מפלגת המחשבות - פרק 8 - ציונות דתית: הרב קוק-תיאולוגיה חדשה
- נחמה אריאלי
- May 25
- 16 min read
בפרק הקודם פגשנו את הציונות הדתית בתחילת דרכה ה"ריינסית": תפיסת עולם שבה הציונות והדתיות הם שני קווים מקבילים שלאו דווקא נפגשים. ההשקפה הזאת הגיעה לשיא כשתנועת "המזרחי" תמכה בתכנית אוגנדה של הרצל שבשם הציונות, הסכימה לוותר על ציון. אז אפשר להבין למה הרעיונות האלה לא היו כריזמטיים מספיק כדי לגרום לציונות הדתית לתפוס הובלה ולהגיע לעמדת הנהגה. המהפך הגיע בזכות הרב אברהם יצחק הכהן קוק - אמנם הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, אבל בהחלט לא דמות מרכזית, אהודה או אפילו מוכרת מידי בימי ראשית הציונות. וזה באמת לא קרה בגלל המנהיגות או הכריזמה שלו, אלא בעיקר בזכות התיאולוגיה שלו. היא היתה חדשנית ומהפכנית, ולראשונה היא יצרה סינתזה מוחלטת בין ציונות לדתיות: ציונות שהיא דתית, ודתיות שהיא ציונית. הסינתזה הזאת תשנה את הציונות הדתית מהיסוד. היום במפלגת המחשבות - הרב קוק, תאולוג ומהפכן.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/05/2021.
[אות פתיחה]
קריין: אתם מאזינים להסכת של "בית אבי חי".
[רצף הקלטות]
דוד בן גוריון: "נפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי."
גולדה מאיר: "אין ספק בליבי שהניצחון איתנו."
חיים יבין: "אם כן, כנראה, מהפך."
בני גנץ: "הדמוקרטיה הישראלית ניצחה."
חיים רמון: "כמו לוויתן שאיבד את חוש הכיוון…"
אריאל שרון: "מי בעד חיסול הטרור?"
יצחק רבין: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה."
בנימין נתניהו: "הם מ-פ-ח-ד-י-ם!"
מנחם בגין: "אשכנזי? עיראקי?! יהודים!!!"
[מוזיקת רקע]
אפרת: שלום. אני אפרת שפירא רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים לפרק נוסף של "מפלגת המחשבות", בו דוקטור מיכה גודמן חושף בפנינו את הרעיונות העמוקים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. בפרק הקודם התחלנו את ההיכרות עם התפיסות שכוננו את הציונות הדתית בתחילת דרכה, בעיקר אלה של הרב יצחק יעקב ריינס. אבל הרעיונות הריינסים לא היו כריזמטיים מספיק כדי לגרום לציונות הדתית לתפוס את עמדת הקטר ולהוביל אותה לעמדת ההנהגה שבה היא מתיימרת להיות בשנים האחרונות. למעבר הזה אחראי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל. בפרק של היום נצלול להגות המהפכנית והחדשנית של הרב קוק וננסה להבין איך היא זו שסללה את הדרך למהפך הגדול של הציונות הדתית.
שלום, מיכה.
ד"ר גודמן: שלום, אפרת.
אפרת: בפרק הקודם, התחלנו לדבר על הציונות הדתית, ועל השינויים הדרמטיים שקרו ברעיונות שעומדים מאחוריה. ושרטטת לנו את הציונות הדתית של הרב ריינס, המייסד, אולי, של הציונות הדתית, הקלאסית, הראשונה, הסברת אותו כסוג של זברה, כן? שילוב של ציונות ודתית. שחור לבן, שחור לבן, אני גם ציוני וגם דתי, אל מול הרעיונות של הרב קוק, שדיברו על סוג אחר לגמרי של סינתזה, שהשחור והלבן שבה מייצרים אפור מאוד לא אפור, כן? מאוד כריזמטי, מאוד מאוד דרמטי. והסברת איך השינוי הזה ייצר מהפך מרגשי נחיתות כפולים, בסופו של דבר, לרגשי עליונות כפולים. אבל… האמת היא שאנחנו לא התעמקנו באמת בעומק של הרעיונות של הרב קוק, וצריך להגיד את האמת, גם עכשיו אנחנו לא נתעמק בעומק של העומק, בגלל שהרב קוק זה באמת…
ד"ר גודמן: עולם ומלואו.
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: זה קשה להגזים עד כמה זה עמוק ומורכב ומפתיע ומרובה סתירות, שצריך לפתור אותם.
אפרת: כן, כמו הרבה אנשים גדולים, אני חושבת שאחד המאפיינים של אנשים גדולים זה שיש בתוכם סתירות, גם בתוך הכתבים שלהם, גם בתוך האישיות שלהם, גם בתוך הביוגרפיה שלהם. אנשים עם סתירות הם… הם אנשים גדולים. אבל אנחנו כן ננסה לדבר, להקדיש את הפרק הזה של השיחה שלנו לרב קוק עצמו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כי קשה להפריז בעוצמת ההשפעה שהייתה לרעיונות האלה על הציונות הדתית, ומתוקף זה על החברה הישראלית היום.
ד"ר גודמן: אז את המסע שלנו לרב קוק אני רוצה להתחיל במקום שאותי הוא מפתיע, זה מחשבות שהם חדשות לי, מהשנה האחרונה, בהשפעת ספרו של יהודה מירסקי על הרב קוק. אממ… אני רוצה להתחיל בבעל שם טוב.
אפרת: אוקיי.
ד"ר גודמן: אוקיי. [צוחק] הבעל שם טוב, מאמצע המאה ה-18, נפטר ב-1760, והבעל שם טוב הביא לעולם בשׂורה, בשׂורה בעבודת האל, בעבודת השם, וגם בשׂורה תיאולוגית, שגרשום שוֹלם, עמנואל אטקס, משה רוסמן, אנשים שכתבו על הרב… על הבעל שם טוב, אם אני אנסה לעשות לכולם עוול, לזקק משם את התיאולוגיה של הבעל שם טוב, זה הדבר הבא. שפינוזה אמר שאלוהים זהה עם העולם. "Deus sive Natura" האל הוא הטבע, זה אותו דבר, הם סינונימים, אלוהים זהה עם הטבע. הבעל שם טוב הציע, החסידות הציעה גרסה מרוככת של פנתאיזם, של תפיסה שמנכיחה את אלוהים בעולם, אבל זאת העמדה הבאה: זה לא שאלוהים הוא העולם, אלא אלוהים נוכח בעולם. וזאת משימה דתית של אדם לחפש את הנוכחות של אלוהים בתוך העולם עצמו.
אפרת: בעולם. ממש, בטבע, ביומיום.
ד"ר גודמן: באדם שאתה פוגש…
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: …במוזיקה שאתה שומע, באוכל שאתה אוכל. ושימי לב, פתאום יש כאן מעין מצווה חדשה, שבחסידות קוראים לה עבודה בגשמיות [במלעיל], שזה התפקיד שלי כשאני אוכל, לחפש באכילה, בטעם, את הניצוץ האלוהי. במפגש מעניין עם בן אדם, אומר מרטין בובר "מה שחסיד מנסה לעשות, זה למצוא באדם את החלק האלוהי שבו". זאת אומרת, מה זה חסידות? על פי הגישה הזאת, זה לענוד משקפיים שמחפשות את האלוהות שבתוך המציאות. זה פירוש בקבלת האר"י, לא ניכנס לזה, אבל זה העלאת ניצוצות. לחפש את ניצוצות האלוהות שבתוך כל המציאות.
אפרת: שזה ממש מהפכה בתפיסה דתית, ש… תפיסות דתיות בכלל, שתמיד ראו בגוף ובחומר ובגשמיות, אממ… משהו נמוך, לא שווה, לא דתי, שבגרסאות הכי גבוהות שלך אתה צריך להתנתק מהם…
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: …ולהתעלות.
ד"ר גודמן: נכון, זה נקודה מאוד מעניינת. במסורת היהודית, איך קוראים לאדם סגפן, שמתנתק מהעולם.
אפרת: חסיד.
ד"ר גודמן: חסיד. זה חסיד. בעצם, מה זה החסידות? זה… סליחה על המילה הטעונה עכשיו, רפורמה ב-מה זה חסידות. [צוחק]
אפרת: הייתי אומרת בביטוי אחר, שהוא גם לא פחות מקפיץ, זה ניכוס, זה ניכוס של המילה חסידות למשהו אחר.
ד"ר גודמן: נכון, אנחנו משנים את המובן של החסידות.
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: חסיד הוא לא האדם שמסתגר מהעולם, מתנתק מהעולם, מסתגף מהנאות העולם…
אפרת: הפוך!
ד"ר גודמן: …אלא להיפך, זה אדם שמתחבר אל העולם, אדם שהוא פתוח לעולם, כי אם…
אפרת: לא, אני צוחקת שאתה אומר את זה, סבא שלי היה חסיד, ממשפחה של חסידים. אתה אומר את זה, אני, אני רואה את סבא שלי…
ד"ר גודמן: הרב, הרב גורן.
אפרת: …הרב גורן, סבא שלי, הוא היה, הוא היה צמחוני, מסיבות מוסריות. אבל, כשאנחנו היינו אוכלים בשר, וואו, אתה מדבר על… על לחפש את האל… אני רואה אותו עם אור מהפנים, "זה טעים? זה טעים? וואו, נכון, זה טעים?" כלומר, הוא ממש היה נהנה מכל ענייני העולם הזה, הוא שמח בהם, זה ממש, זו תפיסה חסידית.
ד"ר גודמן: התחלת כמעט, התחלת כמעט לתת את הפסוק "בכל דרכיך דעהו"…
אפרת: נכון, נכון.
ד"ר גודמן: …שזה המוטו של החסידים בראשית דרכם. בכל דרכיך, באכילה, במפגש עם אנשים, בדיבוק חברים. יש אחד מתלמידי הבעל שם טוב, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל אומר שכשחברים מרגישים קשר חברי שיש בבני אדם, הם מרגישים את השכינה. זאת אומרת, כל האמוציות האנושיות, פתאום מקבלות מימד של קדושה. עכשיו, אז תחשבי, אז זה באמת מאוד מעניין, זו שפה דתית חדשה… דרך אגב, עוד חידוש חשוב בחסידות, זה תובנה מעניינת, ששמעתי פעם ממשה הלברטל, שהרגש שתמיד מאפיין תופעה דתית, זה הרבה פעמים מלנכוליה. נכון? הקדוש המעונה, איזושהו רצינות מאוד גדולה. אבא שלי פעם לימד אותי, שכשחושבים את החזן ביום כיפור עושה חזנות, זה נשמע טיפה כמו שהוא בוכה, כי בכי זה… יש בבכי, בעצבות, במלנכוליה, איזשהו סנטימנט דתי עמוק. בא הבעל שם טוב, אומר, הרגש עם המשמעות הדתית הכי עמוקה…
אפרת: זה שמחה.
ד"ר גודמן: …זה שמחה. כי אם אלוהים נמצא בעולם, הריאקציה הרגשית היחידה שהיא באמת דתית, זה שמחה. אני מגיב לנוכחות של אלוהים בעולם, באופן חיובי. עכשיו, שימי לב, שאורתודוקסיה וחסידות, זה תרתי דסתרי.
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: נכון? אם השפת גוף, אם האינטואיציה האורתודוקסית, זה לפחד מהעולם, להסתגר ממנו, והאינטואיציה החסידית זה אלוהים בעולם, אז אני מחפש אותו בעולם. אני מאשר את העולם. מה עושים עם ה-לכאורה הפרדוקס של חסידים-חרדים? ורק להחריף את זה, הגרסאות הכי שמרניות של העולם החרדי מגיעות…
אפרת: מהחסידויות.
ד"ר גודמן: …מהחסידויות. אז איך זה קרה? אוקיי, זאת שאלה בעיניי מדהימה בתולדות הרעיונות. מה קורה כשיש מעין תאונת דרכים? התנגשות בין שתי רעיונות שונים, בין שתי אינטואיציות שונות.
והחסידות נהייתה חרדית, עכשיו, זה עולם ומלו… אנחנו לא ניכנס לשם עכשיו, זה קורה, ככה, חמישים שנה אחרי לידת החסידות, קצת אחר כך, שפתאום החסידות שמזהה את אלוהים מהעולם, באשר היא חסידית, צריכה להסתגר מהעולם…
אפרת: כדי להגן על עצמה.
ד"ר גודמן: …באשר היא אורתודוקסית.
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: איך עושים את זה? אם החסידים, הבעל שם טוב ותלמידיו, חיפשו את אלוהים בבשר שסבא שלך אכל, בטעם של האכילה…
אפרת: בבשר שסבא שלי לא אכל. [צוחקים]
ד"ר גודמן: בבשר שסבא שלך לא אכל, במוזיקה, בחוויות נפשיות מסוימות שיש, שמתבודדים ביערות, רבי נחמן, בדיבוק חברים, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מחפשים את אלוהים בתחושות אנושיות, בחוויות אנושיות, בסיפורים ששומעים, במוזיקה ששומעים. הרב קוק לקח את כל זה, לדעתי, לשלב הבא והמתבקש. אם אלוהים נמצא בכל מקום, זה אומר שיש ניצוץ של אלוהים בכל אידיאולוגיה אנושית.
אפרת: זאת אומרת, לא רק בתוך חפצים, או בתוך הטבע, או בתוך זה, אלא בתוך רעיונות.
ד"ר גודמן: נכון. והרב קוק בא ואומר, בכל רעיון יש ניצוץ אלוהי. זאת אומרת, לדעתי, מה שהוא עושה כשהוא אומר, "יש ניצוץ אלוהי בסוציאליזם", "יש ניצוץ אלוהי ברעיון של צמחונות". כשהוא מתחיל, אם הבעל שם טוב ב… חיפש את אלוהים בתוך העולם החומרי, הרב קוק לוקח אותו צעד אחד קדימה ומפרש את אלוהים בתוך כל שוק הרעיונות, בתוך כל המרחב הרוחני. אז זה הקריאה שלי של הרב קוק, לעשות את הפעולה של העלאת ניצוצות, של לחפש את אלוהים בעולם, בתוך הזירה האידיאולוגית.
אפרת: אולטרה חסידות.
ד"ר גודמן: אולטרה חסידות. ואחריו קוק מגיע לשיא שלו, במהלך הזה, שהוא מחפש את הניצוצות של אלוהים…
אפרת: בכפירה.
ד"ר גודמן: בכפירה. [מצטחק] בכפירה. באתאיזם, בעולם ששולל את אלוהים, שם, אליבא ד-הרב קוק, יש אלוהים. רוב הרבנים, מה הם עושים? הם עסוקים בלהסביר למה כל האידיאולוגיות שגויות. הרב קוק עוסק, בתור חסיד, נקרא לו חסי…
אפרת: חסיד רעיוני.
ד"ר גודמן: …חסיד רעיוני, כן. הוא שואל, מה בכל האידאולוגיות הוא אמת? מה בכל אידיאולוגיה הוא נכון?
אפרת: זה כל כך מנוגד לכל אינטואיציה שאנחנו מכירים, וגם אנחנו, אתה יודע, אנחנו מדברים פה על רעיונות בעולם הפוליטיקה, זה כל כך מנוגד לעולם הפוליטיקה, שבו כל… כל קבוצה, כל מפלגה, כל תנועה פוליטית מנסה רק לשכנע למה האמת אצלה, ולמה כל האחרים טועים.
ד"ר גודמן: נכון. ואגב, אני אעשה כאן משהו שאנחנו לא נוהגים לעשות כאן, אהיה טיפה שיפוטי, אבל היום הפוליטיקאים שמייצגים…
אפרת: לא יודעת, אתה לא נוהג לעשות, אני שיפוטית חופשי. [צוחקים]
ד"ר גודמן: כן, לא, לא, היום… לא, אני, יש לי הערכה… אבל היום הנציגות הפוליטית שמייצגת את הרב קוק היא…
אפרת: הכי שיפוטית.
ד"ר גודמן: היא מאד… היא עוסקת בלמה כולם טועים, כשהרב קוק היה הבעל שם טוב…
אפרת: של הרעיונות.
ד"ר גודמן: …של הרעיונות. אבל באופן ספציפי, את הציונות הוא צריך לפרש, בגלל שהוא הרי טוען שהציונות היא תנועה משיחית. היא מגשימה את התוכנית האלוהית הגדולה, תוכנית הגאולה הגדולה, אבל יש בעיה. זה לא עובד. למה זה לא עובד? אם אני אתן ככה, על רגל אחת, איך נביאי ישראל, מסֵפר דברים וזה חוצה הרבה נביאים, חזו את הגאולה העתידית, אפשר לנסח את זה באמצעות המילה תשובה, או שיבה. כשבתנ"ך, בספר דברים למשל, המילה תשובה מופיעה בשני הֶקשרים שונים. הֶקשר אחד גיאוגרפי, והֶקשר שני ספיריטואלי. יש תשובה במובן של 'לשוב לארץ ישראל'. תשובה גיאוגרפית. עם ישראל, יום יבוא, עתיד לשוב לארץ ישראל. אבל יש עוד מובן לתשובה, שזה…
אפרת: ממ… תשובה רוחנית.
ד"ר גודמן: נכון, "וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".
אפרת: לחזור בתשובה במובן שאנחנו מכירים.
ד"ר גודמן: כן, "וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ", "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם". יש כאן… כתבי הקודש מלאים בתשובה, גם במובן של שיבה לארץ ישראל, וגם במובן של שיבה לאלוהי ישראל. גיאוגרפי וספיריטואלי. אז זאת התוכנית הגדולה, אפרת. יהודים לאורך כל השנים מחכים לתשובה הכפולה, והיא תבוא ביחד. אנחנו נשוב לארץ ישראל, ונשוב לאלוהי ישראל, במסגרת אותם מאורעות גדולים וגואלים. זאת התוכנית…
אפרת: כן. זאת התוכנית לגאולה.
ד"ר גודמן: …לגאולה. ואז פתאום מופיע עיתונאי, [צוחק] כן, תיאודור הרצל, ומבשר את תחילת התנועה של עם ישראל חזרה לארץ ישראל…
אפרת: אבל בלי לשוב לאלוהי ישראל.
ד"ר גודמן: …תוך כדי מרידה וכפירה באלוהי ישראל. [צוחק] מי הם החלוצים? מי הם מייצרי… חלוצי דגניה, ועין חרוד, ונהלל, ובית השיטה, וכל זה? [צוחק] אנשים שהיה להם אידיאולוגיה אתאיסטית, חלקם, לא כולם.
אפרת: כן. ומרד אקטיבי.
ד"ר גודמן: ומרד אקטיבי. אז אלו ששבים לארץ ישראל, הם לא אלו ששבים לאלוהי ישראל, אלו שמורדים באלוהי ישראל. עכשיו, מה קורה? כשהתחזית מתגשמת, אבל התחזית יש לה שתי חלקים, חלק אחד מתממש, וחלק שני מתפרק. התשובה הגיאוגרפית קורית, והתשובה הספירטואלית רק מתרחקת.
אפרת: מתרחקת.
ד"ר גודמן: כן. מה עושים כאן? אז איך… נניח רבנים חרדים, כמו הרב דיסקין, שהיה בזמנו של הרב קוק, הוא אמר, "אוקיי, מה זה מוכיח?"
אפרת: שזה לא, שזה לא הגאולה.
ד"ר גודמן: שזה לא הגאולה…
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: …אם זה לא קורה…
אפרת: ביחד…
ד"ר גודמן: …אז זה לא הגאולה.
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: מישהו היה יכול להגיד, קִמעא קִמעא. אממ… שלב, לחלק את זה לשלבים, נכון? היה אפשר להגיד, השיבה הגיאוגרפית זה שלב א', השיבה הספיריטואלית זה שלב ב', לא הרב קוק.
אפרת: לא, אבל כן, חלק גדול מהציונות הדתית, זה בדיוק מה שהיא אמרה…
ד"ר גודמן: נכון, אבל לא הרב קוק.
אפרת: …קִמעא קִמעא.
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: קמעא קמעא. זה… אני זוכרת את הביטוי הזה.
ד"ר גודמן: נכון, נכון. כך היא גאולתם של ישראל, קמעא קמעא.
אפרת: כך היא גאולתם של ישראל.
ד"ר גודמן: קמעא קמעא…
אפרת: כן, לאט לאט…
ד"ר גודמן: אבל לא הרב קוק.
אפרת: …משיח בן דוד, משיח בן יוסף…
ד"ר גודמן: הרב קוק, יש לו מהלך, שכדי להבין אותו, הוא יותר רדיקלי מזה. הרב קוק סבור שהחילוּן, הוא עצמו תחילת מימוש השיבה הספיריטואלית. החילון, הוא, אמרנו, יש פשט ויש סוד, בניגלה, בפשט, החילון, זה מרידה באלוהים. אבל ברובד הנסתר, החילון, הוא תחילת השיבה לאלוהים. [צוחק]
אפרת: אוקיי, איך זה עובד?
ד"ר גודמן: אוקיי, אז תראי, קודם כל, כל מי שאי פעם, אני מניח ש… היום לא עושים את זה הרבה, עשה פסיכואנליזה, ישב ארבע פעמים בשבוע, שכב על ספה, ומאחוריו פסיכולוג או פסיכולוגית, חולק את ה… ומספר את סיפור חייו, שוב ושוב ושוב ושוב. יכול להיות, לא תמיד, אבל יכול להיות שיום אחד, הפסיכואנליטיקאי או הפסיכואנליטיקאית שלו, תגיד לו, 'תראה', זה משפט כזה, סליחה, שאני עושה פרודיה לכל המטפלים שעכשיו מאזינים לנו. [צוחק] כן? 'אותו דבר שאתה מאוד מאוד נרתע ממנו, ואתה כל כך נרתע ממנו שזה משתק אותך, בלא מודע, מה אתה?'
אפרת: זה מה שאתה.
ד"ר גודמן: 'אתה מאד, אתה מאוד נמשך לזה'. נכון?
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: זה כמעט קלישאה, [צוחק] נכון? שאותו דבר שמאוד מאוד מרתיע אותך, בתת מודע אתה מאוד נמשך, ולמה זה מרתיע אותך?
אפרת: כי אתה נמשך לזה.
ד"ר גודמן: כי אתה נמשך לזה.
אפרת: כן, לא, אני חושבת שלא צריך ללכת לכיוון של פסיכואנליזה, כדי להבין שהאנרגיה הסוערת של המרד הזה באלוהי ישראל, הייתה בה אנרגיה דתית.
ד"ר גודמן: כן, אז הרב קוק זיהה את הרתיעה הזאת כמבע של משיכה לא מודעת. אבל, איך אתה יודע שיש כאן משיכה לא מודעת? במובן הזה, הרב קוק מנסה להיות הפסיכואנליטיקאי של הקולקטיב, של ההיסטוריה…
אפרת: של הרעיונות.
ד"ר גודמן: …של הרעיונות. ועכשיו הוא בא ואומר דבר… עכשיו, יש לו כמה מהלכים, אני אציג לפניך שתיים מהם. הראשון זה האסימטריה שבין אלוהים לבין ההלכה. אני אסביר. אלוהים הוא אינסופי, נכון? ללא מגבלות, ללא גדרות. אין גדר שמקיפה את אלוהים, ולכן אי אפשר להגדיר את אלוהים, ולכן אלוהים הוא מעל למילים, מעל השפה. הרב קוק אימץ את הרעיון הזה, שאלוהים הוא גדול ממילים, אי אפשר… או אלוהים הוא אינסופי. מה זה ההלכה לעומת זאת?
אפרת: זה רק גדרות, זה בעיקר גדרות. [ד"ר גודמן מהמהם]
אסור לך… מותר לך ללכת רק מפה לשם בשבת…
ד"ר גודמן: נכון. [צוחק] כל הזמן גדרות, כל הזמן מגבלות. ז'תומרת, שימי לב שההלכה היא היפוכה של אלוהים. אלוהים הוא ללא גבולות וההלכה זה ממלכת המגבלות, הגבולות, ההגדרות. כזית וכבֵּיצה, כן? [צוחק] אז עכשיו, נניח שלי יש תשוקת אלוהים אדירת מימדים. אנשים שמחפשים תשוקת אלוהים, או מה שחוקרי דת מכנים חוויה אוּקיאנית. א… חוויה אוקיאנ…
אפרת: להתמזג, להתמזג…
ד"ר גודמן: להתמזג עם אלוהים. להיות חלק מאלוהים.
אפרת: אז מה הם עושים? הם חייבים להתנתק מההלכה.
ד"ר גודמן: עכשיו אומר הרב קוק, פה יש תיאור מדהים. הוא טוען שהאנרכיזם של החלוצים, "שנאת הפרטים" הוא קורא לזה, שהם שונאים את החוק, שהם שונאים את ההלכה, זה לא נובע מזה שהם שונאים את אלוהים, זה נובע מזה שהם משתוקקים לאלוהים. הם משתוקקים לאינסוף.
אפרת: להתמזג עם אלוהים.
ד"ר גודמן: התשוקה שלהם אל האינסוף, באה לידי ביטוי בכך שהם משילים מעצמם את כל הגדרות, את כל המגבלות, את כל הגבולות של ההלכה. האנרכיזם הוא קדוש. האנרכיזם, על פי הפּשט שלו, זה שנאה של ההלכה. על פי הסוד שלו, זה התשוקה לאלוהים. אגב, יש מי שיכול להגיד שהעמדה הזו שמזהה את התשוקה הדתית הנסתרת בתוך האנרכיזם הגלוי, שזה פטרנליזם.
אפרת: נכון, זה נשמע ככה.
ד"ר גודמן: "אני יודע יותר טוב מכם מה אתם רוצים".
אפרת: נכון.
ד"ר גודמן: אפשר להעביר את הביקור… הביקורת הועברה הרבה על הרב קוק, אבל כרגע אנחנו רוצים רק לא לשפוט אותו, אלא גם להבין איך הוא עושה את הפעולה הבעל שם טובית.
אפרת: בדיוק, זה נראה לי יותר מעניין במובן של המתודה שלו.
ד"ר גודמן: לאתר את הניצוץ האלוהי שבתוך שוללי אלוהים. אז זה מהלך אחד. האסימטריה שבין ההלכה לבין אלוהים, אומר שמישהו רוצה להתקרב לאלוהים, חייב…
אפרת: לנטוש את ההלכה.
ד"ר גודמן: …להשיל מעצמו את הגבולות של ההלכה. אוקיי. מהלך אחר שיש פה, שהוא טיפ טיפה יותר מורכב, אבל הוא יותר חשוב עבור המשך ההיסטוריה. זה הדבר הבא: על פי המסורת הקבלית, האור של האלוהים האינסופי לבש כמה מצבי צבירה, כשהם טיפה יותר קונקרטיים, טיפה יותר קרובים למציאות. למצבי צבירה האלה של האור האינסופי האלוהי, קוראים ספירות. אוקיי. בואו ניקח בחשבון שאני לא מסביר את זה טוב עכשיו, וגם מקובלים אומרים שלא צריך להבין את זה באופן מילולי, הם תמיד מוסיפים את המילה כביכול, זה לא באמת, אבל כביכול, האור האינסופי של אלוהים הוא לובש כמה לבושים, מופיע בכמה מצבי צבירה שונים, למצבי צבירה האלה בשפה הקבלית העתיקה קוראים ספירות. או ספירות בלימה. עשר ספירות. אחת מהספירות הללו, היא הספירה הכי תחתונה, מכונה ספירת מלכות [במלעיל], או שכינה. וצריך להבין, כל ספירה היא האור של אלוהים עצמו, רק במצב צבירה מאוד ספציפי. אוקיי?
אפרת: כן, כשאתה אומר מצב צבירה, אתה לא מתכוון לנוזל, גז, מוצק…
ד"ר גודמן: נכון. אין לי דימוי יותר טוב אלא לקחת…
אפרת: …אתה מתכוון לתכונות שונות…
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: …או לרעיונות…
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: או למצבים…
ד"ר גודמן: כן. זה כאילו כל ספירה היא גילוי אחר של אותו האור האלוהי. אוקיי? כביכול, נדגיש כביכול. עכשיו, יש במסורת המיתית היהודית, אחד הכינויים של ספירת מלכות, של הספירה התחתונה, זה כנסת ישראל. עכשיו, זה פשוט שם של הספירה, אבל כנסת ישראל זה גם הכינוי של…
אפרת: עם ישראל.
ד"ר גודמן: עם ישראל. הרב קוק הוא לא הראשון שעשה את זה, אבל הוא הלך עם זה עד הסוף. יוצא מכאן שאם כנסת ישראל זה עם ישראל, וכנסת ישראל…
אפרת: היא גם ספירה.
ד"ר גודמן: …היא ספירה, יוצא מכאן שיש משהו אלוהי בעם ישראל. מה אלוהי בעם ישראל? נשמת האומה. עם ישראל זה הרבה הרבה פרטים, אבל לקולקטיב כולו, יש מעין אישיות משל עצמו. יש רוח משל עצמו. זה רעיון שהיה מאוד… זה רעיון שהיה רוֹוֵחַ ברומנטיקה האירופאית במאה ה-19.
אפרת: הרוח הלאומיות ששטפה את אירופה.
ד"ר גודמן: רוח הלאומיות, נכון. וולק גייסט, הרוח של הזמן.
אפרת: כן, של העם, כן.
ד"ר גודמן: נכון, הרוח של העם. ומה שהוא עושה… יש נטייה אצל חלק מהחוקרים של הרב קוק להגיד, "רוח האומה של הֵגֶל, וכנסת ישראל של הקבלה…"
אפרת: זה אותו רעיון בעצם.
ד"ר גודמן: "…אחד הם".
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: אז בואי נחשוב על ציוני, חילוני, לאור זה. בואי נחשוב מה התודעה שלי בתור ציוני-חילוני. בתור חילוני, אני עוזב את אלוהים, עוזב את התורה, עוזב את המסורת, מורד באלוהים. בתור ציוני, אני מתמסר לעם ישראל. מוכן להשקיע את כל האנרגיות שלי למען עם ישראל.
אפרת: להקריב את עצמי.
ד"ר גודמן: להקריב את עצמי למען עם ישראל.
אפרת: ללכת לגור ב… בקיבוצים האלה…
ד"ר גודמן: בעין חרוד, איפה שיש בּיצות…
אפרת: …בקבוצות, בגלל זה הוא כל כך הוקסם מהקרבה העצמית שלהם.
ד"ר גודמן: נכון. עכשיו בתודעה, בפשט, מה עשיתי? המרתי דת בלאומיות. רליגיוזיות בפטריוטיות. זו הפעולה שעשיתי בפשט. אומר הרב קוק, "כשאתה עזבת את אלוהי ישראל והתמסרת לעם ישראל, מכיוון שנשמת האומה היא אלוהית, הפעולה הזאת לא הייתה נטישה של אלוהים, אלא היא עצמה שיבה לאלהים".
אפרת: לא המרת שום דבר בשום דבר אחר, אלא אתה ממשיך על אותו וקטור.
ד"ר גודמן: בואי נחשוב על זה ככה, נניח שאני חרדי, ואני לא משתתף בשום פרויקט קולקטיבי. אז אני, על פי הפשט, מציית לאלוהים, כי אני כל יום מקיים הלכה ולומד תורה. אבל על פי הסוד, אני לא מוסר את עצמי למען…
אפרת: נשמת האומה.
ד"ר גודמן: …נשמת האומה שהיא אלוהית. אומר הרב קוק באחד מהמקומות שהחלוצים החילונים שמוסרים את עצמם למען עם ישראל, ולכן, באופן לא מודע, למען אלוהי ישראל, הם יותר קרובים לאלוהים מאשר שלומי אמוני ישראל החרדים. אגב, זה בדיוק המשפטים האלה שגרמו לחרדים להחרים אותו.
אפרת: ולשפוך עליו מי ביוב מהמרפסות.
ד"ר גודמן: [צוחק] נכון, נכון. אז הם נמצאים במצב מעניין. תודעתית, הם מורדים באלוהים. מעשית…
אפרת: הם מגשימים את התוכנית שלו.
ד"ר גודמן: תוכנית של אלוהים.
אפרת: והם הראשונים שמגשימים את התוכנית שלו.
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: הם הראשונים שזיהו.
ד"ר גודמן: אז… אז… והנה, שימי לב, למה שהגדרנו כאן של הרב קוק, זה למה הציונות היא דתית. [צוחק] את מבינה? הלאומיות היא לא משהו שנוסף לדת, אלא הרגש הלאומי הוא הרגש הדתי במצב צבירה אחר, במצב צבירה חדש. ולכן הציונות היא דתית, ולכן הדת חייבת להיות לאומית. כי אם הדת זה לקיים את רצון האל, ואלוהים עכשיו רוצה בשיבת ציון, אז הדת חייבת להיות לאומית, לאומית, הלאומיות חייבת להיות דתית. והנה יש לנו כאן סינתזה משיחית, עוצמתית מאוד, ואם אני אשתחבר [כך במקור] שוב פעם לדברים שאמרנו בפודקאסט הקודם, אז זה אומר שככל שאני דתי יותר, ככל שאני יותר רוצה לעשות מה שאלוהים רוצה ממני, אני יותר ציוני. וככל שאני יותר ציוני…
אפרת: מתמסר למשימה הציונית.
ד"ר גודמן: כן, אז אני יותר… עצם הציונות שלי מקרבת אותי לאלוהים, בגלל שעם ישראל הוא, יש בו ניצוץ של אלוהי ישראל, אז הפעולה הציונית היא פעולה דתית, הפעולה הדתית היא פעולה ציונית, יש כאן מיזוג, פרידה מוחלטת מהמידור, ומיזוג מוחלט, הלחמה מוחלטת של שתי הרעיונות הללו.
אפרת: ועל זה נאמר, זר לא יבין, כמה הביטויים האלה של כנסת ישראל, ונשמת האומה, וכל הדברים האלה שהסברת עכשיו, מתוך העומק של הרעיונות של הרב קוק, השפיעו על הציונות הדתית. על ילדים שפשוט הלכו לבני עקיבא, בשנות ה-80, ובשנות ה-90, ולמוסדות החינוך של הציונות הדתית, המעבר הזה הוא מעבר מרתק. כמו שאמרת בסוף הפרק הקודם, על הכוח של רעיונות.
ד"ר גודמן: נכון. ושימי לב שמבין שתי ה… אני חלקתי איתך שתי רעיונות, נכון? איך האנרכיזם הוא מבע של תשוקה דתית, מיסטית, ואיך הלאומיות היא מבע אחר של רליגיוזיות, נכון? מבין שתיהם, אני מהמר…
אפרת: השני.
ד"ר גודמן: גם את עם השני, נכון?
אפרת: נכון.
ד"ר גודמן: את ה… את זה שלאומיות היא מאוד דתית, ולא שאנרכיזם הוא מאוד מיסטי וקדוש, נכון?
אפרת: נכון.
ד"ר גודמן: וזה בגלל שמי שמתווך את לציונות הדתית את הרב קוק, זה הבן שלו, וזה תיווך סלקטיבי, מאוד עמוק, מאוד מעניין, אבל סלקטיבי, שבו הוא לוקח בעיקר את הלאומיות, וזה קורה בשנות ה-70, וזה שווה…
אפרת: שווה שיחה נפרדת…
ד"ר גודמן: …שווה שיחה נפרדת.
אפרת: וזאת בדיוק השיחה שאנחנו נעשה בפרק הבא של הסדרה הזאת על הציונות הדתית, שאם בפרק הראשון דיברנו על הרב ריינס, ועל המעבר מריינס לרב קוק, ובפרק של היום התעמקנו קצת ברב קוק, בפרק הבא אנחנו נדבר על המעבר, או על הטרנספורמציה כזאתי, מהרב קוק האבא לרב קוק הבן, ש… מצד אחד הביאה את הרעיונות של הרב קוק האב אל קדמת הבמה של הציונות הדתית, אבל גם עשתה עליהם כל מיני שינויים, שאת התוצאות של חלקם אנחנו רואים היום בחברה.
[מוזיקת רקע]
אני אפרת שפירא רוזנברג, וזה היה עוד פרק של "מפלגת המחשבות", הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. רוצים ורוצות לשמוע עוד? להתווכח איתנו? להציע רעיונות לפרקים? מוזמנות ומוזמנים לקבוצת הפייסבוק של "מפלגת המחשבות". תוכלו למצוא שם קישור לקבוצת וואטסאפ שקטה בה אנחנו מעדכנים בכל פעם שיוצא פרק חדש. לא ננדנד, מבטיחים. בינתיים תודה למיכה גודמן על הניתוחים החדים, ליובל אונגר עורכת התוכן, לניר לייסט עורך הפסקול ולאיל לויט על ההפקה. פרקים והסכתים נוספים של "בית אבי חי" מחכים לכם באתר ובכל פלטפורמות הפודקאסטים.
["שיר האמונה" של הרב קוק בביצוע דוד רפאל בן-עמי ומקהלת הישיבה לצעירים]
"לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה
לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה"
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments