top of page

הכותרת - איראן, סמים וחיסולים: הסיפור של סוריה

אסד נותן לאיראן יד חופשית, אבל לא ממהר להתערב לטובת חמאס. איך מלחמת האזרחים בסוריה השפיעה על התגובה הסורית למלחמה בדרום? ומה הקשר בין 7 באוקטובר לתעשיית הסמים במדינה?

 

[פתיח] Ynet פודקאסטים

זוכרים את החיסול המורכב בצפון שייחסו לישראל? לא, לא של סאלח אל-עארורי בביירות, אלא החיסול שהגיע לפניו, שאולי אפילו קצת שכחנו ממנו. החיסול של סייד רזי מוסאווי, מפקד בכיר במשמרות המהפכה האיראנים בלב סוריה, בדמשק.

[הקלטה באנגלית]: "An Israeli air strike outside the Syrian capital Damascus, has killed a senior member of the Iranian revolution guard, Sayyid Razi Mousavi was one of the top commanders of the IRGC" 

יוסי: אז ישראל מבצעה תקיפות בסוריה. איראן מפעילה כוחות בסוריה. רוסיה, כידוע, מפעילה כוחות בסוריה. ארצות הברית חיסלה טרוריסט עיראקי, שתכנן פיגועים נגד יעדים אמריקאים בסוריה, וגם סוריה עצמה תוקפת בסוריה. מלחמת האזרחים שם, אם תהיתם, עדיין לא הסתיימה. מה קורה במדינה של בשאר אל אסד? מה התפקיד שהיא תופסת מאז תחילת המלחמה? ואיך כל זה קשור להרבה מאוד צמים? אני יוסי פישר, וזאת הכותרת.

[הקלטה באנגלית] (עם המולה של הפגנה ברקע): "The civil war in Syria started with a bang! What began as the Arab Spring, pro democracy demonstrations erupting all over the Middle East in 2011, soon turned into war when the Syrian government had enough. Crack downs intensified, Syrians killed, as protesters demanded the resignation of President Bashar Al-Assad." 

יוסי: פרופסור אייל זיסר, מומחה בכיר למזרח התיכון, סגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב. קשה לעקוב אחרי כל האירועים שקורים בשטחה של סוריה, אז אולי נתחיל מהנקודה שממנה הכל הסתבך. תקן אותי אם אני טועה, מדובר בחודש מרץ 2011, ברקע אביב הערבי, אז פורצת בסוריה מלחמת אזרחים שנמשכת עד היום.

פרופ’ זיסר: כן, נכון. 12 שנים, בת מצווה מה שנקרא למלחמה הזאת. היא עברה כבר את שיאה, היקף ההרוגים מצוי בירידה. האיום לשלטונו של בשאר אל-אסד, איום מיידי, ישיר, נראה שהוסר, אבל הלחימה בחלקים שונים של המדינה נמשכת, הוא יושב על כסאו, אבל לא איתן, ובעיקר ההרס הנורא, הוא עדיין מה שהסורים חווים, מדינה כושלת, מדינה הרוסה.

יוסי: ומדובר במלחמה, בסך הכול, עקובה מדם. אנחנו זוכרים שם את ההרג הנורא באמצעים לא קונבנציונליים גם, של אזרחים, של עמו שלו, והמלחמה הזו גם מכניסה עמוק מאוד כוחות בינלאומיים אל תוך סוריה, ביניהם ארצות הברית, אבל בעיקר רוסיה. ובו זמנית, ההשפעה של איראן בתוך סוריה הרי הלכה והתחזקה, עם השימוש בכוחות חיזבאללה נגד המורדים, וההתבססות של מיליציות פרו-איראניות.

פרופ’ זיסר: אכן, אז הזכרת כמה דברים שחשוב לעמוד עליהם. קודם כל, ההרס הנורא וההיקף של ההרוגים, אנחנו מדברים על כמעט 600 אלף הרוגים.

יוסי: וואו.

פרופ’ זיסר: רובם מידי כוחותיו של המשטר הסורי, חלקם מהפצצות של רוסיה ושל… ולחימה של האיראנים, בשאר השתמש בנשק כימי, כנגד בני עמו, טבח אלפים מהם.

יוסי: מה שאגב צריך לומר רק בסוגריים, לא הזיז לעולם כמו כל הרס מבנה שישראל עושה בעזה.

פרופ’ זיסר: (מצחקק) ומי שהטיל וטו על קריאות במועצת הביטחון לעצור את הטבח הזה, הייתה לא אחרת מאשר רוסיה, ואגב גם סין, שמטיפות לנו עכשיו מוסר, אבל צביעותו של העולם, או צביעותן של המדינות האלה, הרי היא מן הידועות. בשאר לא פנה בשאר לרוסים ולאיראנים, ובעצם תודות למוערבות שלהם, מוערבות בעיקר של חיל אוויר רוסי ששיטח באופן שיטתי חלקים גדולים של האזורים שבהם מצויים היו המורדים, ולוחמים של איראן ושל חיזבאללה, ומיליציות שיעיות שאיראן הביאו, הצליח לשרוד ולדכא במידה כזו או אחרת את המרד נגדו, אבל אם הוא נשאר בשלטון, זה תודות לעזרה שהם הגישו לו, והם לא באו כדי לעזוב, הם באו כדי להישאר, ועדיין יש שם נוכחות צבאית רוסית.

יוסי: עכשיו, כל הקומפלקס המסובך הזה יושב על הגבול הצפוני של ישראל, ובהתאם במהלך השנים גם ראינו תקיפות ישירות, שצריך לומר, מיוחסות לישראל, עד היום, בתוך סוריה.

[הקלטה באנגלית]: "In breaking news, international airport in Syria was shut down by alleged Israeli air strikes following similar Damascus attack and Syrian defense ministry claims Israeli missiles hit Russian army sites."  

פרופ’ זיסר: נכון, משום שסוריה הייתה לאורך השנים הנתיב שדרכו הנשק שהעביר איראן לחיזבאללה עבר בישראל, ניצלה את פרוץ מלחמת האזרחים, כדי לנסות לעצור את זרימת הנשק. אפרופו המצב שלנו למול הצפון, אנחנו חיפשנו אחר המטבע תחת הפנס הסורי, שם היה קל, אז התעלמנו מהארסנל המפואר שחיזבאללה בנה לעצמו, וניסינו למצוא כל פעם, וגם זה באיחור, שהאירנים העבירו נשק כזה או אחר. והדבר השני שאנחנו ניסינו לעשות, זה למנוע האחזות של איראן על אדמת סוריה, כלומר להפוך את סוריה, וכוחות שנאמנים לאיראן בסוריה, למעין חיזבאללה שנייה, זאת הייתה מערכה מתמשכת, ובמידה מסוימת הצלחנו, משום שאין נוכחות…

יש נוכחות של כוחות איראנים, אבל אין נוכחות של אמצעי לחימה, ושל מערכים איראנים מתקדמים על אדמת סוריה. ובכל זאת, הם ניסו, לא רק אנחנו ניסינו לנצל את החולשה של בשאר ולפעול בשטחו, הם גם מנסים כל העת לנצל את החולשה של בשאר, ולהפוך את סוריה לבסיס של תוקפנות כנגד ישראל.

יוסי: מה שמביא אותנו, פרופ' זיסר, לתקוף, למשל, את שדה התעופה בדמשק, על פי מה שמיוחס לנו, לא פעם ולא פעמיים, כמעט הופך אותנו להיות הנוסע המתמיד, בשדה התעופה הזה, והכול, בעצם, ללא חשש שמשם תתפתח מלחמה. עד כדי כך, סוריה חלשה.

פרופ’ זיסר: כן, אז קודם כול, בוודאי מאז החלה המלחמה בעזה, ואנחנו מצויים גם בעימות בלבנון, אז המדיניות של ישראל, אפס נשק שיגיע לידי חיזבאללה, וזה אומר לפגוע בנתיבים, בעיקר שדות התעופה בסוריה. ובשאר, מעולם לא הגיב למתקפות המיוחסות לנו, מפני שיש לו דברים אחרים על הראש, יש לו דברים הרבה יותר חשובים על הראש, שרידותו האישית, יש לו עדיין אויבים בתוככי סוריה, יש כוחות אמריקאים וטורקים על אדמת סוריה, אז הדבר האחרון שהוא צריך, זה עימות ישיר וחזיתי כנגד ישראל, ואז הוא מעדיף, מה שנקרא, להכיל את המתקפות שלנו, וגם לשדר איזשהו מסר שהוא לא יפתח בחזית כנגדנו, ויעשה הכל כדי שחזית כזאת לא תיפתח נגדנו. אנחנו רואים יחסית שהגבול הסורי, יחסית, ביחס למה שקורה בלבנון, שקט, אבל יורים משם עלינו, ובוודאי זה יימשך ואולי אפילו יגבר.

יוסי: כן, גם לכיוון רמת הגולן וגם לכיוון אפילו הכנרת. עכשיו, מעבר לאותן תקיפות ישירות של שירות נשק, אנחנו ראינו גם חיסולים.

[הקלטה באנגלית]: "An Israeli air strike has killed Sayyid Razi Mousavi, he was a senior commander in Iran's revolutionary guards core, he was outside of the city of Damascus on Monday when he was killed by an Israeli air strike." 

יוסי: כמו למשל החיסול האחרון של סייד רזי מוסאווי, האיש של איראן בסוריה, עד כמה החיסול הזה משמעותי?

פרופ’ זיסר: כן, אז אנחנו בתקיפות שמיוחסות לישראל, למשל סמיר קונטאר עוד לפני כמה שנים טובות, האיש חוסל על אדמת סוריה, וג'יהאד מורניה, בן של עימאד מורניה, שפעל כדי לבסס תא של חיזבאללה שיפעל נגדנו ברמת הגולן, חוסל לפני כעשור, אבל יש עליית מדרגה. והפעם בתקיפות שמיוחסות לישראל, גם מותקפים נכסים איראנים, וגם אישים איראנים. היה איזשהו ניסיון להימנע מלהגיע לזה שאנחנו לא נהרוג איראנים, נפגע בנכסים שלהם, אבל לא נהרוג איראנים על אדמת סוריה, והנה מיוחס לישראל חיסול שהוא מאוד משמעותי, כי זה בן אדם ששהה בסוריה שנים רבות, והיה מאוד מרכזי בבניית הכוח של איראן בסוריה, והעברת אמצעי הלחימה לחיזבאללה. ככה שזה גם אדם בכיר, גם אדם משמעותי, וחיסול מאוד כואב לאיראנים.

(מוזיקת תופים)

[הקלטה בערבית]

יוסי: ובשולי החיסול הזה ובכלל, התגובה בסוריה של אסד שונה לחלוטין מהשכן המתרברב שלו נסראללה. כלומר, אנחנו לא שומעים נאומים שלו, או דברים נגדנו, שתיקה רבתית.

פרופ’ זיסר: כן, אז קודם כול, בשאר אל-אסד לא ישכח ולא יסלח לחמאס, שבימי המרד נגדו, היא תמכה דווקא במורדים נגדו, והיה משבר גדול שבעצם לא נפתר, ולא הסתיים בינו לבין חמאס. ככה שאהבה גדולה אין שם, ואני לא חושב שהוא נורא מצטער כשהוא רואה את המהלומות שחמאס סופג מאיתנו בעזה, והוא גם ככלל לא מניח לחמאס לפעול משטחה של סוריה, שוב, לא מאהבת ישראל, אלא משנאת המן, מהאיבה שהוא רוכש לחמאס. זה דבר אחד. אבל דבר אחר, הוא שקוע בענייניו, זה עדיין מלחמת הישרדות. אני שב ומדגיש, המלחמה לכאורה דעכה, היקף ההרוגים פחת, אין איום ישיר לשלטונו, אבל הכול מאוד רעועה, הכול על חולות נודדים, ובקלות רבה המחאה הזאת יכולה לשוב ולהתלקח, והוא יודע את הדבר הזה. ולכן הדבר האחרון שהוא צריך, זה מלחמה ישירה חזיתית נגדנו, ועוד בשביל הפלסטינים ובשביל החמאס בעזה, ולכן הרתיעה שלו היא בכלל להיכנס לכל העניין הזה.

יוסי: אז רגע, אם אתה כבר מזכיר את חמאס, אז למה בעצם חמאס היו נגד בשאר אל-אסד? הרי, לא מדובר בגופים ששניהם, יש להם מטרה מאוד ברורה, לחסל את מדינת ישראל.

פרופ’ זיסר: כן, אבל היה נדמה אז שבשאר עומד ליפול, ומי שעמד להפיל אותו זה מורדים שהשתייכו לתנועות איסלאמיות רדיקלית, לא רק דעאש, אלא גם מורדים שנתמכו על ידי קטאר ועל ידי ערב הסעודית, וזה בדיוק קטאר, זה בעלת הברית של החמאס, והאחים המוסלמים בסוריה שכבר ניסו בשנות ה-80 להפיל את המשטר הסורי, אז של אביו של בשאר, חאפז אל-אסד, הם בעצם תנועת אחות של חמאס, אז לחמאס היה ברור שמרד שיש לו צבעים אסלאמיים לטעמה של חמאס נגד משטר שהוא חילוני, ואפילו נשלט על ידי שושלת עלווית, עלווים, בני העדה העלווית שמהם בא בשאר, זה לא בדיוק מוסלמים כשרים, אז על הרקע האידיאולוגי הזה, הם תמכו במורדים, יחד עם ארדואן, נשיא טורקיה, שבוודאי דחף את חמאס לתמיכה במורדים, וכאן נוצר הקרע, כי צעדיה הראשונים של חמאס היו דווקא בדמשק, היה להם שם גם את המטה, לאורך שנים, כי אז באמת הדבר המרכזי היה האויב המשותף ישראל, אבל נפרדו דרכיהם.

[מוזיקה]

יוסי: בניגוד ללבנון, ירדן ומצרים, שכולן לקחו חלק אקטיבי או גינו בחריפות את התגובה של ישראל אחרי השבעה באוקטובר, נראה שמסוריה לא שמענו כלום. אז מה בשאר אל-אסד חושב על המלחמה בעזה, ואיך מפעל הסמים העצום שלו ותיעודים ממלחמת האזרחים ההרסנית שלו השפיעו ועדיין משפיעים ישירות על ישראל? תכף ממשיכים, אבל רגע לפני, אנחנו מזמינים אתכם לבוא לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי ולהצטרף לקהילת ״הכותרת״.

[מוזיקה]

[הקלטה בערבית]

יוסי: אז בוא עכשיו נלך אל המלחמה אצלנו מהשבעה באוקטובר. אילו תגובות ראינו מצידה של סוריה?

פרופ’ זיסר: מצידה של סוריה הרשמית לא ראינו שום תגובה, נאום פה, נאום שם, אבל לא משהו מעשי וממשי. מה שכן ראינו זה ששטחה של סוריה הפך זירה ובסיס. הן לניסיונות של אנשי חיזבאללה והן לניסיונות של איראן ושלוחה לשגר כנגדנו טילים, להפגיז במרגמות, לתקוף אפילו באמצעות מל"טים את סוריה, יש לאיראן מיליציות שיעיות שהובאו לסוריה כדי להילחם לצידו של בשאר אל-אסד, אז הם שם, לחיזבאללה יש תנועה חופשית. אז בהסכמה, או לא בהסכמה, או מאחורי גבו, או אולי תחת עיניו העצומות למחצה של בשאר, הוא יושב בשקט ולא פועל, אבל פועלים אחרים שמטרידים אותנו. בשלב הזה זה מה שנקרא מטרידים, זה לא המתקפות הישירות הממוקדות שאנחנו רואים מצד חיזבאללה לאורך גבול הצפון, אבל זה בהחלט הטרדה ובעיקר פוטנציאל להסלמה ולהידרדרות. 

יוסי: אז בואו נדבר על ההתקפה הישירה נגדנו. שמענו דיווחים על כך שמחבלי הנוח'בה ביצעו את מתקפת הפתע הנמרצת הזאת, האכזרית הזאת, את מעשה האונס האכזריים, תחת השפעת סמים. ופה נכנס לעניין סם הקפטגון, אלה סמים שמגיעים ישירות מסוריה, מיוצרים שם, ומהווים חלק בלתי נפרד מהכלכלה של אסד.

[הקלטה באנגלית]: "More than a decade of civil war has left Syria fragmented and in ruins. But one thing has managed to cross every front line,  Captagon. The amphetamine drug has formed an illegal industry worth 10 billion dollars." 

פרופ’ זיסר: קודם כל, לגבי מתקפת הרצח, לצערי הרב, זו פרקטיקה מקובלת כאן במזרח התיכון. אנחנו ראינו את זה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בשנות ה-70 וה-80, ואנחנו ראינו את זה גם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. ככה נלחמים במזרח התיכון, ככה מיישבים חשבונות או מתקיפים את האויב. לא צריך סמים לצערי בשביל הדבר הזה, זה האופי והמנטליות של המרחב שלנו, שעדיין נכשלות ורדיקליות הם השולטים בו בכיפה. אבל הזכרת את הסמים. אחד, הכלכלה הסורית במצב של קריסה מוחלטת, אבל אחד הדברים שעוזר בשער, מה שנקרא להרים את הראש מעל המים, זה באמת הברחות של סמים. חלקן מגודל בלבנון על ידי חיזבאללה ושלוחיה, בבקעת הלבנון, חלקן בסוריה, ומשם זה מה שנקרא מיוצא לכל רחבי המזרח התיכון. יש לסם הזה ביקוש במדינות המפרץ ובמקומות אחרים. המשטר הסורי עושה מזה הרבה מאוד כסף. למורת רוחן וכעסן של רבות ממדינות ערב. אנחנו רק שומעים דיווחים מפעם לפעם, שהשלטון בירדן, שמנסה נואשות להיאבק בהברחות האלה, אפילו ביצע, זה מאוד חריג, התקפות אוויריות על בסיסים של מבריחים ועל מפעלים לייצור סמים בתוך השטח הסורי. עד כדי כך המצב בריאתם קשה.

יוסי: אפשר להגיד שסוריה הפכה למעין נרקוס-סטייט, קרטל סמים, שזו בעצם ישות מדינית?

פרופ’ זיסר: יש לו עוד כמה עסקים מפוקפקים שבעזרתם הוא שורד, אבל הסמים, זה מיליארדים של דולרים, ובמציאות של שבר כלכלי, זה דבר מאוד מרכזי, מאוד משמעותי. ואני אומר, זה לא רק סוריה, זה גם חיזבאללה, שגוזר קופונים מדבר שמקורו קודם כל בגידולי הסמים בלבנון, וזה גם דבר ידוע.

יוסי: עכשיו אני רוצה לקחת עוד כיוון אחד בעזרת הידע שלך. אחד האספקטים שהמצב בסוריה משפיע ישירות עלינו, הוא גם בתמונות שרצות ברשת, תמונות של הרס, אסונות הומניטריים של מאות אלפי פליטים שמחכים למזון, תמונות שהפכו לויראליות בתקופה האחרונה, והן מיוחסות לישראל, כחלק מהאשמה, כמובן, שאנחנו מבצעים בעזה רצח עם, כשמדובר בכלל בתמונות ממלחמת האזרחים בסוריה.

פרופ’ זיסר: כן, המלחמה בסוריה הייתה קשה וכמעט 12 שנים. 75% מהמדינה הזאת, מכל מה שעמד על תילו, מבנים, בתי ספר, נהרס, ואנחנו מדברים על כך שכמעט כל סורי שני איבד את ביתו, כמעט שליש מהאוכלוסייה הפכה פליטים. בטורקיה, הגיעו עד אירופה, גרמניה קלטה כמיליון סורים, בלבנון, בירדן.

יוסי: נתונים מטורפים.

פרופ’ זיסר: כן.

יוסי: נתונים מטורפים.

פרופ’ זיסר: ושוב, העולם הביט, ולא עשה הרבה, לא ראינו גינויים של מזכיר האו"ם, ושוב, בניגוד לצה"ל שאיננו תוקף במכוון מטרות אזרחיות, כאן המדיניות הרוסית הייתה, נהפוך הוא. אנחנו ממוטטים את ה-environment, את הסביבה שבה פועלים הטרוריסטים על ידי פגיעה שיטתית במתקנים אזרחיים, כן? אנחנו לא מתנצלים. אבל זאת הייתה המלחמה ההיא, והיא השאירה לנו הרבה תיעוד שאני מופתע מדי פעם לראות ערים בסוריה ואירועים טרגיים שאירעו בסוריה מיוחסים למלחמה הנוכחית שאנחנו מנהלים בעזה, כנגד החמאס.

יוסי: מדהים, ואני אזכיר את הנתון שאמרת כאן בתחילת השיחה שלנו, כ-600 אלף בני אדם נרצחו במלחמת האזרחים הזאת. יותר מחצי מיליון בני אדם ששליט, רוצח בעמו. זה מטורף. יגיע איזה רגע שאסד יגיד די, מספיק, לי נגמר מהעניין הזה. והאם הדי הזה יהיה כנגד איראן, שבעקבות הפעולות שלה באזור בעצם היא גוררת את אסד למלחמה, או די נגד ישראל, שרואה בשטח סוריה שטח פעולה לגיטימי ויעשה קצת סדר שם, או שהוא לא מסוגל?

פרופ’ זיסר: אני חושב שבשאר, ראשית, לא מסוגל משום שהוא חלש. המלחמה עודנה משתוללת בארצו. ב-30 אחוז משטחי המדינה יש אוטונומיה כורדית, ויש כוחות אמריקאים, ויש כוחות טורקים. ארדואן מדבר נגד ישראל, אבל נלחם בפועל כנגד בשאר אל-אסד. הצבא שלו, של בשאר, עוד מותש ממלחמת האזרחים, לצאת למלחמה מול ישראל זה התאבדות. אבל אחרי שאמרתי את הדבר הזה, אנחנו יודעים מה ערכן של תחזיות אחרי השביעי באוקטובר. אבל אני חושב שהבעיה עם בשאר זה לא רק שהוא איננו מסוגל להגיד לא לצאת למלחמה, אבל גם לגרש את האיראנים, הוא גם לא רוצה לגרש את האיראנים משום שהוא תלוי בנוכחות האיראנית לצורך שרידותו. האיראנים והרוסים יעזבו, זה יכול להביא להתלקחות מחודשת של מלחמת האזרחים, ולסופו כשליט. חשבתי לרגע שתשאל, הוא יגיד די ויגיד טוב, אני עוזב את תפקידי כנשיא, הכל כאן נחרב...

יוסי: לא יקרה. לא יקרה.

פרופ’ זיסר: לא, זה לא נראה ש… אם הוא לא עזב ברגעים הקשים שכל העולם היה משוכנע שסופו הגיע, אז אני לא מניח, שעכשיו שהוא מרגיש כביכול איזושהי תחושה של רווחה, שהוא, יעזוב.

יוסי: ועוד לא הזכרנו את השנאה התהומית שיש לו נגד ישראל, שהוא ירש עוד מאביו. שנאה גדולה אחרי מה שישראל עשתה לו והשפילה אותו. שזה גם איזה נתון ככה שצריך לזכור אותו.

פרופ’ זיסר: נכון, אם כי צריך להגיד שהוא שונא רבים (יוסי צוחק), ויש לו הרבה מאוד אויבים, וכשהוא שואל את עצמו מי האויב המסוכן שתקע סכין בגבי, שעלול בפועל להביא לנפילתי? אני חושב שיש מעבר למורדים וארדואן, אנחנו ברשימה טובה ולא נמצאים במקום מה שנקרא, ראשון. יש שם עוינות, יש שם איבה, יש שם שנאה, אבל זה גם בן אדם שכל הזמן אומר, אני מוכן לעשות שלום עם ישראל, כן? תחזירו לי את הגולן ותקבלו...

יוסי: תמורת רמת הגולן.

פרופ’ זיסר: כן. כן. כן. 

יוסי: טוב, אז החלומות של "על שלום שלא יישארו", חלומות כנראה לתמיד. פרופ' אייל זיסר, מומחה בכיר למזרח התיכון, סגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב. תודה רבה.

פרופ’ זיסר: תודה, תודה.

[מוזיקה]

יוסי: ועד כאן ״הכותרת״ להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו או להגיב לנו, נשמח לקרוא. את ״הכותרת״ אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד וברכב.

אם הגעתם עד פה, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו עם סמדר פרי על השכנה של סוריה מדרום, זאת שמוצאת את עצמה נלחמת על גבול סוריה בעצמה. חפשו את הפרק: ״לא רק בגלל המלחמה, למה ירדן על סף שבירת הסכם השלום?״

תחקיר הפקה ועריכה, גיא סלם ועדן דוידוב, סאונד ומיקס, עמרי זינגר. 

אני יוסי פישר וזאת הייתה ״הכותרת״.

7 views0 comments

Comments


bottom of page