כבר כמעט חודש שלוחמי צה"ל נלחמים בתוך רצועת עזה. עד עכשיו המוקד היה בצפון הרצועה, אבל בצבא כבר נערכים להמשך התמרון דרומה. איזה הישגים נרשמו עד עכשיו? מהם האתגרים שעוד מחכים לכוחות? ואיך ההפוגות ועסקת החטופים תשפיע על הלחימה ברצועה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/11/2023.
[חסות עד דקה 0:15]
[הקלטה]
"תחנות רושם כאן קודקוד. הלילה כוחות רבים של אוגדה 162 ופיקוד הדרום יצאו להשיג ולהשמיד את היעד שנשלחה לחנוק את צווארנו. לא נשוב הביתה עד אשר לא נשלים את המשימה שהוטלה עלינו במלואה. שיהיה בהצלחה, סומך עליכם. רשאים לחצות גבל. עלו למשימתכם. התקפה, התקפה, סוף. "
שרון כידון: כמעט חודש לתימרון הקרקעי בעזה, וצה"ל עומד להשלים את טיהור מעוזי החמאס בצפון הרצועה.
[הקלטה, דניאל הגרי, דובר צה"ל]
"כוחות צה"ל ממשיכים להילחם ולהעמיק את ההישגים בעזה. בימים האחרונים כוחותנו מנהלים קרבות פנים אל פנים מול מחבלי גדוד זיתון. כוחותנו עם ידם על העליונה בכל הקרבות האלו. "
שרון כידון: גולני כבר הצטלמו על רקע הפרלמנט של חמאס, כבר גילינו מודיעין פיזי רב, כבר נכנסנו לבית החולים שיפא, אבל מעבר לנחל עזה מחכים לנו עוד 80% משטח הרצועה. רגע לפני השלב השני של הלחימה בדרום עזה, מה עם היעדים שנותרו להשיג? כיצד עסקת חטופים והפסקת אש ישפיעו על הלחימה בשטח?
אני שרון כידון, וזאת הכותרת.
יואב זיתון כתבנו הצבאי, אנחנו חודש לתמרון הקרקעי ברצועת עזה. בואו ננסה למפות את תמונת המצב כעת.
יואב זיתון: טוב, אז צה"ל, וזה לא סוד, התחיל את ההתקדמות שלו ואת הפעילות שלו בחלק הצפוני של צפון הרצועה, אבל הצפון המערבי, כלומר מי שמכיר קצת חוף זיקים, נתיב העשרה ועד לארז, משם צה"ל נכנס בהתחלה באותו יום שישי לפני כשלושה וחצי שבועות, והתקדם לאורך כל רצועת החוף, כביש החוף העזתי, עד ממש לשכונות היוקרה שבדרום מערב עזה, שייח רג'לין ורימל, לשם למעשה הגיע מהצד השני מכיוון ישראל, ממסדרון נצרים, כוח נוסף, אוגדה נוספת סדירה שתמרנה, שם הם למעשה נפגשו בפינה הזו, הדרום מערבית של רצועת עזה, והחלו לכתוש את חמאס, בכיוון הפוך, לא מהחזית לתוך עזה, אלא דווקא ממערב מכיוון הים, לכיוון פנים העיר עזה.
והאזורים האלה, הם אזורים שהייתה בהם ויש בהם עדיין, כמובן לחימה, אבל צה"ל השלים בה את רוב המלאכה, באזורים האלה שקרובים יותר לחוף העזתי למערב העיר עזה, וההתקדמות היא לעבר מרכז העיר, שכונת זיתון, ממש בלב העיר עזה, ליד העיר העתיקה של עזה, משהו שהושלם כמעט הכיבוש שלו בימים האחרונים, ונכון היום, לאמצע השבוע, צה"ל השלים את כיתור העיר ג'באליה, עיר גדולה, כמעט 200, 000 תושבים, יש לה גם מה שהיה פעם, מחנה פליטים, איזור קשוח, אזור עני.
אלה האתגרים, לדעתי, הקשים ביותר, כי שם חמאס שם את רוב איהבו, באזורים הקרובים יותר לישראל, כאלה שממש אנחנו יכולים לראות אותם, בכביש 232, מאנדרטת ח' שחור, בטח ממקומות כמו כפר עזה ונחל עוז.
שרון: יואב, כשאתה אומר, השלים את המשימה, מבחינתנו, מה אנחנו צריכים לדעת שצה"ל עשה במקומות שבהם הוא השלים את המשימה?
יואב: שהוא עבר למעשה את שלושת השלבים בתמרון של צה"ל, אותו דפוס לחימה קבוע שלו במקומות שבהם הוא פעל.
השלב הראשון זה חדירה עוצמתית של חיל אוויר, תותחנים, שריון, ממש כל צוות הקרב החטיבתי המשולב, בסיוע אש מהאוויר, זה השלב הכי עוצמתי, הכי רועש, הכי חזק, שלב החדירה העוצמתית.
לאחר מכן, כשהאויב הוריד את הראש ואו הושמד, או נפגע או מסתתר במחילות או במנהרות, מגיע השלב השני, וזה הכיבוש החוזר, או התקיפה החוזרת, בתנועת מסרק, כדי להלום גם בצורה חזקה, אבל קצת יותר ממוקדת במוקדים, באיתורים עצמם שבהם נמצא האויב. זה השלב השני, שלב הכיבוש החוזר.
השלב השלישי, אחרי שהאויב נפגע כמעט לחלוטין באותו שטח, שכונה או מרחב שהצבא פועל בו, התמרון מתקדם אליו, מגיע השלב השלישי וזה שלב הטיהור.
שלב הטיהור זה שלב שבו ממש כוחות החי"ר, חיילי חיל הרגלים נכנסים בצמוד לטנקים ומטהרים, ממש בפינצטה את המקומות שבהם אש אווירית לא יכולה להגיע או מורכב להגיע, מגלים פירים חבויים, מוצאים חומרים מודיעינים, אורגים מחבלים שעוד מגיחים מפירים וממנהרות כאלה ואחרות.
רק לאחר מכן, לאחר שלושת השלבים האלה, צה"ל מכריז למעשה לשליטה באותו מרחב, באותה שכונה, ובחלק מהמקרים גם התבססות, כלומר, הקמת מגננים, אותם מקומות, אותם בסיסים ארעיים בשטח האויב, שצה"ל מהם הוציא פשיטות הלאה לאזורים קרובים אחרים, וכשאנחנו אומרים שליטה, אז צה"ל ברוב האזורים בצפון רצועת עזה, בשלב א' של התמרון, השיג את שלושת השלבים האלה.
שרון: אז מבחינת מיגור המחבלים, חיסול המחבלים, יש דרך לעמוד? האם בצפון הרצועה אנחנו חיסלנו את מרבית הכוח של חמאס, או שהוא בו מתרכז כעת בדורום?
יואב: תראי, צפון הרצועה זה קצת טריקי, כי בצפון הרצועה אומנם חוסלו אלפי מחבלים, כאומדן רשמי ודאי, יש עוד כמות שנהרגה על ידי צה"ל, אבל הצבא לא יודע לשים את האצבע בוודאות, כי אותם מחבלים קבורים בהריסות, או בתוך המנהרות שהותקפו, ואף פעם לא יוכלו להגיע ולחתום שהם באמת נהרגו, אבל צה"ל התחיל בצפון רצועת עזה, בגלל שמוטת השליטה של חמאס מבחינת תשתיות, מבחינת מפקדות, מבחינת בסיסים, בסיסים שלמים וגדולים של חמאס, של הזרוע הצבאית, של צבא הטרור הזה, נמצאים בצפון הרצועה ולא בדרומה.
זאת אומרת, כדי לשלוט בצבא הטרור שנקרא חמאס על כל 30 אלף הפעילים החמושים שלו, הגדודים המרחביים שלו, צריך קודם כל לפגוע בקרייה שלו במרכאות, בבור שלו, למשל במרובע הביטחוני, שמשמש למעשה כמפקדה כללית של הזרוע הצבאית. את זה הגיעו, את זה כבשו, מוצבים נוספים שהם מוצבים חשובים מאוד, שבאמצעותם חמאס שולט בכל הכוחות הצבאיים שלו, כמו מוצב הסוסים ומוצב הספינה וגם כל מה שמצאו מתחת למחנה שאטי, שגובל בחוף הרצועה. אלה בסיסים שמכילים משרדים, מפקדות, מעליות, ממש בסיסי טרור, שהם מוטעת השליטה של חמאס.
וברגע שפוגעים משמידים מגיעים אליהם קודם, אז כוחו של חמאס הרבה הרבה יותר חלש, היכולת שלו להוציא מתקפות פשוטות, נפגעת מאוד עד מתבטלת, ולכן קודם החליטו ללכת על השלב הזה בתמרון. שלב הבא כמובן כשלב מרכזי, שלב ב', דרום הרצועה.
שרון: הזכרת את שכונת זיתון, אז חוץ מהשם החופף לשם שלך, מדובר בשכונה שבה בעבר, ב-2004, חוסל אחמד יאסין, אבל הפעם ההבנה היא שלחיל האוויר הייתה מגבלה מסוימת בהישגים שהוא יוכל להשיג, ואין ברירה לכניסה קרקעית. אנחנו רואים את זה בתמרון עצמו, שבאמת יש דברים שאי אפשר היה לעשות מהאוויר.
יואב: נכון, וסיכולים ממוקדים, אמנם אפשר מהאוויר, ועדיין רוב הציד של הפעילים, מרכזיים, בכירים וגם זוטרים יותר, מתבצע על ידי מל"טים, על ידי זיק, על ידי מטוסי קרב, מזכרים כמובן, אבל כדי להגיע לחומרים המודיעינים, למסמכים, לחוברות הסבר, למפות של חמאס, כדי באמת לנבור ולהגיע לכלים מודיעינים שמשרתים בסוף, או תוך כדי תנועה, את התמרון הקרקעי, את התקדמות צוותי הקרב הגדודיים והחטיבתיים, צריך באמת את הפינצטה הזו, את כוחות החי"ר, שיהיו על הקרקע, שינברו, שיחפשו.
כי חמאס, אחד מסודות ההצלחה שלו בשנים האחרונות, או בעשור האחרון, זה שהוא הפך להיות מאוד ממודר, מאוד ממושמע, כמעט ולא משתמש בטח בדברים הרגישים שלו, בתקשורת סלולרית שניתנת להאזנה, והרבה מהסודות המבצעיים שלו, תוכניות הפעולה שלו, תורות הלחימה שהוא פיתח, למד ויישם בתרגילים הרבים שהוא ביצע לקראת השיבעה באוקטובר, הוא עשה אותם בכתובים, במחברות, בחוברות, בספרים, בתכתובות שעוברות מתחת לאדם בין הכוחות השונים, וכדי להגיע לליבה המודיעינית הזו, חיילים על הקרקע חייבים להגיע למסמכים לנערת הבלתי נגמרת הזו, וזה מה שעשו אנשי יחידה 504, וכמובן, הרכזים של השב"כ על הקרקע, לצד הלוחמים, לצד לוחמי החי"ר והשריון, ובסופו של דבר הם הצליחו ככה לפענח ולאפשר את ההתקדמות הזו, המוצלחת יחסית עד עכשיו, בתמרון הקרקעי.
[הקלטה דניאל הגרי, דובר צהל]
"כוחותינו יאתרו וישמידו נכסים רבים של הגדוד, בהם מעבדות לייצור רקטות, אמצעי לחימה, חומרי טרור וחומרי מודיעין. "
שרון: כלומר, לפי מה שאתה מתאר, אז מה שאנחנו מקבלים מדובר צעד תמונת המצב, זה כמובן שבריר של מה שבעצם תמונת המודיעין שקיימת ברשותנו, באמת.
חד משמעית, כי היה מודיעין טוב, יחסית, אני מדבר איתך על מודיעין טקטי, לא מודיעין אסטרטגי, כלומר, איזה יכולות יש לחמאס וכו'. אבל המודיעין הזה, ככל שהתקדמו הימים בתמרון הקרקעי, ובכלל בלחימה, ובטח במה שקרה, בהשוואה למה שקרה בשיבעה באוקטובר, המודיעין הזה התברר כמה הוא חלקי.
למשל, אני אתן לך דוגמה, כוחות שהתקדמו מאוגדה 36 גולני, יחד עם חטיבה 188 וחטיבה 7, מצאו ביום יומיים האחרונים מזלטים של חמאס, שהועתקו ממש בריברסינג אנג'ניר, מה שנקרא הינדוס הפוך, ממזלטים שיש לצה"ל, שאחד מהם כנראה נפל בשנים האחרונות בשטח הרצועה, והמהנדסים של חמאס, אני מניח שבסיוע הנדסי או ידע מחו"ל, אולי מאיראן, אולי ממקומות אחרים, הצליחו לעשות העתק הדבק, ולהדפיס מחדש עשרות רבות של מזלטים על בסיס מזלט צה"לי.
[הקלטה דניאל הגרי, דובר צהל]
"בנוסף, לוחמים מחטיבה 188, איתרו מעבדה ליצור אמצעי לחימה וכלי טייס בלתי מאוישים בתוך מסגד. לוחמים נכנסים למסגד, מבצעים סריקה, אחרי שבדקנו שאין מלכודים, נכנסים לתוך המסגד הזה, מוצאים פיר, ביחד עם לוחמי יהלום, מוצאים פיר, בנוסף לפיר הזה ירידה ומדרגות, ושם מגלים סדנה לייצור רקטות. "
יואב: זה מה שגילו, לא מודיעינית מראש, באמצעות 800 או יחידות מודיעין אחרות, אלא לוחמי החי"ר, חי"רניקים של אוגדה 36, והשריונרים, באמצעות חיפושים, סריקות, חפירה מתחת לקרקע, והגעה למפעל תת-קרקעי שפיתח את המזלטים האלה, בהעתק הדבק ממזלט שנמצא בשטח הרצועה לפני כמה שנים. וזה רק דוגמה אחת שרון, אני לא יודע אם זה בור מודיעיני, אבל פער בהחלט מודיעיני, בטח בעקומה האסטרטגית של אי היכולת לייצר התראה למלחמה, או לפלישה שקרתה בשבעה באוקטובר, וגם במישורים האלה הטקטיים, זאת אומרת לא להבין מראש את היקף הפלישה שבסופו של דבר קרתה, אף אחד לא ידע, לא תכנן מודיעינית, שזה יהיה בהיקפים כאלה של כמעט 2000 מחבלים ולאזורים אדירים בנגב המערבי, וגם ביכולות של חמאס בתוך רצועת עזה, אלה דברים שהחי"רניקים והשריונרים גילו עבור המודיעין לטובת התימרון, רק תוך כדי תנועה והגעה אל המעוזים האלה, בעיקר התת-קרקעים.
שרון: עד כה חיכינו לשעת השין, בשלב הבא בכניסה הקרקעית, אילו מטרות צה"ל היה צריך להשלים לפני המשך התמרון לתוך דרום הרצועה?
יואב: קודם כל זה לא חייב להיות משהו שיקרה רק אחרי שיסיימו בג'באליה או בצפון רצועת עזה, זה יכול להיות חופף. יש כבר חלק מהגדודים שהוצאו החוצה מצפון הרצועה, כי המסה הקריטית כבר מבחינת שטח, ומסה של פעילות כבר מאחורינו מבחינתו של צה"ל, ולכן זה לא חייב להיות חופף. יכול להיות שיטפלו בחלק מהאזורים האלה, חלק מהשכונות של ג'באליה למשל, כי כל מקום כזה הוא יחסית גדול, יכול להיות שיטפלו בזה בהמשך, במקביל לפעילות בדרום הרצועה.
ולא סתם ראינו לפני כמה ימים את התמונה של הרמטכ"ל, מה שצה"ל הפיץ, הרמטכ"ל הלוי מאשר תוכניות שלצידו, נמצא קצין, תת אלוף מזוקן, קרח, מפקד האוגדה המוצנחת המובחרת של צה"ל, אוגדה 98, תת אלוף דן גולדפוס, וזה יכול בהחלט לרמוז לגבי הבאות, על איך צה"ל יפעל באזור הזה הגדול מאוד של דרום הרצועה, שזה כמעט 75-80% משטח הרצועה, כל מה שמדרום לנחל הבשור שהופך לנחל עזה, וזה השלב הבא, אז יש שם חמאס, יש שם חטופים, יש שם בכירים, זה בהחלט משהו שיעסיק את צה"ל, אבל צה"ל בעצמו, בחלק מהמשימות, מתקדם לפי תנועה.
[הקלטה דניאל הגרי דובר צהל]
"כוחות צה"ל מצאו היום פיר תת קרקעי, בבית החולים שיפא, וכעת כוחות הנדסה חושפים את התשתית במקום.
בית החולים שיפא, בית החולים רנטיסטי, בית החולים אלקוץ, ובתי החולים האחרים, בכולם אנחנו מאתרים פעילות של ארגון הטרור חמאס, מעל הקרקע ומתחתיה. זה לא צירוף מקרים, זו השיטה של חמאס. "
שרון: מבחינת ההישגים וההתקדמות בלוחמה בתת קרקע, איפה אנחנו עומדים?
יואב: אז אני אסביר את זה באמצעות דוגמה, כי הרבה מדברים על שיפא וכל ה-upgrade, מה שאמרו על שיפא כמוקד הטרור המרכזי בצפון הרצועה בעיר עזה, אז יש קודם כל עוד שלושה בתי חולים שצה"ל עובד בהם, ועובד בהם ליד. זה גם רנטיסטי, גם נאצר, וגם בית החולים האינדונזי.
עכשיו, יש חללים תת קרקעיים, צה"ל גם מציג תמונות של חלק מהם, אבל כשמדברים על חלל תת קרקעי גדול, זה לא חייב להיות מתחת לבית חולים, זה יכול להיות למשל, מתחת למרובע הביטחוני, אותו קיריה של חמאס שהזכרנו מקודם, אז קודם כל שולחים אמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים, כדי לעשות חקר ראשוני מאוד. כמובן לא מורידים בשום שלב חייל למטה, גם לא בהתחלה חיילים שמיומנים לזה.
לאחר מכן, לאחר שעושים את החקר הראשוני ורואים שכנראה אין מלכוד או שאפשר לנטרל אותו באמצעים כאלה ואחרים, רק לאחר מכן שולחים כלבים מיוחדים למשימה הזו, לאותו תווך תת קרקעי, אם צריך פורצים חלק מהמקומות, כמו שראינו בדלת ההדף המבוטנת בחלל התת קרקעי שמתחת לשיפא, ורק לאחר שמשלימים את החקר הזה באמצעים טכנולוגיים ועם הכלבים המיוחדים, רק אז שולחים לוחמים מיומנים לסרוק לתוך התווך תת קרקעי, בתוך החלל או בתוך הבסיס הטרור הזה שבבטן האדמה.
כל התהליך הזה יכול לקחת שלושה-ארבעה ימים ויש כאלה רבים. עבודה מאוד איטית, מאוד סיזיפית, ולכן מדברים בצה"ל על לא פחות מסוף ינואר, תחילת פברואר, במקרה הטוב, בתרחיש החיובי, לסיומת תמרון הקרקעי כשלב המלחמה הזו.
שרון: אז בוא נדבר על האתגרים שמחכים לנו בלחימה בדרום הרצועה.
יואב: כמו שאמרנו, זה שטח מאוד מאוד גדול, 80% משטח רצועת עזה זה בדרום הרצועה, מדרום לנחל עזה, מה שמתחיל בנחל הבשור, מקביל פחות או יותר לבעירי מערב לכיוון החוף, אם ככה לדמיין בראש שלנו את שטח הרצועה, ויורד דרומה עד לגבול מצרים, ציר פילדלפי.
שטח גדול כאמור, בחלק המערבי שלו, עד לכיוון החוף, מה שנקרא מואסי, יש כבר ערי פליטים, עם קרוב למיליון עקורים עזתים שירדו דרומה. בנוסף, קרוב למיליון עזתים שגבר גרים בדרום הרצועה, אנחנו מדברים על העיר המרכזית חאן יונס, אבל יש גם את מחנות המרכז אלבורג', נוסירת, שהם קודם כל דלת כניסה, אם תרצי, למרכז בדרום הרצועה, ודרומה, משם העיר הגדולה רפיח, שהיא מחולקת, חלקה דרומי על אדמת מצרים, סיני, וחלקה צפוני שייך לרצועת עזה, אתגר בפני עצמו.
עכשיו, לפי כל הערכות, בכירי חמאס ובהם סינואר נמצאים בדרום הרצועה, ייתכן שבמרחב חאן יונס, כמובן מסתתרים בבונקרים, בתווך תת קרקעי. זה אזור גדול, אבל מבחינתו של צה"ל זה גם הזדמנות לטפל בצורה נקודתית וממוקדת, גם שזה יהיה באמצעות תמרון קרקעי בדרום הרצועה, לזה כמובן נכנס למשוואה, גם המשתנה שנקרא תנאי מזג האוויר.
זה משפיע על צה"ל, ראינו בסוף השבוע האחרון, האטה מסוימת בעיר עזה בהתקדמות הכוחות, אבל זה משפיע גם על חמאס ופוגע גם בחמאס, חמאס כולל בסוגיית המנהרות, גשמים רבים, זה בהחלט השפעה, יש גם השפעה מסוימת על תנאי הראות, בטח שכלי טייס מלווים את התמרון הקרקעי, אבל לפני שהיה את המבול הזה ביום ראשון, צהל נערך ב-72 השעות שקדמו לזה בגלל שהוא ידע מה התחזית, נערך במבצע לוגיסטי מאוד גדול בסוגייה הזו, הגן על חלק מהאמצעים הטכנולוגיים שעלולים להיפגע מהגשם, הוסיף עוד כמה אמצעים טכנולוגיים, אמצעי תצפית כאלה ואחרים כדי שתהיה לו יתירות להתמודד עם זה, וזה בהחלט משהו שעשוי להשפיע, אבל זה גם עשוי להשפיע על חמאס ולפגוע ביכולות של הפעילים שלו, להוציא התקפות על צה"ל בתמרון הקרקעי.
עכשיו, ההיערכות של צה"ל מבחינת מזג האוויר והגשמים שהולכים להתגבר בשבועות הקרובים, היא לא רק בעיית המבצעית, אלא גם אפילו כהגנה מהיפותרמיה ומפגיעות קור לחיילים. חטיבת הצנחנים, למשל, הכניסה כבר בימים האחרונים כרבוליות לחיילים, וגם פליזים וחולצות תרמיות, ואמצעי מיגון וגרביים תרמיות ללוחמים שלה, ואפילו, שרון, מקלחות לשטח רצועת עזה, באמצעות משאבות מיוחדות, כדי שלחיילים תהיה אפשרות להתקלח עם מים חמים בתוך שטח רצועת עזה, חטיבת הצנחנים חלוצה בזה, וזה משהו שהוא מעבר חלק מההיערכות, גם לחורף וגם לאפשרות לתת לחיילים תנאים קצת יותר טובים, ונעימים להתמודד גם עם הגשמים, אבל גם עם הקור.
שרון: יואב זיתון, לסיכום, צה"ל הרי לא עובד בחלל ריק, הצרכים המבצעים עומדים מול המישור המדיני, וכשמדובר על הפסקת אש שיכולה להימשך מספר ימים במסגרת עסקת חטופים, יש לה משמעות ללחימה. איך החיילים התמודדו עם הפוגה כללית, ואיך זה פוגע בתוכניות של הצבא ברצועה?
יואב: קודם כל, מעכב אותן, כי זה לא היה חלק מהתוכנית לעצור עכשיו את הכל ל-4-5 הימים, אבל זה משהו שבשבועיים האחרונים בצמרת צה"ל לקחו בחשבון, והרמטכ"ל, רב אלוף הלוי, אמר באופן מפורש לדרג המדיני, אני יכול להתמודד עם זה, הכוחות יכולים להסתדר, גם אם הם עוצרים את הלחימה, או את ההתקדמות שלהם ל-4-5 הימים, הם יערכו לכך בהתאם, בטח ובטח שיש לזה תמורה כל כך גדולה, ערכית וחשובה, בדמות השבת חטופים בחיים משבי חמאס.
זאת אומרת, זה לא משהו שהרמטכ"ל שם עליו סדין אדום, להפך, יש לו מעט לקחים שנלמדו מהפסקת האש ההומניטרית שהייתה בצוק איתן, אנחנו זוכרים איך היא נוצלה על ידי חמאס ביום שישי השחור ברפיח, עם חטיפתו והריגתו של הדר גולדין, ומפקד סיירת גבעתי אז, לצידו בניה שראל ז"ל, והלוחם שלו, גדעוני, צה"ל זוכר את זה היטב, זה צרוב לו, חמאס מנצל הפסקות אש, ויתרה מכך, אם במהלך הימים האלה של הפסקת האש, הכוחות מזהים או יזהו איום כזה או אחר, או חוליית מחבלים יוצאת לתקוף, אז מיד הם יתקפו אותה, לא יהיה ספק לגבי זה.
זאת אומרת, כל מה שקשור להתקדמות והסתערות של הכוחות קדימה לפי התוכניות, זה כן ייעצר, אבל לא תהיה הפסקת אש אם עכשיו תזוהה איזושהי חוליה שבדרך להתקוף חיילי צה"ל, החוליה הזו מיד תיתקף, וצה"ל יתקוף אותה בין אם מהאוויר, בין אם מהקרקע, לזה בכלל אין ספק, זה משהו בגדול שצה"ל יכול להתמודד איתו, והרמטכ"ל הביר את זה בצורה חד משמעית לדרג המדיני, גם אם יהיו עסקאות נוספות, זה הפסקות אש בהמשך המלחמה.
שרון: יואב זיתון, תודה רבה.
יואב: תודה.
שרון: ועד כאן הכותרת להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו איך אתם הייתם חוצים את נחל עזה. את הכותרת אפשר למצוא גם באתר ויינט, באפליקציה, בנייד וברכב. אם הגעתם עד לכאן, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, עם פרשננו רון בן ישי, על אותה תקרית בצוק איתן שבא בעקבות הפסקת האש ואיך אנחנו צריכים לפעול. חפשו את הפרק "בהפוגה להפסקת אש - המטרה של חמאס והתנאים של ישראל". תחקיר הפקה ועריכה גיא סלם ועדן דוידוב, סאונד נדב ברכה.
אני שרון כידון, שימרו על עצמכם.
תודה רבה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments