הכותרת - מצרים מתגעגעת לפרעונים | סמדר פרי

בזמן שעבור היהודים תקופת פרעה היא סימן לסמל ועבדות, במצרים מסתכלים עליה בגעגוע. כמעט בכל חנות יש סמל פרעוני והנשיא א-סיסי מקדם מאוד מוטיבים מהתקופה. האם מדובר בניסיון להסיט את הדיון מהמצב הכלכלי הקשה? ומה הסיכוי שמצרים תשוב להיות אימפריה?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/04/2024.

[חסות]

קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקסטים".

[מוזיקת רקע]

‫שרון: בליל הסדר אנחנו מספרים את סיפור ‫יציאת בני ישראל ממצרים. ‫מצרים הפרעונית ששיעבדה את בני ישראל ‫הייתה אימפריה בעולם העתיק. ‫מצרים של היום, מדינה אזורית חשובה, ‫אבל רחוקה מאוד מימי האימפריה המזהירים. מעט לפני שהחג נכנס, נצלול קצת ‫למה שקורה במצרים כיום. ‫לשלטון האבסולוטי של א-סיסי, ‫לאובססיה שלו עם פרעה, ‫ליחס ליהודים כיום, ‫ולהסכם השלום עם ישראל ‫שמחזיק כבר ארבעה עשורים וחצי.

‫אני שרון כידון, וזאת "הכותרת לחג".

[מוזיקת רקע מתגברת ומסתיימת]

‫סמדר פרי, פרשנית Ynet ‫וידיעות אחרונות לעולם הערבי, שלום.

סמדר: ‫שלום.

שרון: ‫ליל הסדר הגיע. כולנו נאסף מסביב לשולחן החג ‫לספר את סיפור יציאת מצרים, ‫לספר שבכל דור ודור ‫עומדים עלינו לכלותינו. ‫בטח ובטח בצל 7 באוקטובר והתקיפה האווירית של איראן. ‫אפילו את ים סוף כבר אי אפשר ‫לפתוח בגלל החות'ים. ובכל המשבר הזה, מצרים מנסה לשדר ‫שהיא עדיין מעצמה אזורית, ‫אבל יש מרחק רב ממצרים, ‫האימפריה של פרעה, למצרים של היום.

סמדר: ‫אני חושבת שמצרים היום ‫מתמודדת עם בעיות לא פשוטות, ‫ואני מדברת על בעיות כלכליות. רמת החיים ירדה בבת אחת, ‫מספר העניים עלה, ‫מספר בעלי ההכנסות הבינוניות ‫מתרחב מאוד. ‫זאת אומרת, הסיפור לגמרי ‫לא פשוט בתוך מצרים. רק צריך להבין שאנחנו מדברים ‫על 110 מיליון תושבים. זה לא, ‫זה לא צחוק, והמספר הזה גדל וגדל, ‫כמה שהם מנסים להכניס אמצעי מניעה ‫ולהגביל את הילודה. מחוץ לקהיר, באזורים הכפריים, ‫כמה שיש לך יותר ילדים, ‫ככה יש לך יותר כוח עבודה.

שרון: ‫אבל בכל זאת יש איזשהו ניסיון ‫של א-סיסי במצרים ‫הדלה והענייה, לייצר איזשהן ‫תחושות של אימפריה, ‫גם מבחינת המחוות שהוא עושה.

סמדר: ‫לפני הקורונה, ולפני כל מה ‫שקורה עכשיו בעזה, ‫למצרים היה חלום מאוד גדול ‫שחלקו התגשם.

[מוזיקה טקסית ברקע]

סמדר: ‫אני עקבתי אחרי זה ממש בשקיקה, ‫כי זה היה מאוד מאוד ויזואלי, מאוד מדהים. ‫הם העבירו את המוזיאון הלאומי של קהיר ‫מלב קהיר, ממש לב קהיר, ‫אל אזור הפירמידות. ‫הם עשו את זה בטקס רב רושם, ‫באמת, יוצא מן הכלל, ‫הכל היה מתוכנן ומאורגן. יצאו מכוניות או כלי מסע בסגנון ישן, ‫וכל רכב כזה נשא על גבו ‫או מומיה או פסל של מלך. ‫היו 18 מלכים ו-4 מלכות. אני אזכיר שתי מלכות מאוד… ‫שמדברות גם לקהל הישראלי, ‫אחת זה נפרטיטי והשנייה זה קליאופטרה. המסע הזה היה אמור להימשך שעה, והם פינו את הרחובות ‫כדי שהתנועה לא תפריע, ‫אבל זה… בגלל הסקרנות ובגלל התמונות ‫ובגלל היופי המרהיב של הדבר הזה, ‫זה נמשך שעתיים.

[שירה בערבית]

סמדר: ‫המסע הזה יצא מקהיר ‫והגיע למתחם ליד הפירמידות, ‫ושם, על שטח עצום, אבל מדברי, ‫זאת אומרת, לא מיושב, ‫הקימו קריית מוזיאון, ‫ממש בגודל של עיר, ‫ושם חיכה הנשיא א-סיסי, ‫וכמובן, כל שחקני הקולנוע ‫וכל הזמרים עשו טקס רב רושם, ‫וזה באמת, באמת, ‫לי זה הוציא את העיניים ממש. ‫זה היה יוצא מן הכלל ‫כי כל כך רציתי להיות שם ולראות, ‫אבל אין מה לעשות, ‫בינתיים ישראלים לא נכנסים למצרים. ‫המסע הזה, ששודר בטלוויזיות ‫לכל רחבי העולם, ‫בשידור ישיר עבר ל-60 מדינות, ‫לא רק מדינות העולם הערבי, ‫אלא באירופה, דווקא באירופה ‫הם מאוד התעניינו, ‫בארצות הברית, באוסטרליה. ‫האזרח המצרי, אני חושבת ‫שלא כך מעניין אותו המוזיאון הזה, ‫כי זה נראה לו כמו החלומות ‫הגרנדיוזיים של ארמון לנשיאות, ‫יותר מעניין אותו זה ‫מה הוא יאכל בארוחה הבאה.

שרון: ‫אז יכול להיות שלא-סיסי ‫יש איזושהי אובססיה עם פרעה? הוא רוצה להיות מין פרעה?

סמדר: ‫אני חושבת ש… זאת אומרת, ‫אני יודעת שבתקשורת המצרית ‫וגם בתקשורת הבינלאומית ‫התעסקו באמת בשאלה הזאת. נדמה לי שלפי המסורת המצרית, ‫כל נשיא משתדל לסדר לעצמו ‫איזה צביון מיוחד. אז נאצר היה הלאומיות הערבית ‫ומנהיג העולם הערבי, ‫והברית בין סוריה למצרים, ‫סאדאת זה כמובן הסכמי השלום, ‫מובארכ זה כבר סיפור אחר לגמרי, ‫ואחר כך היה מורסי, ‫שזה היה האחים המוסלמים, ‫וזה היה ממש מסוכן לישראל. ‫ועכשיו א-סיסי דבק בעניין הפרעוני. אני לא בטוחה שזה ממש מדבר אליו, ‫אבל זה נוח לו וטוב ליועצים ‫שהוא ידבק בנושא הפרעוני. ‫זה לא מתאים בכלל למצרים ‫עם הבעיות המאוד קשות שלה, ‫אבל נבנים בניינים, מקומות, ‫יש סמל פרעוני בכל מיני חנויות למשל, ‫הם יודעים שזה הטעם של הנשיא, ‫הם הולכים אחריו.

שרון: ‫מאיפה האובססיה הזו מגיעה?

סמדר: ‫מפני שפרעה וכל החבורה הזאת ‫היו במצרים. ‫את יודעת, מהפעם הראשונה ‫שהיינו במצרים ב-1977, ‫התחיל ויכוח בין חברי המשלחת ‫הישראלית לחברי המשלחת המצרית - האם בני ישראל הם אלה ‫שבנו את הפירמידות? ‫האם אלה… בני ישראל אלה שכל החפצים ‫שלהם, כל החפצים הארכיאולוגיים ‫נמצאים במוזיאון ‫שהועבר עכשיו לפירמידות. ‫והשאלה הזאת נשארה בלי פתרון. ‫זאת אומרת, הישראלים אומרים ‫"אנחנו בנינו", ‫והמצרים אומרים "לא, אנחנו עשינו". ‫ומה שברור, כמו בבית כנסת היהודי, ‫אבן עזרא, ‫שהמצרים מנכסים את הכול לעצמם, ‫לוקחים לעצמם, ‫והיהודים וגם הישראלים ‫מוזמנים להסתכל מהצד.

שרון: ‫כשהם מוזמנים, כי אני מבינה ‫שכשפתחו את בית הכנסת ‫לא הוזמנו היהודים.

סמדר: זה היה ממש מוזר ‫לראות את זה בעיניים ישראליות.

[הקלטה באנגלית, מתחילה עם מחיאות כפיים]

"We start the restoration of the synagogue, and the work as you see is really well done and it's a message to the world that Egypt is preserving and restoring its heritage from all its eras either its Pharaonic, Greek, Roman, Christian, Jewish, Islamic, modern, for the mankind”.

סמדר: ‫בית כנסת "אבן עזרא", ‫בשכונת פוסטאט בקהיר, ‫זה בית כנסת מאוד גדול, ‫הוא עבר שיפוץ עצום, ‫זאת אומרת, במסגרת השיפוץ ‫שממשלת מצרים עושה לאתרי עתיקות, ‫לאתרים ששייכים גם לנצרות ‫וגם ליהדות, ‫זה לא הבית כנסת היחיד ‫שעבר שיפוץ, ‫אבל הוא, מכיוון שב"אבן עזרא" ‫הוא כל כך גדול, ‫אז זה היה מרהיב, ‫והיה טקס פתיחה. ‫עכשיו, יש ראש קהילה יהודית ‫שאומנם מונה בודדים, ‫אבל היא לא הוזמנה ‫בכלל לטקס הזה. ‫זה היה מוזר עד משונה, עד מדאיג, ‫מבחינת היחסים בין שתי המדינות.

שרון: ‫אז הזכרת בינוי, ‫ויש לא… לא מעט פרויקטים גרנדיוזיים, ‫עיר בירה חדשה במקום קהיר, ‫הרחבת תעלת סואץ, ‫בניית דלתא חדשה לנילוס, ‫פרויקטים בשווי מיליארדי דולרים.

סמדר: ‫אבל הם תקועים. הם תקועים.

שרון: אז זהו, השאלה אם הכלכלה המצרית ‫יכולה להחזיק אותם.

סמדר: יש, למשל, עיר בירה חדשה, ‫קוראים לה "קהיר המנהלית". ‫עכשיו, התכנון היה שכל משרדי ‫הממשלה עוברים לשם, ‫חלק באמת עברו, ‫שכל השגרירויות הזרות עוברות, ‫ויהיו שם גם בנייני מגורים. בנייני מגורים עוד לא ראיתי שם. ‫שגרירויות, למשל, ‫שגרירות ישראל לא עברה, ‫אבל גם אין שגרירות היום. ‫זאת אומרת, הבניין עומד ריק ‫במקום אחר לגמרי, ‫וגם השגרירות האמריקאית לא עברה, ‫שזה סימן לכל מיני דברים אחרים. ‫יש בעיה מאוד קשה במצרים ‫של כסף נזיל, ‫של הגבלת פרויקטים, ‫של חנויות שנסגרו בבת אחת, ‫של התמודדות יומיומית של האזרח ‫עם מה הוא יאכל בארוחה הבאה. ‫לכן, כמו שאמרתי, הסיפור של המוזיאון, ‫את המצרים, לא מעניין בכלל.

שרון: השאלה אם יש ביקורת על א-סיסי, ‫על זה שהוא מבזבז את הכסף הציבורי ‫על כל מיני פרויקטים גרנדיוזיים ‫במקום לדאוג לאנשים.

סמדר: ‫אני חושבת שהכוונה שלו, ‫באמת, תראי, המוזיאון של קהיר ‫זה המוזיאון הגדול ביותר בעולם, ‫בעולם. ‫ואני חושבת שהכוונה שלו ‫הייתה להביא תיירים. השנה הם, נדמה לי, ‫הגיעו ל-1.3 מיליון תיירים, ‫שזה מעט מאוד, ‫לעומת 12, 15 ו-20 מיליון תיירים בשנה. אז הוא רוצה, מצד אחד, ‫להגדיל את מספר התיירים. ‫מצד שני, מחפש מקומות עבודה. ‫ודבר נוסף שצריך לשים לב אליו ‫זה שיש עידוד מאוד גדול ‫בממשלת מצרים לירידה של אנשים. זאת אומרת, כל מי שמוצא עבודה ‫מקבל את ברכת המדינה. ‫לאחרונה, למשל, ‫עשרת אלפים אנשי חקלאות מצרים ‫ירדו ליוון. כמובן, מי שיש לו מזל גדול ‫עובר לנסיכויות במפרץ, ‫כי אז הוא מקבל הרבה מאוד כסף ‫ותנאים טובים. ‫יש תנועה הולכת וחוזרת ללוב, ‫ולוב היא לא בדיוק ‫מדינה ידידותית למצרים. ‫אז עשרות אלפים חזרו לקהיר, ‫אבל יוצאת עכשיו… יוצא עכשיו זרם חדש של צעירים, ‫כי לא לעבוד בעיר הבירה, ‫אלא לעבוד בערים האחרות, הם צריכים עכשיו רופאים ואחיות, ‫ומכיוון שבמצרים רופא מרוויח ‫בערך 150 דולר לחודש, ‫ומזה הוא צריך לפרנס את המשפחה, ‫לקנות בגדים, לדאוג לחינוך.

שרון: ‫וזה רופא.

‫סמדר: וזה רופא. ‫אחות מרוויחה פחות, כמובן, ‫אז הם מחפשים מקומות עבודה ‫וכל מקום טוב, טוב להם.

שרון: ‫מה שמאוד מדאיג את א-סיסי ‫זה האחים המוסלמים, ‫ובעניין הזה יש לו איזושהי שותפות אינטרסים עם לא מעט מדינות.

‫סמדר: כולל עם ישראל.

‫שרון: כולל עם ישראל. ‫איך הוא מתמודד עם האיום הזה?

סמדר: ‫אם את עוברת על רשימת ‫בתי הסוהר במצרים, ‫את רואה איך הוא מתמודד עם זה. ‫זאת אומרת, האחים המוסלמים, ‫ה"עמך" שלהם יושב בבתי הסוהר, ‫האנשים החשובים הועפו אל מחוץ למצרים, ‫בדרך כלל לטורקיה. ‫זאת אומרת, שמה הם הקימו ‫ממש סניף גדול מאוד של האחים המוסלמים, ‫הם משדרים, יש להם תחנות שידור ‫וערוץ טלוויזיה ‫שמשדר לתוך מצרים ‫ומסית נגד א-סיסי. ‫עכשיו, כשהיחסים עם טורקיה ‫קצת השתפרו, ‫אני מתארת לעצמי שסיסי ילחץ ‫שיסגרו את הערוץ הזה. אה, ‫אני לא חושבת שהיום הבעיה של מצרים ‫היא האחים המוסלמים. ‫נכון שיש עדיין והם רדומים, ‫אבל זאת לא הבעיה. ‫הבעיה הקשה היא הכלכלית.

[מוזיקת רקע]

שרון: ‫אנחנו מדברים על מצרים של 2024 ‫וקצת על מצרים של לפני הספירה, ‫אבל כדאי אולי להזכיר שנה נוספת - ‫1979.

[הקלטה מתוך נאום של אנואר סאדאת מתוך טקס החתימה על הסכם השלום בין ישראל ומצרים, 1979]

"Let there be no more suffering or denial of rights. Let there be no more despair or loss of faith”.

[הקלטה מתוך נאום של מנחם בגין מתוך טקס החתימה על הסכם השלום בין ישראל ומצרים, 1979]

"No more war, no more bloodshed, no more bereavement. Peace unto you, shalom, salaam - forever".

שרון: ‫בגלל המלחמה אולי לא ממש ‫שמנו לב, ‫אבל לפני פחות מחודש ציינו 45 שנה ‫לחתימת הסכם השלום עם מצרים. ‫האם הסכם עדיין מחזיק? ‫ומתי כולנו נחזור לבקר בפירמידות ‫שבני ישראל בנו?

‫כבר ממשיכים, אבל רגע לפני זה, ‫אם אתם נהנים מהאזנה, ‫תדרגו אותנו בחמישה כוכבים ‫באפל וספוטיפיי, ‫תשאירו תגובה מפרגנת, ככה, בשביל החג.

[מוזיקת מעבר]

שרון: ‫טוב, בואי נלך למשהו יחסית משמח. ‫לפני פחות מחודש ציינו 45 שנה ‫להסכם השלום. ‫יש כאלה שלא רואים בזה הסכם שלום, ‫אלא רואים בזה איזשהו שלום קר. ‫את בטח יודעת מה עומד ‫מאחורי השלום הזה. דברי איתנו, גם תחזירי אותנו אחורה ‫לשנים שבהם...

סמדר: אז אני אגיד...

שרון: ‫נרקם הסכם השלום, ‫וגם לאיך את מתייחסת אליו היום.

‫סמדר: להפתעתנו…

שרון: [המהום]

סמדר: מערכת היחסים ‫בין קהיר הרשמית לבין ישראל הרשמית ‫היא הרבה יותר טובה ‫מאשר בתקופת מובארכ, למשל. זאת אומרת, יש הבנה בין הארמון ‫לבין משרד ראש הממשלה, ‫בין הצבא לבין מקביליו בישראל, ‫בין המוסד לבין ראש המודיעין המצרי. ‫בכלל, ראש המודיעין המצרי, ‫עבאס כאמל, הוא צמוד סיסי. ‫זאת אומרת, הוא היה ראש הלשכה שלו ‫בתפקידיו הקודמים של א-סיסי, ‫והיום, הוא התמנה, לא היום, ‫כבר לפני כמה שנים, ‫הוא התמנה להיות ראש המודיעין, ‫והוא האיש מספר שתיים במצרים. ‫אני פגשתי אותו גם. ‫אבל לפי מה שאני שומעת ‫מהישראלים שיושבים איתו בדיונים, ‫אנשי הצבא והמוסד והשב"כ, ‫הוא מצטייר כאדם ‫מאוד מאוד מבין עניין, ‫מאוד פתוח, מאוד ענייני, ‫וגם מאוד נחמד. ‫ואני חושבת שזה מכתיב גם ‫איזושהי דרך הסתכלות ישראלית ‫בעיניים האלה אל מצרים.

‫עכשיו, אם אנחנו עומדים השבוע ‫בסיפור הזה שקטאר רוצה לברוח ‫מניהול המשא ומתן, ‫ואומרת שהשמיצו את קטאר, ‫היא מתכוונת לחבר קונגרס ‫בארצות הברית, ‫אבל בעיקר לראש הממשלה, נתניהו, ‫שהוא דיבר עם משפחות החטופים, ‫ממש דיבר מילים מאוד קשות על קטאר, ‫והם הוציאו את זה החוצה. על מצרים לא אומרים דברים כאלה. ‫יש… אני בטוחה שיש בטן מלאה ‫גם למצרים על ישראל ‫וגם לישראל על מצרים, ‫אבל בסיכומו של דבר, ‫יש הבנה מאוד גדולה, ‫יש כבוד מאוד גדול, ‫ויש גם ראייה משותפת של כל העניין הזה ‫של האחים המוסלמים, ‫וחמאס בעזה, שהם פלג ‫של האחים המוסלמים, ‫ולכן רואים את זה עין בעין, ‫כאשר מצרים שומרת על האינטרסים שלה.

שרון: ‫הכניסה לרפיח יכולה לאיים על ההסכם הזה, ‫שבכל זאת מחזיק את כל השנים האלה?

‫סמדר: אני לא חושבת ש… גם לא מזמן, ‫לפני איזה שלושה חודשים, ‫שר החוץ המצרי אמר במילים ‫מאוד מפורשות - יש הסכם שלום בין ישראל למצרים, ‫ואנחנו מתכוונים להמשיך לשמור עליו. ‫וזה שר החוץ המצרי.

שרון: ‫אז אני יכולה להניח מזה שדעתך אומרת ‫ש-45 שנה להסכם השלום, הוא הוכיח את עצמו.

סמדר: ‫הוא הוכיח את עצמו בהחלט, ‫והוא גם הביא מדינות נוספות בעקבותיו. אחרי זה הייתה ירדן, ‫אחרי זה היו מדינות המפרץ, מרוקו וכולי. אבל הוא הסכם מוגבל. ‫זאת אומרת, בתקופות טובות ‫יש טיסות של תיירים ישראלים למצרים, ‫ולמצרים יש הרבה מאוד מה להציע ‫בתחום התיירות, ‫ואני חושבת שביקור במצרים, ‫לכל ישראלי, לכל ישראלי, ‫זה לא מסע תיירות. זה לא נסיעה לפריז, ‫זה לא נסיעה ללונדון, ‫זה משהו שמדבר אל כל ישראלי, ‫נוגע בו בכל מיני תחושות, מזכיר לו.

שרון: ‫זה ממש חלום שלי, ‫אבל ראינו גם בפתח המלחמה, ‫ב-7 באוקטובר, מיד אחרי זה - פיגוע. קשה.

סמדר: פיגוע באלכסנדריה.

שרון: ‫באלכסנדריה, ואת יודעת, ‫זה מיד מרתיע, ‫כי חושבים שהמקום הראשון ‫שבו יקרה משהו זה יהיה במצרים.

סמדר: ‫אז הייתי אומרת שבגלל זה ‫הם גם לא נותנים לישראלים, ‫אני מאוד רוצה לנסוע למצרים, ‫ולא נותנים לי, נקודה. בשום פנים באופן. ‫הם אמרו לי - רק בליווי ‫של איש ממשל ואנשי ביטחון. ‫מה, אני השתגעתי ‫ל… לצאת בצורה כזאת? לא, בשום פנים באופן.

שרון: ‫גם סיני הפסידה מזה.

סמדר: אבל עדיין ישראלים נוסעים.

שרון: כן.

סמדר: ‫סיני בהחלט הפסידה, ‫וגם אין מגע יותר בין ישראלים למצרים, ‫כי למצרים אין כסף, ‫ולישראלים יש אזהרות, ‫אז נדמה לי שיש עכשיו ‫למעלה מ-3,000 ישראלים, ‫ממש כשאנחנו מדברים.

שרון: ‫לסיכום, סמדר פרי, ‫אנחנו יכולים לראות את מצרים ‫חוזרת למעמד שלה, ההיסטורי, כאימפריה?

[מוזיקת רקע]

סמדר: ‫אולי אני אחתום בסיפור ‫מלפני שנתיים. הייתי במצרים, ו… נסעתי לכמה ימים, ‫והיה לי יום אחד שהיה פנוי לגמרי. ‫אז דיבר איתי מישהו מקומי, ‫שהוא חבר מאוד טוב שלי, ‫ואני פוגשת אותו הרבה מאוד ‫באירופה ובכל מיני מקומות, ‫אז הוא אמר לי ‫"בואי ניסע לאיזה מקום". אמרתי לו, "אתה יודע מה? ‫יש מקום אחד שאני רוצה לנסוע, לפירמידות". ‫[מוזיקת מעבר] עכשיו, זה היה בתקופה ‫שלא היו תיירים בכלל, ‫בתקופת הקורונה, ‫והגענו לפירמידות, ‫אז היה מחסום כדי שהמכוניות ‫לא יוכלו להתקרב ‫לאזור הפירמידות והספינקס, ‫עצרנו את המכונית, ‫ופתאום ראינו מכונית מגיעה, ‫מרצדס שחורה, מבהיקה, ‫שהיה ברור לגמרי ‫שאישיות יושבת בתוכה, ‫והשומר פתח לו את המחסום ‫ונתן לו להיכנס, אז אמרתי לידיד שלי ‫"בוא נלך ונראה מי זה".

‫לא… לא היה לי מושג מי זה. ‫ואז הלכנו, המכונית נסעה לאט, ‫אנחנו הלכנו מהר. ‫הגענו למכונית, נפתחה הדלת ‫ומי יצא בפנים? ‫היה רק נוסע אחד במכונית, ‫גמאל מובארכ, בנו של הנשיא מובארכ. עכשיו, אני מכירה טוב מאוד את גמאל, ‫אז ניגשתי אליו. ‫הוא הסתכל עליי בתדהמה. בהתחלה לא הבין את הקשר, ‫מה אני עושה שם וכולי, ‫ואז אני אמרתי לו "‫מה פתאום הגעת לכאן?" ‫כי ידעתי שהוא בבית סוהר בכלל. ‫אז הוא סיפר שהוא יצא מהבית סוהר, ‫והוא החליט, דבר ראשון, ‫לנקות את הראש ולסוע לפירמידות, ‫ולשבת שם ולהרהר. ‫היה שם איזה מין סלע כזה גדול מאוד, ‫ישבנו העיתונאי השני ואני, ‫וגמאל מובארכ שלוש שעות, ‫ודיברנו על המצב במצרים.

שרון: ‫יש לו איזה תובנות?

סמדר: ‫הוא מאוד פעיל ברשתות החברתיות, ‫אבל פעיל וזהיר, הייתי אומרת, ‫כי הוא יודע שהוא נמצא על הכוונת ‫ושלא טוב לו לעשות כל מיני מהלכים, ‫כי הרי דיברו עליו בתור היורש ‫בתקופת מובארכ, ‫והוא עדיין אדם צעיר, ‫הוא יכול לטפח חלומות, ‫אז הוא מאוד מאוד זהיר, ‫כי הוא כבר טעם את טעם בית הסוהר שלוש פעמים.

‫שרון: אבל צריך לזכור, ‫מצרים איננה דמוקרטיה.

סמדר: ‫והוא יודע את זה, ואני חושבת ‫שבתחום שלו הוא מבין לגמרי ‫שמי שרוצה לשמור על עצמו ‫צריך להיזהר מאוד.

שרון: ‫עשית לי חשק. ‫מתי אנחנו, הישראלים, ‫יוכלו לבקר שוב לדעתך במצרים?

סמדר: ‫אני חושבת שתוך חצי שנה אפשר ‫יהיה בזהירות ובכמויות לא גדולות, ‫אבל צריך לחשוב על זה ‫שכשנוסעים תיירים ישראלים בקבוצות, ‫הם בכלל, צריך לדעת את זה, ‫הם בכלל בכלל לא רואים מצרים. ‫זאת אומרת, הם יכולים לראות אותם ‫דרך האוטובוס או במרחק של עשרות מטרים, ‫אבל הם נוסעים בקבוצה, ‫לקבוצה יש מדריך, מצרי, ‫יש אנשי ביטחון מצרים שמקיפים אותה, ‫מסתובבים כל היום בקבוצה, ‫בערב מביאים אותם למלון, ‫הם אוכלים ארוחת ערב במלון, ‫ואז שולחים אותם לחדרים. ‫זאת אומרת, אין שום קשר עצמאי. ‫אני נסעתי פעם אחת בקבוצה כזאת, ‫וכמובן, התחפפתי אחרי יומיים, ‫לקחתי מונית ונסעתי לאנשים, ‫וזה, והייתי אצלם, וכשחזרתי, ‫נכנסתי בכוונה מהכניסה האחורית למלון, ‫ואז חיכו לי אנשי הביטחון ‫ואמרו לי "תיזהרי, ראינו אותך".

שרון: ‫סמדר, את מבטיחה לקחת אותי ‫בפעם הבאה שאפשר?

סמדר: בשמחה.

שרון: ‫[צוחקת] תודה רבה לך, סמדר פרי, ‫חג שמח.

סמדר: ‫חג שמח, ומה אני אגיד? ‫שיהיה… שיהיה שמח, אם אפשר.

שרון: נכון.

[מוזיקת רקע]

‫ועד כאן הכותרת להפעם. ‫אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו ‫באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. ‫אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו ‫על השאלה של הדוד, ‫למה אוכלים ביצים בליל הסדר? ‫לא באמת.

‫את "הכותרת" אפשר למצוא גם ‫באתר Ynet או באפליקציה בנייד או ברכב, ‫ואם אתם רוצים לשמוע עוד פרק בזמן, ‫ככה נקיונות החמץ, ‫אנחנו ממליצים לכם על מבחן הטיקטוק ‫"מי ישלוט על הנדסת התודעה".

‫תחקיר, הפקה ועריכה, ‫גיא סאלם ועדן דוידוב.

‫אני שרון כידון, חג שמח וכשר, ‫וכמובן כולנו תפילה ‫לחג חירות אמיתי עבור החטופים שלנו.

[מוזיקת סיום]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה