top of page
אלונה שפורר

הכותרת - השיקום, הנזק למשק וחובות של 100 שנה: מאחורי כלכלת המלחמה

עוד לפני המלחמה המצב הכלכלי בישראל לא היה מושלם. עכשיו התוספו משימות דחופות שדורשות כסף, בזמן שהמשק מתרגל לשגרה החדשה - ואת המחיר הכלכלי ישלמו גם הנכדים שלנו. אלו צעדים כלכליים צריך לעשות עכשיו? ומאיפה יגיע הכסף?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/11/2023.

אתם מאזינים לוויינט פודקסטים.

שרון כידון: במציאות רגילה שכבר שכחנו מה היא,

היום האחד בנובמבר - הייתה אמורה להתפרסם התחזית הכלכלית של האוצר לשנת 2024.

אבל אנחנו במציאות חדשה שנכפתה עלינו החל מה 7 באוקטובר ולכן התחזית לא תתפרסם היום.

קולות של דוברים שונים

"מדינת ישראל תשקע כנראה בחובות כבדים מאוד.

הילדים והנכדים והנינים שלנו כן, גם הנינים יצטרכו לשלם במאה השנים הבאות הרבה מאוד כסף לשאת פה בנטל מאוד מאוד כבד בשנים הבאות."

"אף אחד מאיתנו לא יודע היום, כמה זמן המלחמה הזאת תמשך ובאיזה עצימות היא תתמשך.

ולכן צריך להסתכל בזהירות על נושא הגרעון".

שרון כידון: מה תעשה הלחימה למשק הישראלי?

איך היא תשפיע על הגרעון, האינפלציה והשקל? מאיפה יגיע הכסף?

והאם נתאושש מהר כמו אחרי הקורונה?

אני שרון כידון וזאת הכותרת.

גד ליאור הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות וויינט,

זו לא הפעם הראשונה שישראל נמצאת במלחמה וצריכה להתמודד עם דרישות תקציביות חריגות,

אבל בכל זאת כשאנחנו מסתכלים על ההרס בעוטף, כמות החללים, כמות הנרצחים, החטופים, השבויים, כל המערכת העסקית שלא עובדת, בכזה מצב היינו?

גד ליאור: היינו במלחמת יום הכיפורים, יכול להיות אני אומר מזיכרון, שהיינו גם בסרט ממלחמת לבנון בהתחלה, אבל במצב כזה חמור, כמובן שלא היינו.

בכל המבצעים האחרונים,

המבצעים של שלושה ימים, למשל כשלפיד היה ראש הממשלה,

של שבוע, כשבנט היה וכשנתניהו היו, מבצעים גם של תשעה עשר ימים,

אנחנו כבר נמצאים ביום ה-26, ואנחנו כבר נמצאים לקראת חודש, וכנראה כפי שאומרים בצה"ל, וכפי שאומרים המומחים, זה יהיה חודשים ולא חודש ולא שבועות.

שרון כידון: כשאנחנו מנסים לכמת גם את הנזק שנגרם לעוטף, וגם את היקף גיוס המילואים,

אנחנו מדברים על כמויות כסף גדולות מאוד. אולי תנסה אפילו לנסח לנו אם זה, במיליארדים, בעשרות מיליארדים, במאות מיליארדים….

גד ליאור: תראי, הגרעון למשל, עלול להגיע למצב שיהיו 150 מיליארד שקל גרעון.

את זה צריך לכסות.

לא יכסו את זה כמו שעושים בימים נגיד של צרות כלכליות מסיבות שאינן מלחמה, העלאות מיסים וכולי, לא יהיו העלאות מיסים.

אי אפשר לקצץ עכשיו בתקציב.

איך נקצץ?

נקצץ בתקציב הרווחה? נקצץ בתקציב הבריאות?

אז יהיו קיצוצים, נכון, אבל לא במקומות שאי אפשר לקצץ בהם.

עכשיו צריך להוסיף, לא להוריד.

לכן מדינת ישראל תשקע כנראה בחובות כבדים מאוד של הנפקות גם בארץ וגם בחו"ל של אגרות חוב,

ומאחר שדרוג האשראי צפוי לרדת, ככה זה נראה, יש מלחמה, המשק הכלכלי לא נושא בנטל כרגע כפי שהיה קודם, אז הריביות שאנחנו נצטרך לשלם יהיו גם כן גבוהות.

זאת אומרת, הילדים והנכדים והנינים שלנו, כן, גם הנינים יצטרכו לשלם במאה השנים הבאות הרבה מאוד כסף להחזיר את החובות האלה.

אני רוצה להזכיר שבשנת 2020 בקורונה, החשב רוני חזקיהו כבר נטל הלוואה בינלאומית למאה שנים.

זאת אומרת, זה לא משהו שלא נהוג לעשות.

אני מאוד מקווה שלא נשקע פה ממש במשבר מאוד מאוד חמור, שבאמת הילדים והנכדים והנינים יצטרכו לשלם פה בנטל מאוד מאוד כבד בשנים הבאות.

שרון כידון: מה עם הנזקים הכלכליים המרכזיים שאתה רואה?

גד ליאור: צריך להבין, נהרס חבל ארץ שלם, זה לא יישוב, זה לא שניים, זה לא עשרה.

חבל, חבל ארץ שלם נהרס, הוא נכבש ליממה שלמה, מה שאף אחד לא חשב שעלו לקרות,

גם כשמר ליברמן אומר "אני חזיתי", הוא חזה שני יישובים, שלושה יישובים, הוא לא חזה שחבל ארץ שלם יהיה תחת כיבוש יממה ושלא יהיה שם צה"ל שעות רבות.

כל חבל הארץ הזה נהרס.

כל הישובים האלה שנהרסו, ההערכה הראשונה הייתה עשרה מיליארד שקל, אני כבר שומע הערכות של עשרים, אולי שלושים מיליארד שקל לבנות מחדש את כל האזור.

שטחים חקלאיים נהרסו כליל, כבישים נהרסו, תשתיות, צינורות, מים, הכל, חשמל, צריך לבנות ארץ חדשה שם, וזה לא קילומטר או שניים, זה הרבה מאוד קילומטרים, זה עולה הרבה מאוד כסף וזה לא יארך כפי שאנשים אומרים "עוד שנה אחזור", אומרים כל מיני, שרוצים לחזור לשם, מפונים.

פגשתי מפונים במעלה החמישה, גם מנתיב העשרה, גם מזיקים, עוד שנה נחזור,

אמרתי להם חבר'ה, עוד שנה לא תחזרו, זה ייקח לפחות שנתיים, שלוש אולי יותר.

קטע מדברי ביבי נתניהו במסיבת העיתונאים:

" אנחנו רואים את זה עכשיו בישובי העוטף, בשיקומים שאנחנו עושים עכשיו, חשובים מאוד, אנחנו שמים שם כסף ואני הולך להביא חוק, חוק התקומה, לשים שם כסף ענק, כי הוא כסף קטן, א', הם זקוקים לזה, זה מגיע להם, אבל זה נכון גם לרוחב הכלכלה".

שרון כידון: כשנתניהו מדבר במסיבת העיתונאים המשותפת עם גלנט וגנץ, בהקשר הכלכלי שהוא הולך להעביר חוק, חוק התקומה, מה זה החוק הזה?

גד ליאור: זה בעצם החוק שיאפשר לשפץ, לתקן, לבנות מחדש את כל האזור הזה שנהרס, להחזיר לשם את התושבים, בינתיים יצטרכו לממן את שהייתם בבתי מלון.

גם פה, כשאומרים למתיישבים שם, שיפונו מבתיהם, או התפנו מרצונם, מנתיבות, מאופקים, מהאשקלון, ממקומות אחרים, לא רק משבעה קילומטר, טוב, יש לכם שבוע, תחזרו מחר בבוקר הביתה.

מי יחזור עכשיו הביתה למקום שהוא הרוס?

למקום שעליו יורים טילים?

לשם כל הזמן יורים, נכון, לגוש דן גם פעם ביום או ביומיים,

לשם כל הזמן יורים טילים, מי יחזור לשם עד שלא תנוקה עזה מהמחבלים האלה שיורים, ויש להם עדיין כוח ירי?

לכן התקומה הזאת צריכה להיות:

א', לשפץ, לתקן, לשפר, לבנות את השטח הזה שנהרס,

ב', לעזור למתיישבים האלה להיות במקומות שהם נמצאים עכשיו,

ג', לתמוך בהם אגב גם פסיכולוגית, גם כלכלית, לדאוג להם לתעסוקה כלשהי, לדאוג לילדים, שילמדו בבית ספר, שילמדו בצורה מסודרת, הם לא יום יומיים שם, אנחנו לא רוצים, שילד מנתיב העשרה, או מאחד היישובים האחרים שם, שנתיים לא ילמד עכשיו, יצטרכו לדאוג לכל זה,

כל זה עולה כסף, יצטרכו, לממן את כל הדברים,

יצטרכו לגייס מורים, יצטרכו, אולי אפילו לבנות כיתות, או להציב קרוונים,.

כל זה עולה כסף, וזאת תהיה המשימה של אותו צוות תקומה, או אותה ועדה.

שרון כידון: אבל יש גם כסף פרטי, כסף של חברות ביטוח, בנקים, גם הכסף הזה, יוצא הרבה מאוד כסף גם לפצות, וגם הטבות שהם נותנים, הדבר הזה גם משוקלל, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים של המשק?

גד ליאור: יש אנשים טובים בעולם ובארץ, לא רק יהודים, אני מכיר, גם נדבנים בחו"ל שפשוט כואב להם, אבל זה לא הכסף הגדול, אלה לא המיליארדים, זה כסף קטן, לעומת מה שממשלה צריכה להשקיע.

ברור שהבנקים הם התחילו כבר להפנים, עוד לא לגמרי, כי הסיוע הוא במיליונים, זה צריך להיות במאות מיליונים, הם הרוויחו כל כך הרבה,

תעזבו אותם כבר עם המשכנתאות, לשנה,

לא לשלושה חודשים, תנו להם לנשום, לאותם אנשים שפונו, שנרצחו שם, נחטפו שם, מהמשפחות שלהם,

וגם חיילי המילואים, אדם שעזב את העסק, עזב את העבודה, הוא לא יהיה עכשיו שבועיים במילואים, י

כול להיות שיהיו חודשיים ושלושה, תדחו לו את השלומים, תורידו לו ריבית על הלוואות,

תבדקו, תבדקו כל אחד, שמישהו שלא מהאזור, מישהו מרמת גן או מנס ציונה, יקבל,

אבל פחות מאשר מישהו מאחד היישובים האלה, שכל כך נפגעו.

עכשיו, כן, חברות ביטוח, כל אחד צריך לחשוב, יש גורמים רבים, הם רווחיים, המניות שלהם טיפסו בשנים האחרונות, צריך לתת כתף, אבל זה לא הכסף הגדול, לא יעזור, זה סיוע לאזרחים.

חברת ביטוח או בנק לא יכולים לבנות מחדש שם את נתיב העשרה, או את נחל עוז, או מקומות אחרים שנפגעו כפר עזה ונהרסו, את זה הממשלה צריכה לעשות.

קטע מדברי ביבי נתניהו במסיבת העיתונאים:

" ואני אמרתי, והנחיתי את שר האוצר, אמרתי לו, תכניסו את הידיים לכיס. הכלכלה היחידה שמעניינת אותי עכשיו, זה כלכלת חימושים.

יש לנו כלכלה חזקה, ברוך השם, בנינו כאן כלכלה אדירה. אנחנו יכולים לספוג את זה".

שרון כידון: אז ברור מה הציבור דורש מהממשלה.

אבל אלו צעדים הממשלה צריכה לבצע מבחינה תקציבית, ובאיזה מצב כלכלי המדינה מגיעה למשבר הזה?

גל הרשקוביץ, לשעבר ממונה על התקציבים במשרד האוצר, מעריך:.

גל הרשקוביץ: אנחנו מגיעים בעצם למלחמה הזאת בנקודת פתיחה יחסית טובה.

יחסית טובה, כי אנחנו נכנסים במצב שבו החוב תוצר, שזה בעצם החוב הלאומי, יחסית נמוך,

הוא כ-60 אחוז.

אנחנו נמצאים יחסית ברמת גרעון נמוכה.

נמצאים במצב שבו, מבחינת יתרות מט"ח, מאזן התשלומים, המצב הוא טוב, האבטלה נמוכה, ואנחנו נמצאים במצב שצמיחה סבירה.

ולכן נקודת הפתיחה שמאפשרת גם גמישות.כאילו, תוך כדי המלחמה, היא נקודת פתיחה טובה,

ברמה הפיסקלית ובמדדים הכלכליים.

קטע בקולו של בצלאל סמוטריץ - שר האוצר

" אני רוצה שיהיה ברור, וגם את זה אמרתי, הארנק פתוח לכל צורך ולכל מהלך שנחוץ לניצחון בחזית ובעורף.

יש לנו גב כלכלי מלא לאזרחים, לתושבי העוטף, לניצולים, לראשי הרשויות, לרשויות עצמן, לצבא, לכל משרדי הממשלה".

שרון כידון: הממשלה הנוכחית מקבלת עודף תקציבי, וקופת המדינה הייתה במצב טוב, אבל אנחנו מגיעים לסף גירעון, במהלך עשרת החודשים הראשונים. עכשיו אנחנו במלחמה. המשמעות היא להגיע אחרי זה לגירעון של מעל שלושה אחוזים.

מה זה אומר?

גל הרשקוביץ: מבחינת הגירעון, צריך להפריד בין צד ההוצאות, לבין צד ההכנסות.

הדבר שתלוי ישירות בממשלה, זה קודם כל צד ההוצאות. כיוון שזה הדבר שבאחריותה במסגרת תקציב המדינה.

והדבר המרכזי בעיניי, שנדרש, הוא לקבוע קודם כל, מהם סדרי העדיפויות הנכונים, במצב שבו אנחנו נמצאים,

הן בטווח הקצר, והן בטווח ארוך.

ישנם גם דברים שהם גם חד פעמים, והם צריכים להיות ברורים, והם צריכים להיות שלושה נושאים.

אחד, זה כל נושא הביטחון, אם זה החימוש, כל נושא המילואים, כל נושא, הנושאים הישירים, וההוצאות הישירות, שקשורות במאמץ המלחמתי.

הדבר השני, הוא כל נושא של הטיפול, שהוא גם בטווח קצר, אבל הוא גם יהיה בטווח הבינוני וארוך.

זה כל נושא שיקום, העוטף, שיקום, אם זה בנושא הקהילתי, והתשתיתי, וכיוצא בזה.

והדבר השלישי, הוא כל זה רציפות תפקודית, של העסקים.

זאת אומרת, למעשה, מתן הפיצויים, והסיוע, לאותם עסקים שבוודאי, שנפגעים כרגע כתוצאה מהמצב.

אלו שלושה נושאים, שצריכים להוביל את סדרי העדיפויות.

ולכן, דבר הראשון שנדרש, הוא במיידי,

קודם כל טיפול, לפני שמסתכלים על הגרעון, ועל ההוצאות והכנסות, קודם כל טיפול מהיר,

מהיר, פשוט, וכמה שיותר מיידי, בנושאים הללו, אם זה סיוע מיידי לעסקים, או יישום מהיר של החקיקה, אותו מתווה שהתעכב, וכיוצא בזה.

ולאחר הדבר הזה,

שאנחנו מסתכלים על 2023, היא כבר שנה שהיא למעשה כמעט גמורה, כאילו בצד ההוצאות.

אז כמובן, דברים שעוד לא נוצלו, לא בוצעו, זה בשוליים.

ולגבי צד ההכנסות של 2023, תקציב 2023, ברור שאנחנו קוראים לזה מה שנקרא, מייצב אוטומטי.

לא מעלים מיסים, לא מורידים מיסים, פשוט ההכנסות ירדו, וזה ברור, כי הצמיחה תרד, הגבייה ממסים תרד, הצריכה יורדת, ולכן הגרעון התרחב, כתוצאה מהירידה בהכנסות.

עכשיו הדבר המרכזי הוא 2024.

שרון כידון: אז בוא באמת נדבר על 2024, אין לדעת מתי המלחמה הזאת תסתיים, ואם זה יקרה עד הראשון בינואר, אבל כבר עכשיו אפשר להגיד, שהתקציב של השנה הבאה צריך לעבור שינוי.

גל הרשקוביץ: הוא לא צריך להשתנות, הוא ממש צריך להיבנות מחדש.

והעקרונות שצריכים להוביל, במסגרת של בניית תקציב 2024, הם כדלקמן:

אחד, סדר עדיפות ברור, בשלושת הנושאים שהזכרתי, גם ל-23.

דבר נוסף ורביעי,

אנחנו צריכים להקפיד גם שסעיפים שהם סעיפים תומכי צמיחה, כי אנחנו נצטרך גם את מנועי הצמיחה הזה, האלו לעתיד, כמו מו"פ, תשתיות, תחבורה ציבורית, הכשרות מקצועיות, לא יקוצצו, אלא ישמרו.

ועכשיו כל סעיף, וזה לא רק הקואליציוני, זה צריך להסתכל על זה, זה לא קואליציוני, רק לא קואליציוני.

כל סעיף שהוא לא בסדר עדיפות, שהזכרתי, והוא לא תומך צמיחה,

חייב להיות מוסט לטובת הנושאים שציינתי.

ולכן, זה למעשה, המיקוד הוא, לא רק קואליציוני, לא קואליציוני, אם בתוך הקואליציוני יש, למשל, סכומים לטובת הגדלת מספר השוטרים, זה דבר נכון, בטח במצב שאנחנו נמצאים.

וישנם סעיפים שהם לא קואליציונים, שהם צריכים להיות מוסטים לטובת מה שהזכרתי.

אז לגבי תקציב 2024, בצד ההוצאות שלו, הוא חייב להיות בעצם להבנות מחדש,

תוך הבחנה בין הנושאים שכרגע צריך להתמקד בהם, ולתקצב אותם,

כי הם בכלל לא היו חלק מהם קיימים, או שהם כמובן לא פרופורציוניים, אם זה הפיצויים לעסקים, ואם זה שיקום עוטף, כל נושא של עבודת המנהלת והביטחון,

שמירה על סעיפים תומכי צמיחה, כי הכי קל לקצץ אותם.

הכבישים לא צועקים.

הכשרות המקצועיות, חינוך, שעות חינוך, צריך לשמור על זה הצהרונים, ולא לקצץ בדברים שהם מנועי צמיחה, כי אז לא יהיה לנו לעץ הזה לאן לגדול, כי אנחנו נצטרך אותם.

ומצד שני, ביטול וקיצוץ בצורה מאוד אגרסיבית, של סעיפים שהם לא תורמים לצמיחה, ולא תורמים למשק.

קטע בקולו של בנימין נתניהו - רה"מ

"יש לנו כלכלה חזקה.

ברוך השם, בנינו כאן כלכלה אדירה.

אנחנו יכולים לספוג את זה".

שרון כידון: ומעבר למנועי הצמיחה שצריך לשמור עליהם, מה ההערכה שלך על הגרעון?

גד ליאור: במצב הזה, בצד הצעדים הפיסקליים או יעדי גרעונות, אני חושב שפשוט לא צריך לעשות כלום.

איפה החסם? ופה זה נקודה חשובה.

אף אחד מאיתנו לא יודע היום כמה זמן המלחמה הזאת תימשך, ובאיזה עצימות היא תתמשך.

ולכן צריך להסתכל בזהירות על נושא הגרעון.

למה אני מתכוון?

זה אומר שניתן להרחיב את הגרעון.

מה זה ניתן? הוא יגדל לבד.אין מה לקבוע לו גם יעד.

אפשר לעשות תחזיות, אבל הוא יגדל כתוצאה מירידה בהכנסות בעיקר.

לא רק בצד ההוצאות, אלא בעיקר בצד ההכנסות.

ואז נשאלת השאלה, עד מתי?

הזכרת היום התחזית שלוש וחצי ל-2023.

מה יהיה ב-2024?

ישנם אומרים 5, 6, 2.

הוא יגדל ויתרחב עד לרמה שבה תתחיל להיות בעיה בגלל גובה הגרעון על יכולת הגיוס.

זאת אומרת, הריביות יתייקרו, כיוון שהגרעון יכול להתרחב עד לנקודה שבה זה לא קשור גם לעניין חברות דירוג אשראי.

השוק מדבר, השוק ידבר, השוק ידרג, כיוון שאיפה הוא ידרג?

איגרות החוב, שלמעשה נסחרות יום יום.

גם היום.

אפשר להסתכל ולראות מה קרה.

הפרמיות, או הפרמיות הסיכון שבאות לידי ביטוי בגובה הריבית של אותם הגיוסים שמבצע וימשיך לבצע חשב הכללי, יתחילו למעשה להעיק ולהכביד על יכולת הגיוס.

ולכן אנחנו צריכים להיות זהירים.

צד אחד, לשמור רזרבות כאלו שלא יביאו אותנו למצב שנרצה להגדיל את הגרעון ולא נוכל.

כי פשוט השוק לא יאפשר את זה.

ומצד שני, כן לאפשר וזה בסדר, לגרעון להתרחב.

ככל שיהיו הרבה יותר נפושים בצד ההוצאות, זה יקרין גם אמינות אל מול השווקים שממשלת ישראל עושה קודם כל את מה שתלוי בה.

קודם כל את מה שצריך.

קודם כל עושה תקציב שהוא תקציב שמבטא בצורה ברורה את סדרי העדיפויות.

וזה בוודאי ישפר ויחזק את האמינות וכך יקל גם את ההתנהלות של ממשלת ישראל בשווקים לצורך הגיוסים.

ולכן קשה מאוד לדעת היום מה יהיה הגרעון ?

באיזה גובה?

בוודאי זה לא מדד שצריך לקבוע לו יעדים.

זה בעצם משהו שהוא תוצאתי.

ולכן היעדים ומרכז הכובד צריך להיות בצד ההוצאות בעיקר בסדרי העדיפויות.

מצד שני, גם לא עכשיו להגיד אוקיי, עוצרים, בונים את תקציב 24 לא נותנים מענה, מחכים.

לא, זה צריך להיות במקביל.

קטע מדברי ביבי נתניהו - רה"מ

"מה שעשינו בקורונה ועברנו וצלחנו את הדבר לא רק מבחינה בריאותית, מבחינה כלכלית טוב יותר מכל כלכלות העולם זה מה שנעשה גם עכשיו.

להכניס את היד לכיס ולעזור".

שרון כידון: את יודע, אני חושבת שזו השוואה שבלתי ניתן להימנע ממנה.

יש לנו מענקים, פרויקטור, מתווה פיצויים, חל"ת, עסקים סגורים, אנשים שקצת חוששים לצאת מהבית.

אנחנו חווים מחדש, משהו בהבט הביטחוני כמובן, שקרה לנו במגפת הקורונה.

לא כדאי ליישם פה את אותם לקחים מהקורונה?

גל הרשקוביץ: קודם כל צריך להבין שיש הבדל מאוד גדול אחד ביחס לקורונה.

קורונה הייתה משבר עולמי.

זאת אומרת, למעשה זה לא רק משהו שהוא ספציפי למשק הישראלי, אלא משהו שהוא היה משבר עולמי בכל העולם.

ולכן בנקודה הזאת דווקא נקודת הפתיחה היא פחות טובה, כיוון שכשיש משהו עולמי, אז אתה יחד עם כל העולם וביחד באותה חבילה.

פה לא, פה זה משהו ייחודי.

מצד שני, הדברים הדומים ושצריך גם ללמוד, כאילו, ביחס למה שהיה בקורונה, זה,

אחד החשיבות במהירות והפשטות של נקיטת הפעולות והצעדים.

אם אנחנו מסתכלים על הנושא של הסיוע לעסקים, זוכרים כמה זמן היה עד ש...

אז כבר ניתן להשתמש וטוב שעושים את זה, ואני שמח שגם היה תיקון, כאילו, לאחרונה של משרד האוצר

צריך להשתמש בפלטפורמות קיימות.

הרי הרבה פעמים לומדים תוך כדי תנועה ובקורונה, למשל, שהביאו את אותה נוסחת פיצוי, כן, הוצאות קבועות על השכר, ירידה בפדיון.

ניתן להשתמש בפלטפורמות הללו, וטוב שמשתמשים, ואני אומר, גם בצורה שהיא בצורה רחבה ובצורה נדיבה ובמהירות, ולא לעשות ולהמציא הרבה מאוד דברים חדשים, אלא באמת הדברים שנלמדו, כאילו, במסגרת הקורונה, ולא צריך לחזור על טעויות פעמיים.

אז פעם אחת זה באמת להשתמש בפלטפורמות קיימות,

ודבר שני זה באמת להבין את גודל האירוע, ולפעול מהר ובפשטות גם על חשבון יעילות, לפעמים האוייב זה המצוין לעומת הטוב מאוד, וגם על חשבון יעילות, ובדיבת שזה מהר ופשוט כי עסקים שלא יקבלו במהירות את הסיוע, עוד כמה זמן כבר לא יהיה, כאילו, למי לתת, אם זה במסגרת ההלוואות והפיצויים והתמיכות השונות.

שרון כידון: גל הרשקוביץ, תודה רבה לך על השיחה.

גל הרשקוביץ: תודה לכם.

שרון כידון: גד ליאור, בחזרה אליך לסיכום.

ראינו התאוששות יפה מאוד של המשק הישראלי אחרי הקורונה, האם אנחנו גם נראה כאן צמיחה יפה והתאוששות?

גד ליאור: זהיהיה איטי יותר הפעם.

אני חייב לומר שבקורונה באמת מדינת ישראל הייתה אחת המדינות המופלאות בעולם.

תוך חודשים ישראל יצאה מהמשבר, הציגה נתונים גבוהים שהגיעו עד שמונה אחוזי צמיחה עודף תקציבי.

הממשלה הקודמת שאני אומר פה חד וחלק, בעלה בתחום הכלכלי בצורה יוצאת מן הכלל.

אנחנו הגענו ליותר מ-30 מיליארד עודף בתקציב.

כל זה נהרס עוד לפני המלחמה. הגענו לגרעונות.

הקימו פה משרדים שאף אחד לא יודע מה רוצים מהם.

כל מיני משרדים מורשת וחוסן לאומי.

כל זה צריך להיסגר.

זה ברור לכולם.

כל השרים המיותרים, 38 שרים?

לבלגיה, להולנד, לגרמניה ולצרפת ביחד אין 38 שרים. צריך לסגור את המשרדים האלה.

זה מה שצריך לקרות אחרי המלחמה.ואז תהיה גם התאוששות.

כי סוף סוף נעסוק במה שצריך לעשות.

לא ברפורמות משפטיות שאף אחד לא מבין מה בדיוק רצו שם.

יכול להיות שצריך לגייס שופטים חדשים וכו'.

התעסקנו, הממשלה הזאת בכל הדברים הלא חשובים ובדברים החשובים היא לא התעסקה.

ולכן אחרי המלחמה צריך לשקם את האזור.

צריך לא לבזבז כספים.

לא על שרים מיותרים.

ולא על הסכמים קואליציונים הזויים.

במקום קברי צדיקים, יש לנו עכשיו קברים אחרים של אנשים יקרים שנפלו ונרצחו.

לאלה צריך לדאוג.

ולכן חייבים בתחום הכלכלי תוכנית כלכלית מאוד מאוד רחבה.

צריך להביא לכאן מומחים, להביא מהארץ, לגייס פרופסורים לכלכלה, מומחים ולהקים צוות רציני מאוד שישקם את כלכלת ישראל ויאפשר לנו לצאת מהמלחמה הזאת. אולי גם בקצב די מהיר, אולי לא כמו הקורונה, אבל לעשות את זה מהר, כי אנחנו מדינה קטנה ושברירית ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו חמש או עשר שנות משבר כלכלי.

אם תוך שנתיים נצא מהמשבר הזה הלוואי.

שרון כידון: גד ליאור, תודה

גד ליאור: תודה רבה

שרון כידון: ועד כאן הכותרת להפעם.

אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי אתם מוזמנים לעשות זאת גם בואו לדרג אותנו או להגיב, אנחנו קוראים או מקשיבים.

אפשר למצוא אותנו גם באתר ויינט, באפליקציה בנייד או ברכב.

בינתיים אתם מוזמנים להאזין לפרק אחר על האויבים שלנו והתומכים שלהם, להם לא חסר כסף,

חפשו את הפרק כסף קטרי, תמיכה איראנית, איך למוטט את יסודות החמאס.

תחקיר הפקה ועריכה גיא סלם, עדן דודוב וטס גדות.

אני שרון כידון שימרו על עצמכם תודה רבה.

תודה רבה.

כתוביות — לעיור חולי

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

14 views0 comments

Comments


bottom of page