העימותים בקבינט המלחמה הגיעו בשבוע האחרון לקדמת הבמה. מה טיב היחסים האמיתי בין החברים? עד כמה זה משפיע על ניהול המלחמה? ומה הסיכוי שפרישה אפשרית של גנץ מהממשלה תביא לבחירות?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/05/2024.
[חסות]
קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקאסטים".
[הקלטה] יואב גלנט: "כבר ערב התמרון הצבאי בחודש אוקטובר, הציגה מערכת הביטחון לקבינט את תוכנית המלחמה עם קביעה כי נדרש לפעול ליצירת אלטרנטיבה שלטונית פלסטינית מקומית, לא עויינת".
שרון: העימותים בקבינט המלחמה הם כבר לא סוד. בשבוע האחרון שמענו דברים קשים מאוד מפי שר הביטחון יואב גלנט.
[הקלטה] יואב גלנט: "מאז אוקטובר אני שב ומעלה את הנושא ברציפות בדיוני הקבינט, ללא תשובה".
שרון: ובמוצאי שבת מהשר, בני גנץ.
[הקלטה] בני גנץ: "בעוד שבמנהרות האפילות של עזה החטופות והחטופים עוברים ייסורי שאול, יש מי שעוסקים בהבלים. בעוד שעם ישראל מתעלה על עצמו, חלק מהפוליטיקאים חושבים על עצמם".
שרון: ממשלת החירום ללא ספק החלה לחשב את קיצה לאחור. כיצד יתנהל קבינט המלחמה מעתה כשרובו לא נותן אמון בנתניהו? האם ראש הממשלה מעדיף שגנץ ואייזנקוט יפרשו? ומה המשמעות הפוליטית של המהלך אם לממשלה הזאת יש ממילא רוב של 64 מנדטים? אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".
[מוזיקה]
שלום ליובל קרני, הפרשן הפוליטי של ידיעות אחרונות ו-Ynet.
יובל: שלום, שלום שרון.
שרון: אם נבקש ממך לסכם בכותרת את מה שגם גלנט וגם גנץ אומרים לציבור בשבוע האחרון, מה הם אומרים בעצם?
יובל: תראי, אני יכול לסכם את זה במילה אחת, התפרקות, אבל לשים ליד זה כוכבית, שאומרת בעצם, מהו הטיימינג של ההתפרקות הזאת? כי מדובר פה… צריך להבין, מדובר פה באמת באירוע חסר תקדים, ואת יודעת מה? מעבר גם לעניין הפוליטי, לסוגיה הפוליטית, כאזרח, כאזרחי המדינה, זה גם משהו מאוד מאוד מטריד. כי יש קבינט מלחמה, שהוא בעצם הגוף הדומיננטי, החשוב, הקובע, זה שמתווה את כל המדיניות של המלחמה הזאת, גם בדרום, גם בצפון, כבר יותר משבעה חודשים, ויש שמה שלושה ראשים, ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, ויושב ראש המחנה הממלכתי גנץ, שאין ביניהם שום אמון הדדי ושום תחושה של שותפות גורל. אני באמת לא יכול לדעת כמה פוליטיקה נכנסת בתוך קבינט המלחמה. אבל העובדה היא שיושבים שמה אנשים… שאגב, גם ברמה האישית מתעבים אחד את השני, זה קשור אולי לתחום הרגש, לתחום הפסיכולוגי, אבל במובן היותר מטריד זה שאין אמון בין השלושה. במיוחד של גלנט וגנץ כלפי ראש הממשלה נתניהו, כל אחד מסיבותיו שלו. אנחנו יודעים מה קרה עם גלנט בשנה האחרונה, אנחנו יודעים מה ההיסטוריה של גנץ עם נתניהו באותה ממשלת קורונה מהצד השני, ואנחנו מבינים שהמשולש הזה הוא משולש שהוא מאוד מאוד בעייתי, ואלמלא היה מדובר אולי באחת המלחמות הכי קשות שחווינו מאז קום המדינה, הסוגיה הזאת היא בהחלט מטרידה. עכשיו, אני אמרתי שוב פעם, התפרקות, רק השאלה איך זה יקרה ומתי זה יקרה? והאם פרישה של גנץ תשליך בהכרח גם על עתיד הקואליציה בכלל?
שרון: אז אנחנו כבר נבקש ממך להתייחס לזה, אבל אני בכל זאת אדקדק ואלחץ עליך ולהגיד מה הם בעצם אומרים על נתניהו?
יובל: תראי, יש שני מישורים.
[הקלטה] בני גנץ: "ראש הממשלה נתניהו, אני מביט בעיניך הערב ואני אומר לך, הבחירה בידך. הגיעה רגע האמת. הגיעה שעת ההכרעה".
יובל: אני חושב שהדברים שאמר בני גנץ במוצאי שבת היו דברים חמורים מאוד. בשלטון תקין ראש הממשלה צריך לפטר אותו, רק שנתניהו כמובן לא יכול לעשות את זה. את יודעת, אין לי אפילו מה להוסיף על דברים שאומר בני גנץ מאחורי הקלעים או לא, כי בעצם הוא בא ובאותו נאום הוא ממש פָּרַשׂ כתב אישום חריף מאוד נגד ראש הממשלה נתניהו. שאם הדברים הנכונים… שוב, אם הדברים נכונים, כי אנחנו יודעים שנתניהו רואה את הדברים אחרת, תומכי נתניהו חושבים שבכלל גנץ הוא איזושהי בובה שמונעת על ידי ארה"ב, גם גלנט, אגב, נכנס למשוואה הזאת, אז אם הדברים האלה נכונים זה בהחלט חריג. גלנט כמובן הסיפור אחר, גלנט בעצם מאותו יום במרץ 2023, קצת יותר משנה, יום שהוא פוטר בעקבות אותו נאום תוכחה על הרפורמה המשפטית, בעצם לא יכול לראות את נתניהו כאיזשהו בן ברית פוליטי. אני חושב ואני מבין מהשיחות של גלנט מאחורי הקלעים, שהוא גם מוטרד מאוד מההתנהלות של נתניהו, זאת אומרת האלמנטים האלה של שר ביטחון שחושב שההתנהלות של ראש הממשלה היא מאוד מאוד בעייתית ושהוא מוטרד מההתנהלות הזאת, אני יכול להשתמש אולי במילה הזאת, מוטרד, זו בעצם הבעיה. בני גנץ רואה את הדברים קצת אחרת, אולי בפרספקטיבה קצת יותר רחבה. העובדה היא שנתניהו תלוי בקואליציה שהיא קואליציה שמורכבת מאנשים כמו בן גביר וסמוטריץ', שיכולים "לאיים" במרכאות, או לא במרכאות, על נתניהו מתי שהם רוצים. גלנט רואה יותר את ההתנהלות הבעייתית של נתניהו ואת חוסר היכולת לקבל החלטות.
[הקלטה] יואב גלנט: "אני קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו, לקבל החלטה ולהכריז כי ישראל לא תשלוט אזרחית ברצועת עזה, כי לא יתקיים ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה, ותקודם מיידית אלטרנטיבה שלטונית לחמאס ברצועת עזה".
יובל: ואני חושב שכשמסתכלים גם על גלנט וגם על גנץ, אולי אני מקדים פה איזו שאלה, צריך לשים לב לציר הזה של השניים האלה. לכאורה כל אחד פועל בתוך עולם משלו, עולם פוליטי משלו, עולם אישי משלו, אינטרסים משלו, אבל צריך לשים לב שבין שתי הנקודות האלה יש קו אחד מחבר.
שרון: אז תכף ניגע בקו המחבר, אבל אני באמת רוצה שתשים יד על הלב ותגיד לי שהם לא פועלים משיקולים פוליטיים, גם הם.
יובל: תראי, יש גם שיקולים פוליטיים שמתקבלים במהלך החלטות לאומיות, ביטחוניות, מדיניות, שהם לגיטימיות. הרי בסוף מדובר באישים פוליטיים, אי אפשר לנטרל לחלוטין, אי אפשר לעשות איזה דיכוטומיה, עכשיו אתה אדם פוליטי, עכשיו אתה מנהיג. זה לא קיים, אגב, לא רק אצלנו, זה לא קיים באף מקום בעולם. בואו לא נתבלבל ולא נחשוב שאם מישהו, גם נכנסים לו שיקולים פוליטיים למארג ההחלטות שלו או המדיניות שלו, שזה דבר פסול, לא בכל מקרה זה פסול. אני מניח שגם אצל גנץ זה קיים, אולי בגלל הסקרים, אולי בגלל הלחץ מתוך האופוזיציה, הלחץ של יאיר לפיד, אולי הלחץ והמנהיגות שמשדר גדי אייזנקוט, שמתפרש כפוליטיקאי הרבה יותר חד ונחרץ באמירות שלו.
[הקלטה] גדי אייזנקוט: "אני רואה בכל ההתבטאויות מהסוג הזה דבר חמור מאוד. אנחנו צריכים להתגבר על היצר, להבין שיש פה דבר הרבה יותר גדול. הדבר היחידי שקרה הוא התבטאויות חסרות אחריות".
יובל: גנץ, הבעיה שלו באמת זה קצת, את יודעת, הוא לא החלטי. ואת יודעת מה, אני אפילו אשתמש במושגים של "ארץ נהדרת", שמראים אותו סוג של בובה כזאת, שפעם ככה ופעם ככה. אני חושב שגנץ, הבעיה שלו, זה באמת חוסר ההחלטיות, ואני חושב שהדברים האלה, גם מבפנים, גם מבחוץ, השפיעו עליו, והוא הבין שהוא הגיע לנקודה שהוא חייב להגיד "עד כאן". אגב, אני חשבתי שאם בני גנץ עושה מסיבת עיתונאים דרמטית, הוא יגיד שהוא פורש, כי די, כבר טחנו מים עם העניין הזה של נתניהו לא מקבל החלטות, והקבינט לא פועל כראוי, וכולי וכולי. אז אוקיי, נגיד שלצורך העניין אפשר לתת קרדיט נוסף לבני גנץ, שהנה, הוא בא ולא רק פורש לשם הפרישה, אלא גם מציג תוכנית. והאמת היא שאני חושב שזה גם ברמה הפוליטית מהלך לא רע מבחינתו. לבוא ולהגיד, הנה, אני מציג תוכנית, אני לא רק פורש. את שואלת אותי מה יהיה בשמונה ביוני, אולי אפילו לפני השמונה ביוני, אני לא מניח שהם יצליחו להגיע לעמק השווה. אני חושב שההיסטוריה שלנו הפוליטית מלמדת שכל מה שקשור בין בני גנץ לבנימין נתניהו סופו להתפרק, להתפוצץ, להיגמר, ולכן אני לא רואה איך הם מצליחים לשמור על הממשלת חירום הזאת אחרי השמונה ביוני, אולי אפילו גם קודם לכן.
[מוזיקה]
[הקלטה] יואב גלנט: "אי החלטה כמוה כבחירת אחת משתי החלופות הגרועות".
[הקלטה] בני גנץ: "המעשה הנדרש היום הוא היפוך אסטרטגי. יציאה מהדשדוש אל הכרעות אמיצות ומהלכים החלטיים".
שרון: דיברת על זיקה בין גלנט לבין גנץ. מסיבות העיתונאים האלה, מתואמות להערכתך? כי היו מי שאמרו, אז איך גנץ לא יצא לפני גלנט? למה גלנט היה הראשון?
יובל: אז אני אספר פה סיפור מתוך ידיעה. בשבוע שעבר, הרי הייתה את המסיבת עיתונאים של יואב גלנט, ובמקרה, או שלא במקרה, אני לא יודע, בני גנץ תכנן באותו יום לעשות את אותה מסיבת עיתונאים שבסוף הוא עשה במוצא שבת. ומה שקרה זה שהועברו מסרים בין הלשכות, גם של גנץ וגם של גלנט, שגלנט מתכוון לקיים מסיבת עיתונאים, אנשי גנץ הודיעו להם שגם הם התכוונו לקיים מסיבת עיתונאים, אבל בעקבות ההודעה של גלנט, הם יחכו כמה ימים. כלומר, היה פה איזשהו תיאום מאחורי הקלעים, זה באופן ודאי. היה תיאום מאחורי הקלעים. אני גם יודע שגלנט מתואם, או לפחות היה מתואם עם גנץ, גם לגבי מסיבת העיתונאים של גנץ במוצאי שבת. כלומר, יש משהו על הציר הזה. אני לא חושב, או לא מעריך, אני גם אפילו יכול להגיד גם יודע, שהם לא מתכנסים באיזה חדר או מקיימים איזושהי פגישה חשאית ומתכננים עכשיו איך להפיל נתניהו. אבל ברור לשניהם, שאם המצב הזה לא יכול להימשך, הם צריכים לשתף פעולה. וגם צריך להבין, זה ציר, הציר הזה של גלנט וגנץ, זה בעצם הציר שהכי יכול לאיים על נתניהו, על שלטון נתניהו, על הקואליציה, על הממשלה, כי זה בעצם ייתן איזשהו לחץ גם מבפנים של גלנט, אגב, אולי עוד אנשים בליכוד שמבינים שאולי נתניהו זה כבר בלתי אפשרי, לבין כוחות חיצוניים, כמו גנץ. וכשאני מדבר על גלנט בליכוד, או על אנשים נוספים בליכוד, אז אפשר להזכיר את יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין.
[הקלטה] יולי אדלשטיין: "אני רוצה לומר לחברי כנסת שאני לצערי הרב מתחיל לשמוע שמועות שמתכננים איזשהו ניסיון לעקוף את ועדת חוץ וביטחון. כנראה שהוכחנו בשנה האחרונה שאנחנו לא חותמת גומי של הממשלה".
יובל: שאגב, מגלה עמדות מאוד מאוד עצמאיות. אני חייב להגיד שאולי אחרי גלנט הוא אחד הפוליטיקאים בליכוד שבאמת לא עושה חשבון מהבחינה הזאת.
[הקלטה] יולי אדלשטיין: "כל ניסיון לעקוף תקנון הכנסת ולמנוע מוועדת חוץ וביטחון של הכנסת לטפל בחוק הגיוס, ייתקל בתגובה הולמת, ואני אומר את זה כאן ועכשיו, לפני שמישהו עלה על המסלול הזה. באמת, זה לא יהיה סימפטי לאף אחד שינסה לעשות את הדבר הזה".
יובל: תגידי לי, פוליטי, לא פוליטי, יכול להיות. גם אדלשטיין הוא אחד מנפגעי נתניהו. אבל עדיין, צריך להבין, כשמדובר ב-64 אצבעות, כל קול כזה יכול להיות דרמטי, ואת יודעת, יש גם אנשים שמאחורי הקלעים כן מדברים, לא יוצאים בשמם, אבל ח"כים, שרים, שבבוא היום, אולי כן יהיו שותפים לאיזשהו מהלך של אופוזיציה פנימית לנתניהו בליכוד. אני לא רוצה להגיד מרד, כי זה נשמע קצת פומפוזי, ואת יודעת, הרבה פעמים אנחנו אומרים על מרד, שבסוף הוא לא באמת קורה, אז אני מעדיף להיות זהיר יותר, אבל ההתרחשות הפנימית בליכוד כן קיימת.
[מוזיקה]
שרון: האם המצב הפוליטי יניע מערכת בחירות הרבה יותר מהר? איפה זה שם את נתניהו? והאם בעבר היה משבר פוליטי כזה בתקופה כל כך סוערת? כבר ממשיכים עם זה, בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו בספוטיפיי ואפל פודקאסט, ללחוץ על מעקב או פולואו, ולדרג אותנו חמישה כוכבים.
התייחסת ברמיזה לכך שחברי כנסת, בעיקר מימין, טוענים שהאמריקנים עומדים מאחורי המהלך הזה, עד כמה האמריקנים מעורבים מאחורי הקלעים? זה לא סוד שהם לוחצים על תוכניות מפורטות ואסטרטגיה ליום שאחרי.
יובל: תראי, צריך לעשות הבחנה, יש לחץ אמריקאי על בני גנץ ועל גלנט, כמו שיש לחץ אמריקאי גם על נתניהו, כל אחד בתחומו. אין ספק שהלחץ האמריקאי, ובכלל, כל מה שקורה ביחסים בין ישראל לארה"ב הם משפיעים גם על קבלת ההחלטות, ובכלל על התוכנית קדימה, מה שנקרא, מי שצופה פני עתיד, חייב גם לקחת בחשבון את המעורבות האמריקאית, כי אנחנו רואים אותה… אנחנו רואים אותה שהיא גם לטובה וגם לרעה מבחינות מסוימות, אבל צריך לקחת את זה בחשבון. עכשיו תראי, אני אגיד לך שיש בקבוצות הוואטסאפ האחרונות של אנשי ליכוד או תומכי נתניהו, אגב, אפילו של יאיר נתניהו, שאני רואה מה הוא כותב בטלגרם, שם הם לחלוטין טוענים שגם גנץ וגם גלנט מופעלים על ידי אמריקאים, שזה דבר, אגב, פסול לחלוטין, את יודעת, זה כמו לרמוז שהם איזה סוכנים אמריקאים שבאו בשם האמריקאים להפיל את שלטון נתניהו. אז יש את הקונספירציות האלו המוגזמות, המטורללות, אז כמובן, אני לא מניח שמישהו באמת יכול לקחת את הדברים האלה ברצינות, שהאמריקאים פשוט השתלטו על גלנט וגנץ, והם עכשיו נמצאים באיזו מזימה להדיח את נתניהו. כן, הטקסט שאני אומר לך עכשיו הוא טקסט שאני כן קורא אותו, לא במקומות הזויים, אני קורא אותו בקבוצות וואטסאפ שונות, בקבוצות של תומכי נתניהו, יאיר נתניהו בעצמו מפמפם את התיאוריות האלה. אז זה לא, אבל להגיד לך שאין לחץ אמריקאי שיכול להשפיע עליהם? בוודאי שיש.
שרון: כשאנחנו מסתכלים על הבחירה של נתניהו, הוא כבר הודיע מיד אחרי האולטימטום של גנץ שהוא מסרב לו, והצד הימני בממשלה, סמוטריץ' ובן גביר, היו שמחים להיפטר מהחבורה הזו. מה נתניהו באמת מעדיף?
יובל: תראי, אני אגיד לך את האמת, אני לא מצליח להבין, כי אני חושב שבסוף, מכל בחינה שהוא, הוא lose lose situation, כלומר, כל מהלך שיהיה, נתניהו מפסיד ממנו. כלומר, כרגע הוא עומד באיזשהו קבינט מלחמה, כמו שאמרנו בתחילת השיחה, שהוא לא מצליח להביא תוצאות, הוא לא מצליח ליישם את מה שהוא הבטיח, והאמירות האלה על ניצחון מוחלט, ואמירות על אוטוטו מגיעים לסינוואר, גם של גלנט, הם דברים שבמבחן המציאות הם לא מתקיימים. עכשיו, השאלה, אם גנץ עוזב, ואם גלנט רגל אחת במשרד הביטחון ורגל אחת בחוץ, מה האלטרנטיבה של נתניהו? להישאר עם סמוטריץ' ובן גביר? שכרגע המערכה היא לא רק מערכה צבאית, היא בעיקר מערכה בינלאומית, ככל שהזמן עובר, מבחינה בינלאומית… אגב, לא צריך לספר את זה לאף אחד, גם כל מי שנוסע היום לחו"ל מרגיש, מה עובר ישראלי, בטח יהודי, שנמצא בחו"ל מבחינה בינלאומית, ואנחנו צריכים להילחם על המערכה הזאת. אני לא בטוח שאפשר להילחם במערכה הזאת, כשבן גביר וסמוטריץ' מצייצים נגד כל העולם ואשתו. ולכן, אני לא בטוח שנתניהו רוצה את זה, אולי… אני אגיד אפילו משהו מעבר לזה, אני בטוח שנתניהו לא רוצה את זה, אולי אין לו ברירה, אולי הוא שבוי בתוך איזושהי קואליציה בלתי אפשרית. אבל איתה, עם הקואליציה הזאת, אני לא רואה איך הוא יכול להגיע להישגים שהוא לא הגיע להישגים עם ההרכב של ממשלת החירום. כלומר, נתניהו מבחינתו יכול להפסיד כמעט בכל סיטואציה.
[מוזיקה]
שרון: האם אתה חושב שהמהלך הזה בעצם יכול להניע איזשהו סוג של קתרזיס לקביעת תאריך לבחירות?
יובל: אני חושב שאנחנו מדברים על זה הרבה, אני חושב שהרבה פעמים הדיבורים האלה והדיווחים האלה קצת מוקדמים מדי, אני קצת הרבה יותר שמרן בגישה הזאת שאם יתפרק משהו זה מיד מוביל לבחירות. אגב, הרבה פעמים ההיסטוריה של השנים האחרונות, אני יכול להגיד לך, שרון, שהממשלות נופלות, הקואליציות מתפרקות מדברים שהם די לא צפינו אותם, ולכן, לכאורה, גם אם גנץ עוזב, אנחנו חוזרים לקואליציה המקורית של ה-64, ימין מלא מלא. עכשיו…
שרון: השאלה אם יש לה לגיטימציה ציבורית…
יובל: בדיוק.
שרון: והשאלה אם יש קשר בין לגיטימציה ציבורית למהלך פרלמנטרי שיכול להוריד את הממשלה נניח.
יובל: אז זהו, לפעמים לא, כלומר, יכול להיות שמבחינה ציבורית לא תהיה לגיטימציה לממשלה כזאת, אנחנו נראה את המחאות. אגב, אני מעריך שאם גנץ פורש, המחאות רק יתגברו, אני חושב שהציבור יבין שיש פה עכשיו כאלה שהם בצד כזה ובצד השני של המתרס. ברגע שגנץ היה זה קצת טשטש את הגבולות, גם גבולות המחאה. הרבה פעמים אנשי המחאה התקשו לצאת לרחובות, התקשו להפגין כשגנץ בפנים. אני חושב שכשהוא ייצא החוצה זה יהיה הרבה יותר קל, ויחדד מאוד את הגבולות בין הממשלה לבין האופוזיציה לממשלה, שהיא אופוזיציה בכנסת, היא אופוזיציה ברחוב, היא אופוזיציה בתוך הליכוד, היא אופוזיציה בתוך הקואליציה, אבל היא אופוזיציה למה שקורה עכשיו. יכול להיות, אגב, שדווקא בגלל תחושה הזאת של כולם נגד נתניהו ורוצים להפיל את נתניהו, דווקא תחושה כזאת לפעמים יוצרת איזושהי התכנסות סביב המנהיג, סביב המפלגה הזאת, אבל צריך להבין, לנתניהו כרגע, לפי כל הסקרים, באמת אין לו רוב לכלום, אין לו רוב לנצח בחירות, אין לו רוב להיבחר לראשות ממשלה, אין לו רוב שוב להרכיב ממשלה, ולכן מה האופציה? וגם בן גביר וסמוטריץ', שכל אחד מטעמיו מנסה לאתגר את נתניהו מימין, גם על חשבון היחסים הבינלאומיים של ישראל בעולם, לא בטוח שגם טוב להם לצאת לבחירות אם הם מבינים שבסוף, גם אם בן גביר לדוגמה יקבל אפילו יותר מנדטים, אם הם בסוף ילכו לאופוזיציה.
[מוזיקה]
[הקלטה] בני גנץ: "מתווה חוק הגיוס כפי שמגבשת הממשלה הוא כשל ערכי חמור שיביא לקרע עמוק בתוכנו, בשעה שאנו צריכים להילחם ביחד מול אויבינו. אנחנו פועלים כדי שחוק כזה לא יעבור במתכונת הזאת. לא נוכל להסתכל בעיניים ללוחמים שנמצאים בגבולות ומעבר להם, ומתבקשים להאריך את שירותם".
שרון: וחייבים להתייחס גם לחוק הגיוס, כי אנחנו בפתיחת מושב הקיץ, בג"ץ ידון בתשובת הממשלה לחוק הגיוס, זה אחד הסעיפים, גם בתנאים של גנץ, וגם גלנט מתייחס לזה לא פעם, על הצרכים של מערכת הביטחון. איך המשבר הנוכחי ישפיע, אם בכלל, על חוק הגיוס?
יובל: תראי, זה בוודאי ישפיע על חוק הגיוס, כי זה בעצם קו מחבר ממשבר למשבר. בסוף, אלה אותן הדמויות. אני לא יודע איך נתניהו מתכוון להעביר את חוק הגיוס, גם לא בכנס הזה. אני חושב שהשיחות של נתניהו עם החרדים, על הצגת מתווה ותשובה לבג"ץ, ואולי כבר נגיש איזה תזכיר הצעת חוק לישיבת ממשלה, הרי ביום רביעי חשבו שיהיה תזכיר לחוק הגיוס. בסוף מה קרה? היה פה מבוי סתום. נתניהו לא הצליח להגיע לשום בסיס לאיזשהו מתווה או חוק עם החרדים, ולכן הוא שלף את התרגיל הזה של "אני מאמץ את החוק של ממשלת השינוי", חוק הגיוס של בני גנץ. אז אנחנו יודעים שגם גנץ מתנגד לזה, כמובן, מסיבותיו שלו. גם גלנט הודיע שעמדתו, כלומר, שאם לא תהיה הסכמה של כל מרכיבי הקואליציה על חוק הגיוס, הוא לא יתמוך בחוק הגיוס, וזה כמובן ישפיע על זה גם בכנסת עצמה. עכשיו, תראי, יש גם ח"כים בתוך הליכוד, ח"כים אולי אפילו מהשורות האחוריות, שאומרים, "אנחנו דווקא בניין חוק הגיוס הולכים עם גלנט, אנחנו לא רוצים חוק גיוס שיהיה עוד פעם איזושהי מריחה, עוד פעם איזה משהו שלא יסיים את הסיפור הפוליטי, המשבר הפוליטי אולי הכי ארוך אי פעם בתולדות המדינה, חוק גיוס שכבר שנים ארוכות לא מצליחים להגיע לשום סדר, בשום הסכם". כמו שאמרת, שרון, בג"ץ מאיים על הקואליציה ועל נתניהו, עם החוק הזה, החרדים מוטרדים בגלל שלילת הקצבאות והתמיכות הכספיות לאותן ישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים, ויש פה כמעט מכל כיוון איזשהו פלונטר, שכמעט בלתי אפשרי לפתור אותו. בנוסף לזה, אנחנו, את יודעת, נמצאים בתקופה, שהיא באמת תקופה נוראית.
שרון: אז זו השאלה שלי לסיכום, יובל. ראית כבר כמה משברים פוליטיים בשנים שאתה מסקר את המערכת, היה משהו דומה? מדינה במלחמה בכמה חזיתות, חטופים, משבר מול ארצות הברית, חוסר אמון פנימי, לא רק בתוך הממשלה, אלא בקבינט המלחמה!
יובל: לא, לחלוטין לא. אני… את יודעת, אנחנו חווינו… עד טבח שבעה באוקטובר, חווינו כל כך הרבה משברים פוליטיים, בארבע או חמש מערכות בחירות, כבר באיזשהו שלב, כבר הפסקנו לספור. כלומר, אמרנו לעצמנו, דבר כזה לא יכול להיות. ואז בא הדבר באמת הנורא מכל, מלחמה שבעצם נכפתה על מדינת ישראל, ותחושה כל כך קשה. אני, את יודעת, אני אמנם לא מעט שנים בתחום הזה, אבל אני גם בטוח שאנשים עם ותק קצת יותר גדול, או זקני הדור מה שנקרא, שהיו פה בשנים הראשונות, בוודאי יגידו שכדבר הזה לא היה כאן. ולכן, אגב, אולי אני יכול לסכם ולומר שמעבר להיותנו עיתונאים, שעכשיו מדברים על המשברים הפוליטיים ועל הפרשנויות וכולי וכולי, המילה… אני חושב שמה שמסכם אולי באמת את המצב, זה שאנחנו באמת מוטרדים ממה שקורה כאן. מוטרדים מההתנהלות, מהמנהיגות, וזה אפילו לא קשור כרגע לימין ושמאל, ופוליטי לא פוליטי. יש פה איזושהי תמונת מצב של מדינת ישראל, מאי 2024, שהיא נוראית! אם היינו חושבים אחרי החוויה הטראומטית, הקשה של שבעה באוקטובר שאנחנו נהיה בתאריך הזה או בחודש הזה, במצב כזה, אני חושב שאנשים היו משתגעים אם היו חושבים שדבר כזה יכול לקרות, אבל הנה אנחנו כאן! ובסוף גם נצטרך לעבור את זה, השאלה איך? ואני חושב שהרבה מהפתרונות… אני מעריך, נדע בכנס הקיץ הזה, שבעצם נפתח רשמית היום, יום שני, בכנסת. כנס הקיץ, הוא אמור להסתיים לקראת סוף יולי. אני חושב שהרבה מאוד דברים יקרו בתקופה הזאת. להגיד לך מה, קשה לי באמת לראות.
שרון: יובל קרני, לא רק פרשן פוליטי, גם אזרח מודאג, תודה רבה על השיחה.
יובל: תודה, להתראות.
[מוזיקה]
שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או ספוטיפיי, כדאי לכם. מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו מה דעתכם, האם פרישת המחנה הממלכתית תקדם בחירות? את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד או ברכב.
בינתיים אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף, על עוד דמות פוליטית שפרשה מהממשלה, חפשו את הפרק: "חידת גדעון סער".
תחקיר הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.
אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
コメント