top of page

הכותרת - ציר הדמים שישראל רוצה לחזור לשלוט בו

עבור ישראלים רבים ציר פילדלפי הוא בעיקר אסונות והרוגים, אבל עבור רצועת עזה מדובר בנתיב ההברחה העיקרי. החל ממזון, מוצרי חשמל ועד לנשק ואמצעי לחימה. למה מצרים לא הצליחה למנוע את ההברחות? מדוע ישראל רוצה לחזור לשלוט בציר? והאם זה אפשרי?

 

אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.

ארגוני טרור חופרים בו מנהרות כבר עשרות שנים.

חמאס רואה בו נתיב מועדף להברחת נשק וכסף.

עד להתנתקות הוא היה מוקד להיתקלויות קטלניות בין חיילים למחבלים.

זהו ציר פילדלפי המדמם, שעליו ישראל רוצה לשלוט שוב.

[הקלטה]: ראש הממשלה בנימין נתניהו: ציר פילדלפי, או יותר נכון הסוֹגָר הדרומי, חייב להיות בידינו, הוא חייב להיות סגור. ברור שכל הסדר אחר לא יאבטח את הפירוש שאנחנו רוצים וחייבים לאבטח.

אותו ציר בן חמישה עשר הקילומטרים מקצה לקצה מעל האדמה ועשרות קילומטרים מתחתיה. ציר שכבר יותר מ-40 שנה עושה לנו ולמצרים כאב ראש עצום.

אני טל זרביב מנור וזאת 'הכותרת'.

טל: יואב זיתון, הכתב הצבאי של Ynet וידיעות אחרונות, בוא נתחיל מהבסיס. תעשה לנו רגע סדר, מאיפה עד איפה מגיע ציר פילדלפי ולמה הוא כל כך חשוב?

יואב: היום הוא מתחיל בנקודה הישראלית של מעבר כרם שלום ליד קיבוץ כרם שלום, ממש בנקודה הכי דרומית מערבית של רצועת עזה, של העוטף בצד הישראלי, ושם למעשה יש משולש גבולות - קו דיווח ראשון שמאחד את גבול סיני, את גבול רצועת עזה ואת הצד הישראלי במשולש הזה, ואז הוא נמתח ממש צפון מערבה לכיוון הים, כשבחלק המרכזי שלו, למעשה בחלקו או ברובו, ציר פילדלפי מפריד בין רצועת עזה לבין סיני, ובפינה שהכי קרובה לים הוא חוצץ למעשה את הצד המצרי של העיר רפיח, העיר הגדולה בדרום הרצועה, עם רפיח העזתית, ושם גם יש את המעבר, מעבר הגבול בין מצרים לעזה שנקרא גם מעבר רפיח.

טל: ויש הערכות לעומק ולגודל של תשתיות המנהרות שעוברות מתחת לציר הזה?

יואב: כן, יש עשרות קילומטרים של מערך תת קרקעי שכבר קיים שם, או היה קיים שם עוד משנות התשעים, בתקופת הסכמי אוסלו. למעשה יש ברפיח עצמה מספר משפחות פשע פלסטיניות מאוד מאוד גדולות שעשו את כל הונן, את כל המיליונים שלהן מדי שנה, מאותה תעשיית הברחות. עכשיו, זה לא רק הברחות נשק, זה גם הברחות של סחורות, מכוניות יוקרה, טלוויזיות, מכשירים שונים לבית, ממש ערב רב של הברחות. ואותן משפחות ששולטות ברפיח, בגלל ההון שהם עשו, לא ממהרות וגם לא ימהרו לוותר על מקור הכנסה העצום הזה.

וגם, הם ישתמשו או ימצו את הציר הזה מתחת לאדמה לטובת הברחות נשקים. מה שקרה בצוק איתן שהייתה איזה שהוא ניסיון שהתפוצץ כאשליה, של הצבא המצרי להשתלט על הציר הזה, לחשוף, לבצע עבודות חישוף כדי לסכל את ההברחות לנסות לפגוע גם בחלק ממנהרות ההברחה...

טל: וזה הצליח?

יואב: זהו, אז זה מה שגילינו, זה מה שצה"ל גילה אחרי השבעה באוקטובר, אחרי תחילת המלחמה...

טל: שזה לא בדיוק עבד.

יואב: לא רק שזה לא בדיוק עבד, ההברחות של מאות אלפי אמצעי הלחימה השונים שגרמו לצבא חמאס להתעצם בעשור האחרון, בארבע עשרה שנים האחרונות, היו לא רק דרך אותן מנהרות, מנהרות הברחה בציר פילדלפי ממצרים, מסיני, אלא גם מעל פני הקרקע במשאיות אספקה, שעברו מדי יום במעבר רפיח מתחת לעיניים של הצבא המצרי עם עצימת עין הדדית אולי אפילו משולשת, גם של ישראל, ופשוט ככה צבא חמאס התחמש, לא רק במנהרות באופן נסתר אלא גם בשיירות של אספקת נשק. בזמן שצה"ל היה עסוק בחיפושים ובהשקעות משאבים אדירות לחיפוש נשק שובר שוויון לחיזבאללה, משדה התעופה של דמשק, מלטקיה, במרחב הצפוני, הוא לא שם לב שממצרים, מסיני, דרך מעבר רפיח, עוברות שיירות נשק באין מפריע לאורך שנים ועכשיו צריך להתמודד עם הנשק הזה בתמרון.

טל: אז בוא נחזור מעט אחורה להתחלה של עסק ההברחות בציר פילדלפי.

[הקלטה]: מהדורת חדשות ישנה: It's a day the Egyptians have waited more than twenty years to see. Total Israeli withdrawal from Sinai with a handing back of a tiny piece of land called Tabba.

פרופ' מיכאל: ציר פילדלפי הוא בעצם קו הגבול שנקבע בהסכם השלום עם מצרים. הוא בעצם נוצר הלכה למעשה באפריל 1982 כשישראל שלימה את הנסיגה מחצי האי סיני.

טל: זה פרופסור קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומכון משגב. הוא מסביר לנו על ההיסטוריה של המקום שכונה בעיתונות חומת ברלין של המזרח התיכון.

פרופ' מיכאל: הוא חופף את קו הגבול הבינלאומי המוכר שנקבע עוד בין הטורקים לבריטים. מה שקרה הוא שהציר הזה שבהתחלה היה די נטוש, גדר תלתלית סימלה את הגבול בין ישראל לבין מצרים, הציר הזה שימש פלטפורמה לקשר בין המשפחות מן הצד המצרי לצד הפלסטיני, אבל לא מעל פני הקרקע כי אי אפשר היה לעבור, כי זה גבול, אלא מתחת לפני הקרקע.

טל: בעצם, המנהרות הראשונות אי פעם מעזה החוצה נבנו מתחת לציר פילדלפי.

פרופ' מיכאל: נכון, נכון. העניין הזה התחיל בתור מנהרות מאוד מאוד פשוטות ופרימיטיביות שחלקן או רובן אפילו בהתחלה קרסו, הן שימשו להברחה של טובין, זה התחיל מגבינות וחלקי חילוף לרכב, מדי פעם גם קצת אמל"ח אבל לא בהיקפים או בכמויות מרשימות במיוחד. והעסק הזה הלך והתפתח. הם שכללו גם את יכולות החפירה וגם את יכולות הבינוי, והמנהרות הללו הפכו להיות גם יותר רחבות, גם יותר גבוהות, גם מוארות, וגם עם אספקה של חמצן, או של אוויר, והתחילו להבריח באמצעותן גם דברים יותר משמעותיים. כאשר, לאחר שפרצה האינתיפאדה הראשונה, בעצם חמאס התחילה להשתמש במנהרות הללו גם לטובת הברחה של נשק לתוך רצועת עזה.

טל: זאת אומרת שחמאס משתלטת על המנהרות האלה?

פרופ' מיכאל: לא משתלטת עליהם באופן מלא, אלא היא, מה שנקרא, דרך שיתופי פעולה עם המשפחות שם, השתמשה בעניין הזה, במנהרות, היא משתלטת על התעשייה הזאת של המנהרות לאחר השתלטותה על רצועת עזה.

[הקלטה]: מהדורת חדשות ישנה: With gun fire, a takeover of Gaza by Hamas is maybe near. The latest sign – Hamas takes over this important security installation of the rival Fatah movement, capturing the preventive security headquarters, militants and civilians looting the compound, at least 14 killed, 80 wounded in the battle.

טל: אז איפה הצבא בסיפור הזה? צה"ל ידע על המנהרות כבר משנות ה-90, ופעל להשמיד אותן באמצעות חומרי נפץ.

פרופ' מיכאל: הנוכחות הצבאית עד ההתנתקות הייתה גם במוצבי קבע שהיו שם, גם בעמדות תצפית, וגם בסיורים על הציר. במהלך השנים, עד 2005, גם הצבא איתר כמה מנהרות והרס אותן. אפילו בנו שם, היה שם איזשהו ניסיון לבנות איזושהי חומה שחדרה כמה מטרים לתוך האדמה, אבל הם ירדו עוד יותר למטה, כן? אנחנו היום פגשנו ברצועת עזה, מנהרות שיורדות גם לעומקים של 50 מטר, אז אני לא יודע להגיד אם בפילדלפי יש מנהרות בעומק של 50 מטר, אבל אנחנו שמנו קיר בטון שירד 5 מטר לתוך האדמה, אז הם ירדו 15 מטר מתחת לאדמה עם המנהרות החדשות שהם בנו. אנחנו לא הצלחנו לטפל בעניין הזה בצורה מאוד מרשימה בשנים שאנחנו היינו שם, אני חושב גם כי לא זיהינו את זה כסוג של איום יותר מדי משמעותי.

טל: וכפי שיואב זיתון מספר לנו, הטיפול בציר היה גם יקר, בנפש ובמשאבים, כמו באסון הנגמ"שים ב-2004, כאשר נגמ"ש שנפגע מטיל RPG התפוצץ, וחומר הנפץ שבתוכו במשקל טון, שיועד להשמדת מנהרות מתחת לציר פילדלפי, התפוצץ גם הוא. חמישה חיילים וקצין צה"ל איבדו את חייהם.

יואב: צה"ל החזיק בציר הזה לפני ההתנתקות, לפני 2005, אנחנו זוכרים לא מעט פיגועים טראומטיים, כמו הקרסת מוצב טרמית שם בציר פילדלפי ב-2004, וגם בשנות ה-90 היו שם התנגשויות רבות, וכמובן, את התמונה האיקונית הכל כך כואבת של חיילי צה"ל מחפשים חלקים מגופות חבריהם, ממש על האדמה, כורעים ברך, ועושים את המשימה הכל כך קשה הזו.

[הקלטה]: מהדורת חדשות ישנה: The soldiers that you have seen are the last ones to leave the Gaza Strip, So (as of) this moment on, the responsibility for all that takes place in the Gaza Strip lays on the Palestinians.

יואב: מאז ההתנתקות, מאז 2005, הציר הזה הוא בשליטה של חמאס, למעשה מאז שהוא השתלט על הרצועה ב-2007, בצד השני, בצד המצרי.

פרופ' מיכאל: ואז, כל הסיפור של המנהרות מקבל בכלל גם סוג של תפנית, מכמעט שזה לא רק לענייני הברחה בפילדלפי, אלא צומחת תורת לחימה שלמה, בהתחלה התקפית ואחר כך גם הגנתית, שאת שיאה אנחנו פוגשים כמובן בשבעה באוקטובר, אבל להזכיר שגלעד שליט, שנחטף ב-2006, נחטף דרך מנהרת תקיפה, שנחפרה לכיוון הגבול הישראלי, וחמאס, ברבות השנים, שכללה את היכולת. היא אפשרה לאנשים להמשיך להפעיל מנהרות הברחה בציר פילדלפי, וגבתה מיסים על העניין הזה, וכרתה וחפרה מנהרות משלה, שחלקן נמצאות בשימוש גם עד היום, חלקן נהרסו על ידי המצרים ב-2013, לאחר שסיסי עלה לשלטון, והבין את הסיכון שבשיתוף הפעולה שבין חמאס לדאעש-סיני, לאנסר בית אל-מקדס, ולכן החליטו לפנות את כל רפיח המצרית, רצועה של שלושה קילומטרים. נתנו לאנשים, לכל משפחה, 300 לירות מצריות, ואמרו לה, יש לכם 48 שעות להתפנות לאזור אל-עריש, הגיעו עם דחפורים אחרי 48 שעות, הורידו את כל הבתים ברצועה ברוחב משתנה, שבין קילומטר לשלושה קילומטרים, חפרו שם תעלה גדולה, כמה בריכות דגים, הזרימו לשם מי ים, ובעצם מוטטו לא מעט מנהרות, אבל עדיין נותרו שם מנהרות, מכיוון שלאחר שהמצרים מתערבים, והורסים חלק מן המנהרות, הם משקמים חלק מהן, בונים כמה חדשות, המספר יותר קטן ממה שהיה בעבר, אבל אין ספק שעדיין יש שם מנהרות פעילות, מכיוון שכשאנחנו פוגשים את כמויות האמל"ח המטורפות...

טל: ברור שזה מגיע משם, כן.

פרופ' מיכאל: לפחות בשבעה באוקטובר, ברור שרוב האמל"ח הגיע כנראה דרך מנהרות שם.

טל: אז איך זה מתכנס עם האמירה המצרית הכל כך חד משמעית, שאין שם מנהרות, ושבטח לא עוברים שם נשקים?

פרופ' מיכאל: יש פער בין האמירות הללו לבין המציאות הלכה למעשה, אני לא חושב שיש איזושהי עמדה, או מדיניות של המשטר המצרי, של לאפשר את ההברחות הללו, אבל יש סוג של עצימת עין, ויש שם שיתופי פעולה, של קצינים מצריים, שהם חובבי שלמונים, והם מקבלים את מה שהם מקבלים מחמאס, ועוצמים עין, ומאפשרים לעסק הזה לעבור. חלק מהאמל"ח לדעתי גם נכנס פנימה דרך מעבר רפיח המצרי, מכיוון שהבידוק שעושים שם, הוא לא בידוק יותר מדי איכותי כנראה, גם כי אין להם את הטכנולוגיה שיש לנו, וגם אין להם את המוטיבציה שיש לנו.

טל: מאוד מורכב. כשאתה מסתכל עכשיו מפרספקטיבה של כמעט שלושה חודשים למלחמה, חלק מהמחדלים שאנחנו רואים שהביאו אותנו למלחמה הזאת, ולהתחזקות ולהתעצמות של חמאס, זה בין היתר מה שקרה שם? עצימת העיניים של המצרים? וגם שלנו במובן מסוים, מציר פילדלפי.

פרופ' מיכאל: תשמעי, כמויות האמל"ח וסוג האמל"ח שנמצא ברשותם, זה אמל"ח של צבא מדינתי, זה לא ארגון טרור, זה צבא מדינתי. לא נדבר על כושר הייצור, וחלק מכושר הייצור הזה נבנה, לא רק בידע שהם קיבלו מהאירנים, או בהכשרות שהם קיבלו מהאירנים, אלא גם באמצעים שנדרשו לצורך בנייה של כל המחרטות הללו, וכל מפעלי הייצור, הם ייצרו שם כלי נשק, לא רק רקטות, הם ייצורו שם רובי צלפים, והם ייצרו שם הרבה מאוד דברים אחרים, וכדי לעשות את זה, אתה צריך לבנות את התשתית, וכדי לבנות את התשתית אתה צריך ציוד, והציוד הזה לא יכול להיכנס דרך כרם שלום, אז הוא נכנס בדרך אחרת כנראה. יש שתי דרכים אחרות בלבד – או דרך המרחב הימי או דרך המנהרות. כשמדובר אני מתכוון, בחלקים גדולים, כי חלקים קטנים יכולים להסליק או להחביא גם כשמייבאים משהו דרך אשדוד או אפילו מבריחים דרך כרם שלום, והיו לא מעט ניסיונות הברחה כאלה שסוכלו אבל אני מניח שהיו ניסיונות הברחה שהצליחו, אבל כשמדובר על הדברים הגדולים זה יכול רק דרך המרחב הימי או המנהרות. המרחב הימי מכוסה די טוב ע"י חיל הים הישראלי, אז אני מניח שהמאסה הקריטית של מה שאנחנו רואים נכנסה דרך המנהרות.

טל: אמרת שחמאס גובה מיסים על מנהרות ההברחה, אתה יכול רגע להסביר לנו מה הכוונה, איך זה עובד?

פרופ' מיכאל: כן, בוודאי. חמאס דורש מיסים דרך אגב על הכל, כולל דברים שנכנסים דרך כרם שלום לכל מיני סוחרים בעזה אבל בוודאי שכשמדובר במנהרות, אין מנהרה שחמאס לא יודעת עליה, וכשמנהרה מובלת ע"י חבורת פשע או ע"י משפחה, חמאס יודעת מה מועבר שם, וחמאס יודעת לקבוע את התעריף או את גובה המס הנדרש על בסיס הערכת שווי של הסחורה שמועברת שם, או על בסיס הערכת שווי שבא להם לקבוע, והמשפחה או הגוף שמפעיל את המנהרה הזאת משלם את המס הזה לרשויות החמאס. ולכן לחמאס יש אינטרס שתהיה שם תעשייה פעילה כיוון שזה מייצר להם כסף.

טל: פרופ' קובי מיכאל, תודה רבה.

פרופ' מיכאל: בשמחה, להתראות.

טל: אז מה התוכנית הישראלית לטפל במעבר התת קרקעי הפרוץ? והאם במצרים ישתפו פעולה? כבר נמשיך אבל קודם אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו ולדרג אותנו באפל-פודקאסט ובספוטיפיי.

[הקלטה]: קריין חדשות: Israel's prime minister Binyamin Netanyahu said the *** ***, known as the Philadelphi corridor quote: "must be in our hands". Such a move by Israel would be a reversal from its 2005 withdrawal from Gaza.

טל: יואב זיתון, בחזרה אליך. ראינו את ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר שהציר צריך להיות בשליטה ישראלית וכעת אנחנו שומעים גם על תוכנית להקמת מכשול תת קרקעי מתחת לציר פילדלפי כדי לשים סוף למנהרות ולהברחות.

יואב: נכון. ובגלל זה עכשיו יש דיון מה לעשות עם אותו ציר פילדלפי. כמובן שיש קולות בישראל, במערכת הביטחון, שאומרים שצריך להשתלט מחדש על הציר הזה, צריך לפרוס שם כוחות ישראליים כדי לקחת אחריות מלאה ביום שאחרי על אותו ציר אספקת נשק, ולהבטיח באמת רצועת עזה מפורזת, בטח אם חמאס עדיין יישאר בה, גם אם בהיקפים קטנים יותר, אבל זה מאוד מורכב. כרגע נבחנים כל מיני פתרונות, מדברים לפחות, זה מאוד מאוד ראשוני, מדברים על אולי יצירת קיר תת קרקעי כמו שיש בגבול בין ישראל, בין העוטף לבין הרצועה, שיחסום מנהרות. זה עדיין מאוד מאוד ראשוני. המימון, כמובן, יהיה זר, לא מימון ישראלי...

טל: אמריקאי.

יואב: בדיוק, כי זה יעלה מיליארדים לעשות מכשול כזה גדול.

טל: אפשר לסמוך עליהם? אחרי מה שראינו ואנחנו רואים באיזה מצב אנחנו עומדים היום אחרי שסמכנו עליהם וגם אנחנו התרשלנו בתפקיד שלנו של לשמור על הציר הזה, איך אפשר לסמוך שוב על המצרים?

יואב: נכון, ולכן יידרשו ערבויות אמריקאיות, אולי גם מעורבויות אמירתיות או סעודיות, אם וכאשר הם יסכימו וירצו להיכנס לתוך המנגנון הזה, כי מקורות מימון לכל מהלך כזה, לא יהיה חסר. תקציבים לממן את זה כנראה יושגו. הבעיה באמת תהיה המנגנון. איך זה יפוקח, איך זה באמת יישמר, איך זה ימנע, ואנחנו תמיד זוכרים ויודעים שבסוף המניע הכלכלי של המשפחות ששולטות שם זה מניע כספי, מניע כלכלי, הם לא יוותרו ברגע אחד על ההון הזה שהם עשו מידי שנה, מיליוני שקלים, מההברחות האלה. וגם כמובן את המניע הלאומני פלסטיני, זה משהו שיהיה קשה מאוד להכריע. תוסיפי לזה חטיבת חמאס ברפיח שהיא חטיבה מאוד חזקה, מאוד ותיקה החטיבה שחטפה את גלעד שליט, שאחראית על מנהרות כרם שלום לאורך השנים, ותקבלי באמת קושי גדול. תוסיפי לכך כמובן, את העובדה שמאות אלפי עזתים ממרכז הרצועה ומצפונה ברחו לאזור הזה, היום יש למעלה ממיליון עזתים ברפיח, במרחב ציר פילדלפי, זה משהו שמקשה מאוד על פעולה צבאית, בטח של השתלטות ופלישה לציר פילדלפי, כשיש שם למעלה ממיליון אזרחים עזתים, ותקבלי קושי מאוד מאוד גדול מה לעשות עם הפינה הזו בדרומה של ישראל, פינה שגורמת או מתחלקים בה שלושה גופים – גם ישראל, גם מצרים וגם עזה או מי שישלוט בעזה ביום שאחרי.

טל: מעניין מאוד. יואב זיתון, תודה רבה.

יואב: תודה.

טל: ועד כאן 'הכותרת' להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל-פודקאסט או בספוטיפיי, כדאי לכם. מוזמנים לדרג אותנו ולהגיב לנו, אנחנו נשמח לקרוא.

את 'הכותרת' אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד ובמכונית.

אם הגעתם עד לפה, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו על הכסף שמימן את היכולת של חמאס לבנות את המנהרות. חפשו את הפרק 'איך חמאס מימן את מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר'.

תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סלם ועדן דוידוב

סאונד ומיקס: עומרי זינגר

אני טל זרביב מנור, שמרו על עצמכם.

7 views0 comments

Comments


bottom of page