תוצאות הבחירות בצרפת ובאנגליה חושפות עוד יותר את הקיטוב הפוליטי ביבשת ואת התגברות האנטישמיות החדשה בפוליטיקה האירופית. האם משבר ההגירה המתחדש הוא הסיבה להצבעה למפלגות הקיצון, איך האנטישמיות תשפיע על היחס ליהודים ולישראל ומה ניתן ללמוד מההצבעה האסטרטגית של השמאל בצרפת בנסיון נואש אך מוצלח להביס את הימין הקיצוני?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/07/2024.
[פרסומת]
קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקאסטים".
[הקלטה]
News Reporter: “If the mood is not good here among the supporters of the “Rassemblement National” because the first exit poll has come out and it is sensational! after a week of us talking about a possible victory for this partage, the estimations of the dates have been beaten into 3rd place”
שרון: באולפני הטלוויזיה לא ידעו איך לעכל את תוצאות המדגמים בצרפת.
[הקלטה של דוברת בצרפתית וקריאות אכזבה מהקהל]
[הקלטה]
News Reporter: “A shocking results in France, with the left-wing alliance is projected to beat out the far right national raleigh in the second round of the country snap parliamentary election”.
שרון: אחרי הניצחון שניבאו לימין של מארין לה פן, המשחק הפוליטי הכתיב תוצאות שונות לחלוטין. זמן לא רב לפני כן הפתעה גם בבריטניה, כשהלייבור חוזר לשלטון אחרי שנים רבות.
[הקלטה]
Unknown speaker: "What we are looking at is a real alignment in British politics. we are seeing the “Labor” demolish the Conservative”.
שרון: האם יש קשר בין העלייה של השמאל בצרפת ובבריטניה? מה מסביר את התחזקות הימין הקיצוני לצד השמאל הקיצוני באירופה? והאם אלו חדשות טובות לישראל?
אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו מ"פורום אירופה" באוניברסיטה העברית ומנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במכון "מיתווים", שלום לך.
ד''ר שיאון צדקיהו: שלום, שרון.
שרון: נתחיל עם צרפת, כי בדיוק שבוע לפני, בסיבוב הראשון, דיברנו ב"כותרת" על ניצחון הימין הקיצוני, על הממשלה הכי קיצונית מאז וישי במלחמת העולם השנייה, ואז הגיעו תוצאות הסבב השני והפכו את הכל. מה קרה שם?
ד''ר שיאון צדקיהו: מה שקרה שם זה בעצם שיטת הבחירות בצרפת, שהיא באמת מאוד ייחודית, ואני חייבת לציין שזו הייתה הפתעה across the board. זאת אומרת, אני לא חושבת שמישהו צפה את המהפך הגדול שקרה בבחירות האלה, ואפשר להסביר את זה דרך שיטת הבחירות. ששיטת הבחירות בצרפת היא מכוונת להשיג יציבות, יציבות שלטונית, ולכן היא בנויה בשני סבבים, כשבסוף, בסבב השני, עולים שניים או שלושה מועמדים, ומי שזוכה, זוכה בכל המחוז. זאת אומרת, צרפת מחולקת ל-577 מחוזות, ומי שמגיע לרוב במחוז לוקח את כולו.
ומה שאז קרה זה שהמפלגה של מקרון, יחד עם המפלגה של מלנשון, זאת אומרת, מרכז ושמאל, אפילו שמאל קיצוני, תיאמו ביניהם אסטרטגית שבמחוזות בחירה שבהם יש שלושה מועמדים הם מסירים את המועמד הפחות פופולרי בתוך המחוז מביניהם, וככה נותנים למועמד היותר פופולרי מבין שניהם סיכוי לזכות נגד המועמד של מארין לה פן.
שרון: [מהמהמת]
ד''ר שיאון צדקיהו: וזה היה game changer. עכשיו, זה נעשה בעבר בבחירות לנשיאות בצרפת. כי כבר ב-2002, האבא של לה פן, ז'אן מארי לה פן, בעצם, פעם ראשונה שהוא עולה בבחירות, להתמודד בנשיאות בסבב השני, מול מועמד בקונצנזוס. ופעם ראשונה שצרפת קוראת לכל המצביעים להתאגד נגד הימין הקיצוני.
[הקלטה]
Dominique Moisi, French Political Analyst: “We know tomorrow night who's going to be the next president of France, Jacques Chirac. But we will know only, on the second ballot of the legislative elections, what kind of president he is going to be. He's telling the French 'I saved the nation’”.
ד''ר שיאון צדקיהו: אנחנו רואים את זה חוזר על עצמו גם ב-2017, כשמארין לה פן עולה מול מקרון, וגם ב-2022 כשהיא עולה מול מקרון. אז צרפת יש לה את הרפלקס הזה להתאגד נגד הימין הקיצוני, שבאמת השורשים שלו זה בימי מלחמת העולם השנייה, במשטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים, מפלגה שיש לה שורשים מאוד מאוד בעייתיים, וצרפת עצמה, כתבו שצרפת נכבשת במלחמת העולם השנייה. יש עדיין בטן מלאה על מה שקרה אז, והצרפתים ששיתפו פעולה עם הנאצים.
שרון: כלומר, אי אפשר לייצר כאן איזושהי כותרת שאומרת "הציבור הצרפתי התעשת, והנה הוא התגייס". זה טכניקה פוליטית, זה משחק פוליטי מה שהיה שם.
ד''ר שיאון צדקיהו: כן, אבל את צריכה את המצביעים בסופו של דבר שיבואו להצביע. זאת אומרת, המצביעים באו ובאו באחוזי הצבעה גדולים. באו 67 אחוזי הצבעה. בישראל זה אולי לא נשמע כל כך גבוה, לצרפת זה אחוז ההצבעה הכי גבוה ב-20 שנה האחרונות. וככל שבאו יותר להצביע זה דווקא עבד לרעת מארין לה פן ולטובת, או השמאל הקיצוני, מלנשון, או מקרון וה-"Ensemble", המפלגה שלו. אז בעצם בגלל שלשיטה היא לא יחסית כמו בישראל, אנחנו רואים עיוות בין אחוזי ההצבעה לבין המושבים שבסוף המפלגה מקבלת ב-Assemblée Nationale, בפרלמנט. ואני אתחיל מהדוגמה הכי קיצונית, מארין לה פן, ה-"National Rally", מקבלים 37 אחוזי הצבעה. אבל כמה מושבים הם מקבלים מתוך ה-577? רק 142 מושבים. זאת אומרת, הם מקבלים רבע מהמושבים כשהם מקבלים 37 אחוזי הצבעה. ואנחנו רואים את העיוותים האלה קורים גם בשמאל, כן? מלנשון, הצביעו לו פחות מלה פן. הצביעו לו רק 26%. אבל הוא מקבל 188 מושבים מתוך ה-577, הוא מקבל 32%.
שרון: אז את מדברת על עיוות של אחוזי הצבעה, זאת אומרת, אני לא יודעת איך אומרים "גֵעוואַלְד" בצרפתית, אבל קמפיין ה-גֵעוואַלְד עזר שם.
ד''ר שיאון צדקיהו: עזר לחלוטין. עזר לחלוטין, אבל גם חשוב לי להדגיש ששיטת הבחירות עצמה בצרפת, היא קורית גם בבריטניה, היא קורית בצורה אפילו עוד יותר מוקצנת, היא רוצה להגיע ליציבות. היא רוצה להגיע לממשלה שיש לה רוב מוחלט באסיפה הלאומית. זאת אומרת, שהממשלה, יש לה רוב מוחלט בפרלמנט והיא יכולה להעביר איזו חקיקה שהיא רוצה.
אני חייבת לציין שכבר בבחירות הקודמות, לפני שנתיים, שמקרון זוכה ברוב המושבים, הוא עדיין לא זוכה ברוב המוחלט של 289 מושבים מתוך ה-577. ולכן, גם מקרון ב-2022, זה אינדיקציה ראשונה כמה הוא נחלש מול הבחירות הגדולות שבהן הוא מבקיע ב-2017, והוא מקבל רוב מאוד מאוד גדול ויכול לעשות הרבה מאוד דברים שהוא רוצה. הוא כבר מתחיל לצלוע ב-2022, ואין ספק שהבחירות האחרונות, ביום ראשון, הקטינו אותו עוד יותר. הוא יורד ל-161 מושבים. זאת אומרת, הוא המפלגה השנייה בגודלה.
[מוזיקה]
[הקלטה]
News Anchor: “What a crazy week of politics. and while the French voters ponder the temptation of the far right, across the Channel they are also campaigning, only there, it feels like the revenge of the moderates. Out with Little Britain Brexiteers, out with Jeremy Corbyn's hard left, in with a more genteel version of the Labour Party”.
שרון: טוב, נלך מהצרפתים, מעבר לתעלה, לבריטניה, וגם שם, אחרי מערכת בחירות, אנחנו רואים תוצאות מפתיעות מאוד, אפשר להסביר את זה באותה צורה, אפשר להסתכל על זה כאותו אירוע ששוטף את אירופה, או שזה מקרה אחר לחלוטין?
ד''ר שיאון צדקיהו: טוב, אין דין ה"לייבור", השמאל בבריטניה, כדין השמאל הקיצוני של מלנשון בצרפת. אלה שתי מפלגות שונות מאוד. נכון ששתיהן, גם בתוך הגוש של השמאל של מלנשון יש את הסוציאליסטים, אבל הם גוש יחסית קטן בתוך הגוש הזה של השמאל. ה"לייבור"… דווקא קיר סטארמר מאוד מנסה למרכז, זו הייתה הדחיפה שלו, למרכז את הלייבור מהשמאל הקיצוני שהוא היה בו תחת קורבין. והגירוש של קורבין והניקוי של המפלגה מאנטישמיות ומכל מיני גורמים, ככה, מאוד קיצוניים, קיר סטארמר מנסה למרכז, והוא מצליח, למרכז את הלייבור למרכז. מלנשון דווקא דוחף לקצוות, לשמאל הקיצוני. יש שם אפילו קומוניסטים, מעט מאוד, אבל יש שם גם קומוניסטים, זה גוש שמכיל גם ירוקים, והגוש של השמאל בצרפת הוא גוש טכני, כדי להיות קבוצת מפלגה אחת שמקבלת הרבה מאוד מושבים.
אני חושבת שעם ה"לייבור" אפשר לעבוד. ישראל למשל יכולה לעבוד מאוד בקלות, בטח תחת קיר סטארמר והניקוי של המפלגה מאנטישמיות. זה לא הזיווג הכי מוצלח בין הממשלה שלנו, שהיא מן קיצוני לבין שמאל-מרכז, אבל זה בטוח פחות פער מול ממשלה, שהשד יודע בכלל איזו ממשלה תקום בצרפת, אם תקום ממשלה מתוך הבחירות האלה, מתוך האסיפה, בפער מול מלנשון.
התוצאות של הבחירות שם הן גם מאוד מעוותות. שתבינו, הלייבור זוכים שם ב-33% מהקולות, 33.7% אבל מקבלים 412 מושבים, שזה 66% מהמושבים. זאת אומרת, יש פה עיוות מאוד מאוד גדול של רצון הבוחר לטובת יציבות היסטרית. בצרפת אנחנו רואים את העיוות של רצון הבוחר, אבל אנחנו רואים שאין ממשלה יציבה. המטרה של השגת יציבות לא הושגה בצרפת, להפך. בבריטניה זה דווקא עובד להם. בבריטניה השיטה היא דווקא טובה נגד פופוליסטים. אם אנחנו מסתכלים על נייג'ל פרג', מכירים אותו? מה-Reform?
[הקלטה]
Nigel Farage: “The 31st of January 2020 marks the point of no return. Once we've left we are never coming back. we're going, we will be gone. And I can promise you, both in the UK and indeed in the Brexit party, we love Europe, we just hate the European Union. It’s as simple as that”.
ד''ר שיאון צדקיהו: נייג'ל פרג' הקים את המפלגה שנקראה UKIP - United kingdom" independence party". ב"אינדיפנדנס" זה היה מהאיחוד האירופי. והוא זה שכל הזמן דחק בשמרנים לצאת מהאיחוד האירופי ולהיות הרבה יותר אירוסקפטים, וכדי לדחוק אותו לשוליים הם באמת נהיו יותר אירוסקפטים. עד שבסוף קמרון, ראש הממשלה אז, הכריז על משאל עם, "נשארים או יוצאים מהאיחוד האירופי". רק בגלל נייג'ל פרג', שלא זכה לנציג אחד, הוא לא זכה לנציג אחד ב-House Of Commons, אבל… בבית הנבחרים שם, אבל בגלל שהוא לוקח להם קולות אז הוא יכול לגרום להם להפסד מול הלייבור, כי אצלם זה First Past the Post, זה מי שזוכה במחוז, יש רק סיבוב ראשון. מי שזוכה זוכה בכל המחוז. אז זה ממש, זה עיוות מטורף, של 37% מול 66% במושבים. זה ממש כאילו דרמטי.
שרון: אם אני מנסה כן למצוא משהו דומה, לפחות בניצחון הצרפתי לבריטי, ניצחונות השמאל הם גם ניצחונות של הקול הצעיר. נתונים מראים שבאופן עקבי הצעירים מצביעים יותר לשמאל, האם יכול להיות שזה גם מה שהשפיע?
ד''ר שיאון צדקיהו: אין ספק שזה בהחלט גורם חשוב. ראינו את זה גם בבחירות קודמות, אני אתן דוגמא מהבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019, ששמה הצעירים שיצאו להצביע הצביעו למפלגה הירוקה. עכשיו, הגוש של מלנשון הוא גם, יש בו את המפלגה של הירוקים, שהיא זכתה ב-33 קולות מתוך ה-188, זאת אומרת, זה חלק מההצבעה. אז כן, יש איזושהי אפשרות להסביר את הדבר הזה, שדרך אגב, בישראל המגמה היא שונה לחלוטין. צעירים בישראל הולכים ימינה, ימין לקיצוני, הם הולכים ומצביעים לבן גביר…
שרון: כן, לעיתים מסבירים את זה בגלל השירות הצבאי וכולי, זה אירוע אחר, כן.
ד''ר שיאון צדקיהו: אני אומרת, אבל המגמות בישראל, הן באמת מאוד מאוד שונות ממה שקורה באירופה, ואני חייבת להגיד שהצעירים התאכזבו, לפחות מהאינדיקציות של הבחירות לפרלמנט האירופי, שהם יותר ברורים, לפחות מהסיפור של ה-Green, הצעירים מאוד התאכזבו, והמפלגה הזאתי ספגה מפלה משמעותית.
שרון: אז אולי משבר האקלים לא הצליח להזיז את הבוחרים, אבל עד כמה משבר ההגירה שרודף את אירופה הוא באמת זה שהשפיע בקלפי? האם היהודים באירופה הרבה פחות בטוחים? ואיך ישראל צריכה לנווט בין הקיצוניים משני הצדדים?
כבר ממשיכים עם זה. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או follow, ולדרג אותנו חמישה כוכבים.
אז למעשה כשאנחנו מסתכלים על המעצמות הגדולות, גם בעולם וגם באירופה, בריטניה, צרפת וגרמניה שכבר נשלטת על ידי השמאל לא מעט זמן, זה לא מייצג את כל מדינות אירופה, כי אנחנו רואים את הולנד ואיטליה שנוטות יותר ימינה.
ד''ר שיאון צדקיהו: נכון. יש תופעה של קיטוב ופולריזציה בכל העולם. אנחנו רואים את זה גם אצלנו בארצות הברית, והבוחרים הרבה פעמים הולכים לקצוות. ואז אנחנו רואים באמת, גם בספרד ממשלת שמאל קיצוני, שיש בה אלמנטים של שמאל ושמאל קיצוני, כמו שאמרתי, הלייבור זה מין שמאל-מרכז יותר, צרפת אנחנו עוד לא יודעים איזה ממשלה תקום. נכון שמלנשון קיבל את ההכי הרבה קולות, אבל הוא רחוק מאוד, הוא רחוק 101 קולות מלהשיג רוב ב-Assemblée Nationale. ככה שעמנואל מקרון בכלל אומר לך "לא, אתה לא מקבל את רשות הממשלה. אתה רוצה, אבל אתה כרגע לא מקבל", וכרגע אחד מההימורים זה שבצרפת תהיה בכלל ממשלה טכנוקרטים.
מבחינת הימין באירופה, לגמרי, אנחנו רואים עלייה משמעותית בכוחות הימין ברחבי אירופה, וזה נובע מכל מיני סיבות. זאת אומרת, יש פה גם את סיפור ההגירה, שעולה בשנה האחרונה למימדים גבוהים יותר מבשנים קודמות.
[הקלטה]
News Anchor: "More than 1 Millions refugees and migrants have entered Europe in 2015, fleeing the war in Syria and other conflict zones, as well as crisis in Africa, the Middle East and Asia”.
ד''ר שיאון צדקיהו: זאת אומרת, היה לנו את משבר ההגירה ב-2015, שמעל מיליון מהגרים, מבקשי מקלט, הגיעו לאירופה. ב-2016 אנגלה מרקל, הקנצלרית של גרמניה דאז, סוגרת עסקה בשם האיחוד האירופי עם ארדואן, עם המנהיג של טורקיה, משלמים לו שישה מיליארד אירו, כדי שיטפל במהגרים אצלו, כי זה… העלות היא באמת אסטרונומית, והמשבר… הטפטוף הזה של המאגרים מאוד מאוד נחלש, באמת, דרמטית הוא יורד לאחוזים מאוד מאוד נמוכים. אבל פתאום בשנה האחרונה אנחנו רואים עלייה בהגירה והמפלגות מנצלות את הנתונים האלה. ובין אם הבוחרים יודעים בכלל מה הנתונים או לא יודעים בכלל מה המספרים, הניצול של הפחד של הגירה הוא בהחלט חלק דומיננטי מהעלייה של אותן מפלגות, ועוד דברים, כמו יוקר המחייה למשל.
[הקלטה]
Speaker: "You just have to go to the supermarket to see that the typical shopping basket prices are increasing every day. much have been taken to contain inflation but the price of food and energy are increasing with no limit”
ד''ר שיאון צדקיהו: אינפלציה השתוללה באירופה אחרי משבר האנרגיה, שנגרם בגלל המלחמה של רוסיה עם אוקראינה. אז המשבר האנרגיה מעלה מחירים והאינפלציה יצאה משליטה באירופה לראשונה זה עשרות שנים, והבוחר והבוחרת בסוף מרגישים את זה בסופר, גם אנחנו כישראלים נורא מזדהים עם זה, נכון? אנחנו גם מרגישים את יוקר המחיה עולה, וזה מאוד מפריע. והתרגום החברתי של זה הוא לפעמים, הוא קצת אבסורד, כן? חלק הולכים לשמאל הקיצוני או לשמאל קומוניסטי או לשמאל סוציאליסטי, שבאמת מבטיח רווחה, כמו שהוא מבטיח עשרות או מאות שנים, אבל חלק הולכים דווקא לימין, שגם הימין פתאום מחבר את האג'נדה הכלכלית שלו לאיזה שמאל שמדבר על יותר כסף למעמד הפועלים, לחקלאים, לכל מיני גורמים כאלה שמתמרמרים על יוקר המחיה.
שרון: אז היו מי שנשמו לרווחה, כי הימין הקיצוני לא ניצח בשתי מעצמות חשובות באירופה, אבל האם השמאל הקיצוני הוא לא חדשות פחות טובות באותה המידה?
ד''ר שיאון צדקיהו: עבור ישראל בהחלט, וגם עבור היהודים של צרפת, אלה לא חדשות טובות. ההתחזקות לא של השמאל הקיצוני, אני אוסיף, גם לא של הימין הקיצוני. מארין לה פן, עם כל זה שהיא מנסה לשבור למרכז ולחבק את הקהילה היהודית ולצעוד בשורה הראשונה של הצעדה בפריז נגד אנטישמיות, יש לה חברים מאוד מאוד בעייתיים במפלגה ואנחנו נהיה חייבים לבחון אותה לא רק בדיבורים אלא ממש במעשים, ולראות איך היא מתנהלת לאורך זמן, והחשד, ש… בצדק היה מול המפלגה של מארין לה פן, חייב להישאר על כנו לאורך זמן, עד שהיא אולי תוכיח את עצמה אחרת. זאת אומרת, עומד פה סימן שאלה לגביה. לגבי מלנשון אין סימן שאלה, זו האנטישמיות החדשה. זאת אומרת, אם מארין לה פן מייצגת את האנטישמיות הישנה, הקלאסית, של האדם האירופי הימני הממוצע, אז… או הקיצוני הממוצע, אז… ומנסה להתרחק משם, אז מלנשון מייצג את האנטישמיות החדשה שבאה מגורמים אסלאמיסטים יותר קיצוניים, הוא באמת לא גינה את הטבח של 7 באוקטובר, וזה סוג אחר של אנטישמיות, אבל זה האנטישמיות היותר אלימה בצרפת היום, שיותר מסכנת את היהודים, ובסוף הקהילה היהודית בוחרת, מנסה לבחור במרכז, אבל המרכז לא מושיע. כי מקרון שב-2017 מחק את הימין הרפובליקני המתון ואת הסוציאליסטים המתונים משמאל, בסוף נמחק על ידי השמאל הקיצוני ועל ידי הימין הקיצוני בצרפת. הוא נדחק למקום מאוד בעייתי, והיהודים לא מוצאים את עצמם עם מרכז כוח שיצליח להגן על עצמם בצורה טובה בצרפת, וזו בעיה, כי הקהילה, באמת, היהודית הגדולה ביותר באירופה נמצאת שם.
[קולות של מפגינים - “Free, free palestine…”]
שרון: מערכת הבחירות הזו מתנהלת במקביל למלחמה בעזה, וראינו הרבה הפגנות פרו-פלסטיניות ברחבי אירופה, יש לזה משמעות לתוצאות הבחירות?
ד''ר שיאון צדקיהו: עכשיו, השאלה באיזה רמה של משמעות אנחנו נחפש אותה. האם אנחנו מחפשים אותה בדעת הקהל? אני חייבת להגיד שההפגנות הפלסטיניות הן מאוד קולניות, הן מאוד נצפות, והן מקבלות תהודה ברשתות, אני לא בטוחה עד כמה הן משקפות את דעת הקהל בכל המדינות שבהן אנחנו רואים כאלה הפגנות. אנחנו רואים שחלק מהמפלגות שהכי תומכות בפלסטינים לא מצליחות בהכרח בבחירות, מלנשון זו אולי דוגמה לא טובה, אבל בשאר המקומות, בספרד למשל, או בבלגיה, מקומות שכאלה, אנחנו לא רואים הצלחה גדולה בבחירות לנציגים שזו האג'נדה שלהם. אז מהבחינה הזאתי אלה לא חדשות טובות אולי לישראל, שהקצוות זוכים.
אני אגיד כזה דבר - מבחינת ישראל, האג'נדה הארוכת שנים הייתה תמיד, שאנחנו מחוברים לאירופה כ… בחיבור ערכי, חיבור נורמטיבי, לערכים הדמוקרטיים-ליברליים של מדינת ישראל, שגם במדינת ישראל הממשלה הנוכחית התנתקה מהם וגם באירופה אנחנו רואים שיש ניתוק מסוים מהם בקצוות, בין אם זה בימין ובין אם זה שמאל. ולראייה ארוכת טווח, האינטרס הלאומי של ישראל: אסור לו ללכת לקצוות. אני אתן דוגמה: עמיחי שיקלי, כשר התפוצות, נפגש עם מארין לה פן, הוא נפגש גם עם אורבן בהונגריה, הוא נפגש עם כל מיני ימין קיצוני, לא דמוקרטי, שמתגאה בזה שהוא גם לא דמוקרטי ולא ליברלי, ובהקצנה שלו ימינה שמחבקת את ישראל כנגד האסלאם, והוא בוחר לתמוך במארין לה פן. כן? שר בממשלת ישראל עושה צעד שהקהילה היהודית לחלוטין לא מברכת עליו בצרפת, וזה שר התפוצות. וההימור שלו כושל, כושל לחלוטין. מארין לה פן מסיימת מקום שלישי בבחירות. ועכשיו מה? עכשיו, איך ממשלת ישראל, שבעצם במעשים האלה של השר שיקלי, יש פגיעה ביחסים בין ישראל לצרפת ברמה הדיפלומטית והמדינית, איך עכשיו ישראל אמורה להמשיך ולנהל יחסים עם אחת המדינות הכי חזקות באירופה? מדינה שהיא יצרנית נשק מאוד מאוד חזקה, ראינו מה קרה עם "יורוסאטורי", עם תערוכת הנשק, ששמה מקרון לא התיר לישראל להיכנס לתערוכה. זה לא מקום שאנחנו רוצים להיות קונפרונטליים בו. אנחנו עכשיו במצב שאנחנו צריכים שיתופי פעולה עם כל הממשלות החזקות ביותר באירופה.
שרון: כלומר, אם את יכולה להעריך, כשאנחנו מסתכלים על המבנה של אירופה, האיחוד האירופי, היחס לישראל עומד להשתנות או שהבלאנס במילא נשאר?
ד''ר שיאון צדקיהו: אני אגיד שבאיחוד האירופי, אם אנחנו מסתכלים על המוסדות בבריסל, אז שם אנחנו צריכים להסתכל על הבחירות לפרלמנט האירופי שהיו ב-9 ביוני, ושמה אנחנו רואים תמונה שהיא מאוד מורכבת. מצד אחד, הימין הקיצוני מתחזק, ראינו את אורבן מקים מפלגה חדשה, ממש בימים האחרונים, שמארין לה פן היא חלק ממנה, שעוד מפלגות ימין-קיצון הם חלק מהן, ובעצם הוא מחליש דווקא את ג'ורג'ה מלוני, שהיא ימין אירוסקפטי, זאת אומרת ימין יותר מתון וביקורתי כלפי האיחוד האירופי, אבל אנחנו רואים שהימין באיחוד האירופי הוא לא מקשה אחת. הם רבים הרבה מאוד ביניהם, שזה טוב, אני חושבת, לאירופה.
שרון: אז אם אני אצטרך ממך, ככה, כותרת לסיכום, המשמעות של הבחירות האחרונות - אירופה יותר מקוטבת וייתכן גם יותר אנטישמית.
ד''ר שיאון צדקיהו: יותר אנטישמית בוודאות, המלחמה שלנו בעזה עוררה גל אנטישמיות חדש, במאות אחוזים יותר גבוה במערב אירופה. אני אומר שהאיחוד האירופי, יש לו אסטרטגיה מאוד מגובשת למלחמה באנטישמיות ולכל המדינות החברות באיחוד האירופי. אין ספק שהיא יותר מקוטבת. זה… אני בהחלט… ויותר מזה אני אגיד בכותרת: המדינות המרכזיות באיחוד האירופי, אם אנחנו צריכים להסתכל על צרפת, שהיא נכנסת לאיזה משבר ממשלי, מול גרמניה שמאוד נחלשה בבחירות לפרלמנט האירופי, ואנחנו רואים שהקואליציה שם לא חזקה, מול מלוני באיטליה שקצת עושה שרירים מדי פעם, אנחנו רואים באמת את ההנהגות באיחוד האירופי נפרשות על ספקטרום מאוד רחב, וזה יקשה על האיחוד האירופי לקבל מדיניות מתואמת, מושכלת, בקונצנזוס, כלפי הרבה מאוד דברים ביחסים הבינלאומיים, ופנימה.
שרון: ד''ר מאיה שיאון צדקיהו, תודה רבה לך.
ד''ר שיאון צדקיהו: תודה לך.
[מוזיקה]
שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל, ספוטיפיי או יוטיוב, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו, או להצביע למפלגה הקיצונית בראשותנו. את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד או ברכב, וגם בדרך לקלפי. ואם כבר נמאס לכם לשמוע על בחירות, מאיראן ועד הממלכה המאוחדת, אנחנו ממליצים לכם לחזור לפרק שמנחית אותנו במרכז ישראל. חפשו את "מאחורי התוכנית של סמוטריץ' ליהודה ושומרון".
תחקיר הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.
אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments