top of page

המובן מאליו - איה פלוטו?

כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש? ואיך זה שהתשובה לשאלה הפשוטה הזאת השתנתה שוב ושוב לאורך השנים? על כוכבי לכת שפחות הצליחו, ולאן נעלם פלוטו?

 

[קריין: כאן בהרצה עוד, להתחבר לידע בכל זמן שתרצו]

היי, אני דורון פישלר ואתם מאזינים למובן מאליו.

(פתיח מוזיקלי)

ואם אתם מאזינים יש סיכוי טוב מאוד שאתם נמצאים על פני כדור הארץ.

כדור הארץ הוא כוכב לכת, פלנטה, והוא מסתובב מסביב לשמש, וכמוהו יש עוד כמה כוכבי לכת אחרים. ומעבר לזה יש יקום נורא נורא גדול ומפחיד עם כל מיני חורים שחורים ופולסרים ודברים גדולים ומפחידים. לא ניכנס לזה, נדבר רק על השכונה הקרובה שלנו, מערכת השמש שלנו.

בואו נשאל אתכם שאלת טריוויה מאוד פשוטה - כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש?

(לוחש: שמונה, תגידו שמונה)

שמונה! יפה מאוד, שמונה - תשובה נכונה, יש שמונה כוכבי לכת.

אבל מה שמוזר בזה, זה שאם הייתם שואלים אותי במשך הרבה זמן כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש, אני הייתי אומר 'מובן מאליו, תשעה', אני ומיליארדי אנשים אחרים גדלנו עם הידיעה שיש תשעה כוכבי לכת. אבל לפני לא הרבה זמן קרה משהו.

היה כוכב הלכת התשיעי, פלוטו, הוא היה קטן וחמוד, והוא פוטר. הוא התנהג לא יפה או משהו ואז הורידו אותו בדרגה, הוא כבר לא כוכב לכת. ועכשיו, הידיעה הרשמית, התשובה הנכונה היא שיש שמונה כוכבי לכת. וזה מוזר משום שפלוטו לא התפוצץ, הוא עדיין שם ככל הידוע לי.

אז מה קרה? למה המובן מאליו השתנה?

מה שקצת פחות ידוע זה שזאת לא הפעם הראשונה שבה התשובה על השאלה כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש השתנתה. המספר הזה השתנה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה, למרות שכוכבי הלכת בעצמם לא השתנו. הם המשיכו להסתובב באותם המסלולים בדיוק.

העניין הוא שכדי לענות באמת על השאלה כמה כוכבי לכת יש, אנחנו צריכים לענות קודם על השאלה מה זה לעזאזל כוכב לכת? וזאת מתברר לא שאלה כל כך פשוטה וכדי לענות עליה, אנחנו צריכים להכיר את כל מערכת השמש שלנו קצת יותר מקרוב.

(מתחיל להתנגן ברקע השיר 'אומרים ישנה ארץ')

עוד מזמן, מימי קדם, היה ידוע שיש שבעה כוכבי לכת. אם אתם מקשיבים לשירים זה מה שנאמר שם.

(השיר ממשיך: "אומרים ישנה ארץ | עמודיה שבעה | שבעה כוכבי לכת")

שבעת כוכבי הלכת האלה הם השמש, הירח, כוכב חמה (נוגה), מאדים, צדק ושבתאי.

שבעה זה מספר טוב, זה מספר טיפולוגי כמו שאומרים, זה מספר שהוא יפה כזה: יש שבעה חטאים, שבעת המינים, שבעת הגמדים, שבעה ימים בשבוע כך שזה מסתדר טוב.

עניין הימים בשבוע, דרך אגב, הוא קשור לכוכבי הלכת - הימים נקראים על שם כוכבי הלכת: באנגלית יום ראשון זה סאנדיי (Sunday), זה יום השמש, יום שני זה מאנדיי (Monday) זה בעצם מון דיי, זה יום הירח. זה המשיך ככה עד ליום השביעי, סאטורדיי (Saturday) זה היום של סטורן, סטורן בעברית הוא שבתאי שהוא הכוכב של שבת. אבל ברשימה הזאת יש חוסר אחד מאוד ברור - כדור הארץ לא נמצא בה. זה משום שאף אחד לא חשב אז שכדור הארץ הוא כוכב לכת, כדור הארץ הוא העולם. כוכבי הלכת זה הדברים שמסתובבים מסביבו. מצד שני הרשימה הזאת כוללת את השמש והירח - את השמש אני לא חושב שאני צריך להציג לכם, אתם יודעים מה זאת השמש, גם הירח, רואים אותו באופן מאוד ברור.

קצת פחות בולט אבל עדיין קל מאוד למצוא אותו זה כוכב נוגה. אם עכשיו לילה אתם יכולים להסתכל החוצה ולמעלה, אם אתם רואים כוכב אחד שהוא הרבה יותר חזק מאחרים, ממש הרבה יותר בולט מכולם, זה נוגה. ועוד תכונה מעניינת שלו זה שהוא זז. רוב הכוכבים האחרים נשארים באותו מקום אחד ביחס לשני, יש להם את הקבוצות הכוכבים האלה כמו הדובה הגדולה שאף אחד אף פעם לא הצליח להבין איפה פה יש דובה, צריך הרבה דמיון כדי לראות שם דובה אבל נגיד, נקרא לזה הדובה הגדולה, וכולם שומרים על המקום שלהם בקבוצה, הם לא זזים אחד ביחס לשני.

נוגה הוא לא כזה. נוגה זז. כל לילה אתם תראו אותו במקום אחר. אותו הדבר נכון לגבי כוכבי הלכת האחרים, הם פחות זוהרים מנוגה, הם נראים כמו כוכבים רגילים אבל ההבדל בינם לבין כל הכוכבים האחרים זה שהם זזים, הם הולכים. עד לפני הרבה הרבה זמן מישהו היה צריך לצאת החוצה בלילה ולעשות מפה של כל הכוכבים לראות בדיוק איזה כוכב נמצא איפה, זה נשמע כמו דבר נורא משעמם לעשות אבל מה עוד היה לעשות בלילה, לא היה להם נטפליקס, והוא גילה שיש כוכבים מסוימים שזזים. אז הכוכבים שעומדים במקום קראו להם כוכבי שבת והכוכבים ש'הולכים' קראו להם כוכבי לכת. ולפי ההגדרה הזאת כל מה שנמצא בשמיים שעושה אור וזז הוא כוכב לכת.

במשך אלפי שנים זה היה הסטטוס קוו, שיש שבעה כוכבי לכת. אבל אז, במאה ה-17, הגיע גלילאו. הוא גילה את מה שכל מתבגר מגלה באיזה שהוא שלב - שאתם לא באמת מרכז היקום. לא הכל מסתובב רק מסביבכם.

הוא גילה שבעצם זה שלא הכל מסתובב מסביב לכדור הארץ, זאת השמש שעומדת באמצע וכל כוכבי הלכת מסתובבים מסביבה, כולל כדור הארץ, כדור הארץ הוא פשוט אחד מכוכבי הלכת. כמובן הגילוי הזה הוא תמיד כאוב, לגלות שאתה לא מרכז העולם, והיה הרבה בלגן בעניין הזה אבל בסופו של דבר, מה לעשות, זאת האמת. אז זה הסטנדרט שהתקבע. אז השמש, ככה מתברר, היא לא כוכב לכת, גם הירח לא כי הוא לא מסתובב מסביב לשמש, הוא מסתובב מסביב לכדור הארץ. ההגדרה של כוכב לכת הפכה להיות משהו גדול ועגול שמסתובב מסביב לשמש וכל הכוכבים האחרים, כוכבי השבת, אלה בכלל שמשות אחרות שנמצאות מאוד מאוד רחוק, לא בסביבה שלנו, אנחנו לא מדברים עליהם עכשיו.

אז איבדנו את השמש ואת הירח אבל הרווחנו את כדור הארץ ולכן המספר של כוכבי הלכת היה שישה. אוקיי שישה זה מספר פחות יפה משבעה, זה לא מסתדר עם ימי השבוע והגמדים וכל זה, אבל נאלצו לחיות עם זה, זה המצב, יש שישה כוכבי לכת. ואז מצאו עוד אחד.

ב-1781 אסטרונום בריטי שקראו לו הרשל מצא עוד משהו שזז בשמיים - כוכב אחד שלא נשאר באותו מקום אלא כל לילה זז קצת. הוא גילה עוד כוכב לכת, וזאת חתיכת תגלית. אין הרבה אנשים שיכולים להגיד שהם גילו עולם שלם. וזה גם מחזיר את מספר כוכבי הלכת לשבעה! שזה מאוד נוח.

אבל עכשיו שיש כוכב שביעי אז היה צריך גם להחליט איך לקרוא לו, וכאן קרתה טרגדיה. היו כמה הצעות לשם לכוכב הלכת החדש - היו כאלה שהציעו לקרוא לו על שם הבן אדם שגילה אותו, הרשל. זה שם סביר אבל העניין הוא שלכל כוכבי הלכת האחרים קוראים על שם אלים רומיים - צדק נקרא במקור יופיטר, אבי האלים, ונוגה היא ונוס, אלת האהבה - לכולם יש שמות כאלה מכובדים ובין האלים האלה פתאום תקוע הרשל. זה לא מתאים לאווירה. הוא עצמו רצה לקרוא לכוכב על שם המלך ג'ורג' השלישי, אבל אסטרונומים אחרים אמרו, ובצדק, שצריך גם לכוכב הלכת הזה לקרוא על שם אל כמו כל האחרים. זה הגיוני. הבעיה היא שהם בחרו באורנוס, זה אל השמיים.

איזה שם איום ונורא. אורנוס, קודם כל, הוא אפילו לא רומי כמו כל האחרים אלא הוא יווני. וחוץ מזה, מה שיותר חשוב, אורנוס בהגייה אנגלית הוא יורנוס. והדרך היחידה שאני יכול להבהיר כמה השם הזה נורא זה לתרגם אותו לעברית - אורנוס זה התחת שלך (Your anus).

יש כוכב לכת שקוראים לו 'התחת שלך', ומרגע זה כל דיון בכוכבי לכת או בחלל מחייב בדיחת התחת שלך, זה נורא לא בוגר אבל אי אפשר בלי זה. אי אפשר להגיד ברצינות משפטים כמו 'התחת שלך הוא אחד הגופים הגדולים במערכת השמש' או 'צבעו הכחלחל של התחת שלך נובע משכבת הגז שמקיפה אותו', אי אפשר להתייחס לשום משפט כזה ברצינות.

שלחו כבר הרבה משימות וחלליות מחקר לכוכבי לכת אחרים, לשבתאי ולנוגה ולמאדים, לאורנוס לא שלחו שום דבר, כנראה משום שאף מדען לא רוצה להיות זה שיגיד שמשימת חייו הייתה לשלוח משלחת מחקר אל התחת שלך.

בכל אופן, עכשיו כשמצאו עוד כוכב לכת התברר שזאת בכלל אפשרות - אפשר למצוא כוכבי לכת חדשים, אז מן הסתם הרבה אסטרונומים התחילו לחפש כי כל אחד רצה להיות זה שיגלה עוד כוכב לכת חדש ויקרא גם לו בשם מצחיק כמו ינתי פרזי או אבא'שך ערומקו.

אבל למצוא כוכבי לכת חדשים זה לא קל. זה לקח 20 שנה ובינתיים מצאו הרבה דברים מעניינים אחרים, מצאו כמה ירחים מסביב לשבתאי, מצאו ירחים מסביב לצדק, מצאו אפילו ירחים של התחת שלך ואז מצאו עוד כוכב לכת. אבל לא מה שאתם חושבים.

הרבה מהאסטרונומים התמקדו ברווח שבין מאדים לצדק, יש מרחק עצום ביניהם - באופן כללי יש מרחק עצום בין כוכבי לכת משום שהחלל הוא מאוד, מאוד גדול, אבל מאדים וצדק, נראה כאילו יש רווח בין המסלולים שלהם שנראה מתאים שיש שם עוד כוכב לכת. הרבה אנשים חיפשו אותו ובסופו של דבר ב-1801 איטלקי אחד, ג'וזפה פיאצי, מצא אותו. הוא מצא גם שם כוכב שזז. ובמקום לקרוא בשם מצחיק, הוא קרא לו על שם האלה הרומאית צרס או קרס, לא כל כך ברור איך אמורים לבטא את זה. קרס הוא יותר קרוב אלינו מצדק והוא הרבה יותר קרוב משבתאי ומהתחת שלך. הסיבה שאף אחד לא ראה אותו עד עכשיו זה בגלל שהוא ממש ממש קטן. קטנצ'יק, זערורי, פיצפון. כולה 950 ק"מ, זה קטן בסטנדרטים של כוכבי לכת, זה לא קטן בסטנדרטים של כמעט שום דבר אחר, אין כמעט שום דבר שבשבילו 950 ק"מ יהיה קטן, זה כמעט תמיד ייחשב לדבר מאוד גדול ולא משנה על מה אתם מדברים - חתולים, בננות, סניפים של ארומה, טרקטורים - 950 ק"מ זה הרבה. אם הייתם יוצאים מהבית בבוקר ורואים על הכביש חתול בגובה של 950 ק"מ הייתם יכולים להגיד בביטחון, 'זהו ללא ספק חתול גדול מהממוצע! '. אבל בשביל כוכב לכת זה קטנטן.

ועדיין, לא הייתה סיבה לפסול אותו רק בגלל שהוא קטן ולכן מספר כוכבי לכת הוגדל לשמונה. עכשיו, פיאצי לא היה היחיד שחיפש כוכבי לכת באותו אזור, בשנים שלאחר מכן עוד כמה אסטרונומים מצאו שם דברים - קצת יותר משנה אחרי צרס, מצאו שם עוד כוכב לכת וקראו לו פאלאס. גם הוא מאוד, מאוד קטן, הוא קטן עוד יותר מצרס, אם כי בסטנדרטים של סנדוויץ' עם נקניק הוא עדיין מאוד גדול, אבל מספר כוכבי הלכת עלה לתשעה.

וכמה שנים אחר כך מצאו באותו אזור עוד כוכב לכת קטן, ג'ונו. ואחר כך עוד אחד, וסטה. והמשיכו לגלות שם הרבה כוכבי לכת והמספר הרשמי של כוכבי הלכת הגיע כבר ל-13 לפני שהם החליטו שאוקיי, די עם זה כבר, יש גבול, אנחנו לא יכולים להתייחס לכל חתיכה קטנה שעפה בשמיים באותו הדרך שאנחנו מתייחסים לצדק.

אז אנחנו צריכים להמציא איזושהי מגבלה. למעשה זה היה הרשל, זה שגילה את התחת שלך, שהציע שנקרא לדברים הקטנים האלה שנראים כמו כוכבי לכת אבל הם מאוד קטנים בשם אסטרואידים.

אז כל הדברים האלה, כולל צרס, הורדו בדרגה. צרס הוא לא כוכב לכת קטן הוא פשוט אסטרואיד מאוד גדול, וזאת הסיבה שלא שמעתם על כוכב הלכת צרס. וטוב שכך משום שבהמשך באמת גילו שם עוד אלפי אסטרואידים, אפשר אפילו להגיד שבכל האזור הזה יש מין חגורה של אסטרואידים.

אז ברור שלא צריך לקרוא לכל אחד מהם כוכב לכת, זה היה הופך את רשימת כוכבי הלכת להרבה יותר מדי ארוכה והיו נגמרים להם האלים בשלב כלשהו.

בעניין חגורת האסטרואידים.

(מתחילה להתנגן ברקע המנגינה מהסרט 'מלחמת הכוכבים')

אתם בטח יודעים איך חגורת האסטרואידים נראית בגלל שראיתם את זה בכל סרט מדע בדיוני. בכל סרט חלל יש את שדות האסטרואידים האלה, תמיד הגיבורים מתקרבים לשם עם החללית ואז אומרים 'אוי לא! יש לפנינו שדה אסטרואידים, יש פה המון-המון סלעים קטנים שעפים אחד לשני ונורא, נורא קשה לנווט ביניהם, אנחנו בטח נתרסק', ואז הגיבור לוקח את ההגאים ועושה 'לא, אני אצליח', מסתובב ומצליח איך שהוא לעבור בין כל שדה האסטרואידים הצפופים האלה - כל הכבוד לך!

בולשיט. בולשיט מוחלט. חגורת האסטרואידים קיימת, כן, אבל המראה הזה של הרבה מאוד סלעים שכל כך קרובים אחד לשני, זה לא ממש המצב כי אמנם יש שם הרבה מאוד אסטרואידים, אבל יש שם גם הרבה מאוד חלל. כמו שאמרתי, החלל הוא יותר גדול מכפי שאנשים נוטים לחשוב. אז אמנם יש הרבה אסטרואידים שם, אבל המרחק הממוצע בין אסטרואיד אחד לשני הוא בערך 2 מיליון קילומטר. אז לנווט בתוך שדה אסטרואידים זה לא כזה קשה.

בכל מקרה, אחרי שוויתרנו על האסטרואידים, חזרנו לשבעה כוכבי לכת - ואז מצאו עוד אחד.

כוכבי לכת מסתובבים מסביב לשמש במעגל אבל המעגל שלהם לא לגמרי מושלם משום שהם קצת משפיעים אחד על השני, הם קצת מושכים אחד את השני ולכן הם קצת סוטים מהמסלול לפעמים.

אחרי שהכרנו את אורנוס מספיק זמן, גילו שהמסלול שלו לא כזה הגיוני - הוא קצת זז הצידה באופן מוזר ואנשים חכמים מאוד חישבו ומצאו שאפשר להסביר את התנועות האלה אם יש עוד כוכב לכת רחוק עוד יותר ממנו שמשפיע עליו. ואחרי שחיפשו אותו מספיק זמן מצאו אותו. אי אפשר לראות אותו בעין, זה דבר שאפשר לראות רק בטלסקופ, אבל יש שם עוד כוכב לכת. וב-1846 מצאו אותו והתגברו על הפיתוי לקרוא לו קרלי בטוסי ובמקום זה קראו לו על שם אל הים נפטון.

(מוזיקה מתחילה להתנגן)

דרך אגב, לכל כוכבי הלכת הישנים יש שמות תנ"כיים, נוגה היא ונוס, צדק הוא יופיטר, כוכב חמה זה מרקורי וכל זה. לאורנוס ונפטון, מכיוון שהם חדשים, במשך מאות שנים לא היו להם שמות עבריים. קראו להם פשוט אורנוס ונפטון. רק בשנת 2009 האקדמיה ללשון העברית ערכה תחרות למציאת שמות עבריים לשני כוכבי הלכת האלה, והיא החליטה על שמות, האמת, מאוד מוצלחים. לנפטון שהוא אל הים קוראים רהב, שהוא שר הים, ולאורנוס קוראים בעברית אורון, שזה דומה אבל הרבה פחות מביך וטוב שכך, משום שהאמת הבדיחה על התחת שלך כבר מיצתה את עצמה ממש מזמן.

אז מספר כוכבי הלכת שהגענו אליו הוא שמונה. אבל גם המעגל של נפטון לא היה מושלם, וגם מזה אפשר היה להסיק שצריך להיות עוד כוכב לכת באיזה שהוא מקום מאחוריו, אבל זה כבר ממש, ממש רחוק. רק בשנת 1930 מצאו אותו. אסטרונום אמריקאי מצא את כוכב הלכת הנוסף וקראו לו פלוטו. באותה שנה יצא גם הסרט המצויר הראשון של הכלב המצויר של דיסני, פלוטו - אין קשר ביניהם. פלוטו הוא אל השאול הרומאי.

פלוטו הוא קטן מאוד, שוב, בסטנדרטים של כוכבי לכת, הוא הרבה יותר גדול מחתול והוא הרבה יותר גדול מצרס אבל עדיין הוא קטן מכל כוכבי הלכת האחרים, הוא אפילו קטן ביחס לירח שלנו וגם המסלול שלו קצת תמוה, הוא לא בדיוק על אותו מישור כמו כוכבי הלכת האחרים אבל זה לא משנה - הוא כוכב לכת והוא אמריקאי, וכשהאמריקאים מגלים משהו הוא הופך לגאווה לאומית, זה הפך לכוכב הלכת החביב על האמריקאים בגלל ש… למה לא? הוא קטן וחמוד וקוראים לו על שם כלב, לא באמת אבל נגיד, ובמשך הרבה מאוד זמן כולם גדלו על תשעת כוכבי הלכת. ואז מצאו עוד אחד. גילו כמה דברים חדשים, בעצם, בסביבה של פלוטו, ממש השוליים הרחוקים של מערכת השמש. ב-2005 מצאו שם דבר שהוא יותר מסיבי מפלוטו.

לדבר הזה במשך הרבה זמן לא היה שם רשמי אז קראו לו זינה ולירח שלו קראו גבריאל שזה אחלה שמות, אני, חבל שלא השאירו אותם, אחר כך שינו את השם שלו לארס. בכל אופן, היה ברור שאם פלוטו הוא כוכב לכת אז ברור שגם ארס צריך להיות כוכב לכת, אבל, שוב, הם לא לבד שם. יש שם עוד כאלה ובסיפור הזה כבר היינו עם צרס. אם גילו כמה, יגלו עוד, וכמה פעמים אנחנו צריכים לשנות את הטקסטים בספרי לימוד על מערכת השמש.

אז ב-2006 נערך כנס של האיגוד האסטרונומי העולמי עם המטרה להגדיר פעם אחת ולתמיד מה זה כוכב לכת. משום שעד אותו רגע לא באמת הייתה הגדרה אלא היו הדברים הגדולים האלה שמסתובבים מסביב לשמש אבל לא הייתה הגדרה לגבי כמה גדול הוא צריך להיות. איך קובעים מה אסטרואיד, מה כוכב לכת, מה פלוטו. אז הם ישבו וחשבו ודיברו והחליטו והצביעו על הגדרה מדויקת לגבי מה זה כוכב לכת.

ההגדרה הרשמית עכשיו לא קשורה ישירות לגודל, זה לא שמ-2501 קילומטר ומעלה אתה כוכב לכת, זה קשור לכזה דבר - קודם כל, כוכב לכת הוא דבר שמסתובב מסביב לשמש. דבר שני, הוא צריך להיות בצורת כדור וזה נשמע מובן מאליו אבל לא כולם כאלה - צרס הוא לא ממש בצורת כדור, הוא קצת מעוך, הוא נראה קצת כמו תפוח אדמה. ושלוש, כוכב הלכת צריך לנקות את הסביבה הקרובה שלו, כלומר, שתהיה לו מספיק כבידה של עצמו ככה שהוא יהיה פחות או יותר לבד במסלול, שלא יהיו עוד דברים בגודל דומה שמקיפים באותו מסלול, וזאת הנקודה שבה פלוטו נכשל משום שיש עוד גופים כמוהו באותו אזור.

אז פלוטו לא סידר את החדר שלו ולכן הוא קיבל עונש - הוא כבר לא כוכב לכת.

(מוזיקה מתחילה להתנגן ברקע)

במקום זה המציאו קטגוריה חדשה: כוכב לכת גמדי, דווארף פלנט (Dwarf planet), ועכשיו פלוטו וארס וכל החבר'ה שלו שם הם כוכבי לכת גמדים כולל צרס. כולם מדברים על זה שפיטרו את פלוטו, אף אחד לא מדבר על זה שצרס קיבל קידום, עכשיו כבר לא אסטרואיד אלא כוכב לכת גמדי.

זה לא עבר בשקט, הרבה אנשים לא קיבלו את זה שכוכב הלכת החביב עליהם, על לא עוול בכפו, קיבל הורדה בדרגה בגלל שהוא פלוטו, כולם אוהבים אותו, הוא הכי קטן ונמצא בקצה והוא חמוד, ואיך זה יכול להיות שהוא עכשיו לא כוכב לכת, והיו מחאות, והיו צעקות, והיו עצומות נגד זה - וזה לא עזר. פלוטו הוא לא כוכב לכת. אבל עכשיו אנחנו יודעים סוף-סוף בדיוק מה זה כוכב לכת, אנחנו יכולים כבר לסגור את הבסטה ולקבוע באופן סופי - מספר כוכבי הלכת במערכת השמש הוא שמונה.

ואז גילו עוד אחד.

כלומר, כנראה. אנחנו לא בטוחים בזה עדיין. ב-2014 התפרסם מחקר שדיבר על התנועות וההיקפים של פלוטו וארס וכל הקטנים האלה במה שנקרא חגורת קויפר, והתנועות שלהם די משונות. הם כאילו מרוכזים כולם בפינה אחת של מערכת השמש, זה ממש כאילו יש… משהו רחוק עוד יותר שמשפיע עליהם. כלומר, תיאורטית, יש עוד כוכב לכת עוד יותר רחוק.

עכשיו זה כוכב לכת שאף אחד עדיין לא ראה, אין הוכחה שהוא באמת קיים. כרגע הוא קיים רק תיאורטית, לכן אין לו עדיין שם, כרגע קוראים לו פלנט ניין, כוכב תשע. בהנחה שהוא קיים, הוא כוכב לכת לא קטן בכלל. הוא לא גמד, הוא גדול פי עשרה מכדור הארץ, זה כמעט בגודל של התחת שלך, סליחה, פעם אחרונה. אז איך זה שלא ראינו אותו עדיין? זה כי הוא ממש, ממש רחוק.

אמרנו, כל הכוכבים רחוקים, המרחקים הם בכל מקרה גדולים אבל פלנט ניין, אם הוא שם, הוא מגמד את המרחקים לכל האחרים. המרחק של פלוטו מהשמש בנקודה הכי רחוקה הוא פי חמישים כמעט מהמרחק של כדור הארץ מהשמש. לכוכב לכת מספר תשע, המרחק הזה הוא פי 1200 מהמרחק של כדור הארץ. זה כמו ההבדל בין לנסוע לחדרה ולנסוע לאיסלנד.

הרבה אנשים משוכנעים שכוכב הלכת הזה באמת נמצא שם ושזה רק עניין של זמן, ולא הרבה זמן, עניין של כמה שנים עד שימצאו אותו ויוכיחו שהוא שם. ואז יהיה צריך שוב לעדכן את כל הספרים שמספר כוכבי הלכת מסביב לשמש הוא תשעה. למעשה, יכול מאוד להיות שעכשיו שאתם מאזינים לזה כבר מצאו אותו וכבר יש תשעה כוכבי לכת מסביב לשמש. אני מקווה שבחרו לו איזה שהוא שם הגיוני ולא מביך מדי. אולי פשוט צריך לקרוא לו פלוטו, ואז פשוט לחזור לכל הספרים של פעם, זה היה עובד, נכון?

עכשיו, זה כוכב הלכת האחרון, כנראה, כי לכו תדעו, אם מצאו אותו אז אולי יש עוד כוכבי לכת עוד יותר רחוקים ופשוט מערכת השמש היא הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו פעם. אבל נכון לכרגע, אם שואלים אתכם את שאלת הטריוויה הזאת, כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש, אל תתחילו עם כל הסיפור הזה, כן, זה מסובך מדי. התשובה, נכון לעכשיו, היא שמונה. אבל עם כוכבית.

(מוזיקת סיום מתחילה להתנגן)

זה היה מובן מאליו, אני דורון פישלר.

הפיקו רום אטיק ואיל שינדלר.

עוד פרקים של הפודקאסט הזה ואחרים אתם יכולים למצוא בכאן אורג איי אל סלאש פודקאסט.

בין השאר אתם יכולים למצוא שם את הפודקאסט הכלכלי המעולה חיות כיס.

עדכונים על הפודקאסט הזה אתם יכולים למצוא ב'דורון פישלר נגד העולם' וזה הכל. להתראות.

(מוזיקת סיום ממשיכה)

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

11 views0 comments

Comments


bottom of page