העיר שמארחת השנה את האירוויזיון מוגדרת מסוכנת, עוד הרבה לפני 7 באוקטובר וההפגנות. עם אוכלוסיית מהגרים משמעותית ופשע רב - גם השבדים לא ממהרים לבקר שם. למה המהגרים המוסלמים לא השתלבו בחברה השבדית? והאם מאלמו זה רק הפרומו למה שמחכה בקרוב לאירופה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/05/2024.
[חסות]
[מוזיקת הפתיחה של האירוויזיון]
קריינית: אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.
שרון: מחר תעלה הנציגה שלנו, עדן גולן, על במת האירוויזיון במאלמו, שוודיה, עם השיר שייצג אותנו. אבל המרקם של האוכלוסייה השוודית המוכרת בזכות נימוסים, סובלנות וליברליות, מזמן השתנה. בעקבות גלי ההגירה המסיבים של מוסלמים לאירופה בעשור האחרון, הפכה העיר מאלמו בשוודיה לעיר מוכת פשע ועוני, במתח אדיר בין האוכלוסייה השוודית לאוכלוסייה המוסלמית. כיצד גלי ההגירה המוסלמים שינו את שוודיה, מה קרה לכוחות האסלאמיסטים מאז 7 באוקטובר והאם יש סכנה ביטחונית של ממש למשלחת הישראלית? אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".
ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה מאוניברסיטת תל אביב, המחלקה לשפות זרות, שלום לך.
ד"ר לופטין: שלום לך.
שרון: אני חייבת לשתף אותך במשהו שלי מרגיש קצת מוזר [צוחקת]. מאלמו זה היעד שנבחר לקיים אירוע כמו האירוויזיון. זה נראה קצת משונה כי זה מקום עם המון מהגרים מוסלמים, קיצוניות די גדולה, בין זה לבין האירוע שמזוהה כל כך עם ליברליות, עם הקהילה להט"בית, זה גם לך נשמע מוזר?
ד"ר לופטין: בהחלט, צריך לומר שמאלמו היא אחת הערים שידועות לשמצה עוד לפני האירוויזיון הזה, עוד לפני השביעי באוקטובר, היא נחשבת לעיר… אחת הערים הבעייתיות ביותר באירופה. יש שם מתיחות עצומה בין המיעוט המוסלמי לבין המקומיים, לבין השוודים המקומיים. זה עיר שיש בה הרבה מאוד אלימות, אחוזי פשיעה מאוד גבוהים, גם מבחינת אחוזי אונס, בין אחד הגבוהים באירופה, הם קוראים לה בין היתר, בירת האונס האירופאית. כלומר מהבחינה הזאת היא באמת עיר שלא קיבלה הרבה קרדיטים ובמידה רבה של צדק רב. אז מהבחינה הזאת זה עיר מאוד מאוד בעייתית, ולכן הבחירה היא קצת תמוהה אני חייבת לומר. עוד לפני השביעי באוקטובר, אני בטוחה שהיה צורך כמובן לאבטח את האירוע הזה, בגלל בעצם המתיחות שקיימת בין האסלאמיסטיים לבין הקהילה המקומית שם. זה הולך להיות מאוד מאוד לא קל לאבטח את האירוע הזה וכמובן לדאוג לשלומם של אנשי המשלחת הישראלית.
שרון: אז בואי ברשותך נחזור קצת אחורה כדי להבין איך היא הופכת להיות כפי שאת מכנה אותה בירת האונס האירופאית, איך היא הופכת להיות עיר של מהגרים. וצריך להבין את המדיניות, מדיניות ההגירה של שוודיה, על מנת להבין מה קרה למאלמו.
ד"ר לופטין: תראי, צריך להבין ששוודיה באופן כללי, במשך שנים, הייתה לה מדיניות מאוד ליברלית, בייחוד לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל התפיסה של הפליטים, עד תחילת שנות התשעים, הייתה תפיסה מאוד רומנטית. מהבחינה הזאת, הם היו אנשים באמת שנלחמו על ערכים כמו חופש, צדק, נלחמו נגד משטרים דיקטטורים ורודנים למיניהם. כך למשל, הרבה מאוד פליטים שהגיעו מאיראן, לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979, זכו בעצם למעמד של פליטות בשוודיה. או למשל, פליטים שהגיעו מצ'ילה, צ'ילה של פינושה בשנות ה-70, זכו גם למעמד של פליטות בשוודיה. זאת אומרת, מהבחינה הזאת צריך להבין שבין 45' עד 1990, על רקע המלחמה הקרה, וכמובן העובדה שהרבה מאוד פליטים מגיעים ממשטרים פשיסטים, פליטים באמת נתפסו… רובם אגב היו באמת אינטלקטואלים, השתייכו למעמד הגבוה, לוחמי חופש, לוחמי חירות, אז מהבחינה הזאת הדלת הייתה פתוחה, ושוודיה באמת פתחה את שעריה בפניהם ונתנה להרבה מאוד פליטים מרחבי העולם להגיע אליה.
המדיניות הזאת אבל משתנה מהבחינה הזאת בעשורים האחרונים, כלומר זה לא שזה קרה ביום בהיר. והחל משנות ה-90 בעצם יש איזשהו דיון נוקב לגבי מדיניות ההגירה של שוודיה, והאם נכון להמשיך עם מדיניות הגירה שהיא נחשבת לליברלית. והיו לא מעט דיונים בנושא. בין היתר על רקע טענות שלמהגרים ופליטים, בייחוד ממוצא מוסלמי, קשה מאוד להתאקלם בחברה השוודית.
[מוזיקה]
ד"ר לופטין: ב-2009, מי שבעצם מנהיג את המפלגה שהיום נחשבת לשנייה בגודלה בשוודיה, אומר בעצם את הדבר הבא; שהאיום הגדול ביותר לשוודיה מגיע מהמיעוט המוסלמי, המיעוט האסלאמיסטי. וזה מאוד מאוד מעניין, ואנחנו רואים שבאופן, באמת, אם בזמנו, בשנת 2000, המפלגה הזאת שהיא מפלגה אנטי-אסלאמיסטית, זוכה לארבעה-חמישה אחוז מהקולות, אנחנו יודעים שב-2014 היא הופכת ומסתמנת למפלגה השלישית ולאחר מכן השנייה בגודלה בשוודיה, והיום בעצם היא מרכיבה את הממשלה השוודית.
[מוזיקה מסתיימת]
ד"ר לופטין: וזו המפלגה הגדולה ביותר בקואליציה הנוכחית שזוכה בבחירות האחרונות ב-2022 לכמעט 21 אחוז מהקולות.
[הקלטה בשוודית]
ד"ר לופטין: עכשיו זה לא תופעה ייחודית לשוודיה, אני חייבת לומר. באופן כללי אנחנו רואים את זה בכל אירופה. אה… על רקע בעצם הביקורת הקשה כלפי מדיניות ההגירה והפליטים של האיחוד האירופי, שחלקים רבים בציבור האירופי טוענים שהמדיניות הזאת הייתה ליברלית מדי, מקלה מדי, היא לא מאפשרת בעצם גירוש של מהגרים לא חוקיים, או פליטים שלא זכו למעמד של פליטות. ולא רק זה, אלא היא גם מאפשרת את בואם של גורמים לא רצויים, ביניהם גם אגב טרוריסטים בפוטנציה. וזה משהו שכמובן מביא לביקורת באמת נוקבת, לא רק בשוודיה, אלא בכל אירופה.
[הקלטה] אדם בעל מבטא שוודי מתראיין:
"I think it's extremely important to safeguard the people that actually do enter the EU, are people entitled to do that. We can not continue a situation where people without permits simply travel through Europe and to countries and…"
ד"ר לופטין: אגב, בחודש הבא יהיו בחירות לפרלמנט האירופי ואין לי שום ספק שהמפלגת הימין האנטי-אסלאמיסטית הולכת כמובן להתחזק, התחזקות נוספת בבחירות האלה, בין היתר על רקע השביעי באוקטובר.
שרון: אז אנחנו מיד ניגע בזה, כי אנחנו עדיין מנסים לשרטט את התהליך שקורה בשוודיה. אז בואי נדבר באמת על מה שאולי נקודת המפנה היא 2015, כשאנחנו מדברים על גל הגירה מסיבי, 150 אלף מהגרים פליטים מעיראק, סוריה ואפגניסטן מגיעים לשוודיה. עכשיו, זה נורא יפה שהם ליברליים, אבל מה הם חשבו לעשות איתם? אז נכון שבכל אירופה זקוקים לידיים עובדות, בטח ב… בוא נגיד בשלבים הראשונים של סולם העבודה, זה נכון. אבל מה הם חשבו? שאנשים מתרבות אחרת, מדת אחרת, ישתלבו ככה באופן, בוא נגיד, חלק, לתוך שוק העבודה, לתוך התרבות השוודית, האירופאית, הליברלית?
ד"ר לופטין: אני חייבת לומר, ופה לסבר את האוזן, ואני אומרת את זה לא פעם לסטודנטים שלי, משום מה בתקשורת מצטייר כאילו גם גרמניה וגם שוודיה, נורא רצו להכניס את המוני המהגרים והפליטים אליהם. עכשיו אנחנו יודעים, עובדתית, שבנובמבר 2015 ראש ממשלת שוודיה דאז, סטפן לוון, הוא אומר בצורה חד משמעית, שוודיה לא יכולה להרשות לעצמה לקבל פליטים כפי שעשתה בעבר. זאת אומרת, זה כבר ב-2015. עכשיו פה אנחנו רואים שמה שקרה בעצם, המוני הפליטים שמגיעים לשוודיה, למען האמת הם די מגיעים בטעות. כי כל מי שמכיר את ה… אני מלמדת שנים רבות על האיחוד האירופי, ואני יכולה להגיד לך שמבחינת החוק של האיחוד האירופי, ובייחוד אמנת דבלין, פליט שמגיע לאיחוד האירופי אמור להתקבל על ידי המדינה הראשונה שאליה הוא נכנס. לצורך העניין, רוב הפליטים, הרוב המכריע של הפליטים הגיע בעצם למדינות דרום אירופה: יוון, איטליה, ספרד, ובעיקר יוון. כלומר, יוון הייתה אמורה לקבל את רוב הפליטים האלה. אבל מה שקרה זה, כי יוון בעצם עצמה עיניים, ואפשרה להם בעצם לעבור לגרמניה ולמדינות אחרות ולשוודיה. והם רצו להגיע למדינות האלה, כי הם ידעו שמבחינה כלכלית הסיכויים שלהם למצוא עבודה הם הרבה יותר גדולים בגרמניה ובשוודיה מאשר ביוון.
שרון: וגם התפיסה הסוציאליסטית יותר, הליברלית יותר, תאפשר להם להשתלב ביתר קלות.
ד"ר לופטין: בדיוק. אבל מהבחינה הזאת, ואני אומרת את זה תמיד באמת הרבה פעמים לסטודנטים שלי, שבין 2015 עד 2020, אירופה מקבלת 4 מיליון פליטים שרובם מגיעים מהאביב הערבי, מהמזרח התיכון, שגרמניה מקבלת 2 מיליון מתוכם, שוודיה מקבלת קצת פחות, אבל עדיין האוכלוסייה היום המוסלמית בשוודיה, אם לפני כעשור היו כחצי מיליון או פחות, היום בעצם יש כמיליון מוסלמים בשוודיה שמהווים כעשרה אחוז מאוכלוסיית שוודיה. המספר שלהם הוכפל בעשור האחרון. אבל צריך להבין שזה לא שלשוודיה באמת הייתה את מדיניות הדלת הפתוחה. במידה רבה זה ארגוני זכויות אדם שהפעילו לחץ על רשויות שוודיה לקבל את האנשים שהגיעו אל שוודיה. באופן כללי, אנחנו יודעים שהציבור עצמו, ואנחנו רואים את זה בסקרי דעת קהל, בשוודיה לא כל כך רצה לקבל אותם.
שרון: כשאנחנו רואים את הצורך בידיים עובדות, בטח בידיים עובדות בסיסיות, אנחנו לא מדברים על אנשים משכילים שמגיעים, מדוע הם לא מצליחים בכל זאת להשתלב?
ד"ר לופטין: תראי, אני חושבת שאחת הבעיות, וזה אנחנו רואים בסטטיסטיקות, אחת הבעיות הגדולות זה, הטענה היא שהמהגרים המוסלמים והפליטים המוסלמים, לא בדיוק רוצים להשתלב בחברה האירופאית, אלא הם רוצים בעצם לשנות את החברה האירופאית. ולשנות, אנחנו רואים בין היתר, לאור העובדה שיש הרבה תנועות שריעה. יש Sharia for Belgium, יש Sharia for France, יש Sharia for Britain. יש בעצם תנועות שריעה בכל מדינה אירופאית כמעט, שזה אומר שהמטרה היא להפוך את אותה מדינה למדינה אסלאמיסטית.
עכשיו, אני שאלתי לא פעם, אבל לא מדובר במיעוט קטן? אז אנחנו יודעים מסקרי דעת קהל, למשל בצרפת, ב-2016, כששאלו את המיעוט המוסלמי, האם אתם רוצים להפוך את צרפת למדינת שריעה? 30% מהמיעוט המוסלמי ב-2016 אמר שכן. ב-2019, שאלו אותו אותה השאלה, והתשובה הייתה 46% מהמיעוט המוסלמי אמר שכן, הוא מעוניין להפוך את צרפת למדינת שריעה. עכשיו, אנחנו רואים גם מספרים דומים בבריטניה, בבלגיה, בגרמניה ובמדינות אחרות באירופה. כלומר, התחושה של חלקים רבים בציבור האירופי, שבסופו של דבר, המטרה היא לא להשתלב בחברה האירופאית, בניגוד למשל למיעוט הסיני בארצות הברית, שמאוד השתלב, או המיעוט הקוריאני, שמאוד השתלב בחברה האמריקאית.
[מוזיקה]
שרון: כיצד ההפגנות הפרו-פלסטיניות השפיעו על דעת הקהל של השוודים, והאם יש סכנה ביטחונית של ממש למשלחת הישראלית? כבר ממשיכים עם זה. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו בספוטיפיי ואפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או follow, ולדרג אותנו חמישה כוכבים.
[הקלטה]:
"As the Middle East was getting increasingly more unstable, more and more people from Syria and Iraq started heading towards Europe, and Sweden started accepting more refugees per capita than any other nation in Europe".
שרון: המהגרים המוסלמים בשוודיה לא מצליחים להשתלב בחברה האירופאית. אי ידיעת השפה, דעות אסלאמיסטיות שמבדלות אותם ועוני, גורמים לאוכלוסייה להישען יותר ויותר על עזרת הממשלה. ושוודיה כמדינה כל כך סובלנית, די מפסידה מהעניין. המודל הנורדי שהיא כל כך מתגאה בו ובזכותו הממשלה מספקת טיפול רפואי, חינוך ופנסיות לכולם, ואפילו דיור למהגרים, הופך ללא כדאי, בייחוד כשמחצית מהמהגרים לא עובדים.
ד"ר לופטין: הטענות בשנים האחרונות, זה שאנשי המיעוט המוסלמי מנצלים זאת לרעה. זו הטענה. אנחנו שומעים את זה אגב בצרפת וגם בגרמניה, במדינות אירופאיות אחרות, אם זה מבחינת באמת ריבוי הילודה. בצרפת למשל, אם יש לך הרבה ילדים אז אתה כמובן אתה מקבל הרבה יותר כספים, והטענה היא שבעצם אנשים מנצלים את זה לרעה. וזה משהו שאנחנו רואים, שומעים יותר ויותר בשנים האחרונות. כלומר, זה מודל שנועד בסופו של דבר לחברה שבעצם מבוססת על אמון ומה שנקרא ערבות הדדית. אבל ברגע שיש תחושה שהצד השני מנצל בעצם את המודל הזה לרעה, וזו התחושה של הרבה מאוד שוודים, ואנחנו יודעים את זה גם מצרפת ומגרמניה, מדינות אחרות באירופה, אז זה כמובן מאוד מאוד בעייתי.
שרון: הזכרת שמבחינה פוליטית, אנחנו רואים התחזקות של תנועות אנטי-אסלאמיסטיות ושל הימין. ב-2022 נבחרה בשוודיה ממשלת מרכז-ימין…
ד"ר לופטין: נכון.
שרון: …של קריסטרסון, שעלתה לשלטון בתמיכת מפלגת הימין הקיצוני, הדמוקרטים השוודים, הם מתנגדים להגירה. האם את כבר רואה פועל יוצא של זה כבר של שינוי מדיניות?
ד"ר לופטין: בהחלט, בהחלט. אני חושבת שבסופו של דבר המטרה היא לצאת ממדיניות הרבה יותר נוקשה… אגב, אנחנו רואים את זה ברמה של הפרלמנט האירופאי, העובדה שבפרלמנט האירופאי ההרכב, הוא הרכב הרבה יותר שמרני, הרבה יותר אנטי-אסלאמיסטי, אז אנחנו רואים את זה בהצעות שמעלים חברי הפרלמנט האירופי. אגב, לפני חודש, ב-10 באפריל, הפרלמנט האירופי בעצם אישר הצעת חוק למדיניות הגירה הרבה יותר נוקשה, הרבה יותר תקיפה, שהמטרה שלה היא בעצם להגביל את מספר המהגרים והפליטים שנכנסים ליבשת, בעיקר של המהגרים המוסלמים. אנחנו יודעים שאירופה קיבלה שישה מיליון אוקראינים שהגיעו אליה, ואנחנו ראינו שהתגובות היו פחות ביקורתיות, מאשר כלפי האוכלוסייה המוסלמית.
אבל אנחנו רואים ש… כמובן, וצריך להבין את זה, שהביקורת כלפי האוכלוסייה המוסלמית באירופה זה מכמה סיבות. א', הם טוענים שהם מהווים איום על הצביון התרבותי, הם לא מסוגלים להשתלב בחברה השוודית או החברה האירופאית. וכמובן זה משהו שאנחנו לא נתקלים בו בארצות הברית, כיוון שבארצות הברית יש את השיח לגבי המקסיקנים והרבה מאוד אנשים שמגיעים מדרום אמריקה. אבל פה יש לנו גם את ההיבט הביטחוני, כלומר התחושה היא שזה לא רק שהם בעצם גוזלים מאיתנו את מקומות העבודה או שהם מהווים איום על הצביון התרבותי, הסגירות התרבותית והלאומית, אלא בעצם הם מהווים איום על הביטחון האישי, וזה הופכת להיות סוגיה באמת מאוד מאוד חשובה, בעשור האחרון, בייחוד על רקע פיגועי הטרור באירופה.
[הקלטה]: קריאות מתוך הפגנה "Free Palestine"
שרון: אז בואי נתחבר לאירועי האנטישמיות ברחבי כל אירופה. אנחנו רואים את זה בכל אירופה, גל של הפגנות ומחאות פרו-פלסטיניות וגילויי אנטישמיות, שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה. איך זה משפיע על שוודיה, ומה קרה מאז 7 באוקטובר?
ד"ר לופטין: תראי, אין לי ספק, ואני, מאוד מאוד חשוב לי לציין את העניין הזה, שלטבח הנוראי והברברי, של השביעי באוקטובר, יש השלכות חברתיות, פוליטיות, מרחיקות ללכת על אירופה. כלומר, המתקפת הטרור על ישראל היא לא רק טלטלה את החברה הישראלית, אלא גרמה לזעזוע עמוק באירופה. והחשש העיקרי היום, אגב, באירופה וגם בשוודיה, שפיגועי טרור, דומים לאלה שקרו בישראל, יכולים להתרחש באירופה. וזה התחושה של הרבה מאוד אירופאים, שיש פה בעצם, צד אחד ציוויליזציה אנושית-הומנית, שאני חושבת שכל מי שהזדעזע ונחרד מאונס של נשים… עריפת ראשי ילדים וטבח של בני אדם. לעומתה כמובן יש את הציוויליזציה או המחנה האחר שאליה משתייכים השמאל הרדיקלי, האסלאם הרדיקלי וכל מי שבעצם משתתף בהפגנות הפרו-פלסטיניות ותמך בחמאס ובטרור הברברי של החמאס, זה בעצם המחנה שלא התרגש מהטבח או הכחיש אותו או שהצדיק אותו לחלוטין. והתחושה היא שהמטרה כמובן משרתת את האמצעים והכל בעצם מותר ולגיטימי בשם המאבק לעצמאות.
וחשוב לי לציין, שהפעם הפער בעצם בין שתי הציביליזציות האלה, היא לא ניתנת לגישור, וזו התחושה של אירופאים רבים. ובשבוע שעבר באמת הייתה לי שיחה עם קולגות מגרמניה לגבי העניין הזה. וזו באמת תחושה שאנחנו רואים בגרמניה, בשוודיה, בצרפת, התחושה היא שבאמת לא מדובר בפער בין ימין לשמאל. אני בעד שוק חופשי וכלכלה קפיטליסטית או שאני בעד כלכלה סוציאליסטית או סוציאל-דמוקרטית או שאני תומך בהעלאת מיסים או בקיצוץ מיסים. כלומר יש פה באמת שאלות בסיסיות לגבי הקיום שלנו כחברה אנושית. מה מותר ומה אסור לנו לעשות כבני אנוש? וזה כמובן בעייתי. והפער הזה בעצם חייב את שוודיה, ואת אירופה בכלל, לפתוח בשיח הזה של מה מותר ומה אסור? ומה מותר בעצם להתנהגות אנושית מקובלת? והחשש הגדול ביותר של השוודים, ולא רק השוודים, אלא כל האירופאים בעצם, זה שמה שהחמאס עשה בשביעי באוקטובר, והתגובה להתנהלות של החמאס, עובדה שהרבה מאוד אנשים קיבלו את זה ואפילו הצדיעו לחמאס על מה שעשו, זה נותן בעצם רוח גבית לארגוני טרור אחרים שפועלים באירופה כמו דאעש, או אחרים. ואם מותר לעשות הכל כדי להשיג את המטרה שלך, אז גם מותר כמובן לאנוס אירופאים, או אירופאיות, ומותר גם לרצוח אירופאים על מנת להשיג בעצם את המטרה, מטרת העל שלך, וזה כמובן מאוד מאוד בעייתי.
שרון: כן, אז זה מחזיר אותנו לסיכום לאירוויזיון ולנוכחות הישראלית. אנחנו יודעים שבאופן חריג ראש השב"כ עצמו יוצא למאלמו לנסות לתאם את סידורי האבטחה. לסיכום, לדעתך, האירוע הזה יעבור בשלום או שזה אירוע עם פוטנציאל נפיץ ביותר?
ד"ר לופטין: אני חושבת שזה בהחלט נפיץ. זה לא הולך לעבור בשלום, זה הולך להיות מאוד מאוד בעייתי, מאוד קשה, אני לא יודעת, אני באמת מאחלת לעדן גולן לחזור הביתה בשלום, זה כמובן… אני בטוחה שהם יגנו עליה, אבל עם זאת זה הולך להיות מאוד מאוד בעייתי ואני לא בטוחה שבזמן שהיא תשיר הם לא ינסו לחבל בשיר שלה, אין לי ספק שזה הולך להיות מאוד מאוד בעייתי, בייחוד על רקע העובדה שמדובר באירוויזיון שמתקיים בעיר מאוד מאוד בעייתית, שנחשבת לאחת הערים הבאמת הבעייתיות והאסלאמיסטית ביותר באירופה. אגב, שראיינו אנשים בשוק של מאלמו לגבי באמת האפשרות של דו-קיום בין הישראלים לפלסטינים, חד משמעית התשובה שלהם הייתה אנחנו קוראים להשמדתה של מדינת ישראל. כלומר מהבחינה הזאת באמת מדובר בציבור שלא רק של אוהד אותנו אלא שקורא להשמדת העם היהודי, זה לא הולך להיות פשוט. אני מקווה… אבל עם זאת, אני מאחלת בהצלחה לעדן.
שרון: ד"ר אסתר לופטין, תודה רבה לך על השיחה, נקווה שיעבור בשלום.
ד"ר לופטין: תודה רבה לכם.
[מוזיקה]
שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו, לאיזה מקום אתם חושבים שנגיע באירוויזיון? את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet, או באפליקציה בנייד וברכב.
ואם כבר דיברנו על מחאות פרו-פלסטיניות, אתם מוזמנים להאזין לעוד פרק בנושא, חפשו את הפרק: "תעשיית השקרים מתפוצצת בקמפוסים בארצות הברית" עם בן-דרור ימיני.
תחקיר, הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.
אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
コメント