מינוי "שומר הראש של פוטין" למזכיר מועצת המדינה העלה מחדש את השמועות שהנשיא הרוסי מחפש יורש. האם זאת באמת המציאות? ואם לא, מה המשמעות של המינוי החדש?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/06/2024.
קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקסטים".
[הקלטה]
News Reporter: “Russian president Vladimir Putin appointed Aleksey Dyumin, his former bodyguard, as the secretary of the advisory State Council.”
שרון: נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הודיע בשבוע שעבר על מינויו של גנרל-לוטננט אלכסיי דיומין למזכיר מועצת המדינה. שמו של גיבור רוסיה ומי שכונה "שומר הראש של פוטין" אולי פחות מוכר לנו אבל הוא מטפס כבר שנים במעלה הדרגות ויש מי שהעלה את הסברה כי מדובר במינוי המכשיר את הקרקע למינויו כיורש של הנשיא הכל-יכול.
[הקלטה מהמדיה בשפה הרוסית]
אבל פוטין לא עושה סימנים שהוא הולך לשום מקום. רק בתחילת השנה הוא נבחר לכהונה נוספת, ועל אף השמועות על מצבו הבריאותי, הוא נראה חזק מתמיד. אז מה משמעות המינוי של דיומין? מה עולה בגורלם של היורשים של פוטין? האם בצל הדשדוש באוקראינה שלטון פוטין נחלש או התייצב? וכיצד רוסיה הפכה יותר דיקטטורית תחת נשיא חשדן ותאב שלטון? אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".
[מוזיקה טקסית]
במרץ האחרון נערכה מערכת בחירות לנשיאות הפדרציה הרוסית וזה לא הפתיע אף אחד שולדימיר פוטין זכה והמשיך לכהונה חמישית של שש שנים.
[הקלטה, נאום פוטין ברוסית]
למעשה, אם הוא ישלים את אותה כהונה, הוא ישלוט ברוסיה עד לשנת 2030, ויצבור 3 עשורים כמנהיג המדינה. יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה המודרנית של רוסיה, כולל סטלין. היו צריכים אפילו לתקן את החוקה של רוסיה כדי שזה יוכל לקרות. אבל כשחוזרים אחורה 3 עשורים, לפני שפוטין הפך לדיקטטור החדש, זה היה נראה אחרת.
ארקדי: בשנות ה-90, לרוסיה הייתה הזדמנות באמת להצטרף לעולם של המדינות החופשיות, להיות חלק של המערב, והיו ניסיונות כאלה, והיו אנשים שבאמת חפצו להגיע ליחסי קרבה עם העולם המערבי, אבל עם הגעתו של פוטין לשלטון בשנת 2000, דברים הלכו בכיוונים אחרים לגמרי.
שרון: זה ארקדי מילמן, ראש "תכנית רוסיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי ושגריר ישראל לשעבר ברוסיה.
ארקדי: בתחילת שנות 2000 עוד לא אבחנו את זה. אני גם חייב להגיד שלא היו ממש סימנים מעידים, מובהקים, ברורים, שהתפתחותה של רוסיה, וההיסטוריה של רוסיה, הולכת בכלל לכיוונים אחרים ממה שאנחנו חשבנו. והיום, כשמסתכלים בפרספקטיבה של, באמת, 24 שנים שפוטין שולט, אפילו יותר, אפשר להגיד, כי הוא כבר בסוף שנות ה-90, הוא מילא כל מיני תפקידים בכירים מאוד. הוא היה ראש ה-FSB, שזה ארגון של משטרה חשאית, היורשת של KGB, של ה-KGB, והוא היה ראש הממשלה מאוגוסט 1999. כך שזה 25 שנה, ובפרספקטיבה של 25 שנה אנחנו בהחלט רואים שרוסיה הולכת לכיוונים נוראיים ומזעזעים, ורוסיה הופכת למדינה טוטליטרית, דיקטטורה בצורה חד משמעית.
שרון: בשום שלב פוטין לא חושב להעביר את השלטון הלאה?
ארקדי: לא, אני לא חושב שזה ב-DNA שלו. יש כל מיני ויכוחים בין המומחים, וכמובן שאני גם עוקב אחרי זה. לדעתי, פוטין בכלל לא חושב במונחים של היורש. ואני אסביר, יש כאן נקודה מעניינת. יש מאבקי כוח בצמרת הרוסית. כמובן שכולם נהנים משלטונו של פוטין, וכולם תומכים בפוטין ונאמנים לפוטין, אבל יש ביניהם תחרות, ולפעמים גם מלחמות. וברגע שאחד הקבוצות, או מישהו שעומד בראש הקבוצה, או כמה אנשים שעומדים בראש הקבוצה מרימים ראש וצוברים יותר כוח ממה שפוטין מעוניין לתת להם, הם מיד מקבלים על הראש, והקבוצה הזאת מיד יורדת מגדולתה. ושוב, פוטין מנסה, נגיד את זה ככה, כל מיני משחקי ניהול בין כל מיני קבוצות, ולא לתת לאף אחת להיות הקבוצה הראשונה. והדוגמה עם משרד ההגנה הרוסי, עם שָׁייגוּ, שר ההגנה לשעבר, ועם פָּטרושֶׁב, מי שניהל את כל המועצה לביטחון לאומי, ואנשים האלה כבר מחוץ לתפקידים חשובים בהיררכיה הרוסית. ולכן אני לא חושב בכלל שהוא חושב במונחים של היורש, הוא גם מאוד מפחד שמישהו פתאום ינסה להדיח אותו. והמרד של פריגוז'ין והניסיון שלו להגיע [מגחך] למוסקבה בשנה שעברה…
[הקלטה]
News Reporter: “An armed uprising in Russia has come to an abrupt end after the head of the “Wagner mercenary group” ordered his troops to stand down. Yevgeny Prigozhin abending his attempt to overthrow Russia military commanders after striking a deal with the Kremlin.”
ארקדי: הוא גם לא היה נגד פוטין, הוא היה נגד שר ההגנה אבל התחושה מיד הייתה שזה משהו נגד פוטין. אז לכן כאן קשה, אני לא מאמין שבכלל בן אדם הזה חושב במונחים של היורש. אם הוא היה חושב במונחים של היורש, הוא היה כן מכין את זה, הוא היה כן מנסה ליצור איזושהי… נגיד זה ככה, הוא היה מנסה ללכת בכיוון של לתת תנאים למי שיחליף אותו בעתיד, אבל הוא לא חושב במונחים.
שרון: אז אנחנו עוד מעט נתייחס לפריגוז'ין, כי זה סיפור בפני עצמו, אבל כדי להבין בכלל האם יש אפשרות ליורשים פוטנציאלים, בוא ננסה לחזור אחורה לשנות ה-90, מתי פוטין בעצמו הוגדר כיורש?
ארקדי: פוטין בעצמו הוגדר כיורש בסוף שנות ה-90, בסוף כהונתו השנייה של ילצין, כשחיפשו יורש לילצין, ואז עלה שמו של פוטין. הוא כבר היה בצמרת השלטון, הוא היה ראש ה-FSB, ומישהו שם כנראה החליט שעדיף להעביר שלטון לידיו של פוטין, מדוע? כי יוכלו לתדרך אותו ולהנהיג אותו ולייעץ לו ולהוביל אותו, ולא חשבו שהאיש הזה, שהוא נחשב לאיש אפור, די אפור, הוא זה שלמעשה ירכז בידיו את כל השלטון ויצליח להגיע למה שהוא הגיע. אבל זה היה בסוף שנות ה-90, זה אנחנו מדברים על 90… סוף 98', תחילת 99', היו שמות כל מיני אנשים שחשבו והייתה רשימה, ואז בסוף הוחלט לבחור בפוטין כיורש.
שרון: אנחנו בסך הכל מדברים על בן אדם בן 71, שזה גיל יחסית צעיר [צוחקת] אם נסתכל על מה שקורה בארצות הברית בין ביידן לטראמפ. למה בכל זאת יש את התנודות האלה ואת השיחות האלה תמיד מאחורי הקלעים של האם יהיה לו יורש? מתי יהיה לו יורש? יש בעיות רפואיות? קוגניטיביות? אולי בגלל באמת שהוא אוחז בשלטון כל כך הרבה שנים.
ארקדי: תראו, היו כל מיני, נגיד את זה ככה, שמועות, ספקולציות, וכולם התעסקו בשהוא חולה ויש לו סרטן והוא כבר עוד מעט הולך למות, הוא דווקא נראה לא רע, וההוכחה לכך שמצבו הפיזי הוא מצוין, אני אתן דוגמה הכי פשוטה: בדצמבר שנה שעברה, הוא נתן מסיבת עיתונאים השנתית שלו.
[הקלטה]
News Reporter: “Vladimir Puttin has said Russia's goals in Ukraine remained unchanged as he holds his end of year press conference in Moscow. The Russian president is taking questions from the public and journalists in an event that expected to last four hours.”
ארקדי: והמסיבת עיתונאים הזאת נמשכה למעלה מ-4 שעות. למעלה מ-4 שעות בן אדם ישב בכיסא וענה לשאלות ולא התבלבל.
שרון: כן, אני תוהה אם אנשים בגילי היו מסוגלים לעשות את זה, כן, 4 שעות.
ארקדי: כן, גם לא בטוח שאני הייתי יכול לשבת ארבע שעות, ולכן כל הדיבורים האלה הם דיבורי סרק, וצריך להתכונן לזה שאיש הזה כנראה, אם לא יקרה משהו, יכול להיות שהוא ישלוט עוד 10 שנים, יכול להיות שעוד 15 שנה. אגב, בפתיח אמרת שהוא ישלוט עד 2030, אם הדברים יימשכו כמו שהם נראים עכשיו, והשלטון די יציב, אני חייב להגיד שלמרות כל הבעיות, השלטון די יציב. הוא יכול להתפורר בין לילה, כן? הכל אפשרי.
שרון: איך אתה דרך אגב מסביר את זה? אני אכניס סוגריים, איך אתה מסביר את זה שיש כזו יציבות אחרי ההתבוססות בבוץ האוקראיני? העובדה שבאמת הסנקציות הורחבו. למה הרוסים כל כך תומכים ולמה אין אופוזיציה משמעותית יותר?
ארקדי: זאת השאלה, אם הם תומכים או לא תומכים או שזה הרוב הדומם שמפחד, או שזה… כל ההיסטוריה הרוסית היא למעשה מלאה בכל מיני תופעות כאלה, ומשטרו של סטלין, כולם תמכו, כן. כולם בכו כשהוא נפטר. גם אנשים היום תומכים בפוטין ונאמנים, ויש, אגב, הרבה נהנים מהשלטון, אנחנו מדברים על מיליונים של אנשים שנהנים מהשליטה הזאת. מיליונים של אנשים שמקבלים כל מיני הטבות, שהם מרוויחים לא רע. כל השיטה של השוחד, כל השיטה של ה… באמת, המדינה המושחתת הזאת, זה מביא הרבה כספים, הרבה אנשים נהנים. ואנחנו מדברים על מיליונים של אנשים, אנחנו לא מדברים על כמה עשרות אלפים. וזה משטר שמטרתו היא, ככל משטר טוטליטרי, קודם כל לשמר את שלטונו. אבל גם המלחמה באוקראינה, לדעתי, היא נבעה עמוקות בצורתה, הכרתית, מהפחד הזה שרוח החופש, כל מה שעשו האוקראינים.
[הקלטה]
Speaker: “On November the 22nd 2004 presidential election results were announced in Ukraine. They were greeted with accusations of vote rigging on a massive scale, and the “People's Army” occupied Kiev’s main Square. It was dubbed “The Orange Revolution” but it was the turning point in a bruising election Marathon”.
ארקדי: לאוקראינים הייתה מהפכה כתומה בסוף 2004, תחילת 2005. הם למעשה דרשו הצבעה נוספת וסיבוב נוסף בבחירות והצליחו. אחר כך האוקראינים הדיחו את הנשיא ינוקוביץ' ב-2014, שהוא היה בן ברית של פוטין. ועד היום הזה פוטין לא יכול לסלוח לאוקראינים שהם יצאו לרחובות והדיחו את הנשיא. מבחינתו זה אקט לא לגיטימי שאנשים יוצאים ומוחים! המחאה, מבחינת פוטין, של האוכלוסייה, זה דבר בלתי לגיטימי, ולכן רק בבחירות אפשר להחליף את השלטון, אסור למחות.
[מוזיקה]
שרון: ואי אפשר להחליף שלטון כשהבחירות מכורות מראש, כשראש האופוזיציה מורעל, נכנס לכלא, ואז מוצא את מותו בנסיבות מפוקפקות, ואי אפשר לדעת באמת מה דעת הקהל, אם הקהל פוחד שיחסלו אותו כשהוא מביע את דעתו. אז האם פוטין לעולם לא מתכוון לשחרר את מושכות השלטון? מי הם בכל זאת אותן דמויות שמסומנות כיורשים? ולמה לא משתלם להיות מסומן כיורש בפוטנציה? כבר ממשיכים עם זה, בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו בספוטיפיי, באפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או follow, ולדרג אותנו 5 כוכבים.
[הקלטה, נאום אלכסיי דיומין ברוסית ומחיאות כפיים]
שרון: ארקדי, אני רוצה לעסוק איתך במינוי האחרון, שדווקא חיזק את ההערכות על זהות היורש הפוטנציאלי, אלכסיי דיומין, שומר הראש לשעבר של פוטין, מונה לתפקיד מזכיר מועצת המדינה, מי אותו bodyguard שטיפס בדרגות?
ארקדי: תראי, הוא באמת נמצא בכל מיני רשימות של המומחים כיורש פוטנציאלי. דיומין הוא למעשה ליווה את הצמרת הרוסית בתחום אבטחה, תחילה בשנות ה-90, באמצע שנות ה-90, אגב, הוא מהנדס בהשכלתו, וב-95' הוא עובר ליחידה של אבטחת אישים, ושם הוא היה אחראי על כל הנושא של תקשורת מסווגת לנשיא רוסיה ולראש הממשלה. טוענים, אבל דיומין עצמו הוא מכחיש את זה, שהוא היה מה שנקרא "הדְיוֹטָן של פוטין". "הדיוטן של פוטין" במונחים הרוסיים זה מישהו שהוא איש, עוזר אישי כזה, שדואג לכל מה שקשור לפוטין. הוא היה באמת בתחום אבטחה, אבל הוא לא היה ממש מישהו שעמד עם האקדח או עם איזה קלצ'ניקוב והגן על פוטין, כן? [צוחק] זה עשו אנשים אחרים, אבל הוא בהחלט היה במעגל הקרוב של אנשים שאיבטחו את פוטין. אחר כך הוא גם מילא כל מיני תפקידים, לדוגמה במשרד ההגנה, הוא אפילו יום אחד היה סגן שר ההגנה. ומאוד מעניין שמי שהחליף אותו בתפקיד הזה ב-2016, זה מישהו אחר מאנשי שייגו, שהיום הוא נמצא במאסר על שחיתויות ועוד כל מיני, יש שם האשמות אחרות, כנראה בבגידה, מאשימים אותו בבגידה, ועוד כל מיני דברים. עכשיו, הוא קיבל אות של רוסיה, הוא גיבור של רוסיה, ב-2016, והוא ממש היה ב… מונה ב-2016, הוא מונה לתפקיד של גוברנטור, זה ראש מחוז Tula, זה מחוז שגובל במחוז מוסקבה, ופוטין גם הכניס אותו לגוף שהוא מועצת המדינה, אחד הגופים שמנהלים, ודיומין היה אחד החברים בגוף הזה.
[מוזיקה]
שרון: אבל אולי הסיפור הכי פיקנטי על דיומין מגיע דווקא מכיוון אחר, בזמן נופש של פוטין באחד מבתי הקיט שלו. בזמן שהנשיא ישן את שנת היופי שלו, דיומין ראה לפתע דוב עומד בכניסה לבית הנופש. הם הביטו אחד לשני בעיניים, ואז דיומין פירק את המחסנית שלו מתחת לרגליים של הדוב, הדוב נמלט, ופוטין שיבח את דיומין על כך שחס על חייה של החיה הפראית.
ארקדי: כן, אני לא יודע, יכול להיות שכן, יכול להיות שזה אגדות אורבניות. לדוגמה, יש כאלה שטוענים שהוא הבריח את הנשיא האוקראיני מאוקראינה לרוסיה, כאשר העם דרש את התפטרותו בקייב, והוא היה אחראי על מבצע ההצלה של ינוקוביץ', נשיא אוקראינה לשעבר. הוא גם מכחיש את זה, יכול להיות שכן הציל, יכול להיות שלא, אנחנו לא יודעים. יש כל מיני אגדות אורבניות. אבל יש כנראה איזשהו משהו שיוצר את האווירה, ויוצר את האתוס, והנה, זה אחד המרכיבים. יכול להיות שכן, אני לא יודע, זה קשה להגיד.
שרון: כן, מה שבולט זה הנאמנות. אבל כבר ראינו בעבר שאנשים שנתפסו כנאמנים מאוד לפוטין, כמו פריגוז'ין, שתכף נדבר עליו, התהפכו וכבר לא היו נאמנים, עד כמה הוא בטוח בנאמנות שלו?
ארקדי: קודם כל, הקריטריון היחידי לאנשים שבסביבה של פוטין זה נאמנות. ב-1,000% צריכה להיות, אחרת אתה לא תהיה במעגל הקרוב לפוטין. וזה אחד המאפיינים של המשטרים מסוג כזה, נגיד את זה ככה, שלא המיומנויות המקצועיות קובעות, ולא היכולת של אנשים, אלא הנאמנות קודם כל. ואחר כך זה כבר… אם בן אדם מתמצא, יודע, מבין משהו, טוב. אם לא, לא חשוב, קודם כל נאמנות. וזה אחד המאפיינים, וזה כולם כך. עכשיו, פריגוז'ין כן היה נאמן לפוטין, והיה נאמן עד הסוף. אבל לפוטין הפריע שהוא החליט יום אחד לצעוד למוסקבה, והם אגב תוך 7 שעות עברו מרחק של איזה 700 ק"מ, שזה גם כן בלתי רגיל, או 8 שעות. זה דבר בלתי רגיל, ואף אחד לא ניסה לעצור אותם. וזה הפחיד מאוד את פוטין, וכמובן אחרי זה פוטין החליט, לדעתי, לחסל את פריגוז'ין למען יראו ויראו. אבל פריגוז'ין עצמו, הוא לא התכוון להפיל את פוטין, הוא לא התכוון להפיל את משטרו של פוטין. פריגוז'ין רצה להשתלט על משרד ההגנה, ולמה הוא רצה להשתלט על משרד ההגנה? כי זה המון כסף, במיוחד בתקופת המלחמה. שם היו שיקולים של להשתלט על מרכז כוח הזה, על כסף, על כל התקציבים שעוברים דרך משרד ההגנה, ושם תקציבים אדירים. היום, התקציב של משרד ההגנה הרוסי הוא בערך כ-30% של תקציבה של רוסיה. זאת אומרת, זה סכומים אדירים. אנחנו צריכים להבין את זה. זה מיליארדים על גבי מיליארדים על גבי מיליארדים. אז כאן הנקודה מעניינת, אבל פוטין רצה כבר לחסל אותו, מסיבה ברורה: איך זה שהוא העז בכלל לעשות משהו שיוצא מגדר, מה שנקרא, מהדברים הרגילים. ולכן חייבים, הייתה חייבת להיות דוגמה של פוטין, ופוטין נקמן. הוא ממש נקמן, והוא חיסל אותו.
שרון: אז למרות הרינונים והדיבורים על כל מיני יורשים פוטנציאליים, אתה באופן אישי לא משוכנע שהוא בכלל מנסה לקבוע יורש.
ארקדי: כן, וגם מסיבה הזאת. כי גם כשאנשים נאמנים, הוא לא מאמין עד הסוף שמישהו יהיה נאמן לו. וזה גם כן אחת התכונות של דיקטטורים מסוג כזה. שגם יש כבר אנשים נאמנים, שהם כבר באמת מוכנים ליפול מקומה 17, ולהתאבד, [צוחק] כמו שזה נהוג ברוסיה, עדיין הוא לא מאמין. ומכיוון שהוא לא מאמין, הוא לא יכול למנות מישהו בתור יורש. כי הוא רוצה לסיים את השלטון שלו בקבר, כנראה. כשהוא ימות, אז אז יסתיים שלטונו של פוטין. ומה יהיה אחריו? זה כבר עניין אחר.
[מוזיקה]
[הקלטה] ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "מר פטרושב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי של הפדרציה הרוסית, ברוך הבא לישראל."
[הקלטה]
News Reporter: "U.S. Media reports indicate that the airplane bombing assassination of Russian mercenary leader Yevgeny Prigozhin Was orchestrated by Nikolai Patrushev. Patrushev is a top Putin confidant and Moscow's security council secretary…”
שרון: אז בוא נזכיר דמות נוספת שהזכרת בתחילת הפרק לגבי יורש פוטנציאלי, ניקולאי פטרושב, מי שהיה היועץ הביטחוני הקרוב של פוטין, החבר הכי טוב שלו, וכמוהו בדיוק כיהן כראש ה-FSB, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, אבל הוא הוחלף מתפקידו בתחילת חודש מאי.
ארקדי: כן, הוא ירד מנכסיו, אבל הבן שלו קֻדַּם לתפקיד סגן ראש הממשלה. זה מאוד מעניין. פטרושב קיבל פיצוי בקידומו של בנו. בכלל, ברוסיה, פה צריך להבין, מתרחש איזשהו תהליך מדהים. למעשה, לא כל כך התחלפה אליטה עם התפרקותה של ברית המועצות. אותם אנשים שהיו חברי מפלגה קומוניסטית המשיכו לשלוט ברוסיה, רק שמו איזשהו שלט שזה עכשיו רוסיה חדשה, דמוקרטית וכדומה. אנחנו מדברים על שנות ה-90. הילדים שלהם היו ב-Komsomol, שזה תנועת הצעירים הקומוניסטים. כל אותם אוליגרכים, הם גם היו קשורים או למפלגה או לאותה תנועת הנוער הקומוניסטית, כולם היו בתפקידים. החליפו את המראה שלהם, והפכו לאנשים שתומכים בדמוקרטיה וכולי. למעשה, לא הייתה ממש איזושהי החלפה של אליטה אחד באליטה אחרת. זה אותם אנשים שהמשיכו, וילדים שלהם ממשיכים בזה. למעשה, עכשיו יש חלוקה מחדש והעברה של כל אותם assets, כן? אותם הנכנסים שהקבוצות האליטה האלה צברו, ועכשיו המעבר הוא לדור שני ושלישי. יש אפילו כבר נכדים של אותם האנשים שתופסים כל מיני פוזיציות, כל מיני תפקידים, וכמובן בנים. הדוגמה המצוינת זה בנו של פטרושב, שהיום הוא סגן ראש הממשלה, קֻדַּם לתפקיד סגן ראש הממשלה, וזה תהליך שמתרחש. ולכן אנחנו צפויים לכל מיני מאבקי כוח בין כל מיני קבוצות האלה, כי גם הילדים שם, למרות שחלקם חונכו במערב, הם לחלוטין, לחלוטין לא הטמיעו את הערכים של העולם החופשי, של העולם הדמוקרטי לחלוטין, זה ערכים, ממש אפשר להגיד, סובייטיים או סמי סובייטיים, כמו שהיה, באמת, בתקופת ברית המועצות.
שרון: אז לאלה שמוזכרים כהיורשים הפוטנציאליים, יש ממה לחשוש? כי אם אנחנו מסתכלים על אלכסיי דיומין, לפוטין הרי יש מנהג להיפטר מכל מי שמאיים עליו או להזיז אותו מתפקידו, אלכסיי נבלני, יבגני פריגוז'ין, כפי שאמרנו, ואדון פטרושב. אז דיומין לא צריך לחשוש?
ארקדי: [צוחק] זה כבר… אנחנו עוברים לניתוח פסיכולוגי, ואני פה לא יכול לתרום לדיון. אבל אני מניח שכל אותם אנשים, נגיד ככה, לוקחים בחשבון את השיקול הזה, שגם הם יכולים להיות יום אחד בסכנה, ולכן הם נזהרים. ואני מניח שגם דיומין איש מנוסה, ונזהר ויתנהג בצורה מאוד מאוד זהירה. אגב, פוטין מינה אותו בתור עוזר. עוזר זה תפקיד בכיר יותר מאשר יועץ הנשיא. אחרי שהוא מינה אותו לעוזר הנשיא, הוא נתן לו תפקיד של מזכיר מועצת המדינה, שזה אגב, גוף שלא מחליט, הוא גוף מייעץ, וההחלטות מתקבלות רק על ידי הנשיא. אז אני מניח שדיומין יהיה מאוד זהיר גם בהחלטות שהוא מביא לשולחנו של פוטין.
שרון: אז לסיכום, לפי הערכתך, אנחנו רואים את פוטין חזק מתמיד, גם שלטונו חזק, גם הוא חזק פיזית. אנחנו אולי אפילו יכולים להעריך שנראה אותו ב-2030, ממשיך לרוץ וממשיך להיבחר לראשות רוסיה.
ארקדי: קודם כל, אני חושב שפוטין נמצא במצב פיזי טוב, זה כולם רואים. הוא מתפקד לא רע. זה שהוא מספר כל מיני בדיות וזה שהוא חי בתוך עולם של עצמו, זה גם לא אומר שקוגניטיבית הוא לא כשיר, כן? הוא פשוט יוצר נרטיבים, יוצר עולם משלו ושם הוא חי ושם הוא רוצה לחיות. וגם אזרחי רוסיה חיים בעולם שהוא ומכונת הרעל שלו יוצרת. לגבי שלטונו, אם הוא חזק מאוד או לא, הוא יציב. כרגע הוא יציב. אבל יכול להיות שיקרו כל מיני דברים בדרך והשלטון הזה יתפורר, אבל כרגע הוא יציב. המכונה, נגיד ככה, המכונה שעוסקת בדיכוי, ללא ספק היא התחזקה, והיום כל אותם אנשים בגופים כוחניים וגופי ביטחון, הם שולטים היום ברוסיה, ולכן מבחינה זאת המשטר חזק. אבל האם הוא חזק בפנים? האם החברה הרוסית חזקה? האם אין מרירות? האם אנשים לא רוצים למות באוקראינה? ועד עכשיו, על פי ההערכות המערביות, אנחנו מדברים כמעט על חצי מיליון חיילים שנהרגו או נפצעו במלחמה הזאת. זה מספרים ענקיים. כך שמבחינה הזאת, פה הייתי מסתייג והייתי הרבה יותר צנוע בהערכות, אבל צפויות לנו שנים לא קלות, במיוחד עם כל הניסיונות לאיים על המערב, במיוחד עם נשק גרעיני, וההמשך התערבות הרוסית במה שנעשה במדינות המערב, במיוחד באירופה, וללא ספק הרוסים ינסו להתערב בבחירות בארצות הברית, והם גם מנסים להיות מעורבים בשיח ברשתות החברתיות בישראל, גם את זה צריך לקחת בחשבון, אנחנו עוקבים אחרי זה, עושים מחקרים בתחום הזה, ויש… ומגיעים למסקנות לא כל כך נעימות. זהו, זה המצב.
שרון: ארקדי מילמן, תודה רבה לך.
ארקדי: תודה לכם.
[מוזיקה]
שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו מה חשבתם על הפרק. את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד וברכב. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק נוסף שלנו, על מדינה אחרת בציר הרשע, שנאלצה למצוא יורש לנשיא שלה, ממש מהרגע להרגע. חפשו את הפרק "האם איראן תצליח לצאת מהמשבר בהנהגת המדינה".
תחקיר, הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.
אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments