מעורבות במשא ומתן לשחרור חטופים, קשר ישיר לשב"כ, סירוב מוחלט לקלוט פליטים וההצעה לישראל שתיישב אותם בנגב. במצרים ישמחו שישראל תשמיד את חמאס אבל דואגים גם למעמד בעולם הערבי. סמדר פרי מנתחת את האינטרסים השונים של קהיר במלחמה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2023.
קריינות: אתם מאזינים לוויינט פודקסטים.
(מוזיקה והקלטות באנגלית)
“Breaking news on MSNBC, a regional diplomat confirms to NBC news that the 13 Israeli hostages have been freed and are in Egypt.”
“…safe in Egypt.”
שרון: החל מתחילת המערכה בשבעה באוקטובר לצד קאטר, מצרים לוקחת תפקיד מרכזי בתיווך מול ארצות הברית וישראל. למצרים שמגיעה למשבר הזה כמעצמה ערבית שמעט ירדה מגדולתה, חשוב להמחיש כי היא עדיין מנהיגת העולם הערבי. למצרים גם לא מעט אינטרסים בסיפור העזתי כי היא חוששת מהפליטים הפלסטינים שיגיעו לשטחה.
מה התפקיד של מצרים במשבר הנוכחי? האם הסכם השלום עם ישראל עדיין מניב לישראל סיוע משמעותי? על האזהרה שהועברה לישראל רגע לפני המתקפה. ומה בין מצרים לקטאר?
אני שרון כידון וזאת הכותרת. סמדר פרי פרשנית וויינט וידיעות אחרונות לעולם הערבי, את מצרים תפסה מתקפת השבעה באוקטובר בהפתעה?
סמדר: הייתי אומרת שמצרים זה דבר ראשון שצריך לדעת על מצרים, מחולקת לשניים; זאת אומרת יש מצרים של הרחוב, הרחוב העני, אנשי העסקים, שכבת הביניים- אלה לא ידעו.
אחר כך יש שכבת הצבא והגנרלים ובראש הפירמידה עומד הנשיא א-סיסי. ולידו ראש המודיעין המצרי, שעד כמה שאני הבנתי וקיבלתי את הידיעות והייתי כל הזמן בקשר עם מצרים, הם ידעו. הם ידעו שמשהו חריג מתקיים בעזה ליד הגבול עם ישראל והם גם טרחו להעביר מידע על הנושא הזה.
הקלטה באנגלית של ביידן:
"We heard from the administration, there seems to have been a failure of intelligence as well and we’re not quite sure how we missed it, we’re not quite sure how Israel missed it. We know that Egypt had warned the Israelis 3 days prior that an event like this could happen. We know that this had been planned perhaps as long as a year ago."
שרון: ואת מפרסמת את ידיעה שאומרת שהועברה אזהרה לישראל עשרה ימים לפני, את עומדת מאחורי הידיעה הזאת?
סמדר: אני עומדת לגמרי, מפני שהמקור שלי הוא מקור מאוד אמין וזה מקור שאני עובדת איתו כבר הרבה מאוד שנים.
הוא במודיעין המצרי, והוא העביר לי את הידיעה שעשרה ימים לפני המתקפה הועברה ידיעה… עכשיו הוא אמר לראש הממשלה נתניהו, הוא לא אמר מי האיש שהעבירו אליו את הידיעה, אבל הוא בפירוש אמר שראש הממשלה נתניהו קיבל אותה, והתשובה הישראלית הייתה, יש לנו דברים הרבה יותר דחופים בגדה המערבית. כשההכחשה הייתה די נמרצת מהצד הישראלי יצאה הודעה בדיוק באותה לשון אחרי שבוע בקונגרס בוושינגטון. והם אמרו בפירוש שהמצרים אמרו להם, שוב המודיעין המצרי, אמר להם אנחנו העברנו את הידיעה לישראל, ישראל לא הפגינה התעניינות מיוחדת לכן אנחנו מעבירים את זה גם לאמריקאים.
שרון: אני מניחה שגם ממעבר רפיח יכלו לשמוע את הקרבות בכרם שלום. המצרים דיווחו משהו? ניסו לשלוח כוחות בהתחלה?
סמדר: למצרים אין שום עניין לשלוח כוחות, הבעיה הייתה שלנו. ולכן אחרי שהאזהרה נשארה תלויה באוויר אף אחד לא עשה שום דבר. כל הזמן דיברו בצד הישראלי על כך שזה תרגיל, לא יותר מזה.
שרון: אז כשמתחילים הקרבות וא-סיסי רואה את מה שמתרחש ברצוע, מה קורה מהרגע הזה?
סמדר: אני חושבת שגם א-סיסי וגם אבס קמל ראש המודיעין, שהוא ממש יד ימינו, ראש המודיעין המצרי, עושים הכל כדי שקודם כל הפלסטינים מעזה לא יגיעו לשטח מצרים, לא לסיני, לא לערי התעלה, לא לשום מקום אחר ולעבוד בשיתוף פעולה עם ישראל.
עכשיו צריך לזכור דבר אחד, הם לא אומרים את זה, אבל מה שחושבים אצלנו על התנועה בעזה חושבים בדיוק אותו דבר במצרים, זאת אומרת, בפיקוד גם המדיני ובעיקר בפיקוד הצבאי.
3 הקלטות באנגלית:
Man: “The announcement confirmed the rumors- Egypt will hold a presidential election in December, several months ahead of schedule. The opportunity for change, said president Abdel Fattah El-Sisi, comes at a time of economic crisis that keeps on biting.”
Woman 1: “Egypt is in an economic crisis, it's the worst in several decades.”
Woman 2: “Egypt says that its crucial water supply is in danger and it is blaming Ethiopia for this. Why is that? Because Ethiopia has built a giant dam along the Nile. The grand Ethiopian renaissance dam.”
שרון: אז בואי נדבר באמת על המצב במצרים. ננסה לשרטט את המצב מעבר לכאב ראש שזה עזה, יש להם סכסוך עם אתיופיה, משבר כלכלי כבד וגם בחירות.
סמדר: קודם כל בואי נתחיל עם המשבר הכלכלי שהוא מעיב ומקלקל ומפריע מאוד. יש להם משבר מאוד מאוד חמור; גם עליית מחירים, גם חוסר במוצרים מזון, אפילו קמח ללחם שהם היו מקבלים את הקמח מאוקראינה, זה כבר נעצר ובעצם המצב יכול להשתפר, אולי ואני אומרת את זה בהסתייגות אבל בכל זאת, דווקא מכיוונה של קטאר. כי לקטאר יש כסף ומצרים צריכה כסף, ויכול להיות שהם באמת יגיעו לאיזשהו סידור קבוע של סיוע קטארי למצרים.
בינתיים קאטר הודיעה כבר שהיא שולחת נדמה לי עשרה מיליארד דולר למצרים ועוד עשרה מיליארד דולר בתוכניות כלכליות. אבל אני לא בטוחה שהאבן השואבת של מצרים, זה יספיק לה.
שרון: אנחנו מדברים גם על בחירות ממש בשבוע הבא.
סמדר: אנחנו מדברים על בחירות שיתחילו קודם כל… זה המנהג, המסורת המצרית, קודם עושים בחירות בחוץ לארץ…
שרון: שזה התחיל כבר בסוף השבוע האחרון.
סמדר: בדיוק. במאה שישים שגרירויות וקונסוליות. לא ברור מה מספר הבוחרים שהגיעו לקלפיות מפני שיש גולה מצרית מאוד מאוד גדולה, חלקם כבר התרחקו ממצרים ולא כל כך מעניין אותם. אני מעריכה, ממה שאני קוראת ומשוחחת עם אנשים, שבגולה המצרית יצביעו כולם לא-סיסי.
שרון: הזכרנו גם את הבעיה הגדולה של מצרים מדרום, אתיופיה בונה סכר גדול במעלי הנהר שיגביל את זרימת הנהר הארוך בעולם. מצרים מסתמכת על הנהר הזה וזה יכול לפגוע בה.
סמדר: הסכסוך באתיופיה זה כמובן על חלוקת מי הנילוס כשאתיופיה מאיימת כל הזמן לסגור את השיבר. מצרים מנסה להבהיר שהם לא יכולים לחיות בלי זה, כי אם יסגרו את השיבר לא יהיו מים למצרים, פשוט מאוד.
שרון: והיחס של מצרים לעזה ככאב ראש, כאיזה שהוא זבוב מטריד…
סמדר: מהרגע שב67' מצרים נפטרה מעזה והשאירו אותה בידי ישראל ואחר כך אה… היא עקבה מצרים שוב, שירותי המודיעין והצבא כל הזמן עקבו אחרי מה שקורה בעזה אבל הם לא רוצים את הכאב ראש הזה. ממש הדחו את זה בכל דרך אפשרית, גייסו גם את המלך עבדאללה בירדן להבהיר שאין שום סיכוי להעביר את הפלסטינאים מעזה לאחד המקומות במצרים. צריך לזכור שיש להם בעיה ביטחונית מאוד קשה בסיני כשפלסטינים שברחו מעזה הם אלה שמאיישים את הקבוצות הטרור שפועלות שם.
שרון: אז מצד אחד הם כן מאפשרים להעביר פצועים לבתי חולים ברפיח אבל מהצד השני הם לא מוכנים להכניס פליטים.
סמדר: אני אגיד ככה, זה נכון שמאפשרים להעביר פצועים, אבל כל פצוע כזה ומשפחתו שמגיעה איתו יש שמירה והם יקפידו והמצרים יודעים להקפיד, שהם לא יברחו ולא ייעלמו להם פתאום בשטח מצרים.
שרון: אז מה יקרה? אנחנו יודעים שיש 2 מיליון עזתים, אנחנו יודעים שמתקרב החורף משבר ההומניטרי יחריף, איך מצרים תתמודד עם זה? הם על הגבול שלה.
סמדר: בעידוד למשלחות סיוע מכל רחבי העולם ומצרים תשלח גם. תגייס את מדינות המפרץ וארצות הברית, הנה ארצות הברית שלחה כבר שני מטוסים עם סיוע, והם מקווים מאוד להגיע למצב שכל הזמן יישלח סיוע.
(מוזיקה)
שרון: צריך אבל גם לדבר על מה שהועבר לעזה. חלק מבניית מנהרות הטרור וחלק מזה שחימשו את החמאס, אנחנו יודעים שהגיע דרך מצרים, מדברים על מנהרות שאפילו משאיות יכולות לעבור בהן. אז בכל זאת למצרים יש איזושהי, בוא נגיד קשר ל…
סמדר: מה אחריות?
שרון: אחריות. את חושבת שלא?
סמדר: אני לא חושבת שזה אחריות. אני חושבת שזה היה סידור שעבד יפה מאוד לאורך השנים שמצרים גם סוחרים וגם אנשי ביטחון, צריך להגיד שחיתות זה דבר מאוד מאוד מקובל במצרים, היו מתחלקים בשלל ועוזרים להעביר את הדבר הזה. עכשיו כל זמן שזה עובר לתוך עזה ולא מגיע למצרים, מה אכפת למצרים?
(הקלטה בערבית)
שרון: כשאנחנו מסתכלים על המוטיבציה של א-סיסי, גם הוא היה רוצה לחסל את החמאס? הרי מבחינתו זה אחים המוסלמים.
סמדר: כן, אבל הוא לא יכול להרשות לעצמו להגיד את זה, בשום פנים ואופן. א-סיסי רוצה שהחמאס יישארו בעזה, לא יצאו לא יעברו כי בכל מקום אחר הם יכולים להיות בעיה למצרים.
(הקלטה בערבית)
סמדר: אני זוכרת שבאחת מההופעות הפומביות של א-סיסי ויש לו הרבה מאוד הופעות בזמן האחרון מאז המלחמה, אני זוכרת שישראל ניסתה ללחוץ, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, אלוף פיקוד דרום, כל מיני פונקציונרים אצלנו לחצו לעניין הזה שמצרים תיקח חסות או תוביל אליה את הפלסטינים בעזה ואז א-סיסי השתמש באחד מנאומיו ואמר למה שהם לא יילכו לנגב? אם ישראל כל כך דואגת להם, בבקשה שיקחו אותם לנגב ויישבו אותם שם עד שעזה תסתדר.
שרון: למה בעצם המצרים, לפחות מהצד שלהם, לא מנסים לחסל את המנהרות?
סמדר: א' כי זה לא שטח שלהם וב' כי הם השתמשו במנהרות האלה גם הם, ואני לא חושבת שזה בכלל עניין שמטריד אותם המנהרות, זאת אומרת זה מטריד אותם בדיווח היומי שיש שם אמצעי חבלה, שהם מסתובבים שם טרוריסטים אבל זה לא מה שמטריד את המצרים עכשיו. מה שמטריד אותם עכשיו זה בדיוק מה שמטריד אותנו- איפה הנהגת חמאס? וזה אין תשובה.
שרון: אז זהו, יכול להיות שככל שצה"ל ידחוק את הכוחות לכיוון דרום הרצוע אז מנהיגי חמאס יהיו במנהרות בדרום הרצוע והם יוכלו לעבור למצרים?
סמדר: יכול להיות שהם כבר עברו לדרום. יכול להיות שנמצאים שם. אני גם חשבתי על האפשרות הזאת שסינואר ואחרים ינסו לעבור למצרים, אבל נאמר… אני לא חושבת שיתנו לו בפנים גלויות, ומאוד מאוד מסובך לעבור בלי האישורים ובלי לעבור בדיקות, כי כל מצרי שעובר, כולל חולה כולל בני משפחתו עובר בדיקות בצד המצרי. זאת אומרת הם לא יתנו למישהו ללא אישורים לעבור. עכשיו הוא יכול כמובן לדאוג שאיזה מנהרה מתחת לפני הקרקע ויברח לסיני. אבל צריך לזכור גם את העניין של השהאדה האיסלאמית שהחמאס אימצו אותה וסינוואר שמתעב את הנהגת חמאס בקטאר, ואני מדברת על איסמעיל הנייה ועל חאלד משעל, חליל אל חיה שיושבים שם בדירות פאר… ואני לא בטוחה שזה מתאים לו עכשיו. יכול להיות שבשלב מאוחר יותר הוא יחליט שדי נמאס לו כבר להילחם והוא בורח לשם.
(מוזיקה)
שרון: מיד נמשיך עם המעמד של מצרים בעולם הערבי והתחרות עם קטאר, אבל לפני זה אנחנו מזכירים לכם להצטרף לקהילת "הכותרת" לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי וככה תוכלו לקבל עדכון בכל פעם שעולה פרק חדש.
(מוזיקה)
שרון: אז בוא נדבר על המעמד של מצרים ששנים ארוכות הייתה בעצם מנהיגת העולם הערבי והיא מוצאת את עצמה במשבר הזה עם מתחרה.
סמדר: שתי מתחרות הייתי אומרת, גם קטאר וגם סעודיה. קטאר מבחינת המשא ומתן וסעודיה שממש מנסה בכל דרך לגנוב את הבכורה בעולם הערבי והיא לא אומרת עדיין שהיא רוצה שהליגה הערבית תהיה בריעד, אבל היא נושאת את עיניה להיות המרכז בעולם הערבי. היא גם הבינה שהליגה הערבית זה מוסד שאין לו משקל, הוא מאוד מאוד לא חשוב, הוא לא דומה למה שיעדו אותו להיות כמו האו"ם והמשקל מאוד מאוד נמוך. אני חושבת שיהיה קשה להוציא את הליגה הערבית ממצרים.
הוציא אותה פעם אחת לעיראק, זה היה לפני עשרים שנה, אבל אני חושבת שמצרים מבינה שהיא איבדה את המשקל הבינלאומי או המשקל הבין ערבי שלה ולכן היא מתמסרת עכשיו להציל את עזה כמו שהם אומרים, להיות מעורבת במשא ומתן והנה ראינו את ראש המודיעין המצרי, את הגנרל שאוקאט מסתובב… לא מסתובב אלא הגיע לקטאר משתתף בשיחות, יכול להיות שאפילו הגיע לשם בעידוד ישראלי, בהמרצה הישראלית וההתמודדות המצרית היא מאוד מאוד קשה. זה כבר לא הסיפור הזה של חיי היומיום בקהיר, אלא יש להם שתי זירות. גם חיי היומיום, שהם מאוד מסובכים והם לא מוצאים פתרונות, וגם הסיפור הזה של עזה שעדיין לא מגיע לאיזשהו משא ומתן על עתידה ועל גורלה של עזה.
(מוזיקה)
שרון: מה התפקיד של מצרים בתיווך עסקאות החטופים?
סמדר: מה שאומרים כלי התקשורת הערבים זה שהם סוגרים את הפרטים הקטנים. זאת אומרת קטאר נתנו לה את הבכורה או לקחה את הבכורה בגלל הקשרים שלה עם חמאס, אבל צריך לזכור שגם מצרים יש לה היכרות מאוד מאוד קרובה עם חמאס כשחמאס והעולם הערבי יודעים בדיוק מה מצרים חושבת על חמאס.
שרון: תכניסי אותנו בבקשה לחדר המשא ומתן לתפקיד של אבאס קאמל בחדר שם. מה הוא עושה?
סמדר: קודם כל אני מוכרחה להגיד כמה מילים על אבאס קאמל. הוא איש מדהים, באמת. הוא חכם, הוא מכיר הלכות עולם מה שנקרא. הוא האיש הקרוב ביותר לנשיא א-סיסי. אבל יש לו גם תפיסת עולם במרחב, במזרח התיכון, בארצות הברית… גם אני חושבת שמכירים גם במעמדו החשוב ליד הנשיא א-סיסי, הוא ממש מה שנקרא שומר הסודות, קאטר אל מסרר או הצל של א-סיסי ככה קוראים לו בקהיר. אני חושבת שהוא מסתכל על זה במבט מאוד מאוד מפוכח ויחד עם זה כמצרי נאמן, לא יתן לפלסטינים בעזה להתקרב למצרים. והיו שתדלנויות גם של הנשיא ביידן, גם של גורמים בישראל - תיקחו אותם ניתן לכם כסף, ניתן לכם סיוע, ניתן לכם מוצרים וכו' וכו'… הם עומדים בתוקף ואומרים אנחנו מצרים, אנחנו לא נהיה מדינת הפלסטינים.
עכשיו במשא ומתן הייתי אומרת שיש נציג אמריקאי, נציג כמובן של קטאר, ראש ממשלת קטאר, יש ראש המוסד וישנו שר המודיעין המצרי או ראש המודיעין המצרי. אני חושבת שהשיחות מתנהלות בצורה מאוד מאוד עניינית וכל אחד מציג את הצד שלו. מבהיר עברות טכניות, מה עושים לגבי כל מיני שאלות. אני חושבת שבסיפור של השבויים הם כמעט לא נוגעים כי זה ברור, מדברים על רשימות. אבל יחד עם זה כל הזמן נערכים לאפשרות שהחמאס מתחכם עם שחרור השבויים. אנחנו ראינו את זה גם בעיכובים, גם בהצגות שהם עושים למצלמות הטלוויזיה. זה היה ממש מזעזע לראות את החיבוקים שהחטופים שלנו חטפו מה שנקרא ברגע שהמצלמות נדלקו. אני מבינה שבשעת המצור או בשעת החטיפה או בשעה שבהם הם היו כלואים בחדרים, הסיפור נראה אחרת לגמרי.
הקלטה ישנה באנגלית:
President Carter: "During the past 30 years, Israel and Egypt have waged war. But for the past 16 months the same two great nations have waged peace. Today we celebrate a victory, not of a bloody military campaign, but of an inspiring peace campaign.”
שרון: כשאנחנו מסתכלים על הסכם השלום עם מצרים בפרספקטיבה לאחור, אפשר להגיד שזה הסכם השלום המשתלם ביותר לישראל?
סמדר: בהחלט. השלום הזה מורכב משני חלקים- סיוע צבאי ושיתוף פעולה צבאי וזה מתקיים. והחלק שלא כל כך מתקיים או כמעט ולא מתקיים זה העניין של הנורמליזציה. כמובן שמאז השבעה באוקטובר אין יותר קבוצות ישראלים במצרים…
שרון: כן צריך להזכיר, היה שם פיגוע, היה שם רצח ממש בהתחלה.
סמדר: לא רק זה, אלא אין יותר ישראלים במצרים שבאים בקבוצות. עכשיו צריך להבין גם עוד משהו, הקבוצות האלה שנכנסות למצרים, לא היה להם שום מגע עם אזרחי מצרים. זאת אומרת היה מדריך, היה נהג אוטובוס, היו מאבטחים לקבוצה הישראלית. מותר להיכנס רק בקבוצות, אי אפשר יותר בבודדים. ופתאום הם הגיעו שם באלכסנדריה לאיזה זה מקום, ממש בהתחלת המלחמה, והשוטר המצרי, שוטר! הוא זה שירה ופגע בישראלים.
שרון: אז בואי נדבר באמת על מערכת היחסים ממצרים מאז הסכם השלום ב-1977. איך ישראל מרוויחה מזה ואיך מצרים מרוויחה מזה?
סמדר: הרווח הגדול הוא כמובן בכיוון של וושינגטון. כשישראל מקבלת 2.2 מיליארד דולר לשנה, מצרים דרשה וקיבלה את אותו סכום בדיוק, בגלל הסכם השלום. הסכום הזה דרך אגב ירד בשנה האחרונה. הנשיא ביידן מאוד לא מרוצה מזכויות האדם, מהדרך שבה מטפלים במצרים בזכויות אדם וממספר האסירים בתי הסוהר, ומנסה להבהיר כל הזמן שהעין האמריקאית יושבת על מצרים. אבל יחד עם זה אני כמי שמכירה לא רע את מצרים, אני חושבת שבמדינה שיש בה 110 מיליון תושבים, תחשבו 110 מיליון תושבים, קשה מאוד במזרח התיכון לנהל דמוקרטיה ושכל אחד יבוא ויגיד מה שהוא רוצה ומה שהוא חושב וצריך לזכור גם שלפחות 70% מהתושבים, מאזרחי המדינה הם אנאלפבתים, זה גורם שצריך לחשוב… אז המשטר עושה כמיטב יכולתו וכמובן בצמרת המשטר גם גונבים. אבל זה חלק מההוויה בעולם הערבי.
שרון: את מכירה היטב את מצרים שנים ארוכות.
סמדר: אני מכל המדינות בעולם הערבי ואני חושבת הייתי ב12 מדינות בעולם הערבי, אני הכי אוהבת את מצרים. היא מאוד מאוד מעניינת… קודם כל קהיר זו עיר שלא הולכת לישון, את יכולה ללכת שם ב-5 בבוקר ב-7 בבוקר ב-12 בלילה, הכל פתוחֿ, הכל מואר.
את יודעת אני נזכרת בסיפור אחד שיום אחד, אני לא זוכרת בדיוק באיזה שנה זה היה, הלכתי לאורך הנילוס יחד עם אהוד יערי. סתם הלכנו לטייל ולדבר על כל מיני דברים. ואז החלטנו לרדת מהמדרכה שבה הלכנו. ירדנו לכיוון מי הנילוס וראינו משפחה מצרית. עכשיו המשפחה המצרית לא היה לה שמץ מושג מאיפה אנחנו, אנחנו לא ידענו מי הם, אבל הסתכלנו, עמדנו והסתכלנו ואז האישה אמרה 'בואו בואו בואו' ופרסה מין שמיכה כזאת. היא הייתה עם הילדים שלה, הרבה ילדים ועם הבעל וזה היה ברור שהם גם גרים שם. היא הוציאה פיתות, לבנה ועוד משהו ואמרה בואו תאכלו איתנו. אנחנו כמובן לא אכלנו כדי לא לגרוע ממה שהיה להם, אבל זה המצרים, אלה המצרים. מצד אחד יש להם את התוקפנות שלנו, בדיוק כמונו מתעצבנים בקלות וכו'. אבל יש להם עוד תכונה אחת, וזה החושומו והנדיבות לאורחים ולקבלת פנים וזה מאוד נוגע ללב כשרואים את זה.
(הקלטה בערבית מתוך סרט מצרי)
שרון: אנחנו הישראלים, רובנו שאבנו את מה שאנחנו יודעים על תרבות המצרית רק מהסרטים הערבים של יום ערב שישי שכולנו צפינו בהם, הם היו סרטים מצרים.
סמדר: אז אני אגלה לך סוד שאני הייתי המתרגמת הראשונה של הסרטים המצריים.
שרון: באמת? (צוחקת)
סמדר: כן ועבדתי אז בטלוויזיה במחלקה ערבית ובהתחלה את יודעת מי היה מביא את הסרטים המצרים לטלוויזיה? זה פשוט לא יאומן. המוסד.
שרון: מה?!
סמדר: המוסד, שליחי המוסד או בירדן או בעיקר במצרים הם היו מביאים את הסרטים. אבל, היינו צריכים לחזיר אותם. זאת אומרת הם היו מביאים אותם לכמה ימים ואחרי זה היה בא השליח ולוקח את הסרט והיה מחזיר אותו לבעליו. ובהתחלה אי אפשר היה לתרגם את הסרטים וזה נועד… עם הקמת הטלוויזיה הישראלית, זה נועד בעצם לתושבי הגדה אחרי מלחמת ששת הימים.
ואני התחלתי לשמוע מכל מיני חברות שלי שהאמהות הפולניות וההונגריות שלהם יושבות כל יום שישי ומסתכלות בסרטים ומתרגמות לעצמן את מה קורה, ומה זה, וזה תפס בצורה בלתי רגילה! וכל הזמן היו לחצים על הטלוויזיה הישראלית, תתרגמו תתרגמו. ושניים שהיו מטלפנים אליי באופן קבוע בזמן הסרט היו עזר ויצמן ז"ל והברשת תמיר ז"ל. והם היו מתווכחים איתי, הוא אמר ככה והוא אמר ככה ולמה הוא עשה ככה? ועזר ויצמן תמיד היה מספר לי שהוא יודע ערבית וכו'. והלחצים הלכו והתגברו והתגברו ואז התקבלה החלטה בטלוויזיה לתרגם את הסרטים. והייתה פינה במחלקת הסרטים הקנויים בטלוויזיה שבה ישבנו כתבן ערבי פלסטיני שהיה מדפיס את הטקסט, שאסור היה לצרוב אותו על הסרט כמו שעושים בסרטים אחרים כי צריך להחזיר את הסרט. ואני הייתי יושבת לידו וכשהוא היה גומר להדפיס את הטקסט ושנינו הסתכלנו על הסרט, הוא היה נותן לי את הטקסט, הייתי הולכת הביתה מתרגמת את זה וזה היה מופיע בסרט ליד, לימין הדבר הזה, וככה העסק עבד וכולם היו מרוצים ומאושרים.
יום אחד נסעתי למצרים והלכתי לדירה של חבר טוב שלי במצרים. ותמיד היו לו אורחים מאוד מעניינים, הוא היה איש חברה כזה. ופתאום אני רואה את אדל אימאם שהוא השחקן הראשי בסרטים האלה
שרון: היו לו תפקידים… הוא היה איבגי של המצרים כן.
סמדר: ואני רואה את נור שריף, אחר כך ראיתי עוד שחקנית לבנונית שהייתה מופיעה בסרטים האלה, שלושה מהם. ואז נור שריף אומר לי… הציגו אותי כישראלית… הוא אומר לי: "תגידי אני יודע שיש לכם יין שקוראים לו… ליקר שקוראים לו סברה. את יכולה להביא לי?". אמרתי לו בוודאי ובביקור הבא שלי קניתי בשדה תעופה ליקר סברה וקניתי גם איזה דבש כזה עם קליפות תפוזים אני יודעת מה, משהוא תוצרת ישראל. נסעתי לקהיר, צלצלתי לחבר שלי אמרתי לו הבאתי את הדברים ואז הוא אמר תבואי אליי הערב הלילה ואדל אימאם יהיה. והוא הזמין חבורה מאוד גדולה של אנשים וכולם אמרו כשהגשתי לו את הסברה את הבקבוק, אמרו נו נו תפתח. הוא אמר "לא לא לא לא, זה שלי אני לא פותח את הבקבוק הזה". אחרי איזה אני יודעת מה חצי שנה משהו כזה, היה חודש רמדאן, עכשיו בחודש רמדאן יש סדרות לטלוויזיה ואני רואה סדרת ריגול, כל שנה היה סדרת ריגול ישראלית- מצרי שמסדר אותנו ומרגל בישראל. ואז מראים בסדרה את חדרו של ראש המוסד ונור שריף הוא ראש המוסד ומה אני רואה על השולחן? כמובן את הבקבוק ואת הדבש. זה היה מצחיק נורא
שרון: המתנה הפכה להיות פרופס?
סמדר: כן
שרון: יפה אז אחרי שפתחנו סוגריים מקסימים על הקשר האישי, נחזור וננסה לשרטט לסיכום את התפקיד של מצרים ביום שאחרי. מצד אחד היא גם תרוויח כפי שאמרת מהכסף שיגיע ותשומת הלב העולמית כמתווכת, אבל אנחנו נראה את מצרים מעורבת בהסדר ברצועת עזה ביום שאחרי?
סמדר: בוודאי, בוודאי. אין שום ספק. היא גובלת בעזה, היא לא תרפה מהנושא הזה. צריך לשים לב, אני אחזור לנושא של הבחירות במצרים. עכשיו יש בחירות לנשיאות בימים האלה, אין תעמולת בחירות. אין. יש ארבעה מועמדים, שלושה מופיעים כל הזמן בטלוויזיה, א-סיסי כמובן מתראיין וכו', אבל הוא אמר חד משמעית אני לא עושה תעמולת בחירות אני רק בענייני עזה. זה דבר מדהים, אני לא ראיתי את זה אף פעם.
שרון: כשמדברים על איזשהו ניהול בינלאומי של הפתרון שיהיה בעזה, אנחנו נראה את מצרים מאוד בולטת ודואגת גם לאינטרסים שלה שלא תקבל פלסטינים
סמדר: אני רוצה לראות את הניהול הבינלאומי, מי ירכיב אותו. יש שלוש אפשרויות, מדברים על ניהול בין ערבי, מדברים על ניהול שכאילו אבו מאזן ייקח את הגדה תחת שלטונו, אני לא רואה את שתי האפשרויות האלה.
שרון: בישראל כבר הכחישו את האופציה הזאת…
סמדר: והדבר השלישי זה ניהול אמריקאי ואני לא רואה גם את ארצות הברית שולחת חיילים אמריקאים. כמובן צריך לחכות לעוד כמה ימים לראות איך הסבב הזה מתקדם או מסתיים או ממשיך. ולראות את השיחות האלה בקטאר זה דבר מאוד חשוב כי שם בקטאר, אבל גם בקהיר, ייגזר גורלה של עזה.
שרון: סמדר פרי תודה רבה לך, תמיד מרתק.
סמדר: תודה רבה
(מוזיקה)
שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו. מה הסרט המצרי האהוב עליכם?
את הכותרת אפשר למצוא גם באתר ווינט או באפליקציה בנייד או ברכב ואם הגעתם עד פה אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו על המעצמה שמשקיעה מיליארדים ביבשת וגם בסכר שמפריע למצרים, מהפלסטינים קצת פחות אכפת לה… חפשו את הפרק "ארצות הברית מאחורייך- האינטרס הסיני במלחמה".
תחקיר הפקה ועריכה גיא סלם ועדן דוידוב, סאונד סתיו בצללי. אני שרון קידון שמרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments