top of page

הכותרת - ה"ברקס" שקיבל מנהיג המעצמה הגדולה

נרנדה מודי רשם הישג נוסף לפני שבוע - כשהושבע בפעם השלישית לראשות ממשלת הודו. אבל הפעם כבר אין לו רוב מוחלט בפרלמנט, ולא בטוח שיוכל לקדם תוכניות שכונו בקרב רבים במערב "רודניות, גזעניות ואנטי דמוקרטיות". האם מדובר בסימן אזהרה? ומה הסיכוי שמודי יקשיב לו?

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/06/2024.

קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקאסטים".

[מוזיקה]

[הקלטה]

Narendra Modi: “Today, India is not only fulfilling the aspirations of its 1.4 billion people, but it also providing hope to the world that democracy delivers and democracy empowers.”

שרון: לא יודעת אם שמעתם, אבל בתחילת החודש מערכת הבחירות הגדולה ביותר בעולם, הגיעה לסיומה. לא, אנחנו לא מדברים על הבחירות האחרונות באירופה, ולא, אנחנו גם לא מדברים על המרוץ לנשיאות בין ביידן לטראמפ, אלא על הודו, דווקא הודו. שם נרנדרה מודי זכה בכהונה שלישית, ויהפוך לראש הממשלה השני בלבד בהיסטוריה של הודו, שיעשה זאת.

[הקלטה בהינדית] ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי וקריאות שמחה ברקע.

שרון: מודי, המנהיג בן ה-73, שעומד בראש המעצמה העולה מאז 2014, זוכה כיום לאחוז התמיכה הגבוה בעולם כמנהיג של מדינה דמוקרטית. הוא אהוב על ידי עניים, מיודד עם מנהיגי המערב, חוץ מקנדה, ומוביל את המדינה הגדולה במזרח לקדמה. אבל לא הכל ורוד, או כתום במקרה של מודי, כי מתחת לחיוך הסבא החמוד שלו, מסתתר שליט לאומני, אנטי-מוסלמי, שפוגע בתקשורת וביריבים הפוליטיים שלו.

[הקלטה]

A Speaker: “The idea that India is a democracy, this is a lie! There is no democracy in India today. The idea that India is the world's largest democracy is a lie! It's a complete lie!”

שרון: ייתכן שהעם ההודי סוף סוף מתפכח, כאשר למרות הניצחון הסוחף, המפלגה של מודי חטפה מהלומה כשאיבדה את הכוח המוחלט שהיה לה בפרלמנט. אז כיצד מתנהלת מערכת בחירות בנהרות ורכסי הרים בדמוקרטיה הגדולה בעולם? האם הבוחרים הענישו את מודי על הפגיעה בדמוקרטיה? ומהו סוד החיבור בינו לבין נתניהו? אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".

ד"ר רותם גבע, ראשת מדור הודו ואינדונזיה באוניברסיטה העברית, שלום.

ד"ר גבע: שלום שלום.

שרון: מערכת הבחירות בדמוקרטיה הגדולה בעולם הסתיימה, וראש הממשלה מודי נבחר לכהונה שלישית. תכף נצלול לתוצאות, אבל למעשה כשאומרים מערכת הבחירות במדינה עם האוכלוסייה הגדולה בעולם, 1.4 מיליארד הודים, איך בכלל מתנהל תהליך בסדר גודל כזה?

ד"ר גבע: זה באמת תהליך מאוד מורכב ומאוד שאפתני. בבחירות האחרונות היו כ-970 מיליון בעלי זכות הצבעה, פחות או יותר, כ-670 מיליון מימשו את זכותם להצביע. ויש להדגיש שהם עשו זאת בגל חום מאוד מאוד קשה, והם עדיין עמדו על הזכות הזאת. זכות ההצבעה והבחירות בהודו זה אחת מנקודות הגאווה הגדולות ביותר של הדמוקרטיה ההודית. ההחלטה לכונן בחירות על סמך זכות הצבעה אוניברסלית, הייתה החלטה שנעשתה לאחר שהבריטים עזבו את הודו, לאחר שהודו קיבלה עצמאות. וזה לא היה דבר מובן מאליו, נוכח העובדה ששיעור האנאלפבתיות והעוני היה מאוד גדול במדינה. יש כמיליון קלפיות, כ-540 מחוזות בחירה. העלות היא אסטרונומית, כ-5 מיליארד דולר. הצבעה נעשית במשך כ-7 שבועות.

שרון: אבל איך מביאים את כולם לקלפי? איך בעצם יוצרים חשיבות גם בקרב אנשים שגרים בכפרים מרוחקים, שלא מחוברים למה שקורה?

ד"ר גבע: הם לוקחים את זה מאוד ברצינות, הם דואגים לכך על פי חוק, שכל כפר וכל יישוב לא יהיה מרוחק יותר מ-2 ק"מ מקלפי. והנגישות היא עד כדי כך שהעובדים, שהם חלק ממערכת הבחירות הזאת, עובדי הממשלה, הם מגיעים לכפרים המרוחקים ביותר, הם חוצים ג'ונגלים, הם עושים טרקים בהימלאיה, הם שטים בסירות, על מנת לאפשר לאדם ההודי להצביע. אז באמת יש פה, מהבחינה הזאתי, חגיגה מאוד מאוד גדולה של דמוקרטיה, והדמוקרטיה במדינה ההודית לוקחת את זה בצורה מאוד רצינית כבר מתחילת שנות ה-50 ועד היום.

[הקלטה]

News Anchor: “Narendra Modi's team may have prepped for a landslide victory, but in reality the BJP has lost its absolute majority. Still, tonight "the Prime Minister said today's victory is the biggest in the world.”

שרון: אז אחרי ששמענו עד כמה מסובך תהליך ההצבעה, יפתיע אתכם לדעת שספירת הקולות דווקא פחות. ואחרי שהקולות נספרו היה ברור שמודי, שחגג בחודש שעבר עשור בשלטון, זכה בקדנציה נוספת. רק שהתוצאות הפתיעו ולא היו בדיוק מה שהוא ציפה להן.

ד"ר גבע: כן, אז לגבי תהליך הספירה, אני אומר, התהליך עצמו של הספירה דווקא לא מסובך, והוא נערך במשך יום, מאחר שההצבעה נעשית באמצעות מכונות הצבעה, והן סגורות מיד לאחר ההצבעה, עד היום האחרון שבו סופרים בעצם את כל הקולות בבת אחת, ככה שהתוצאות מתגלות מאוד מהר. זה הנקודה הראשונה. לגבי האם הייתה הפתעה, כן בהחלט. אלו בחירות מאוד דרמטיות עבור הדמוקרטיה ההודית. מצד אחד, מודי עולה לקדנציה שלישית. הוא נבחר ב-2014, הוא נבחר שוב ב-2019, ועכשיו הוא יכונן בפעם השלישית את הממשלה. אז מהבחינה הזאת זה הישג מאוד גדול למודי ולמפלגת השלטון, המפלגה המכונה BJP, מפלגת העם ההודי. הוא הראש ממשלה השני בסך הכל, אחרי ראש הממשלה המייסד נהרו, שזכה לכהונה שלישית רציפה. מצד שני, הוא נחלש, המפלגה נחלשה באופן משמעותי, בניגוד לכל הציפיות. הסקרים שיצאו אחרי שהסתיימה ההצבעה, דיברו על ניצחון סוחף למפלגת השלטון, ומודי עצמו, אחד מהסלוגנים שהוא קידם במהלך הקמפיין הזה, היה שאם זכינו ב-303 מושבים בפרלמנט בסיבוב הקודם, עכשיו אנחנו רוצים 400 ויותר. 400 מושבים ויותר, מתוך פרלמנט של 545 מושבים. האנרגיה שהייתה זה שאין ספק שהוא הולך לקחת את הבחירות האלה, כנראה אפילו להגדיל את כוחו עוד יותר. העובדה שהוא לא הצליח לעשות את זה, היא מאוד משמעותית, מאחר שהיא בלמה תהליכים אנטי דמוקרטיים, שהתרחשו תחת הממשלות שלו, בעשר שנים האחרונות. בניגוד לשתי מערכות הבחירות הקודמות, מפלגת השלטון לא הצליחה בעצמה, לעבור את הסף הדרוש של 272 מושבים, על מנת להקים ממשלה לבדה. בשתי מערכות הבחירות היא הצליחה לעשות את זה. הפעם היא נפלה מ-333 מושבים, ל-240 מושבים. זה עדיין מאוד…

שרון: כלומר נרנדרה מודי מתחיל להתמודד עם מציאות כמו שאנחנו מכירים אותה, מציאות קואליציונית.

ד"ר גבע: לחלוטין! ומה שמעניין הוא, שזאת הייתה המציאות בהודו בעשרים שנים שקדמו למודי. הודו החל משנות התשעים, במשך שני עשורים, מתנהל במערכות בחירות שבהן אין אף מפלגה לאומית, כלומר מפלגה כלל הודית, שהיא מספיק חזקה להקים ממשלה, ללא בריתות, עם מפלגות אחרות, שהן תמיד מפלגות אזוריות, מפלגות של המדינות השונות. אנחנו כמובן צריכות לזכור שהודו היא בסופו של דבר פדרציה, כן? פדרציה של מדינות. מודי, כשהוא עלה ב-2014, הוא פתאום חזר, לכאורה, כן? הוא החזיר את ימי הכוח של מפלגת הקונגרס, המפלגה המייסדת, שהיה לו כוח כמעט בלתי מוגבל, מה שהביא לזלזול הרבה יותר גדול בשותפות שלו, במפלגות ששיתפו איתו פעולה, זלזול הרבה יותר גדול במפלגות האופוזיציה, הפרלמנט הפך לחותמת גומי של הממשלה, הייתה גישה הרבה יותר אגרסיבית כלפי עיתונות חופשית, כלפי מנהיגי אופוזיציה, השתלטות על התקשורת, אילוף של התקשורת, ושימוש תכוף בסוכנויות חקירה ממשלתיות, לדוגמה, רשות המסים, על מנת להיטפל לרשתות תקשורת שהיו עצמאיות יותר.

שרון: אז יכול להיות שהפגיעה הזו בדמוקרטיה היא מה שפגעה בו הפעם, אמנם הוא מנצח, אבל הוא מנצח כשהפרלמנט לא נשלט על ידו. ויכול להיות שההתנהגות הזו, המעט אנטי דמוקרטית הזו, בעצם היא זו שפגעה בו.

ד"ר גבע: בהחלט, בהחלט, את צודקת לחלוטין. אם אנחנו מסתכלות על התמונה הכללית, נדמה שהבוחרים ההודים בלמו את המגמות הסמכותנות של מפלגת השלטון ואמרו לה "די, עד כאן". וזה הישג מדהים לדמוקרטיה ההודית! כי התחושה במערכת הבחירות הזאת הייתה שאין אנרגיה, שממלא הכל ידוע מראש, שממלא התקשורת בידיים שלו, כי ממלא המוסדות בידיים של המפלגה, והבוחר והבוחרת ההודים, וחשוב לציין, גם העניים, והקסטות הנמוכות והמיעוטים, והיסודות המוחלשים ביותר בחברה, מימשו את זכות ההצבעה שלהם, והיה להם את האינטליגנציה ואת החוש הפוליטי להגן על הדמוקרטיה שלהם. והם אמרו, הם הולכים לפגוע בחוקה שלנו, ואנחנו לא רוצים שיפגעו בחוקה שלנו, פגיעה בחוקה זה פגיעה בזכויות שלנו, זה באפליה מתקנת, זה בשוויון קסטאי, אנחנו לא ניתן להם לעשות את זה. אז זה מדהים! ומבחינות מסוימות, זה חוזר על ההכרעה של הבוחרים ההודים בשנות השבעים, נגד אינדירה גנדי, אחרי שהיא השעתה את הדמוקרטיה, גם אותה הם העיפו מהשלטון. אז פה מודי אמנם עולה, אבל הבוחר החליט לבלום אותו.

שרון: זהו, כי אם מסתכלים על ה-approval rates, והנתון הוא באמת אולי הגבוה בכל העולם, 74 אחוזי תמיכה. אז בואי נתמקד שנייה בנרנדרה מודי כדמות, מדוע הוא כל כך פופולרי? עם ההערה הזו, כמובן שהוא קיבל את ההצלפה הזו בפרלמנט.

ד"ר גבע: כמה מילים על מודי. מודי עצמו הוא איש של הימין ההינדואי, של המפלגה הלאומנית ההינדואית. הארגון הפוליטי שממנו הוא יצא, שנקרא RSS, Rashtriya Swayamsevak Sangh, זה ארגון פעילים חברתי, שנוסד ב-1925, זאת אומרת עדיין בתקופה הקולוניאלית, על רקע מתח הולך וגדל בין הינדואים למוסלמים. ההתפתחות של המתח הזה בין הינדואים למוסלמים, התרחשה במקביל לעליית הלאומיות ההודית, תחת הקונגרס, בהנהגתו של מהטמה גנדי. הימין ההינדואי ביטא לאומיות על בסיס דתי, וטען שצריך לכונן את האומה ההודית על בסיס הזהות הדתית של רוב האוכלוסייה, 80% מהודו הם הינדואים. אותו זרם נדחק לשולי המפה הפוליטית בהודו אחרי העצמאות והחלוקה, שליוותה את הקמת הודו ופקיסטן, אבל כמה חודשים אחרי החלוקה, מהטמה גנדי נרצח, בידי איש מאותו ארגון, ארגון ה-RSS.

[הקלטה ישנה]

News Anchor: “The whole world was shocked by the news of Gandhi's assassination, known as the father of India's independence, Gandhi with perhaps the largest following any man ever had in his own lifetime, was one of the most vital figures of our age.”

ד"ר גבע: והם נדחקו לשוליים למשך כמה עשורים, התחילו לחזור למרכז הזירה הפוליטית במהלך שנות ה-80, ואחר כך שנות ה-90, ומודי, העלייה שלו ב-2014 מסמלת את ההתחזקות שלהם. מצד אחד, מודי הוא לחלוטין תוצר של אותו ארגון, של ה-RSS, זה ארגון שמאמן את החברים שלו באומנויות לחימה, דגש על אסרטיביות הינדואית, סנטימנטים אנטי מוסלמים. מהצד השני, הוא מערב גם איזשהן תכונות יותר פופוליסטיות, שחורגות מעבר ל-DNA של הימין ההינדואי באופן כללי. מאחר שהוא מגיע מקסטה נמוכה, הוא שם על זה מאוד דגש, והוא הציג את עצמו כאיש של העם, כאיש של ההמונים, כמישהו שבנה את עצמו, ומתחבר לעם כנגד האליטות, אוקיי? אז זה באיזשהו מקום סוד ההצלחה שלו, השפה הלאומנית ההינדואית מצד אחד, ומצד שני, ההיבט הפופוליסטי, האנטי אליטיסטי, וכריזמה מאוד מאוד גדולה שיש לו.

שרון: זהו, כריזמה, אבל גם הוא מטפח איזשהו אולי פולחן אישיות מסוים. נניח בשקי האורז שמחולקים לעניים, יש תמונות שלו, יש דיוקן גדול של מודי עצמו, את לא מדמיינת נניח חבילות מזון לנזקקים עם פורטרט של נתניהו או של אריה דרעי?

ד"ר גבע: לחלוטין. הכריזמה קודם כל היא מולדת, הוא נואם טוב, הוא סוחף אחריו, הוא בונה את פולחן האישיות שלו על הבסיס הסגפני-פרישותי. בפוליטיקה ההודית יש בנייה של מנהיגים פוליטיים, החל ממהטמה גנדי עצמו, אבל למעשה לפני כן במאה ה-19, שבנו את האפיל שלהם דרך פנייה לעולם של סיגופים, פרישות ורוחניות הינדואית. מודי בהחלט הולך בדרך הזאתי, הוא עושה לדוגמה מדיטציה במערה לפני הבחירות הקודמות, הוא היה נשוי אבל הוא הסתיר את אשתו למעשה וחי כאדם פרוש, הוא מאוד פורט על הסנטימנט הזה, שממשיך את גנדי במידה מסוימת. והוא מטפח פולחן אישיות לחלוטין כמו שאת אמרת, שהתמונה שלו נמצאת על פרויקטים ממשלתיים, על מדיניות רווחה, תעודות חיסון נגד הקורונה, אפשר היה לראות תמונה של מודי עליהם, אז בהחלט הוא טיפח את זה. והתקשורת, תקשורת מיינסטרים, בעיקר בצפון הודו, שיתפה לחלוטין לפעולה עם פולחן האישיות הזה.

[הקלטה של המון צועק בהינדית]

[הקלטה]

News Anchor: “A coalition of opposition parties in India are holding a mega rally in Delhi against what they say is the decay of democracy under Prime Minister Narendra Modi's rule.”

שרון: וכשיש פולחן אישיות, יש גם מי שמתנגדים לו. למרות אחוזי התמיכה הגבוהים, הודים רבים רואים במודי כנשיא טוטליטארי, שמשתיק את האויבים הפוליטיים שלו, ואמצעי התקשורת, ומי שמוביל את הקו האנטי-מוסלמי במדינה.

[הקלטה]

News Anchor: “Islamic groups and the opposition parties, fear that this forms part of Modi's plan to marginalize India's 200 million muslims and remold the country as a Hindu nation, something he denies.”

News Anchor: [translating Narendra Modi’s speech]: “Brothers and sisters, I challenge these people spreading lies, to go and investigate my work. If you see any trace of discrimination in the law, then bring it out in front of the country.”

[מוזיקה ברקע]

שרון: אז מה עובר על המיעוט המוסלמי המדוכא? למה מודי מטפח את הקשר המאוד קרוב בינו לבין בנימין נתניהו? והאם ייתכן שתוצאות הבחירות ירסנו את השאיפות של מודי, להפוך את הודו לאימפריה הינדית? כבר ממשיכים עם זה, בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו בספוטיפיי ואפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או follow, ולדרג אותנו חמישה כוכבים.

[מוזיקה מסתיימת]

שרון: בואי נדבר על אחת הביקורות המשמעותיות כלפיו בנושא העובדה שהוא מזוהה עם הלאום ההינדי, השנאה כלפי המיעוטים, ומיעוט גדול מאוד הוא המיעוט המוסלמי, על כ-14 אחוזים מהאוכלוסייה בהודו, וגם על הרקע הזה היה איזשהו משבר בין קנדה להודו, בהקשר של שנאת זרים, יש המון טענות בנושא הזה.

ד"ר גבע: כן, אז קודם כל באמת, כמו שאמרנו, מודי הוא תוצר של אותו ארגון RSS ושל סנטימנט הינדואי אנטי מוסלמי, שקיים בהודו משלהי התקופה הקולוניאלית, ובא לידי ביטוי במהלך החלוקה בין הודו לבין פקיסטן ב-1947, שזאת הייתה אלימות, באמת חלוקה עקובה מדם, עם טיהורים אתניים ואלימות מאוד מאוד קשה. הימין ההינדואי, בגדול, דרש כינון של מדינה הינדואית, דיכוי של המיעוטים, דיכוי של המעמד האוטונומי-אוטונומי למחצה של קשמיר, כן, של חבל הארץ של קשמיר, שהוא שנוי במחלוקת, ואיזושהי אסימילציה של המוסלמים, באופן שמזכיר קצת את הדילמה היהודית באירופה, איזושהי דרישה שהמוסלמים יוותרו על התרבות, יוותרו על הייחודיות שלהם, וישתלבו עם הרוב בצורה שהיא יותר כנועה. אז הוא צמח מתוך האקלים הזה, ואמנם כשהוא עלה ב-2014 הוא דווקא השתדל למתן את השפה הזאת, ואולי פה צריך לפתוח סוגריים ולומר שהוא היה ראש הממשלה של מדינת גוג'אראט, ב-2002 התרחש בה פוגרום מאוד קשה נגד מוסלמים.

[הקלטה]

Speaker: “As the Prime Minister he will be immune from the acts which he has committed as the Prime Minister. But this particular act and act of omission which he did in 2002, genocidal violence against the muslim community, he is not immune from the acts which he did as the Chief Minister of the state of Gujarat.”

ד"ר גבע: והפוגרום הזה היה כתם על מודי, והקשה עליו בהתחלה בזירה הלאומית, אז הוא ניסה לעמעם את המסר הזה, ושם דגש הרבה יותר גדול דווקא על פיתוח כלכלי. אבל, כבר בכהונה הראשונה, התחילו פעולות של אלימות נגד מוסלמים, בשטח, לא מפי מודי עצמו, אבל מפי פעילים של הימין ההינדואי, כנופיות, מובטלים, צעירים מובטלים, שפגעו במוסלמים וגם בהינדואים, בני קסטות נמוכות, שעוסקים בסחר בבקר, והיו כמה אירועי לינץ' נגד מוסלמים שזעזעו את הודו ואת העולם ב-2016. הסנטימנט האנטי מוסלמי הזה בא לידי ביטוי גם בעובדה שאין אף חבר פרלמנט מוסלמי, אין מינויים מוסלמים, למעשה יש הדרה של המוסלמים מהמערכת הפוליטית, וזה נובע בין היתר מתוך שיקולים מאוד פרקטיים, אלקטורליים של ה-BJP, שהגיע למסקנה שהמוסלמים ממילא לא יבחרו במפלגת ה-BJP, אין טעם לקרוץ אליהם, כי אם אנחנו נדע לאחד את הקול ההינדואי, יהיה לנו מספיק רוב בשביל לנצח.

שרון: יכול להיות שזה בסיס החברות בין נתניהו למודי? כי יש חברות אמיצה ביניהם ואהבה, הערכה הדדית, יכול להיות שהסנטימנט לאסלאם הוא מה שמחבר ביניהם, או סתם כימיה אישית?

[הקלטה] רוה"מ, בנימין נתניהו: "אני רוצה להודות לחברי, ראש ממשלת הודו, שהוא מאפשר לנו גם את הרגע הזה. בהודו פגשנו הרבה מאוד אהבה, אהבה לישראל".

ד"ר גבע: הפנייה של הודו לישראל, ההפתחות לישראל התחילה עוד בימי הקונגרס. יש פה רציפות של מדיניות חוץ שהשתנתה בתחילת שנות ה-90, ביחס לארה"ב וגם ביחס לישראל, ומודי המשיך את הקו הזה והעצים אותו.

שרון: העצים אותו עד התמונה המפורסמת של נתניהו ומודי הולכים על שפת הים בביקורו בארץ, תמונה ממש רומנטית. [צוחקת]

ד"ר גבע: כי בוודאי שיש נקודות דמיון מאוד מאוד גדולות בין שני האנשים האלה, מבחינת האישיות, התאווה לכוח, הפנייה לאנשים, הדיבור האנטי אליטיסטי, השפה הפופוליסטית. את יודעת, מחקרים גם הראו שהמנהיגים של הימין הפופוליסטי בעולם לומדים אחד מהשני, לומדים לקחים אחד מהשני, אז יש בהחלט נקודות דמיון. אני כן אציין גם, שבניגוד לקונגרס שהיה מאוד ביקורתי כלפי ישראל, עוד מימי גנדי ונהרו, הימין ההינדואי תמיד היה פרו ישראלי יותר מאשר פרו פלסטיני, ומודי ממשיך את הקו הזה. הוא ממשיך גם את הקו של תמיכה בפתרון שתי המדינות והבעת סימפטיה לפלסטינים, אבל יש דגש יותר פרו ישראלי שממשיך את העולם האידיאולוגי שממנו הגיע, עוד מלפני העצמאות ביחס לישראל.

שרון: לסיכום, האם הריסון המסוים שמודי קיבל בבחירות האחרונות לפחות בפרלמנט, ישנה משהו במדיניות שלו, להערכתך?

ד"ר גבע: קטונתי, והניתוחים רק התחילו, ואני שומעת את הפנדיטים, את המלומדים בהודו, ואת אנשי התקשורת, הם בעצמם מתווכחים על השאלה הזאת, אבל כן, הציפייה היא שהוא ייאלץ להתחשב בצורה הרבה יותר גדולה בצרכים, באינטרסים, וברצונות של המפלגות האחרות, ושל המדינות השונות. ויותר מכך, אולי התוצאה החשובה ביותר של הבחירות האלה, היא שאנשי השירות הציבורי, עובדי המדינה, מערכת המשפט, התקשורת, שהתבטלו בפני מפלגת השלטון, קיבלו איזשהו סימן, אות, שיכול להיות שמודי הוא לא בלתי מנוצח, ובהחלט ייתכן שעוד חמש שנים יהיה שמה מישהו אחר, ואם יהיה שמה מישהו אחר, אז כדאי לחזור לעמדה פחות מתבטלת, יותר אובייקטיבית, ויותר מקצועית, על מנת שלא יתנקמו בהם. אז זה פתח את הקלפים, זה פתח את המשחק, וזה נתן לדמוקרטיה ההודית אוויר, וזה נהדר.

[מוזיקה ברקע]

שרון: ד"ר רותם גבע, תודה רבה לך על שיחה מרתקת.

ד"ר גבע: תודה רבה רבה.

[מוזיקה]

שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו מה חשבתם על הפרק, קצת יצאנו מהאזור שלנו.

את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet, או באפליקציה בנייד וברכב. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק נוסף שלנו, על מדינה אחרת שנאלצת להיגרר למערכת בחירות, משום שהמנהיג הקודם שלה נהרג בהתרסקות מסוק. חפשו את הפרק: "האם איראן תצליח לצאת מהמשבר בהנהגת המדינה?"

תחקיר, הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.

אני שרון כידון, שימרו על עצמכם.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

2 views0 comments

Comments


bottom of page