top of page

הכותרת - מאחורי הקלעים של מבצע החילוץ ההרואי | רון בן ישי

הכלים המיוחדים שנוצרו עבור המבצע, הביטולים החוזרים, התקלות בזמן אמת וההצלחה עם חילוץ ארבעת החטופים. איך עורכים מבצע מורכב בלב מחנה הפליטים? מדוע פעלו באור יום ולא בלילה? והאם החילוץ ישפיע על עמדת חמאס במשא ומתן?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/06/2024.

[חסות]

קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקאסטים"

[הקלטה]: "שימו לב, קהל נכבד, אנחנו שמחים ונרגשים לבשר לכם, כי ארבעה חטופים חולצו בשלום ובחיים משבי החמאס, בעזה".

שרון: התרגשות עצומה אחזה בכולנו כשנודעה הידיעה בשעות הצהריים, על חילוצם של ארבעת החטופים, נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו.

[הקלטה]: "עם ישראל חי, עם ישראל חי"

החטופים חולצו בשעות הבוקר ממחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה. במבצע המשותף של ימ"מ, שב"כ ועוד יחידות מיוחדות, נהרג פקד ארנון זמורה, לוחם ימ"מ נועז.

את המבצע מגדירים מבצע הירואי שכלל יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות יוצאות דופן, אבל גם גבורה אנושית עילאית.

[הקלטה] שר הביטחון, יואב גלנט: "זה אחד המבצעים המרשימים ביותר שראיתי לאורך 47 שנותיי במערכת הביטחון".

מה ניתן לספר על פרטי המבצע? כמה פעמים הוא תוכנן ובוטל? מה המשמעות של מבצע כל כך מורכב בתוך מחנה פליטים צפוף? אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".

[מוזיקה]

רון בן ישי, פרשננו לעניינים ביטחוניים, שלום לך.

רון: שלום לך שרון.

שרון: אתמול חדשות משמחות, אחרי תקופה ארוכה מאוד של חדשות לא טובות, גם מהצפון וגם מעזה, כשבסיומו של מבצע "זרעי קיץ", שבצבא מתארים אותו כהירואי, כאחד המסובכים ביותר שנוהלו אי פעם, חוזרים לביתם ארבעה חטופים. אז מה בעצם התרחש בבוקר יום שבת מהינתן פקודת ה"פעל"?

רון: הפלסטינים טוענים שנכנסו שתי משאיות, שמביאות סיוע הומניטרי, אולי אפילו רהיטים למפונים, באזור נוסייראת, ונעצרות, אחת על יד בית אחד, בן כמה קומות, והשנייה על יד בית שנמצא במרחק של כ-200 מטר ממנו. ומתוך המשאיות האלו פורצים לוחמי שב"כ, היחידה המבצעית של שב"כ, ולוחמי ימ"מ, היחידה המיוחדת של המשטרה, של משטרת ישראל, שהיא מופקדת על טיפול במצבי בני ערובה, שלצערנו, אנחנו במדינת ישראל, התנסינו בהם לעיתים קרובות.

אז הלוחמים האלו, של שתי היחידות האלו, מצוידים בציוד מיוחד, שחלקו אפילו הוכן ותוכנן במיוחד, ציוד טכנולוגי, לצורך הפריצה לבתים האלו. במהירות, בשקט, ובהפתעה, כדי להתגבר על השומרים, לפני שהם מצליחים לפתוח באש, או להרוג את החטופים, בשני המקומות.

באחד הבתים, הייתה נועה ארגמני, ובבית השני, באחת הקומות הגבוהות, היו שלושת החטופים הגברים. ההפתעה הושגה בעיקר, לדעתי, לא רק בגלל הכניסה המסוערבת, לדברי הפלסטינים, אלא בעיקר מפני שכוחות הביטחון של ישראל, פעלו לאור יום, בשבת. והפלסטינים מכירים אותנו מצוין. הם יודעים שישראל מעדיפה לעשות מבצעים חשאיים, מבצעי חילוץ, בלילה, ככה היה גם במבצעי החילוץ הקודמים, במלחמה הנוכחית, כולם נעשו בלילה.

אחד הצליח ברפיח, גם עוד אחד הצליח בשחרור מגידיש, ופה הם לא שיערו שאנחנו נבוא באור יום, באחת עשרה ביום, כשהשוק של נוסייראת, של מחנה הפליטים נוסייראת הומה אדם, הבתים נמצאים לא רחוק מהשוק הזה, וזאת הייתה בעצם הפתעה מושלמת, מפני שבין השאר גם הצליחו לשמור על ביטחון שדה.

[הקלטה] בני גנץ: "מדובר במבצע מורכב מאוד, שדרש אומץ רב מהמאשרים, מהמפקדים, ובעיקר מהמבצעים, ואני מלא הערכה להם, ושמח שהמבצע הצליח, והייתי מגבה אותו גם לו חלילה, היה מסתיים אחרת".

רון: למשל, בני גנץ, שעודכן על פרטי הפעולה, החליט עוד לפני שהתבצעה הפעולה, שלא להודיע, כפי שהוא תכנן במוצאי שבת, שהוא פורש מהממשלה, יחד עם השר גדי איזנקוט ושרים נוספים, של המחנה הממלכתי. אבל הוא החליט לא לבטל את ההודעה שהוא תכנן, כדי לא לתת לפלסטינים סיבה לחשוד שמשהו יוצא דופן עומד לקרות. היו עוד פעולות שבוצעו כתחבולה. הפלסטינים טוענים, שהמזח האמריקאי, שהתקלקל ותוקן, והחל לפעול מחדש שלשום ביום שישי, הם אלו שעזרו למבצע.

אפשר לומר שאכן, היה סיוע אמריקאי למבצע, אבל הסיוע היה בעיקר בתחום המודיעיני, ולא המזח הצף. הפלסטינים טענו שהמזח הצף האמריקאי עזר לישראל, מפני שהמשאיות שאיתם הגיעו לוחמי השב"כ והימ"מ, היו משאיות סיוע. אז היה להם נוח לעשות אחד ועוד שתיים. הסיבה השנייה הייתה שהמסוק, מסוק ה"ינשוף", ה"בלאק הוק", שפינה את נועה מהרצועה אחרי שהיא חולצה, אכן נחת בחוף הים, לא רחוק מהמזח האמריקני.

אבל אם היה סיוע אמריקני, וכנראה שהיה, הוא היה בתחום המודיעין, בדיוק כמו שהבטיח הנשיא ביידן, כבר בתחילת המלחמה, שהוא יסייע לישראל להשיג את החטופים, ואכן, הם מסייעים לנו.

[הקלטה]

President Joe Biden: “I’ve directed my team to share intelligence and deploy additional experts from across the United States government, to consult with and advise Israeli counterparts on hostage recover… recovery efforts.”

בכך עוד לא תמה הפעולה. מפני שברגע שהחטופים חולצו, הפלסטינים טוענים שנועה הוכנסה למשאית אחת, משאית שנייה הוכנסו שלושת החטופים, יחד עם פקד ארנון זמורה, מפקד צוות בימ"מ, שנפצע קשה, התחילו לנסוע תוך אש בלתי פוסקת שניתכה עליהם.

הצטרפו גם רכבים משוריינים של צה"ל, כנראה נמ"רים, והם ראו, כך מספרים, מחבל שיוצא ועומד לכוון RPG, וההחלטה הייתה מהירה, של המפקד במקום, איש הימ"מ, לעצור, לסוע [כך במקור] אחורה, ואז כטב"מ של חיל האוויר ומסוקי קרב של חיל האוויר חיסלו את המחבל. נועה הוכנסה למסוק, הייתה לבושה באפוד, היו לה משקפי מגן, היא חבשה קסדה שהכל נתנו לה המחלצים כדי שהיא לא תיפגע, וכך הם חולצו.

לעומת זאת, הפלסטינים טוענים שהמשאית שהובילה את ה… שלושת הגברים החטופים ואת פקד ארנון זמורה הפצוע, היו לה בעיות בתיבת ההילוכים כנראה והיא התחילה לגמגם. אז נכנס לפעולה מבצע חילוץ שנוהל על ידי מפקד אוגדה 98, תת אלוף גולדפוס. המבצע הזה תוכנן מראש ואוגדה 98 התחילה לפעול בפאתי מחנה נוסייראת כדי להיות קרובה לזירת הפעולה הזו.

ואז נכנס לפעולה כוח החילוץ הקרקעי בחיפוי גדול, מאוד מסיבי של חיל האוויר מכל הסוגים: מטוסי קרב, מסוקי קרב, כטב"מים מחומשים וכן הלאה, ובאמת הצליחו לחלץ את החטופים, להוציא אותם ואת הפצוע, ולהכניס אותם לרכבים הממוגנים.

בקיצור, המבצע הזה היה באמת… אמר את זה אלוף פיקוד דרום שאמון על מבצעים מיוחדים, ודובר צה"ל הגרי, שהוא היה מפקד שייטת 13, והוא איש מבצעים מיוחדים כל חייו, שזה היה המבצע המסובך ביותר והמסוכן ביותר, שכוחות הביטחון של ישראל ביצעו, וביצעו בתיאום מושלם.

שרון: אז בוא נלך אחורה ברשותך לתכנון המבצע. איזה מודיעין הגיע שאפשר למבצע הזה לצאת לדרך? ואני מבינה שהיו כמה שינויים וביטולים במהלך הדרך.

רון: המודיעין הראשוני, הגולמי, שחטופים נמצאים באזור הזה בנוסייראת, היה כבר זמן די רב. אבל מה שאיפשר את המבצע, או להתחיל לתכנן את המבצע, היה מודיעין מדויק שהושג בחלקו, על ידי חקירת אנשי חמאס שנתפסו, ויחידת 504 של חיל המודיעין חקרה אותם במיוחד כדי להפיק מידע עבור המבצע.

המבצעים האחרים שבוצעו לצורך השגת המודיעין, היו מבצעים מיוחדים שנועדו לבדוק בדיוק איפה הם נמצאים, ואת כל התנאים שמאפשרים לך להיכנס ללב מחנה הפליטים נוסייראת, אזור ידוע בעוינותו ובכמות הרבה של אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי פלסטיני שנמצאים בתוכו, ולהגיע מהר אל לב הבעיה, כלומר אל החטופים, לפני שהשומרים יבינו מה קורה. והמבצעים האלו נמשכו כמעט עד שבוע שעבר, שבו הוחלט לבצע את הפעולה.

בינתיים, על פי המידע שהושג, המודיעיני שהושג, הימ"מ, ואנשי היחידה המבצעית של שב"כ שאמונה על מבצעים חשאיים מיוחדים כאלו, הם בנו כל מיני מודלים של הבתים, ושל הרחוב, ושל איך זה נראה, ואיפה להיכנס, ומה אפשר לעשות, ותרגלו כל מיני מודלים.

בסוף בחרו מודל אחד. ואז את המודל הזה בהתחלה הציגו לאלוף… ראש השב"כ ולאלוף פיקוד דרום, ואחר כך הציגו את הדבר הזה… ראש השב"כ והרמטכ"ל הציגו את זה לשר הביטחון ולראש הממשלה, עם המלצה לבצע.

וראש הממשלה ושר הביטחון נתנו אישור לבצע, אחרי שהם השתכנעו שזה אפשרי לעשות, בלי להרוג את החטופים, ותוך חיפוי מסיבי, גם מהאוויר, אבל גם מהים, מחנה הפליטים נוסייראת קרוב לים, וגם מהקרקע, ארטילריה.

[הקלטה] דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי: "במבצע השתתפו מאות לוחמים של השב"כ, ימ"מ, אוגדה 98 שנפרסה במרחב, חטיבת הצנחנים, חטיבה 7, חטיבת כפיר, טייסי חיל האוויר…"

כלומר, יצרו איזה מין ציר אש מְבוֹדֵד על הביצוע של המבצע הזה. ואחרי שראש הממשלה ושר הביטחון השתכנעו, הם אמרו בעצם לרמטכ"ל: אתה וראש השב"כ: שתחליטו [כך במקור] שהגיעה שעה לבצע - והאישור הזה ניתן ביום חמישי בלילה - תבצעו. האישור הסופי לביצוע, ל"פעל", כמו שאמרת קודם, נתן הרמטכ"ל בבוקר יום שבת.

שרון: אני רוצה לדבר איתך על הזירה שבה מתרחש כל המבצע הזה במחנה הפליטים נוסייראת, מחנה פליטים באמצע הרצועה. צה"ל פעל בו מעט בתחילת התמרון, ניסה לחלץ חילוץ כושל את החטוף סהר ברוך זכרו לברכה. וגם בימים האחרונים הוא תוקף בית ספר, מחסל מחבלי נוח'בה שמסתתרים שם.

קצת תסביר לנו, עד כמה חמאס מבוסס שם, ומדוע צה"ל בעצם לא פעל פעילות, בוא נגיד עמוקה, ו… מדוע צה"ל לא פעל פעילות משמעותית שם בעבר?

רון: התשובה לשאלה האחרונה הייתה שצה"ל לא פעל פעילות משמעותית, משהיה ידוע שמחנה הפליטים נוסייראת הוא מעוז של חמאס, שמוחזקים בו חטופים. וצה"ל לא רצה להרוג חטופים כתוצאה מפעילות לפירוק גדודי חמאס שנמצאים שמה. וההערכה הייתה שמבחינה צבאית ניתן להשלים את המלאכה מתי שצה"ל ירצה, זה לא קריטי, ובאמת כך היה.

אבל ניתנה תשומת לב מודיעינית מאוד אינטנסיבית לנוסייראת, ואני מזכיר לך שסגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא, חוסל במחנה הפליטים נוסייראת, בשעה שצה"ל היה בכלל בח'אן יונס ובצפון הרצועה, כלומר רחוק משמה.

צה"ל פעל נקודתית כשהייתה לו הזדמנות, כשהוא חס על חיי החטופים ומנסה לא לפגוע בהם רק כדי להשיג הישגים צבאיים במיטוט חמאס. ומה שעשו זה לכרסם בשולי המחנה ולהתקרב אליו לאט לאט, והיום את כבר מבינה למה.

[מוזיקה]

שרון: עד כה צה"ל הצליח לשחרר שבעה חטופים באמצעות מבצעים צבאיים. בפברואר האחרון, חולצו מרפיח פרננדו מרמן ולואיס הר אחרי 129 ימים בשבי. בסוף אוקטובר חולצה החיילת אורי מגידיש. כעת לפי הערכות מוחזקים ברצועה 120 חטופים, שרבים מהם, מדברים על כ-43, אינם בחיים. עד כמה המבצע משפיע על עסקת החטופים הבאה? מה הופך את יחידת הימ"מ, היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור, לחוד החנית באירועי החילוץ? ומתי משתלם או לא, לצאת לפעולה מסוכנת כזו?

כבר ממשיכים עם זה. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו בספוטיפיי ואפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או follow, ולדרג אותנו חמישה כוכבים.

[הקלטה] דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי: "הארבעה, חולצו במבצע חילוץ משותף של צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל. במהלכו פשטו לוחמי שב"כ וימ"מ על שני מבנים שונים, בו זמנית, בלב רצועת עזה…"

רון, אני רוצה להתייחס לימ"מ שהופכת להיות היחידה המקצוענית לטיפול באירועים מהסוג הזה. מה היכולות שלה על פני היחידות המיוחדות של צה"ל?

רון: היכולות שלה הם בעיקר ההתמחות. הם מתמחים בנושא הזה, ויש הרי המון מתארים ומתווים שבהם לוקחים בני ערובה וצריך לשחרר אותם. פעם זה באוטובוס מלא נשים שנוסעות לכור בדימונה, כמו שהיה בשנות השבעים, ופעם זה חטופים שנמצאים בלב שכונת שָׁבּוּרָה ברפיח, ופעם זה על ספינה בלב ים, ופעם זה מטוס חטוף.

זאת אומרת, צריך א', לתפור פתרון לכל מצב, ובעיקר לתפור שיטות לחימה שאפשר ליישם אותם לכל מקרה אפשרי. זה בדיוק מה שעושה הימ"מ. מה שנוסף לזה, אנשי הימ"מ, שהם כולם משרתי קבע, זה לא שוטרים, מה שנקרא, שזה היום הגיעו. זה אנשים מבוגרים, שזה מקצוע החיים שהם בחרו. הם בשנות העשרים המאוחרות הכי צעירים, והנושקים לחמישים המבוגרים שביניהם, שהם כל חייהם מתעסקים, וכל זמנם מתעסקים במתווים, במקרים ותגובות יותר נכון, ובמבצעי שחרור כאלה ואחרים. וגם מפתחים עבור עצמם אמצעי לחימה מיוחדים, שמאפשרים לפרוץ דלתות, שמאפשרים להגיע מכל מיני כיוונים, שמאפשרים לדעת מה קורה בתוך מקום סגור, שאי אפשר… בקיצור, הם כל הזמן מתעסקים עם הדברים האלו, וגם מסתייעים בכלבים, דרך אגב. יש להם סיוע ולחימה צמודה מאוד עם כלבים, שמאומנים בדיוק לצרכי היחידה הזו. וזה ייחודה, ולכן גם ברפיח, וגם ב… אתמול בשבת, במחנה הפליטים נוסייראת, הם הוכיחו שהם יודעים לעשות את זה.

שרון: לסיכום רון, אני רוצה את הפרשנות שלך, בהקשר של התמונה הגדולה. הדיון הגדול לפני המבצע היה העסקה הישראלית, המתווה האמריקני לשחרור החטופים ועצירת הלחימה. מצד אחד טוענים שהתמרון הצבאי ושחרור החטופים לא הולכים ביחד, מהצד השני טוענים שרק לחץ צבאי יכול להוביל לחזרה של כולם הביתה. איך להערכתך האירוע האחרון מקרב או מרחיק אותנו מעסקה? כיצד הוא מפעיל לחץ על חמאס, כיצד חמאס יפעל כתוצאה מזה?

רון: אני לא חושב ש… בכנות שהאירוע האחרון משנה משהו את התמונה הכללית. הוא משמח מאוד, יכול להיות שחמאס יכנס ללחץ, אבל יש לו עדיין מספיק, תסלחו לי על הביטוי, נכסים. כלומר, חטופים חיים שהוא יכול לבצע, לדחות באמצעותם את מדינת ישראל. הבה נשים את הדברים על השולחן.

עכשיו, ברור לגמרי שכל מבצע לשחרור חטופים מקשה על ביצוע המבצע הבא. כי חמאס לומד, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לומדים את מה שצה"ל והשב"כ וימ"מ עשו, והם משתדלים למנוע שזה יקרה פעם נוספת. ולכן, כל מבצע שחרור מקשה על המבצע הבא אחריו, בהכרח, וזה סיבה אחת.

וסיבה שנייה היא שאנחנו רואים כמה זמן ואיזה מאמץ מודיעיני צריך לעשות כדי לשחרר ארבעה חטופים, שנמצאים מעל לפני האדמה. ואפשר לשער כמה זמן וכמה משאבים יקח, אם בכלל אפשר יהיה, לחלץ הרבה חטופים נוספים. ולכן, הדרך הכמעט יחידה להגיע לשחרור חטופים היא באמצעות עסקה. את העסקה משיגים לא רק בתמרון קרקעי.

תמרון קרקעי שמפעיל לחץ על החמאס אכן עוזר מאוד, וככל שהלחץ על החמאס גובר, אנחנו ראינו שכשצה"ל נכנס לרפיח ומתחיל לנתק את חמאס מהעולם החיצון, באמצעות ניתוק ציר פילדלפי והגבול עם מצרים מרפיח העזתית, אנחנו ראינו שחמאס נכנס ללחץ. והסימן המובהק ביותר שהוא נכנס ללחץ זה שהוא התחיל לשחרר סרטונים של חטופים, כדי להביא את משפחות החטופים ללחוץ על ממשלת ישראל.

אז לחץ צבאי הוא חשוב, המנוף הזה הוא חשוב, אבל המנוף הזה לבדו לא ישיג את שחרור החטופים. כשמדובר בארגון טרור אסלאמיסטי, ג'יהאדיסטי, צריך להביא הרבה מנופים נוספים על הלחץ הצבאי.

[מוזיקה]

שרון: רון בן ישי, תודה רבה לך.

רון: תודה רבה לך.

שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם.

אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו מה חשבתם על הפרק. את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד וברכב. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק נוסף שלנו על עזה עם רון בן ישי. חפשו את הפרק: "פלונטר הסיוע ההומניטרי".

תחקיר והפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.

אני שרון כידון, מקווה שכולם ישבו הביתה בהקדם.

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

1 view0 comments

Commentaires


bottom of page