הכותרת - פניית הפרסה החדה של ארדואן

לפני שנתיים הנשיא הטורקי עשה מאמצים רבים כדי לחדש את היחסים עם ישראל, ודווקא בירושלים לא התלהבו. פחות מחודש למלחמה בדרום - הוא כבר החזיר את השגריר, אבל מנסה לשמור את הקשר על אש קטנה. מה הסיכוי שהיחסים בין ישראל לטורקיה ישובו לפרוח?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/11/2023.

חסות - שופרסל און ליין

פתיח: אתם מאזינים לוויינט פודקסטים.

דובר בטורקית - כנראה ארדואן - לא תורגם

שרון כידון: נתניהו טרוריטט, רודן, הוא מחוק אצלנו אלה המילים שבהם החליט להשתמש רג'יפ טאיפ ארדואן מנהיג טורקיה כשהוא עוטה על עצמו כפייה פלסטינית

דובר בטורקית - כנראה ארדואן - לא תורגם

שרון כידון: קצת אחר כך טורקיה הודיעה על החזרת השגריר שלה מישראל. זה מדאיג אבל היחסים של טורקיה וישראל טורקיה כבר ראו כבר עליות ומורדות. ראינו תקופות של נתק ביחסים בעיקבות ארועי המרמרה וגם שנים של שגשוג ביחסים הכלכליים ואפילו פנטזיות על צינור גז משותף לאירופה. רק שהפעם זה שונה.

מהם האינטרסים שעומדים מאחורי הבחירה של ארדואן להתייצב לצד החמאס? כיצד כלי התקשורת והציבור בטורקיה מקבלים את הבחירה הזאת?

עד כמה ישראל יכולה להשפיע על העמדה הזו בשדה המדיני? האם זהו הסוף בין מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה?

אני שרון כידון וזאת הכותרת

מוזיקה מתנגנת ברקע

דובר - כנראה יצחק הרצוג

"תודה רבה לך, מכובדי הנשיא, רג'יפ טאיפ ארדואן - קטע בטורקית שלא תורגם. אני מודה לך על ההזמנה לביקור ממלכתי כאן, ברפובליקה הטורקית, וגם על פגישתנו הפוריה שהסתיימה זה עתה, שעסקה בנושאים רבים".

שרון כידון: אתם זוכרים את הנאום הזה? אי שם, במרץ 2022, נרמלנו את היחסים עם טורקיה, לאחר משבר ארוך שהחל ב-2008, עם תקרית ספינת המרמרה. היינו מלאי תקווה, ועם עיניים נוצצות, לפתוח שוב ברגל ימין, עם האקס המיתולוגי והלא כל כך פשוט, נשיא טורקיה. אם היינו מספרים להרצוג איפה אנחנו היום, הוא לא היה מאמין.

ד"ר חי איתן כהן ינרוז'ק: לצערי הרב, בגלל המשבר הנוכחי, אנחנו הגענו לסיום מול היחסים שרק, בשנה שעברה ראינו את השיא עם ביקור של הנשיא שלנו, נשיא הרצוג, באנקרה.

שרון כידון: זה ד"ר חי איתן כהן ינרוז'ק, מומחה לטורקיה, במרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב ומכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: ראינו איך הנשיא שלנו עמד לצידו של ארדואן, ליד דגלי ישראל, טורקיה, המנון הלאומי בלב ליבה של אנקרה.לאחר מכן ראינו איך ראש הממשלה נתניהו התקבל על ידי ארדואן בבית הטורקי, מול בניין האו"ם בניו יורק. הכל היה טוב ויפה, אבל ככל הנראה, אנחנו נכשלנו במבחן האמיתי.

כשאני מסתכל אחורה, אני רואה שיחסי ישראל-טורקיה עמדו בהצלחה, במהומות הר הבית, שני הרמדנים, מבצע עלות השחר, אבל עם כל הכבוד ויש כבוד, מה שאנחנו חווים היום, החל משיבעה באוקטובר, זה משהו שונה לחלוטין.

הטבח שהיה נגד אזרחים ישראלים במין הסתם, באופן טבעי, התגובה של ממשלת ישראל לטבח, זה בעצם שבר את כל הכלים. זה לא איזשהו סבב, אז לכן, הטורקים גם ככל הנראה, לא יכולים לחיות עם התגובה הישראלית.

ונכשלנו, נכשלנו, אבל אפשר להגיד שאולי זה גם דבר טבעי, שהיו כל מיני גורמים בישראל, שהתחילו לזרום עם הרעיון הזה, שכן, אולי נלך לירח דבש חדש עם ארדואן.

פשוט ארדואן הזכיר להם את האג'נדה הפוליטית שלו, שהוא בעצמו אמר מפורשות שהוא אינו רואה את חמאס כארגון טרור, ואני חושב שזה סוג של סטירת לחי גם לנאיביות ישראלית, שחשבנו שנוכל לעשות פרויקטים גרנדיוזיים עם הטורקים.

דובר בטורקית - כנראה ארדואן - לא תורגם

שרון כידון: כשארדואן אומר, אני לא חושב שחמאס הוא ארגון טרור, למעשה הוא בוחר צד בצורה המובהקת ביותר. זו עמדה לגמרי מוחלטת או שהיא קצת יותר מורכבת?

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אני חושב שהיא קצת יותר מורכבת, מאיפה אנחנו יכולים להבין את זה?

אחרי יומיים שלוש מההצהרה החד צדדית של ארדואן, התחלנו לראות ששר החוץ הטורקי, האקם פידן, ניסה את המיטב יכולתו על מנת לרכך את דבריו, והוא התחיל, במקום לדבר על חמאס, הוא התחיל לדבר על האזרחים הפלסטינים, שכביכול טורקיה רוצה לשחק פה תפקיד חיובי, על מנת להביא לסיום של המלחמה ורק שלום, והם אמרו שהם מוכנים לארח את פסגת השלום באיסטנבול, שכל הצדדים יגיעו ויגיעו להבנות,

ואם לא די בכך, אפילו הטורקים הציעו להקים איזשהו מנגנון משפטי וצבאי ופוליטי, על מנת להגן על זכויות של העם הפלסטיני כלשונם. שזה גם דבר מאוד בעייתי, משום שהטורקים רוצים להיכנס מתחת לאלונקה, כדי לספק ביטחון לעם הפלסטיני עוד הפעם כלשונם.

שרון כידון: לארדואן יש שאיפות למצב את עצמו כמנהיג של העולם המוסלמי? אולי בגלל זה הוא חייב לעמוד לצד החמאס?

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אכן כך, אבל גם חייבים לא לשכוח. ארדואן מילדותו הוא גדל באיזושהי סביבה מאוד אנטי ציונית, הוא מאוד קשור לאווירה של אחים המוסלמים, אז גם כולנו יודעים שחמאס זה גם תוצר של תנועת אחים המוסלמים, אז ארדואן ברגע שהוא מסתכל לחמאס, הוא לא נראה מזועזע, ההפך הוא בחלק מהעקרונות של חמאס, הוא אפילו יכול להזדהות איתם,

ולכן בפרלמנט הטורקי, הוא הגדיר אותם כמוג'הדין, כלומר לוחמי הדת, לוחמי החופש, שזה בעצם הגדרה מאוד בעייתית, אבל ברגע שאנחנו מסתכלים למסרים של ארדואן באופן כללי, אז מן הסתם כפי שאת אמרת, הוא רוצה להתפס ברחוב הערבי, ברחוב המזרח תיכוני, כמנהיג העל של קול המוסלמי סוני,

כי מן הסתם יש לנו פה איזושהי יריבות מתמדת, בין איראן לטורקיה, שפעם ששתי האימפריות הלא ערביות, אימפריה העות'מאנית ואימפריה הספאבית, במהלך ההיסטוריה נלחמו זו בזו, וארדואן הוא לא יכול להתנתק מהעבר העות'מאני,

וברגע שהוא מסתכל על המפה, אז אני עוד הפעם אצטט מהנאום שלו, בעצרת למען פלסטין, מלפני שבוע ימים, הוא אמר, כפי "שאיזמיר אסטנבול וכל מיני ערים טורקיות, מה שהם עבורנו היום, לפני מאה שנה, עזה היה אותו הדבר עבורנו. אז איך אפשר לצפות מאיתנו, להתנתק מרצועת עזה". סוף ציטוט.

שרון כידון: עוד אינטרס שיכול להיות הסבר לתגובה של נשיא טורקיה, היא הכתף הקרה שאנחנו מקבלים מרוסיה. לארדואן חשוב מאוד לשמור על יחסים טובים עם פוטין.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אכן, אני גם רוצה להזכיר ברשותך, שגם במהלך מלחמת אוקראנה רוסיה, ארדואן נקט צעד די אמביוולנטי. כלומר, עם יד אחד, הוא סיפק תחמושת, במיוחד המזל"טים הטורקים לאוקראינה, כדי שהם יכולים לחסל כמה שיותר רוסים בתוך אוקראינה,

ומצד שני, הוא סיפק לרוסים איזשהו מרחב אווירי, סוג של חמצן, כאשר כל השדות תעופה, כל מרחבים האוויריים במערב נסגרו לרוסים, אז הטורקים פתחו, וגם הטורקים אפשרו לאוליגרכים רוסיים להבריח את הכספים שלהם מרוסיה לטורקיה.

אז מה אנחנו מבינים פה?

הטורקים אוהבים לרקוד בשתי החתונות באותו הזמן, לא משנה על איזה משבר אנחנו רואים. ולכן, למרות העובדה שראינו את האמירות הבומבסטיות של ארדואן לטובת חמאס,

אז אני גם רוצה להזכיר שארדואן נאם נאום מאוד חשוב בקזחסטן, ושם הוא אמר שיש לו בעיה עם בנימין נתניהו, מבחינתו נתניהו הוא מחוק, אבל זה לא אומר שהוא מנתק את היחסים עם מדינת ישראל, והוא מעוניין לשמר את היחסים עם ישראל, בסוגריים, זה פותח פה עוד תקווה לעתיד, אפשר להגיד שהוא יהיה מעוניין לחדש את היחסים עם ממשלת ישראל הבאה, אבל נשאלת השאלה הבאה, האם ממשלת ישראל הבאה שעומדת לקום, יכולה בעצם לעכל את האמירה הגסה של ארדואן, שארגון הטרור חמאס הוא לא ארגון טרור? סימן שאלה אני לא יודע, אם איזשהו ראש ממשלת ישראל יכול לעכל את זה אחרי שיבעה באוקטובר, כי שיבעה באוקטובר זה מבחינתנו איזשהו נקודת שבר, שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו.

שרון כידון: יכול להיות שאפשר לנתח את היחס של ארדואן לישראל, גם בהקשר של הפוליטיקה הפנימית בתוך טורקיה?

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אפשרי בהחלט, במרץ 2024 יש בחירות לרשויות המקומיות בטורקיה, ארדואן זקוק לניצחון באיסטנבול ובאנקרה,

למה?

כי גם עיריית איסטנבול וגם עיריית אנקרה, זה נחשב כמקור הכנסה מאוד גדול עבור מפלגת צדק ופיתוח, כי משם מהכספים האלה הם יכולים לממן את כל הפעילות של הקרנות האיסלמיסטיות של המפלגה, אז מבחינתו זה דבר מאוד קריטי.

למה זה חשוב עכשיו דווקא?

כי מיד אחרי שבעה באוקטובר, ראינו את כל המפלגות האופוזיציה, כולל החילוניים, השמאלנים, הליברליים, הכורדים, לא משנה על מי אנחנו מדברים,

כל האופוזיציה התייצבה לצידה של חמאס, לפני שמדינת ישראל אפילו התחילה להפציץ את רצועת עזה. וכתוצאה מכך, באופן מאוד אירוני, כאשר ארדואן אמר שהוא מזמין את שני הצדדים לאיפוק מבלי לגנות את חמאס, האווירה הזאת שנוצרה בטורקיה, הפך את ארדואן לפוליטיקאי הכי פרו ישראלי שיש, לשמוע ולא להאמין.

ולכן, ברגע שאנחנו התחלנו לראות את ההפצצות הכבדות של חיל האוויר הישראלי, אז הוא אמר לעצמו שהוא לא יכול להשלים עם זה, ויצא והתחיל לתת את ההצהרות החריפות האלה נגד מדינת ישראל.

מוזיקה ברקע

שרון כידון: כמי שגם רואה את התקשורת הטורקית ואיך היא מכסה את האירוע, וגם אולי שומע את הציבור עצמו, איך זה משתקף?

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אני אגיד לך, אני חוויתי את זה על בשרי, אני עליתי לשידור בטורקיה, בשפה הטורקית, שפת האם שלי טורקית, ושם למשל אמרתי את הדבר הבא שעלינו לחסל את כל המחבלים שטבחו בילדים. להערכתך יש פה איזשהו בעיה מוסרית?

אמרתי רק חיסול מחבלים, ומה הם עשו?

הורידו אותי מהשידור.

ברקע קטע משידור בטורקית - לא תורגם

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אפשר להגיד שבתקשורת הטורקית, כשאני מסתכל, אני די מזועזע. הם רק מספקים את כל המלחמה הזאת בצורה חד מימדית. ישראל רק מפציצה כאילו לא קרה שום דבר בשבעה באוקטובר, כאילו אין לנו שם חטופים ברצועת עזה. הם רק, אך ורק מדברים על רצועת עזה, ולמה מדינת ישראל כאילו מפציצה, חפים מפשע ללא הבחנה.

שרון כידון: אפשר אולי לראות שהתקשורת בעצם משפיעה על הציבור להיות אנטי ישראלי? או שבקרב אנשים יש איזה חוש צדק טבעי לסיטואציה.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: התקשורת כן מסיתה, ובעקבות השידורים המסיתים, ראינו למשל את ההפגנות הענק מול שגרירות ישראל באנקרה, ומול קונסוליה ישראלית באיסטנבול, כמובן במסגדים.

אפשר גם להגיד, אני גם עוקב אחרי מן הסתם כל מיני שחקני טלוויזיה, סדרות טורקיות וכולי, יש איזשהו לחץ חברתי, שאפילו האנשים שהם לא קשורים בשום פנים ואופן לפוליטיקה, או למלחמות וכולי, הם מרגישים את הצורך להתבטא נגד ישראל, אחרת הם בעצם עוברים איזשהו לינץ' תקשורתי, למה אתה לא גינית את ישראל.

אז הרבה אנשים כדי בעצם לצאת מחובה, או באמת מאמינים במה שהם עושים בגלל ההסתה של התקשורת הטורקית, הם מרגישים איזשהו חובה מוסרית במירכאות, ואז לכן עושים את מה שהם עושים,

וברגע שאנשים תמימים, שהם לא כל כך שולטים בחדשות, והם רק סופגים את מה שהם שומעים, את שפת השינאה מתקשורת הטורקית, והנה יש לנו פה גול עצמי, משרד החוץ שלנו לא פועל בשפה הטורקית. אני לא כל כך מבין מה ההיגיון מאחורי זה, אבל להפעיל איזשהו חשבון טוויטר בשפה הטורקית, אני לא חושב שזה יזעזע את משרד האוצר.

אפילו ניתן למצוא שלושה ארבעה סטודנטים יוצאי טורקיה, והם יכולים בעצם לתרגם את כל ציוץ שמצויץ בשפה האנגלית, לשפה הטורקית. זה כל כך פשוט.

מוזיקה ברקע

שרון כידון: אז עד שמשרד החוץ החליט לתת מאמץ בכיוון הטורקי, היחסים ממשיכים להתדרדר, וההתפתחות האחרונה ביחסים היא החזרת השגריר הטורקי מישראל.

הקלטה - הדובר - ד"ר אלון ליאל:

"בדרך כלל, החזרת שגריר רגילה, להתייעצויות, זה דבר שניתן לתיקון בשבועות או בחודשים, אבל פה זה משהו יוצא דופן מה שקרה לנו עם הטורקים".

שרון כידון: זה ד"ר אלון ליאל, חוקר יחסים בינלאומיים, ומי שבעבר היה הממונה על היחסים עם טורקיה.

ד"ר אלון ליאל: זה לא סתם החזרת שגריר. אם היינו מתנהגים בצורה מסודרת, אנחנו היינו מסלקים את השגריר עוד לפני שארדואן שלף אותו, ואני לא יודע למה לא עשו את זה.

הפעם זה משבר חמור במיוחד, גם בגלל הנוסחים שהוא משתמש בהם, אבל הרבה יותר משום שהוא שנתיים חיזר אחרינו במרץ לשקם את היחסים, ופה היו היסוסים מאוד מאוד גדולים, ולולא מנוע העזר של נשיא המדינה שלחץ, כי הוא פשוט היה פחות פגוע מאירועים קודמים, זה לא היה מתרחש והוא הצליח לשכנע אותנו, והפעם התפנית היא חדה במיוחד וכואבת, ולכן לדעתי גם ארוכה טווח.

שרון כידון: אז לתפיסתך, קודם כל למה הוא חיזר אחרינו?

מה היו האינטרסים שהניעו אותו לחזר אחרינו?

ואחר כך האינטרסים שהניעו אותו, להגיד, נתניהו מחוק אצלי.

ד"ר אלון ליאל: לארדואן יש שבכל זאת, עם כל העובדה שהוא הכי מוסלמי ומפלגה דתית, יש לו גם הכרח לנהל מדינה של 85 מיליון איש.

הוא לפני שנתיים, קצת אחרי הסכמי אברהם, הבין שישראל מתארגנת באזור יותר טוב ממה שהוא מתארגן. והוא התחיל להגיע למסקנה שגם הקשר שלו עם מצרים, וגם הקשר שלו עם ישראל, שתי מדינות שקשורות חזק זו בזו, מחייב תיקון, והוא חיזר בצורה מאוד מאוד לא ארדואנית. הוא אפילו קצת מחל על כבודו, הייתי אומר, בזחילה אלינו.

הוא עשה שורה של צעדים לפני שנתיים שבכלל לא הגבנו עליהם, עד שהתחלנו לראות שהוא מחזר ברצינות. אבל הסיבה הייתה שטורקיה נקלעה למעמד מאוד נחות אזורית, ולעומת זאת ישראל התחילה לבצר את מעמדה האזורי. יש גם סיבות כלכליות, אבל לדעתי המדינית אסטרטגית הייתה העיקרית.

שרון כידון: וכשארדואן אומר, נתניהו מחוק אצלנו, זה סופי או כמו שהוא הולך כך הוא יכול לחזור?

ד"ר אלון ליאל: אצלו הזיגזגים האלה מאוד גדולים וידענו זיגזגים בעבר.

אצלנו הזיגזגים היו יותר קטנים, בגלל שהיינו מאוד מאוד פגועים. הפעם הבעיה היא לא מתי הוא יזגזג חזרה, אלא מתי אנחנו שוב נעתר לתפניות שלו. לדעתי אנחנו נהיה אלה שהרבה זמן לא נסכים לקיים איתו קשר מדיני משמעותי, בטח לא אסטרטגי וביטחוני, ולכן המעצורים מעכשיו לתקופה הקרובה, ולדעתי גם יותר מזה יהיו דווקא אצלנו.

שרון כידון: כשאנחנו מסתכלים על קאטר שלוקחת חלק מצד אחד גם בציר הרשע, אבל מהצד השני הופכת להיות גורם מתווך, האם היינו מצפים גם מטורקיה להיות גורם כזה?

ד"ר אלון ליאל: בטח לא עכשיו, אני יכול לגלות שבשבוע האחרון של המלחמה הזאת, הוא עשה מאמץ להיכנס לאיזושהי עמדה של תיווך, אפילו שיגר את שר החוץ שלו למצרים למטרה הזאת, ויותר מזה בשבועיים הראשונים הוא אפילו עשה סימנים שהוא מוכן לסייע בנושא החטופים. התפנית הדרמטית הייתה בשבוע השלישי,

הוא כנראה התחילו להגיע התמונות לטלוויזיות בטורקיה של המתרחש בעזה, ואז פתאום קפץ לו הפיוז האיסלאמי והוא עשה את התפנית הדרמטית הזאת. כך שהוא ניסה,

אגב גם בעבר הרבה פעמים, ניסה להיכנס לאיזושהי עמדת תיווך בינינו ובין החמאס, גם בפרשת גלעד שליט, הוא ניסה, לא נתנו לו להתקרב, בסוף הוא לקח איזשהו חלק קטן בזה שהוא קלט 13 מהמחבלים המשוחררים, את הכי קשים שבהם, לאנקרה.

כך שהוא ניסה בעבר, אבל בדרך כלל אנחנו סמכנו על מצרים ולא נתנו לו להיכנס לעמדת תיווך, הפעם בטוח שאין כדאיות לעשות את זה ואני מקווה שהוא לא יוכל שוב להיות מעורב בדבר כזה.

שרון כידון: בשדה המאמצים של משרד החוץ, השדה המדיני, יש משהו שאפשר לעשות?

ד"ר אלון ליאל: אני לא חושב שצריך לעשות עכשיו שום דבר, יש פה שאלה אם לשמור על הקשר הכלכלי, הקשר הביטחוני, היצוא הביטחוני, שיתוף הפעולה הביטחוני, אפילו לא שוקם עוד מהמשבר הקודם.

גם עניין של השקעות, לדעתי, השקעות בעיקר בנושאים אסטרטגיים, אנרגיה, שהן חייבות אישור ממשלה, לדעתי אין מה לעשות. נשאר הסחר האזרחי הרגיל שהוא בהיקף מאוד גדול, תשעה מיליארד דולר בשנה,

זה מציב את טורקיה במקום החמישי או השישי, ברמה של מדינות, ועל זה לפי דעתי כדאי שננסה לשמור, כי פה מדובר בכלכלה הישראלית, באלפי משפחות שזה מקור הפרנסה שלהם, ועוד דבר שצריך לשים עליו עין עכשיו, זה הקהילה היהודית שהיא נמצאת היום בסביבה עוינת, אחרי שנתיים שפתאום יכלה להרים ראש עם יחסים דיפלומטיים, עם שגרירים, עכשיו אין לנו דיפלומטים בטורקיה, אנחנו שלפנו את כולם משם מסיבות ביטחוניות, וצריך להשגיח טוב על הקהילה היהודית.

שרון כידון: לסיכום אם אני עורכת השוואה בין המשבר הגדול הקודם בתקופת המרמרה לבין המשבר הנוכחי, זה דומה ואחרי זה אפשר יהיה לחזור לשקם את היחסים, או שאנחנו מדברים על אירוע שיכול למעשה להיות סיום יחסים לצמיתות?

ד"ר אלון ליאל: אז ככה גם המשבר הקודם שהתחיל בסוף 2008 ונגמר לפני שנתיים היה משבר חריף וחזק. היה גורם אחד שלא נתן מנוח, וזה היו האמריקאים, בעיקר בתקופת אובמה.

קטע מראיון באנגלית - לא תורגם

ד"ר אלון ליאל: לאמריקאים היה מאוד חשוב ששתי השותפות האזוריות של ארה"ב, טורקיה שהיא חברה בנאט"ו, ואנחנו לא יריבו ביניהן. אובמה מילא פה תפקיד מאוד מאוד פעיל, והוא זה שאירגן את ההתנצלות של נתניהו על המבי מרמרה.

קשה לי להעריך אם האמריקאים ייכנסו פה שוב לעמדת תיווך, כי האמריקאים של היום הם אמריקאים יותר משמעותיים מאשר בעבר, הם שחקן ממש אקטיבי אפילו אצלנו ברמת הקבינט, ואם לאמריקאים זה יהיה חשוב עוד שנה, עוד שנתיים, והם יתחילו לעסוק בזה, אז אולי, אולי נצטרך להיעתר לבקשות שלהם. אני לא רואה את זה קורה בטווח הקרוב.

שרון כידון: ד"ר אלון ליאל, תודה רבה לך.

ד"ר אלון ליאל: תודה לכם.

מוזיקה ברקע

שרון כידון: ד"ר חי איתן כהן ינורג'ק, לסיום. אתה עדיין מאמין ביחסי ישראל לטורקיה, או שבעצם אנחנו נפרדים כאן מטורקיה לצמיתות?

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אני לא חושב שאנחנו נפרדים. עדיין אני רוצה להאמין בעתיד של שתי המדינות. טורקיה היא חיונית עבור מדינת ישראל.

למה?

כי אין לנו שום אינטרס להפוך את טורקיה לאויבת, ואם אנחנו נשים לב, למרות כל הלעומתיות של ארדואן, גם הוא לא שובר את הכלים וגם הוא לא מנתק את היחסים.

בטורקית יש איזשהו ביטוי, חייבים להמשיך להאמין בחולה שאינו מת. חייבים להבין שהוא יבריא. ואז אני מאוד מקווה שהחולה שלנו יבריא, ואני לא רואה בזה כמחלה סופנית. אני עדיין אופטימי, אבל אופטימי עם עיניים פקוחות.

כדי בעצם שיהיה לנו מערכת יחסים בריאה, אני מאמין שחייבים להשיג מנהיגות חדשה, גם בישראל וגם בטורקיה וכך אנחנו נוכל בעצם לפתוח דף חדש עם הטורקים, זה מה שאני מאמין.

שרון כידון: ד"ר חי איתן כהן ינורג'ק, תודה רבה לך על השיחה.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: אני מאוד מודה לכם על הבמה המכובדת, תודה רבה.

מוזיקה ברקע

שרון כידון: ועד כאן כותרת להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, תעשו את זה, כדאי.

אתם מוזמנים גם לדרג אותנו ולהגיב, אנחנו קוראים ומקשיבים. אפשר למצוא אותנו גם באתר ויינט או באפליקציה בנייד וברכב.

בינתיים מוזמנים להאזין לפרק אחר שלנו על השכנים של טורקיה מצפון שמתייחסים אלינו בלא פחות סלידה.

חפשו את הפרק "בעד חמאס, נגד ארצות הברית, האינטרס של רוסיה במלחמה".

תחקיר, הפקה והעריכה, גיא סלם וטס גדות, סאונד סטאפ בצלאלי ונדב ברכה, אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה