ככל שחולפים הימים, המלחמה הנוכחית מתבררת כמלחמת יום הכיפורים על סטרואידים – במחדלים המהדהדים והדומים להדהים, ולא פחות מכך – בכוח העז שפורץ מלמטה, ומחפה על כשלי ההנהגה. בפרק הקרוב נחזור ל-12 השעות שבהן לוחמי יום הכיפורים הפכו את כללי המשחק, נשאל מהי ההפתעה שאפשרה להם להכריע את המערכה, ונגלה כיצד אפילו אחרי חמישים שנה, אנחנו מסתכלים עליהם ורואים אותנו
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/10/2023.
אתם מאזינים להסכת של בית אביחי.
הקלטה: נפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי.
הקלטה: …שהניצחון ניתן…
הקלטה: כן, כנראה מהפך.
הקלטה: הדמוקרטיה הישראלית ניצחה.
הקלטה: כמו לווייתן שאיבד את חוש הכיוון.
הקלטה: מי בעד חיסול הטרור?
הקלטה: אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה.
הקלטה: …הם מ-פ-ח-ד-ים!
הקלטה: אשכנזי… עירקי… יהודים!
אפרת: שלום, אני אפרת שפירא רוזנברג, ואתן מאזינות ומאזינים ל'מפלגת המחשבות'.
ההסכת שבו ד"ר מיכה גודמן ואני בדרך כלל עוסקים ברעיונות שמאחורי הפוליטיקה הישראלית.
אבל עכשיו אנחנו בצו 8, מגויסים כדי לנסות לגשש את דרכנו בסבך הרעיונות שמאחורי מה שקורה כאן ועכשיו.
בפרק הראשון שעלה בעונה הבלתי צפויה הזאת, פרק 73, דיברנו על כך שבשמחת תורה האחרון, קיבלנו דרישת שלום כואבת מההיסטוריה היהודית.
תזכורת מפרעות קישינב שטלטלו את העם היהודי, ובעצם היוו את ה'גראנד זירו' של הציונות.
הטבח שביישובי העוטף יצר דה-ז'ה-וו יהודי כואב.
אבל זה לא כל הסיפור.
כי בשבעה באוקטובר האחרון, קיבלנו עוד דרישת שלום כואבת, והפעם מההיסטוריה הישראלית.
בדיוק חמישים שנה ויום, אחרי אחד האירועים הטראומטיים ביותר בתולדות ישראל, קיבלנו תזכורת ממתקפת הפתע שטלטלה את צה"ל, את ההנהגה ואת החברה הישראלית כולה.
אבל באופן מעורר תקווה, הדה-ז'ה-וו הישראלי הזה, הוא לא רק ד"ש כואב מהעבר, הוא אולי גם מה שעשוי להצביע על הכוחות, שיאפשרו לנו להשתקם ולנצח בעתיד.
שלום מיכה.
שלום אפרת.
אפרת: אנחנו מנסים פה לתת מילים לחלק גדול מהתחושות שאנחנו חשים בימים, בשבועות שחולפים מאז אותו אירוע, לא יאמן באמת, רעידת אדמה של שמחת תורה, של השביעי באוקטובר.
ולא סתם אני אומרת שביעי באוקטובר.
חלק מההלם, מהתחושה, שזה לא יכול להיות אמיתי מה שקרה עכשיו, קשורה לתאריך.
ד"ר גודמן: נכון.
אפרת: השביעי באוקטובר 2023, 50 שנה ויום, אחרי השישי באוקטובר, 1973.
זה קשה להתנער מתחושת הדה-ז'ה-וו, לא רק בגלל התאריך, אלא בגלל הסיפור.
ד"ר גודמן: זה מרגיש כמו שזה אותו סיפור.
בפרק הראשון שעשינו בעונה הקשה הזאת: מגויסים, דיברנו על זה שאנחנו חווים דה-ז'ה-וו של קישינב, של פרעות חמלניצקי, של פרעות ת"ח ות"ת, של כל ההיסטוריה היהודית הכואבת והקשה.
אפרת: כן, אתה הגדרת את זה, קיבלנו ד"ש מההיסטוריה היהודית.
ד"ר גודמן: אבל אנחנו חיים גם כאן בדה-ז'ה-וו כפול.
אנחנו חיים בעצם בשני סיפורים.
כי לא רק קיבלנו ד"ש מההיסטוריה היהודית, קיבלנו ד"ש מההיסטוריה הישראלית.
ויש לנו דה-ז'ה-וו כפול, דה-ז'ה-וו של קישינב, ודה-ז'ה-וו של יום כיפור.
אפרת: אז כמו שאמרת, עשינו כבר פרק על הדה-ז'ה-וו של קישינב, היום אנחנו ננסה להתמקד בדה-ז'ה-וו של יום כיפור.
ד"ר גודמן: בואי ננסה לבנות את הדה-ז'ה-וו של יום כיפור.
ההוגה הצבאי, קלאוזוביץ', הגדיר מלחמה, הגדרה כל כך קולעת, וכדאי שכולם יכירו את ההגדרה של קלאוזוביץ':
מלחמה זה ממלכת אי-הוודאות.
זאת אומרת, וכדאי לדעת את זה, שכשנכנסים למלחמה, תמיד למפקדים ולגנרלים יש תוכניות.
אבל מה שקורה בשטח זה אף פעם לא על פי התוכניות, ואירועים בלתי צפויים מתרחשים בוודאות.
כדאי לדעת את זה.
הולכים לקרות דברים כאן, שאנחנו לא יכולים לחזות אותם, שהולכים להפתיע אותנו.
כדאי לדעת את זה, ולפחות נפשית, להיערך לזה.
אז במלחמת יום כיפור היו הרבה מאוד הפתעות, רוב ההפתעות היו הפתעות רעות.
אבל היו גם הפתעות טובות.
אגב, גם על זה צריך לומר: הפתעה זה לא תמיד דבר רע. לפעמים יש הפתעות טובות.
מה שאני הולך להגיד עכשיו, מבוסס על ספר נפלא, שכתב אורי בר יוסף, שנקרא בשם "התאוששות", שנכתב לכבוד 50 שנה, למלחמת יום כיפורים.
אפרת: מדהים.
ד"ר גודמן: מדהים. במהלכי הפתיחה של מלחמת יום הכיפורים, היו שלוש הפתעות רעות, וההפתעה אחת טובה.
וההפתעות הרעות היו מאוד רעות, וההפתעה טובה… הייתה טובה מאוד, והיא פיצתה על שלושת ההפתעות הרעות, ואפשרה לישראל לבלום את האויב, ובסוף להכריע ולנצח את המלחמה.
אפרת: זאת התיזה של אורי בר יוסף בספר שלו.
ד"ר גודמן: כן. אז קודם כל, ההפתעה הכי גדולה היא…
אפרת: שהייתה הפתעה.
ד"ר גודמן: שהייתה הפתעה.
אפרת: זו ההפתעה.
ד"ר גודמן: כן. לא חשבנו…
אפרת: זה קצת ההגדרה של הפתעה.
ד"ר גודמן: נכון, נכון. לא העלינו על דעתנו, שלא נקבל התראה כמה ימים מראש, שהולכת להיות מלחמה בסדר גודל כזה, ולכן זה לא בשתי חזיתות.
אפרת: זאת הפתעה מודיעינית. מודיעינית אסטרטגית. לא הייתה התראה מודיעינית, או לא פרשו נכון, או לא הבינו, את ההתראה המודיעינית, על מה שהולך לקרות.
ד"ר גודמן: זה מספר אחד.
הפתעה מספר שתיים, זה שהייתה ציפייה, שגם אם תהיה הפתעה, אנחנו נדע להתמודד איתה, כי חיל האוויר יכתוש את האויב שפולש אלינו.
אפרת: וזה קצת בהתבסס על התקדים של מלחמת ששת הימים, שהייתה רק כמה שנים קודם, ועל התפקוד המדהים של חיל האוויר.
ד"ר גודמן: חיל האוויר ההירואי, בוגר ששת הימים, גם אם תהיה עבודה, חיל האוויר יגמור אותם,
ובכן אפרת, חיל האוויר שלנו, ב-48 שעות הראשון של המלחמה, וגם אחר כך, הוא לא נתן את העבודה.
בואי נגיד את זה ככה בזהירות, לא היה בסיעור.
אפרת: לא עשה את מה שחשבו שהוא יכול לעשות.
ד"ר גודמן: הייתה כאן עוד הפתעה רעה, חיל האוויר לא נתן את הביצוע, הוא לא… כתש את חיל האוויר של האויב.
ואת הכוחות שצולחים את התעלה, ופולשים ברמת הגולן.
והפתעה השלישית רעה, שהיא בלתי נתפסת, בהיעדר התרעה, ובהיעדר חיל האוויר, לפחות יש לך כוחות סדירים, בגלל ההפתעה אין מילואים, יש לך כוחות סדירים שהם פרוסים וערוכים.
בפיקוד דרום, אפרת, הסדיר היה בתוך הבסיסים, ולא היה פרוס, הכוחות לא היו פרוסים בסיני.
תשאלי למה גורודיש, אלוף פיקוד דרום דאז, לא פרס אותם?
ואני ממש לא רוצה עכשיו…
אפרת: כן, זה לא להעביר ביקורת, אבל הוא קנה את הפרדיגמה של זעירא, של ההפתעה הראשונה.
ד"ר גודמן: בדיוק, עכשיו, למה גורודיש לא פרס את הכוחות?
כי זעירא סיפר לכולם, שכל הכוחות המצרים, שמתקבצים ליד התעלה, למה הם מתקבצים ליד התעלה?
לא כי המצרים מרכזים כוחות בגבול, בגלל שהם הולכים לתקוף, אלא בגלל שהם מפחדים, שהם הולכים להתגונן.
ככה אלי זעירא פירש את המציאות, והוא היה דמות מאוד משכנעת, כי הוא היה באמת אדם מאוד משכנע, ומאוד חכם, והוא צדק הרבה פעמים בעבר, אז הוא קנה מאוד מאוד אמינות, להערכות שלו, ואחד האנשים שהאמינו לו באופן עיוור, זה גורודיש, והוא לא פרס את הכוחות הסדירים, כדי לא לאותת למצרים, שאנחנו הולכים למלחמה נגדם, כדי לא להפוך את זה לנבואה שמגשימה את עצמה.
אז הנה שלושת ההפתעות הרעות: לא הייתה התראה, חיל האוויר לא תפקד, והסדיר, לפחות בסיני, לא היה פרוס.
וההצטברות של שלוש ההפתעות הרעות האלה, שבשישה לאוקטובר, האויב פלש, ולא היה שם מי שיעצור אותו.
הוא נכנס לתוך ישראל, ואגב, הם השיגו פריצה בדרום רמת הגולן, ודיין תופס את הראש, זה די מפורסם.
אפרת: הם מגיעים לטבריה.
ד"ר גודמן: אולי הם ישטפו לתוך ישראל, אולי הבית השלישי הולך להיחרב. איזה התקבצות של הפתעות רעות, שיצרו את הטרגדיה של השישי באוקטובר, 1973.
אפרת: אבל הייתה גם הפתעה חיובית.
ד"ר גודמן: אבל הייתה הפתעה טובה. ההפתעה טובה היא, שהמילואים, שאמורים, על פי התוכנית, להתייצב בכוחות ראשוניים, כשהם עם כל הציוד, מזוודים, ויוצרים מגע עם האויב, תוך 48 שעות.
וכל האוגדות, יהיו מוכנות ופרוסות על מלא, תוך חמישה-שישה ימים.
את יודעת מה קרה בפועל?
ההפתעה הטובה היא, שהכוחות הראשונים היו במגע עם אויב, ברמת הגולן, ובסיני, לא תוך 48 שעות, אלא תוך 12 שעות.
והיינו ערוכים באוגדות מלאות, לא תוך חמישה-שישה ימים, אלא תוך יומיים.
זה אף אחד לא ציפה.
זה אף אחד לא ראה.
כמו שלא ראו שהמצרים מגיעים, לא ידעו שהמילואימניקים מגיעים כל כך מהר.
הם פשוט עזבו את בית הכנסת, ועזבו איפה שהם בחוץ לארץ, ועשו כל מה שהם יכולים, ואלתרו את כל האלתורים האפשריים, כדי להגיע כמה שיותר מהר לחזית, להתארגן בכל מיני אלתורים, וכבר…
אפרת: לקחו את הרכבים הפרטיים שלהם, ונסעו איתם לתוך ה…
ד"ר גודמן: והדבר המעניין הוא שההפתעה הטובה הזאת, והמהירה של המילואים, וכמובן המשך הלחימה מלאת יצירתיות וגבורה, של הלוחמים, הסדירים והמילואים, הצליחו להטות את הכף.
להטות את הכף, זאת אומרת, ההפתעה הטובה פיצתה על שלוש ההפתעות הרעות.
אפרת: לא רק שהיא פיצתה על שלושת ההפתעות הרעות, אלא היא במידה רבה, היא בעצם היטתה את הכף, ובסופו של דבר, הייתה הכרעה, הביאה לניצחון,
ד"ר גודמן: כמה שקשה להגיד ניצחון על מלחמת יום כיפור,
אפרת: אבל במושגים של לבלום את ההתקפה, ולהדוף את האויב בחזרה לגבולות, במובן הזה, זאת הייתה הצלחה.
ד"ר גודמן: היה פה ניצחון גדול, בזכות התאוששות של צה"ל, מה שנבע מכך - שההפתעה הטובה יותר מפיצתה על כל ההפתעות הרעות.
בואי נמשיג את זה רגע, בואי נמפה את זה רגע.
מה מאפיין את שלוש ההפתעות הרעות?
שהם כשלים מקצועיים, של המערכת, מלמעלה.
ומה מאפיין את ההפתעה הטובה?
שזו לא הפתעה מקצועית, היא ספונטנית, והיא מגיעה מהרוח של העם, מלמטה.
זה האירוע.
הפתעות רעות, מלמעלה, הפתעה הטובה, מרוח העם, מלמטה.
ומה קרה בכיפור?
שההפתעה הטובה, שמגיעה מרוח העם מלמטה, יותר מפיצתה על כל המחדלים מלמעלה, והיטינו את הכף, הכרענו, וניצחנו.
אפרת: עם כל המחירים הקשים שהיו.
עכשיו אתה יודע, אפשר היה לעצור פה, בלי להגיד מילה, כי אני חושבת שאין מאזין או מאזינה ששומעים אותנו עכשיו, שלא הבינו, בלי שום מילה נוספת, את מה שנאמר פה מבין השורות, ובכל זאת בוא נגיד את זה.
ד"ר גודמן: בואי נגיד את זה, אני מסכים איתך. אין מאזין שלא שומע את הסיפור של 73, ולא רואה לנגד העיניים שלו, את כל החומרים שמהם עשויה הדרמה של 2023.
אפרת: זאת אומרת, אין מישהו שלא שומע את הסיפור על השישי באוקטובר 73, ולא חושב על השביעי לאוקטובר 23.
מחדל מלמעלה שקשה לתאר.
ד"ר גודמן: המחדל מלמעלה, מהכשל של המודיעין עד ההנהגה הפוליטית.
אפרת: בכל שלושת הנקודות, אגב, שציינת.
ד"ר גודמן: ויותר מזה, אני חושב שזה פשוט המחדל של יום כיפור על סטרואידים.
אפרת: קשה להאמין עד כמה זה גם מדויק ברמת שלוש הנקודות הספציפיות.
ד"ר גודמן: נכון, לא הייתה התראה.
אפרת: לא הייתה התראה מודיעינית על מתקפת הפתע שהולכת לקרות.
ד"ר גודמן: לא היו כל הזמן מלא מסוקי אפאצ'י שיכתשו אותם כשהם נכנסים. חיל האוויר הגיע באיחור, ולא נתן את העבודה שרצינו שהוא ייתן. והסדיר לא היה פרוס.
אפרת: הוא לא היה פרוס. מה שקוראים לו הסד"כ.
ד"ר גודמן: ויש עוד הפתעות רעות מלמעלה, שאנחנו לא נמפה אותן כרגע.
אולי נעשה את זה בהמשך.
אבל היה כאן מחדל אדיר מימדים, המחדל הגדול של ההיסטוריה הישראלית, מלמעלה.
אפרת: ובמקביל, ההפתעה הטובה שדיברת עליה ביום כיפור, גם היא משחזרת את עצמה על סטרואידים בשמחת תורה.
הגבורה של שמחת תורה, זו ההפתעה שמגיעה מלמטה, מרוח העם שלמטה, הגבורה, וההתייצבות, וההתייצבות וההתגייסות, והסולידריות והלכידות והעוצמה חברתית.
ריקבון מלמעלה, ורוח לאומית אדירה מלמטה.
זה היה הסיפור של 73, זה הסיפור של 2023.
המחדל הוא גדול יותר מלמעלה.
אבל הרוח שמגיעה מלמטה, גם היא גדולה יותר, וגם היא עוצמתית יותר.
אפרת: ואם דיברת על זה שב-73, ההפתעה הטובה מלמטה, הספיקה כדי לפצות על ההפתעות הרעות מלמעלה, אפשר גם להאמין ולקוות, שההפתעה הטובה ב-2023, תספיק כדי לפצות על ההפתעות הקשות והרעות מלמעלה.
הקלטת שיר: בגלל הרוח (ביצוע: שלומי שבת, מילים: מיכה שטרית, מנגינה: לאה שבת)
יהיה מה שיהיה
אני עוד אשנה
אני אגשים את חלומי
נושאי בשורה רעה
מכות או עוד גזירה
לא ישנו את מהותי.
אני את והאל שלצידי
עוד ננצח
לא בגלל הכוח
רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי.
רק בגלל הרוח
בתוכי, במוחי, בנשמתי
רק בגלל הרוח
בתוכי, בדמי, בנשמתי.
אפרת: אני אפרת שפירא רוזנברג, וזה היה עוד פרק במפלגת המחשבות.
אם אתם מהמאזינים הקבועים שלנו, בוודאי שמתם לב שהעונה הזאת שונה.
אנחנו משתדלים להעלות פרקים קצרים מבדרך כלל, ולעיתים קרובות יותר מבדרך כלל.
לכן, קצת יותר קשה לעקוב אחרינו.
אתם מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו, או להצטרף לאחת מקבוצות הוואטסאפ השקטות, שם נודיע בכל פעם שיצא פרק חדש.
תודה רבה לניר לייסט ולאור שמיר העורכים, לאייל לויט ולשחר מונדלק על ההפקה, ולניבה גולדברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל.
אתן מוזמנות ומוזמנים להתעדכן באתר בית אביחי, ולהגיע לעוד פרקים של מפלגת המחשבות, ולתכנים נוספים שבית אביחי מציע היום, כדי לעבור ביחד את הימים המורכבים האלה.
המשך הקלטת השיר:
רק בגלל הרוח, הנושבת בגבי.
רק בגלל הרוח, בתוכי במוחי בנשמתי.
רק בגלל הרוח, בתוכי במוחי בנשמתי.
רק בגלל הרוח, בתוכי במוחי בנשמתי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentarios