אומר אפילו קצת יותר ציניים. עכשיו אני לא אומר את זה לאור העובדה של מה שקרה אחר כך, זאת הייתה ההתרשמות שלי כבר בסוף 66', כששמעתי את התקליט, ראיתי את התקליט בפעם הראשונה, ואני רוצה להראות מה כל אחד מהם עשה… [השיר "And Your Bird Can Sing" מתנגן ברקע]

ואיזה pattern, איזה דוגמה של תקליט מצטיירת עכשיו, דוגמה שאולי כבר היינו יכולים לייחס אותה ל-"Rubber Soul", אבל יותר בקלות נייחס אותה אחר כך ל-"Sgt. Pepper", ל-"Magical Mystery Tour", לתקליט הלבן, ואפילו ל-"Abbey Road" ול-"Let It Be".

[השיר "And Your Bird Can Sing"]

“You don't get me

You say you've seen seven wonders

And your bird is green

But you can't see me

You can't see me

When your prized possessions

Start to weigh you down

Look in my direction

I'll be 'round, I'll be 'round…”

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

"Revolver" הוצג, שלא כמו אף אלבום פופ קודם, כהופעה נמשכת, כמעט כסיפור עלילה. ראשית הייתה, כדי להדגיש את זה, פתיחה שכללה שיעול וניקוי גרון. זה היה כשג'ורג' הריסון שר על "איש המס", השיר הראשון המקורי והמצליח שלו, שיר של שנאה להכנסות הממשלה ממסים. ג'ורג' הזכיר אפילו שמות של פוליטיקאים אמיתיים, מיסטר וילסון ומיסטר הית'.

[השיר "Taxman"]

“One, two, three, four [cough]

(One, two oh)

Let me tell you how it will be

There's one for you, nineteen for me

Cause I'm the taxman'

Yeah, I'm the taxman

Should five percent appear too small

Be thankful I don't take it all

'Cause I'm the taxman

Yeah, I'm the taxman

If you drive a car

I'll tax the street

If you try to sit, (sit)

I'll tax your seat

If you get too cold, (cold)

I'll tax the heat

If you take a walk (walk)

I'll tax your feet

Taxman

'Cause I'm the taxman

Yeah, I'm the taxman

Don't ask me what I want it for

(Haha, Mr. Wilson)

If you don't want to pay some more

(Haha, Mr. Heath)

'Cause I'm the taxman

Yeah, I'm the taxman

Now my advice for those who die

(Taxman!)

Declare the pennies on your eyes

(Taxman!)

'Cause I'm the taxman

Yeah, I'm the taxman

And you're working for no one but me (taxman!)…”

"Taxman" - ג'ורג' הריסון.

[השיר מתנגן מההתחלה]

“There's one for you, nineteen for me

Cause I'm the taxman'

Yeah, I'm the taxman…”

וילפריד מלרס, פרשן שירי הביטלס, כתב על "Taxman" -

קריינית: "באופן מפתיע, נפתח האלבום "Revolver" בשיר סאטירי, "איש המכס", או "גובה המיסים" - "Taxman". בשיר הזה אין שום עיסוק באהבה כמקובל, ובדרכו זהו שיר מחאה. הוא טוען שיש ותמיד תהיה מלחמה בין הממסד, אנשי המס, וביני. מלחמה שלא תסתיים אלא במוות. כפי שג'ורג' שר "הצהר על הסכום ששוות עיניך". לכן ג'ורג' שר את השיר בכוח רב. והתוקפנות מתגברת במיוחד כששאר הביטלס עונים לג'ורג' בקולות. זהו שיר פראי מאוד, בסגנון בוגי ישן, והעובדה שהוא אינו מסתיים בבת אחת, אלא נעלם בהדרגה - סמלית. איש המס, ולא משנה מי הוא, מיסטר וילסון או מיסטר הית', מישהו נשאר תמיד, ולמענו, נעבוד תמיד".

ויוסי מר-חיים מוסיף על השיר הזה.

יוסי: "השיר "Taxman", שהוא של ג'ורג' הריסון, הוא בשבילי שיר של כולם, בגלל כמה סיבות. א', בגלל הטקסט. אני חושב שבשיר "Taxman", מה שבולט, היעדר האילוזיות לגבי תופעות בחיים, החיים הכלכליים, החיים הפוליטיים. השיר "Taxman" הוא בפירוש נכתב כתוצאה מבעיות שהיו להם עם מס הכנסה. אני חושב ש-"Taxman" זה ה-שיר של הרוק בתקליט הזה. כשהוא מתחיל להגיד, "Let me tell you how it will be", ועם סינקופת רוק כזאת שאנחנו עוד לא מצאנו דבר כזה אצל הביטלס. אני, להגיד את האמת, אפילו לא כל כך שמתי לב שג'ורג' הריסון חיבר את זה. אמנם הוא הסולן, הוא הזמר של השיר, אבל מבחינת החיבור, זה שיר ביטלס אופייני. ומה שבשיר הזה בולט יותר זה העיבוד רוק, עיבוד גיטרות חזק כזה ומודרני מאוד של רוק. השיר "Taxman" הוא נורא אופייני ל… לגישה שלהם. אמרנו, קצת ציניים, קצת אירוניים".

את הציניות בתמליל של "Taxman" לא יצר ג'ורג' הריסון לבדו. השיר הזה מפתיע במיוחד, כיוון שהביטלס מתייחסים כאן לדמויות פוליטיות ממשיות. ג'ון עזר לג'ורג' בתמליל. באחד הראיונות האחרונים איתו, אמר ג'ון דברים על השיר הזה, המשקפים את יחסו לג'ורג' באותה תקופה.

קריין: "ג'ורג' ביקש ממני לעזור לו בשיר "Taxman". לא רציתי לעשות את זה, חשבתי שרק זה חסר לי, לעבוד על החומר של ג'ורג'. הספיק לי לעבוד על השירים שלי ושל פול. ג'ורג' פנה אליי כיוון שלא יכל לפנות לפול. פול לא עזר לו בתקופה הזו. הסכמתי לעזור לו כיוון שאהבתי אותו ולא רציתי לפגוע בו. במשך זמן ארוך מאוד רק אני ופול היינו כותבים, וג'ורג' נשאר בחוץ. כזמר נתנו לו רק שיר אחד או שניים בכל אלבום. הייתי בוחר לו ולרינגו שירים שקל לשיר אותם. בתקופה הזו הוא התחיל לכתוב ברצינות, אז עזרתי לו ב-"Taxman", ונתתי לו מספר שורות".

[המשך השיר "Taxman"]

“…Be thankful I don't take it all

'Cause I'm the taxman

Yeah, I'm the taxman

If you drive a car

I'll tax the street

If you try to sit (sit)

I'll tax your seat

If you get too cold (cold)

I'll tax the heat

If you take a walk (walk)

I'll tax your feet

Taxman…”

"Taxman" גובה המס.

לג'ורג' הריסון היו שלושה שירים ב"Revolver". בפעם הראשונה באלבום של הביטלס היו לו כל כך הרבה שירים. ג'ורג' אמר על כך -

קריין: "הייתי מסוחרר לגמרי מהעובדה ששלושה לחנים שלי הופיעו באלבום "Revolver". זו הייתה תוצאה של מאמץ עצום, בגלל שהייתי מודע מאוד לכך שהכוח היצירתי של ג'ון ופול הרבה יותר גדול משלי."

[השיר "Love You Too" מתחיל להתנגן ברקע]

גם השיר הבא, שנשמע כבר ברקע, הוא יצירה של ג'ורג' הריסון, "Love You Too". ג'ורג' הוא הביטל היחיד המנגן בהקלטת השיר הזה. איתו מנגן בטאבלה נגן הודי בשם Anil Bhagwat.

וילפריד מלרס אומר על "Love You Too" -

קריינית: "זהו השיר הראשון של הביטלס שיש בו ממש מוזיקה מזרחית. מנגנים בו נגני סיטאר וטאבלה הודים. בשיר אין גם הרמוניה כמו שמקובל בארצות המערב, רק נגינה של המנגינה והליווי. המוזיקה משכנעת לא בגלל שהיא נשמעת כמו מוזיקה הודית, עם כלים הודיים, אלא בגלל שזוהי באמת מוזיקה אנטי-מערבית, אנטי-חומרנית, אנטי-פעלתנית.

למרות שג'ורג' שר כמו בכל שירי הביטלס המוקדמים על אהבה גופנית, הרעיון בדבריו הוא שאקט האהבה יכול להרוס את התחושות החילוניות. כפי שהוא שר Make Love All Day", Make Love Singing Songs".

[השיר "Love You Too"]

“Each day just goes so fast

I turn around, it's passed

You don't get time to hang a sign on me

Love me while you can

Before I'm a dead old man

A lifetime is so short

A new one can't be bought

But what you've got means such a lot to me

Make love all day long

Make love singing songs

Make love all day long

Make love singing songs

There's people standing 'round

Who'll screw you in the ground

They'll fill you in with all their sins, you'll see

I'll make love to you

If you want me to…”

"Love You Too" של ג'ורג' הריסון, השיר הראשון בתולדות הפופ שנוגן רק בכלים הודיים.

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

יואב: "יוסי מר- חיים, האם יש שינוי ביחס של ג'ורג' הריסון למוזיקה הודית באלבום הזה?"

יוסי: "אנחנו שמענו… "Norwegian Wood", שמענו שהוא נתן לא רק את הנגינה בסיטאר, אלא גם את אופי השיר, למרות שלא הוא כתב אותו, יש כאן מעין שימוש בסולם הודי, הם קוראים לזה "ראגה", זה מספר צלילים שמהם בנויה המנגינה, וככה השיר "Norwegian Wood" מקבל אופי קצת שונה. ג'ורג' הגדיל את תרומתו בכל תקליט למעשה. עכשיו ב-"Revolver", נסתכל ב-"Love You Too", אנחנו מוצאים שם שוב פעם שימוש בסולם מסוים. [מנגן קטע קצר מהשיר בפסנתר] הסולם הזה, זה הסולם שבו כתוב השיר "Love You Too". התופעה הזאת תחזור על עצמה בעקביות. עכשיו כשיש מעבר כזה: [מנגן חלק נוסף מהשיר]. הלימוד של הסיטאר מאוד-מאוד התקדם. שימוש בטאבלה, שזה התוף ההודי…"

יואב: "בעצם אף אחד מהביטלס לא ניגן פה חוץ מג'ורג'."

יוסי: "נכון."

יואב: "מג'ורג' ומנגן הודי."

יוסי: "זה ה… זה הדבר המעניין, שג'ורג' כאן הוא כבר לא איזה בחור צנוע שהוא מנגן מהר מאוד בגיטרה, וירטואוז בגיטרה. אלא כאן הוא מוזיקאי, ותכּף נעבור לצד השני. בשיר "I Want To Tell You" יש כמה דברים שמזכירים אחר כך, למעשה, את השיר "Bangladesh". השיר עצמו הוא ההרמוניות הרגילות של הביטלס, חוץ מהתופעה הזאת שכשהוא שר "I Want To Tell You", הוא רוצה להדגיש שם משהו, ואז הוא מגיע מהאקורד הזה: [מנגן בפסנתר]. שאר השיר, מאוד מאוד מזכיר את "Rubber Soul". זאת אומרת, מה אני רוצה להגיד לגבי תרומתו של ג'ורג' הריסון? מתחלקת לשניים. בשיר "I Want To Tell You" מכניס איזה אקורד אופייני לו שאחר כך הופיע בהמון המון שירים שלו. "Love You Too" ישנו מבנה אופייני של ג'ורג' הריסון של לקיחת סולם הודי אופייני ונגינה שלו בצורה הודית עם כלים הודים. שזה, בלי ספק, השפיע על מאות או אלפי נגנים".

אנחנו עם השיר השלישי והאחרון של ג'ורג' ב "Revolver".

"I Want To Tell You", "אני רוצה לומר לך". פול מקרטני מנגן כאן בפסנתר.

[השיר "I Want To Tell You"]

“I want to tell you

My head is filled with things to say

When you're here

All those words, they seem to slip away

When I get near you

The games begin to drag me down

It's alright

I'll make you maybe next time around

But if I seem to act unkind

It's only me, it's not my mind

That is confusing things

I want to tell you

I feel hung up and I don't know why

I don't mind

I could wait forever, I've got time

Sometimes I wish I knew you well

Then I could speak my mind and tell you

Maybe you'd understand

I want to tell you

I feel hung up and I don't know why

I don't mind

I could wait forever, I've got time

I've got time

I've got time…”

[ברקע מתחיל להתנגן השיר "Love You Too"]

יואב: ""I Want To Tell You", "אני רוצה לומר לך". שיר מקוטע על קשיי תקשורת. עד כאן התרומה היצירתית של ג'ורג' הריסון ל-"Revolver". האם הייתה לג'ורג' השפעה על הכיוון המיסטי של הביטלס, גם בקטעים שהוא לא כתב?"

יוסי: "אני לא חושב שהוא השפיע על השירים האחרים. אני חושב שהוא השפיע באופן אקטואלי, זאת אומרת, התעניין בתרבות הזאת. עובדה שהם יצאו מאוכזבים לגמרי מכל המפגש שלהם עם התרבות ההודית. אני לא חושב שהוא השפיע עליהם, אבל אני חושב שהיה נוח להם לתת לו את הפינה שלו. אני חושב שזה פשוט ההתחלה של האינדיבידואליות של הביטלס. ג'ורג' בעסק שלו, אז נותנים לו אולפן, נותנים לו כל מה שהוא צריך, אבל הם לא נכנסים לזה. זאת אומרת, אצל ג'ון ואצל פול זה משהו אחר, זה כבר כמעט מאבק. איזה טיפוס של רוק הולכים לנגן? כבר בתקליט הזה יש ג'ון לחוד ויש פול לחוד. ואני לא חושב שהם כל כך עובדים, מה שקוראים, "בראש"".

ובואו נעבור באמת למה שג'ון תרם לאלבום "Revolver".

נפתח בשיר שלא הופיע בהדפסה האמריקנית של האלבום, כיוון שבארצות הברית הוא הופיע כבר חודשים אחדים קודם לכן. באלבום "אתמול והיום". "אני רק ישן" - "I'm Only Sleeping".

[השיר "I'm Only Sleeping"]

“When I wake up early in the morning

Lift my head, I'm still yawning

When I'm in the middle of a dream

Stay in bed, float up stream (float up stream)

Please, don't wake me

No, don't shake me

Leave me where I am

I'm only sleeping

Everybody seems to think I'm lazy

I don't mind, I think they're crazy

Runnin' everywhere at such a speed

'Til they find there's no need (there's no need)

Please, don't spoil my day

I'm miles away

And after all

I'm only sleeping

Keepin' an eye on the world going by my window

Takin' my time

Lyin' there and staring at the ceiling

Waiting for a sleepy feeling

Please, don't spoil my day

I'm miles away

And after all

I'm only sleeping

Keepin' an eye on the world going by my window

Takin' my time

When I wake up early in the morning

Lift my head, I'm still yawning

When I'm in the middle of a dream

Stay in bed, float up stream (float up stream)

Please, don't wake me

No, don't shake me

Leave me where I am

I'm only sleeping…”

"I'm Only Sleeping" - "אני רק ישן.

[השיר מתנגן מההתחלה]

“When I wake up early in the morning

Lift my head, I'm still yawning

When I'm in the middle of a dream

Stay in bed, float up stream (float up stream)…”

וילפריד מלרס כתב על השיר הזה -

קריינית: "בניגוד לשירים כמו "איש המס" או "אלינור ריגבי", המדברים על 'אנחנו ואתם', השיר הזה של ג'ון מדבר על 'עליי'. כיוון ש"אני רק ישן" הוא הראשון בשורה של שירי חלום, שמשווים בין המציאות והעולם הפנימי. זה מתחיל כשג'ון שוכב בין שינה לערות באור הבוקר המוקדם. המנגינה היא זרימה נפלאה המתפתחת בצורה יפה להפליא. היא מתגברת עד שהיא מעירה את ג'ון לגמרי. הוא שוכב ער ומביט על העולם, כדבריו. ושוב חוזרת המנגינה של השינה והחלום. כך השיר נשאר בצורה מעודנת, בין המציאות, בתוך, ומחוץ לתודעה".

אחת הדרכים של ג'ון ליצור אפקטים חלומיים, תחושות של הזיה במוזיקה, היתה השמעת סרטי הקלטה מנוגנים לאחור, ובמהירויות שונות, וביצירת מה שמכונה 'לופים'. ג'ון מספר:

[הקלטה]

John Lenon: “I used to have a place where I worked in the house again upstairs, and I used to make kinda freaky music at home. And I… you would hear it coming through on things like “Tomorrow Never Knows” on “Revolver”, or “Rain” and some little backwards things, but I never made that the whole track. I would make far freakier stuff, you know. Which, I would take this out of most usable and add it to the Beatles, or to my tracks of the Beatles, I’d fiddle around a bit, I’d put loops or, you know, something fun. but at home I was really far out. And I had a kinda little studio which is really a slower tape recorder…”

יואב: [מתרגם] "היה לי מקום שנהגתי לעבוד בו בבית, והייתי נוהג ליצור מין מוזיקה פריקית בבית, ויש דוגמאות לכך בשירים כמו "המחר אינו ידוע" ו"גשם". אבל אף פעם לא עשיתי מכך שיר שלם. הייתי עושה דברים מאוד נועזים אבל לביטלס הייתי בוחר את הדברים המתקבלים ביותר. הייתי משתעשע, משמיע כלמיני לופים. היה לי מין אולפן קטן בבית, עם כל מיני מכשירי הקלטה".

כדי להבהיר חלק מהמושגים עליהם ידובר בתוכנית היום, אני אנסה להדגים לכם עכשיו מספר אפשרויות להפקת אפקטים באולפן. כמובן לא ברמת התחכום של ג'ון, ג'ורג' מרטין והביטלס, אלא רק הדגמה לשם קבלת מושג. וקודם כל, ננסה לפענח את הצליל בסוף "I'm Only Sleeping". "אני רק ישן".

[נשמע סיום השיר "I'm Only Sleeping"]

הצליל הזה, שנשמע מוזר מאוד, הוא בסך הכל נגינה מנוגנת אחורנית. טייפ ההקלטה מנוגן לאחור. הטכנאי שלנו דורון זאב יקליט את הקטע הזה, וינגן אותו הפוך, ואנחנו נשמע את התוצאה.

[התוצאה מושמעת]

הצליל המוזר מתגלה כסיטאר שמנוגן פשוט לאחור. נגינה של כלים אחורנית משנה לגמרי את הצליל שלהם. למשל פסנתר המנוגן לאחור, נשמע כלי שונה לגמרי. אני אדגים לכם בנגינה קטע קצר של פסנתר.

[משמיע קטע פסנתר קצר - "יונתן הקטן"]

ועכשיו אותו קטע עצמו, מנוגן הפוך. סרט ההקלטה, מנוגן לאחור.

[הקלטה - הקטע מושמע הפוך, ונשמע דומה לנגינה בכינור]

ועכשיו פטנט נוסף, שהביטלס גם הם השתמשו בו, הסרט הזה מוקלט במהירות 15, נשמיע אותו לאחור במהירות 7.5.

[הקלטה - אותו הקטע מנוגן והפעם נשמע קודר מאוד]

האם אתם עדיין מזהים את "יונתן הקטן", ששמענו קודם? אפשר כמובן גם לעשות את זה הפוך, להגביר את המהירות פי שתיים. נשמע את הקטע מנוגן במהירות כפולה.

[הקלטה - הקטע במהירות כפולה]

עכשיו תארו לכם מה יקרה, אם נשמע בבת אחת את כל מה שהקלטנו עד עכשיו - מהירות נכונה, מהירות כפולה, מהירות כפולה לאחור, חצי מהירות לאחור. זה בדיוק מה שהביטלס עשו בהקלטות האלה, לא רק עם פסנתר אלא עם תזמורת שלמה. נשמע את כל מה שהקלטנו עד עכשיו, את כל הביצועים של "יונתן הקטן", בבת אחת.

[הקלטה - שילוב כל הקטעים]

ועכשיו פטנט נוסף, מה שקוראים "לופ". פירוש המילה "לופ" הוא לולאה. מקליטים אינפורמציה מסוימת על סרט ההקלטה, חותכים את הסרט בקצה האינפורמציה ומחברים את הקצה לתחילת האינפורמציה. כך שהאינפורמציה הולכת וחוזרת וחוזרת וחוזרת שוב ושוב. הנה לדוגמה השריקה של "יונתן הקטן".

[שורק את המנגינה]

ועכשיו, השריקה הזאת בלופ.

[הקלטה - השריקה בלופ]

ואל "יצירת המופת" הזאת נצרף את היצירה הקודמת שלנו.

[הקלטה - כל הקטעים יחד]

[השיר "Tomorrow Never Knows" מתחיל להתנגן ברקע]

עד כאן ההדגמה הקצרה של אפשרויות ההקלטה באולפן. האפקט שאנחנו שומעים למשל ברקע עכשיו, קולות הציפורים, הם לופ של פול מקרטני צוחק במהירות כפולה. ג'ורג' מרטין אמר על הקלטת "Revolver" -

קריין: ""Rubber Soul" היה האלבום הנורמלי האחרון שהקלטנו בטכניקת הקלטה רגילה. אחר כך התחילה מהפכה טכנולוגית בהקלטות. ג'ון ופול רכשו לעצמם מכשירי הקלטה משוכללים, והחלו לבצע ניסיונות בבתיהם. פול מקרטני היה הראשון שחשב על הכפלת צלילים, ועל עבודה עם מספר טייפים ביחד. הם גילו שאפשרי עיצוב צליל מעניין על ידי הקלטה במהירויות שונות. העניין מצא חן גם בעיניי, ועזרתי להם להכין כשמונה צורות של מוזיקה אלקטרונית בלתי קונבנציונלית. לג'ון היו שגעונות פרטיים משלו. בשיר "המחר אינו ידוע" הוא דרש שקולו ישמע בוקע כאילו ממקדש טיבטי גבוה. השתמשנו לצורך זה בשמונה מכשירי הקלטה שונים, ומיזגנו אותם לשולחן בקרה אחד."

[הקלטה]

George Martin: “They were pretty quick learners, you know, after the first couple of years they knew almost as much about recording as I did. And they were always wanting to expand, always asking questions.”

קריין: [מתרגם] "הם למדו מהר מאוד. אחרי שנים אחדות הם ידעו על הקלטות כל מה שאני ידעתי. הם תמיד רצו לנסות דברים, תמיד שאלו שאלות."

וגם רינגו התלהב מאפשרויות ההקלטה חדשות.

[הקלטה]

Ringo: “It’s more fun in the record, if there’s a few sounds that you don’t really know what they are, and… something happens on air, you know, I couldn't tell you what, ‘cause we have a special man who sits there and goes like this… and the guitar turns into a piano or something, you know. And then you may say: why don’t you use the piano? Because the piano sounds like a guitar.”

קריין: [מתרגם] "זה יותר כיף בתקליט כשיש מספר צלילים שאתה לא יודע בעצם מה הם באמת. אי אפשר להסביר את זה, זה קורה באוזן. הגיטרה הופכת לפסנתר, ואז אתה שואל, למה לא להשתמש בפסנתר ישר? כיוון שהפסנתר הופך לגיטרה."

ועל השיר "Tomorrow Never Knows" אמר ג'ון -

קריין: "לעתים קרובות הליווי שאני חושב עליו לא מצליח בסוף. בשיר "המחר אינו ידוע", דמיינתי במוחי שהרקע יהיה מורכב משירה של אלפי נזירים. כמובן שזה היה דבר לא מעשי, ועשינו משהו שונה. ניסינו להתקרב עד כמה שאפשר לרעיון המקורי שלי. הביטוי "המחר אינו ידוע" הוא המצאה של רינגו, ובחרתי אותו כדי להקל מעט על התמליל הפילוסופי הרציני של השיר".

התמליל של השיר היה מבוסס על "ספר המוות הטיבטי". השם המקורי של השיר היה צריך להיות "הריקנות" - "The Void". אך בסוף, בגלל רינגו סטאר, הוחלף השם ל-"Tomorrow Never Knows".

[השיר "Tomorrow Never Knows"]

“Turn off your mind relax and float down-stream

It is not dying, it is not dying

Lay down all thought surrender to the void

It is shining, it is shining

That you may see the meaning of within

It is being, it is being

That love is all and love is everyone

It is knowing, it is knowing

That ignorance and haste may mourn the dead

It is believing, it is believing

But listen to the color of your dreams

It is not living, it is not living

Or play the game "existence" to the end

Of the beginning, of the beginning

Of the beginning, of the beginning

Of the beginning, of the beginning

Of the beginning…”

[השיר מתנגן ברקע מההתחלה]

יוסי: "זה התחלת העידן האלקטרוני של הביטלס. ההתעסקות שלהם בהקלטות אלקטרוניות ובישולים שהם לא נוגעים למלודיה עצמה היא שולית, והייתי אומר, זה השיגעון של ג'ון. אם לג'ורג' הריסון היה שגעון להתעסק במוזיקה הודית, לו היה שגעון להתעסק בטייפ-רקודרים. על רקע זה גם הוא פגש את יוקו אונו. הוא דווקא רצה להשוויץ בפניה וניגן לה עשרה טייפ-רקודרים בבת אחת. הוא התעניין בסרטים הפוכים, מה קורה כשמנגנים מנגינה הפוכה.

השיר "Tomorrow Never Knows" הוא בשום פנים לא קוריוז אלקטרוני, הוא שיר מאוד-מאוד חזק. אני בהתחלה חשבתי שזה כתוב. זאת אומרת שפשוט הוא כתב מין פרטיטורה מטורפת כזאת, ג'ורג' מרטין. מתברר שלא. מה שכתוב זה המנגינה הבסיסית, דרך אגב, מנגינה די הודית, גם כן היא מתבססת על מודוס. [מנגן כמה תווים מהשיר] אולי קצת השפעה של ג'ורג'. זה שיר מאוד-מאוד חזק. נשמע רענן היום כאילו כתבו אותו לפני שעה."

ועל השיר הבא שכתב ג'ון, "Doctor Robert", אמר פול -

קריין: ""Doctor Robert" הוא כמו בדיחה. יש טיפוס אחד בניו יורק ששמענו כל מיני אנשים אומרים עליו, "אתם יכולים להשיג ממנו כל דבר, כל הכדורים שתרצו". זה היה סיפור אמיתי, אבל גם בדיחה על אחד שיכול לרפא כל אחד, מכל מחלה, עם כל הכדורים וגלולות המרץ שלו. עם הזריקות המתאימות לכל דבר הוא יחזיק את כל ניו יורק מסוממים. זה כל הסיפור של "Doctor Robert". זו הייתה בדיחה בינינו, וכשהוצאנו את זה החוצה, זה נהפכה לבדיחה פרטית בין כולם. כל אחד הוסיף לכך את המשמעות שלו, וזה מה שטוב בשירים כאלה. אתה מוסיף את הפירוש שלך לשירים שלנו, ואתה נהנה."

[השיר "Doctor Robert"]

“Ring my friend, I said you'd call

Doctor Robert

Day or night, he'll be there any time at all

Doctor Robert

Doctor Robert

You're a new and better man

He helps you to understand

He does everything he can

Doctor Robert

If you're down, he'll pick you up

Doctor Robert

Take a drink from his special cup

Doctor Robert

Doctor Robert

He's a man you must believe

Helping anyone in need

No one can succeed like

Doctor Robert

Well, well, well, you're feeling fine

Well, well, well, he'll make you

Doctor Robert

My friend works for the National Health

Doctor Robert

You'll pay money just to see yourself

With Doctor Robert

Doctor Robert

You're a new and better man

He helps you to understand

He does everything he can

Bob Robert

Well, well, well, you're feeling fine

Well, well, well, he'll make you

Doctor Robert

Ring my friend, I said you'd call

Doctor Robert

Ring my friend, I said you'd call

Bob Robert

Doctor Robert…”

"Doctor Robert". גם השיר הבא קשור לשימוש בסמים. ג'ון לנון אמר עליו -

[השיר "She Said, She Said" מתחיל להתנגן ברקע]

קריין: "זה אחד השירים שאני אוהב. כתבתי אותו על טריפ LSD שהיה לי בלוס אנג'לס. זה היה הטריפ השני שלקחתי בחיים. לקחתי אותו כי התחלנו לשמוע כל מיני דברים על ההשפעה הנהדרת של זה, ורצינו לדעת על מה מדובר. פיטר פונדה היה איתנו באותו מקום והוא התחיל להגיד כל מיני דברים כמו: "אני יודע איך זה להיות מת, בנאדם". אנחנו באמת לא רצינו לדעת, אבל הוא המשיך לדבר על כך שוב ושוב. בכלל לא ידעתי מי הוא באותה תקופה ולא רצינו לדעת איך זה להיות מת."

[השיר "She Said She Said"]

“She said

"I know what it's like to be dead

I know what it is to be sad"

And she's making me feel like I've never been born

I said

"Who put all those things in your head?

Things that make me feel that I'm mad

And you're making me feel like I've never been born"

She said, "You don't understand what I've said"

I said, "No no no, you're wrong"

When I was a boy

Everything was right

Everything was right

I said

"Even though you know what you know

I know that I'm ready to leave

'Cause you're making me feel like I've never been born"

She said, "You don't understand what I've said"

I said, "No no no, you're wrong"

When I was a boy

Everything was right

Everything was right

I said

"Even though you know what you know

I know that I'm ready to leave

'Cause you're making me feel like I've never been born"

She said

She said

I know what it's like to be dead

I know what it's like to be dead

I know what it is to be sad

I know what it is to be sad

I know what it's like to be dead

I know what it's like to be dead…”

יואב: "She Said, She Said" - "היא אמרה, היא אמרה".

[השיר מתנגן ברקע]

יוסי מר-חיים אומר -

יוסי: "הערה פנימית שלי, זה מצב של חוסר קומוניקציה מוחלט. מבחינת ההרמוניות זה שוב פעם… [מנגן מספר אקורדים מהשיר] כל ההרמוניות שהיו מקודם, אין פה שום חידוש בשיר הזה מהבחינה הזאת. מה שהחידוש כאן זה המילים… [מנגן מספר תווים מהשיר] הוא ממש נוקט עמדה נגד הדבר הזה של מוות. נגד הדבר הזה שמישהו אומר אני יודע מה זה להיות מת. בעצם אפילו איכשהו נגד… נגד הטריפ. נגד כל העניין, נגד כל המצב שהוא מצוי בו. "מה אתם מקשקשים? כשאני הייתי ילד זה היה נהדר". ודווקא אנחנו יודעים שהוא היה ילד, זה היה רחוק רחוק מאוד מלהיות נהדר."

וילפריד מלרס רואה את השיר הזה קצת אחרת -

קריינית: "ג'ון אמר שהשיר הזה נבנה מהערה של פיטר פונדה בזמן מסע סמים, שהוא יודע מה זה להיות מת. אבל השיר נשמע כשיחה בין ג'ון ובין אישה מבוגרת. היא יכולה להיות מאהבת נכזבת, או אימא שלו, או דודתו. היא אומרת לו שהיא יודעת איך זה להיות מת. הוא אומר שהיא גורמת לו להרגיש כאילו הוא אף פעם לא נולד. והוא אומר: "כשהייתי ילד הכל היה בסדר".

מבחינה מוזיקלית אין בשיר הזה התפתחות, הוא מסתובב סביב עצמו. הקטע היחיד שזורם בקלילות הוא זה המתייחס לילדות. המילים הבודדות שיש בהן תקווה מתכסות מיד במוזיקה כבדה ועצובה. אין לשיר הזה סיום. רק פייד אאוט איטי כששאר הביטלס עונים לג'ון: "אני יודע מה זה להיות מת, אני יודע מה זה להיות עצוב."

ונשאר לנו עוד שיר אחד שג'ון כתב באלבום "Revolver".

"And your Bird Can Sing" - "והציפור שלך יכולה לשיר". בשיר הזה ניפרד.

בשבוע הבא נמשיך באלבום "Revolver" בשירים שפול מקרטני כתב.

"והציפור שלך יכולה לשיר".

[השיר "And your Bird Can Sing"]

“Tell me that you've got everything you want

And your bird can sing

She don't get me

You don't get me

You say you've seen seven wonders

And your bird is green

But you can't see me

You can't see me

When your prized possessions

Start to weigh you down

Look in my direction

I'll be 'round, I'll be 'round

When your bird is broken

Will it bring you down?

You may be awoken

I'll be 'round, I'll be 'round

You tell me that you've heard every sound there is

And your bird can swing

But you can't hear me

You can't hear me…”

[מוזיקה קצבית]

קריין: "מסע הקסם המסתורי" - סיפורה של להקת החיפושיות, סדרת תוכניות בעריכת יואב קוטנר.

עוזר עריכה - עודד היילברונר, הקליטו - דורון זאב ויצחק פסטרנק.

בתוכנית הבאה: "Revolver" חלק ב' - השירים של פול מקרטני.

[קטע מהשיר "The End"]

“And in the end

The love you take

Is equal to the love you make…”

[ השיר "Here, There and Everywhere"]

“To lead a better life

I need my love to be here

Here, making each day of the year

Changing my life with a wave of her hand

Nobody can deny that there's something there

There, running my hands through her hair

Both of us thinking how good it can be

Someone is speaking

But she doesn't know he's there

I want her everywhere

And if she's beside me I know I need never care

But to love her is to need her everywhere

Knowing that love is to share

Each one believing that love never dies

Watching their eyes and hoping I'm always there

I want her everywhere

And if she's beside me I know I need never care

But to love her is to need her everywhere

Knowing that love is to share

Each one believing that love never dies

Watching their eyes and hoping I'm always there

I will be there

And everywhere

Here, there and everywhere”

[השיר "For No One"]

“Your day breaks, your mind aches

You find that all her words of kindness linger on

When she no longer needs you

She wakes up, she makes up

She takes her time and doesn't feel she has to hurry

She no longer needs you

And in her eyes, you see nothing

No sign of love behind the tears

Cried for no one

A love that should have lasted years

You want her, you need her

And yet you don't believe her

When she says her love is dead

You think she needs you

And in her eyes, you see nothing

No sign of love behind the tears

Cried for no one

A love that should have lasted years

You stay home, she goes out

She says that long ago she knew someone

But now he's gone, she doesn't need him

Your day breaks, your mind aches

There will be times when all the things she said will fill your head

You won't forget her

And in her eyes, you see nothing

No sign of love behind the tears

Cried for no one

A love that should have lasted years…”

[השיר "Eleanor Rigby"]

“Ah, look at all the lonely people

Ah, look at all the lonely people

Eleanor Rigby

Picks up the rice in the church

Where the wedding has been lives in a dream

Wait's at the window

Wearing the face that she keeps in

A jar by the door who is it for?

All the lonely people

Where do they all come from?

All the lonely people

Where do they all belong?

Father Mackenziе

Writing the words of a sermon

That no one will hеar no one comes near

Look at him working

Darning his socks in the night

When there's nobody there what does he care?

All the lonely people

Where do they all come from?

All the lonely people

Where do they all belong?

Ah look at all the lonely people

Ah look at all the lonely people

Eleanor Rigby died in the church and was

Buried along with her name nobody came

Father Mackenzie

Wiping the dirt from his hands as

He walks from the grave no one was saved

All the lonely people

Ah, look at all the lonely people all the lonely people

Where do they all come from?

All the lonely people

Ah, look at all the lonely people all the lonely people

Where do they all belong?”

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

5 views0 comments

コメント


bottom of page