מפלגת המחשבות - פרק 149 – מהפכת הבינה: קו המשווה

הפריצה לסופר AI עשויה לטשטש לא רק את פערי האינטליגנציה, המעמד והשכר בין יחידים, אלא גם את פערי הכוח בין דמוקרטיות ליברליות לבין דיקטטורות. בפרק הקרוב נתבונן בעולם שבו שגשוג כלכלי כבר לא יהיה תלוי בחופש פוליטי, ונשאל איך כל זה קשור למשבר הערכים במערב.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/01/2026.

‏קריין: אתם מאזינים להסכת של "בית אבי חי".

‏[מוזיקת רקע, רצף הקלטות]

‏חיים יבין: "כן, כנראה מהפך…"

Donald Trump: “Everyone is talking about artificial intelligence. Not artificial, it’s genius.”

Sundar Pichai: “It’s more profound than fire or electricity or…”

Sam Altman: “AI will be the most powerful technology humanity has yet invented.”

Naftali Bennett: “New dimensions will emerge.”

Jensen Huang: “The greatest technology equalizer of all time.”

Yuval Noah Harari: “It is not a tool, it is an agent.”

Elon Musk: “Mark my words, AI is far more dangerous than nukes.”

‏אפרת: שלום, אני אפרת שפירא רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים ל"מפלגת המחשבות", ההסכת שבו מיכה גודמן ואני מדברים על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה, ובעונה הזאת, על הרעיונות שמאחורי המהפכה הגדולה שבדרך, מהפכת הבינה.

‏להיות אנושי זה להיות תחרותי. לפעמים היא בוטה וגלויה, לפעמים היא נסתרת ועדינה, אבל כמעט בכל זמן, בכל מקום, ובכל תרבות, היכן שיש קבוצה של אנשים, מתקיימת ביניהם תחרות. מי יותר חכם, מי יותר מוכשר, מי יותר מצליח. אבל אולי התחרות הגדולה יותר לא מתקיימת בתוך קבוצות אלא בין הקבוצות. ההיסטוריה היא זירה ענקית של תחרות בין עמים ומדינות, ובתחרות הגדולה הזאת הטובים הם אלו שמנצחים. או ככה לפחות היה עד שהצטרף שחקן נוסף, והשחקן הזה עומד לשנות את כללי התחרות ואולי גם את התוצאה שלה.

‏שלום מיכה.

‏ד"ר גודמן: שלום אפרת.

‏אפרת: אנחנו מנסים מידי פעם לעסוק בשאלה האם בינה מלאכותית היא טכנולוגיה, לא טכנולוגיה, כן טכנולוגיה, איזה סוג של טכנולוגיה. אני חושבת שאם נשים רגע בצד את כל הדיון הזה, אני חושבת שהמטפורה הנכונה להבין במה מדובר זה לא טכנולוגיה אלא תשתית. זאת אומרת, זה לא כמו המקרר שפתאום נכנס לחיינו, ולא היה צריך כבר עם קרח לקרר את המוצרים שהיה לאנשים בבית, אלא זה כמו החשמל. החשמל הביא לחיינו גם את המקרר וגם את התנור וגם את…

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: מכונת הכביסה וגם את האור.

‏ד"ר גודמן: החשמל זה טכנולוגיה תשתיתית והמכונת כביסה, מדיח הכלים, התנור, זה אפליקציות ספציפיות של הטכנולוגיה התשתית. האינטרנט זה טכנולוגיה תשתיתית.

‏אפרת: בדיוק.

‏ד"ר גודמן: ו-ווייז ואובר ופייסבוק, זה אפליקציות ספציפיות של הטכנולוגיה התשתית, האינטרנט. ה-AI זה טכנולוגיה תשתית, לא טכנולוגיה ספציפית.

‏אפרת: ויהיו אפליקציות ספציפיות.

‏ד"ר גודמן: נכון. דיברנו על כמה מהם. ChatGPT זה אפליקציה ספציפית.

‏אפרת: AlphaFold זה עוד אפליקציה.

‏ד"ר גודמן: אלפא פולד זה אפליקציה ספציפית, ה-Companion, שיהיה החבר הכי טוב שלך, שדיברנו עליו, זה היה פרק מעורר אימה קצת, זה אפליקציה ספציפית, אבל ספציפי של מה? של הטכנולוגיה…

‏אפרת: תשתית.

‏ד"ר גודמן: של התשתית. זה כמו חשמל, אינטרנט, AI. דרך אגב, זה ש-AI, צריך לתפוס את זה לא כמוצר טכנולוגי, אלא לתשתית למוצרים טכנולוגיים, זה אומר שאין לנו מושג… אי אפשר לנחש מה הולכים להיות המוצרים הטכנולוגיים של זה.

‏אפרת: כמו שאף אחד לא יכל לדמיין איזה אפליקציות יהיו מהאינטרנט.

‏ד"ר גודמן: נכון.

‏אפרת: כאילו, השמיים הם הגבול הרי.

‏ד"ר גודמן: אף אחד לא העלה על דעתו שיהיה פייסבוק ורשתות חברתיות. אגב, אחרי החשמל, נראה לי שאף אחד לא יכול היה לנחש שהולך להיות מקררים. אני מנחש שזה לא משהו שאנשים, שתומס אדיסון חשב עליו. ולא מכונות כביסה. יכול להיות גם מוצרים, כאילו אינטליגנציה יכולה לייצר מוצ… אנחנו כאן דיברנו על Companions, על חבר הכי טוב, על אה… אבל אה… את יודעת, הדברים שאנחנו כן יודעים שהולכים לעבוד עליהם זה פשוט - המוצר יהיה עורך דין, המוצר יהיה רואה חשבון, המוצר יהיה אמ… שחקן בהוליווד, כאילו הפקה של סרט בהוליווד באמצעות AI. כאילו, כרגע מה שהם חושבים עליהם זה כל מה שיחליף את מה שקיים. אבל מה שקשה לנו לדמיין זה המוצרים ש…

‏אפרת: שקשה לנו לדמיין אותם.

‏ד"ר גודמן: שהם לא מחליפים את הקיים, אלה הם פשוט לא קיימים היום. טוב, בכל מקרה, אם נחזור אחורנית, זה טכנולוגיה תשתיתית כמו חשמל. החשמל אומר שבכל מקום בעולם, אתה מתחבר לשקע ויש לך אנרגיה זמינה. האינטרנט אומר שבכל מקום בעולם אתה מתחבר לשקע…

‏אפרת: Wi-Fi.

‏ד"ר גודמן: ויש לך ידע זמין, נגישות אוניברסלית לידע.

‏אפרת: כן, אני מדמיינת את זה ממש. אתה יודע, אתה נוסע, לצורך העניין, אתה בשדה התעופה ועומדת להיגמר לך הסוללה בטלפון או במחשב הנייד, אתה מתיישב על איזה ספסל, מתחבר לקיר ומטעין את הסוללה.

‏ד"ר גודמן: יש לך אנרגיה.

‏אפרת: כן, אותו דבר. יש לך טלפון, אתה לא עשית תוכנית גלישה בחו"ל, אתה נכנס לאיזה חנות, אתה מתחבר ל-W-Fi, בום…

‏ד"ר גודמן: בום!

‏אפרת: אתה מקבל את כל הוואטסאפים, את כל המיילים, את כל הזה…

‏ד"ר גודמן: נגישות אוניברסלית לידע.

‏אפרת: כן.

‏ד"ר גודמן: אבל הדבר היותר רדיקלי מנגישות אוניברסלית לאנרגיה, או נגישות אוניברסלית לאינפורמציה, זה נגישות אוניברסלית לאינטליגנציה. בכל מקום בעולם אני מתחבר לתקע והופ, יש לי עכשיו 180 IQ. [מצחקקים] לא משנה כמה למדתי, לא, אני עם 180 IQ עכשיו [צוחק]. ובואי נחשוב מה זה עושה. זה ה-grand equalizer, זה המחולל שוויון הגדול ביותר והרדיקלי ביותר שאפשר לדמיין.

‏אפרת: מטורף.

‏ד"ר גודמן: נניח יש לי חבר שהוא, יש לו 140 IQ, והוא היה הכי חכם בכיתה, הכי חכם בשכבה, 140 IQ. ולמישהו אחר 100 IQ. וכמובן, ה-140 IQ תמיד היה בחמש יחידות, והלך ליחידות הכי טובות במודיעין, והוא תמיד התקדם בחיים, וההוא עם ה-100 IQ בינוני כזה וזה [צוחק]. ומה לעשות, האי שוויון הכי גדול שיש בעולם זה אי שוויון…

‏אפרת: שהוא באשמת אלוהים.

‏ד"ר גודמן: כן. [צוחקים]

‏אפרת: בחלוקת המשאבים.

‏ד"ר גודמן: בחלוקת הקישורים לא שוויונית.

‏אפרת: בדיוק. המשאבים האלה, של משאבי ה…

‏ד"ר גודמן: צריך להגיד את האמת, נכון.

‏אפרת: המוח. כי אתה מכיר את הסיפור הזה של, נניח, בכיתה ב', יש את מבחני המחוננים.

‏ד"ר גודמן: כן. נכון.

‏אפרת: אז… אני לא עברתי את המבחן הזה, [צוחקת] המבחן מחוננים של כיתה ב'. אבל תמיד יש את כמה ילדים בכיתה…

‏ד"ר גודמן: והם כזה קמים…

‏אפרת: והם עברו את המבחן של המחוננים, ואז שולחים אותם לכיתת מחוננים.

‏ד"ר גודמן: כן, כן, אני…

‏אפרת: ואז שולחים אותם ל…

‏ד"ר גודמן: אני גם…

‏אפרת: תוכנית מתמטיקה של כיתה ח' ואז הם מסיימים תואר כבר בכיתה י'.

‏ד"ר גודמן: [צוחק] בדיוק.

‏אפרת: ונכון יש את החבורה הזאת…

‏ד"ר גודמן: בדיוק.

‏אפרת: שהם תמיד… וזה נותן לך איזשהו סטטוס, וזה נותן לך יכולות…

‏ד"ר גודמן: וזהו.

‏אפרת: וזה פותח לך דלתות.

‏ד"ר גודמן: אני גם לא הייתי עם כל הגאונים האלה שהיו יוצאים מהכיתה לקורס המיוחד שלהם, אבל היה ברור, היינו מסתכלים עליהם, הבית ספר הסתכל עליהם, והיה ברור, העתיד שייך להם.

‏אפרת: כן. וכשמדברים, אתה יודע, בחברות שהם קצת אפילו הייתי אומרת במידה מסוימת, אובססיביות לאי שוויון…

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: וליצירת שוויון, זאת אומרת, הרבה פעמים הייתי חושבת על זה שזה נקודת האפס של האי שוויון.

‏ד"ר גודמן: כן, אתה…

‏אפרת: זה איך אתה נולד. נו מה לעשות…?

‏ד"ר גודמן: אתה לא יכול לתקן את זה.

‏אפרת: מה לעשות? זה מה שאתה קיבלת וזה מה שמישהו אחר קיבל, וזה האי שוויון הבסיס ביותר. זה כאילו הלא פייר. הרי כי זה ברור שמי שנולד עם יותר כישורים, עם יותר שכל, עם יותר יכולות, הוא בדרך כלל…

‏ד"ר גודמן: יצליח יותר.

‏אפרת: יותר יצליח בחיים.

‏ד"ר גודמן: נכון. ואז בא ה-AI, והבחור עם ה-100 IQ מתחבר עכשיו לקיר, ופתאום יש לו, דה פקטו, 180 IQ. החבר שלו, שתמיד התנשא עליו כל החיים עם ה-140 IQ… [צוחק]

‏אפרת: או לא התנשא. סתם, יכול להיות שהוא היה נחמד.

‏ד"ר גודמן: יכול להיות שהוא היה נחמד, אבל בוא נדמיין שהוא היה כזה. כשהוא מתחבר לקיר, guess what? גם לו יש 180 IQ. אז עכשיו, דה פקטו, לשתיהם יש את אותם כישורים אינטלקטואליים. משל למה הדבר דומה? לי יש חגורה שחורה בקראטה. אגב, אין לי. [צוחק] זה רק בשביל ה… ולמישהו אחר, אין לו שום חגורה ושום שחורה ושום שרירים ושום כוח, ושום, יש לו דוקטורט…

‏אפרת: איש תם יושב אוהלים.

‏ד"ר גודמן: יש לו דוקטורט בפילוסופיה.

‏אפרת: יש לו דוקטורט במחשבת ישראל. [צוחקת]

‏ד"ר גודמן: [צוחק] כן, כן. ואז, כל החיים, אני עם החגורה השחורה בקראטה, ההוא כזה היה נחמד אליי, כי פערי הכוח בינינו הם מובהקים. ואני יכול לאיים עליו, אני גם יכול להגן עליו, והוא צריך אותי, והוא מפחד ממני, אז הוא כל הזמן מרצה אותי ומתחנף אליי. ואז פתאום יש את הנשק האישי, הרובה. אני מקבל רובה M16, הוא מקבל רובה M16. עכשיו, מה יחסי הכוח בינינו? לי? עדיין יש לך חגורה שחורה בקראטה.

‏אפרת: אבל היא כבר פחות רלוונטית.

‏ד"ר גודמן: אבל היא חסרת משמעות. אני לא יכול להפוך יותר את היתרון לכוח. היתרון נשאר, אבל הוא לא כוח.

‏אפרת: והוא גם לא בא לידי ביטוי בשום דבר.

‏ד"ר גודמן: אנחנו שווים. פעם לאנשים עם שרירים היה מעמד, היה סטטוס. כי הוא יכול היה להביא את החבית עם המים מהבאר, אז וואו כולם רצו קשר אליו. היום אנשים עם שרירים זה יפה, זה אסתטי, זה נחמד.

‏אפרת: יש מי שחושב, יש מי שחושב שלא, זה עניין של טעם.

‏ד"ר גודמן: זה לא… זה נותן לך יתרון, זה לא נותן לך כוח, זה לא נותן לך מעמד. נגישות אוניברסלית לאינטליגנציה מוחקת את המשמעות של פערי אינטליגנציה בין אנשים. במובן הזה זה המחולל שוויון הכי רדיקלי שהיה בהיסטוריה.

‏אפרת: זה בהיבטים שאינטליגנציה היא רלוונטית בהם.

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: זאת אומרת, יש עדיין משמעות לכישורים אחרים, אתה יודע, שהם לא קשורים דווקא לשכל. יש כריזמה, יש קסם אישי, יש חוש הומור, [ד"ר גודמן מהמהם] יש, אתה יודע, יש אנשים כאלה שיש להם את זה ביחסים בין אישיים.

‏ד"ר גודמן: כריזמה וכל הדברים האלה…

‏אפרת: אינטואיציה.

‏ד"ר גודמן: אבל את יודעת, עשינו על זה פרק, שהיכולות האלה הולכות להתנוון לאנשים שהולכים לפתח קשרים רגשיים וחבריים עם ה-AI. אז כאן, במובן הזה, ה-AI יוצר שוויון כשזה מגיע ל-IQ, אבל זה רק בתנאי שמשתמשים בזה. אם לא משתמשים בזה, פתאום אלו שיש להם את הכישורים האלה, את הכריזמה, היתרון שלהם דווקא יהיה עוד יותר משמעותי, לא פחות משמעותי. בקיצור, הולך להיות כאן מאוד מאוד מעניין. דרך לחשוב על זה, זה ש… צריך אולי לחשוב על אינטליגנציה כמשאב שבעבר היה במחסור, ועכשיו… זה כבר קורה, זה לא עתידנות…

‏אפרת: זה אינפלציה.

‏ד"ר גודמן: מתחיל אינפלציה של אינטליגנציה. הרי תחשבי על זה, פעם, מה הסיבה שמישהו שהוא, יש לו מומחיות מאוד מאוד ספציפית, ברפואה או במשפטים. המומחיות הזאת היא נדירה, ולכן הבן אדם הזה מרוויח המון כסף, כי כל דבר שהוא מוגבל הוא יקר. וכדי לייצר את המומחיות הזאת, כדי לייצר את האינטליגנציה הספציפית הזאת, היה צריך לשלוח את הבן אדם הזה לבית ספר יסודי, ואז לתיכון, ואז לתואר ראשון, ואז לתואר שני, ואז לתואר שלישי, ואז דוקטורט, ואז עוד שנים של התמחות ואז עוד התמחויות. ואחרי 30 שנה של השקעה ומיליוני דולרים שהושקעו במוח של הבן אדם הזה, נוצר כישור, שברור שהוא נדיר. כל דבר שלוקח 30 שנה לייצר אותו, וכל כך הרבה כסף לייצר אותו, הוא נדיר. והכישורים האלה, הם האנשים שמרוויחים את המשכורות הגבוהות והם אנשים שיש להם את הסטטוס החברתי, כי כולם זקוקים להם וכולם צריכים אותם. ואז מופיע ה-AI, ואומר: את כל הכישורים האלה אנחנו נייצר לא ב-30 שנה, אלא ב-10 דקות, וזה לא יעלה 4 מיליון דולר, זה יעלה 40 שקל, ובום! יש לך מומחה. זה אינפלציה. אז כשכישורים שפעם היו מוגבלים, הם פתאום לא מוגבלים, הם נהיים זולים.

‏אפרת: כן, זה חוקי הכלכלה הבסיסיים ביותר.

‏ד"ר גודמן: זה חוקי… וכאן עכשיו המשאב שני הזול, זה לא נפט, זה לא מים…

‏אפרת: זה השכל.

‏ד"ר גודמן: זה לא יאומן, זה דבר מדהים. אז מה קורה כשהאנושיות שלנו נהיית זולה? האנושיות שלנו, במובן של היכולות האינטלקטואליות…

‏אפרת: האינטלקט.

‏ד"ר גודמן: שלנו, ה-IQ שלנו, כישורים מאוד מאוד ספציפיים הולכים ונהיים זולים. זה פותח הרבה מאוד שאלות. זה עשוי להיות העולם הכי שוויוני שאנחנו מדמיינים, וגם העולם הכי היררכי שאנחנו מדמיינים. וזה כנראה בעת ובעונה אחת, זה מעורר הרבה הרבה הרבה מאוד שאלות. אבל אם נסתכל על זה רגע מ-200,000 רגל, ה-AI הוא לא רק שיבוש בתחרות הטבעית והתמידית שיש בין בני אדם, הוא גם שינוי רדיקלי בתחרות שיש בין מדינות.

‏אפרת: וכאן נכנסת לתמונה הפוליטיקה.

‏ד"ר גודמן: זאת אומרת, בין מדינות יש תחרות. יש מדינות יותר מוצלחות ויש פחות מוצלחות, יש יותר עשירות ויש פחות עשירות, יש יותר חזקות…

‏אפרת: חזקות.

‏ד"ר גודמן: ויותר חלשות. זה הסיפור של ההיסטוריה, יש תחרות בין מדינות. ואם את זוכרת, פרנסיס פוקויאמה, בסוף שנות ה-80, הוא אמר: "היי, בתחרות הגדולה…"

‏אפרת: קץ ההיסטוריה.

‏ד"ר גודמן: "…בתחרות הגדולה בין מדינות, זה בעצם תחרות בין שיטות, והשיטה שניצחה זה הדמוקרטיה הליברלית הקפיטליסטית".

‏אפרת: זהו, וזה נגמר. התחרות נגמרה, יש מנצח. אפשר להכריז על מנצחת.

‏ד"ר גודמן: נכון, הדמוקרטיה הליברלית.

‏אפרת: הדמוקרטיה הליברלית.

‏ד"ר גודמן: וכולם בזים כזה למאמר ההוא של פרנסיס פוקויאמה, אבל יש בו גאונות במאמר הזה. מה ניצוץ האמת בתזה הזאת שהדמוקרטיה הליברלית ניצחה? ניצוץ האמת, שאתה מסתכל על העולם, ואם אתה מתעלם רגע מסין… [צוחקים]

‏אפרת: נתעלם מהדוגמה שלא מתאימה לנו לתזה.

‏ד"ר גודמן: זה מדינה קטנה, אפשר להתעלם ממנה.

‏אפרת: כן, כן. עוד נחזור אליה.

‏ד"ר גודמן: כן. אז נראה שיש חוק בהיסטוריה ב-70 השנים האחרונות. דמוקרטיות ליברליות הם המדינות המצליחות ביותר, החזקות ביותר והמשגשגות ביותר. מדינות שהם לא ליברליות הם מדינות מנוונות, חלשות ועניות.

‏אפרת: גם אם הם הצליחו לרגע. זאת אומרת, אתה יודע, צריך להגיד את זה.

‏ד"ר גודמן: אה! היו הבלחות לרגע…

‏אפרת: כן, כן, כן.

‏ד"ר גודמן: אבל…

‏אפרת: לרגע שיכול להיות כמה עשורים.

‏ד"ר גודמן: אבל לאורך זמן, דמוקרטיות מנצחות, וזה מעניין שדמוקרטיה נטתה לשגשג כלכלית וצבאית. זה מעניין כי…

‏אפרת: יש מערכת הפעלה.

‏ד"ר גודמן: כן, יש כאן פרדוקס נפלא. מה זה דמוקרטיה ליברלית? זאת המדינה שמחליטה שהממשלה שולטת באזרחים שלה הכי פחות. בחברות טוטליטריות, השליטה של הממשלה באזרחים היא גבוהה. בדמוקרטיה ליברלית, השליטה של הממשלה באזרחים היא נמוכה. נכון? כי יש להם זכויות והם לא יכולים להפר את הזכויות שלהם.

‏אפרת: והכוח של הממשלה מוגבל.

‏ד"ר גודמן: כן. מגבילים את הכוח של השלטון באמצעות הפרדת רשויות, כדי להגן על הזכויות של האזרחים. כל הדבר זה מייצר ממשלה מאוד חלשה, מאוד מוגבלת, אבל התוצאה הפרדוקסלית היא שהמדינה היא מאוד חזקה ומאוד משגשגת.

‏אפרת: במבחן התוצאה.

‏ד"ר גודמן: במבחן התוצאה. זאת אומרת, הפרדוקס הנפלא של הדמוקרטיה הליברלית, זה שאיפה שהממשלה שולטת פחות, המדינה חזקה יותר. עכשיו, זה לא אינטואיטיבי, כי אנחנו מזהים שליטה עם עוצמה, אינטואיטיבית. הסוד של הדמוקרטיה הליברלי, שזה ממש סוד מהדאו דה צ'ינג.

‏אפרת: כן, דיברנו על זה בעונה 3, בעונה של מקוטבים.

‏ד"ר גודמן: הגשמה של רעיון סין עתיק. מי ששולט פחות הוא חזק יותר.

‏אפרת: על זה אמר הדאו: "חולשתו היא כוחו".

‏ד"ר גודמן: "חולשתו היא כוחו". זאת אומרת, הכוח של המערב, אנשים אוהבים לדבר על המערב באופן צדקני, מוסרני, המערב הוא יותר צודק. אני חושב שהוא יותר צודק, זה נכון, אבל הכוח של המערב אני חושב שהוא גם יותר חזק, יותר עשיר, יותר משגשג, יותר מנצח. כאילו יש כאן פרק בהיסטוריה שבה צדיק וטוב לו. [אפרת מצחקקת] אלו שיש להם ערכים יותר טובים הם גם יותר משגשגים. ולמה הם יותר משגשגים?

‏אפרת: לא בגלל שהם צדיקים, את זה אנחנו כבר יודעים מספר איוב. [צוחקים]

‏ד"ר גודמן: אבל אני רוצה להגיד, איך זה עובד? מה מנגנון ההפעלה? העוצמה של מדינה מגיעה מהעוצמה של האזרחים, של הפרטים היחידים שמאכלסים אותה. מאיפה מגיעה העוצמה של היחידים? מהשכל שלהם. [צוחק]

‏אפרת: או מסך כל הכישורים והיכולות שיש להם.

‏ד"ר גודמן: מכל הכישורים שלהם. זאת אומרת, שמדינה שהיא טובה בלהוציא יותר מהמשאב האנושי, מהשכל, מהכישורים, כאילו… יש כמובן מדינות שיש להם משאב טבעי ולכן הם פחות משקיעים במשאב האנושי, אלה שיש להם נפט וכאלה.

‏אפרת: אגב, גם בשביל להוציא נפט צריך להשקיע במשאב אנושי.

‏ד"ר גודמן: צריך, נכון.

‏אפרת: בשביל, כאילו, אנחנו עשינו פה עונה על איראן, וראינו שבתחילת הדרך כשמצאו את הנפט…

‏ד"ר גודמן: באיראן.

‏אפרת: מתחת לאדמה באיראן, מי שייצר את כל התעשייה והוציא את כל הנפט מתוך האדמה, היו הבריטים, חברה בריטית.

‏ד"ר גודמן: שהשקיעה…

‏אפרת: וגזרו קופון מטורף.

‏ד"ר גודמן: בהשכלה ובחינוך ובזה. זאת…

‏אפרת: והשושלת הקג'רית האיראנית, שהייתה מושחתת ומנוונת ולא השקיעה באנשים, מכרה לבריטים את המשאב הלאומי הזה.

‏ד"ר גודמן: את אומרת, גם בעולם שבו…

‏אפרת: גם כשיש לך משאבים…

‏ד"ר גודמן: יש לך משאב טבעי…

‏אפרת: נכון.

‏ד"ר גודמן: זה לא שווה כלום בלי המשאב האנושי.

‏אפרת: נכון.

‏ד"ר גודמן: זאת אומרת, מי מנצח בתחרות בין מדינות? המדינה שיש את השיטה שמוציאה את המיטב מהמשאב האנושי. והדמוקרטיה הליברלית גילתה שהדרך הכי טובה לייצר אקלים שמוציא את המיטב מהבינה האינדיבידואלית האנושית של כל יחיד ויחיד, זה לייצר אקלים של חופש, שבו אין יראת מחשבה, לא מפחיד לחשוב, לא מפחיד לדבר, ולכן יש שיחות טובות שמייצרות רעיונות חדשים, ויש אמביציה בגלל שאתה תהנה מפירות העבודה שלך, ואתה לא מפחד מהמדינה שיום אחד תלאים אותך וההפעלה שלה… והיא פועלת באופן רנדומלי.

‏אפרת: וגם יש לך מוטיבציה פנימית…

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: שנובעת מהאגו של הצלחה…

‏ד"ר גודמן: כן, נכון.

‏אפרת: כי אתה גם תישא בפירות ההצלחה שלך…

‏ד"ר גודמן: נכון. אז…

‏אפרת: ואתה תקצור את פירות ההצלחה שלך ואף אחד לא יעצור אותך בדרך.

‏ד"ר גודמן: אז האקלים הליברלי שבו יש חופש ואין פחד, זה האקלים שהוא מצמיח כישורים אנושיים, שהוא מוציא את היותר טוב מהמשאב האנושי. ולכן מדינות לא ליברליות מייצרות אקלים שמייצרים אנשים פחות מוכשרים. פחות כישורים, פחות אינטליגנציה, פחות מהמשאב האנושי. זה היה חוק הטבע עד ה-AI. כי מה קורה אם אני לא צריך להשקיע במערכת חינוך כדי לייצר כישורים? [אפרת מצחקקת] ואני לא צריך אקלים חופשי פתוח.

‏אפרת: אין יותר מבחני מחוננים בכיתה ב'…

‏ד"ר גודמן: [צוחק] אין.

‏אפרת: אין יותר לצאת לתוכניות מחוננים בכיתה ח', אין יותר לעשות תואר במתמטיקה בכיתה י' באוניברסיטה, כשכל החברים משחקים כדורגל ו…

‏ד"ר גודמן: מה קורה…

‏אפרת: שוברים את הראש במגמת אה…

‏ד"ר גודמן: כשיש, כשמה שמייצר אינטליגנציה זה לא מערכות חינוך ומרחב ציבורי שוקק, גועש, פתוח ומעורר מחשבה, אלא חוות שרתים בסעודיה, בערב הסעודית, [צוחק] שם זה מפעל ליצירת אינטליגנציה. אז פתאום היתרון של הדמוקרטיה הליברלית נלקח ממנה באחת. זהו. פתאום זה כמו… תחשבי, אם הדמוקרטיה הליברלית זה האקלים שמצמיח אינטליגנציה, אינטליגנציה מלאכותית היא מלאכותית. [אפרת מהמהמת] היא לא צריכה שום אקלים כדי לשגשג.

‏אפרת: זה כמו דשא סינתטי.

‏ד"ר גודמן: דשא רגיל, אתה צריך, לא יודע, אקלים טוב בשביל… אנחנו לא מצליחים לגדל דשא דרך אגב.

‏אפרת: לא, גם אנחנו לא.

‏ד"ר גודמן: כן, לא מצליח.

‏אפרת: לא, משהו ב…

‏ד"ר גודמן: משהו באקלים של ה…

‏אפרת: לא והעץ, יש איזה עץ גדול שפשוט יש לו כזה…

‏ד"ר גודמן: הוא מטיל…

‏אפרת: צל, שום דבר לא יכול לצמוח.

‏ד"ר גודמן: כן, צריך אקלים…

‏אפרת: גם אנחנו חיסלנו את הדשא אצלנו.

‏ד"ר גודמן: אז אנחנו עדיין מתעקשים, אבל צריך, כנראה שיש אקלים יותר טוב לדשא ופחות טוב לדשא.

‏אפרת: אבל איך אומרת הקלישאה? "הדשא של השכן ירוק יותר".

‏ד"ר גודמן: כי יש לו דשא…

‏אפרת: כי לשכן שלנו יש דשא סינתטי. [צוחקת]

‏ד"ר גודמן: בדיוק! בכל אקלים זה עובד. בינה אנושית צריכה אקלים ליברלי בשביל לשגשג. בינה מלאכותית, גם בסין זה משגשג.

‏אפרת: עוד שנייה נגיע לסין, כן? נשים רגע את סין בצד, ונחזור אליה.

‏ד"ר גודמן: אבל זה מה… סין זה חשוב.

‏אפרת: זה חשוב ונחזור לסין עוד שנייה, אבל בוא ננסה רגע, כאילו, לעשות איזה סיכום ביניים. למה בעצם הדמוקרטיות המערביות עד היום הצליחו, בנוקאאוט כאילו. למה זאת השיטה היחידה שנשארה על הרגליים, כשכל השאר קרסו? משתי סיבות: א', כי הן היו הכי אפקטיביות, זה מה שהכי אממ… כאילו תועלתיוּת, כן?

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: זה מה שהכי, כמו שכמו שאמרנו, הצליח להביא את המקסימום, את היכולות של האנשים ושל הזה.

‏ד"ר גודמן: כן, כן, כן.

‏אפרת: זה פשוט הכי, הם היו הכי אפקטיביות, וגם, כי הם היו הכי צודקות. זה בסוף, אלה הערכים, זכויות, כאילו זכויות הפרט וצדק ו…

‏ד"ר גודמן: הם ערכים מקראיים, הם ערכים מקראיים שקיבלו לבוש מודרני, צלם אלוהים הפך לזכויות אדם. הרעיון שיש חוק מעל המלך…

‏אפרת: שלטון החוק.

‏ד"ר גודמן: ולא שהמלך קובע את החוק.

‏אפרת: כן. כן.

‏ד"ר גודמן: שזה מהפכה מקראית, הפך לשלטון החוק. הערכים המערביים האלה הם, דיברנו על זה אגב, הם ערכים מקראיים שקיבלו סוף סוף את הלבוש הפוליטי המדיני המעודכן שלהם במערב.

‏אפרת: כמו שאמרת קודם, הדמוקרטיות הליברליות הם בעצם ההוכחה שלפעמים צדיק וטוב לו.

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: כן? זאת אומרת, זה גם הערכים הנכונים וזה גם הכי אפקטיבי.

‏ד"ר גודמן: הכי מועיל, כן.

‏אפרת: זה הכי עובד.

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: הכי עובד. עכשיו, אם ראינו שבעידן ה-AI זה כבר לא יהיה הכי אפקטיבי, כי כל היתרון של בני אדם כאלה על פני אחרים נמחק, אז להוציא את הטוב מבני האדם ולעודד אותם, להפיק את המקסימום ולשאוף קדימה וזה וזה וזה, זה כבר לא, זה כבר לא יהיה אפקטיבי, כולם יהיו אפקטיבים באותה מידה. אז נשארנו רק עם הערכים, עם הצדק…

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: עם המוסר, עם ה… אלה הערכים הנכונים. כאילו זה מה שנשאר היום…

‏ד"ר גודמן: במערב.

‏אפרת: שמצדיק את הדמוקרטיה הליברלית. וכמה זה עצוב וטרגי שדווקא עכשיו, כשרק הערכים הם אלה שמבדילים אותנו, את הדמוקרטיות המער… הליברליות, מכל שיטות המשטר הדכאניות והטוטליטריות האחרות, דווקא היום יש משבר ערכים במערב.

‏ד"ר גודמן: כן. ה-Woke מצד אחד חושב שהערכים הליברליים הם ערכים מדכאים, והימין ה-MAGA-אי ש… הערכים שהם…

‏אפרת: אוניברסליסטיים שמפרקים אותנו מבפנים.

‏ד"ר גודמן: כן. נגזר עליהם להיות פרוגרסיביים. יש כאן אנשים… משבר… כי מה אתה אומר, דווקא כשקריטריון התועלת…

‏אפרת: ירד מהבמה.

‏ד"ר גודמן: נלקח, כל מה שנשאר זה ערכים, ועכשיו, דווקא עכשיו יש משבר של ערכים. המערב הולך ומאבד את היכולות שלו להצדיק את עצמו.

‏אפרת: כן. ויחד עם זה, צריך לשאול מה היכולת של הדמוקרטיה הליברלית לשרוד את המשבר הכפול הזה?

‏ד"ר גודמן: נכון.

‏אפרת: שהיא מאבדת את הפור שלה מבחינת התועלת, והיא גם הולכת ומאבדת את הפור שלה מבחינת הערכים, כי יש משבר ערכים.

‏ד"ר גודמן: כן. אז השאלה היא אם המערב יוכל להתחבר מחדש לערכים שלו.

‏אפרת: ואולי נעשה על זה עונה.

‏ד"ר גודמן: אולי נעשה על זה עונה.

‏אפרת: בהמשך. אבל רגע, על הרקע הזה, אולי לחזור לסין.

‏ד"ר גודמן: כי סין היא האלטרנטיבה. עכשיו, יש כאן אירוניה מדהימה. הרי מקודם אמרנו שסוד העוצמה של המערב זה "חולשתו היא כוחו". ממשלה ששולטת פחות מייצרת מדינה חזקה יותר. ככה מוציאים את המיטב של האדם. הסוד של המערב הוא סוד סיני, זה הדאו דה ג'ינג. ואיזה מדינה לא פועלת על פי הסוד הסיני העתיק של הדאו?

‏אפרת: סין.

‏ד"ר גודמן: סין. סין של ה-CCP, סין של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

‏אפרת: מבחינתם לא חולשתו היא כוחו, כוחו הוא כוחו.

‏ד"ר גודמן: הוא כוחו, [צוחק] בדיוק. והסינים הצליחו לעשות, אמרתי מקודם שסין שוברת את כל התזה? זה נכון. סין הצליחו, ומצליחים, לעשות משהו שהרבה תיאורטיקנים במערב חשבו שהוא בלתי אפשרי. התיאוריה המארגנת של העולם הליברלי בשנות ה-80, 90, עד המשבר, עד עכשיו פחות או יותר, היא תיאוריה כזאת: חברה רוצה לשגשג צבאית, כי היא רוצה להיות חזקה, יש לה שאיפות, היא רוצה להיות בטוחה. אי אפשר לשגשג צבאית בלי לשגשג כלכלית, נכון?

‏אפרת: כן.

‏ד"ר גודמן: אם אין לך כסף…

‏אפרת: כן, צבא טוב עולה הרבה כסף.

‏ד"ר גודמן: עולה הרבה כסף. אי אפשר לשגשג כלכלית, ככה המערב מלמד, בלי שיהיו שווקים פתוחים, תחרות חופשית, בלי חופש כלכלי. אבל הנה התאוריה: ברגע שאתה נותן לאנשים חופש כלכלי, מאוד מהר הם ידרשו חופש פוליטי. אם אני מעמד ביניים, מעמד בינוני, יש לי חופש כלכלי, יש לי… אני יכול לסחור עם מי שאני רוצה, לקנות מה שאני רוצה, לשלם לעובדים שלי, אני חופשי כלכלית, עוד רגע אני דורש זכויות פוליטיות.

‏אפרת: ההיסטוריה מוכיחה שזה… זה פשוט כמעט דטרמיניסטי, או ככה היה עד היום…

‏ד"ר גודמן: נכון. צריך להיות פוליטיות.

‏אפרת: שזה השלב הבא.

‏ד"ר גודמן: עכשיו, תחשבי איזה יופי זה, איזה תאוריה יפה זאת. זה אומר שאם אני, יש לי אמביציות צבאיות, אני רוצה, לא יודע, לכבוש את העולם. אוקיי, תעשה כלכלה שתעבוד. כלכלה שתעבוד היה נותן חופש כלכלי, בשביל חופש כלכלי היה נותן חופש פוליטי, ואז אני מוצא את עצמי שהשאיפה שלי להיות גדול וחזק גרם לי להיות מדינה ליברלית, דמוקרטית, זכויות אדם, שמדינות כאלה בדרך כלל לא רוצות לצאת למלחמות. זה פוקויאמה, וזה כל ה… כל האופטימיות של שנות ה-90, שמה זה נמצא, ומסיבות טובות זה נמצא שם. אני אתן רגע דוגמה, דוגמה טובה…

‏אפרת: דוגמה אקטואלית, מאוד רלוונטית.

‏ד"ר גודמן: רלוונטית מאוד.

‏אפרת: כן.

‏ד"ר גודמן: היה למשל אקספרימנט שנעשה בשנות ה-70 באיראן: מוחמד רזא שאה…

‏אפרת: המלך האחרון.

‏ד"ר גודמן: המלך, השאה, המלך שעכשיו ברחובות טהרן קוראים לשיבתו.

‏אפרת: ושהבן שלו, ממקום מושבו הגולה ב… בארצות הברית, קורא לעם האיראני לצאת ולהילחם על החירות שלהם ברחובות.

‏ד"ר גודמן: אז אבא שלו, מוחמד רזא שאה, הוא עשה בדיוק את זה, הוא חשב שהוא יכול לתת לאנשים חופש כלכלי, בלי לתת להם זכויות פוליטיות.

‏אפרת: כי הוא חשב שהוא יכול לנצח את השיטה.

‏ד"ר גודמן: כן.

‏אפרת: שאם לאנשים יהיה טוב ונוח כלכלית, והם יתחברו יותר למערב…

‏ד"ר גודמן: הם יקבלו את זה שהם נתינים.

‏אפרת: כן, אפשר יהיה לעצור בזה.

‏ד"ר גודמן: ששולטים עליהם, שאין להם זכויות, שיש את הסאוואכ, הסאוואכ זה המשטר החשאי ששולט עליהם, ועוקב אחריהם, ושודד מהם את הפרטיות שלהם, הם יקבלו את זה. ומה קרה לאיראנים? האיראנים הם אלו שמוכיחים את התיאוריה. ברגע שנוצר מעמד בינוני בטהרן ובאיספהאן ובערים ואוניברסיטאות, ואוכלוסייה משכילה ברחבי הערים של איראן, הם מהר מאוד דרשו חופש פוליטי, והם רצו להפיל את השאה כדי לקבל חופש פוליטי. [צוחק]

‏אפרת: כן. ואז הם העלו על עצמם את חומייני.

‏ד"ר גודמן: את חומייני. זו הטרגדיה. על זה עשינו, על זה העונה שלנו על איראן.

‏אפרת: כן. יש…

‏ד"ר גודמן: מוזמנים להאזין לטרגדיה, למה שקרה שמה. בכל מקרה, הסיפור של איראן, כן? מי שמקבל חופש כלכלי ידרוש חופש פוליטי, חשבו שזה סוג של חוק פיזיקה. ואז באים הסינים ונותנים לאזרחים שלהם הרבה חופש כלכלי, ואיך שהם דרשו זכויות פוליטיות…

‏אפרת: ירו בהם.

‏ד"ר גודמן: ירו בהם, בכיכר. זה הסיפור המפורסם ב…

‏אפרת: כיכר טיין-אן-מן.

‏ד"ר גודמן: ואז המשטר הצליח לעצב שיטה, תוך כדי שימוש בטכנולוגיה, שמאפשר להם לנצח את חוקי הפיזיקה. יש לכם חופש כלכלי כדי שסין תשגשג כלכלית, ואין לכם זכויות פוליטיות. ואגב, תחת שי ג'ינפינג זה הכי גרוע. שי ג'ינפינג הוא האדם ששולט בהנהגה של המפלגה הקומוניסטית, והמפלגה הקומוניסטית שולטת ללא עוררין, בצורה מוחלטת, בכל הרפובליקה העממית של סין, בכל סין. ו…

‏אפרת: וסין מנצחת את השיטה, בגלל שהיא באמת…

‏ד"ר גודמן: היא הצליחה.

‏אפרת: אולי הדוגמה היחידה למדינה שהכלכלה שלה חזקה, ולכן כנראה גם הצבא שלה חזק, ואין זכויות פוליטיות.

‏ד"ר גודמן: נכון.

‏אפרת: זאת דיקטטורה…

‏ד"ר גודמן: כל התאוריה הליברלית…

‏אפרת: דכאנית.

‏ד"ר גודמן: שהצגנו אותה כאן כי אנחנו מאמינים בה, כי היא הגיונית, והיא על פי רוב עובדת, סין מציגה חלופה. וככל שהמערב יתפס חלש יותר, החלופה הסינית, של - לא הייתי אומר מקסימום חופש כלכלי, אבל לא מעט חופש כלכלי, בלי חופש פוליטי, ושזה עובד, הסינים נהנו מ-40 שנים ברציפות של צמיחה כמעט דו ספרתית, עד רק לאחרונה. הם פיצחו את השיטה. ו…

‏אפרת: אבל גם הסינים עשו שינוי מתמשך, והאופן שבו הם מצליחים לעשות את זה היום, זה בזכות הטכנולוגיה.

‏ד"ר גודמן: בזכות AI.

‏אפרת: השליטה שלהם בעם זה לא כמו שאנחנו רואים ברחוב איראן היום, של אנשים עם מכונות ירייה, של המשטר עם מכונות ירייה, יורים באנשים ברחובות. את זה הם סיימו בכיכר טיין-אן-מן.

‏ד"ר גודמן: הם לא צריכים. הם…

‏אפרת: היום השלטון…

‏ד"ר גודמן: שולטים בתודעה של הסינים כי הם שולטים באינפורמציה שהם צורכים, כי הם שולטים ביקום הדיגיטלי, הם שולטים בדיאט… הם קובעים את דיאטת האינפורמציה של הסינים. ובעצם, אולי מה שאנחנו מנסים להגיד כאן, זה שבין המערב לבין סין יש שתי מירוצים, לא מרוץ אחד. יש מירוץ אחד שדיברנו עליו, זה המירוץ אל עבר אינטליגנציה. מתוך התיאוריה שהראשון, אמריקה או סין, הראשונים שמגיעים ל-superintelligence, הם לא ניצחו את התחרות הטכנולוגית, הם ניצחו את הכל.

‏אפרת: domination עולמי.

‏ד"ר גודמן: כן. Whoever dominates intelligence, dominates history. מי שיש לו יתרון באינטליגנציה… [צוחק] זה, אגב, זה תמיד היה נכון.

‏אפרת: תמיד היה נכון.

‏ד"ר גודמן: זה תמיד היה נכון. מי שיותר חכם יותר שולט. הבעיה היא שחשבנו שלהיות חכם, זה צריך לקרוא ספרים ולהשכיל וללכת לאוניברסיטה, לא לפתח חוות שרתים עם סיליקון, ואז ככה אתה נהיה מייצר אינטליגנציה שמעניקה לך יתרון. אבל זה המציאות. הראשון שמגיע לאינטליגנציה מנצח בקרב על השליטה, בקרב על מי הכוח ההגמוני של כדור הארץ. זאת תחרות אחת מארצות הברית לבין סין. אבל יש תחרות אחרת. וזו השאלה, לא מי יגיע ראשון לאינטליגנציה, לאינטליגנציה מוגברת, אלא למי יש את השיטה שהכי מתאימה לעידן האינטליגנציה המוגברת? זאת אומרת, האתגר של המערב הוא לא רק אתגר טכנולוגי, יש לו גם אתגר…

‏אפרת: פוליטי.

‏ד"ר גודמן: פוליטי, ערכי, רעיוני, וגם את התחרות הזאת המערב צריך לנצח.

‏[השיר "תחרות כלבים" של אביתר בנאי]

‏"תחרות כלבים

‏רצים במעגל

‏עיניים רעבות

‏דיבור מרומז

‏בנעלים היפות

‏אני רץ יחף

‏חלומות עמוקים

‏אני מגיע ראשון…"

‏אפרת: האם בכל זאת יש לנו איך לנצח את התחרות הזאת? ולמה למרות התחזיות, רובנו עדיין מסרבים לדבר או אפילו לחשוב על הנושא הזה? על כל זה נדבר בפרקים הבאים.

‏תודה לניר לייסט ולאור שמיר העורכים, למיכל אטיאס ולאיל לויט על ההפקה, ולניבה גולדברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל. כל העונות הקודמות של "מפלגת המחשבות" זמינות ביישמוני ההסכתים וגם באתר "בית אבי חי", שם תוכלו למצוא תכנים מעולים נוספים.

‏[המשך השיר "תחרות כלבים"]

‏"…נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת

‏כל כך הרבה זמן בחושך

‏הייאוש, הבשר, הגאווה

‏אויבים גדולים שאני טיפחתי

‏להדליק את השמש

‏בצחוק ובבכי ובמנגינה

‏אני כבר מגיע, אני כבר נמצא…"

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה