הכותרת - כך איראן מנסה לתקוף ישראלים בחו"ל

במלחמה הנוכחית שדה הקרב התרחב גם מחוץ למזרח התיכון. שני ניסיונות פיגוע בשגרירויות ישראליות, דיפלומט שהותקף, וזינוק משמעותי באירועי אנטישמיות. איך איראן וחמאס פועלים מבלי להשאיר סימנים? איזה מדינות הכי מסוכנות לישראלים? ומה ישראל עושה נגד התקיפות?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/02/2024.

קריינית: אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.

(מוזיקה)

[הקלטה]: שדרן: "Now the arrested suspected terrorists official say they were plotting attacks in Jewish sites in Europe."

[הקלטה]: שדרנית: "Indian authorities are investigating a huge blast that accrued near the Israeli embassy in New Delhi."

[הקלטה]: שדרנית: "Members of Hamas and others accused of planning terrorist attacks in Europe have been arrested in Germany."

[הקלטה]: שדרן: "Greece police claim that they have arrested two Pakistani nationals, reportedly members of a group that was planning an attack against an Israeli restaurant in the city of Athens, in Greece."

טל: הדיווחים האלה ששמענו עכשיו, הם רק קצה המזלג. הטרור והאנטישמיות בעולם חוגגים. בארצות הברית 1,200 הפגנות שבהם היו ביטויים אנטישמים ואנטי ציונים, או תמיכה בטרור. עליה של 1,000% במספר הפוסטים האנטישמים ברשת. ועליה של 540% באיומי השווא בהטמנת פצצות נגד מוסדות יהודים ובתי כנסת. בצרפת, מאז שבעה באוקטובר, 1,800 ארועים אנטישמים, יותר מפי 4 בהשוואה לשנת 2022 כולה. בבריטניה, נרשם מספר הארועים האנטישמים הגבוה ביותר מאז שהחל תיעוד המקרים בשנת 84'. בגרמניה, מאז שבעה באוקטובר, 29 אירועים אנטישמיים בכל יום בממוצע. בקנדה, עלייה של 800 אחוז בהתקפי אנטישמיות, שני ניסיונות הצתה, יריות לעבר בתי ספר יהודים, וצעיר מוסלמי שנעצר בחשד שתכנן לבצע פיגוע גדול נגד הקהילה המקומית. אז אפשר לסכם ככה, מסוכן להיות יהודי בחו״ל. אני טל זרביב-מנור, וזאת ״הכותרת״.

(מוזיקה)

איתמר אייכנר, הכתב המדיני של ״ידיעות אחרונות״ ו״Ynet״. אתה מדווח על ניסיונות פיגוע נגד יהודים שלשמחתנו לא יוצאים לפועל, בכל מיני מקומות מסביב לגלובוס. זה רק אני או שיש יותר ויותר מקרים כאלה?

איתמר: כן, בהחלט. מאז תחילת המלחמה, מזהים מאמצים מוגברים מצד איראן והשלוחים שלה, עם איזה חידוש שנוסף לפה מרכיב של חמאס חו״ל, שלא היה מאוד דומיננטי עד עכשיו, לפגוע גם ביעדים ישראליים, וגם ביעדים יהודיים ברחבי העולם. זה משהו שהתחיל, אמנם לפני המלחמה, אם אתם זוכרים בשנה האחרונה, היו כמה וכמה סיכולים של המוסד של פיגועים נגד יעדים ישראלים, היה לנו בקפריסין, היה לנו ביוון, היו לנו באפריקה, היו לנו גם באירופה, היה לנו בברזיל, אבל זה קיבל בוסט מאוד מאוד גדול מאז פרוץ המלחמה. גם בגלל שהאיראנים הגבירו מאמץ וגם כמובן חיזבאללה, אבל גם בגלל שחמאס חו״ל נכנס לעניין הזה בכל הכוח, וממש הפעיל מנגנונים של פיגועי חו״ל. וכאן גם נכנס השב״כ לתמונה, כי השב״כ הוא זה שטיפל בחמאס, ונתן כאן תמיכה מאוד משמעותית למאמצים של המוסד לסיכול פיגועים. בסך הכל אנחנו ממש רואים ניסיונות חוזרים ונשנים לפיגועים.

טל: איפה למשל?

איתמר: אז זהו, נתחיל באמת בפיגוע האחרון שקרה בשוודיה ונגד שגרירות ישראל בשטוקהולם.

[הקלטה של שדרנית בשוודית]

טל: אלמונים השליכו רימון רסס לתוך חצר השגרירות. זה היה אחרי פתיחת השגרירות, כי בבוקר יש נוהל של סריקה ולא ראו את הרימון הזה בהתחלה, ככה זה נעשה כאילו אחרי הבוקר, אחרי שעות הבוקר, ולמרבה המזל, הרימון הזה לא התפוצץ. הוזעקו חבלנים, היה אירוע גדול, וחד משמעית, שגרירנו בשוודיה אמר שמדובר בניסיון פיגוע, וזה מגיע אחרי שסוכל ניסיון פיגוע קודם, ממש בחודשים האחרונים בשוודיה נגד שגרירות ישראל, ליתר דיוק נגד שגריר ישראל בשוודיה, זיו נבו קולמן, ממש ניסיון התנקשות. וזה חלק מאותה רשת, שהזכרתי קודם, של חמאס חו״ל, שאותם משייכים לסאלח ערורי, ולעוד שני אנשים שביחד איתו חוסלו בביירות.

[הקלטה]: שדרן: "Breaking news are coming out of Lebanon, where an Israeli drone has assassinated Saleh Al Arouri, a senior official from Hamas. At least 4 people died in the strike, which took place in the southern part of Lebanon's capital, Beirut."

איתמר: הם עמדו בראש ממנגנוני פיגועי חו״ל של חמאס, והם ממש הפעילו רשת שעבדה בכמה וכמה מקומות, יודעים על דנמרק, יודעים על שוודיה, יודעים על גרמניה, יודעים על הולנד. אבל אני חושב שהחקירה נמשכת, ויכול להיות שיגלו מדינות נוספות. בכל המקומות האלה הם אגב עובדו, או עובדים באותה שיטה, שהם לוקחים גורמים פליליים מקומיים, זה נוהג שהאיראנים אגב מפעילים, האיראנים תמיד מחפשים גורמים פליליים מקומיים, מנסים לבקש מהם לבצע את הפיגוע, ככה הם גם מרחיקים עדות, יש להם מה שנקרא מרחב הכחשה, שהם יגידו זה לא אנחנו, אבל תודה לאל, המוסד יושב כאן מאוד מאוד חזק, גם השב״כ, ומצליחים ממש לסכל את הדברים האלה מראש. למשל, אתמול לא היה סיכון! כי סך הכל הרימון נזרק, אבל למרבה המזל לא, לא התפוצץ. אגב לאותו ארגון מקומי, ארגון פשיעה מקומי, יש שם, קוראים לו loyal to familia, LTF, זאת אומרת ממש גוף מסודר…

טל: וואו.

איתמר: שאמור להביא להם יעדים, מבצעים מעקבים, ומנסים לעשות פיגועים. הגוף הזה אפילו הוצא מחוץ לחוק בדנמרק ב-2021, וחלק מהפעילים שלו ברחו ללבנון, מדובר בין השאר בלבנונים, בסורים, באיראנים. וזאת השיטה האיראנית, האיראנים ממש מפעילים את המודוס אופרנדי הזה, וזה דבר שהוא מאוד מאוד מדהים את ישראל, יושבים על זה מאוד מאוד חזק עכשיו כמובן. לא סתם הם בוחרים בשגרירויות, כי שגרירויות מאוד קל לזהות, יש להן כתובת…

טל: יש דגל.

איתמר: יש דגל.

טל: בטח הרבה יותר קל לזהות ששם יש יהודים.

איתמר: נכון. אבל זה לא אומר שהם לא מחפשים גם ישראלים, וישראלים אגב הם הרבה יותר חשופים, כי אין עליהם אבטחה, ולכן המטה ללוחמה בטרור במל״ל, במטה לביטחון לאומי, הוציא כבר בשלב מוקדם של המלחמה, אזהרת מסע די חסרת תקדים, שממש המליצה לישראלים…

טל: כמעט לא לנסוע לשום מקום! זו פריסה מטורפת של מדינות.

איתמר: נכון. נכון, זאת אומרת, אמרו אם זה לא חיוני, תשקלו את זה מחדש, זה לא אומר שלא טסים, טסים, אם מסתכלים על הנתונים של האנשים שעוברים בנתב״ג, אז טסים בערך ביום 20 אלף איש, רובם ישראלים. זאת אומרת, ישראלים טסים לכל העולם. שואלת אותי אם זה מסוכן? אני לא חושב, אם אתה יודע להצניע את הישראליות שלך, ואת יודעת אתה לא צועק בכל מקום שאתה ישראלי, ואתה לא הולך להפגנות, ואתה לא בהכרח מנופף בדגל ישראל, אין סיבה לכאורה שידעו עליך, ואפשר להתנהל בצורה אחראית, ולהגן על עצמך. כמובן, שיש מקומות יותר רגישים, כן? מערב אירופה וארצות הברית הם פחות רגישים, ואפשר להסתובב במדינות מוסלמיות כאלה או אחרות. למשל לגבי המזרח התיכון אגב, המל״ל הוציא כבר ביום הראשון של המלחמה אזהרה לא לנסוע למדינות מזרח תיכון, גם לא לטורקיה, מצרים, ירדן, כמובן…

טל: כן.

איתמר: … המפרץ הפרסי, מדינות האמירויות.

טל: אבל כל מה שדיברנו עליו עכשיו, זה ברמת הממש ארגוני טרור, או תאים של ארגוני טרור. זה מדויק לומר שיש גם עלייה באנטישמיות, שבעקבותיה יש יותר ניסיונות לפגע ביהודים?

טל: כן. יש בשנת 23', בעצם, למרות שהמלחמה התחילה רק בשביעי באוקטובר, מזהים זינוק של 235 אחוז באירועי אנטישמיות בהשוואה ל-22', לשנת 22', כאשר רק 43 אחוז מהאירועים האלה היו בארצות הברית, ו-35 אחוז באירופה. מה שמדאיג בתוך זה, זה שנרשמה עלייה של 33 אחוזים בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים, בהשוואה לשנת 2022, ומעריכים שמחציתם קשורים למלחמה בעזה.

טל: כשבוא נעשה רגע סדר, אירועים אנטישמיים אלימים זה אומר שיש ממש אלימות פיזית, ואירועים אנטישמיים שאינם אלימים, מה זה ריסוס של גרפיטי, לצורך העניין?

איתמר: לא, לא! כשמדברים על אירועים אלימים, אז בואי, היה רצח בלוס אנג'לס! נרצח מפגין שהניף דגל ישראל, אמנם שם יש ויכוח, כאילו פגע בו, נתן לו מכה, וכתוצאה מזה הוא נפל על המדרכה ואחר כך מת מפצעיו, הוא לא מואשם ברצח, אבל היה פה אירוע שהתחיל בגלל הפגנה, בגלל הנפת דגל ישראל.

[הקלטה]: שדרן: "'We're going to begin with breaking news, a pro Palestinian protest turns deadly, after an elderly Jewish man was hit over the head with a megaphone by a Palestinian protester."

איתמר: והיו עוד מקרים של פגיעות ביהודים… ובצרפת, בגרמניה. יש גם בגרמניה עלייה מאוד מאוד גדולה, אם כי בגרמניה צריך לשבח את השלטונות ששם הם מתייחסים לזה מאוד מאוד בחומרה, לא לוקחים שום דיווח, עושים פעולות משמעותיות, ומיד עוצרים כל הפגנה אלימה ובאמת עושים עבודה נהדרת שם, בהגנה על היהודים. אבל בכל הקהילות היהודיות, זה משהו שקיים בכל מקום באירופה, למשל, אנשים מורידים סממנים יהודים, יודעים שזה לא הזמן ללכת עם כיפה, לא… מורידים שרשראות של מגן דוד. בפירוש החיים לא חזרו לשגרה באירופה, מסוכן ללכת ברחובות ליהודי לצערנו.

טל: מסוכן להיות יהודי, כן. וכמובן, אולי העלייה הכי דרמטית באנטישמיות, כמו שראינו מאז ה-7 באוקטובר היא באוניברסיטאות, זינוק של 700 אחוזים במספר האירועים האנטישמים בקמפוסים.

[הקלטה]: שדרן כשברקע קולות מהפגנה פרו פלסטינית: "Videos on social media show pro Palestinian demonstrators at this NYC college chanting 'Free Palestine', with Jewish students in the school library standing in fear, as the demonstrators banged on those door. While worries grow in America, anti-semetic violence looms."

איתמר: כן, שמה יש באמת עניין… זה אגב, צריך לומר, לא רק בארצות הברית, בארצות הברית זה אולי הכי חמור, אבל זה גם קורה באירופה. שמעתי עדויות שסטודנטיות יהודיות, אחת מאוניברסיטת כרוניגן ואחת מאוניברסיטה בבריטניה, שאני לא זוכר את שמה, באמת ממש מדכא לשמוע מה שהן מספרות. להיות סטודנט יהודי באוניברסיטה בהולנד, זה פשוט להיחשב כשגרירה הרשמית של מדינת ישראל. יצעקו עליהם, יאיימו עליהם, בכיתה הם ישמעו מהמרצה שמדינה מדינת ישראל זה מדינה שמבצעת רצח עם, וכל הסטודנטים יסתכלו עליהם באותו רגע, כי הם שגרירת מדינת ישראל באותו רגע, כן? מה זה משנה שהיא בכלל, מה היא קשורה? מה היא אשמה במה שנעשה בישראל? והסטודנטיות אלה שבאים להנהלות של האוניברסיטאות ואומרים להם, תראו מה אתם עושים, אתם יוצרים כאן אווירה אנטי-ישראלית, שאנחנו משלמים את המחיר! תגנו עלינו, תיצרו פה מקום בטוח ללימודים. והם אומרים, הקמפוסים הם לא מקום בטוח ליהודים ולישראלים היום.

טל: ועל איזה עוד אירועים אולי, כמובן במרכאות, ״קטנים״ יותר אתה שומע מהקהילות היהודיות? כל מיני הצקות למיניהן?

איתמר: יש כל הזמן, מרססים צלבי קרס על מעונות, על חדרים של יהודים, מפיצים פליירים, פליירים שכתוב ׳יהודים החוצה׳ ו׳כאן גרים יהודים׳. היה את האירוע המפורסם, זה לא בקמפוסים, אבל אירוע בפריז…

[הקלטה]: שדרן: "This is photage out of Paris France today, overnight around 60 Stars of David were spray painted on buildings in the southern district of Paris. Authorities in France do not know who is responsible, or what their motives were, but given the history of the symbol, the act is being investigated as a potential hate crime."

איתמר: רוססו באותו יום בכמה רבעים שונים של פריס, סימנים כאן… מגן דוד, זאת אומרת פה גר יהודי. זה האירוע שהכניס ממש לבהלה את הקהילה היהודית. ואחרי זה התברר, זה מדובר באירוע שמשוייך איכשהו לרוסיה. שרוסיה רצתה לעשות מין אירוע שמגביר את אי השקט בתוך המדינה, והפעילה, גם להבדיל, ממה שסיפרתי קודם, והפעילה גורמי פשיעה מקומיים, אנשים שהגיעו ממולדובה, ושלחו אותם לעשרות בתים של יהודים, במקומות שונים לגמרי של פריז! זאת אומרת, לא אותו רחוב או אותה שכונה, אלא שכונות אחרות לגמרי, ובאותה שעה, באותו רגע, ביצעו את אותו אירוע, כדי ליצור ממש פיגוע תודעתי שלא בטוח ליהודים להיות בפריז. זה משהו שמאוד הדאיג את הצרפתים. הצרפתים הפנו אצבע מאשימה לרוסיה, שרוסיה עשתה את זה, רוסיה כמובן הכחישה. אבל אם הולכים אחורה ומסתכלים מה קרה ברוסיה בתקופה הזאת, אז רואים עלייה מאוד מאוד משמעותית באנטישמיות ברשתות הרוסיות. ראינו את האירוע המפורסם בדגסטן.

[הקלטה]: שדרן כשברקע קריאות של מוחים מהאירוע בדגסטן: "A crowd of hundreds stormed the airport in the capital city Makhachkala, at around 7pm. A plane was arriving from Tel Aviv, the mob was headed for that plane, now sitting on that runway."

איתמר: אלפים הסתערו על טיסה שהגיעה מישראל ורצו לבצע שפטים בנוסעים, ורק בנס, ממש בנס! הנוסעים האלה חולצו ברגע האחרון במסוק צבאי, בסיס צבאי רוסי, וממש ניצלו. זה ממש אירוע שיכול היה להיגמר באסון.

טל: אז בעצם הרוסים, אנחנו מסמנים אותם כאיזשהו מוקד בעייתי אחד. ואמרת קודם שהרבה מהשליחים של אותן ניסיונות בפיגוע, הם סורים. אז אפשר להגיד שמשבר הפליטים באירופה בעצם הביא לכך שיש יותר פעילים פוטנציאלים, מפגעים פוטנציאלים?

איתמר: זה לא רק סוריה! יש מהגרים מאוד הרבה מדינות מוסלמיות, אפגניסטן, בנגלדש. זה לא אומר שהם בהכרח מבצעים פיגועים, אבל הם כן ילכו להפגנות נגד ישראל, הם כן יניפו כרזות נגד ישראל. הם בפירוש נותנים רוח גבית להפגנות האלה. אבל ברור שהן מאורגנות וממומנות על ידי גורמים יותר מדינתיים, אם זה איראן, ואם זה תנועת ה-BDS שנצלה את המלחמה הזאת באמת לעשות מה שהיא לא עשתה הרבה שנים, וזה להעמיד את ישראל על ספסל הנאשמים! זה הגיע עד לבית הדין הבינלאומי…

טל: עד להאג.

איתמר: … עם התביעה המגוחכת הזאת של דרום אפריקה, אבל שגורמת לישראל הרבה הרבה נזק. זאת אומרת, הם הצליחו לעשות כאן… לנצל את המלחמה ולהביא הישגים במחאות שהם לא הביאו הרבה שנים. אגב, נקודה נוספת שצריך להתייחס אליה זה, מה עובר על הדיפלומטים הישראלים בתקופה הזאת, צריך לדבר על זה.

[הקלטה]: שדרן: "An Israeli diplomat working in China is stable in hospital after an apparent knife attack in Beijing."

איתמר: מדובר באלפי ישראלים, בין אם דיפלומטים, או בין אם איפשהו נספחים של השגרירויות, ומאז פרוץ המלחמה, עוברת עליהם תקופה מאוד קשה. בשבועות ובחודשים הראשונים נאסר עליהם לצאת מהבית. אני יכול לספר לך על דיפלומטית במדינה בחו״ל, שבשבועות הראשונים של המלחמה נאסר עליה לצאת מהבית, אפילו לחדר הכושר בבניין! פשוט לא לזוז, לא ללכת למסעדות, לא ללכת לתיאטרון, ימים שלמים גם לפעמים לא לצאת מהבית לשגרירות, לבצע את העבודה מהבית! במדינות מסוימות נסגרו שגרירויות, שינו הרגלים של לא ללכת לעבודה, לא ללכת לפעילות, לא ללכת לפגישות, כדי להוריד למינימום את הסיכוי לפיגוע, כי הניחו שיש ניסיונות פיגוע, היו התרעות גם על ניסיונות פיגוע! אנשים יכולים לדמיין שמדובר במדינות רגישות, בעייתיות, אבל לא בהכרח! גם במערב אירופה היו כאלה. היו דיפלומטים במערב אירופה שלא יצאו מהבית. אגב, לא במדינה אחת, לא בשתיים ולא בשלוש.

טל: אני חושבת גם על המשפחות שלהם! אפילו יותר מפחיד מהם עצמם. זאת אומרת, אם אני נכנסת לנעליים שלהם לרגע, זה הילדים שלהם שנמצאים איתם בשליחות, ובני הזוג או בנות הזוג.

איתמר: נכון, זה ממש להרגיש במצור, אני רוצה להזכיר לך, זה גם פורסם שבלונדון, בניו יורק, בפריז היו ימים, כמה ימים, כן? לא הרבה. שבתי ספר יהודים, ובתוכם כמובן מן הסתם גם ילדי השליחים הישראלים, לא הלכו ללימודים, הם נשארו בבית. זה אמנם כבר לא קיים, די חזרו פה לשגרה, גם כל הכללים המחמירים האלה קצת השתנו במדינות מסוימת, יש קצת יותר הקלה, אבל עדיין גורמי הביטחון עם יד על הדופק. אני חייב להגיד שחטיבת הביטחון של משרד החוץ היא נקראת בטמ״ח, עושה פה עבודה מסביב לשעון, כמובן מעורבים בזה כל גורמי הביטחון, השב״כ, המוסד. משקיעים פה גם הרבה מאוד משאבים, כי גם מדובר בתגבורים של מאבטחים, ובהזזות של מאבטחים. לפעמים גם בהזזות של צוותי שגרירות שלמה שמעבירים אותם מנקודה א' לנקודה ב', כי בנקודה ב' יותר בטוח, זה גם קרה. וזה סיפור מאוד מאוד מורכב, מי שמנהל את זה, זה נעשה מחמ"ל במשרד החוץ בירושלים, ושוברים את הראש איך למנוע את הפיגועים האלה, ואגב לפעמים זה מגיע למצב שהדיפלומטים צועקים ׳אנחנו לא יכולים יותר, אתם הורסים לנו את החיים, אנחנו לא חיים׳, אז לכן היו הקלות פה והבינו שאי אפשר לאורך זמן להחזיק אותם בתנאי מצור כאלה, והיו הקלות באמת בכמה מדינות.

טל: כן, זה ממש סגר, רק בלי שיש קורונה מסביב.

איתמר: נכון. נכון.

טל: … אל האפקט של המלחמה.

איתמר: נכון. זה מזכיר לי שפעם, לא בגל הזה, באחד הגלים הקודמים של התרעות ופיגועים אחרי איזה תור חיסול, אני כבר לא זוכר איזה, נדמה לי של פחרי זאדה, של תוכנית הגרעין האיראנית, הייתה כוננות עליונה בעולם שינסו לפגוע בישראלים, גם אז היו כללים מאוד מחמירים על הדיפלומטים שלנו, לא לזוז, לא לצאת מהבית ולהמעיט בתנועות. ואני זוכר אז שדיפלומט סיפר לי שהוא יוצא מהבית, נגיד לקחת את הילדים לבית ספר, הוא פשוט צריך לחשוב כל רגע מי ינסה לפגוע בו, צלף או מישהו שישים לו מטען במכונית או משהו כזה, זה פשוט לא נעים. אז מי שחושב שלהיות דיפלומט ישראלי בחו״ל זה רק קוקטיילים וכיף, צריך להבין שזו סכנה מאוד גדולה.

טל: עכשיו, דיברת קודם על אזהרת מסע, ואני מבינה שלצד ניסיונות הפיגוע, יש המון סיכולים שמתבססים על מודיעין. השאלה היא, האם אחרי הכישלון של 7 באוקטובר, תפיסת המודיעין השתנתה? אולי כוחות הביטחון יוזמים יותר?

איתמר: אני חושב שהפעילות שלהם בפירוש משתנה כל הזמן, מתרחבת. הם פותחים את כל האוזניים והרדארים שלהם. יש גם המון שיתופי פעולה עם מדינות מקומיות, אגב רואים שהמדינות כמעט בכל העולם מתייחסות לזה בשיא הרצינות, זה גם כן חלק מהעניין, שיש קשר טוב עם מדינה, אז אתה פורס לפניה את תמונת המודיעין, אתה אומר לה תשמעי, גם יהודים וגם ישראלים הם יעד לפיגוע, אתם לא רוצים שיהיה פיגוע במדינה שלכם, ואתה רואה שבסך הכל ברוב, רוב רובן של המדינות, אתה רואה שגורמי הביטחון המקומיים לקחו את זה ברצינות, אתה רואה ניידות משטרה ליד בתים של דיפלומטים ישראלים, ליד שגרירויות, וודאי ליד בתי כנסת, מוסדות יהודים, מוסדות ישראלים כאלה ואחרים. אתה רואה תגבורי אבטחה משמעותיים, זה נמשך לדעתי עד היום, ובפירוש… את יודעת, הבעיה בדברים האלו שזה לא הרמטי! אתה לא… אתה אף פעם לא יודע מאיפה זה יבוא. ושוב, מה שאתה יכול לספק איזה שהיא טבעת הגנה לשליח, אתה לא יכול לספק טבעת הגנה לאזרח ישראלי שנסע לנופשון בפריז או ברומא. לכן אתה מתנהל פה במרחב אי הוודאות פה הוא מאוד מאוד גדול, ויש בהחלט חשש שיהיו אירועים מקומיים. אני מזכיר לך את האירוע שהיה באוניברסיטה בפראג.

[הקלטה]: שדרנית: "We begin in central Europe with a rare deadly mass shooting on a university campus. At least 14 people were killed , and 25 others wounded, when a lone gunman opened fire from the roof of a building at Charles University in Prague."

איתמר: סטודנט נכנס לפקולטה וירה, זה אמנם לא היה אנטישמי ולא נגד ישראל, אבל זה היה בדקות הראשונות, היה בהחלט חשש שמדובר בפיגוע נגד יהודים/ישראלים, כי זה גם היה במרכז העיר. אירועים יכולים לקרות, וגם כוננות מוגברת היא לא ערובה לזה שלא יקרו אירועים.

(מוזיקה)

טל: אנחנו יודעים שהמלחמה הזאת הולכת ככה להמשיך איתנו עמוק לתוך 2024, וישראלים בתקופה הזאת הם לא אוהבים להגיד שהם נוסעים לטייל בחו״ל, אלא הם נוסעים לשאוף אוויר ולהתאוורר מהמלחמה. אז תגיד, תסביר לנו, איפה אנחנו יכולים עוד לטייל בבטחה? האם בכלל יש מקום בטוח בשבילנו בעולם?

איתמר: טוב, תראי, פעם בטורקיה… הייתה יעד פופולארי ואטרקטיבי, זה כבר לא יקרה, כן? אין טיסות גם לטורקיה, אז אני חושב שישראלים בעונה הזאת של החגים המתקרבים, לא יסעו לטורקיה. אבל אני חושב שלא צריכה להיות בעיה לנסוע ליעדים אחרים, אם זה יוון, אם זה גיאורגיה, אם זה מערב אירופה, ארצות הברית. אני לא חושב שאנשים צריכים לחשוב לא לנסוע. הם צריכים להיות יותר זהירים, פחות לנופף… לא אל תלכו עם חולצות של גולני וכובעים עם מגן דוד, אל תנופפו בדגלי ישראל, אז תשמרו על פרופיל נמוך, זה תמיד טוב.

טל: איתמר אייכנר, תודה רבה רבה.

איתמר: תודה רבה.

(מוזיקה)

טל: ועד כאן ״הכותרת״ להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל פודקאסט או בספוטיפיי, כדאי לכם. מוזמנים לדרג אותנו או להגיב לנו- איפה אתם מרגישים הכי בטוח בחו״ל? את ״הכותרת״ אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה, בנייד או במכונית.

אם הגעתם עד לפה, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו על מי שפעם היו עושים פיגועים באירופה וכעת פועלים דווקא באיראן, חפשו את הפרק: ״הדעאש שלכם חזר״.

תחקיר, הפקה ועריכה גיא סלם ועדן דוידוב.

ני טל זרביב-מנור, שמרו על עצמכם.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה