top of page

הכותרת - תיקים בעלטה: האם ישראל ערוכה לפגיעה משמעותית בחשמל?

אחד האיומים שמפחידים לא מעט ישראלים הוא "תרחיש העלטה" - פגיעה בתשתיות אנרגיה שתוביל להפסקות חשמל ארוכות במיוחד. האם מדובר באיום ממשי? עד כמה ישראל ערוכה אליו? והאם צריך לרוץ לקנות גנרטור לבית?

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/04/2024.

[חסות]

קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקסטים".

[מוזיקה]

[הקלטה] השר אלי כהן: "מדינת ישראל נערכת לאפשרות של הרחבת המלחמה ולניסיון של אויבינו לפגוע במתקנים אסטרטגיים במשק האנרגיה. השמועות על תרחישים של הפסקת חשמל למשך שבועות או חודשים הן חסרות בסיס. אף תושב במדינת ישראל לא יאלץ להתמודד עם הפסקות חשמל לאורך שבוע".

שרון: המתקפה האיראנית נגד ישראל כוונה בעיקר למתקנים צבאיים אסטרטגיים, אבל בישראל מוכנים כבר זמן רב לתרחיש שבו איראן או חיזבאללה ינסו לפגוע בתשתיות חיוניות, כמו תחנות כוח או מרכזי פיקוד ושליטה. אחד התרחישים שבישראל נערכים אליו הוא תרחיש העלטה. אתם יכולים לשער מה המשמעות של שעות ארוכות ואפילו ימים ללא אספקת חשמל? אין ניידים, אין תאורה, אין קירור או חימום, אין מעליות בחלק מהבניינים, זה מה שעלול לקרות כשאין חשמל. כשאומרים תרחיש העלטה מתכוונים להפסקת חשמל ממושכת שיכולה להשפיע על עוד הרבה דברים כמו אספקת המים ופעילות צופרי האזעקה. איך ישראל נערכת לתרחיש כזה? האם ההתנפלות על הגנרטורים הייתה מוצדקת? ומה קורה במוסדות חיוניים במצב כזה? אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".

[מוזיקה]

שרון: נווית זומר, הכתבת הכלכלית של "ידיעות אחרונות" ו-"Ynet", שלום.

נווית: שלום וברכה.

שרון: אנחנו שומעים מתחילת הלחימה על תרחיש עלטה. בואי תעשי לנו סדר מה תרחיש כזה אומר. זה בטח לא רק תאורה.

נווית: בגדול זה תרחיש מפחיד, מפני שעלטה זה אומר, לפי ההתבטאויות שהיו לכל מיני גורמים, שזה יכול לנוע בין הפסקות חשמל לשעות ארוכות, לימים שלמים ואזורים שלמים ללא חשמל. עכשיו, ללא חשמל זה אומר תקופת האבן. כי אם אנחנו מסתכלים, אין משהו היום שבשימוש שלנו יומיומי והוא לא מבוסס חשמל. אז התרחיש הזה הוא תרחיש בלהות, כן? כי להיות ימים שלמים בעלטה, זה דבר קשה, כן? אבל יש הטוענים… אני ראיינתי למשל את יו"ר מכון האנרגיה, שזה יוסי רוזן, שיצא מאוד נגד כל ההפחדות האפוקליפטיות האלה בטענה שזה לא סביר שכל תחנות הכוח בבת אחת יפגעו, שיש תחנות משנה, יש תחנות פרטיות, שיכול להיות הפסקות, אבל לא של ימים שלמים של אזורים שלמים. אז זה… את יודעת, זה בגדר נבואה, אבל בואו נקווה שבאמת הוא צודק ולא המחמירים.

[מוזיקה]

נווית: שאלתי אותו "למה, סתם יש איזשהו רצון להפחיד את האזרחים?" אז הוא אמר שיש הטוענים שזה כסת"ח, שזה תמיד טוב, ללכת על הכי גרוע מאז השביעי לאוקטובר, ויש הטוענים שזה היה כלי כדי לשכנע את אלה שטענו שצריך לתקוף את חיזבאללה, למה לא כדאי לעשות את זה, כי אם חיזבאללה תתקוף אותנו, תראו איזה אסון יכול להיות מבחינת האנרגיה. אז זה הסיפור ואני בטוחה שהאמת היא אי שם באמצע.

שרון: ראינו שבמתקפה האיראנית כיוונו ליעדים צבאיים ואסטרטגיים. הערכה היא שפגיעה בתחנת כוח או תחנת בקרה ושליטה של חברת החשמל, זה יעד שמתכוונים או יכולים לכוון אליו?

נווית: אין ספק, אין ספק. תראי, הפעם זה היה רק קדימון מה שהם עשו, כי לפי כל הפרסומים, את יודעת, הם חיפשו לפגוע אבל לא כזה שיסלים את זה ל… ולא פגיעות אזרחיות, כדי שלא יסלים את זה למלחמה. אבל זה שתחנות כוח זה יעד אני חושבת נאמר כבר לא פעם על ידי צה"ל. כל דבר שהוא אסטרטגי, אם זה תחנת כוח, אם זה מים. דרך אגב, המים גם מונעים בסופו של דבר על ידי החשמל, המערכות. מי שגר במגדלים, כן? מקטע מסוים המים נשאבים למעלה, זה גם מערכות חשמליות. בכל אופן, אין ספק שזה בתוכנית. ומה שראינו במוצאי שבת, אין לי ספק שהוא קדימון, אפשר להגיד במרכאות, "התחשבו בנו", כן, אבל אם תהיה פעם הבאה, אני בטוחה שיכוונו גם למטרות מהסוג הזה. לא צריך להיות גאון בשביל זה או להבין בזה.

[מוזיקה]

שרון: אז כולנו כבר שמענו על רשימת הציוד של פיקוד העורף, אבל האם יש הנחיות כלשהן שקשורות לתרחיש כזה של עלטה?

נווית: תשמעי, הם לא אמרו ברשימה… וקראתי אותה בדקדקנות, לקנות גנרטור, זה לא. אבל פנסים, שזה אמצעי תאורה חלופי. אני יכולה אני יכולה להגיד לך שאני הצטיידתי בכמה פנסים וזה מאוד הרגיע אותי [שרון צחקת], כי גנרטור אני לא אקנה, ואנשים לא מבינים, גנרטור זה הרבה יותר מסובך ממה שזה. ראיינו מישהי והיא אמרה "בעלי קנה גנרטור, אבל כמו שאני רואה, עד שהוא ילמד להפעיל אותו, העלטה כבר תחלוף". [שרון צוחקת] אז יש בזה הרבה. צריך לזכור שגנרטור, במיוחד הרציניים שבאמת את יכולה לקבל מהם כמה שעות תאורה, הם מונעים על ידי דלק. עכשיו, להחזיק בבית מאגר דלק זה מסוכן לא פחות מאשר, אולי יותר, מאשר להיות בחושך. אז אנשים צריכים להבין את זה. עכשיו את בדירה, אני לא מדברת על בית פרטי, בואי נגיד דירה ממוצעת בבניין, את צריכה להכניס לתוך הבית את הגנרטור, אם הוא עובד על דלק הוא מן הסתם פולט גזים מרעילים, שזה בכלל אני לא מבינה… ורעש אדיר. בקיצור, זה לא פתרון קסם כמו שחושבים. עכשיו, אני מכירה מישהו מבניין משותף שעלה לו רעיון לא רע בכלל על פניו, שכמה בניינים משותפים, צמודים זה לזה, ביחד יעשו את רכישת הגנרטור הגדול לבניין, ואז הסתבר שבשביל אפסון הדלק את צריכה היתר מיוחד, שהוא ממש היתר בנייה, ואת צריכה את כל מאגר הדלק שיספיק לבניינים שיהיה בשטחך, וכמובן שאף בניין לא רצה שיהיה בשטחו, וזה נפל, הפתרון נפל.

שרון: בקיצור, לא ריאלי, אבל ראינו בכל זאת, לפחות בתנועת קונים ערה של פנסים, סוללות, גנרטורים, ראינו איזושהי, בכל זאת, היערכות מסוימת, כן?

נווית: היה טירוף בעניין הזה, אני חושבת שיבואני הגנרטורים בחיים לא חלמו על עדנה שכזאתי, וקנו אנשים, אני אומרת לך, הם לא יפעילו את זה. גם אם יהיה עלטה, הסיכוי שהדברים האלה יופעלו הם גם מסובכים, גם אמרתי לך בתוך הבית זה רעש וזה גזים, ואני מניחה שמה שיעבוד זה… יש קטנים כאלה שאת יכולה לחבר את הטלפון להטענה קטנה, את ה… אבל ברוב המקרים זה כמעט לא ישים. אבל אין ספק שעשו קופה ענקית גם חנויות החשמל וגם היבואנים של הגנרטורים.

שרון: מה המשמעות של פגיעה באספקת החשמל למוסדות חשובים? כמו מוסדות רפואיים, כמו כל מיני מוסדות חיוניים, תשתיות חיוניות?

נווית: גופים חיוניים יש להם חלופי. גם בהפסקת חשמל רגילה, תארי לך באמצע חדר ניתוח, הפסקת חשמל, אז יש להם כולם back up של אנרגיה, פתרונות חלופיים, אם זה גנרטורים ענקיים או מה שצריך כדי להפעיל את זה. זאת אומרת, הם מסודרים, הבעיה זה האזרחים, שאת יודעת, להיות כמה שעות… אנחנו לא רגילים לדברים כאלה כבר. תחשבי כמה מכשירים בבית שלך… אני יכולה להגיד מעצמי, הדבר היחיד שקניתי, לא קניתי גנרטור, לי אין גז בבית, אני לא עובדת עם גז, הלכתי וקניתי גזייה, אמרתי לפחות לקפה, לכוס קפה בעלטה, יהיה לי. [שרון צוחקת]

[מוזיקה]

שרון: האם הממשלה עושה מספיק כדי להיות מוכנה לתרחיש עלטה? והאם הרשויות המקומיות יכולות להוות פתרון עבור התושבים שלא יכולים לדאוג לעצמם? כבר ממשיכים, אבל רגע לפני זה יש לנו המלצה חמה עבורכם לעקוב אחרינו, לדרג אותנו, ולהגיב לנו בספוטיפיי ואפל פודקאסט.

[מוזיקה]

תא"ל במיל' טרייבר: "לי יש גנרטור בבית, לי יש גם מים בבית, לי יש גם תאורת חירום בבית, יש לי גם תרופות, אמנם בשמחתי לא לצריכתי האישית, אבל אני חושב שבמדינת ישראל האיומים הם מגוונים.

שרון: זה תת-אלוף במיל' בצלאל טרייבר, לשעבר ראש רשות חירום לאומית, רח"ל, הוא מסביר לנו עד כמה המוכנות האישית חשובה, לא רק במקרה של עלטה.

תא"ל במיל' טרייבר: זה לא רק מלחמה וזה לא רק מה שעברנו ביום האחרון עם איראן, גם רעידת אדמה עלולה לגרום לנזקים גדולים מאוד, וגם אירועים אחרים יכולים לגרום לנזקים, שיחייבו את הציבור ואת האזרחים להיות מוכנים, אנחנו לא יכולים להטיל הכל רק על הממשלה. יש לנו גם צורך שיהיה לנו את היכולות האישיות שלנו, כל אחד בביתו, במשפחתו, במשפחה הגרעינית, אולי במורחבת. אולי גם צריך שיחזק קצת את התכונות או תחומים שפעם היינו יותר חזקים בהם כמו לדאוג לזולת, לדעת מה קורה אצל השכן, בעיקר אם הוא מבוגר או מוגבל, דברים שבסופו של דבר קשה מאוד לשלטון המרכזי או למדינה לדאוג להם וקצת נעלמו מהחיים במדינת ישראל, ואני חושב שאנחנו חייבים לעסוק בהם ולהחזיר את המוטיבים האלה לחיינו.

שרון: אז בוא נחזור לתחום המקצועי שלך, היה ובאמת תהיה נפילת חשמל, מה שקוראים תרחיש העלטה, יש לזה משמעות גם על מערכות אחרות שאנחנו תלויים בהם, לא רק החשמל עצמו, אלא בכלל אנרגיה, תקשורת, מערכות רפואיות. בוא תעשה לנו סדר, מה יקרה בתרחיש כזה?

תא"ל במיל' טרייבר: אני מסכים עם זה שלא צריך לקרוא לזה תרחיש עלטה כי מהחושך אנחנו לא מפחדים, אנחנו מודאגים מחוסר אנרגיה. מכך שלא נוכל… והבעיה באנרגיה, זה שלא מספיק לדעת לייצר אותה, צריך לדעת לאגור אותה, ובאגירה אנחנו במגבלה מאוד קשה. מה שעלול לגרום במצבים של הפסקות חשמל מתמשכות, גם אם הם לא יהיו ימים ארוכים, גם אם זה יהיה ימים בודדים, עלול להיגרם נזק משמעותי או קושי משמעותי לתפעול מערכות לאומיות. החל ממערכות התקשורת, ותקשורת היום כידוע זה הכל, זה מחבר אותנו לכל דבר, אפילו להתראות והצפירות, והמשך בהפעלת מערכות חיוניות. זה קריטי לעולם הרפואה, התקשורת והאנרגיה. זה קריטי לא רק לעולם הרפואה הישיר בבתי החולים ובמקומות כאלה, לאוכלוסייה שנמצאת בבית ונשענת על אנרגיה, שנותנים לה את הטיפולים האלה, ולכן חלק גדול מהמענה הוא ההתארגנות, גם המקומית וגם של הרשות המקומית, כי המדינה יודעת לייצר אנרגיה, אולי אפילו יותר מהצריכה שלה, ולמיטב הבנתי בחודשים האחרונים עוסקים בזה, ונערכים לייצר גם יותר. השאלה אם יצליחו לייצר אגירה. עובדים גם על זה, אבל אגירה, ייקח זמן עד שייצרו את זה. והפגיעות שעלולה להיות למערכות הלאומיות, בין אם המקומיות ובין אם הארציות, וזו גם שאלה שתכף אתייחס אליה, היא פגיעות גבוהה מאוד, כי אם תהיה הפסקת חשמל מקומית, אז אין נזק והקושי הוא מקומי, אם היא תהיה אזורית, וזה לרוב מה שיקרה, לא יקרה הפסקת חשמל בכלל המדינה בו זמנית לתקופה ארוכה, יש לנו בכל אופן יתירות לא קטנה גם בייצור, גם בהולכה, גם במענים אחרים. כך שבסופו של דבר אנחנו בהתקדמות נגיע למצב שנוכל לענות על הדברים האלה, אבל יהיו הפסקות חשמל.

שרון: אז בוא תיתן לי את זה בצורה מוחשית, יהיו הפסקות חשמל, מה זה אומר? מה קורה בבתי החולים? מה קורה בבתים הפרטיים? מה קורה במוסדות גדולים, חשובים, חיוניים?

תא"ל במיל' טרייבר: בבתים הפרטיים תהיינה הפסקות חשמל, יכולות להימשך גם שעות וגם אולי אפילו יום-יומיים, או אולי אפילו יותר ברמה המקומית. התוצאה שאנשים… המקרר הולך לאיבוד, כל מה שנמצא בתוכו, וכשמדובר בבתים עם ילדים, צריכים לדאוג שיהיה לילדים בכל אופן מה לאכול. ולכן גם אם אנחנו נערכים לאירוע שבו יש אפקט של מלחמה, אז גם צריך שבממ"ד יהיה אנרגיה, ולכן אני אומר שכל מי שיכול שיהיה לו גם אנרגיה חלופית, קרי גנרטור, צריך לעשות את זה, לא צריך להשתולל, לא צריך לרוץ לקנות עכשיו כולם גנרטורים, אבל מי שיכול צריך בהדרגה לעשות את הדבר הזה. זה ברמת הפרט, ברמה של הרשויות המקומיות, הן חייבות לדאוג והן דואגות בחלקן, לצערי הרב המדינה לא מסייעת להן, לדאוג לאוכלוסייה שהיא אוכלוסייה שזקוקה לתשומת לב מיוחדת, בין אם זה מוגבלים, ובין אם זה אנשים אחרים. בסופו של דבר, הרשויות המקומיות יכולות במצבים של ניתוק חשמל ארוך להביא את האנשים המונשמים, או את האנשים האלה למתנ"ס או לאכסניה אחרת ברשות, שיש בה גם חדרים ממוגנים, ולהזין אותם, להזין את המקום הזה באנרגיה ולאפשר. אני יודע… שמעתי את… דברים כאלה שאומר, מספר, ראש עיריית בת ים, איך הוא מתארגן בעיריית בת ים. זה צריך להיעשות בכל הרשויות, וצריך, המדינה צריכה לתקצב את הרשויות בדברים האלה. ודבר השלישי הוא ברמה הלאומית, ברמה הלאומית צריך להבטיח, יש לנו כושר ייצור מעבר לצריכה מצד אחד, כולל אנרגיה חלופית, גם אנרגיה שמש, אנחנו מדינה שמשום מה נשענת יותר מדי על אנרגיה גז ואנרגיה שבחלקה הוא מסולר או פחם, מעט מאוד מפחם, אם בכלל לא היום, אלא רק במצבי חירום, ומעט מדי על אנרגיית שמש. אנחנו מדינה שיש לה שמש ברוב ימות השנה, והיא יכולה לקחת אותה, להתפתח בעולם האגירה, ולהפוך את זה לאנרגיה שהיא תזדקק לה. הבעיה השניה היא עולמות הייצור החיוניים למדינת ישראל. בין אם זה מזון, בין אם זה דברים אחרים שצריך לייצר, תחמושות, מוצרים עבור מערכות הביטחון, שמה המדינה דואגת או מחייבת, ברובם זה גם קורה, לגנרטורים עם אנרגיה לפחות לשלושה ימים, אם לא יותר. אבל יש תהליך מתפתח, שבו המפעלים החיוניים הולכים ונערכים. זה גם מחייב לעקוב אחרי אותם מפעלים, כי גם הם צריכים לדאוג לעצמם, לרזרבות שלהם, כדי שהם יוכלו לייצר במצבים הקיצוניים האלה את מה שהם נדרשים במצבי חירום. הדבר האחרון בהקשר הזה הוא הולכת הדליים. אחת הבעיות הקשות במצבי חירום, בעיקר אולי ברעידת אדמה אבל גם אולי במלחמה, זה בסוף איך מביאים את הדלק למקומות הנכונים, לצרכים הנכונים. זה נכון דרך אגב גם לגבי מזון. בסוף, בצלאל טרייבר, בן השמונים, שגר בקומה שמונה בעכו, צריך איכשהו להגיע אליו מזון. ואם העוזר הפיליפיני שלו ברח, או לא יכול לתת לו את השירות, הוא בקושי, ומי שייתן לו את השירות זה רק ראש הרשות. ולכן הרשויות צריכות להיות מאוד מעורבות בתהליכי ההולכה של האנרגיה, ושל המזון, ושל התרופות והרפואות אל אותם מקומות, כדי שיוכלו לספק את זה אחר כך לאותם אוכלוסיות. התהליך הזה שהוא יצור החשמל, כדי לייצר צריך שיהיה לו הולכה מתאימה אליו של אנרגיה, בין אם זה בצנרת, בין אם זה במיכלים, כאשר מערכות הביטחון צורכות חלק מהכושר הלאומי בתחומים האלה, ואז צריך להבטיח שגם למערכות האזרחיות נשאר הכושר הלאומי הזה. משם זה עובר לייצור החשמל, חסר לנו כושר אגירה, צריך להבטיח שגם במקומות הקצה החיוניים יהיה ייצור חשמל, ואחרי זה צריך גם לדעת להביא את המוצרים אל הציבור עצמו, כדי שיוכל להתקיים לאורך זמן.

שרון: כשאנחנו מדברים על האזרח הפשוט, אנשים נניח כמוני שלא הצטיידו בגנרטור כי אמרו לנו 'לא צריך, לא צריך'. אנחנו אמורים לשבת פסיביים ולדאוג לכך שהרשויות ידאגו לנו?

תא"ל במיל' טרייבר: אם אתה אזרח פשוט כמוך וכמוני, יהיה לרשויות קשה לתת שירות ישיר לכל אחד מאיתנו, כי צריך להגיע אלייך הביתה או אליי הביתה, או להגיד לנו לעבור למקום מרוכז שבו הרשות תוכל לתת שירות יותר טוב, אני ממליץ לרשויות לעשות את זה קודם עם האוכלוסיות המוגבלות או אלה שזקוקות לשירותים, וקודם לתת להם את השירותים האלה ואת היכולות האלה, ואחר כך לדאוג לאדם הפשוט. האדם הפשוט צריך להתכונן לזה שיהיה לו קודם כל את הרזרבות האישיות, שיהיה לו מים, שיהיה לו מזון, שיהיה לו דברים אחרים, שלא יצטרך כל שעתיים לרוץ לסופר בשביל לקנות שקית אורז, כדאי שיהיה לכל אחד מאיתנו רזרבה בסיסית. דרך אגב, רוב האנשים מחזיקים את זה, וככה אתה מבטיח לעצמך יתירות של כמה ימים שאתה לא נזקק או לצאת החוצה או נזקק לצרכים אחרים, ואתה יכול להשתמש במה שיש לך בבית.

שרון: לסיכום, תת-אלוף במיל' בצלאל טרייבר, אתה מרגיש שנעשה מספיק מצד המדינה מבחינת תרחיש כזה?

תא"ל במיל' טרייבר: תשמעי שרון, אני מוכרח לומר לך, אני שירתתי בצה"ל הרבה מאוד שנים, אני הייתי במערכת הביטחון הרבה מאוד שנים גם אחר כך, אני סך הכל יצאתי ממנה לפני שש שנים, אני אגיד לך בהגינות, אני חושב שמדינת ישראל עושה כדי להיות מוכנה, ממש לא עושה מספיק. היא לא מדינה רגילה, היא מדינת אי בהרבה מאוד מובנים וחייבת להבין שהיא צריכה להיות מוכנה ולהשקיע בזה משאבים. זה לא מעט משאבים, אבל אני חושב שהאירוע שהיה לנו לאחרונה עם האיראנים הוכיח כמה השקעת משאבים שנראית באיזשהו שלב דמיונית, כמו אותן מערכות שהוכנו למול האיומים האלה, פתאום הפכו להיות כל כך קריטיים וכל כך מסייעים. אותן מערכות, כמו שייצרו במדינת ישראל את כיפת הברזל, ככה צריך לדעת לייצר את יכולות המענה האלה ברמה הלאומית, החל ממיגון, המשך באנרגיה חלופית. אני אישית חושב שהמדינה לא עושה מספיק, הייתה יכולה לעשות הרבה יותר. בכלל, במוכנות החירום צריך להסתכל מאוד רחוק קדימה, גם בתשתיות לאומיות. מי שמדבר שהוא לא צריך לייצר עוד תחנות דלק, טועה, צריך! איפה, זה דיון אחר, אבל צריך! כי האוכלוסייה גדלה, צריכת האנרגיה גדלה, לכן צריך לדאוג שיהיו לנו יכולות ייצור של אנרגיה, במקביל לזה לעסוק עמוקות ביכולות האגירה, שזה הפתרון האולטימטיבי לטווח ארוך. אני חושב שהמדינה חייבת להתעשת בתחומים האלה והאזרחים צריכים להתעשת בדאגה האישית שלהם, בעצמם.

[מוזיקה]

שרון: תת-אלוף במיל' בצלאל טרייבר, תודה רבה לך.

תא"ל במיל' טרייבר: תודה רבה לך.

[הקלטה] השר אלי כהן: "השקענו מיליארדי שקלים כדי להבטיח אספקת אנרגיה סדירה לכל אזרחי ישראל, בשגרה ובחירום, ואף אחד לא יהיה מנותק לאורך זמן מחשמל. אין שום סיבה אמיתית להיכנס לפאניקה".

שרון: אז לסיום, נווית זומר, אני צריכה להיות רגועה או שאני צריכה להיות דרוכה? את יודעת יצא לי לראיין, גם לך יצא לראיין את שר האנרגיה אלי כהן, והוא כל הזמן אמר 'לא צריך כלום, אנחנו מסודרים'. הוא הרגיע אותך?

נווית: לא, הוא לא הרגיע אותי, ועוד יותר לא מרגיעה אותי הידיעה שראיתי, ואני מתבססת פה על ידיעה שהתפרסמה בתקשורת. יש צורך דחוף בלהקים עוד תחנות חשמל, ולו רק מהסיבה שאם יהיה פגיעה או מה. וגם לצרכי מדינת ישראל שהצריכת חשמל הולכת ועולה, ושלא נדבר על מכוניות חשמליות, דרך אגב, שאמרו שאם היה הכל צי המכוניות הפרטיות חשמליות, לא היה פה מספיק חשמל. ואני קוראת ידיעה שכל הגורמים המקצועיים ממליצים על הקמת תחנות נוספות, לפחות שתיים, היה המלצה לארבע, לפחות שתיים, והשרים, בראשם מירי רגב, מתנגדים. העילה שהייתה לפחות בכתבה היא כמובן פוליטיקה. למה? כי אם יקימו במחלף אייל ששם אמור לקום… תחנת כוח אמורה לקום, אחת מהשתיים, זה יפריע לחיבור של כביש שש עם כביש שחוצה את יהודה ושומרון. אז אם זה המצב, אז אני כן אני מודאגת. אם בגלל סיבות פוליטיות שנכנסות גם לשיקולים כאלה לא יקימו עוד תחנות כוח ולא יסתכלו קדימה לצרכים של מדינת ישראל, זה מאוד קשה יהיה. וצריך לזכור שכל הזמן מדברים אנחנו יש לנו שמש, אנרגיה סולארית, אבל אין בארץ עוד מתקנים לאגירת אנרגיה סולארית. זאת אומרת, זאת אומרת את לא יכולה לאגור לתקופות ארוכות ואין אמצעי הולכה לאותה אנרגיה סולארית. אז ככה שאנחנו, יש לנו מה לעשות עוד בעניין הזה. אני חושבת שלאור הימים האחרונים, בלי קשר לחשמל, רגועים אנחנו לא נהיה. זה אין לי ספק. אם נהיה בעלטה או לא, זה הכל תלוי בהתפתחויות. אנחנו צריכים רק לבנות על ההישרדות שלנו, זה הכל. בעלטה, במלחמה, נשאר לנו רק את כושר ההישרדות.

שרון: נווית זומר, תודה רבה לך.

נווית: תודה רבה לכם.

[מוזיקה]

שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו, אנחנו נשמח לקרוא. את "הכותרת", אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה, בנייד או ברכב. בינתיים, אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק נוסף שלנו על האיום מצפון, חפשו את הפרק: "מאחורי איום המנהרות של חיזבאללה".

תחקיר, הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב. אני שרון כידון, שימרו על עצמכם.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

3 views0 comments

Comments


bottom of page