הכותרת - מהומות בלשכת הגיוס: הקרב על עתיד צה"ל

הפגנות סוערות של חרדים קיצוניים בתל השומר מאיימות לשבש את התחלת תהליך גיוס החרדים לצה"ל. האם גיוס אלף חרדים יספיק לפתור את המחסור בכוח אדם? כיצד משפיע המצב על חיילי הסדיר והמילואים? יואב זיתון, כתבנו הצבאי, מנתח את משבר כוח האדם בצה"ל בעקבות המלחמה ובוחן את ההשלכות של גיוס החרדים לצבא. האם גם מערך הקבע עומד בפני קריסה? ומה צפוי בהמשך המאבק על עתיד הצבא?  

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/08/2024.

קריין: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקאסטים".

[מוזיקת פתיחה]

[הקלטה] הרמטכ"ל הרצי הלוי: "אנחנו רואים היום צורך. תראו, צה"ל צריך היום יותר גדודים."

שרון: כיום אין שום דרך להתחמק מזה. ברור כי לצה"ל דרושים עוד חיילים ובעיקר עוד לוחמים וכמה שיותר מהר. הלחימה בחזית הדרומית נמשכת, במקביל ישנה הסלמה בזירה הצפונית ופתיחת חזיתות נוספות מתימן ועד איראן. הצבא הקטן והחכם צריך לגדול.

[הקלטה] הרמטכ"ל הרצי הלוי: "אם אנחנו מקימים היום גדוד חרדי שמחזיק גזרה גדודית באחד הגבולות, אנחנו יכולים לחסוך גיוס של 12 גדודי מילואים על פני מחזור שנתי."

שרון: לאחר סערה פוליטית, משפטית וציבורית, אתמול החל צעד ראשון של גיוס חרדים, שלא ידוע עד כמה הוא יצליח. במקביל הכנסת צריכה להשלים את החקיקה כדי להאריך את שירות הסדיר והמילואים. כמה חיילים חסרים לצה"ל, והאם ניסיון הגיוס של חרדים יעזור לסגירת הפער הזה? מדוע תהליך החקיקה תקוע, וכיצד חוסר הוודאות משפיע על חיילי הסדיר והמילואים?

אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".

[מוזיקת רקע מסתיימת]

[חסות]

שלום לכתבנו הצבאי, יואב זיתון.

יואב: שלום שלום, שרון.

שרון: אתמול היה אמור להיות יום היסטורי מבחינת החברה הישראלית, כשחרדים קיבלו צווי גיוס לצה"ל. אתמול והיום היו אמורים להתגייס, או להתראיין. תסביר לנו מה היה אמור לקרות.

יואב: כן, אז למעשה צה"ל התחיל לפני כשבועיים ימים, מהלך באמת ראשון מסוגו, בהתאם לפסיקת בג"ץ, פסיקת השוויון בנטל, אבל בעיקר לאור העובדה שאין חוק חדש, עם מתווה חדש לגיוס חרדים, ולכן בלית ברירה, אחרי שהממשלה והכנסת דחו ודחו ומרחו ומרחו, נאלצים להשתמש ולהישען משפטית על החוק הקיים, שאמור לגייס גם 63,000 צעירים חרדים שיש במאתר. כמובן, צה"ל לא מגייס את כל הכמות הגדולה הזו, ומתחיל מבחינתו, מבחינת המסוגלות שלו, לגייס בשלב הראשון, לפחות בשנה הראשונה, כמות של כ-3,000 צעירים חרדים, רובם אגב, צעירים בטווח של עד גיל 22-23, לפחות לפי היומרה, לפי התוכנית.

[הקלטה] הרמטכ"ל הרצי הלוי: "למה אנחנו מגייסים בשנה הקרובה רק 3,000? צה"ל נמצא במלחמה. צה"ל לא יודע מהיום למחר להביא עוד 20,000 איש. אנחנו רוצים לא רק לגייס בהצלחה, אלא להצליח בגיוס."

יואב: הם קיבלו קודם כל צווי התייצבות ראשונים, מה שנקרא צו ראשון, להגיע למיונים, בבסיס שהותאם לכך במיוחד, ללא מראיינות, ללא בודקות, על טהרת הגברים, ובתנאים של החרדים. הכמות הראשונה, הפעימה הראשונה שנקבעה, זה לכ-1,000, 1,100 פחות או יותר צעירים חרדים, שאותרו במיוחד לאור נתונים שיש לצה"ל, גם בשיחות בדיאלוגים שלו עם הישיבות, כאלה שלא מגיעים ללמוד בישיבות החרדיות, ובעיקר או שהם עובדים או שלא עובדים וגם לא לומדים. בצה"ל מאוד מקווים שהם יגיעו בימים האלה, נתנו להם שבועיים להתייצב, ובסך הכל כל תהליך הגיוס אמור להיות קצר יותר מאשר של מלש"ב מהציבור הכללי או מהציבור הדתי. תהליך כזה אצל מלש"ב חילוני, נגיד, לוקח שנתיים, מגיל 16, פחות או יותר, עד למועד הגיוס, כי יש הרבה מיונים וגיבושים, וכמובן תקופת הבגרויות והתיכון. אצל הצעירים החרדים זה אחרת, לכן תחמו להם את זה, בתהליך מקוצר יותר של חודש וחצי, בתוכו, כאמור, אתמול הגעה של הפעימה הראשונה, של הכמות הראשונה, אלף חרדים לבדיקות למיונים בצו הראשון, ותוך כחודש, פחות או יותר, אם אכן זה יצליח, גיוס בפועל למסלולים שנקבעו להם מראש, כמובן מסלולים יעודיים, מסלולי "גלאט כושר", לא רק בגדודים או ביחידות קרביות, כמו "נצח יהודה", אלא גם במקומות אחרים שנפתחים וייפתחו עבורם בהמשך. נגיד רק שצה"ל מבחינתו, בתוכנית שלו, בתוכנית הגיוס הזו של אכ"א, לוקח בחשבון שלא כל 1,000 הראשונים אכן יתייצבו ויגיעו, וראינו אתמול באמת את המחאות בבקו"ם לאו דווקא של אלה שזומנו [ברקע: צעקות המונים של חרדים המתנגדים לגיוס] אלא יותר של פלגים קיצוניים יותר, שמוחים בהפגנות מהסוג הזה נגד גזרת הגיוס, מבחינתם.

[הקלטה] איש חרדי: "אין שום בעיה, אבל כשזה מגיע למקרה כזה שרוצים, והצבא בעצמו אומר את זה, לחָלֶן אותנו ולעשות אותנו חילוניים - כור היתוך הם קוראים לזה - להוריד אותנו מכל מה שהתורה והערכים שלנו. הם אומרים, "לא… חרדי. אנחנו נעשה את זה חרדי, בלי שום בנות, בלי שום דבר." כמובן, כמובן, אבל אנחנו כבר לא מא… יודעים שמה שהצבא אומר, יש דבר אחד שהוא אומר ויש מה שהוא מקיים."

יואב: אלה שלא יגיעו ולא יתייצבו מתוך ה-1,000 הראשונים שזומנו, מיד צה"ל יוציא כמות דומה למגויסים או למלש"בים חרדים פוטנציאליים אחרים, מתוך כל המאגר הגדול שהוא צבר וסימן. כלומר, תמיד תהיה איזושהי דלתא שתועבר או תידחה לפעימה הבאה, עד אשר יגיעו ליעד הזה של 3,000 בשנה הראשונה, מתוך, כאמור, למעלה מ-60,000 צעירים חרדים ברי-גיוס.

שרון: ממה שאתה יודע, תתבצע מה שנקרא "לכידת עריקים", היה והם לא יגיעו לכל ההליכים של הגיוס עד יום פקודה, עד יום הגיוס, מתכוונים לאכוף את זה?

יואב: אז זהו, שפה באמת יש איזושהי הבהרה מצד צה"ל, שעבריין שכזה, שלא ממלא את החוק ולא מתייצב לצו ראשון, הוא עדיין אזרח, ולכן הסנקציות שיוטלו עליו, הסנקציות הפליליות, הם באחריות אכיפת משטרת ישראל - בין אם זה צו עיכוב יציאה מהארץ או בין אם זה מעצר כאשר הוא בטעות או לא בטעות נתקל במשטרה, בביקורת כזו או אחרת - אלה שכבר יגיעו ויהיו חלק מתהליך הגיוס או השירות ואז ישתמטו, זה באמת תהיה בהחלטה של מצ"ח, לפי מדיניות האכיפה.

אני יודע שלא בכדי הפצ"רית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי, הייתה מעורבת בכל התהליך הזה בחודשים האחרונים, בכל הדיונים של ראשי אכ"א ושל ראשי צה"ל, באמת בעניין סוגיית האכיפה, איך באמת זה יבוצע. אני מתרשם, לפחות מהשיחות שאני עושה, הלא רשמיות, עם גורמים בצה"ל, באכ"א וגם בפרקליטות הצבאית, שלא תהיה נהירה של שוטרים, בין אם כחולים או בין אם צבאיים, לתוך מעוזי החרדים בבני ברק או בירושלים או במקומות אחרים. זאת אומרת, כן יהיה רצון לעשות את זה בהסכמה, בהידברות, לא לבצע אכיפה כל כך מהר, ככה גם לפי הנחייה של השר גלנט לצה"ל, רוצים מאוד בצה"ל שהמהלך הזה יצליח, גם אם הכמות נשמעת קטנה, רוצים מאוד להגיע בתוך שנתיים לכמוּ… - שנתיים וחצי - לכמות של רבבת חיילים חרדים בצה"ל, אומרים זה תהליך שייקח זמן, אבל זו גם כמות מאוד מאוד גדולה שמעולם צה"ל לא ידע, ולכן מבצעים לעשות את זה כמה שיותר, גם בקמפיין הסברה, שאנחנו רואים עכשיו ברשתות, גם בשליחת נציגים, חיילים חרדים, רבנים מתונים לתוך המקומות האלה, שיודעים שבהם לא לומדים בישיבות וגם לא עובדים, כדי לשכנע את אותם צעירים להגיע ולפחות למלא את המכסה הקטנה הזו של 3,000 בשנה הראשונה.

שרון: אז בוא נדבר על התמונה בגדול, בנקודת הזמן שאנחנו מדברים, כשהלחימה בעזה עוד לא הסתיימה, הצפון בהסלמה ועוד חזיתות נפתחות, מה הפער כרגע של חיילים חסרים לסד"כ של צה"ל?

יואב: כרגע הפער, לפי נתונים עדכניים שיש לצה"ל, עומד על כ-10,000 חיילים, שירדו פשוט מהמצבה בעשרת החודשים האחרונים, בין אם מי נהרג בקרב או בלחימה, ובין אם מי שנפצע, וכל זה כאשר התקנים רק עולים. כלומר, יחידות גדלות, במיוחד יחידות קרביות, גדוד שריון ממוצע גדל בתקופה הזו בשיעור של 10-20 אחוזים, בהמשך אפילו אף מעבר לכך, יש יותר פלוגות מילואים שמוסבות להיות פלוגות סדירות, ולכן התקינה, או כמות החיילים הנדרשת, רק מהגידולים האלה, בשל הצורך להגדיל את הצבא, את חטיבות היבשה, רק מפה צריך עוד ועוד אלפי חיילים, בנוסף ל… לאותה רבבה שנפצעו או חלילה נהרגו בקרבות.

נגיד שמבחינת משרד הביטחון, אגף השיקום, מהערכה שהוא מוציא אחת לחודש והיא גם מעודכנת, קצב החיילים שהופכים להיות נכים, גם בגוף וגם בנפש, זה קצב מטורף, ופחות מדברים על זה, זה קצב ממוצע של 1,000 חיילים בחודש שיורדים מהמצבה של צה"ל, גם במילואים וגם בסדיר, ויש לזה משמעויות מאוד מאוד גדולות.

שרון: יואב, אנחנו יודעים לומר מה ההיקף היה לפני שבעה באוקטובר, לשם השוואה?

יואב: לפני שבעה באוקטובר, כמדומני, היו משהו כמו 70 אלף נכי צה"ל, אבל זה לא קשור למצבות הצה"ליות. לצה"ל היו בעיות סד"כ ומשברי כוח אדם אחרים לפני המלחמה הזו, בעיקר במערך הקבע, וכמובן הייתה ירידה במוטיבציה בשנים האחרונות לשירות קרבי - רבים מהצעירים העדיפו ללכת ליחידות סייבר וטכנולוגיה בגלל הבטחת עתידם ושיקולים כאלה.

ראינו מה קרה בשבעה באוקטובר, עד כמה צה"ל היה זקוק ונחוץ לו כוחות יבשה. כך שהצורך בחיילים הוא ממשי ומיידי, לא רק למשימות ברצועת עזה וכמובן בזירות אחרות, אלא בעיקר לשנים הבאות, לשנים קדימה, שבהן תימשך הלחימה ואולי אף תורחב למקומות, לזירות אחרות.

שרון: אז זהו, שלא ממש בנו רק על החרדים, אחד המהלכים היה הארכת השירות הסדיר ושירות המילואים. זה היה מהלך שאמור לספק את הפער הזה.

[הקלטה] הרמטכ"ל הרצי הלוי: "אנחנו ביקשנו מהממשלה, מהכנסת, להאריך את השירות. זה נוגע לצורך. אירועי השבעה באוקטובר מלמדים אותנו שאנחנו בשנים הקרובות נצטרך להגן באמצעות יותר כוחות ולספק מענה טוב יותר, שהוא חלק מהתשובה לדברים הלא טובים שקרו לנו בשבעה באוקטובר."

יואב: נכון, צה"ל ביקשו במקביל מהכנסת לתקן את חוק השירות הצבאי שאומר שחייל משרת שנתיים ושמונה, כפי שאנחנו יודעים, חשבו לעשות את זה עוד לפני המלחמה, אבל בסופו של דבר החליטו, כמובן מהאילוצים של המלחמה והלחימה הארוכה, לבצע את זה כעת. זה תהליך שעוד לא הושלם בכנסת, הוא נמשך ונמתח בגלל מחלוקות שונות ומשונות שיש בין הפוליטיקאים - גם מקורות מימון למהלך הזה, גם עמדה של האוצר, גם סוגיית החרדים.

שרון: מה בעצם קורה? זאת אומרת, למה בעצם הכנסת לא משלימה את המהלך הזה?

יואב: אז כאמור, א' כל, יש לסדר עדיפות להשלים כנראה חוקים אחרים, שיותר חשובים מאשר מצבת הכוחות של צה"ל, וגם זה נושא שנמצא עמוק בתוך הוויכוח בין צה"ל לבין גופים אחרים, גם עם משרד האוצר; וזה בכלל סוגיה ערכית, כי זה מהלך יחסית דרקוני להאריך לשלוש שנים את ה… שירות החובה, והוא דרקוני כי הוא רטרואקטיבי, כלומר הוא תופס ויהיה… ויכלול בתוכו גם את אלה שמשרתים עכשיו.

עכשיו, לאורך השנים היו לא מעט מקרים שבהם פקודות או חוקים חדשים שנכנסו לצה"ל והשפיעו על כלל החיילים לא חלו על מי שכעת משרת, ואני יכול לקחת אותך לדוגמאות כמו "פקודת הזקנים" או הפטורים מגילוח שעוררה סערה לפני כמה שנים, אלא רק על מי שעתיד להתגייס או נמצא בטירונות או בשלבי השירות הראשונים שלו, כדי שלא תהיה אפליה כלפי מי שנמצא כבר באמצע השירות או לקראת סוף השירות, זה מדיניות שעוגנה גם בפסיקות של בג"ץ, כאלה שלא רצו להיות מושפעים או להיפגע או להיות מופלים שהם נמצאים כבר בשלהי השירות הצבאי שלהם. ולכן, במקרה הזה, אני בספק אם תהיה עתירה לבג"צ, אם באמת בית המשפט העליון יתערב וידרוש שהתיקון לחוק הזה, שהארכת השירות לשלוש שנים, לא תהיה תקפה לאלה שמשרתים עכשיו שהם ל"א או מ"א, כלומר מחזור אחרון או לפני אחרון, אלא זה יכלול וייתפס גם עליהם. ולכן הולך ומצטבר תסכול מאוד גדול, שאנחנו שומעים מהשטח, מאותם לוחמים שאמורים להשתחרר או בשבועות האלה או בחודשים הקרובים. הם מאוד רוצים, צריכים וגם ראויים [מוזיקת רקע] לתכנן את העתיד שלהם הקרוב בצורה נורמלית וראויה, בין אם להירשם ללימודים אקדמיים באוקטובר הקרוב, או לתכנן טיול שחרור, להתרענן קצת בצורה נורמלית ואמיתית מעשרה חודשים ארוכים, קשים, מתישים מאוד, של לחימה בשטח אויב. אבל, גם משאירים אותם בערפל קרב, בחוסר ודאות, והיום ללוחמים בדור הזה חוסר הוודאות זה הדבר הכי מתסכל, והכי מעצבן, זה דור שרוצה תשובות, רוצה לדעת מה קורה איתו. הוא כמובן מוכן לתרום, לתת את חייו, לתת את החודשים הארוכים האלה, אולי אפילו שנים של לחימה, אבל הוא רוצה שייתנו לו תשובות ולא יהיה את חוסר הבהירות ואת חוסר הוודאות הזה לגבי העתיד. מבחינתם זה זלזול, שמשאירים אותם ככה באוויר, ואגב, זה חוצה יחידות וחיילות, זה לא רק קיים בקרב המערך הלוחם - חיילים קרביים, לוחמים, שנמצאים כבר חודשים ארוכים, עשרה חודשים אפילו, בלחימה רציפה, רובם בשטח האויב - אלא גם במערך התצפיתניות למשל, קיבלנו מסרים, או קולות, או פניות בימים האחרונים, מתצפיתניות בצפון רמת הגולן, שאמרו להם שהם אוטומטית ממשיכות בצה"ל, הם היו אמורות להשתחרר משירות מלא ממש בימים האלה, הם ממשיכות עוד ארבעה חודשים - איך זה יהיה? בין אם תחת מילואים בצו שמונה, או בין אם הארכת שירות שאולי תושלם החקיקה שלה, בכינוס מיוחד של הכנסת או בין אם לאו. זה ייוודע להם בהמשך.

שרון: יואב, בוא נסביר את המצב. באין חקיקה, אז כרגע משתמשים במערך המילואים, כלומר אומרים לתצפיתניות, "אתן נשארות במילואים", יש לזה גם משמעות תקציבית עבור צה"ל.

יואב: נכון, משמעות אדירה של למעלה ממיליארד שקלים בחודש, כל הימ"מים, הכמות האדירה הזו, כי זה כולל לא רק ימי מילואים, שזה עלות תקציבית אדירה וגדולה - כסף שיכול לשמש דברים או צרכים אחרים לצה"ל, למערכת הביטחון, בטח בשנה כזו קשה, בשנים של לחימה כל כך אינטנסיבית - אלא זה כולל גם כמובן מענקים, הטבות שחיילי מילואים מקבלים, וזה דרך אגב עוד מקור לתסכול בקרב חיילי החובה, חיילים הסדירים הצעירים. הם טוענים, ובמידה רבה של צדק, שלוחמי המילואים, שנתנו 180 ימים, 150 ימים, 200 ימים בלחימה הזו, קיבלו, וגם כמובן בצדק, מענקים מיוחדים מהמדינה בסך 20-30 אלף שקלים בממוצע על התקופה הזו, אבל הלוחמים הסדירים, הצעירים, מה שנקרא "בשר התותחים", לא קיבלו שום אגורה אחת מעבר לגמול החודשי הקבוע, מעבר לדמי הקיום החודשיים שלהם, סדר גודל של 2,000 שקלים בחודש. זאת אומרת, גם לא העלו להם את השכר - למרות שזה לא שכר כמובן, זה דמי קיום - למרות שהם נמצאים עשרה חודשים, באמת, באירוע שאין לו אח ורע בתולדות מלחמות ישראל, עשרה חודשים ברצף, כמעט ברצף, להיות בשטח אויב, זה לא היה באף מלחמה, אבל תוסיפי גם את זה, וגם את העובדה שהם בחוסר ודאות ובערפל לגבי ארבעת החודשים הנוספים, וגם איך הם יהיו אותם ארבעת החודשים הנוספים, ותקבלי את התסכול הגדול שלהם.

אנחנו, בימים האחרונים ניסינו לבדוק מה באמת קורה עם זה מבחינתו של צה"ל, פניתי עם זה לצבא, ליועכ"ל, לגורמי… לגורמים שאחראים גם על הקשר עם משרד האוצר בנושא הזה, וממה שאני התרשמתי וקיבלתי מידע, יש דיונים מתקדמים בין צה"ל לבין משרד האוצר, לתקצב את אותם חיילים שאמורים לשרת עוד ארבעה חודשים נוספים, לוחמים, מעבר למתוכנן - לתת להם שכר של משהו כמו 10,000 שקלים בחודש. זה יתבטא במענקים בסכום משוקלל שיגיע לכ-10,000 אולי אפילו 11,000 שקלים בחודש, בכל חודש מתוך הארבעה חודשים הנוספים האלה. זה עדיין לא אושר סופית, זה עדיין נמצא בדיונים, אבל זה מה שנראה כפתרון מסתמן; זה כמובן פתרון זמני, כלומר זה יהיה תקף רק למחזור הזה שיצטרך לתת ארבעה חודשים אקסטרה, לאחר מכן, במחזורים הבאים, זה כבר יתייצב על סדר גודל של 7,000 שקלים, זה כמובן סכום שהוא מתקרב מאוד לשכר מינימום בישראל. אבל זה לגבי המחזורים הבאים, שיצטרכו לתת ארבעה חודשים, למרות שביום הגיוס שלהם הובטח להם שהם ישרתו כמובן 32 חודשים.

[מוזיקת רקע]

שרון: אז תצפיתניות, לוחמים וחיילים רבים שמשרתים כרגע יידרשו לשרת ארבעה חודשים נוספים. אנשי המילואים שנקראו למלחמה נמצאים באותו המצב כבר עשרה חודשים. אילו צעדים ננקטים כדי לתגמל גם אותם? למה התרומות שהחיילים מקבלים מוחרמות או לא מגיעות אליהם? והאם גם מערך הקבע קרוב לקריסה?

כבר ממשיכים עם זה, בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או follow ולדרג אותנו חמישה כוכבים.

[חסות]

אז דיברנו על הסדיר אבל בוא נדבר על המילואים כי גם משם אתה שומע טענות, כי העומס בסופו של דבר הוא עליהם. אנחנו מדברים על אנשים עם משפחות, עם מקומות עבודה, שבעצם לא רואים מתי האירוע הזה מסתיים, אז גם אם נותנים להם קצת, בוא נגיד, מענקים, זה לא משפר את העובדה שהעומס עליהם. הם אלה שנושאים בנטל.

יואב: כן, וזה יוצר תופעות נורא נורא בעייתיות, שגם בהם צה"ל מנסה להתמודד או להיאבק, אבל זה בעיקר מעיד על כך שאנחנו כבר אחרי השיא של הלחימה הזאת מכל הבחינות, לא רק מבחינת מה שקורה בשטח - התקדמות של כוחות, כיבוש של יעדים, הכרעה של גדודי חמאס ברצועה - אלא גם תופעות של כבר התמסדות או יצירת תבניות או אפילו זמן להתווכח ולהביע מחאה על מה שקורה וממה שסובלים בהם החיילים.

דיברנו מקודם על הסדירים, עכשיו על המילואימניקים, שכמובן נקראים כבר לסבב שני ושלישי ואפילו רביעי של מילואים, גם בשטח העזתי. עכשיו למשל בתקופה הזאתי אוגדה 252, אוגדת מילואים של פיקוד הדרום, שתופסת את משימת החזקת פרוזדור הביתור נצרים בתוך השטח העזתי בצפון הרצועה, גם עוד כמה גזרות בעוטף עזה, כמובן גם בגזרות בט"ש אחרות, וגם כוחות נוספים של מילואים, בכלל, בכל הגזרות והפיקודים.

כך שהעומס על המילואים נמשך, יימשך גם בשנה הקרובה, גם שם הכנסת עדיין לא השלימה את החקיקה, לבקשת צה"ל, שקובעת שכל לוחם מילואים ישרת לפחות 40 ימים בשנה - משהו כמו 42 ימים בשנה, שזה בממוצע פי שלוש מהתקופות שהוא שירת בשנים עברו, לפני השבעה באוקטובר - זאת אומרת הכבדה של פי שלוש בנטל השירות על חיילי המילואים באופן מוסדר וחוקי, ללא צו שמונה וללא מענקים שכרוכים בצו 8, אלא באופן קבוע, שנים קדימה, פי שלוש שירות למילואימניקים השנה וכמובן לשנים הבאות, אז הכנסת גם את זה עוד לא השלימה את החקיקה. ובינתיים בשטח, תסכול מכיוון אחר לגמרי אצל המילואימניקים, נושא שעורר ומעורר עניין רב, במיוחד מאז שפרסמנו אותו לפני כשבועיים: פקודה חדשה של זרוע היבשה שאמורה להסדיר את נושא תרומות הציוד שמקבלים הגדודים, גדודי המילואים בשטח.

[הקלטה] דובר צה"ל דניאל הגרי: "אנחנו קשובים לציבור ולאנשי המילואים ומנסים להבין מה חסר. יהיה ציוד, אנחנו קשובים לסוגיית הציוד, אנחנו מנהלים את זה במוקדים, אנחנו רואים את הפניות שלכם, אנחנו משתפרים."

יואב: ראינו את זה בעיקר בתחילת המלחמה, כאשר היה צריך קרָמיים וקסדות טקטיות וכפפות טקטיות וכל השִפצורים האלה למיניהם שהיה חסר לחיילי המילואים. באופן כללי, במאמר ככה בסוגריים, נגיד שבניגוד למלחמות קודמות, במיוחד בהשוואה ל-2006 בלבנון השנייה, מצב הלוגיסטיקה בצה"ל, לפחות בלחימה ברצועת עזה, הוא טוב מכל הבחינות.

איפה זה בעייתי? אנחנו כמובן נמצאים בשדה לחימה מודרני יותר, ועם אמצעים שלא היו בעבר גם לאויב וגם לצה"ל, ואפשר לראות את זה למשל בסוגיית הרחפנים. היום הרחפנים שנמצאים בשדה הקרב חוסכים מאות אם לא אלפי חיילים פצועים או הרוגים, בגלל שהם מזהים את האויב לפני שהאויב מזהה את החיילים, וגם הם כמובן מאפשרים אבטחה לכוחות שנמצאים בשטח האויב.

הבעיה היא שלצה"ל יש הרבה רחפנים, והוא קונה ומזמין עוד רחפנים מסוגים שונים, רחפנים מבצעיים, אבל בגלל בירוקרטיות צה"ליות כאלה ואחרות, לוקח זמן עד שהן מגיעות בפועל, בקצה, לחייל, לפלוגה, למחלקה, מה שמאלץ את אותם פלוגות של מילואימניקים, כמובן, לא לחכות, כי הם מסתכלים על זה בצורה מקצועית ולאו דווקא דרך הפקודות, והם רוצים לשמור על החיים שלהם ולבצע את המשימה שלהם, אז הם משיגים את האמצעים האלה בתרומות, וזה כמובן התרחב לא רק לרחפנים, שהגיעו בתרומות מסוגים שונים, אלא גם לאמצעים נוספים, אפילו רכבים לוגיסטיים לסט ציוד - לפלוגות המילואים האלה היו רכבים מאוד ישנים - גם חלפים מסוגים שונים, ברכיות, ציוד אישי, דברים שהופכים את החיילים להרבה יותר מדוגמים, להרבה יותר לוחמים.

הבעיה שזה יצר מספר תקלות, אם נקרא לזה כך, [דינג] אחד, רבים מהאמצעים האלה לא חוּיילוּ, לא עברו תקינה, ביקורת ופיקוח, איזושהי רגולציה של גורם צבאי שיגיד זה תקין וניתן לשימוש בשדה הקרב, לחייל, ללוחם. [דינג] ודבר שני, שזה פוגע באחידות ההופעה, יש חיילים שלבושים עם מדים טקטיים מזויפים בצבע שהוא לא חאקי, או לא בצבע של המדים שאנחנו מכירים ויודעים, ואז בהיתקלות, במגע עם אויב, פלוגה אחת או חייל מסוים יכול ללבוש מדים כאלה בצבע אחד, וחיילים אחרים בצבע אחר, זה כמובן סכנה לדו"צים, ולכן יצאו להסדרה הזו בפקודה החדשה. הבעיה היא שהפקודה הזו גם טומנת בחובה סנקציה, שאומרת שמי שלא ימפה ולא ישלח צילומים של כל התרומות שנמצאות אצלו במחסנים, כדי לעשות עם זה סדר ולקבוע מה תקין ומותר ומה אסור ויוצא משימוש, לא תהיה יותר אספקה של ציוד לאותה פלוגה, מי שלא ישתף פעולה עם הפקודה החדשה הזו. זה כאמור עורר מאוד זעם, יש כבר דיווחים ראשונים על החרמות של ציודים שנתרמו לצה"ל. כמובן עדיף שהצבא יעשה את זה בצורה תקינה למען בטיחות החיילים וביטחונם האישי, וגם על הדרך ישחרר כמה בירוקרטיות שתוקעות את העברת התרומות.

שרון: בוא ככה לקראת סיום, ננסה לקבל איזושהי נקודת אור עם כל מה שאמרנו ועם כל התסכולים שיש למערכת. יש בכל זאת, רואים בעקבות המלחמה הזו, איזושהי עלייה במוטיבציה לגיוס לקרבי? אני מרגישה את זה איכותית, מהשטח, אבל השאלה אם יש לזה תיקוף במספרים.

יואב: כן, צה"ל לא מתקשה למלא את השורות, להבנתי גם במחזור הגיוס הנוכחי שממש קורה בימים אלה, מחזור אוגוסט 24', זה כמובן היה ביתר שאת במרץ ובנובמבר, בשני המחזורים הקודמים הקרביים מפרוץ המלחמה. עדיין, כמובן, יש בעיה במערכים מסוימים, כמו התצפיתניות, ולכן גם שם צה"ל נוקט בסדרה של צעדים, הטבות והקלות, ובעיקר שכנועים והסברים, עוד לפני שמתגייסות להגיע לסיירים ולהתפזר לאחר ההכשרה שלהם בגדודי האיסוף בגזרות השונות, אפילו שוקלים להרחיק אותם לבסיסים עורפיים, שלא יהיו בגבולות או בגזרות הבט"ש, כפי שחשפנו לפני כשבועיים. אבל בסך הכל, במערכים הקרביים, איפה שהכי הרבה צריך אנשים, לוחמים, חיילים וחיילות קרביות, צה"ל גם כעת מצליח למלא את השורות.

אבל הוויכוח בתוך החברה הישראלית, ששוב חוזרת [כך במקור] ביתר שאת, זה כמובן מחלחל גם לבני הנוער וגם למשפחות וגם להורים, וזה יכול לעורר בעיות גם במוטיבציה. זה משהו שגם מאוד מודאגים לגביו בצה"ל, לגבי ההמשך. סוגיית המוטיבציה, סימני השאלה שיעלו, זה כבר לא אותה אחדות שהייתה כאן באוקטובר ובנובמבר, ולכן לא לעולם חוסן מבחינתו של צה"ל, ולכן גם אנחנו שומעים המון את המסרים האלה של החשיבות באחדות, מצד מפקדים, מפקדי אוגדות, חטיבות, בנאומים שלהם בתקופה הזאת, מפקד חיל האוויר התבטא בנושא הזה כמה חשוב לשמור על הלכידות, כי כן יש משבר כוח אדם שהולך וגדל, לא דיברנו על זה, אבל דווקא באוכלוסיית משרתי הקבע, אלה שגם נספרים פחות בחודשים הארוכים והאינטנסיביים האלה של הלחימה, זה קורה בעיקר בדרגי הסרן והרב-סרן, סביב הגילאים של 26-27, אנשים שבשירות קבע ששירתו בחודשים הארוכים האלה של הלחימה, שמרגישים מיצוי, שלא מוצאים את העתיד שלהם עם צה"ל, ואני שומע מתוך מפקדים שאמורים לשכנע את אלה שהם רוצים שיישארו, את הטובים ביותר, שפחות ופחות הם מצליחים לשכנע ויש כבר ירידה של 15% בכמות האנשים והקצינים בדרגות האלה שהם רוצים להשאיר, שמעדיפים לא להישאר, ולהשתחרר מצה"ל, לקריירות, לחיים האישיים שלהם, מרגישים שהם כבר תרמו ושירתו, בטח בחודשי הלחימה הארוכים מאז אוקטובר, והם גם אומרים, אנחנו לא נפרדים מצה"ל, אנחנו נמשיך לתרום במילואים, תמצאו לנו תפקיד ב… בגדוד קרבי במילואים, ביחידה טכנולוגית במילואים, ככה שאנחנו לא נוטשים את צה"ל, אבל אנחנו כן רוצים לדאוג גם לביתנו, בטח כשאנחנו מרגישים ורואים את האקלים בחוץ, וגם את האקלים האישי, הכלכלי, שמשפיע על כל אחד מהם, ועל העתיד של כל אחד, שלו ושל משפחתו.

שרון: יואב זיתון, תודה רבה על השיחה.

יואב: תודה.

שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל, ספוטיפיי, או יוטיוב, כדאי לכם.

אתם מוזמנים לדרג אותנו חמישה כוכבים, ולהגיב לנו איך לדעתכם צה"ל יכול להשלים את החוסר בכוח האדם.

את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet, או באפליקציה בנייד וברכב, ואם כבר הגעתם עד כאן, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו על הטכנולוגיה הצה"לית שמגנה עלינו מהאיום האווירי והבליסטי. חפשו את הפרק "האם ההגנה האווירית של ישראל תעמוד במבחן במלחמה הבאה".

תחקיר, הפקה ועריכה - עדן דוידוב וגיא סאלם.

אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה