מפלגת המחשבות - פרק 155 – מהפכת הבינה: בראשית 2.0
- לאה תמיר אנגלרד
- 3 days ago
- 16 min read
Updated: 2 days ago
האם אדם יכול לברוא יישות שהוא לא יכול לשלוט בה? בפרק מחווה לנביא הגדול של מהפכת הבינה, סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב, נחזור לבראשית כדי לקרוא את סיפור הבריאה כמשל על יוצר שאיבד שליטה על פרי כפיו, ונשאל איך כל זה קשור לרגע ההיסטורי שאנחנו מצויים בו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2026.
[מוזיקת רקע]
קריין: אתם מאזינים להסכת של "בית אבי חי".
[רצף הקלטות]
חיים יבין: "כן, כנראה מהפך…"
Donald Trump: “Everyone is talking about artificial intelligence. Not artificial, it’s genius.”
Sundar Pichai: “It’s more profound than fire or electricity or…”
Sam Altman: “AI will be the most powerful technology humanity has yet invented.”
Naftali Bennett: “New dimensions will emerge.”
Jensen Huang: “The greatest technology equalizer of all time.”
Yuval Noah Harari: “It is not a tool, it is an agent.”
Elon Musk: “Mark my words, AI is far more dangerous than nukes.”
[מוזיקת פתיחה]
אפרת: שלום, אני אפרת שפירא רוזנברג, ואתן מאזינות ומאזינים ל"מפלגת המחשבות", ההסכת שבו מיכה גודמן ואני מדברים על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה. ובעונה הזאת, על רעיונות שמאחורי המהפכה הגדולה שבדרך - מהפכת הבינה.
"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה
יהי אור!
הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך"…
כך כתב נתן זך והלחין מתי כספי זכרונו לברכה, בשיר שהפך לחלק מהתרבות הישראלית, ובכך הצטרפו זך וכספי לשורה ארוכה של פרשנים ומסורות שניסו לתת משמעות ופשר לסיפור הבריאה בפרק א' בבראשית. בדרך כלל קוראים את הפרק הזה כניסיון להבין מה קרה אז, בראשית ימי הזמן. אבל אולי סיפור הבריאה בבראשית לא מתאר את מה שהיה בעבר, אלא את מה שיהיה בעתיד, ואולי בכלל את מה שקורה בהווה, כל יום מחדש.
שלום מיכה.
ד"ר גודמן: שלום אפרת.
[מוזיקת פתיחה מסתיימת]
אפרת: תראה, בעונה הזאת, שאנחנו כבר מתקרבים לסיומה, עשינו הרבה [מחייכת] בוא נקרא… "name dropping" בעונה הזאת. כאילו, התייחסנו להרבה תיאורטיקנים ופילוסופים ומדענים וראשי תעשיית הטק, יזמים ודיברנו על הרבה אנשים, אבל יש דמות אחת שרוחה מרחפת מעל כל הדיון הזה.
ד"ר גודמן: הנביא.
אפרת: ואי-אפשר לסיים את העונה הזאת מבלי להתייחס אליו. וזה באמת אולי הנביא של כל הנושא הזה. זה אייזיק אסימוב הגדול, הסופר.
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: הגאון. ואני מודה שאני לא חובבת הז'אנר של מדע בדיוני וסיפורים של מדע בדיוני וכולי, אבל אי-אפשר להתעלם מהדמות ומהיצירה ומהעיסוק, הבאמת חצי נבואי, בעיקר בהתחשב בעובדה שהוא את רוב היצירות שלו כתב בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת.
ד"ר גודמן: בשנות ה-40 הוא כות… מדבר על אפשרות של רובוטים עתידיים שבני-אדם יאבדו שליטה עליהם והוא אומר, כדי למנוע את זה, הוא הוגה את מה שלימים ייקרא "שלושת חוקי אסימוב". הנה החוקים.
חוק מספר אחד, צריך לתכנת את הרובוט שהוא צריך לציית לחוק הזה. "הרובוט לא יפגע באדם ולא יאפשר במעשה או במחדל שאדם ייפגע".
חוק מספר שתיים - פשוט תראי כמה החוק הזה חכם, כמה הוא רואה את הנולד, "הרובוט חייב לציית לפקודות שניתנו לו על-ידי האדם, אלא אם כן הם נוגדים את חוק מספר אחד". ממש חזה את מה שאנחנו קראנו לו את ה-Alignment Problem.
וחוק מספר שלוש, "הרובוט חייב להגן על קיומו שלו". כן, יש לו self preservation instinct, יש לו, אבל כל עוד זה לא עובר על שתי החוקים הראשונים.
אפרת: כן, זה זה נשמע כל-כך פשוט.
ד"ר גודמן: וואו, הוא רואה את הנולד, כן. בתעשייה חושבים שזה לא אפשרי ל… זה לא, אבל העובדה שהוא רואה ככה, זה, את יודעת…
אפרת: כן, זה מדהים, כן.
ד"ר גודמן: זה רק מדגים את זה שהוא נב…
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: הנביא של התחום. וגם של החרדות של התחום, זה מה שמעניין. הוא הנביא של התחום ושל החרדות של התחום.
אפרת: הוא עצמו הגדיר את, אולי, פסגת היצירה שלו כסיפור אחד שבאמת, אני חושבת שהסיפור הזה באמת מרחף מעל כל העונה הזאת, וזה הסיפור שהוא קרא לו "השאלה האחרונה".
ד"ר גודמן: זה סיפור נפלא. בוא לא נהרוס את הסיפור.
אפרת: לא, אי-אפשר לדבר עליו בלי לעשות ספוילר.
ד"ר גודמן: אי-אפשר. אבל כאילו, זה סיפור באמת, שיש AI, יש איזשהו ישות שהיא נראית סופר-אינטליגנטית, כל שאלה שאתה שואל אותה, היא עו… [בהתפעלות] הוא כותב את זה ב-1956, היא עונה לך, אבל יש…
אפרת: היא כל הזמן הולכת ומשפרת את עצמה…
ד"ר גודמן: כל הזמן משפרת…
אפרת: היא הולכת ופותרת את כל הבעיות של היקום.
ד"ר גודמן: כן. בוא לא נספר את כל הסיפור - רק נהרוס…
אפרת: רק נהרוס את הסוף שלו.
ד"ר גודמן: רק נהרוס לו את הסוף [צוחקים]. הסיפור הקצר הזה מסתיים בצמד המילים [לאט] "יהי - אור". איכשהו, באמצעות ה-AI כל הסיפור המקראי הבראשיתי של בריאת העולם משחזר את עצמו. אתם יכולים לקרוא את הסיפור הזה, אבל הפרק הזה הוא סוג של מחווה לאסימוב.
אפרת: זה לא רק מחווה לאסימוב, אני חושבת שהפרק הזה מתכתב עם איזשהי… עם האינטואיציה העמוקה של אסימוב שכל התחום הזה של AI מדבר בצורה עמוקה מאוד עם סיפור הבריאה. הרי זה כל הקטע של הסיפור שלו - שהוא מסתיים בנקודת הבריאה. ויהי אור.
ד"ר גודמן: אבל הפרק הזה הוא לא פרשנות לאסימוב, ככה הוא נמצא שמה, ה"יהי אור" שלו נמצא ברקע. כי מאוד יכול להיות שסיפור הבריאה הוא האנלוגיה, באופן מפתיע ואפילו מדהים, זאת האנלוגיה הכי מוצלחת שיש לנו להבנת תולדות הטכנולוגיה האנושית עד ה-AI. אני חושב, הרקע להבנת סיפור הבריאה, זה להבין את מערכת היחסים שבין הבורא לבין הנברא, על-פי הזרמים המרכזיים של הפילוסופיה היהודית.
אפרת: אוקיי, אז שנייה, אתה הולך להציג לנו תזה במחשבת ישראל עוד לפני סיפור הבריאה.
ד"ר גודמן: וכאן באופן מפתיע הרמב"ם והרמב"ן מתאחדים. יש בהם איזשהו אינטואיציה משותפת. אגב, הרמב"ם מגיע מהעולם הרציונליסטי מאוד, הרמב"ן מהעולם הקבלי, ועל אף שיש להם מחלוקות מאוד גדולות, יש להם גם כן אינטואיציות מאוד משותפות. למשל, לגבי אספקט מסוים במערכת היחסים שבין הבורא לבין כל מה שנברא. כל מה שנברא כפוף בצורה מוחלטת לבורא. הריבונות של הבורא על מה שנברא היא טוטאלית, וזה משותף לרמב"ם ולרמב"ן, וזה, אני חושב, זה כמעט הולך להיות קונצנזוס - שהבריאה נשלטת על-ידי בוראה. אם נשאל את הרמב"ם איך בא לידי ביטוי השליטה של הבורא בנבראים, זה ה… חוקי הטבע.
אפרת: כל העולם, כל היקום כפוף לחוקי הפיזיקה…
ד"ר גודמן: חוק ביו…
אפרת: ל… לחוקי הטבע, כן.
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: כאילו, כשנבראה הג'ירפה היא לא יכלה להגיד, 'לא, בעצם אני לא רוצה שיהיה לי צוואר ארוך'…
ד"ר גודמן: [מגחך] כן.
אפרת: …'אני, אני מקצרת את הצוואר שלי'.
ד"ר גודמן: או שאבן נופלת היא מצייתת לחוקי הגרביטציה של ניוטון. אבל מי שתל בטבע את חוקי הגרביטציה של ניוטון? זה המחשבה של האל, שנספגה בבריאה. זה המחשבה של האל, או אם תרצו זה הרצון של האל.
אפרת: ככה לפי הרמב"ם.
ד"ר גודמן: כן. כשהטבע מציית לחוקים, ואין לו ברירה אלא לציית לחוקים, וזה כולל את כל החי, צומח, דומם - הכל מציית לחוקי הטבע, ומכיוון שחוקי הטבע מגיעים מאלוהים - הטבע מציית לאלוהים. במילים אחרות, הטבע הוא דוס [אפרת צוחקת]. הטבע הוא חרדי [צוחק], הטבע הוא מחמיר, הטבע הוא "קלה כבחמורה". הטבע את הרצון המלא של האל, שבא לידי ביטוי בכל חוקי הטבע - הטבע כפוף אליו, מציית לו, וגם אם הוא רוצה הוא לא יכול שלא לציית לו, אבל זה משפט שגוי כי הסיבה שהטבע מציית לרצון של האל זה כי הטבע לא רוצה.
אפרת: כן, אין לו רצון.
ד"ר גודמן: אין לו רצון. ולכן, הציות שלו לרצון האל זה ציות מוחלט.
אפרת: עכשיו, כל התיאור הזה הוא נכון עם חריג אחד.
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: מי לא כפוף לכלל הזה שניסחנו עכשיו?
ד"ר גודמן: האדם. האדם. עכשיו, על האדם, הבורא העמיס עוד חוקים. לא חוקי הטבע - שאליהם, אגב, הוא כן מצליח להיות כ… - אין לו ברירה להיות כפוף אליהם…
אפרת: כן. גם אם מישהו יזרוק אותנו…
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: מאיזה גג של בניין…
ד"ר גודמן: אין לנו בחירה חופשית…
אפרת: אנחנו כפופים לחוקי הטבע.
ד"ר גודמן: אבל הבורא העמיס על הבריאה הספציפית הזאת עוד חוקים, שהוא צריך לציית להם, ש… עבור כל האנושות זה חוקי המוסר, שכל האנושות צריכה לנהוג באתיקה, במוסריות. על היהודים הוא העמיס עוד אקסטרה חוקים [מצחקק], אבל האדם לא בהכרח מציית לחוקים האלה, לא בהכרח מציית לרצון האל. זאת אומרת, הבריאה היחידה שהיא לא כפופה באופן אוטומטי לבוראה, זה האדם.
אגב, את כל מה שאמרנו עכשיו, חז"ל תמצתו למשפט אחד מאוד-מאוד קולע: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם". בפירוש - הכל בידי שמים, הכול תחת הריבונות של האל, של הבורא, חוץ מהעולם המנטלי, הסובייקטיבי, של האדם. חוץ מיראת שמים. שם יש אוטונומיה, שם יש עצמאות, שם יש בחירה חופשית, והאתוס שהאדם יציית לחוק האלוהי הוא לפי זה שהאדם יהיה כמו הטבע, שהוא יצטרף לטבע, שהוא יהיה דומה לטבע. אגב, הרמב"ן אומר ש-מה זה הגאולה? מה זה ימות המשיח? שאדם נהיה טבע לגמרי, שהוא כפוף באופן אוטומטי לרצון האל, הוא נהיה כמו ה… כל…
אפרת: כמו חוק הכבידה.
ד"ר גודמן: כן. ככה יהיה כאילו החוק המוסרי וכל השאר החוקים יהיה כמו חוק הכבידה, שתקבץ… אוקיי, זאת תמונה גדולה של המציאות. אגב, באופן מאוד מעניין, גם באסלאם, גם בקוראן מופיע הרעיון שכל הטבע כפוף לאל ומציית לאל. זה "פיטרה", הוא כזה, בילט-אין שהוא מציית לאל, והאדם צריך באיזשהו מובן להצטרף לטבע. זה אינטואיציה מונותאיסטית, שהאדם הוא לא כמו הטבע במובן הזה שהוא הדבר היחיד שלא כפוף למי שברא אותו, אבל האידיאל שלו זה להיות כמו הטבע.
אגב, בא לי לשים כאן הערת שוליים שהיא לא קשורה, אבל היא סופר-סופר מעניינת. יש עוד דרך לחשוב על זה - על להיות כמו הטבע - זה דרך, ככה, חשב על זה אלף-ד… הוגי דעות אחרים, כמו א.ד. גורדון שזה, 'להיות כמו הטבע זה לא אומר שאני מכניע את הרצון שלי מול רצון שהוא גבוה ממני, זה לא ביטול הרצון שלי, הכנעה של הרצון שלי'…
אפרת: אלא הפוך.
ד"ר גודמן: בדיוק. 'התחברות אל הרצונות הכי-הכי טבעיים שלי'.
אפרת: המימוש של הרצון שלי…
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: זה להיות כמו הטבע.
ד"ר גודמן: כן. זה ההבדל בין תפיסות פנתאיסטיות שהרצונות שלי עצמם הם אלוהיים, לבין תפיסות יותר מסורתיות, שאני צריך להכפיף את הרצון שלי לרצון של אלוהים. מה זה אומר להיות כמו הטבע? וואו, זאת שאלה גדולה, ענקית, אבל אממ…
אפרת: לעונה אחרת אולי.
ד"ר גודמן: לעונה אחרת אולי. אז נחזור עכשיו רק ל… לעמדה היותר מסורתית, קונבנציונלית, מקראית. כל הבריאה כפופה לבוראה, למעט האדם.
אפרת: אוקיי, אז אחרי הסיבוב הקצר הזה, על התיאוריה הזאת במחשבת ישראל, אולי אפשר לאור זה להסתכל מחדש על סיפור הבריאה, ולראות משהו אחר ממה שאנחנו רגילים לראות בהתבוננות מקרו.
ד"ר גודמן: כל התמונת מציאות הזאת מתבטאת היטב בסיפור הבריאה, בפרק א' בבראשית. כל יום אלוהים בורא משהו אחר. ביום הראשון את ה…
אפרת: "ויהי אור".
ד"ר גודמן: כן, "ויהי אור".
אפרת: "ויהי אור"…
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: נקודת האפס של הבריאה.
ד"ר גודמן: נכון, ויהי אור. וביום השני יש את הרקיע ואת המים, וביום השלישי את הצמחייה, וביום הרביעי המאורות. נכון? זה, כל מה שהוא ברא נמצא תחת שליטתו המלאה.
אפרת: השמש לא יכולה להחליט שלא בא לה לזרוח, ושהיא בא לה לזרוח במערב במקום במזרח.
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: אין לה את היכולת להחליט החלטה כזאת.
ד"ר גודמן: נכון. מים לא יכולים להחליט לא להיות רטובים. המים חייבים להיות מים, האבן חייבת ליפול, השמש חייבת לזרוח. הרצון של האל שהוטבע בבריאה הם דוסים - הם כולם מצייתים בצורה עיוורת, לא ביקורתית. לא שואלים שאלות [צוחקים], כן? הם מצייתים לבורא.
ואז ביום השישי נברא האדם. ואם עד היום השישי, יצירה ושליטה הולכים יד ביד - כל מה שנוצר על-ידי האל נשלט על ידי האל - מגיע היום השישי, פסגת היצירה לא נשלטת על-ידי יוצרה. זה הפרדוקס החשוב של פרק א' בראשית, שהפסגה של היצירה היא לא נמצאת תחת השליטה של מי שיצר אותה.
אפרת: כן. זה ברור שסיפור הבריאה הוא בנוי בצורת פירמידה. זה ברור שהכל מוליך לשם, שהיום השישי זה פסגת היצירה. זה האדם הוא נזר הבריאה, נכון?
ד"ר גודמן: כן. כן, כן, זה הפסגה.
אפרת: זה, זה ברור שהכל מוליך לשם.
ד"ר גודמן: ודווקא השיא של הבריאה לא נשלט על-ידי מי שברא אותה.
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: יש לו אוטונומיה, יש לו את הרצון, יש לו בחירה חופשית.
אפרת: במובן מסוים, העובדה שפסגת הבריאה היא החלק היחיד שבה, שלא כפוף לרצון הבורא, או שלא כפופה לשליטה, זה קצת הטרגדיה של הבריאה.
ד"ר גודמן: של היוצר.
אפרת: של היוצר.
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: כי הדבר הזה, מהרגע שבו נאמר כזה, "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה"…
ד"ר גודמן: "טוב מאוד".
אפרת: …טוֹב מְאֹד", ואז "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם" ומגיעה שבת וכולי, וזה וזה, רגע אחרי זה הכל מתחיל להסתבך.
ד"ר גודמן: מתחיל החטא. ומה האלוהים כל הזמן מנסה לעשות? הוא כל הזמן מתוסכל למה… הרי זה הסיפורים המכוננים של התנ"ך. התנ"ך זה התסכול התמידי של אלוהים שהאדם לא מציית לו. המבול… כן, המבול זה שיא התסכול שלו.
אפרת: לא, רגע, החטא הקדמון. קין והבל.
ד"ר גודמן: החטא הקדמון, ואז קין והבל, ואלוהים כל הזמן מתוסכל - למה הדבר הזה לא עושה את מה שצריך לעשות?
אפרת: ו"מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס", ואז מגיע… אתה יודע מה? אולי עשיתי טעות, בוא נעשה restart. נחריב את העולם וננסה שוב, נברא את הכל מחדש, ושנייה אחר-כך - לא, גם הניסיון הזה לא מצליח כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו".
ד"ר גודמן: ואז גם נֹח חוטא, ואז אולי יש לו עוד איזה רגע… אתה יודע מה? עשיתי experiment על כל האנושות. אולי אני אקח רק את אברהם ואייצר ממנו משפחה אחת, שבט אחד, עם אחד, והוא יהיה כפוף אליי על אמת. ומה יוצא? איך תמצת את זה היטב משה רבנו בנאום האחרון שלו - 'ממרים הייתם עם השם אלוהיכם מיום דעתי אתכם' [צוחק]. לרגע אחד לא צייתתם, וכל הסיפור המקראי מהתחלה ועד הסוף…
אפרת: לא עד סוף ספר בראשית, לא עד סוף התורה…
ביחד: עד סוף התנ"ך.
ד"ר גודמן: עד התנ"ך. זה סיפור על היוצר שמנסה להשתלט על היצירה שלו ונכשל. זה סיפור על כישלון, עד הרגע האחרון.
אפרת: זה כאילו המטא-נרטיב של התנ"ך.
ד"ר גודמן: זה… כן. אם מסתכלים על התנ"ך לא מ-200 אלף רגל, שזה מאוד גבוה, אלא משתי מיליון רגל [מצחקק], זה סיפור על יוצר שפסגת היצירה שלו השתחררה משליטתו, והוא לא הצליח להשיב אותה לשליטתו.
אפרת: על אף ניסיונות חוזרים ונשנים.
ד"ר גודמן: ונשנים. ואז… אתה שם לב רגע מה מאפיין את היצירה, את הפסגת היצירה שלו? שהיא נבראה בצלמו. ולא משנה איך נקרא בצלמו. הרב סולובייצ'יק מציע, ואני חושב שזה קריאה מאוד טובה, "בצלם" זה שיש לו כוחות יצירתיים משל עצמו, שגם הוא יצירתי.
אפרת: או כמו שציטטנו בפרק הקודם את הפירוש של רש"י על צמד המילים "והייתם כאלוהים"…
ד"ר גודמן: "יוצרי עולמות".
אפרת: "יוצרי עולמות".
ד"ר גודמן: יש פה איזה יסוד יצירתי, אבל לא משנה איך נקרא, באיזשהו מובן פסגת היצירה היא דומה לאלוהים. אחד הפרדוקסים המארגן של כל המטא-נרטיב המקראי זה שמכל מה שאלוהים יצר, היצירה שהכי דומה לאלוהים היא זאת שלא בשליטה של אלוהים. אוקיי. זה היה הסיפור המקראי, משתי מיליון רגל. סיפור על יוצר שאיבד שליטה על היצירה שלו.
אפרת: שנייה, לפני שאנחנו ממשיכים, אממ, בטוח צורת ההסתכלות על סיפור הבריאה שעשינו עכשיו לא יורדת לכולם חלק בגרון.
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: זה לא, אולי, בהכרח צורת ההתבוננות המקובלת והרגילה על סיפור הבריאה או על… האמת היא, על התנ"ך או על אה… בכלל, על אולי סיפורים מכוננים כאלה.
ד"ר גודמן: סיפור הבריאה זה לא, לא מתאר באופן מדעי את בריאת העולם. זה מה ש…
אפרת: למרות שיש מי שחושב שכן, אבל…
ד"ר גודמן: יש מי שחושב שכן, ויש לנו כמובן כבוד למי שחושב שככה נברא העולם, בשישה ימים וכל זה.
אפרת: יש לא מעט אנשים שככה חושבים.
ד"ר גודמן: הכל טו… הכל בסדר.
אפרת: מכל הדתות, אגב.
ד"ר גודמן: הכל בסדר. אני חושב ש… גם אני וגם את חושבים שאם צריכים לדעת מדעית איך נברא העולם, צריך ללכת לספרי מדע, צריך להקשיב לתיאוריות המדעיות הרווחות. אגב, אנחנו נעשה את זה ב…
ביחד: בפרק הבא.
ד"ר גודמן: בפרק הבא [מצחקקים]. אבל אנחנו מתייחסים לסיפור בריאת העולם לא כאל מדע ולא כאל היסטוריה. הסיפור הזה לא מתאר את מה שקרה. ואף על פי כן, הסיפור הזה הוא אמת. והמשפט שעכשיו אמרתי - "זה לא קרה אבל זה אמת" - זאת עמדת הרמב"ם. לא פחות. זאת עמדת הרמב"ם, שהרבה סיפורים גדולים בתנ"ך, בתורה, הם לא קרו אף פעם, והם אמת מוחלטת [מצחקק]. באיזה מובן הם אמת? סיפור הבריאה זה משל. והרמב"ם סבר שאם סיפור הוא משל זה לא הופך אותו לפחות אמיתי, זה הופך אותו ליותר אמיתי. כי אם זה היסטוריה… נחשו… רגע, נשווה רגע בין היסטוריה לבין משל - אם זה היסטוריה אז זה משהו שקרה. אם זה משל זה משהו שקורה…
אפרת: כל הזמן. ממשיך לקרות.
ד"ר גודמן: אם זה היסטוריה זה עליהם. אם זה משל זה עלינו. והעמדה הזאת של הרמב"ם, חוקר הספרות הגדול נורת'רופ פריי, תלמיד של יונג. ככה הם רואים ספרים מכונ… סיפורים מכוננים גדולים, ונורת'רופ פריי אומר, ועבור המערב התנ"ך הוא הסיפור הגדול מכולם. במילים אחרות, מה שרלוונטי לענייננו זה שאם סיפור הבריאה זה משל, ועכשיו תיארנו אותו כמשל על יוצר שאיבד שליטה על היצירה שלו, זה המשל. [פאוזה] [בטון דרמטי] מה הנמשל? בוא נספר עכשיו מ-200 מיליון רגל את הסיפור של קיצור…
אפרת: של היצירה הזאת.
ד"ר גודמן: של האדם.
אפרת: של האדם.
ד"ר גודמן: ושל האדם כיצור שמייצר טכנולוגיה, שמייצר…
אפרת: של האדם שמממש את…
ד"ר גודמן: צלם האלוהים שלו.
אפרת: את צלם האלוהים שבו…
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: ויוצר עולמות.
ד"ר גודמן: אני זוכר כמה, כמה דברים שדיברנו כאן בפודקאסט. אולי הטכנולוגיה הראשונה שהוא יוצר, לפני כ-2 וחצי מיליון שנה, שלוש מיליון שנה, הומו הביליס - איזשהו גרסה קודמה [כך במקור] שלו - מייצר את גרזן האבן, וזה אירוע, גרזן האבן. אחר-כך את ה… את האש.
אפרת: עשינו פרק שלם על האש.
ד"ר גודמן: נכון. אחר-כך את ה… אולי החקלאות - מהפכה מטורפת, נדלג הרבה שנים קדימה, מנוע הקיטור. החשמל. ממשיך להמציא, ממשיך ליצור, יש רכבות, יש ספינות…
אפרת: מטוסים.
ד"ר גודמן: יש מטוסים, אינטרנט. ודרך אגב, ככל שעובר הזמן, הקצב שבו הדבר הזה יוצר, הוא צובר בתדירות יותר גדולה, ולאורך כל ההיסטוריה נשמר העיקרון. נשארת ההלימה בין יצירה ושליטה. ככל שהוא יוצר יותר הוא שולט יותר. כל יצירה מגבירה את השליטה שלו, עד שהוא מגיע לפסגת היצירה שלו. איך כינינו את זה כאן? "ההמצאה האחרונה", ה-AI. ומאוד יכול להיות שהיצירה האחרונה של האדם, אם עד עכשיו כל היצירות הגבירו את השליטה שלו, היצירה של ה… האחרונה של האדם, הוא יאבד שליטה עליה. אולי אנחנו כבר נמצאים ברגעים של [לאט ובהדגשה] אובדן - שליטה - עליה. ובאופן מדהים, מהי היצירה האחרונה של האדם? זאת שאנחנו אולי מאבדים שליטה עליה, שזה כל הסיפור, שאנחנו מאבדים שליטה עליה - זה היצירה היחידה שמה אפשר לומר עליה?
אפרת: שהיא הכי דומה לנו.
ד"ר גודמן: שהיא בצלם האדם. ה-LLMs, איך הם נוצרים? הם מִתדמים להתנהגות האנושית, זה בדיוק מה שמאפיין אותם. שג'פרי הינטון מייצר Deep Neural Networks, מה המודל שלו ל-Deep Neural Network? המוח האנושי. ומה זה LLMs? זה הידע האנושי. ומה נוצר כשלוקחים מוח אנושי - מוח דמוי אנושי לצורך העניין - על הידע האנושי, מה נוצר? הבינה המלאכותית הזאת. הדבר הזה שהוא לא אנחנו, הוא זר לנו, אבל הוא די דומה לנו, והוא מדבר כמונו והוא… אתה שואל: וואו, היצירה שהיא הכי דומה ליוצרה היא זאת שלא בשליטה של מי שיצר אותה. זאת אומרת, אנחנו רואים את כל תולדות הטכנולוגיה כמעין…
אפרת: שחזור.
ד"ר גודמן: שחזור, כן. הידמות. אנחנו חיים מחדש את ר… את סיפור בראשית, את רגע הבריאה.
אפרת: עכשיו אנחנו, כמובן, לקחנו את סיפור הבריאה לא בתור אממ אמת היסטורית, אלא בתור סיפור שהוא נותן השראה, ובמובנים רבים אולי מציב אפילו תמרור אזהרה.
ד"ר גודמן: זה משל למצב האנושי. ואם זה משל, זה סיפור עם תמרור… זה נכון, יש פה נורת אזהרה. ההצלחה שלך כיוצר מגבירה את האנדרנלין שלך כי זה מגביר את השליטה שלך. אתה ממשיך ליצור, ממשיך לצבו… ואתה חושב שככל שאני אצור יותר אני אשלוט יותר. והסיפור המקראי מספר לך כביכול - הטרגדיה של אלוהים עשויה להיות הטרגדיה של מי שנברא בצל האדם.
אפרת: למרות שזאת אולי לא טרגדיה של אלוהים, אולי זאת הנדיבות של אלוהים, אולי זאת הגדולה של אלוהים, [ד"ר גודמן מהמהם בהבנה] שהוא יצר יצירה שהוא לא רוצה לשלוט בה, והוא לא התכוון לשלוט בה, והוא חיפש את האינטראקציה הזאת עם האדם…
ד"ר גודמן: אָהה, כן.
אפרת: ואת ה"קח ותן" הזה כל הזמן, את ה…
ד"ר גודמן: לא, זה נכון, זה סוד הצמצום שְׁבַּת… אלוהים נתן לאדם חופש ממנו. עכשיו תיצור אתה. אני לא מוכן שניתן ל-AI… נהיה נדיבים כמו אלוהים. [צוחק]
אפרת: כן, כן, אולי לא כדאי להיות נדיבים כמו שאלוהים היה…
ד"ר גודמן: אני כאן - בוא לא נהיה כמו, כאילו… שניתן לו את החופש, תן לו לפעול, תן לו ליצור, כן? אנחנו רוצים שזה יהיה טֶכְנֶלוגיה [כך במקור], שזה יהיה tool, או שזה יהיה כלי שלנו, שזה ירפא את המחלות וירפא התחממות גלובלית. אנחנו רוצים שהוא יעזור, אבל אנחנו לא רוצים שיהיה לו עצמאות מאיתנו.
אפרת: ושהוא ירצה להקים איזה מגדל בבל ואיזה משהו.
ד"ר גודמן: כן, בדיוק. אני מנחש אצל המאזינים שלנו, מופיע עכשיו הסיפור של "הגולם מפראג", ויש עוד סיפורים על גולם…
אפרת: הגולם שקם על יוצרו, ליטרלי.
ד"ר גודמן: כן, גרשום שוֹלֶם. כל הסיפור המקראי זה בעצם סיפור על הגולם, זה אנחנו [צוחקים קלות], שקם על יוצרו. זה הארכיטיפ של סיפור הבריאה, זה הגולם, וזה עשוי להיות בדיוק מה שזה - פרנקנטשטיין, זה הסיפור הזה. ואגב, באופן הכי קומפקטי, הכי ויזואלי, הכי פשוט - זה הסיפור של ג'פרי הינטון, של הינטון, האב המייסד של מי שאחראי על הפריצת דרך של deep learning. המדע שלו, התיאוריה שלו איפשרה את הפריצת דרך שאיפשרה את כל השגשוג של ה-AI שאנחנו רואים היום. הוא מסתכל קדימה ואומר, 'אוי, לא, אנחנו הולכים לאבד שליטה על זה'. ככה זה שהיוצר רואה מול עיניו שמאבדים שליטה על היצירה. אגב, יש מדרש, שהוא מדרש שהוא קצת עקום מבחינה פרשנית וכל-כך עמוק מבחינה הגותית. אני יקריא אותו, זה מדרש רבה. "רבי יהודה בר סימון אמר" - בסדר הבריאה של בראשית - "כל שנברא אחר חבירו, שליט בחבירו". בסדר הבריאה כל מה שיותר מאוחר הוא שולט על מה שקדם לו. עכשיו, יש לו איזשהו קריאה מאוד לא משכנעת…
אפרת: כן.
ד"ר גודמן: אני חייב להגיד, איך ה… השמיים בראשון והרקיע בשני, והרקיע שולט בשמיים. והרקיע בשני והדשאים בשלישי והדש… אוקיי…
אפרת: במובנים מסוימים זה עובד, ובמובנים אחרים זה לא לגמרי עובד…
ד"ר גודמן: אוקיי. לא, לא ני… כן, אז החלטנו לא, לא… כן.
אפרת: וזה משהו שקורה לפעמים במדרשים.
ד"ר גודמן: כן. אבל…
אפרת: אבל השורה התחתונה?
ד"ר גודמן: אבל כל המדרש הזה נבנה בשביל הפאנץ' שבסוף.
אפרת: נכון.
ד"ר גודמן: ומה הפאנץ' שבסוף? "ואדם נברא אחר הכל לשלוט בכל". ואז למה אדם אכל מעץ הדעת? 'קדמוֹ ואכלוֹ כדי שלא יברא עולמות אחרים'. באיזשהו מובן הוא אומר, ה… עץ הדעת זה עץ שנותן לך כוחות בריאה על פי המדרש הזה. אז אדם נברא אחרון והוא הבין שאם אלוהים בורא עוד משהו, הוא מאבד את החירו… יהיה משהו שישלוט עליו. אז מה אדם עשה?
אפרת: מהר-מהר הוא אכל מעץ הדעת כדי שיהיה…
ד"ר גודמן: הוא יוכל להתחיל את הקריירה שלו כיוצר, כבורא. מי שממשיך את היצירה, זה לא אתה, אלוהים…
אפרת: זה אני.
ד"ר גודמן: זה מעכשיו אני, כדי שלא ייברא עוד משהו אחריי שישלוט עליי. And guess what, [צוחק] כן?
אפרת: זה האירוניה…
ד"ר גודמן: כן.
אפרת: היום שאנחנו קוראים את המדרש הזה. מי שבסוף ברא משהו שהולך לשלוט בו זה לא אלוהים, זה האדם עצמו.
ד"ר גודמן: זה האדם. אז יש כאן תמרור אזהרה גדול ומעניין.
אפרת: וזה היה איזשהו ניסיון ללמוד מסיפור הבריאה שמופיע במסורת, שבמידה רבה מכונן כמובן את כל ה…
ד"ר גודמן: את התודעה.
אפרת: את התודעה המערבית של הדתות המונותאיסטיות בכלל, [מצקצקת] אבל סיפור הבריאה הוא לא השחקן היחיד שמשחק על המגרש הזה, של אה… הניסיון לתאר את הרגע המכונן של העולם.
ד"ר גודמן: כל המאמץ המדעי של התקופה המודרנית זה ניסיון לייצר תיאוריות, השערות על קוסמו… בין השאר תיאוריות קוסמוגוניות - איך העולם נוצר. ובמאה ה-20 הלכה והתקבעה תיאוריה אחת דומיננטית שנהייתה ממש התיאוריה שהיא כמעט קונצנזוס, כמעט האורתודוקסיה של המדע, ואנחנו מדברים כמובן על תיאוריית "המפץ הגדול". ותיאוריית המפץ הגדול זה ניסיון לתאר את בריאת העולם, אבל המדענים - אדווין האבל, המדענים של התיאוריה הזאת - הם לרגע אחד לא חשבו שזה משל. זה זה, פה אנחנו משחקים משחק אחר לגמרי. זה לא על מה שקרה… זה, זה לא מה שאמרנו…
אפרת: זה לא על מה שקורה, זה על מה שקרה.
ד"ר גודמן: בדיוק [מצחקק]. זה על מה שקרה, ככה זה קרה. מנסים להציג תיאוריה שמתיימרת לספר מה באמת קרה שמה. אבל באופן מאוד מעניין ומפתיע, תיאורטיקנים שעוסקים בעתיד של ה-AI, כמו ריי קורצווייל, לקחו מושג ממה שקרה, או ממה שלפני מה שקרה [צוחק קלות], מתיאוריית המפץ הגדול, המושג החידתי, "סינגולריות", ומעתיקים אותו לא רק ממה שקרה לפני שהכל קרה, אלא למה שיקרה. [מתחיל הפתיח של "כשאלוהים ברא בפעם הראשונה] זאת אומרת, מושג מפתח להבנת העתיד של ה-AI שוב לקוח מסיפור בריאה אחר מהמפץ הגדול.
אפרת: ועל זה נדבר בפרק הבא.
["כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" בביצוע מתי כספי]
"כְּשֶׁאֱלֹהִים אָמַר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
יְהִי אוֹר!
הוּא הִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חָשׁוּךְ,
הוּא לֹא חָשַׁב בְּאוֹתוֹ רֶגַע עַל הַשָּׁמַיִם,
אֲבָל הָעֵצִים כְּבָר הֵחֵלּוּ מִתְמַלְּאִים בְּמַיִם
וְצִפֳּרִים קִבְּלוּ אֲוִיר וָגוּף.
אָז נָשְׁבָה הָרוּחַ הָרִאשׁוֹנָה
אֶל עֵינֵי אֲדוֹנֵנוּ
וְהוּא רָאָה אוֹתָהּ בְּמוֹ עֵינֵי עָנָן כְּבוֹדוֹ
וְחָשַׁב כִּי טוֹב.
הוּא לֹא חָשַׁב בְּאוֹתוֹ רֶגַע
עַל בְּנֵי הָאָדָם,
בְּנֵי אָדָם לָרֹב.
אֲבָל הֵם כְּבָר הִתְחִילוּ לַחְשֹׁב עַל עַצְמָם
בְּלִי אֵלִים"…
[השיר ממשיך ברקע]
אם בפרק הזה שאלנו מה אפשר ללמוד על המירוץ של האנושות לבינה מלאכותית מסיפור הבריאה, בפרק הבא נשאל מה אפשר ללמוד עליו מהתיאוריה המדעית המובילה, המפץ הגדול?
תודה לניר לייסט ולאור שמיר העורכים, למיכל אטיאס ולאייל לויט על ההפקה, ולניבה גולדברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל.
כל העונות הקודמות של "מפלגת המחשבות" זמינות ביישומוני ההסכתים וגם באתר "בית אבי חי", שם תוכלו למצוא תכנים מעולים נוספים.
[השיר מתגבר]
"…הֵם כְּבָר הָיוּ לָרֹב
אֱלֹהִים הַטּוֹב.
ניי-ניי-נה-ניי, נה-נה-נה-נה-נה-נה ניי-נה-ניי"…
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments